מתחלף
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
| גרסה מתאריך 05:56, 8 ביולי 2026 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה נוכחית (12:34, 13 באוגוסט 2026) (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) (←חסר אקסונים 16-18 STRC) |
||
| (6 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| - | + | תסמונת בארטר מסוג IV | |
| - | הגנים | + | מחיקה הומוזיגוטית (Homozygous deletion) של הגנים CLCNKA ו-CLCNKB גורמת לתסמונת בארטר מסוג IV (תסמונת בארטר טרום-לידתית עם חירשות עצבית). זהו המצב החמור והמסוכן ביותר של התסמונת. |
| - | + | '''מאפיינים קליניים וחומרה''' | |
| - | + | • ממצאים טרום-לידתית/ילודים: ריבוי מי שפיר (פוליאידרמניוס), לידה מוקדמת ואיבוד מלחים חמור מרגע הלידה. | |
| - | + | • חירשות עצבית קבועה: נגרמת מאובדן תפקוד תעלות הכלור באוזן הפנימית. | |
| - | + | • הפרעות אלקטרוליטריות חמורות: היפוקלמיה (אשלגן נמוך), היפוכלורמיה ובססת מטבולית (מצב חמור יותר מתתי-סוגים אחרים). | |
| - | + | • עיכוב בגדילה (Failure to thrive): פגיעה משמעותית בצמיחה ללא טיפול הולם. | |
| - | + | • השתנת יתר (פוליאוריה) והתייבשות: עקב פגיעה בספיגה החוזרת של מלח בכליות. | |
| - | + | '''פרוגנוזה וטיפול''' | |
| - | + | התסמונת מחייבת טיפול אינטנסיבי לכל החיים, אך ניהול נכון מאפשר להגיע לתוצאות סבירות: | |
| - | + | • תוספי אשלגן כלורי במינון גבוה (במיוחד בינקות). | |
| - | + | • משתנים משמרי אשלגן (ספירונולקטון, אמילוריד). | |
| - | + | • נוגדי דלקת לא סטרואידליים (אינדומתצין) להפחתת איבוד מלח בשתן. | |
| - | + | • תוספי נתרן ומגנזיום לפי הצורך. | |
| - | + | '''תגובה לטיפול:''' | |
| - | + | רוב המטופלים מציגים השלמת גדילה (Catch-up growth) תחת טיפול הולם. חומרת הפרעות האלקטרוליטים נוטה להתמתן במקצת עם הגיל, מה שמאפשר הפחתת מינונים. | |
| + | השלכות לטווח ארוך | ||
| - | + | • גדילה: כ-41% מהחולים סובלים מקומה נמוכה (אחוזון > 3) במעקב ארוך טווח, למרות הטיפול. | |
| + | |||
| + | • תפקוד כלייתי: סיכון משמעותי להתפתחות מחלת כליות כרונית (CKD). בין 11% ל-25% מהחולים מפתחים אי-ספיקת כליות כרונית (שלבים 3-5) המחייבת דיאליזה או השתלה. הפגיעה הכלייתית עלולה להתרחש גם ללא נפרוקלצינוזיס (משקעי סידן בכליות). | ||
| + | |||
| + | • שמיעה: החירשות העצבית היא קבועה ומולדת, ומחייבת מכשירי שמיעה מוקדמים או שתל שבלול (קוכלארי). | ||
| + | |||
| + | '''איכות חיים ומורכבות רפואית''' | ||
| + | |||
| + | • נטל ניהול יומיומי: נטילת תוספים ותרופות מרובות ביום, מעקב תכוף אחר אלקטרוליטים ותפקודי כליות. | ||
| + | |||
| + | • רגישות רפואית: סיכון למשברי אלקטרוליטים מסכני חיים (במיוחד בזמן מחלות המלוות בהקאות או שלשולים). | ||
| + | |||
| + | • השלכות התפתחותיות: התערבות מוקדמת בליקויי שמיעה קריטית להתפתחות השפה; עיכובי גדילה עשויים להשפיע פסיכוסוציאלית. | ||
| + | |||
| + | '''בסיכום:''' | ||
| + | |||
| + | מדובר במחלה קשה ומשנת חיים. טיפול מודרני אגרסיבי ומעקב רב-תחומי (נפרולוגיה, אודיולוגיה, אנדוקרינולוגיה ותזונה) מאפשרים הישרדות ואיכות חיים טובה לרבים מהחולים. עם זאת, יש להיערך למורכבות רפואית לכל החיים וסיכון של 10-25% למחלת כליות פרוגרסיבית. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | == חסר אקסונים 16-18 בגן STRC == | ||
| + | |||
| + | החסר השכיח בגן זה הוא חסר של כל הגן הכולל אזור CKMT1B-STRC-CATSPER2 | ||
| + | |||
| + | ממצא של "חסר אקסונים 16-18" בבדיקת NGS/CNV שגרתית | ||
| + | |||
| + | חסר המוגבל לאקסונים 16-18 בלבד (ולא לכל הגן או לאזור CKMT1B-STRC-CATSPER2 השלם) מצריך אימות באמצעות MLPA, ddPCR ממוקד, ובמידת האפשר ריצוף אורך-קרוא ארוך (Nanopore/long-range PCR), על מנת להבחין בין (א) חסר גנומי אמיתי בגן הפעיל STRC, (ב) אירוע קונברסיה גנטית מול STRCP1, או (ג) ארטיפקט טכני הנובע מהיישור השגוי בין הגן לפסאודוגן ההומולוגי. אולם בישראל, הניסיון מראה שזה כנראה חסר בגן האמיתי והוא נמצא בצורה הומוזיגוטית במעבדתנו בקרב חולה עם ליקוי שמיעה. חסר זה נראה שמהווה founder mutation בגן עצמו. ולכן מציאת חסר זה בצורה הומוזיגוטית יכל בסבירות גבוהה להעיד על ליקוי שמיעה. | ||
גרסה נוכחית
תסמונת בארטר מסוג IV
מחיקה הומוזיגוטית (Homozygous deletion) של הגנים CLCNKA ו-CLCNKB גורמת לתסמונת בארטר מסוג IV (תסמונת בארטר טרום-לידתית עם חירשות עצבית). זהו המצב החמור והמסוכן ביותר של התסמונת.
מאפיינים קליניים וחומרה
• ממצאים טרום-לידתית/ילודים: ריבוי מי שפיר (פוליאידרמניוס), לידה מוקדמת ואיבוד מלחים חמור מרגע הלידה.
• חירשות עצבית קבועה: נגרמת מאובדן תפקוד תעלות הכלור באוזן הפנימית.
• הפרעות אלקטרוליטריות חמורות: היפוקלמיה (אשלגן נמוך), היפוכלורמיה ובססת מטבולית (מצב חמור יותר מתתי-סוגים אחרים).
• עיכוב בגדילה (Failure to thrive): פגיעה משמעותית בצמיחה ללא טיפול הולם.
• השתנת יתר (פוליאוריה) והתייבשות: עקב פגיעה בספיגה החוזרת של מלח בכליות.
פרוגנוזה וטיפול
התסמונת מחייבת טיפול אינטנסיבי לכל החיים, אך ניהול נכון מאפשר להגיע לתוצאות סבירות:
• תוספי אשלגן כלורי במינון גבוה (במיוחד בינקות).
• משתנים משמרי אשלגן (ספירונולקטון, אמילוריד).
• נוגדי דלקת לא סטרואידליים (אינדומתצין) להפחתת איבוד מלח בשתן.
• תוספי נתרן ומגנזיום לפי הצורך.
תגובה לטיפול:
רוב המטופלים מציגים השלמת גדילה (Catch-up growth) תחת טיפול הולם. חומרת הפרעות האלקטרוליטים נוטה להתמתן במקצת עם הגיל, מה שמאפשר הפחתת מינונים. השלכות לטווח ארוך
• גדילה: כ-41% מהחולים סובלים מקומה נמוכה (אחוזון > 3) במעקב ארוך טווח, למרות הטיפול.
• תפקוד כלייתי: סיכון משמעותי להתפתחות מחלת כליות כרונית (CKD). בין 11% ל-25% מהחולים מפתחים אי-ספיקת כליות כרונית (שלבים 3-5) המחייבת דיאליזה או השתלה. הפגיעה הכלייתית עלולה להתרחש גם ללא נפרוקלצינוזיס (משקעי סידן בכליות).
• שמיעה: החירשות העצבית היא קבועה ומולדת, ומחייבת מכשירי שמיעה מוקדמים או שתל שבלול (קוכלארי).
איכות חיים ומורכבות רפואית
• נטל ניהול יומיומי: נטילת תוספים ותרופות מרובות ביום, מעקב תכוף אחר אלקטרוליטים ותפקודי כליות.
• רגישות רפואית: סיכון למשברי אלקטרוליטים מסכני חיים (במיוחד בזמן מחלות המלוות בהקאות או שלשולים).
• השלכות התפתחותיות: התערבות מוקדמת בליקויי שמיעה קריטית להתפתחות השפה; עיכובי גדילה עשויים להשפיע פסיכוסוציאלית.
בסיכום:
מדובר במחלה קשה ומשנת חיים. טיפול מודרני אגרסיבי ומעקב רב-תחומי (נפרולוגיה, אודיולוגיה, אנדוקרינולוגיה ותזונה) מאפשרים הישרדות ואיכות חיים טובה לרבים מהחולים. עם זאת, יש להיערך למורכבות רפואית לכל החיים וסיכון של 10-25% למחלת כליות פרוגרסיבית.
[עריכה] חסר אקסונים 16-18 בגן STRC
החסר השכיח בגן זה הוא חסר של כל הגן הכולל אזור CKMT1B-STRC-CATSPER2
ממצא של "חסר אקסונים 16-18" בבדיקת NGS/CNV שגרתית
חסר המוגבל לאקסונים 16-18 בלבד (ולא לכל הגן או לאזור CKMT1B-STRC-CATSPER2 השלם) מצריך אימות באמצעות MLPA, ddPCR ממוקד, ובמידת האפשר ריצוף אורך-קרוא ארוך (Nanopore/long-range PCR), על מנת להבחין בין (א) חסר גנומי אמיתי בגן הפעיל STRC, (ב) אירוע קונברסיה גנטית מול STRCP1, או (ג) ארטיפקט טכני הנובע מהיישור השגוי בין הגן לפסאודוגן ההומולוגי. אולם בישראל, הניסיון מראה שזה כנראה חסר בגן האמיתי והוא נמצא בצורה הומוזיגוטית במעבדתנו בקרב חולה עם ליקוי שמיעה. חסר זה נראה שמהווה founder mutation בגן עצמו. ולכן מציאת חסר זה בצורה הומוזיגוטית יכל בסבירות גבוהה להעיד על ליקוי שמיעה.
