מתחלף

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 16:58, 29 ביוני 2026 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה נוכחית (16:05, 8 ביולי 2026) (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)

 
(גרסה אמצעית אחת לא מוצגת.)
שורה 1: שורה 1:
-לעובר נמצא allelic imbalance בכרומוזום 20/ ברור נמצא שיש עודף מתילציה (70% לעומת 50%) ב- GNAS-AS1:TSS-DMR וגם GNASXL:EX1-DMR וגםGNAS A/B:TSS-DMR ומצד שני חוסר מטילציה (27%) בפרובים ל- NESP55:TSS-DMR - לא נמצא עדות לחסר או הכפלה של הגן GNAS ו- STX16. +מוטציות ב-COL4A2
- +
-בהתבסס על דפוס המתילציה המתואר, הממצאים תואמים דופליקציה אימהית (maternal duplication) או דיסומיה חד-הורית אימהית (maternal UPD) של אזור 20q13 הכולל את לוקוס GNAS. דפוס המתילציה האופייני - עודף מתילציה ב-GNAS-AS1, GNASXL ו-GNAS A/B יחד עם חוסר מתילציה ב-NESP55 - מצביע על עודף של האלל האימהי. +מוטציות ב-COL4A2 מאופיינות בחדירות משתנה ובביטוי קליני רחב מאוד, כולל נשאים אסימפטומטיים שיכולים להוליד צאצאים עם פנוטיפ חמור יותר. העובדה שהמוטציה זוהתה גם בחולים וגם בבריאים מדגישה את חוסר היכולת לחזות את הפנוטיפ העוברי על בסיס גנוטיפ בלבד.
 +'''המלצות להמשך ההיריון'''
-'''הממצאים בעובר מראים:'''+יש לבצע הדמיה עוברית מפורטת ומעקב הדמייתי סדרתי להערכת מערכת העצבים המרכזית, במיוחד לזיהוי סימנים של מחלה מוחית-וסקולרית. מוטציות ב-COL4A2 יכולות לגרום לספקטרום רחב של ממצאים עובריים כולל:
-עודף מתילציה (70%) ב-GNAS-AS1, GNASXL ו-GNAS A/B - מצביע על עודף של האלל האימהי+• דימום תוך-מוחי (ICH) עוברי / • פורנצפליה (cysts במוח) / • פולימיקרוגיריה והטרוטופיות / • לויקואנצפלופתיה / • סכיזנצפליה
-חוסר מתילציה (27%) ב-NESP55 - תואם את הדפוס הצפוי בדופליקציה אימהית +בשבוע 29 ובשבוע 32 יש לבצע אולטרסאונד עוברי מומחה צריך לכלול הערכה נוירולוגית מפורטת, במיוחד חיפוש אחר סימנים של דימום, נזק פרנכימלי, או מומי התפתחות קורטיקליים.
-העובדה שלא נמצאה עדות לחסר או הכפלה של הגנים GNAS ו-STX16 מצביעה על UPD איזודיסומית (isodisomy) או הטרודיסומית (heterodisomy) של כרומוזום 20 במקום דופליקציה מבנית. +בשבוע 34-35 יש לבצע MRI עוברי יכול לספק מידע נוסף על מבנה המוח ולזהות נגעים שאינם נראים באולטרסאונד.
 +הוסבר שיתכן דימום מוחי סמוך ללידה או במהלכו או אחריו שלא ניתן יהיה למנוע.
-'''הפנוטיפ הצפוי'''+הוסבר אפשרות לפנות להפסקת היריון - אף שזו אינה המלצה רפואית.
-maternal UPD(20) או דופליקציה אימהית של 20q13 קשורה לתסמונת Mulchandani-Bhoj-Conlin עם המאפיינים הבאים: +במקרים של ממצאים פתולוגיים בהדמיה עוברית, יש לחזור לדיון על המשך ההיריון - חשוב לציין שקיימים מקרים של COL4A2 עם ביטוי עוברי חמור מאוד, כולל דימומים נרחבים ונזק מוחי משמעותי.
-פיגור גדילה - פרה-נטלי ופוסט-נטלי, דומה לתסמונת Silver-Russell+'''לגבי צורת הלידה:''' יש לשקול בחיוב לידה בניתוח קיסרי. רצוי להתייעץ עם הגנטיקולוגים. כמו כן יש מקום לייעוץ של רופא נוירולוג ילדים.
-קשיי האכלה חמורים - לעיתים דורשים האכלה באמצעות צינור 
-משקל לידה נמוך (SGA - small for gestational age)+'''מעקב והערכה אחרי הלידה'''
-מיקרוצפליה יחסית או היקף ראש תקין למרות קומה נמוכה+אם ההיריון ממשיך והעובר נולד ללא ממצאים פתולוגיים בהדמיה עוברית, יש צורך במעקב ארוך טווח מכיוון שביטויים קליניים יכולים להופיע בכל גיל.
 +אמנם אין נתון כמותי מדויק, אך הסיכון לדימום לאחר הלידה קיים לאורך כל החיים, עם סיכון מוגבר בתקופת התינוקות והילדות המוקדמת. העובדה שתינוק נולד ללא דימום אינה מבטלת את הסיכון לדימום עתידי. במחקר אחד, אף אחד מהחולים לא פיתח דימום חוזר סימפטומטי קלינית לאחר הלידה, אך זה היה מדגם קטן ואינו מייצג את כל הספקטרום. מומלץ מעקב שכולל:
-'''מאפיינים אנדוקריניים:'''+המלצות מעקב כוללות הדמיה נוירולוגית תקופתית, הימנעות מטראומות ראש, זהירות עם תרופות אנטיקואגולנטיות, ומעקב התפתחותי ונוירולוגי ארוך טווח.
- +
-היפרקלצמיה עם רמות PTH נמוכות או תקינות-נמוכות (בניגוד ל-PHP) - נצפתה בחלק מהמקרים +
- +
-רמות TSH נמוכות - עשויות להתפתח עם הגיל +
- +
-רגישות יתר של קולטני הורמונים - בניגוד ל-paternal UPD(20) שגורם לעמידות הורמונלית +
- +
-'''מאפיינים נוספים:'''+
- +
-עיכוב התפתחותי - בחלק מהמקרים+
- +
-תווי פנים דיסמורפיים קלים - פנים משולשות, מצח גבוה, עיניים עמוקות +
- +
-ללא מאפייני Albright hereditary osteodrophy (AHO) כמו ברכידקטיליה או התאבנות הטרוטופית +
- +
- +
-'''אם ממשיכים ההיריון להלן פרוגנוזה והמלצות מעקב:'''+
- +
-מעקב גדילה צמוד והתערבות תזונתית מוקדמת+
- +
-בדיקות אנדוקריניות: סידן, PTH, TSH, תפקודי בלוטת התריס+
- +
-הערכה התפתחותית+
- +
-לשקול בגיל 3ש' טיפול בהורמון גדילה - הראה שיפור בחלק מהמקרים +
- +
-חשוב לציין שהפנוטיפ יכול להיות משתנה, ו-maternal UPD(20) יכול להתבטא בתמונה דמויית Silver-Russell syndrome+

גרסה נוכחית

מוטציות ב-COL4A2

מוטציות ב-COL4A2 מאופיינות בחדירות משתנה ובביטוי קליני רחב מאוד, כולל נשאים אסימפטומטיים שיכולים להוליד צאצאים עם פנוטיפ חמור יותר. העובדה שהמוטציה זוהתה גם בחולים וגם בבריאים מדגישה את חוסר היכולת לחזות את הפנוטיפ העוברי על בסיס גנוטיפ בלבד.

המלצות להמשך ההיריון

יש לבצע הדמיה עוברית מפורטת ומעקב הדמייתי סדרתי להערכת מערכת העצבים המרכזית, במיוחד לזיהוי סימנים של מחלה מוחית-וסקולרית. מוטציות ב-COL4A2 יכולות לגרום לספקטרום רחב של ממצאים עובריים כולל:

• דימום תוך-מוחי (ICH) עוברי / • פורנצפליה (cysts במוח) / • פולימיקרוגיריה והטרוטופיות / • לויקואנצפלופתיה / • סכיזנצפליה

בשבוע 29 ובשבוע 32 יש לבצע אולטרסאונד עוברי מומחה צריך לכלול הערכה נוירולוגית מפורטת, במיוחד חיפוש אחר סימנים של דימום, נזק פרנכימלי, או מומי התפתחות קורטיקליים.

בשבוע 34-35 יש לבצע MRI עוברי יכול לספק מידע נוסף על מבנה המוח ולזהות נגעים שאינם נראים באולטרסאונד.

הוסבר שיתכן דימום מוחי סמוך ללידה או במהלכו או אחריו שלא ניתן יהיה למנוע.

הוסבר אפשרות לפנות להפסקת היריון - אף שזו אינה המלצה רפואית.

במקרים של ממצאים פתולוגיים בהדמיה עוברית, יש לחזור לדיון על המשך ההיריון - חשוב לציין שקיימים מקרים של COL4A2 עם ביטוי עוברי חמור מאוד, כולל דימומים נרחבים ונזק מוחי משמעותי.

לגבי צורת הלידה: יש לשקול בחיוב לידה בניתוח קיסרי. רצוי להתייעץ עם הגנטיקולוגים. כמו כן יש מקום לייעוץ של רופא נוירולוג ילדים.


מעקב והערכה אחרי הלידה

אם ההיריון ממשיך והעובר נולד ללא ממצאים פתולוגיים בהדמיה עוברית, יש צורך במעקב ארוך טווח מכיוון שביטויים קליניים יכולים להופיע בכל גיל. אמנם אין נתון כמותי מדויק, אך הסיכון לדימום לאחר הלידה קיים לאורך כל החיים, עם סיכון מוגבר בתקופת התינוקות והילדות המוקדמת. העובדה שתינוק נולד ללא דימום אינה מבטלת את הסיכון לדימום עתידי. במחקר אחד, אף אחד מהחולים לא פיתח דימום חוזר סימפטומטי קלינית לאחר הלידה, אך זה היה מדגם קטן ואינו מייצג את כל הספקטרום. מומלץ מעקב שכולל:

המלצות מעקב כוללות הדמיה נוירולוגית תקופתית, הימנעות מטראומות ראש, זהירות עם תרופות אנטיקואגולנטיות, ומעקב התפתחותי ונוירולוגי ארוך טווח.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות