Usher
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
| גרסה מתאריך 15:50, 2 בפברואר 2007 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה נוכחית (20:47, 4 בנובמבר 2023) (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) (←הבסיס הגנטי:) |
||
| (23 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| - | |||
| == סוגים: == | == סוגים: == | ||
| ידועים 3 סוגים של המחלה, והסוג הקשה ביותר הינו Usher Type 1. | ידועים 3 סוגים של המחלה, והסוג הקשה ביותר הינו Usher Type 1. | ||
| - | זהו גם הסוג השכיח בארץ. | + | זהו גם הסוג השכיח בארץ בקרב אשכנזים - אבל המחלה מופיעה בישראל גם בעידות אחרות כמו עיראקים תימנים ואחרים.. |
| == סימנים קליניים: == | == סימנים קליניים: == | ||
| - | תסמונת Usher הינה תסמונת גנטית שמאופיינת ע"י פגיעה בשמיעה, ראיה ומערכת וסטיבולרית. הליקוי בשמיעה דו-צדדי עמוק שקיים מלידה. הילדים החולים לא מפתחים דיבור. הליקוי בראיה על רקע תהליך ניווני ברישתית העין Retinitis Pigmentosa | + | תסמונת Usher הינה תסמונת גנטית שמאופיינת ע"י פגיעה בשמיעה, ראיה ומערכת וסטיבולרית. הליקוי בשמיעה דו-צדדי עמוק שקיים מלידה. הילדים החולים לא מפתחים דיבור. הליקוי בראיה על רקע תהליך ניווני ברישתית העין המדמה [[רטיניטיס פיגמנטוזה]] (Retinitis Pigmentosa) שמתחיל בגיל ילדות ומחמיר עם הזמן. |
| - | המחלה מהוה הסיבה השכיחה ביותר לשילוב של [[חירשות]] + עיוורון גנטי בעולם. | + | המחלה מהוה הסיבה השכיחה ביותר לשילוב של [[חירשות]] + עיוורון גנטי בעולם. |
| - | == צורת | + | == צורת העברת המחלה בתורשה: == |
| - | [[הורשה אוטוזומלית רצסיבית]]. | + | העברת המחלה הינה בצורת [[הורשה אוטוזומלית רצסיבית]]. |
| == הבסיס הגנטי: == | == הבסיס הגנטי: == | ||
| - | לאחרונה זוהה גן שנקרא PCDH15 שמופה לכרומוזום 10 בו תוארה מוטציה R245X שגורמת לתסמונת זו באוכלוסיה האשכנזית. | ||
| - | שכיחות הנשאים באוכלוסיה האשכנזית הינה 1:100. ע"י בדיקת המוטציה הנ"ל ניתן לזהות חלק גדול מנשאי המחלה באשכנזים. | + | {| border="1" |
| + | |+ מוטציות אופיניות לתסמונת USHER באוכלוסיה הישראלית לפי מוצא:''''' | ||
| + | |- | ||
| + | ! המוצא !! שם הגן: !! צורת התורשה: !! המוטציה: !! שכיחות בקרב האוכלוסיה הכללית: | ||
| + | |- | ||
| + | ! align="right" | אשכנזי | ||
| + | | (PCDH15 (Usher 1F || אוטוזומלי רצסיבי || R245X | ||
| + | || 1:100 || | ||
| + | |- | ||
| + | ! align="right" | אשכנזי | ||
| + | | (CLRN1 (Usher 3A || אוטוזומלי רצסיבי || p.N48K | ||
| + | || 1:140 || | ||
| + | |- | ||
| + | ! align="right" | אלג'יר | ||
| + | | (Myo7a (Usher 1B || אוטוזומלי רצסיבי || בעיקר A826T | ||
| + | || 1:100 || | ||
| + | |- | ||
| + | ! align="right" | שומרוני | ||
| + | | (Myo7a (Usher 1B || אוטוזומלי רצסיבי || R1861X | ||
| + | || 1:100 || | ||
| + | |- | ||
| + | ! align="right" | במשפחות בודדות מאשכנז / אירן ובולגריה / צפון אפריקה / ומרוקו | ||
| + | | (Myo7a (Usher 1B || אוטוזומלי רצסיבי || IVS18+1G>A וגם A397D וגם gly214Arg וגם 2065delC בהתאמה | ||
| + | || 1:200 || | ||
| + | |- | ||
| + | ! align="right" | אירן, (ייתכן בשכיחות מאד נמוכה גם ביוצאי עיראק ותימן) | ||
| + | | (Usherin (Usher2A || אוטוזומלי רצסיבי || 239-242insCGAT | ||
| + | || 1:25-1:50 || | ||
| + | |- | ||
| + | ! align="right" | צפון אפריקה | ||
| + | | (Usherin (Usher2A || אוטוזומלי רצסיבי || R334W | ||
| + | || 1:100 || | ||
| + | |- | ||
| + | ! align="right" | תימן | ||
| + | | (Ush1C (Usher1C || אוטוזומלי רצסיבי || c.1220delG (רטיניטיס פיגמנטוזה בגיל צעיר וליקוי שמיעה אחרי גיל 20ש') || 1:120 || | ||
| + | |- | ||
| + | ! align="right" | במשפחות בודדות מצפון אפריקה / עיראק וקורדיסטאן/ מרוקו / ובוכרה | ||
| + | | (Usherin (Usher2A || אוטוזומלי רצסיבי || T1515M וגם p.R737X וגם p.G1840V וגם c.12067-2A>G בהתאמה | ||
| + | || 1:200 || | ||
| + | |} | ||
| + | |||
| + | בישראל נבדקות 2 אוכלוסיות למחלה זו – כל אחת לגן אחר: | ||
| + | |||
| + | '''''1. באשכנזים:''''' אחראי למחלה הגן PCDH15 הגורם Usher 1F - בו תוארה מוטציה R245X שגורמת לתסמונת זו באוכלוסיה האשכנזית. שכיחות הנשאים באוכלוסיה האשכנזית הינה 1:100. ע"י בדיקת המוטציה הנ"ל ניתן לזהות חלק גדול מנשאי המחלה באשכנזים. | ||
| + | |||
| + | '''''2. ביהודים מאירן:''''' אחראי למחלה הגן usherin הגורם ל- Usher 2A – בו תוארה מוטציה insCGAT239-242 שגורמת לתסמונת זו באוכלוסיה האשכנזית. שכיחות הנשאים באוכלוסיה האשכנזית הינה 1:50. ע"י בדיקת המוטציה הנ"ל ניתן לזהות חלק גדול מנשאי המחלה בעידה זו. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | '''בדיקה אבחנתית''' (זהוי הפגם הגנטי והוכחת המחלה): | ||
| + | |||
| + | בדם של החולים בודקים את הפגם בגן. במקרים שהגנטיקאי חושד בסיבה גנטית הוא ממליץ על ברור גנטי של הסובל מהבעיה עצמו כשלב ראשון. אם יש גן חשוד ספציפי הוא נבדק תחילה. הברור יכול לכלול גם בדיקת פאנל ריצוף NGS של גנים לתסמונת אשר או '''[[ריצוף אקסומי]]'''. לילדים עם חשד גבוה למחלה גנטית הברור המתקדם הזה נמצא בסל אחרי בדיקת רופא גנטי. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | '''בדיקת נשאות:''' | ||
| + | |||
| + | אם מתגלה במשפחה מוטציה מסויימת ניתן להתקדם בבדיקת בני המשפחה ולראות מי נשא של הגן ולאתר זוג שנמצא בסיכון גבוה להישנות הבעיה הזו במשפחה. זה נעשה בהנחייה והכוונה של הגנטיקאי. | ||
| + | |||
| + | ניתן כיום לבצע ברור מקיף של בני הזוג לנשאות של מצבים גנטים קשים רבים, כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום - ראה '''[[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]]'''. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | '''בדיקת העובר:''' | ||
| + | |||
| + | אם ידוע הפגם הגנטי בקרוב חולה ובני הזוג שבסיכון גבוה ללידת ילד חולה נוסף, ניתן להציע בדיקה מכוונת למנוע הישנות הבעיה - עדיף לפני החזרת העובר לרחם בהפרייה חוץ גופית (ראה [[PGD]] ). לחליפין ניתן לאבחן בתחילת ההיריון '''ב[[בדיקת סיסי שליה]]'''. במקרים שהבעיה מתגלית מאוחר ניתן לבצע גם '''[[בדיקת מי שפיר]]''' אך עדיף תמיד בדיקה מוקדמת. | ||
| - | ניתן | + | אם לא ניתן לבדוק בבני משפחה (וגם אם לא קיימים בני משפחה עם מחלה גנטית קשה) יש לדעת כי בדיקות מקיפות אלו של '''[[CGH|צ'יפ גנטי]]''' וגם '''[[ריצוף אקסומי]]''' במי שפיר יוכלו להוות תחליף נאות ברוב הגדול של המקרים (ראה בדיקות נוספות שניתן לבצע בתשלום ב'''[[בדיקת מי שפיר]]'''). |
גרסה נוכחית
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגים:
ידועים 3 סוגים של המחלה, והסוג הקשה ביותר הינו Usher Type 1. זהו גם הסוג השכיח בארץ בקרב אשכנזים - אבל המחלה מופיעה בישראל גם בעידות אחרות כמו עיראקים תימנים ואחרים..
[עריכה] סימנים קליניים:
תסמונת Usher הינה תסמונת גנטית שמאופיינת ע"י פגיעה בשמיעה, ראיה ומערכת וסטיבולרית. הליקוי בשמיעה דו-צדדי עמוק שקיים מלידה. הילדים החולים לא מפתחים דיבור. הליקוי בראיה על רקע תהליך ניווני ברישתית העין המדמה רטיניטיס פיגמנטוזה (Retinitis Pigmentosa) שמתחיל בגיל ילדות ומחמיר עם הזמן.
המחלה מהוה הסיבה השכיחה ביותר לשילוב של חירשות + עיוורון גנטי בעולם.
[עריכה] צורת העברת המחלה בתורשה:
העברת המחלה הינה בצורת הורשה אוטוזומלית רצסיבית.
[עריכה] הבסיס הגנטי:
| המוצא | שם הגן: | צורת התורשה: | המוטציה: | שכיחות בקרב האוכלוסיה הכללית: | |
|---|---|---|---|---|---|
| אשכנזי | (PCDH15 (Usher 1F | אוטוזומלי רצסיבי | R245X | 1:100 | |
| אשכנזי | (CLRN1 (Usher 3A | אוטוזומלי רצסיבי | p.N48K | 1:140 | |
| אלג'יר | (Myo7a (Usher 1B | אוטוזומלי רצסיבי | בעיקר A826T | 1:100 | |
| שומרוני | (Myo7a (Usher 1B | אוטוזומלי רצסיבי | R1861X | 1:100 | |
| במשפחות בודדות מאשכנז / אירן ובולגריה / צפון אפריקה / ומרוקו | (Myo7a (Usher 1B | אוטוזומלי רצסיבי | IVS18+1G>A וגם A397D וגם gly214Arg וגם 2065delC בהתאמה | 1:200 | |
| אירן, (ייתכן בשכיחות מאד נמוכה גם ביוצאי עיראק ותימן) | (Usherin (Usher2A | אוטוזומלי רצסיבי | 239-242insCGAT | 1:25-1:50 | |
| צפון אפריקה | (Usherin (Usher2A | אוטוזומלי רצסיבי | R334W | 1:100 | |
| תימן | (Ush1C (Usher1C | אוטוזומלי רצסיבי | c.1220delG (רטיניטיס פיגמנטוזה בגיל צעיר וליקוי שמיעה אחרי גיל 20ש') | 1:120 | |
| במשפחות בודדות מצפון אפריקה / עיראק וקורדיסטאן/ מרוקו / ובוכרה | (Usherin (Usher2A | אוטוזומלי רצסיבי | T1515M וגם p.R737X וגם p.G1840V וגם c.12067-2A>G בהתאמה | 1:200 |
בישראל נבדקות 2 אוכלוסיות למחלה זו – כל אחת לגן אחר:
1. באשכנזים: אחראי למחלה הגן PCDH15 הגורם Usher 1F - בו תוארה מוטציה R245X שגורמת לתסמונת זו באוכלוסיה האשכנזית. שכיחות הנשאים באוכלוסיה האשכנזית הינה 1:100. ע"י בדיקת המוטציה הנ"ל ניתן לזהות חלק גדול מנשאי המחלה באשכנזים.
2. ביהודים מאירן: אחראי למחלה הגן usherin הגורם ל- Usher 2A – בו תוארה מוטציה insCGAT239-242 שגורמת לתסמונת זו באוכלוסיה האשכנזית. שכיחות הנשאים באוכלוסיה האשכנזית הינה 1:50. ע"י בדיקת המוטציה הנ"ל ניתן לזהות חלק גדול מנשאי המחלה בעידה זו.
בדיקה אבחנתית (זהוי הפגם הגנטי והוכחת המחלה):
בדם של החולים בודקים את הפגם בגן. במקרים שהגנטיקאי חושד בסיבה גנטית הוא ממליץ על ברור גנטי של הסובל מהבעיה עצמו כשלב ראשון. אם יש גן חשוד ספציפי הוא נבדק תחילה. הברור יכול לכלול גם בדיקת פאנל ריצוף NGS של גנים לתסמונת אשר או ריצוף אקסומי. לילדים עם חשד גבוה למחלה גנטית הברור המתקדם הזה נמצא בסל אחרי בדיקת רופא גנטי.
בדיקת נשאות:
אם מתגלה במשפחה מוטציה מסויימת ניתן להתקדם בבדיקת בני המשפחה ולראות מי נשא של הגן ולאתר זוג שנמצא בסיכון גבוה להישנות הבעיה הזו במשפחה. זה נעשה בהנחייה והכוונה של הגנטיקאי.
ניתן כיום לבצע ברור מקיף של בני הזוג לנשאות של מצבים גנטים קשים רבים, כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום - ראה סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי.
בדיקת העובר:
אם ידוע הפגם הגנטי בקרוב חולה ובני הזוג שבסיכון גבוה ללידת ילד חולה נוסף, ניתן להציע בדיקה מכוונת למנוע הישנות הבעיה - עדיף לפני החזרת העובר לרחם בהפרייה חוץ גופית (ראה PGD ). לחליפין ניתן לאבחן בתחילת ההיריון בבדיקת סיסי שליה. במקרים שהבעיה מתגלית מאוחר ניתן לבצע גם בדיקת מי שפיר אך עדיף תמיד בדיקה מוקדמת.
אם לא ניתן לבדוק בבני משפחה (וגם אם לא קיימים בני משפחה עם מחלה גנטית קשה) יש לדעת כי בדיקות מקיפות אלו של צ'יפ גנטי וגם ריצוף אקסומי במי שפיר יוכלו להוות תחליף נאות ברוב הגדול של המקרים (ראה בדיקות נוספות שניתן לבצע בתשלום בבדיקת מי שפיר).
