חסר אלפא-1 אנטי טריפסין
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
גרסה מתאריך 00:52, 28 בינואר 2007 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה נוכחית (15:58, 13 ביולי 2008) (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) |
||
(2 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.) | |||
שורה 3: | שורה 3: | ||
== סימנים קליניים == | == סימנים קליניים == | ||
- | המחלה נובעת מחוסר באנזים הנקרא Alpha-1-antitrypsin האחראי על הגנת התאים ברקמות השונות בגוף מפני נזק ופרוק | + | המחלה נובעת מחוסר באנזים הנקרא Alpha-1-antitrypsin האחראי על הגנת התאים ברקמות השונות בגוף מפני נזק ופרוק. |
מידת החומרה ניתנת לניבוי לפי סוג הפגם הגנטי כפי שמתבטא בחלבון הנוצר. החלבון התקין נקרא צורה M. הפגמים הגנטים אחראים ליצור חלבונים אלטרנטיבים, ושניים מהם שכיחים יותר: כל אחת מהפגמים הללו יוצר חלבון אמנם פעיל אך פחות מהרגיל. שני הפגמים מכונים צורות S ו-Z. החומרה של המחלה בכבד ובריאות קשה יותר בצורה Z (אם הילד קיבל מ-2 הוריו את הפגם לצורה זו), אך נדירה בצורה M (הצורה התקינה) או S. | מידת החומרה ניתנת לניבוי לפי סוג הפגם הגנטי כפי שמתבטא בחלבון הנוצר. החלבון התקין נקרא צורה M. הפגמים הגנטים אחראים ליצור חלבונים אלטרנטיבים, ושניים מהם שכיחים יותר: כל אחת מהפגמים הללו יוצר חלבון אמנם פעיל אך פחות מהרגיל. שני הפגמים מכונים צורות S ו-Z. החומרה של המחלה בכבד ובריאות קשה יותר בצורה Z (אם הילד קיבל מ-2 הוריו את הפגם לצורה זו), אך נדירה בצורה M (הצורה התקינה) או S. | ||
+ | |||
+ | |||
+ | '''הביטוי הקליני במקרים הקלסיים (כאשר יש צורת מחלה קשה עם המוטציות ZZ):''' | ||
+ | |||
+ | במצב זה עלולה (אך לא חייבת) להתפתח בעיקר מחלת כבד ומחלת ריאות. | ||
+ | |||
+ | - מחלת הכבד מופיעה בגילים: ילדות עד 50 (שבאופן נדיר מצריכה השתלת כבד בגיל צעיר). בתקופת הילדות הסימנים הכי שכיחים הם עליה בדם של הבילירובין (צהבת קלה) ואינזימי כבד (ממצאים אלו בבדיקת דם לא מורגשים ולא מזיקים בפני עצמם). רק כ-18% מהילדים עם המוטציות הקשות (ZZ) מפתחים מחלת כבד מורגשת ורק 2.5% בלבד מפתחים בילדות צירוזיס (נזק בלתי הפיך של הכבד המוביל לצורך בהשתלת כבד. בסך הכל כ-20% (15% עד 40%) מהמקרים בגיל מבוגר יפתחו צירוזיס. נדיר יחסית, אך תואר שכיחות מעט מוגברת של סרטן כבד בזכרים עם המחלה. | ||
+ | |||
+ | - מחלת הריאות מופיעה לרוב מאוחר מגיל 20. היא מתבטאת בחסימת וקושי בהוצאת האויר, וכתוצאה מכך ניפוח מתמיד של הריאות (קרוי אמפיזמה). עישון באנשים אלו הינו פרמטר חשוב העלול להחמיר באופן ניכר את הסבל הריאתי ואת גיל הופעת הסימנים (בלא מעשנים הבעיה ניכרת אחרי בעשור השישי ובמעשנים בעשור 4-5). נדיר שהמחלה תתבטא בילדות (אז בדרך כלל מדובר בקיון מחלה נוספת). | ||
+ | |||
+ | סימנים נדירים נוספים שתוארו בהקשר למחה היו דלקת פרקים (4%), ועוד יותר נדיר מחלות כלי דם, דלקת רקמת תוך העיין (אובאיטיס), דלקת כלי דם של הכליה (גלומרולונפריטיס).מאידך, ברוב המכריע של החולים המחלה קלה יחסית ולא תגרום לבעיות רפואיות משמעותיות. | ||
+ | |||
+ | |||
+ | '''הביטוי הקליני במקרים הקלים (כאשר יש צורת מחלה עם המוטציות ZS או SS או אף נשאים למחלה):''' | ||
+ | |||
+ | הביטוי הקליני במקרים אלו קל - נדיר שיגרום לצורך בהשתלת כבד. הסימנים הריאתיים לרוב קלים אם בכלל יופיעו - חשוב במקרים אלו להימנע מעישון. | ||
+ | |||
+ | == שכיחות: == | ||
המחלה קיימת בשכיחות גבוהה באוכלוסיות שונות בעולם. בארץ המחלה מופיעה ביהודים ממוצא אשכנזי וספרדי. | המחלה קיימת בשכיחות גבוהה באוכלוסיות שונות בעולם. בארץ המחלה מופיעה ביהודים ממוצא אשכנזי וספרדי. | ||
שורה 23: | שורה 41: | ||
== המידע הגנטי מולקולרי: == | == המידע הגנטי מולקולרי: == | ||
- | '''''הגן למחלה:''''' הינה המחלה נגרמת ע"י המוטציות בגן | + | '''''הגן למחלה:''''' הינה המחלה נגרמת ע"י המוטציות בגן SERPINA1 שמופה לכרומוזום 14q32.1 |
== אמצעים לברור גנטי: == | == אמצעים לברור גנטי: == |
גרסה נוכחית
חסר של Alpha 1 antitrypsin
תוכן עניינים |
[עריכה] סימנים קליניים
המחלה נובעת מחוסר באנזים הנקרא Alpha-1-antitrypsin האחראי על הגנת התאים ברקמות השונות בגוף מפני נזק ופרוק.
מידת החומרה ניתנת לניבוי לפי סוג הפגם הגנטי כפי שמתבטא בחלבון הנוצר. החלבון התקין נקרא צורה M. הפגמים הגנטים אחראים ליצור חלבונים אלטרנטיבים, ושניים מהם שכיחים יותר: כל אחת מהפגמים הללו יוצר חלבון אמנם פעיל אך פחות מהרגיל. שני הפגמים מכונים צורות S ו-Z. החומרה של המחלה בכבד ובריאות קשה יותר בצורה Z (אם הילד קיבל מ-2 הוריו את הפגם לצורה זו), אך נדירה בצורה M (הצורה התקינה) או S.
הביטוי הקליני במקרים הקלסיים (כאשר יש צורת מחלה קשה עם המוטציות ZZ):
במצב זה עלולה (אך לא חייבת) להתפתח בעיקר מחלת כבד ומחלת ריאות.
- מחלת הכבד מופיעה בגילים: ילדות עד 50 (שבאופן נדיר מצריכה השתלת כבד בגיל צעיר). בתקופת הילדות הסימנים הכי שכיחים הם עליה בדם של הבילירובין (צהבת קלה) ואינזימי כבד (ממצאים אלו בבדיקת דם לא מורגשים ולא מזיקים בפני עצמם). רק כ-18% מהילדים עם המוטציות הקשות (ZZ) מפתחים מחלת כבד מורגשת ורק 2.5% בלבד מפתחים בילדות צירוזיס (נזק בלתי הפיך של הכבד המוביל לצורך בהשתלת כבד. בסך הכל כ-20% (15% עד 40%) מהמקרים בגיל מבוגר יפתחו צירוזיס. נדיר יחסית, אך תואר שכיחות מעט מוגברת של סרטן כבד בזכרים עם המחלה.
- מחלת הריאות מופיעה לרוב מאוחר מגיל 20. היא מתבטאת בחסימת וקושי בהוצאת האויר, וכתוצאה מכך ניפוח מתמיד של הריאות (קרוי אמפיזמה). עישון באנשים אלו הינו פרמטר חשוב העלול להחמיר באופן ניכר את הסבל הריאתי ואת גיל הופעת הסימנים (בלא מעשנים הבעיה ניכרת אחרי בעשור השישי ובמעשנים בעשור 4-5). נדיר שהמחלה תתבטא בילדות (אז בדרך כלל מדובר בקיון מחלה נוספת).
סימנים נדירים נוספים שתוארו בהקשר למחה היו דלקת פרקים (4%), ועוד יותר נדיר מחלות כלי דם, דלקת רקמת תוך העיין (אובאיטיס), דלקת כלי דם של הכליה (גלומרולונפריטיס).מאידך, ברוב המכריע של החולים המחלה קלה יחסית ולא תגרום לבעיות רפואיות משמעותיות.
הביטוי הקליני במקרים הקלים (כאשר יש צורת מחלה עם המוטציות ZS או SS או אף נשאים למחלה):
הביטוי הקליני במקרים אלו קל - נדיר שיגרום לצורך בהשתלת כבד. הסימנים הריאתיים לרוב קלים אם בכלל יופיעו - חשוב במקרים אלו להימנע מעישון.
[עריכה] שכיחות:
המחלה קיימת בשכיחות גבוהה באוכלוסיות שונות בעולם. בארץ המחלה מופיעה ביהודים ממוצא אשכנזי וספרדי.
[עריכה] צורת העברת המחלה בתורשה:
המחחלה מועברת בהורשה אוטוזומלית רצסיבית.
מה הסיכוי לילד חולה בהריון ששני בני הזוג נשאים?: הסיכוי הינו 25% בכל הריון.
מידת ביטוי המחלה: לא תמיד המחלה באה לידי ביטוי קליני ברור.
[עריכה] בעיות נילוות שניתן להדגים באמצעי הדמייה:
אין שינויים הניתנים לזיהוי בבדיקת אולטרהסאונד בהריון.
[עריכה] המידע הגנטי מולקולרי:
הגן למחלה: הינה המחלה נגרמת ע"י המוטציות בגן SERPINA1 שמופה לכרומוזום 14q32.1
[עריכה] אמצעים לברור גנטי:
בדיקה אבחנתית:
כפי שתואר קודם, קיימים שני פגמים שכיחים המתבטאים בחלבון שונה מעט ואשר מכונים צורות Z ו-S. ע"י בדיקת שני הפגמים העיקריים בחומר הגנטי של הנבדק (המוטציות האחראיות לצורות S ו- (Z ניתן לזהות את הרב הגדול של נשאי הגן. ראה: סקירת מוטציות מוכרות במחלה דומיננטית.
בדיקת נשאות:
שיעור הנשאים (של צורה S או Z) באוכלוסייה הכללית הינה כ-1:80 , רוב המקרים הינם נשאים לצורה S שפחות מדאיגה. בגלל שהמחלה לא נחשבת למחלה חמורה אין המלצה לבדוק נשאות של גן זה. אם מעונינים בבדיקה ניתן לשקול ביצועה לזוגות ממוצא אשכנזי וספרדי.
בדיקת העובר:
לרוב אין צורך שכן ברוב המקרים המחלה קלה. במשפחות בהן שני בני הזוג נושאים מוטציה קשה (צורה Z) ניתן לאפשר בדיקה גנטית בתאי מי שפיר או סיסי שליה, או בבדיקת העוברים לפני החזרתם לרחם בהפרייה חוץ רחמית (PGD).