מתחלף

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 15:28, 28 ביוני 2026 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת		 גרסה נוכחית (12:34, 13 באוגוסט 2026) (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)
(←חסר אקסונים 16-18 STRC)
 
(8 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.)
שורה 1: שורה 1:
 +תסמונת בארטר מסוג IV
 +מחיקה הומוזיגוטית (Homozygous deletion) של הגנים CLCNKA ו-CLCNKB גורמת לתסמונת בארטר מסוג IV (תסמונת בארטר טרום-לידתית עם חירשות עצבית). זהו המצב החמור והמסוכן ביותר של התסמונת.
-'''פנוטיפים של BWS בתלות בסוג המולקולרי שגרם לתסמונת:'''+'''מאפיינים קליניים וחומרה'''
 +• ממצאים טרום-לידתית/ילודים: ריבוי מי שפיר (פוליאידרמניוס), לידה מוקדמת ואיבוד מלחים חמור מרגע הלידה.
-1. '''איבוד מתילציה ב-LIT1 (IC2-LoM) קשור לפרופיל פנוטיפי ספציפי של BWS עם סיכון נמוך לגידולים ותכונות קליניות מובהקות.'''+• חירשות עצבית קבועה: נגרמת מאובדן תפקוד תעלות הכלור באוזן הפנימית.
-הממצא של איבוד מתילציה בלוקוס LIT1 (המכונה גם IC2-LoM - Imprinting Center 2 Loss of Methylation) הוא הפגם המולקולרי השכיח ביותר ב-BWS (כ-50% מהמקרים). הפגם הזה גורם לביטוי דו-אללי של KCNQ1OT1 ולירידה בביטוי של CDKN1C. +• הפרעות אלקטרוליטריות חמורות: היפוקלמיה (אשלגן נמוך), היפוכלורמיה ובססת מטבולית (מצב חמור יותר מתתי-סוגים אחרים).
-תכונות קליניות צפויות ב-IC2-LoM:+• עיכוב בגדילה (Failure to thrive): פגיעה משמעותית בצמיחה ללא טיפול הולם.
-גדילה ומבנה גוף:+• השתנת יתר (פוליאוריה) והתייבשות: עקב פגיעה בספיגה החוזרת של מלח בכליות.
-גדילה יתר פוסט-נטלית (לא מקרוסומיה ניכרת בלידה) +'''פרוגנוזה וטיפול'''
-המיהיפרפלזיה (גדילה אסימטרית) יכולה להופיע אך פחות שכיחה מאשר ב-UPD +התסמונת מחייבת טיפול אינטנסיבי לכל החיים, אך ניהול נכון מאפשר להגיע לתוצאות סבירות:
-פגמים מבניים:+• תוספי אשלגן כלורי במינון גבוה (במיוחד בינקות).
-אומפלוצלה - שכיחה מאוד (כ-50%) +• משתנים משמרי אשלגן (ספירונולקטון, אמילוריד).
-מקרוגלוסיה - שכיחה מאוד +• נוגדי דלקת לא סטרואידליים (אינדומתצין) להפחתת איבוד מלח בשתן.
-אורגנומגליה - שכיחה +• תוספי נתרן ומגנזיום לפי הצורך.
-תכונות נוספות:+'''תגובה לטיפול:'''
-nevus Flameus- שכיח +רוב המטופלים מציגים השלמת גדילה (Catch-up growth) תחת טיפול הולם. חומרת הפרעות האלקטרוליטים נוטה להתמתן במקצת עם הגיל, מה שמאפשר הפחתת מינונים.
 +השלכות לטווח ארוך
-מומי מוח אחורי (posterior fossa malformations) - נדירים +• גדילה: כ-41% מהחולים סובלים מקומה נמוכה (אחוזון > 3) במעקב ארוך טווח, למרות הטיפול.
-היפוגליקמיה - אפשרית +• תפקוד כלייתי: סיכון משמעותי להתפתחות מחלת כליות כרונית (CKD). בין 11% ל-25% מהחולים מפתחים אי-ספיקת כליות כרונית (שלבים 3-5) המחייבת דיאליזה או השתלה. הפגיעה הכלייתית עלולה להתרחש גם ללא נפרוקלצינוזיס (משקעי סידן בכליות).
-סיכון כולל לגידולים : 2-3% בלבד +• שמיעה: החירשות העצבית היא קבועה ומולדת, ומחייבת מכשירי שמיעה מוקדמים או שתל שבלול (קוכלארי).
-אין סיכון מוגבר לגידול וילמס (Wilms tumor). סיכון מעט מוגבר להפטובלסטומה (0.7%) . נוירובלסטומה, רבדומיוסרקומה - נדירים +
-ההמלצות למעקב אחר הלידה: מעקב אולטרסאונד בטני פחות אינטנסיבי מאשר בתת-סוגים אחרים. עם זאת, יש לעקוב אחר היפוגליקמיה ניאונטלית ולטפל במקרוגלוסיה ובאומפלוצלה לפי הצורך. +'''איכות חיים ומורכבות רפואית'''
 +• נטל ניהול יומיומי: נטילת תוספים ותרופות מרובות ביום, מעקב תכוף אחר אלקטרוליטים ותפקודי כליות.
 +• רגישות רפואית: סיכון למשברי אלקטרוליטים מסכני חיים (במיוחד בזמן מחלות המלוות בהקאות או שלשולים).
-2. '''הסוג של IC1-GoM (Gain of Methylation) קשור לפרופיל פנוטיפי הבא:''' +• השלכות התפתחותיות: התערבות מוקדמת בליקויי שמיעה קריטית להתפתחות השפה; עיכובי גדילה עשויים להשפיע פסיכוסוציאלית.
-מקרוסומיה ניכרת בלידה, +'''בסיכום:'''
-סיכון גבוה מאוד לגידול וילמס (22-28%) +מדובר במחלה קשה ומשנת חיים. טיפול מודרני אגרסיבי ומעקב רב-תחומי (נפרולוגיה, אודיולוגיה, אנדוקרינולוגיה ותזונה) מאפשרים הישרדות ואיכות חיים טובה לרבים מהחולים. עם זאת, יש להיערך למורכבות רפואית לכל החיים וסיכון של 10-25% למחלת כליות פרוגרסיבית.
-IC1-GoM נגרם ע"י: 
-- בעיקר (80%) על ידי שינויים אפיגנטיים שמתרחשים פוסט-זיגוטית (לאחר ההפריה - בדרך כלל מדובר במוזאיקה ויש סיכון קטן להישנות במשפחה) +== חסר אקסונים 16-18 בגן STRC ==
-- בכ-20% מהמקרים על ידי פגמים גנטיים תורשתיים באזור IC1: +החסר השכיח בגן זה הוא חסר של כל הגן הכולל אזור CKMT1B-STRC-CATSPER2
-מוטציות נקודתיות חסרים באתרי קישור OCT4/SOX2:פוגעות באתרי הקישור של גורמי השעתוק OCT4/SOX2. או וטציות נקודתיות או חסרים קטנים (כגון 21 bp) באזור IC1+
-תורשתיות מהאם. +ממצא של "חסר אקסונים 16-18" בבדיקת NGS/CNV שגרתית
-תופעת "Anticipation" במשפחות:+חסר המוגבל לאקסונים 16-18 בלבד (ולא לכל הגן או לאזור CKMT1B-STRC-CATSPER2 השלם) מצריך אימות באמצעות MLPA, ddPCR ממוקד, ובמידת האפשר ריצוף אורך-קרוא ארוך (Nanopore/long-range PCR), על מנת להבחין בין (א) חסר גנומי אמיתי בגן הפעיל STRC, (ב) אירוע קונברסיה גנטית מול STRCP1, או (ג) ארטיפקט טכני הנובע מהיישור השגוי בין הגן לפסאודוגן ההומולוגי. אולם בישראל, הניסיון מראה שזה כנראה חסר בגן האמיתי והוא נמצא בצורה הומוזיגוטית במעבדתנו בקרב חולה עם ליקוי שמיעה. חסר זה נראה שמהווה founder mutation בגן עצמו. ולכן מציאת חסר זה בצורה הומוזיגוטית יכל בסבירות גבוהה להעיד על ליקוי שמיעה.
-במ''''''טקסט מודגש''''''שפחות עם פגמים גנטיים ב-IC1, נצפתה החמרה של המתילציה בדורות הבאים:+
-בדור הראשון - מתילציה גבוהה יותר באזורים הקרובים למוטציה+
-בדור השני - המתילציה מתרחבת ומחמירה, במיוחד באזורים הרחוקים מהמוטציה+
- +
-מקרים עם פגמים גנטיים (20%) - חשוב לזהות לצורך ייעוץ גנטי, סיכון חזרה של 50% בהעברה מטרית+
- +
-מומלץ בדיקה גנטית מפורטת של IC1 במקרי IC1-GoM לזיהוי פגמים תורשתיים +
- +
- +
-3. '''הביטוי הקליני של BWS במקרים של UPD:'''+
- +
-המיהיפרפלזיה שכיחה, +
- +
-סיכון בינוני לגידולים (15-16%), כולל וילמס והפטובלסטומה +
- +
- +
- +
-4. '''הביטוי הקליני של BWS במקרים של מוטציות CDKN1C:''' +
- +
-אומפלוצלה שכיחה, +
- +
-סיכון יחסית נמוך לגידולים (4.5-7%).+
-נוירובלסטומה יותר שכיח בגידולים בסוג זה.+

גרסה נוכחית

תסמונת בארטר מסוג IV

מחיקה הומוזיגוטית (Homozygous deletion) של הגנים CLCNKA ו-CLCNKB גורמת לתסמונת בארטר מסוג IV (תסמונת בארטר טרום-לידתית עם חירשות עצבית). זהו המצב החמור והמסוכן ביותר של התסמונת.

מאפיינים קליניים וחומרה

• ממצאים טרום-לידתית/ילודים: ריבוי מי שפיר (פוליאידרמניוס), לידה מוקדמת ואיבוד מלחים חמור מרגע הלידה.

• חירשות עצבית קבועה: נגרמת מאובדן תפקוד תעלות הכלור באוזן הפנימית.

• הפרעות אלקטרוליטריות חמורות: היפוקלמיה (אשלגן נמוך), היפוכלורמיה ובססת מטבולית (מצב חמור יותר מתתי-סוגים אחרים).

• עיכוב בגדילה (Failure to thrive): פגיעה משמעותית בצמיחה ללא טיפול הולם.

• השתנת יתר (פוליאוריה) והתייבשות: עקב פגיעה בספיגה החוזרת של מלח בכליות.

פרוגנוזה וטיפול

התסמונת מחייבת טיפול אינטנסיבי לכל החיים, אך ניהול נכון מאפשר להגיע לתוצאות סבירות:

• תוספי אשלגן כלורי במינון גבוה (במיוחד בינקות).

• משתנים משמרי אשלגן (ספירונולקטון, אמילוריד).

• נוגדי דלקת לא סטרואידליים (אינדומתצין) להפחתת איבוד מלח בשתן.

• תוספי נתרן ומגנזיום לפי הצורך.

תגובה לטיפול:

רוב המטופלים מציגים השלמת גדילה (Catch-up growth) תחת טיפול הולם. חומרת הפרעות האלקטרוליטים נוטה להתמתן במקצת עם הגיל, מה שמאפשר הפחתת מינונים. השלכות לטווח ארוך

• גדילה: כ-41% מהחולים סובלים מקומה נמוכה (אחוזון > 3) במעקב ארוך טווח, למרות הטיפול.

• תפקוד כלייתי: סיכון משמעותי להתפתחות מחלת כליות כרונית (CKD). בין 11% ל-25% מהחולים מפתחים אי-ספיקת כליות כרונית (שלבים 3-5) המחייבת דיאליזה או השתלה. הפגיעה הכלייתית עלולה להתרחש גם ללא נפרוקלצינוזיס (משקעי סידן בכליות).

• שמיעה: החירשות העצבית היא קבועה ומולדת, ומחייבת מכשירי שמיעה מוקדמים או שתל שבלול (קוכלארי).

איכות חיים ומורכבות רפואית

• נטל ניהול יומיומי: נטילת תוספים ותרופות מרובות ביום, מעקב תכוף אחר אלקטרוליטים ותפקודי כליות.

• רגישות רפואית: סיכון למשברי אלקטרוליטים מסכני חיים (במיוחד בזמן מחלות המלוות בהקאות או שלשולים).

• השלכות התפתחותיות: התערבות מוקדמת בליקויי שמיעה קריטית להתפתחות השפה; עיכובי גדילה עשויים להשפיע פסיכוסוציאלית.

בסיכום:

מדובר במחלה קשה ומשנת חיים. טיפול מודרני אגרסיבי ומעקב רב-תחומי (נפרולוגיה, אודיולוגיה, אנדוקרינולוגיה ותזונה) מאפשרים הישרדות ואיכות חיים טובה לרבים מהחולים. עם זאת, יש להיערך למורכבות רפואית לכל החיים וסיכון של 10-25% למחלת כליות פרוגרסיבית.


[עריכה] חסר אקסונים 16-18 בגן STRC

החסר השכיח בגן זה הוא חסר של כל הגן הכולל אזור CKMT1B-STRC-CATSPER2

ממצא של "חסר אקסונים 16-18" בבדיקת NGS/CNV שגרתית

חסר המוגבל לאקסונים 16-18 בלבד (ולא לכל הגן או לאזור CKMT1B-STRC-CATSPER2 השלם) מצריך אימות באמצעות MLPA, ddPCR ממוקד, ובמידת האפשר ריצוף אורך-קרוא ארוך (Nanopore/long-range PCR), על מנת להבחין בין (א) חסר גנומי אמיתי בגן הפעיל STRC, (ב) אירוע קונברסיה גנטית מול STRCP1, או (ג) ארטיפקט טכני הנובע מהיישור השגוי בין הגן לפסאודוגן ההומולוגי. אולם בישראל, הניסיון מראה שזה כנראה חסר בגן האמיתי והוא נמצא בצורה הומוזיגוטית במעבדתנו בקרב חולה עם ליקוי שמיעה. חסר זה נראה שמהווה founder mutation בגן עצמו. ולכן מציאת חסר זה בצורה הומוזיגוטית יכל בסבירות גבוהה להעיד על ליקוי שמיעה.


מקור: https://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%A3
כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות