קיבה קטנה
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
| גרסה מתאריך 06:05, 23 באוקטובר 2012 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה מתאריך 06:07, 23 באוקטובר 2012 (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) (←איך קובעים בהיריון שיש קיבה קטנה?) עבור להשוואת הגרסאות הבאה ← |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
| גודל הקיבה נחשב לקטן אם הוא פחות מ-2 סטיות תקן מהממוצע לאותו שבוע היריון. | גודל הקיבה נחשב לקטן אם הוא פחות מ-2 סטיות תקן מהממוצע לאותו שבוע היריון. | ||
| - | |||
| - | הסכנה במקרים אלו היא אי ספיקת כליות בגיל ילדות מוקדמת או אף ינקות. | ||
| - | |||
גרסה מתאריך 06:07, 23 באוקטובר 2012
קיבה קטנה או אי הדגמת הקיבה באולטרסאונד
הקיבה, כמו כל חלל נוזלי, נצפית די בברור בבדיקת האולטרסאונד. לעיתים הקיבה ניראית קטנה, ולאחר הסתכלות נוספת זמן מה אחר כך היא נראית תקינה. במידה והממצא קבוע יש לוודא שאין ממצאים נוספים. במיוחד יש לבדוק אם יש סימנים המרמזים על חסימה מולדת בושט, וכך חוסר אפשרות למעבר נוזל מי שפיר לקיבה בזמן בליעה (פעולת בליעה ברחם הנה חלק מהפעילות התקינה והחשובה של העובר). צריך לשלול גם ליקויים במבנה המעיים, ושינויים בכמות מי השפיר.
איך קובעים בהיריון שיש קיבה קטנה?
גודל הקיבה נחשב לקטן אם הוא פחות מ-2 סטיות תקן מהממוצע לאותו שבוע היריון.
| שבוע כרונולוגי בהיריון: | ממוצע האורך במ"מ (סטיית תקן): | ממוצע הרוחב במ"מ (סטיית תקן): |
|---|---|---|
| שבוע 13-15 | 6.0 (2.5) | 3.9 (2.2) |
| שבוע 16-18 | 10.6 (4.8) | 6.1 (3.4) |
| שבוע 19-21 | 11.9 (5.5) | 8.3 (5.2) |
| שבוע 22-24 | 16.6 (9.4) | 9.1 (5.5) |
| שבוע 25-27 | 19.6 (12.4) | 8.5 (4.1) |
| שבוע 28-30 | 22.3 (15.4) | 12.8 (14.4) |
| שבוע 31-33 | 26.3 (18.5) | 10.8 (6.4) |
| שבוע 34-36 | 26.7 (16.5) | 12.5 (6.9) |
| שבוע 37-39 | 30.8 (12.4) | 12.1 (2.2) |
לגבי הקשר בין קיבה קטנה ותסמונת דאון:
לפי מספר עבודות מחקר נמצאה במקרים של קיבה קטנה עליה בסיכון הסטטיסטי לתסמונת דאון (לפי חלקן פי כ- 3 בהשוואה לנשים ללא הממצא, אם כי יש עבודות שלא הדגימו עליה משמעותית בסיכון לתסמונת דאון במקרים אלו).
מה מומלץ לעשות כאשר מאבחנים ממצא זה?
תחילה יש לוודא שאכן הממצא קבוע ע"י בדיקת אולטרסאונד חוזרת המכוונת לקיבה יום אחר גילוי הממצא. אם הממצא קבוע יש לשלול ריבוי מי שפיר באולטרסאונד וגם מומים אחרים בסקירת אולטרסאונד המכוונת בעיקר למעיים.
לגבי בדיקת מי שפיר כשהממצא קבוע: יש דעות שונות. אין ספק שבדיקת מי שפיר היא האמצעי היחיד שמאפשר שלילה מוחלטת של הפרעות כרומוזומליות. מאידך ההמלצות הרפואיות אינן מכוונות לבצע מי שפיר בכל מקרה אלא במקרים שקיים סיכון גבוה לבעיה אותה רוצים לבדוק (ראה פרק 7 : מדוע לא לבצע בדיקת מי שפיר בכל מקרה?). לפי רוב הדעות, ברוב המקרים שנמצאת קיבה קטנה כממצא יחיד, אין נתונים סטטיסטים מדויקים המאפשרים חישוב מדויק של הסיכון המשוקלל הלוקח בחשבון את כל הממצאים.
באופן מעשי, יש הנוהגים לתת במקרים של קיבה קטנה טווח ביטחון גדול יותר בהמלצה לדקור מי שפיר – הגבול להמלצה על פי הסיכון לתסמונת דאון מועלה מ- 1:380 ל- 1:1000. במקרים שישנם ממצאים נוספים הגבולות הללו לא מספיקים ויש צורך ביעוץ גנטי.
ביעוץ גנטי אפשר לבדוק אם יש צורך לבצע דיקור מי שפיר. יש חשיבות מיוחדת לפנות ליעוץ במקרים בהם מאותרים מומים או סימנים נוספים, ובמקרים שהקיבה קטנה באופן קבוע גם כשזהו ממצא בודד.
