תאחיזה גנטית לגנים שלא כולם מופו במחלה דומיננטית
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
| גרסה מתאריך 15:18, 5 בינואר 2007 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה נוכחית (13:34, 6 בינואר 2007) (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| - | '''בדיקה עקיפה והתחקות אחרי תבנית הגן המשותפת לחולים במשפחה (תאחיזה גנטית) | + | '''בדיקה עקיפה והתחקות אחרי תבנית הגן המשותפת לחולים במשפחה (תאחיזה גנטית), במקרה בו יש מספר גנים שהוכחו שיכולים כל אחד באופן בלתי תלוי לגרום לאותה המחלה. לא ידוע מקומם של כל הגנים הללו לאורך החומר הגנטי (כלומר לא כולם מופו עדיין).''' |
| + | מדובר בבדיקה לא ישירה אלא השוואתית. משווים בין תבנית הגן ("אלל" של המחלה) המשותפת לחולים באותה משפחה והשונה מהתבנית המצויה בבריאים שבמשפחה. בבדיקות תאחיזה גנטית אלו משווים בין האללים (בסביבת אחד מהגנים הללו) שמשותפים לחולים – בגן האחראי למחלה במשפחה הנבדקת ימצא "אלל (גן) שמשותף" לחולים - זהו הגן שבו המוטציה האחראית למחלה נמצאת. במקרה וימצא ה"אלל המשותף" ניתן בלי איתור המוטציה עצמה לאפשר בדיקת בני משפחה נוספים (ואף אבחון טרום לידתי בבדיקת סיסי שלייה או מי שפיר) ע"י חיפוש אותו "אלל משותף" בחומר הגנטי של כל קרוב משפחה. | ||
| - | + | הבעיה כאן היא שישנה הטרוגניות גנטית ויש תחילה לאתר מבין מספר הגנים היכולים לגרום למחלה את אותו גן מסוים שאחראי למחלה במשפחה הנידונה. כיון שלא כל הגנים אותרו לא ניתן להשלים את הבדיקה – הבדיקה ארוכה ולא תהייה אמינה לחלוטין. בכל זאת במשפחות מאד עניפות עם מספר גדול של חולים (לפחות 7 חולים) ניתן לנסות להגיע לפתרון. ניתן לעשות זאת ע"י ביצוע הבדיקה ההשוואתית לכל אחד מהאתרים הגנטיים (של כל אחד מהגנים הבאים בחשבון, כל אחד בנפרד). אם אף אחד מהידועים לא יתאים להיות הגן הגורם למחלה במשפחה כזו ניתן יהיה להמשיך במחקר ולהיעזר במשפחה כזו לאיתור הגן – תהליך האורך זמן אבל משתלם. | |
| - | ''– במחלה המועברת בתורשה אוטוזומלית דומיננטית:'' | + | ''– השימוש בשיטה במחלה המועברת בתורשה אוטוזומלית דומיננטית:'' |
| באותו אתר גנטי שאחראי למחלה תהייה התאמה מלאה בין הגנוטיפ (המבנה הגנטי סביב הגן הנבדק) לפנוטיפ (קיום או אי קיום המחלה) – דהיינו ימצא אותו "אלל משותף" אצל כל החולים והוא לא ימצא אצל הבריאים. בשאר האתרים, שאינם גורמים למחלה במשפחה זו לא תמצא התאמה מלאה בין הגנוטיפ לפנוטיפ. כיון שהבדיקה דורשת השוואה של מספר חולים ובריאים במשפחה, בדיקה זו אמינה רק בתנאי שיש כבר, או שניתן לקבל דנ"א (מדגימת דם) של חולים רבים במשפחה. הבדיקה הזו דורשת שיתוף פעולה של מספר לא קטן של בני המשפחה – הם צריכים להיבדק ע"י הרופא בכדי לדעת אם יש להם סימני מחלה והם צריכים להסכים לתת דגימת דם. לעיתים זה ממש נחשב כמחקרון. הבדיקה יחסית מרכבת והיא קשה יותר ככל שמדובר ביותר גנים הבאים בחשבון כפי שתואר קודם, אם אף אחד מאלו הידועים ימצא כגורם למחלה במשפחה הנבדקת צריך יהיה בעצם לאתר גן חדש. | באותו אתר גנטי שאחראי למחלה תהייה התאמה מלאה בין הגנוטיפ (המבנה הגנטי סביב הגן הנבדק) לפנוטיפ (קיום או אי קיום המחלה) – דהיינו ימצא אותו "אלל משותף" אצל כל החולים והוא לא ימצא אצל הבריאים. בשאר האתרים, שאינם גורמים למחלה במשפחה זו לא תמצא התאמה מלאה בין הגנוטיפ לפנוטיפ. כיון שהבדיקה דורשת השוואה של מספר חולים ובריאים במשפחה, בדיקה זו אמינה רק בתנאי שיש כבר, או שניתן לקבל דנ"א (מדגימת דם) של חולים רבים במשפחה. הבדיקה הזו דורשת שיתוף פעולה של מספר לא קטן של בני המשפחה – הם צריכים להיבדק ע"י הרופא בכדי לדעת אם יש להם סימני מחלה והם צריכים להסכים לתת דגימת דם. לעיתים זה ממש נחשב כמחקרון. הבדיקה יחסית מרכבת והיא קשה יותר ככל שמדובר ביותר גנים הבאים בחשבון כפי שתואר קודם, אם אף אחד מאלו הידועים ימצא כגורם למחלה במשפחה הנבדקת צריך יהיה בעצם לאתר גן חדש. | ||
גרסה נוכחית
בדיקה עקיפה והתחקות אחרי תבנית הגן המשותפת לחולים במשפחה (תאחיזה גנטית), במקרה בו יש מספר גנים שהוכחו שיכולים כל אחד באופן בלתי תלוי לגרום לאותה המחלה. לא ידוע מקומם של כל הגנים הללו לאורך החומר הגנטי (כלומר לא כולם מופו עדיין).
מדובר בבדיקה לא ישירה אלא השוואתית. משווים בין תבנית הגן ("אלל" של המחלה) המשותפת לחולים באותה משפחה והשונה מהתבנית המצויה בבריאים שבמשפחה. בבדיקות תאחיזה גנטית אלו משווים בין האללים (בסביבת אחד מהגנים הללו) שמשותפים לחולים – בגן האחראי למחלה במשפחה הנבדקת ימצא "אלל (גן) שמשותף" לחולים - זהו הגן שבו המוטציה האחראית למחלה נמצאת. במקרה וימצא ה"אלל המשותף" ניתן בלי איתור המוטציה עצמה לאפשר בדיקת בני משפחה נוספים (ואף אבחון טרום לידתי בבדיקת סיסי שלייה או מי שפיר) ע"י חיפוש אותו "אלל משותף" בחומר הגנטי של כל קרוב משפחה.
הבעיה כאן היא שישנה הטרוגניות גנטית ויש תחילה לאתר מבין מספר הגנים היכולים לגרום למחלה את אותו גן מסוים שאחראי למחלה במשפחה הנידונה. כיון שלא כל הגנים אותרו לא ניתן להשלים את הבדיקה – הבדיקה ארוכה ולא תהייה אמינה לחלוטין. בכל זאת במשפחות מאד עניפות עם מספר גדול של חולים (לפחות 7 חולים) ניתן לנסות להגיע לפתרון. ניתן לעשות זאת ע"י ביצוע הבדיקה ההשוואתית לכל אחד מהאתרים הגנטיים (של כל אחד מהגנים הבאים בחשבון, כל אחד בנפרד). אם אף אחד מהידועים לא יתאים להיות הגן הגורם למחלה במשפחה כזו ניתן יהיה להמשיך במחקר ולהיעזר במשפחה כזו לאיתור הגן – תהליך האורך זמן אבל משתלם.
– השימוש בשיטה במחלה המועברת בתורשה אוטוזומלית דומיננטית:
באותו אתר גנטי שאחראי למחלה תהייה התאמה מלאה בין הגנוטיפ (המבנה הגנטי סביב הגן הנבדק) לפנוטיפ (קיום או אי קיום המחלה) – דהיינו ימצא אותו "אלל משותף" אצל כל החולים והוא לא ימצא אצל הבריאים. בשאר האתרים, שאינם גורמים למחלה במשפחה זו לא תמצא התאמה מלאה בין הגנוטיפ לפנוטיפ. כיון שהבדיקה דורשת השוואה של מספר חולים ובריאים במשפחה, בדיקה זו אמינה רק בתנאי שיש כבר, או שניתן לקבל דנ"א (מדגימת דם) של חולים רבים במשפחה. הבדיקה הזו דורשת שיתוף פעולה של מספר לא קטן של בני המשפחה – הם צריכים להיבדק ע"י הרופא בכדי לדעת אם יש להם סימני מחלה והם צריכים להסכים לתת דגימת דם. לעיתים זה ממש נחשב כמחקרון. הבדיקה יחסית מרכבת והיא קשה יותר ככל שמדובר ביותר גנים הבאים בחשבון כפי שתואר קודם, אם אף אחד מאלו הידועים ימצא כגורם למחלה במשפחה הנבדקת צריך יהיה בעצם לאתר גן חדש.
