מיעוט מי שפיר
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
גרסה מתאריך 14:42, 6 בינואר 2007
מהו הממצא ומשמעותו?
מיעוט מי שפיר במידה קלה הוא ממצא חסר השלכות מזיקות בצורה ישירה על העובר. מאידך מיעוט מי שפיר במידה קיצונית הנו ממצא בעל משמעות חמורה לעובר ללא קשר לסיבה שגרמה לכך. מיעוט מי שפיר קשה עלול לגרום לחוסר התפתחות תקינה של ריאות העובר מכיוון שברחם בליעת המים הוא הגורם להתפתחות תקינה של הריאות העובריות. כלומר, מיעוט קיצוני מתמשך עלול כשלעצמו להיות סיבה לשקול הפסקת הריון (גם כאשר לא מאותרת הסיבה לבעיה) לאור ההשלכות הקשות של העדר מים על התפתחות העובר.
בשליש הראשון להריון המקור העיקרי של מי השפיר באם,ומיעוטו מהעובר. בטרימסטר השני ושלישי להריון מיוצר רוב הנוזל ע"י השתן העוברי ולכן העדר או מיעוט מי שפיר בשלב הזה יכול לנבוע מבעיה בדרכי השתן של העובר.
הסיבות השכיחות להופעת הממצא:
• רוב מקרי מיעוט מי שפיר נובעים מפקיעה מוקדמת של הקרומים וירידת מים. לעיתים יש ירידת מים קבועה בכמויות קטנות שהאישה אף לא חשה בהן. ניתן להדגים דליפת מי שפיר, גם קלה, על ידי בדיקה מיוחדת של רופא הנשים.
• מומים בדרכי השתן ו/או הכליות שאינם מאפשרים מתן שתן בכמות תקינה. אלו יכולות להיות הפרעות מולדות בהתפתחות הכליות, חסימת דרכי השתן בגבהים שונים (ביציאה מהשלפוחית או במעברים מהכליה לצינור השתן).
• אי-ספיקה שלייתית, דהיינו השליה לא מספקת מסיבות שונות את כל הדרישות התזונתיות של העובר. בד"כ אז יש גם סימנים של איחור בגדילת העובר.
• קיימים דיווחים בספרות על שכיחות מוגברת של הפרעות גנטיות כרומוזומליות בעוברים בהם קיים מיעוט קיצוני של מי שפיר. ברוב המקרים כשהסיבה הינה הפרעה כרומוזומלית מוצאים באולטרסאונד מומים בנוסף למיעוט מי שפיר. לכן מיעוט מי שפיר כממצא יחיד אינו בהכרח סיבה לדיקור מי שפיר, במיוחד אם ידועה הסיבה (לדוגמא דליפת מי שפיר).
מה מומלץ לעשות אם אובחן ממצא זה? • תשאול האישה על דליפה של מי שפיר בתקופה שקדמה לאבחון החוסר במי השפיר. בדיקת ההפרשות של האישה לקיום נוזל מי שפיר.
• סקירת מערכות לשלילת מומים במיוחד בדרכי השתן. יש לציין שבמקרים בהם קיים חסר קיצוני של מי שפיר קשה מבחינה טכנית לבצע סקירת מערכות טובה של העובר.
• בדיקת זרימת הדם לעובר בכלי הדם של השליה והטבור לאיתור אי ספיקה שלייתית. (בדיקה המכונה "דופלר").
• במקרים שאין סיבה מילדותית ברורה (דליפת מי שפיר או אי ספיקה שלייתית), יש מקום ליעוץ גנטי לדיון על חומרת הממצא ומשמעותו. יישקל הצורך בהמשך ברור ותעשה הערכה לגבי הצורך בדיקור מי שפיר. במקרים בהם עקב מחסור מי שפיר לא ניתן לבצע דיקור מבוצע דיקור של חבל הטבור או דגימה של סיסי שליה דרך הבטן.
• במקרים שיש מיעוט קיצוני של מי שפיר עם או בלי מומים בדרכי השתן יש מקום ליעוץ מסכם במסגרת מרפאה רב-תחומית הקיימת בבתי החולים, ביחד עם הגנטיקאי, מומחה אולטרסאונד, מומחה למחלות כליה (נפרולוג) בילדים, ומומחה ממחלקת ילודים על מנת לסכם את הממצאים ולהמליץ על המשך ההריון. חוות הדעת תלויה במכלול הממצאים, בחומרת הבעיה, וקיום ממצאים נוספים.
