אבחון טרום לידתי בכינוס

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

גרסה נוכחית

אבחון טרום־לידתי ב־ESHG 2026 – מה באמת חדש?

אם מסתכלים על כל ההרצאות והעבודות בתחום האבחון הטרום־לידתי, אפשר לסכם את הכנס במשפט אחד:

התחום עובר מ”בדיקות סקר כרומוזומליות” ל”אבחון גנומי מלא של העובר”.

⸻

1. ה־Breakthrough הגדול: ריצוף גנומי לא פולשני של העובר

במשך יותר מעשור NIPT שימש בעיקר ל:

• טריזומיה 21
• טריזומיה 18
• טריזומיה 13
• הפרעות כרומוזומליות מסוימות

כעת מספר קבוצות הציגו יכולת לשחזר חלקים גדולים מהגנום העוברי באמצעות cfDNA אימהי בלבד.

מה ניתן לזהות?

• וריאנטים פתוגניים דה־נובו
• מחלות אוטוזומליות דומיננטיות
• חלק מהמחלות הרצסיביות
• CNVs קטנים

המשמעות

אם הביצועים יאומתו במחקרים פרוספקטיביים גדולים:

• מספר בדיקות מי השפיר עשוי לרדת משמעותית
• ניתן יהיה לזהות מאות מחלות מונוגניות בשלב מוקדם בהריון
• הייעוץ הגנטי בהריון ישתנה מהיסוד

⸻

2. Prenatal Exome הפך לסטנדרט

לפני 5–7 שנים Exome עוברי נחשב בדיקה מתקדמת למקרים מיוחדים.

בכנס השנה התחושה הייתה שברוב המרכזים המובילים:

Prenatal Exome כבר אינו חדשנות – אלא סטנדרט.

מתי?

כאשר קיימים:

• מומים מרובים
• מומי שלד
• הידרופס
• מומי לב מורכבים
• הפרעות מוחיות

התשואה האבחנתית

במחקרים שהוצגו:

• 20–40% במומים מבניים
• עד 50–60% בקבוצות נבחרות

⸻

3. Prenatal Genome Sequencing

השלב הבא לאחר Exome.

יתרונות

זיהוי:

• וריאנטים אינטרוניים
• וריאנטים רגולטוריים
• Structural variants
• Repeat expansions
• CNVs קטנים

מסר מרכזי

מספר מרכזים אירופיים כבר בוחנים מעבר ישיר ל־Genome במקום:

• CMA
• Exome

כבדיקה ראשונה.

⸻

4. Long-Read Sequencing בהריון

אחד הנושאים המעניינים ביותר.

Long-read מאפשר:

• פתרון rearrangements מורכבים
• זיהוי repeat expansions
• phasing מדויק

דוגמאות שהוצגו

• מחלות שלד
• מחלות נוירומוסקולריות
• תסמונות עם rearrangements מורכבים

⸻

5. אבחון מחלות מונוגניות באמצעות NIPT

זהו כנראה התחום שצפוי לצמוח הכי מהר.

כיום כבר קיימות בדיקות מסחריות למחלות כגון:

• Achondroplasia
• Noonan syndrome
• Apert syndrome
• Crouzon syndrome

המחקרים שהוצגו הרחיבו את האפשרות לעשרות ומאות מחלות.

⸻

6. AI באולטרסאונד עוברי

נושא שזכה לתשומת לב רבה.

מערכות AI מסוגלות:

• לזהות מומים מבניים
• לבצע מדידות אוטומטיות
• להציע אבחנות דיפרנציאליות

מה מרגש במיוחד?

שילוב בין:

• תמונות אולטרסאונד
• MRI עוברי
• נתוני גנום

לקבלת אבחנה משולבת.

⸻

7. Prenatal RNA Analysis

תחום חדש יחסית.

במקרים מסוימים נעשה שימוש ב־RNA לצורך:

• הערכת splice variants
• פתרון VUSs
• אימות פתוגניות

כרגע עדיין מוגבל למרכזי מחקר מובילים.

⸻

8. Mosaicism בהריון

כמה עבודות מעניינות עסקו ב:

• Confined placental mosaicism
• Mosaic trisomy
• Mosaic pathogenic variants

המסר היה:

הפרשנות של ממצא מוזאיקלי ב־NIPT עדיין מהווה אתגר משמעותי.

⸻

9. Prenatal Episignatures

נושא חדש יחסית.

מספר קבוצות בוחנות שימוש בחתימות מתילציה עובריות לזיהוי:

• Kabuki syndrome
• CHARGE syndrome
• Wiedemann-Steiner syndrome

התחום עדיין ניסיוני אך מסקרן מאוד.

⸻

10. הרחבת בדיקות הנשאות

מגמה בולטת בכנס:

מעבר מ־carrier screening מוגבל ל:

• מאות גנים
• אלפי גנים

לפני ההריון.

מטרה

למנוע צורך באבחון פולשני בהמשך.

⸻

אילו תחומים צפויים להשפיע על המרפאה הגנטית בישראל ב־5 השנים הקרובות?

השפעה כמעט ודאית

1. Prenatal Exome כבדיקת קו ראשון במומים משמעותיים. 2. מעבר הדרגתי ל־Prenatal Genome. 3. הרחבת NIPT למחלות מונוגניות. 4. שימוש גובר ב־AI לפענוח מומים עובריים. 5. שילוב נתוני אולטרסאונד וגנומיקה.

השפעה אפשרית אך עדיין לא ודאית

1. ריצוף גנום עוברי מלא מדם האם בלבד. 2. Prenatal methylation profiling. 3. Long-read sequencing שגרתי בהריון. 4. RNA diagnostics טרום־לידתיים.

⸻

מה כנראה היה המסר החשוב ביותר לגנטיקאים קליניים בכנס?

בעשור האחרון שאלת הייעוץ הייתה:

“האם נמצא מום באולטרסאונד?”

המסר של ESHG 2026 הוא שבעשור הקרוב השאלה תהפוך ל:

“איזה מידע גנומי ניתן להפיק מהעובר כבר בתחילת ההריון, עוד לפני הופעת ממצא מבני?”

זהו מעבר מאבחון תגובתי בעקבות מום, לאבחון גנומי מוקדם ומקיף של העובר. עבור מרפאות גנטיות העוסקות בייעוץ טרום־לידתי, זו כנראה המהפכה המשמעותית ביותר שעלתה מהכנס.