רטיניטיס פיגמנטוזה

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

גרסה נוכחית

רטיניטיס פיגמנטוזה = Retinitis pigmentosa

[עריכה] סוגים/צורות קליניות:

רטיניטיס פיגמנטוזה מולדת מופיעה בשכיחות של כ-1:4,000 ילדים. זו קבוצה הטרוגנית כלומר, הרבה סיבות עלולות לגרום רטיניטיס פיגמנטוזה. כמעט כל המקרים הנן מסיבות גנטיות. מבחינת הביטוי קיימות מספר צורות:

1. רטיניטיס פיגמנטוזה כממצא יחיד:

- חומרה קשה המופיעה מגיל ילדות.

- קל יותר המופיע בגיל מבוגר יותר.

2. רטיניטיס פיגמנטוזה כחלק מתסמונת:

ידועות מספר רב של תיסמונות בהן רטיניטיס פיגמנטוזה מלווה בבעיות נוספות כמו: ליקוי שמיעה (לדוגמא תסמונת ע"ש Usher), לבקנות, stargardt וכד'.

[עריכה] סימנים קליניים:

בד"כ מדובר ברטיניטיס פיגמנטוזה כממצא יחיד (מכונה רטיניטיס פיגמנטוזה לא תסמונתית). קיימות צורות נדירות בהן יש תופעות נוספות המכוונים לתסמונת ספציפית. במקרים אלו חשוב לקבוע תחילה את האבחנה המדוייקת האמצעות רופא גנטיקאי במכונים הגנטיים.

[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:

צורת ההורשה כאן אפשרית בכל הצורות הקיימות: הורשה אוטוזומלית רצסיבית שכיחה יותר ולרוב דרגת החומרה של המחלות המועברות כך קשה יותר.

מספר לא קטן של המקרים מועברית בהורשה אחוזה לכרומוזום ה-X או הורשה אוטוזומלית דומיננטית.

1. במקרים של תסמונת: בחלק מליקויי הראייה מסוג זה מדובר בתסמונת שמערבת ליקויים נוספים: ליקוי שמיעה, פיגור שכלי, כתמים בעור, מחלת כליות. פרטים כאלה יהיו חלק מהכלים שבהם ישתמש הגנטיקאי כדי לקבוע מהו הסוג המדויק של הליקוי. לפי קביעה זאת יוכל לקבוע מהו הסיכון להישנות המקרה, ואלו בדיקות מומלץ לבצע לפני ההריון ובמהלכו. יש לקבל מידע ספציפי לגבי התסמונת.

2. במקרים הלא תסמונתיים יש כמה צורות תורשה – רצסיבית 85%, דומיננטית 10%, X-linked 5%, ומיטוכונדריאלית. ב-85% מהמקרים הגנטים הלא תסמונתיים (בד"כ רטיניטיס פיגמנטוזה מולד, דו צדדי וסימטרי) התורשה אוטוזומלית רצסיבית, ולהורים של ילד כזה יש סיכון של 25% לפחות ללדת ילד עם רטיניטיס פיגמנטוזה דומה, בכל הריון נוסף. בכל מקרה, שיש "סיפור משפחתי", חשוב שגנטיקאי יקבע את צורת התורשה ואת הסיכונים של בני משפחה ללדת ילד עם רטיניטיס פיגמנטוזה. בצורה האוטוזומלית רצסיבית ליקוי הראייה הינו דו צדדי מולד ועמוק ברוב המקרים. במקרים המועברים בצורה אוטוזומלית דומיננטית ליקוי השמיעה יכל להיות קל יותר, מופיע בגיל מאוחר יחסית ולעיתים לא סימטרי.

בשנים האחרונות חלה התפתחות בנושא זיהוי הגנים האחראים לרטיניטיס פיגמנטוזה. התברר שהסיבות הגנטיות רבות ומגוונות ושאף באותה צורה תורשתית יש מספר רב של גנים, שיכולים לגרום לרטיניטיס פיגמנטוזה. למשל, ידועים היום יותר מ-32 גנים שונים האחראים לרטיניטיס פיגמנטוזה אוטוזומלית רצסיבית. בגלל סיבה זו, גם אם מתחתנים זוג עם רטיניטיס פיגמנטוזה, יכולים הם ללדת ילדים ללא המחלה. כך קורה גם בשאר צורות התורשה.

מידת ביטוי המחלה: בד"כ מלאה.

[עריכה] בעיות נילוות שניתן להדגים באמצעי הדמייה:

אין בד"כ בעיות הניתנות לזהוי באולטרסאונד בהריון.

[עריכה] מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?

לפי סוג התורשה

1. בצורה האוטוזומלית רצסיבית - ברוב המקרים מדובר בצורה האוטוזומלית רצסיבית ולזוג עם ילד אחד חולה הסיכוי להשנות 25% בכל הריון נוסף. אז לבני משפחה רחוקים יותר הסיכוי ללדת ילד עם בעיה דומה הינו יחסית קטן. לאחים הבריאים של חולה (בתנאי שהוא מתחתן עם אדם ללא המחלה) יש סיכון קטן מ- 1:500 ללדת ילד עם בעיה כזו. הסיכון עוד יותר קטן לבני משפחה יותר רחוקים. בגלל שישנם גנים שונים הגורמים לרטיניטיס פיגמנטוזה המועבר בצורה אוטוזומלית רצסיבית גם אם מתחתנים 2 בני זוג הסובלים מרטיניטיס פיגמנטוזה על רקע תורשה אוטוזומלית רצסיבית יש סיכוי ללדת ילד ללא המחלה – במקרה כזה כל הילדים ישמעו. אם יולד לזוג כזה ילד עם רטיניטיס פיגמנטוזה – אז כל הילדים יסבלו מרטיניטיס פיגמנטוזה.

2. בצורה האוטוזומלית דומיננטית - במקרים של העברה אוטוזומלית דומיננטית הסיכון של הלוקים בשמיעתם ללדת ילד עם בעייה דומה כ-50% (ברוב המקרים הללו אחד ההורים סובל מבעיה דומה).

3. בצורה האחוזה לכרומוזום X - במקרים אלו הנשים הנושאות גן למחלה לא מבטאות סימני מחלה. בנים זכרים שנולדים להן יש סיכון של 50% לקבל גן חולה ולסבול מרטיניטיס פיגמנטוזה בד"כ חמור.

[עריכה] המידע הגנטי מולקולרי:

הגן למחלה: עקב ריבוי הסיבות, הבירור המולקולרי של רטיניטיס פיגמנטוזה עדיין אינו פשוט ולא ממצה. בכל זאת, נמצאו מוטציות ייחודיות המקלות על הברור בחלק מהמקרים – וזאת על פי התאמת בדיקת הגן והמוטציות למוצא האתני:

[עריכה] טבלה:

בחלק מהמקרים יתכנו מוטציות בגנים האחראים לתסמונת Usher - אז בנוסף תהיה התפתחות של ליקוי שמיעה.

[עריכה] אמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

- שלב 1: הבדיקה הגנטית הראשונה שמבוצעת?:

בעידות מסויימות ניתן במקרים המתאימים לנסות לאתר את הפגם בבדיקה ישירה לאיבחון המוטציות בחולים. ביהודים עם רטיניטיס פיגמנטוזה אותרו מוטציות שכיחות הניתנות יחסית בקלות לבדיקה כמתואר לעיל. ראה: סקירת מוטציות מוכרות במחלה רצסיבית.

- שלב 2: הבדיקה לאיתור הסיבה הגנטית לרטיניטיס פיגמנטוזה במקרים שלא נמצאה מוטציה בשלב 1 (נשללה מוטציה בגן מועמד)?:

אם לא מאתרים בבדיקה של גנים שכיחים את הפגם (או בעידות שבהם לא ידוע פגם שכיח שאופייני בעדתם) ניתן לבצע בדיקה של הרצף הגנטי של גנים קנדידטים אחרים על פי המלצת יועץ גנטי. הבדיקה מכונה בדיקת פאנל ריצוף NGS לגנים הקשורים ברטיניטיס פיגמנטוזה או ריצוף אקסומי. בכל מקרה יש צורך תחילה לקבוע אבחנה במסגרת הייעוץ והבדיקה במכון הגנטי.

בדיקת נשאות:

אם מתגלה במשפחה מוטציה מסויימת ניתן להתקדם בבדיקת בני המשפחה ולראות מי נשא של הגן ולאתר זוג שנמצא בסיכון גבוה להישנות הבעיה הזו במשפחה. זה נעשה בהנחייה והכוונה של הגנטיקאי.

ניתן כיום לבצע ברור מקיף של בני הזוג לנשאות של מצבים גנטים קשים רבים, כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום - ראה סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי.

בדיקת העובר:

אם ידוע הפגם הגנטי בקרוב חולה ובני הזוג שבסיכון גבוה ללידת ילד חולה נוסף, ניתן להציע בדיקה מכוונת למנוע הישנות הבעיה - עדיף לפני החזרת העובר לרחם בהפרייה חוץ גופית (ראה PGD ). לחליפין ניתן לאבחן בתחילת ההיריון בבדיקת סיסי שליה. במקרים שהבעיה מתגלית מאוחר ניתן לבצע גם בדיקת מי שפיר אך עדיף תמיד בדיקה מוקדמת.

אם לא ניתן לבדוק בבני משפחה (וגם אם לא קיימים בני משפחה עם מחלה גנטית קשה) יש לדעת כי בדיקות מקיפות אלו של צ'יפ גנטי וגם ריצוף אקסומי במי שפיר יוכלו להוות תחליף נאות ברוב הגדול של המקרים (ראה בדיקות נוספות שניתן לבצע בתשלום בבדיקת מי שפיר).

תפקיד הגנטיקאי

בייעוץ הגנטי שוללים את קיומה של תסמונת, מעריכים את הסבירות לסיבה גנטית זו או אחרת ואם מאתרים סיבה גנטית, מה הסיכון ללדת ילד עם בעיה ואלו בדיקות מומלץ לבצע לפני ההריון ובמהלכו.