טרנסלוקציה רציפרוקלית
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
| גרסה מתאריך 10:01, 19 במאי 2008 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה נוכחית (08:47, 16 במרץ 2015) (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) (←אם בבדיקת הדם לכרומוזומים נמצא שאף אחד מההורים לא נושא טרנסלוקציה כזו:) |
||
| (3 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
| זה מצב שבו חל שחלוף בין חלקי הזרועות של שני כרומוזומים שונים. במצב זה יש חיתוך והדבקה מחדש ב-2 זרועות של 2 כרומוזומים שונים (טרנסלוקציה רציפרוקלית). כשהחיתוך בשתי נקודות השבירה מתרחש במרחב הגדול יחסית שמצוי בין הגנים השונים (ולא נפגע גן פעיל) - אין לכך חשיבות קלינית. אך כשהחיתוך וחיבור מחדש נעשה בתוך גן חיוני - עלולה להיווצר מוטציה ויש פגיעה תפקודית באדם. | זה מצב שבו חל שחלוף בין חלקי הזרועות של שני כרומוזומים שונים. במצב זה יש חיתוך והדבקה מחדש ב-2 זרועות של 2 כרומוזומים שונים (טרנסלוקציה רציפרוקלית). כשהחיתוך בשתי נקודות השבירה מתרחש במרחב הגדול יחסית שמצוי בין הגנים השונים (ולא נפגע גן פעיל) - אין לכך חשיבות קלינית. אך כשהחיתוך וחיבור מחדש נעשה בתוך גן חיוני - עלולה להיווצר מוטציה ויש פגיעה תפקודית באדם. | ||
| - | + | '''''מה משמעותה של טרנסלוקציה כזו בעובר?''''' | |
| - | משמעות הממצא תלויה בראש ובראשונה בקיומה של אותה טרנסלוקציה באחד ההורים | + | משמעות הממצא תלויה בראש ובראשונה בקיומה של אותה טרנסלוקציה באחד ההורים: |
| - | == אם | + | 1. אם אחד ההורים נושא טרנסלוקציה (לא סביר ולא צריך בשניהם) מדוב רבבעיה משפחתית מורשת - אז גם ייתכן שהממצא קיים גם בבני משפחה אחרים. ברוב המקרים זה המצב (כלומר לרוב אחד ההורים נושא טרנסלוקציה דומה). |
| + | |||
| + | 2. אם לא קיים באף אחד מבני הזוג - אז מדובר ב"אירוע חדש" (De-novo). | ||
| + | |||
| + | == אם בבדיקת הדם לכרומוזומים נמצא שאחד ההורים נושא טרנסלוקציה כזו: == | ||
| אם ההורה נושא הטרנסלוקציה בריא לחלוטין, צפוי שהעובר יהיה גם כן בריא ולא יסבול מבעיות גנטיות הנובעות מהטרנסלוקציה. | אם ההורה נושא הטרנסלוקציה בריא לחלוטין, צפוי שהעובר יהיה גם כן בריא ולא יסבול מבעיות גנטיות הנובעות מהטרנסלוקציה. | ||
| - | == אם בבדיקת הדם לכרומוזומים נמצא | + | '''''מה הסיכונים העלולים להתרחש שוב בהריונות הבאים?''''' |
| + | |||
| + | להורה הנושא טרנסלוקציה מאוזנת יכולים להיוולד ילדים בריאים, שאינם נושאים טרנסלוקציה או ילדים בריאים הנושאים טרנסלוקציה מאוזנת, כמו ההורה. במקרה האחרון, הזהה למצב הקיים אצל ההורה, אין לכך השלכות מדאיגות. הסיכוי של הורה, נשא הטרנסלוקציה, ללדת ילדים בריאים הוא כ-85% בכל היריון. | ||
| + | |||
| + | לכן, להורה שנושא טרנסלוקציה מאוזנת יש סיכון מוגבר (כ-15%) שבהריון נוסף יהיה לעובר מבנה כרומוזומי לא מאוזן. כלומר מבנה כרומוזומלי הלוקה בחוסר או תוספת של חומר גנטי שמקורו בטרנסלוקציה של ההורה. חלק מהעוברים, שיש להם מבנה כרומוזומלי לא מאוזן נפלטים בהפלה ספונטנית בתחילת ההיריון. לכן ניתן לראות הפלות חוזרות אצל חלק מבני-הזוג שאחד מהם (די באחד מהם) נושא טרנסלוקציה מאוזנת. | ||
| + | |||
| + | אפשר לאבחן אם עובר הוא בעל מבנה כרומזוזומלי מאוזן או נשא של טרנסלוקציה לא מאוזנת, ב[[בדיקת מי שפיר]] או ב[[בדיקת סיסי שלייה]] ואף ב[[PGD|בדיקת העובר טרם החזרתו לרחם כשההריון מתבצע בהפרייה חוץ גופית]]. כאן בכל הריון נוסף בו תמצא אצל העובר טרנסלוקציה מאוזנת יהיה מקום לשקול בחיוב (תלוי בכרומוזומים המעורבים) ביצוע של בדיקה משלימה ל-UPD. | ||
| + | |||
| + | == אם בבדיקת הדם לכרומוזומים נמצא שאף אחד מההורים לא נושא טרנסלוקציה כזו: == | ||
| הסיכוי למצוא טרנסלוקציה בעובר, בבדיקות מי שפיר בהיריונות לבני-זוג שאינם נושאים טרנסלוקציה כזו, הוא 1:1000. אם הטרנסלוקציה לא קיימת אצל אף אחד מההורים (מצב זה נקרא De-Novo) הסיכון למומים או בעיות התפתחותיות ופיגור שכלי בעובר (לפני שהאישה מבצעת בדיקת אולטרסאונד מקיפה) הוא כ-9%-7%. המומים הם מגוונים וחלקם מתגלה באולטרסאונד. לכן אם לא מתגלים מומים באולטרסאונד הסיכון לבעיה בילוד יקטן (ראה בהמשך). מאידך אם מאתרים ממצאים באולטרסאונד, כגון מומים או עיכוב בגדילה, הסיכון לפיגור שכלי עולה באופן משמעותי. במסגרת ייעוץ גנטי אפשר להעריך את הסיכון ע"פ ממצאי האולטרסאונד. | הסיכוי למצוא טרנסלוקציה בעובר, בבדיקות מי שפיר בהיריונות לבני-זוג שאינם נושאים טרנסלוקציה כזו, הוא 1:1000. אם הטרנסלוקציה לא קיימת אצל אף אחד מההורים (מצב זה נקרא De-Novo) הסיכון למומים או בעיות התפתחותיות ופיגור שכלי בעובר (לפני שהאישה מבצעת בדיקת אולטרסאונד מקיפה) הוא כ-9%-7%. המומים הם מגוונים וחלקם מתגלה באולטרסאונד. לכן אם לא מתגלים מומים באולטרסאונד הסיכון לבעיה בילוד יקטן (ראה בהמשך). מאידך אם מאתרים ממצאים באולטרסאונד, כגון מומים או עיכוב בגדילה, הסיכון לפיגור שכלי עולה באופן משמעותי. במסגרת ייעוץ גנטי אפשר להעריך את הסיכון ע"פ ממצאי האולטרסאונד. | ||
| - | == האם במקרי טרנסלוקציה De-Novo יש סיכון מוגבר לפיגור שכלי גם אם האולטרסאונד תקין? == | ||
| - | לפי מספר מחקרים (שבהם נחקרו כ- 150 מקרים שהיה להם טרנסלוקציה שלוותה בפיגור שכלי ו/או מומים נוספים), מבין אלו שנמצאו בלתי תקינים, למחציתם לא היו מומים אלא רק פיגור שכלי. לכן העדר מומים באולטרסאונד כנראה משפר את הסיכויים של העובר להיות בריא, אך עדיין נותרת תוספת סיכון של לפחות כ- 3%-4% לפיגור שכלי (פי 2 בהשוואה לסיכון הרגיל). | + | '''''האם במקרים שלא מתגלה הממצא בהורים יש סיכון מוגבר לפיגור שכלי גם אם האולטרסאונד תקין?''''' |
| + | |||
| + | לפי מספר מחקרים (שבהם נחקרו כ- 150 מקרים שהיה להם טרנסלוקציה שלוותה בפיגור שכלי ו/או מומים נוספים), מבין אלו שנמצאו בלתי תקינים, למחציתם לא היו מומים אלא רק פיגור שכלי. לכן העדר מומים באולטרסאונד כנראה משפר את הסיכויים של העובר להיות בריא, אך עדיין נותרת תוספת סיכון של לפחות כ- 3%-4% לפיגור שכלי (פי 2 בהשוואה לסיכון הרגיל). כיום, מוסיפים במקרים אלו בדיקה של הצ'יפ הגנטי ([[CMA]]) בתאי השפיר, וניתן לוודא כי במקום החיבור של הכרומוזומים לא נגרם חסר או עודף של גנים. במידה והציפ הגנטי יותא תקין, ניתן בכך להוריד את תוספת הסיכון לבעיה נוירוהתפתחותית (ופיגור שכלי) לכדי 1% בלבד. | ||
| + | |||
| מאידך, יש לזכור שאין עד היום מספיק מחקרים שבהם עקבו במשך זמן ארוך מספיק אחרי ילדים עם טרנסלוקציה DE-NOVO שהתגלתה בהיריון, כדי להסיק על התפתחותם. | מאידך, יש לזכור שאין עד היום מספיק מחקרים שבהם עקבו במשך זמן ארוך מספיק אחרי ילדים עם טרנסלוקציה DE-NOVO שהתגלתה בהיריון, כדי להסיק על התפתחותם. | ||
| - | '''מה קורה אם הטרנסלוקציה מערבת כרומוזום X:''' | ||
| - | במקרים שהטרנסלוקציה רציפרוקלית מאוזנת de-novo, ומערבת את כרומוזום X (טרנסלוקציה בין כרומוזום X לכרומוזום אחר) הסיכונים לאיחור התפתחותי ופיגור שכלי גדולים יורת (הערכה פי 2 מבמקרים של טרנסלוקציה בין 2 כרומוזומים אחרים שאינם X). בנוסף, במקרים אלו שמעורב כרומוזום X יש גם סיכון מוגבר להתפתחות בלתי מלאה של השחלות (חוסר יצירת ביציות המכונה Gonadal dysgenesis) ו/או בלות מוקדמת, ובעיה זו קשורה במקום הטרנסלוקציה על גבי ה-X (מתרחשת בעיקר בזרוע הארוכה של ה-X באיזור שסימונו הציטוגנטי: q13-q26). | ||
| - | |||
| - | == מה הסיכונים העלולים להתרחש בהריונות הבאים ומה הסיכוי להישנות? == | ||
| - | + | '''''מה עוד אז אפשר לעשות בכדי להוריד סיכון?''''' | |
| - | + | יש אפשרות במקרים אלו לבצע גם בדיקת [[CGH|צ'יפ גנטי]] המאפשר לאתר שינויים מזעריים שיכלו להתרחש בנקודת החיבור של 2 הכרומוזומים. זו בדיקה בתשלום ואף שהיא לא שוללת לחלוטין כל אפשרות לנזק בנקודת החיבור של הטרנסלוקציה היא מפחיתה עוד יותר הסיכון לכך. | |
| - | + | == מקרים מיוחדים: == | |
| + | |||
| + | '''מה קורה אם הטרנסלוקציה מערבת כרומוזום X:''' | ||
| + | |||
| + | במקרים שהטרנסלוקציה רציפרוקלית מאוזנת de-novo, ומערבת את כרומוזום X (טרנסלוקציה בין כרומוזום X לכרומוזום אחר) הסיכונים לאיחור התפתחותי ופיגור שכלי גדולים יורת (הערכה פי 2 מבמקרים של טרנסלוקציה בין 2 כרומוזומים אחרים שאינם X). בנוסף, במקרים אלו שמעורב כרומוזום X יש גם סיכון מוגבר להתפתחות בלתי מלאה של השחלות (חוסר יצירת ביציות המכונה Gonadal dysgenesis) ו/או בלות מוקדמת, ובעיה זו קשורה במקום הטרנסלוקציה על גבי ה-X (מתרחשת בעיקר בזרוע הארוכה של ה-X באיזור שסימונו הציטוגנטי: q13-q26). | ||
גרסה נוכחית
ראה רקע תחת מהי טרנסלוקציה בכלל?
תוכן עניינים |
[עריכה] מהי טרנסלוקציה רציפרוקלית ?
זה מצב שבו חל שחלוף בין חלקי הזרועות של שני כרומוזומים שונים. במצב זה יש חיתוך והדבקה מחדש ב-2 זרועות של 2 כרומוזומים שונים (טרנסלוקציה רציפרוקלית). כשהחיתוך בשתי נקודות השבירה מתרחש במרחב הגדול יחסית שמצוי בין הגנים השונים (ולא נפגע גן פעיל) - אין לכך חשיבות קלינית. אך כשהחיתוך וחיבור מחדש נעשה בתוך גן חיוני - עלולה להיווצר מוטציה ויש פגיעה תפקודית באדם.
מה משמעותה של טרנסלוקציה כזו בעובר?
משמעות הממצא תלויה בראש ובראשונה בקיומה של אותה טרנסלוקציה באחד ההורים:
1. אם אחד ההורים נושא טרנסלוקציה (לא סביר ולא צריך בשניהם) מדוב רבבעיה משפחתית מורשת - אז גם ייתכן שהממצא קיים גם בבני משפחה אחרים. ברוב המקרים זה המצב (כלומר לרוב אחד ההורים נושא טרנסלוקציה דומה).
2. אם לא קיים באף אחד מבני הזוג - אז מדובר ב"אירוע חדש" (De-novo).
[עריכה] אם בבדיקת הדם לכרומוזומים נמצא שאחד ההורים נושא טרנסלוקציה כזו:
אם ההורה נושא הטרנסלוקציה בריא לחלוטין, צפוי שהעובר יהיה גם כן בריא ולא יסבול מבעיות גנטיות הנובעות מהטרנסלוקציה.
מה הסיכונים העלולים להתרחש שוב בהריונות הבאים?
להורה הנושא טרנסלוקציה מאוזנת יכולים להיוולד ילדים בריאים, שאינם נושאים טרנסלוקציה או ילדים בריאים הנושאים טרנסלוקציה מאוזנת, כמו ההורה. במקרה האחרון, הזהה למצב הקיים אצל ההורה, אין לכך השלכות מדאיגות. הסיכוי של הורה, נשא הטרנסלוקציה, ללדת ילדים בריאים הוא כ-85% בכל היריון.
לכן, להורה שנושא טרנסלוקציה מאוזנת יש סיכון מוגבר (כ-15%) שבהריון נוסף יהיה לעובר מבנה כרומוזומי לא מאוזן. כלומר מבנה כרומוזומלי הלוקה בחוסר או תוספת של חומר גנטי שמקורו בטרנסלוקציה של ההורה. חלק מהעוברים, שיש להם מבנה כרומוזומלי לא מאוזן נפלטים בהפלה ספונטנית בתחילת ההיריון. לכן ניתן לראות הפלות חוזרות אצל חלק מבני-הזוג שאחד מהם (די באחד מהם) נושא טרנסלוקציה מאוזנת.
אפשר לאבחן אם עובר הוא בעל מבנה כרומזוזומלי מאוזן או נשא של טרנסלוקציה לא מאוזנת, בבדיקת מי שפיר או בבדיקת סיסי שלייה ואף בבדיקת העובר טרם החזרתו לרחם כשההריון מתבצע בהפרייה חוץ גופית. כאן בכל הריון נוסף בו תמצא אצל העובר טרנסלוקציה מאוזנת יהיה מקום לשקול בחיוב (תלוי בכרומוזומים המעורבים) ביצוע של בדיקה משלימה ל-UPD.
[עריכה] אם בבדיקת הדם לכרומוזומים נמצא שאף אחד מההורים לא נושא טרנסלוקציה כזו:
הסיכוי למצוא טרנסלוקציה בעובר, בבדיקות מי שפיר בהיריונות לבני-זוג שאינם נושאים טרנסלוקציה כזו, הוא 1:1000. אם הטרנסלוקציה לא קיימת אצל אף אחד מההורים (מצב זה נקרא De-Novo) הסיכון למומים או בעיות התפתחותיות ופיגור שכלי בעובר (לפני שהאישה מבצעת בדיקת אולטרסאונד מקיפה) הוא כ-9%-7%. המומים הם מגוונים וחלקם מתגלה באולטרסאונד. לכן אם לא מתגלים מומים באולטרסאונד הסיכון לבעיה בילוד יקטן (ראה בהמשך). מאידך אם מאתרים ממצאים באולטרסאונד, כגון מומים או עיכוב בגדילה, הסיכון לפיגור שכלי עולה באופן משמעותי. במסגרת ייעוץ גנטי אפשר להעריך את הסיכון ע"פ ממצאי האולטרסאונד.
האם במקרים שלא מתגלה הממצא בהורים יש סיכון מוגבר לפיגור שכלי גם אם האולטרסאונד תקין?
לפי מספר מחקרים (שבהם נחקרו כ- 150 מקרים שהיה להם טרנסלוקציה שלוותה בפיגור שכלי ו/או מומים נוספים), מבין אלו שנמצאו בלתי תקינים, למחציתם לא היו מומים אלא רק פיגור שכלי. לכן העדר מומים באולטרסאונד כנראה משפר את הסיכויים של העובר להיות בריא, אך עדיין נותרת תוספת סיכון של לפחות כ- 3%-4% לפיגור שכלי (פי 2 בהשוואה לסיכון הרגיל). כיום, מוסיפים במקרים אלו בדיקה של הצ'יפ הגנטי (CMA) בתאי השפיר, וניתן לוודא כי במקום החיבור של הכרומוזומים לא נגרם חסר או עודף של גנים. במידה והציפ הגנטי יותא תקין, ניתן בכך להוריד את תוספת הסיכון לבעיה נוירוהתפתחותית (ופיגור שכלי) לכדי 1% בלבד.
מאידך, יש לזכור שאין עד היום מספיק מחקרים שבהם עקבו במשך זמן ארוך מספיק אחרי ילדים עם טרנסלוקציה DE-NOVO שהתגלתה בהיריון, כדי להסיק על התפתחותם.
מה עוד אז אפשר לעשות בכדי להוריד סיכון?
יש אפשרות במקרים אלו לבצע גם בדיקת צ'יפ גנטי המאפשר לאתר שינויים מזעריים שיכלו להתרחש בנקודת החיבור של 2 הכרומוזומים. זו בדיקה בתשלום ואף שהיא לא שוללת לחלוטין כל אפשרות לנזק בנקודת החיבור של הטרנסלוקציה היא מפחיתה עוד יותר הסיכון לכך.
[עריכה] מקרים מיוחדים:
מה קורה אם הטרנסלוקציה מערבת כרומוזום X:
במקרים שהטרנסלוקציה רציפרוקלית מאוזנת de-novo, ומערבת את כרומוזום X (טרנסלוקציה בין כרומוזום X לכרומוזום אחר) הסיכונים לאיחור התפתחותי ופיגור שכלי גדולים יורת (הערכה פי 2 מבמקרים של טרנסלוקציה בין 2 כרומוזומים אחרים שאינם X). בנוסף, במקרים אלו שמעורב כרומוזום X יש גם סיכון מוגבר להתפתחות בלתי מלאה של השחלות (חוסר יצירת ביציות המכונה Gonadal dysgenesis) ו/או בלות מוקדמת, ובעיה זו קשורה במקום הטרנסלוקציה על גבי ה-X (מתרחשת בעיקר בזרוע הארוכה של ה-X באיזור שסימונו הציטוגנטי: q13-q26).
