טקסטים נוספים מתחלפים

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 14:15, 14 ביוני 2026 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת		 גרסה נוכחית (14:49, 28 ביוני 2026) (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)

 
(16 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.)
שורה 1: שורה 1:
-עובר ממין נקבה שנמצא עם שינוי c.2792dup בגן NRXN1. זה מורש מאמא בריאה לחלוטין. מה הסיכון שלו לסבול מאוטיזם או פיגור שכלי?+[[כינוס 2026]]
 +[[אבחון טרום לידתי בכינוס]]
-שינויים הטרוזיגוטיים בגן NRXN1 מאופיינים בחדירות נמוכה (incomplete penetrance), כלומר רוב הנשאים אינם מפתחים הפרעות התפתחותיות משמעותיות. העובדה שהאם בריאה לחלוטין תומכת בכך, אך אינה מבטלת את הסיכון לעובר.+[[גנים חדשים]]
-הסיכון לאוטיזם או פיגור שכלי+[[סקר ילודים- חידושים]]
-בקבוצות שנבדקו קלינית (כלומר, ילדים שהופנו לבדיקה גנטית בגלל תסמינים), שינויים אקסוניים הטרוזיגוטיים ב-NRXN1 נמצאו קשורים ל: +[[חסר עצב הריח דו צדדי]]
-[1]+
-פיגור שכלי בינוני עד חמור: 77-92%+[[3M syndrome]]
-הפרעות בספקטרום האוטיסטי: 43-70%+טיפול ב[[ג'קוב קרויצפלד]]
-אפילפסיה: 14-53%+מוטציה בגן [[NRXN]]
-היפוטוניה: 38-47%+[[מתחלף]]
-ADHD: 9-41%+[[APC]]
- +
-עם זאת, נתונים אלה אינם משקפים את הסיכון האמיתי מכיוון שהם מבוססים על אוכלוסייה שכבר הופנתה לבדיקה בגלל תסמינים קליניים (ascertainment bias).+
- +
-נתונים חשובים על חדירות+
- +
-מחקרי מקרה-ביקורת מצאו ש: +
-[1]+
- +
-שינויים אקסוניים ב-NRXN1 נמצאים ב-0.18% מהמקרים הקליניים לעומת 0.02% באוכלוסיית הביקורת הבריאה+
- +
-שינויים הטרוזיגוטיים נמצאו גם בהורים בריאים, אחים בריאים ובקבוצות ביקורת בריאות+
- +
-יחס הסיכויים (OR) הוא 10.3, כלומר השינוי מגביר את הסיכון פי 10 בערך, אך אינו גורם ודאי למחלה+
- +
-גורמים המשפיעים על הביטוי הקליני: +
-[1]+
- +
-גורמים גנטיים נוספים (מוטציות או CNVs נוספים)+
- +
-גורמים סביבתיים, במיוחד בתקופה הטרום-לידתית+
- +
-אירועים סטוכסטיים+
- +
-נשאים בריאים עשויים להציג תכונות תת-קליניות כמו חרדה, אימפולסיביות, או אינטליגנציה גבולית, אך ללא הפרעה התפתחותית משמעותית. +
-[1]+
- +
-המלצות+
- +
-ייעוץ גנטי מפורט - חשוב לברר האם קיימים שינויים גנטיים נוספים בעובר (CNVs או מוטציות אחרות) שעלולים להשפיע על הפרוגנוזה+
- +
-הערכה נוירופסיכולוגית של האם - למרות שהיא נחשבת בריאה, ייתכנו תכונות תת-קליניות שלא זוהו+
- +
-מעקב התפתחותי צמוד לאחר הלידה - גילוי מוקדם של סימני אזהרה והתערבות התנהגותית מוקדמת במידת הצורך +
-[1]+
- +
-לסיכום: לא ניתן לחזות בוודאות את התוצאה הקלינית. הסיכון מוגבר משמעותית לעומת האוכלוסייה הכללית, אך רוב הנשאים של שינויים הטרוזיגוטיים ב-NRXN1 אינם מפתחים הפרעות התפתחותיות חמורות. העובדה שהאם בריאה היא סימן מעודד, אך אינה מבטלת את הסיכון.+
- +
- +
-'''- מידע נוסף על הבדיקות הגנטיות המשלימות המומלצות לעובר כדי לשפר את הערכת הסיכון'''+
- +
-בדיקות גנטיות משלימות מומלצות לעובר עם שינוי NRXN1:+
- +
-1. בדיקת האלל השני של NRXN1 (רצף מלא)+
- +
-חשוב במיוחד - יש לבצע רצף DNA מלא של האלל השני (הבריא) של NRXN1 כדי לשלול מוטציות נקודתיות או הכנסות/מחיקות קטנות מאוד שלא מתגלות בבדיקות CNV רגילות. זה קריטי במיוחד אם העובר יציג לאחר הלידה עיכוב פסיכומוטורי חמור מוקדם בהקשר של תסמונת דמוית Pitt-Hopkins (Pitt-Hopkins-like syndrome 2). +
-[1]+
- +
-הסבר: מוטציות בי-אללליות (compound heterozygous) ב-NRXN1 גורמות לפנוטיפ חמור הרבה יותר מאשר מוטציות הטרוזיגוטיות בודדות. במקרים כאלה, 53.84% מהחולים סובלים מאפילפסיה עם התקפים מוכללים. +
-[2]+
- +
-2. Chromosomal Microarray Analysis (CMA) - בדיקת CNVs נוספים+
- +
-מומלץ מאוד - יש לבצע בדיקת מיקרו-מערך כרומוזומלי מלאה כדי לזהות CNVs (copy number variations) נוספים בגנום שעלולים לשמש כ"מכה שנייה" (second-hit) ולהחמיר את הפנוטיפ. +
-[1][3]+
- +
-הסבר: מחקרים מראים ש-NRXN1 deletions לבדם לרוב אינם מספיקים לגרום למחלה קלינית. גורמי סיכון גנטיים נוספים פועלים באופן סינרגיסטי עם השינוי ב-NRXN1 ודוחפים את חומרת הפנוטיפ מעל הסף הקליני. נשאי מחיקות אינטרוניות ב-NRXN1 נמצאו פי 2 יותר עם CNV קליני נוסף בהשוואה לנשאי מחיקות אקסוניות. +
-[1]+
- +
-3. Clinical Exome Sequencing (CES) או Whole Exome Sequencing (WES)+
- +
-שיקול לבחינה - בדיקת אקסום קליני או מלא יכולה לזהות:+
- +
-וריאנטים נדירים בגנים נוספים הקשורים להפרעות נוירו-התפתחותיות+
- +
-וריאנטים בגנים סינפטיים אחרים (כמו NRXN2, NRXN3, NLGN1-4) שעלולים להשפיע על הפנוטיפ +
-[4]+
- +
-מוטציות נקודתיות שלא מתגלות ב-CMA+
- +
-4. בדיקת הרקע הגנטי של האם+
- +
-מומלץ - למרות שהאם נחשבת בריאה, כדאי לשקול:+
- +
-הערכה נוירופסיכולוגית מפורטת - לזהות תכונות תת-קליניות (חרדה, אימפולסיביות, קשיי למידה קלים)+
- +
-בדיקת CNVs נוספים אצל האם - כדי לראות אם יש לה גורמי סיכון גנטיים נוספים שלא עברו לעובר (או להיפך)+
- +
-5. בדיקות ספציפיות לפי סוג השינוי+
- +
-השינוי c.2792dup הוא מוטציה נקודתית (frameshift) ולא מחיקה. חשוב לדעת:+
- +
-האם השינוי משפיע על טרנסקריפט α או β של NRXN1+
- +
-באיזה אקסון השינוי נמצא - מחיקות המערבות אקסונים 1-6 קשורות יותר לאפילפסיה (71.42% עם אפילפסיה גנטית מוכללת) +
-[2]+
- +
-האם השינוי צפוי לגרום ל-nonsense-mediated decay או לחלבון קטום+
- +
-סיכום עדיפויות הבדיקות:+
- +
-רצף מלא של האלל השני של NRXN1 (עדיפות ראשונה)+
- +
-CMA לזיהוי CNVs נוספים (עדיפות ראשונה)+
- +
-Clinical/Whole Exome Sequencing (שיקול חזק)+
- +
-הערכה גנטית והתנהגותית של האם (מומלץ)+
- +
-הערה חשובה: נשאי מחיקות אינטרוניות ב-NRXN1 נמצאו עם CNV קליני נוסף פי 2 יותר מנשאי מחיקות אקסוניות, מה שמדגיש את החשיבות של חיפוש אחר גורמים גנטיים נוספים.+
- +
-כדי לקבוע האם השינוי c.2792dup משפיע על טרנסקריפט α או β של NRXN1, יש צורך במידע נוסף על מיקום האקסון המדויק.+
- +
-המבנה הגנומי של NRXN1:+
- +
-NRXN1-α: הפרומוטר נמצא לפני אקסון 1, והטרנסקריפט כולל אקסונים 1-24 (או 1-23 בחלק מהאיזופורמים) +
-[1]+
- +
-NRXN1-β: הפרומוטר נמצא באינטרון 17 של האיזופורם בן 23 האקסונים, והטרנסקריפט הקצר יותר מתחיל מאקסון 18 ואילך +
-[1]+
- +
-כלל קריטי להבנה:+
- +
-מוטציות באקסונים 1-17 (לפני הפרומוטר של β) → משפיעות רק על NRXN1-α+
- +
-מוטציות באקסונים 18-24 (אחרי הפרומוטר של β) → משפיעות גם על α וגם על β+
- +
-מה צריך לברר:+
- +
-באיזה אקסון נמצא השינוי c.2792dup?+
- +
-אם הדוח הגנטי מציין את מספר האקסון, זה יקבע מיד את התשובה+
- +
-אם לא, יש לבקש מהמעבדה הגנטית לציין זאת+
- +
-על איזה טרנסקריפט התבססה המספור?+
- +
-יש מספר טרנסקריפטים שונים של NRXN1 עם מספור אקסונים שונה+
- +
-חשוב לדעת את מספר הטרנסקריפט (למשל ENST00000404971.5 או NM004801)+
- +
-משמעות קלינית של ההבדל:+
- +
-אם השינוי משפיע רק על α:+
- +
-α-neurexins חיוניים יותר - עכברים ללא α-neurexins מתים ביום הראשון לאחר הלידה, בעוד שעכברים ללא β-neurexins שורדים +
-[1]+
- +
-α-neurexins מאוד משומרים אבולוציונית, בעוד ש-β-neurexins פחות +
-[1]+
- +
-פוטנציאל לחומרה גבוהה יותר+
- +
-אם השינוי משפיע גם על β:+
- +
-משפיע על שני האיזופורמים+
- +
-עלול להיות השפעה רחבה יותר על תפקוד הסינפסה+
- +
-α ו-β יש תפקידים שונים בהעברה סינפטית בגלל דפוסי אינטראקציה שונים עם ליגנדים +
-[1]+
- +
-המלצה מעשית:+
- +
-צור קשר עם המעבדה הגנטית ובקש:+
- +
-מספר האקסון המדויק שבו נמצא c.2792dup+
- +
-מספר הטרנסקריפט שעליו התבסס המספור+
- +
-האם השינוי צפוי להשפיע על α בלבד או גם על β+
- +
-מידע זה קריטי להערכת הסיכון ולתכנון המעקב ההתפתחותי.+
- +
-האם יש לך גישה לדוח הגנטי המלא שבו מצוין מספר האקסון?+

גרסה נוכחית

כינוס 2026

אבחון טרום לידתי בכינוס

גנים חדשים

סקר ילודים- חידושים

חסר עצב הריח דו צדדי

3M syndrome

טיפול בג'קוב קרויצפלד

מוטציה בגן NRXN

מתחלף

APC


מקור: https://genopedia.co.il/index.php/%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D
כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות