מתחלף

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 15:28, 28 ביוני 2026 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת		 גרסה נוכחית (16:05, 8 ביולי 2026) (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)

 
(2 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.)
שורה 1: שורה 1:
 +מוטציות ב-COL4A2
 +מוטציות ב-COL4A2 מאופיינות בחדירות משתנה ובביטוי קליני רחב מאוד, כולל נשאים אסימפטומטיים שיכולים להוליד צאצאים עם פנוטיפ חמור יותר. העובדה שהמוטציה זוהתה גם בחולים וגם בבריאים מדגישה את חוסר היכולת לחזות את הפנוטיפ העוברי על בסיס גנוטיפ בלבד.
-'''פנוטיפים של BWS בתלות בסוג המולקולרי שגרם לתסמונת:'''+'''המלצות להמשך ההיריון'''
 +יש לבצע הדמיה עוברית מפורטת ומעקב הדמייתי סדרתי להערכת מערכת העצבים המרכזית, במיוחד לזיהוי סימנים של מחלה מוחית-וסקולרית. מוטציות ב-COL4A2 יכולות לגרום לספקטרום רחב של ממצאים עובריים כולל:
-1. '''איבוד מתילציה ב-LIT1 (IC2-LoM) קשור לפרופיל פנוטיפי ספציפי של BWS עם סיכון נמוך לגידולים ותכונות קליניות מובהקות.'''+• דימום תוך-מוחי (ICH) עוברי / • פורנצפליה (cysts במוח) / • פולימיקרוגיריה והטרוטופיות / • לויקואנצפלופתיה / • סכיזנצפליה
-הממצא של איבוד מתילציה בלוקוס LIT1 (המכונה גם IC2-LoM - Imprinting Center 2 Loss of Methylation) הוא הפגם המולקולרי השכיח ביותר ב-BWS (כ-50% מהמקרים). הפגם הזה גורם לביטוי דו-אללי של KCNQ1OT1 ולירידה בביטוי של CDKN1C. +בשבוע 29 ובשבוע 32 יש לבצע אולטרסאונד עוברי מומחה צריך לכלול הערכה נוירולוגית מפורטת, במיוחד חיפוש אחר סימנים של דימום, נזק פרנכימלי, או מומי התפתחות קורטיקליים.
-תכונות קליניות צפויות ב-IC2-LoM:+בשבוע 34-35 יש לבצע MRI עוברי יכול לספק מידע נוסף על מבנה המוח ולזהות נגעים שאינם נראים באולטרסאונד.
-גדילה ומבנה גוף:+הוסבר שיתכן דימום מוחי סמוך ללידה או במהלכו או אחריו שלא ניתן יהיה למנוע.
-גדילה יתר פוסט-נטלית (לא מקרוסומיה ניכרת בלידה) +הוסבר אפשרות לפנות להפסקת היריון - אף שזו אינה המלצה רפואית.
-המיהיפרפלזיה (גדילה אסימטרית) יכולה להופיע אך פחות שכיחה מאשר ב-UPD +במקרים של ממצאים פתולוגיים בהדמיה עוברית, יש לחזור לדיון על המשך ההיריון - חשוב לציין שקיימים מקרים של COL4A2 עם ביטוי עוברי חמור מאוד, כולל דימומים נרחבים ונזק מוחי משמעותי.
-פגמים מבניים:+'''לגבי צורת הלידה:''' יש לשקול בחיוב לידה בניתוח קיסרי. רצוי להתייעץ עם הגנטיקולוגים. כמו כן יש מקום לייעוץ של רופא נוירולוג ילדים.
-אומפלוצלה - שכיחה מאוד (כ-50%)  
-מקרוגלוסיה - שכיחה מאוד +'''מעקב והערכה אחרי הלידה'''
-אורגנומגליה - שכיחה +אם ההיריון ממשיך והעובר נולד ללא ממצאים פתולוגיים בהדמיה עוברית, יש צורך במעקב ארוך טווח מכיוון שביטויים קליניים יכולים להופיע בכל גיל.
 +אמנם אין נתון כמותי מדויק, אך הסיכון לדימום לאחר הלידה קיים לאורך כל החיים, עם סיכון מוגבר בתקופת התינוקות והילדות המוקדמת. העובדה שתינוק נולד ללא דימום אינה מבטלת את הסיכון לדימום עתידי. במחקר אחד, אף אחד מהחולים לא פיתח דימום חוזר סימפטומטי קלינית לאחר הלידה, אך זה היה מדגם קטן ואינו מייצג את כל הספקטרום. מומלץ מעקב שכולל:
-תכונות נוספות:+המלצות מעקב כוללות הדמיה נוירולוגית תקופתית, הימנעות מטראומות ראש, זהירות עם תרופות אנטיקואגולנטיות, ומעקב התפתחותי ונוירולוגי ארוך טווח.
- +
-nevus Flameus- שכיח +
- +
-מומי מוח אחורי (posterior fossa malformations) - נדירים +
- +
-היפוגליקמיה - אפשרית +
- +
-סיכון כולל לגידולים : 2-3% בלבד +
-אין סיכון מוגבר לגידול וילמס (Wilms tumor). סיכון מעט מוגבר להפטובלסטומה (0.7%) . נוירובלסטומה, רבדומיוסרקומה - נדירים +
- +
-ההמלצות למעקב אחר הלידה: מעקב אולטרסאונד בטני פחות אינטנסיבי מאשר בתת-סוגים אחרים. עם זאת, יש לעקוב אחר היפוגליקמיה ניאונטלית ולטפל במקרוגלוסיה ובאומפלוצלה לפי הצורך. +
- +
- +
- +
-2. '''הסוג של IC1-GoM (Gain of Methylation) קשור לפרופיל פנוטיפי הבא:''' +
- +
-מקרוסומיה ניכרת בלידה, +
- +
-סיכון גבוה מאוד לגידול וילמס (22-28%) +
- +
-IC1-GoM נגרם ע"י:+
- +
-- בעיקר (80%) על ידי שינויים אפיגנטיים שמתרחשים פוסט-זיגוטית (לאחר ההפריה - בדרך כלל מדובר במוזאיקה ויש סיכון קטן להישנות במשפחה) +
- +
-- בכ-20% מהמקרים על ידי פגמים גנטיים תורשתיים באזור IC1: +
-מוטציות נקודתיות חסרים באתרי קישור OCT4/SOX2:פוגעות באתרי הקישור של גורמי השעתוק OCT4/SOX2. או וטציות נקודתיות או חסרים קטנים (כגון 21 bp) באזור IC1+
- +
-תורשתיות מהאם. +
- +
-תופעת "Anticipation" במשפחות:+
-במ''''''טקסט מודגש''''''שפחות עם פגמים גנטיים ב-IC1, נצפתה החמרה של המתילציה בדורות הבאים:+
-בדור הראשון - מתילציה גבוהה יותר באזורים הקרובים למוטציה+
-בדור השני - המתילציה מתרחבת ומחמירה, במיוחד באזורים הרחוקים מהמוטציה+
- +
-מקרים עם פגמים גנטיים (20%) - חשוב לזהות לצורך ייעוץ גנטי, סיכון חזרה של 50% בהעברה מטרית+
- +
-מומלץ בדיקה גנטית מפורטת של IC1 במקרי IC1-GoM לזיהוי פגמים תורשתיים +
- +
- +
-3. '''הביטוי הקליני של BWS במקרים של UPD:'''+
- +
-המיהיפרפלזיה שכיחה, +
- +
-סיכון בינוני לגידולים (15-16%), כולל וילמס והפטובלסטומה +
- +
- +
- +
-4. '''הביטוי הקליני של BWS במקרים של מוטציות CDKN1C:''' +
- +
-אומפלוצלה שכיחה, +
- +
-סיכון יחסית נמוך לגידולים (4.5-7%).+
-נוירובלסטומה יותר שכיח בגידולים בסוג זה.+

גרסה נוכחית

מוטציות ב-COL4A2

מוטציות ב-COL4A2 מאופיינות בחדירות משתנה ובביטוי קליני רחב מאוד, כולל נשאים אסימפטומטיים שיכולים להוליד צאצאים עם פנוטיפ חמור יותר. העובדה שהמוטציה זוהתה גם בחולים וגם בבריאים מדגישה את חוסר היכולת לחזות את הפנוטיפ העוברי על בסיס גנוטיפ בלבד.

המלצות להמשך ההיריון

יש לבצע הדמיה עוברית מפורטת ומעקב הדמייתי סדרתי להערכת מערכת העצבים המרכזית, במיוחד לזיהוי סימנים של מחלה מוחית-וסקולרית. מוטציות ב-COL4A2 יכולות לגרום לספקטרום רחב של ממצאים עובריים כולל:

• דימום תוך-מוחי (ICH) עוברי / • פורנצפליה (cysts במוח) / • פולימיקרוגיריה והטרוטופיות / • לויקואנצפלופתיה / • סכיזנצפליה

בשבוע 29 ובשבוע 32 יש לבצע אולטרסאונד עוברי מומחה צריך לכלול הערכה נוירולוגית מפורטת, במיוחד חיפוש אחר סימנים של דימום, נזק פרנכימלי, או מומי התפתחות קורטיקליים.

בשבוע 34-35 יש לבצע MRI עוברי יכול לספק מידע נוסף על מבנה המוח ולזהות נגעים שאינם נראים באולטרסאונד.

הוסבר שיתכן דימום מוחי סמוך ללידה או במהלכו או אחריו שלא ניתן יהיה למנוע.

הוסבר אפשרות לפנות להפסקת היריון - אף שזו אינה המלצה רפואית.

במקרים של ממצאים פתולוגיים בהדמיה עוברית, יש לחזור לדיון על המשך ההיריון - חשוב לציין שקיימים מקרים של COL4A2 עם ביטוי עוברי חמור מאוד, כולל דימומים נרחבים ונזק מוחי משמעותי.

לגבי צורת הלידה: יש לשקול בחיוב לידה בניתוח קיסרי. רצוי להתייעץ עם הגנטיקולוגים. כמו כן יש מקום לייעוץ של רופא נוירולוג ילדים.


מעקב והערכה אחרי הלידה

אם ההיריון ממשיך והעובר נולד ללא ממצאים פתולוגיים בהדמיה עוברית, יש צורך במעקב ארוך טווח מכיוון שביטויים קליניים יכולים להופיע בכל גיל. אמנם אין נתון כמותי מדויק, אך הסיכון לדימום לאחר הלידה קיים לאורך כל החיים, עם סיכון מוגבר בתקופת התינוקות והילדות המוקדמת. העובדה שתינוק נולד ללא דימום אינה מבטלת את הסיכון לדימום עתידי. במחקר אחד, אף אחד מהחולים לא פיתח דימום חוזר סימפטומטי קלינית לאחר הלידה, אך זה היה מדגם קטן ואינו מייצג את כל הספקטרום. מומלץ מעקב שכולל:

המלצות מעקב כוללות הדמיה נוירולוגית תקופתית, הימנעות מטראומות ראש, זהירות עם תרופות אנטיקואגולנטיות, ומעקב התפתחותי ונוירולוגי ארוך טווח.


מקור: https://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%A3
כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות