Facioscapulohumeral
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
| גרסה מתאריך 20:40, 31 ביולי 2018 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) (←מהו הפגם הגנטי?) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה נוכחית (21:10, 31 ביולי 2018) (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) |
||
| (8 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | מילים נרדפות: | ||
| + | FSHD או FSH או FSHD1 או FSHD2. | ||
| + | |||
| == סימנים קליניים: == | == סימנים קליניים: == | ||
| - | סוג של חולשת שרירים מתפתחת בגיל מבוגר יחסית ומתקדמת עם השנים. היא מתאפיינת בחולשת שרירי חגורת הכתפיים, השכמות והפנים. השרירים המעורבים מדולדלים. קצב התקדמות והחמרת החולשה של השרירים משתנה ממקרה למקרה. | + | סוג של חולשת שרירים מתפתחת בגיל מבוגר יחסית ומתקדמת עם השנים. היא מתאפיינת בחולשת שרירי חגורת הכתפיים, השכמות והפנים. השרירים המעורבים מדולדלים. קצב התקדמות והחמרת החולשה של השרירים משתנה ממקרה למקרה. לרוב מתחיל בגיל 20. כ-20% מהמקרים מגיעים עם השנים לצורך בכיסא גלגלים. החולשה בפנים יכולה להתבטא ביובש בעיין (שינה בעיניים פתוחות ונזק לרשתית). |
| + | '''החדירות:''' | ||
| - | הטיפול: | + | החדירות של המחלה כ- 85% עד גיל 30 - החדירות גבוהה יותר בזכרים ונמוכה יותר בנקבות. (95% בזכרים ו-70% בנקבות). |
| + | |||
| + | נמצאה קורלציה של החומרה למידת הקיצור של החזרות בסוג FSHD1. זה לא חזר בכל העבודות. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | '''הטיפול:''' | ||
| פיזיוטרפיה. פעילות אארובית מתונה. שימון הסקלרה אם יש יובש. טיפול בכאבים. לעיתים מומלץ קיבוע של הסקפולה לדופן החזה. | פיזיוטרפיה. פעילות אארובית מתונה. שימון הסקלרה אם יש יובש. טיפול בכאבים. לעיתים מומלץ קיבוע של הסקפולה לדופן החזה. | ||
| שורה 10: | שורה 19: | ||
| == צורת ההעברה התורשתית: == | == צורת ההעברה התורשתית: == | ||
| - | אוטוזומלית דומיננטית. | + | תלוי בסוג - GSHD1 מורש הצורה אוטוזומלית דומיננטית ו- FSHD2 בצורה דיגנית. |
| - | + | ראה בהמשך | |
| == מהו הפגם הגנטי? == | == מהו הפגם הגנטי? == | ||
| שורה 18: | שורה 27: | ||
| בחולים יש קיצור אופייני של מספר החזרות של הרצף של מיקרוסטליטים המכונה D4Z4 בכרומוזום 4q35. באופן רגיל יש בין 11-100 יחידות מיקרוסטליטים חוזרות ואילו בכ-95% מחולי FSHD מספר היחידות 1-10. כתוצאה מכך יש ביטוי לא תקין של גן מסוג homeobox המכונה DUX4 והשוכן באיזור המיקרוסטליטים . תנאי זה חייב להתקיים אך הוא לא מספיק. צורה זו מכונה FSHD1. | בחולים יש קיצור אופייני של מספר החזרות של הרצף של מיקרוסטליטים המכונה D4Z4 בכרומוזום 4q35. באופן רגיל יש בין 11-100 יחידות מיקרוסטליטים חוזרות ואילו בכ-95% מחולי FSHD מספר היחידות 1-10. כתוצאה מכך יש ביטוי לא תקין של גן מסוג homeobox המכונה DUX4 והשוכן באיזור המיקרוסטליטים . תנאי זה חייב להתקיים אך הוא לא מספיק. צורה זו מכונה FSHD1. | ||
| - | בבריאים גודל המקטע המתקבל בבדיקה: מעל 43KB. | + | בבריאים גודל המקטע המתקבל בבדיקה: מעל 43KB (מתאים ל-11-100 חזרות). |
| + | |||
| תוצאה גבולית הינה בין 35-40KB (מתאים ל-10-11 חזרות). | תוצאה גבולית הינה בין 35-40KB (מתאים ל-10-11 חזרות). | ||
| - | מחלה הינה מתחת ל-35KB. | ||
| - | כ-20% מהמקרים הם מוטציה טריה ו-80% זה מורש מאחד ההורים | + | מחלה הינה מתחת ל-35KB (מתאים ל-10 חזרות או פחות). |
| + | |||
| + | |||
| + | '''תורשתיות לעומת מוטציה טרייה:''' כ-20% מהמקרים הם מוטציה טריה ו-80% זה מורש מאחד ההורים. | ||
| ישנה צורה של FSHD שבה אין קיצור של מספר היחידות המיקרוסטליטים אך ישנו שינוי בגן סמוך (SMCHD1) והמשנה את המטילציה של הגן DUX4 וצורה זו אחראית ל-5% מחולי FSHD ומכונה FSHD2. | ישנה צורה של FSHD שבה אין קיצור של מספר היחידות המיקרוסטליטים אך ישנו שינוי בגן סמוך (SMCHD1) והמשנה את המטילציה של הגן DUX4 וצורה זו אחראית ל-5% מחולי FSHD ומכונה FSHD2. | ||
| - | בצורה זו רואים D4Z4 hypomethylation (<25% methylation | + | בצורה זו רואים (D4Z4 hypomethylation (<25% methylation וגם שינויים בגן SMCHD1. |
| - | בחולים ניתן לבצע בדיקה ישירה לחיפוש הקיצור של מספר החזרות בגן D4Z4 ואם זה | + | בחולים ניתן לבצע בדיקה ישירה לחיפוש הקיצור של מספר החזרות בגן D4Z4 ואם זה לא מתקצר אז יש לבדוק היפומטילציה של הגן DUX4 או נוכחות הפולימורפיזם בגן SMCHD1. ראה: [[סקירת מוטציות מוכרות במחלה דומיננטית]]. |
| שורה 36: | שורה 48: | ||
| בצורה FSHD1 הסיכון להישנות ב-50% מהילדים. | בצורה FSHD1 הסיכון להישנות ב-50% מהילדים. | ||
| - | בצורה FSHD2 העברה תורשתית בצורה זו הינה דיגנית. | + | בצורה FSHD2 העברה תורשתית בצורה זו הינה דיגנית (לאחים 50% ולילדים 25% אם האישה אינה נשאית). |
גרסה נוכחית
מילים נרדפות: FSHD או FSH או FSHD1 או FSHD2.
[עריכה] סימנים קליניים:
סוג של חולשת שרירים מתפתחת בגיל מבוגר יחסית ומתקדמת עם השנים. היא מתאפיינת בחולשת שרירי חגורת הכתפיים, השכמות והפנים. השרירים המעורבים מדולדלים. קצב התקדמות והחמרת החולשה של השרירים משתנה ממקרה למקרה. לרוב מתחיל בגיל 20. כ-20% מהמקרים מגיעים עם השנים לצורך בכיסא גלגלים. החולשה בפנים יכולה להתבטא ביובש בעיין (שינה בעיניים פתוחות ונזק לרשתית).
החדירות:
החדירות של המחלה כ- 85% עד גיל 30 - החדירות גבוהה יותר בזכרים ונמוכה יותר בנקבות. (95% בזכרים ו-70% בנקבות).
נמצאה קורלציה של החומרה למידת הקיצור של החזרות בסוג FSHD1. זה לא חזר בכל העבודות.
הטיפול:
פיזיוטרפיה. פעילות אארובית מתונה. שימון הסקלרה אם יש יובש. טיפול בכאבים. לעיתים מומלץ קיבוע של הסקפולה לדופן החזה.
[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:
תלוי בסוג - GSHD1 מורש הצורה אוטוזומלית דומיננטית ו- FSHD2 בצורה דיגנית.
ראה בהמשך
[עריכה] מהו הפגם הגנטי?
בחולים יש קיצור אופייני של מספר החזרות של הרצף של מיקרוסטליטים המכונה D4Z4 בכרומוזום 4q35. באופן רגיל יש בין 11-100 יחידות מיקרוסטליטים חוזרות ואילו בכ-95% מחולי FSHD מספר היחידות 1-10. כתוצאה מכך יש ביטוי לא תקין של גן מסוג homeobox המכונה DUX4 והשוכן באיזור המיקרוסטליטים . תנאי זה חייב להתקיים אך הוא לא מספיק. צורה זו מכונה FSHD1.
בבריאים גודל המקטע המתקבל בבדיקה: מעל 43KB (מתאים ל-11-100 חזרות).
תוצאה גבולית הינה בין 35-40KB (מתאים ל-10-11 חזרות).
מחלה הינה מתחת ל-35KB (מתאים ל-10 חזרות או פחות).
תורשתיות לעומת מוטציה טרייה: כ-20% מהמקרים הם מוטציה טריה ו-80% זה מורש מאחד ההורים.
ישנה צורה של FSHD שבה אין קיצור של מספר היחידות המיקרוסטליטים אך ישנו שינוי בגן סמוך (SMCHD1) והמשנה את המטילציה של הגן DUX4 וצורה זו אחראית ל-5% מחולי FSHD ומכונה FSHD2.
בצורה זו רואים (D4Z4 hypomethylation (<25% methylation וגם שינויים בגן SMCHD1.
בחולים ניתן לבצע בדיקה ישירה לחיפוש הקיצור של מספר החזרות בגן D4Z4 ואם זה לא מתקצר אז יש לבדוק היפומטילציה של הגן DUX4 או נוכחות הפולימורפיזם בגן SMCHD1. ראה: סקירת מוטציות מוכרות במחלה דומיננטית.
מה הסיכוי לילד חולה בהריון כשיש הורה חולה?
בצורה FSHD1 הסיכון להישנות ב-50% מהילדים.
בצורה FSHD2 העברה תורשתית בצורה זו הינה דיגנית (לאחים 50% ולילדים 25% אם האישה אינה נשאית).
האם ניתן לבדוק בבדיקות בהריון:
במשפחות בהן המחלה נמצאת באחד ההורים (הפגם הגנטי הוגדר) ניתן לאפשר בדיקה גנטית ספציפית ואמינה בתאים של מי השפיר או סיסי שילייה.
