אינאקטיבציה לא אקראית של כרומוזום X
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
גרסה מתאריך 07:17, 6 באוגוסט 2009 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) (←מה משמעות מציאת אינאקטיבציה לא אקראית של כרומוזום X) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה מתאריך 08:23, 4 בנובמבר 2009 (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) עבור להשוואת הגרסאות הבאה ← |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
באישה שיש לה קרובים (בן או אח או אחר) ממין זכר עם איחור בהתפתחות/פיגור שכלי או אוטיזם: | באישה שיש לה קרובים (בן או אח או אחר) ממין זכר עם איחור בהתפתחות/פיגור שכלי או אוטיזם: | ||
- | ממצא של אינאקטיבציה לא אקראית של X בדרגה של 90%-100% | + | אם במשפחתה יש כבר קרוב (זכר) בדרגה ראשונה עם פיגור שכלי, אזי ממצא של אינאקטיבציה לא אקראית של X בדרגה של 90%-100% מעיד על '''סיכון גבוה (25%-50%)''' שהאישה הנבדקת נושאת גן (על גבי כרומוזום X) שיכל לגרום למחלה קשה (פיגור שכלי או אוטיזם וכד'). לכן, לאישה כזו (עם ממצא של אינאקטיבציה לא אקראית של כרומוזום X ושיש לה קרוב זכר עם פיגור שכלי/אוטיזם), יש בכל הריון/לידה של ילד ממין זכר סיכון של כ-15%-30% שתחזור אצלו הבעיה (בדרגות חומרה קשות או קלות יותר). אחת הדרכים להימנע מלידת ילד חולה הינה הפריה חוץ גופית ובדיקת PGD - יוחזרו אז לרחם רק עוברים ממין נקבה. |
ממצא של אינאקטיבציה לא אקראית של X בדרגה של 90%-80% מעידה על '''סיכון מעט מוגבר''' שלאישה הנבדקת יש גן (על גבי כרומוזום X) שיכל לגרום למחלה קשה (פיגור שכלי או אוטיזם וכד') בכל הריון של עובר ממין זכר. אם במשפחתה יש כבר חולה ממין זכר, אז בכל לידה של ילד ממין זכר לאישה זו יש סיכון של כפי2-3 מהרגיל שתחזור אצלו הבעיה (בדרגות חומרה קשות או קלות יותר). דרוש כאן ייעוץ גנטי והחלטה לפי כל מקרה ומקרה - ככלל אין כאן המלצה לבצע סלקציה של מין עובר. | ממצא של אינאקטיבציה לא אקראית של X בדרגה של 90%-80% מעידה על '''סיכון מעט מוגבר''' שלאישה הנבדקת יש גן (על גבי כרומוזום X) שיכל לגרום למחלה קשה (פיגור שכלי או אוטיזם וכד') בכל הריון של עובר ממין זכר. אם במשפחתה יש כבר חולה ממין זכר, אז בכל לידה של ילד ממין זכר לאישה זו יש סיכון של כפי2-3 מהרגיל שתחזור אצלו הבעיה (בדרגות חומרה קשות או קלות יותר). דרוש כאן ייעוץ גנטי והחלטה לפי כל מקרה ומקרה - ככלל אין כאן המלצה לבצע סלקציה של מין עובר. | ||
ממצא של אינאקטיבציה לא אקראית של X בדרגה של 50%-80% לא מעידה על סיכון מוגבר למחלה במין זכר. אולם כאמור, לא כל המקרים/מחלות המורשים בצורה כזו מראים את התופעה אלא רק כמחציתם. לכן העדר זיהוי מצב כזה באמא של ילד עם מחלה גנטית כמו לדוגמא [[איחור בהתפתחות ו/או פיגור שכלי]] לא שולל העברה תורשתית בצורה זו. | ממצא של אינאקטיבציה לא אקראית של X בדרגה של 50%-80% לא מעידה על סיכון מוגבר למחלה במין זכר. אולם כאמור, לא כל המקרים/מחלות המורשים בצורה כזו מראים את התופעה אלא רק כמחציתם. לכן העדר זיהוי מצב כזה באמא של ילד עם מחלה גנטית כמו לדוגמא [[איחור בהתפתחות ו/או פיגור שכלי]] לא שולל העברה תורשתית בצורה זו. |
גרסה מתאריך 08:23, 4 בנובמבר 2009
שיטה זו בשימוש רק לאחרונה ונקראת אינאקטיבציה לא אקראית של כרומוזום X ובלע"ז: Non-Random inactivation of chromosome X.
השיטה מאפשרת לזהות את אותן משפחות בהן ישנה מחלה המועברת דרך נשים ופוגעת בזכרים בלבד (העברה בהורשה האחוזה בכרומוזום ה-X) – הבדיקה בוחנת אם לאמא של הילד הסובל מהמחלה המסויימת הזאת יש אינאקטיבציה לא אקראית של כרומוזום X.
באופן טבעי לאישה יש 2 כרומוזומים מסוג X ואחד מהם עובר אינאקטיבציה (ביטול הפעילות של X אחד שהוא בעצם מיותר). בגוף האישה האינאקטיבציה של ה-X בתאים השונים היא אקראית – דהיינו, בחלק מהתאים הביטול הוא של ה-X האבהי (זה שניתן לאשה מאביה) ובחלק אחר של התאים האינאקטיבציה היא של ה-X השני/האימהי. באישה הנושאת מחלות קשות על אחד מכרומוזומי ה-X רואים תופעה מעניינת וחשובה – התאים מבטלים דווקא את ה-X ה"לא תקין" וכך בכל התאים בגוף הופך ה-X התקין להיות הפעיל. בצורה כזו בעצם האינאקטיבציה של ה-X אינה אקראית ומעידה על נשאות.
גילוי אינאקטיבציה לא אקראית, לכן, מזהה את האמא של הילד החולה כנשאית למחלה המועברת בהורשה האחוזה בכרומוזום ה-X. בדיקה כזו מוצעת במשפחות בהן יש מספר זכרים עם מחלה מסויימת לא מזוהה או פיגור שכלי לא מאובחן. במשפחה בה תימצא אינאקטיבציה לא אקראית של כרומוזום X ניתן לזהות באותה דרך את הנשים הנשאיות הנוספות במשפחה שלהן סיכון גבוה (50% בכל הריון של זכר) לאותה הבעייה. במשפחות אלו ניתן לאפשר בהמשך איתור הפגם עצמו ומניעת הישנות מקרים נוספים במשפחה המורחבת.
מה משמעות מציאת אינאקטיבציה לא אקראית של כרומוזום X
באישה שיש לה קרובים (בן או אח או אחר) ממין זכר עם איחור בהתפתחות/פיגור שכלי או אוטיזם:
אם במשפחתה יש כבר קרוב (זכר) בדרגה ראשונה עם פיגור שכלי, אזי ממצא של אינאקטיבציה לא אקראית של X בדרגה של 90%-100% מעיד על סיכון גבוה (25%-50%) שהאישה הנבדקת נושאת גן (על גבי כרומוזום X) שיכל לגרום למחלה קשה (פיגור שכלי או אוטיזם וכד'). לכן, לאישה כזו (עם ממצא של אינאקטיבציה לא אקראית של כרומוזום X ושיש לה קרוב זכר עם פיגור שכלי/אוטיזם), יש בכל הריון/לידה של ילד ממין זכר סיכון של כ-15%-30% שתחזור אצלו הבעיה (בדרגות חומרה קשות או קלות יותר). אחת הדרכים להימנע מלידת ילד חולה הינה הפריה חוץ גופית ובדיקת PGD - יוחזרו אז לרחם רק עוברים ממין נקבה.
ממצא של אינאקטיבציה לא אקראית של X בדרגה של 90%-80% מעידה על סיכון מעט מוגבר שלאישה הנבדקת יש גן (על גבי כרומוזום X) שיכל לגרום למחלה קשה (פיגור שכלי או אוטיזם וכד') בכל הריון של עובר ממין זכר. אם במשפחתה יש כבר חולה ממין זכר, אז בכל לידה של ילד ממין זכר לאישה זו יש סיכון של כפי2-3 מהרגיל שתחזור אצלו הבעיה (בדרגות חומרה קשות או קלות יותר). דרוש כאן ייעוץ גנטי והחלטה לפי כל מקרה ומקרה - ככלל אין כאן המלצה לבצע סלקציה של מין עובר.
ממצא של אינאקטיבציה לא אקראית של X בדרגה של 50%-80% לא מעידה על סיכון מוגבר למחלה במין זכר. אולם כאמור, לא כל המקרים/מחלות המורשים בצורה כזו מראים את התופעה אלא רק כמחציתם. לכן העדר זיהוי מצב כזה באמא של ילד עם מחלה גנטית כמו לדוגמא איחור בהתפתחות ו/או פיגור שכלי לא שולל העברה תורשתית בצורה זו.