טקסטים נוספים מתחלפים

פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות

מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות

- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות

-עובר ממין נקבה שנמצא עם שינוי c.2792dup בגן NRXN1. זה מורש מאמא בריאה לחלוטין. מה הסיכון שלו לסבול מאוטיזם או פיגור שכלי?
+[[כינוס 2026]]
+[[אבחון טרום לידתי בכינוס]]
-שינויים הטרוזיגוטיים בגן NRXN1 מאופיינים בחדירות נמוכה (incomplete penetrance), כלומר רוב הנשאים אינם מפתחים הפרעות התפתחותיות משמעותיות. העובדה שהאם בריאה לחלוטין תומכת בכך, אך אינה מבטלת את הסיכון לעובר.
+[[גנים חדשים]]
-הסיכון לאוטיזם או פיגור שכלי
+[[סקר ילודים- חידושים]]
-בקבוצות שנבדקו קלינית (כלומר, ילדים שהופנו לבדיקה גנטית בגלל תסמינים), שינויים אקסוניים הטרוזיגוטיים ב-NRXN1 נמצאו קשורים ל:
+[[חסר עצב הריח דו צדדי]]
-[1]
-פיגור שכלי בינוני עד חמור: 77-92%
+[[3M syndrome]]
-הפרעות בספקטרום האוטיסטי: 43-70%
+טיפול ב[[ג'קוב קרויצפלד]]
-אפילפסיה: 14-53%
+מוטציה בגן [[NRXN]]
-היפוטוניה: 38-47%
+[[מתחלף]]
-ADHD: 9-41%
+[[APC]]
-עם זאת, נתונים אלה אינם משקפים את הסיכון האמיתי מכיוון שהם מבוססים על אוכלוסייה שכבר הופנתה לבדיקה בגלל תסמינים קליניים (ascertainment bias).
-נתונים חשובים על חדירות
-מחקרי מקרה-ביקורת מצאו ש:
-[1]
-שינויים אקסוניים ב-NRXN1 נמצאים ב-0.18% מהמקרים הקליניים לעומת 0.02% באוכלוסיית הביקורת הבריאה
-שינויים הטרוזיגוטיים נמצאו גם בהורים בריאים, אחים בריאים ובקבוצות ביקורת בריאות
-יחס הסיכויים (OR) הוא 10.3, כלומר השינוי מגביר את הסיכון פי 10 בערך, אך אינו גורם ודאי למחלה
-גורמים המשפיעים על הביטוי הקליני:
-[1]
-גורמים גנטיים נוספים (מוטציות או CNVs נוספים)
-גורמים סביבתיים, במיוחד בתקופה הטרום-לידתית
-אירועים סטוכסטיים
-נשאים בריאים עשויים להציג תכונות תת-קליניות כמו חרדה, אימפולסיביות, או אינטליגנציה גבולית, אך ללא הפרעה התפתחותית משמעותית.
-[1]
-המלצות
-ייעוץ גנטי מפורט - חשוב לברר האם קיימים שינויים גנטיים נוספים בעובר (CNVs או מוטציות אחרות) שעלולים להשפיע על הפרוגנוזה
-הערכה נוירופסיכולוגית של האם - למרות שהיא נחשבת בריאה, ייתכנו תכונות תת-קליניות שלא זוהו
-מעקב התפתחותי צמוד לאחר הלידה - גילוי מוקדם של סימני אזהרה והתערבות התנהגותית מוקדמת במידת הצורך
-[1]
-לסיכום: לא ניתן לחזות בוודאות את התוצאה הקלינית. הסיכון מוגבר משמעותית לעומת האוכלוסייה הכללית, אך רוב הנשאים של שינויים הטרוזיגוטיים ב-NRXN1 אינם מפתחים הפרעות התפתחותיות חמורות. העובדה שהאם בריאה היא סימן מעודד, אך אינה מבטלת את הסיכון.
-'''- מידע נוסף על הבדיקות הגנטיות המשלימות המומלצות לעובר כדי לשפר את הערכת הסיכון'''
-בדיקות גנטיות משלימות מומלצות לעובר עם שינוי NRXN1:
-. בדיקת האלל השני של NRXN1 (רצף מלא)
-חשוב במיוחד - יש לבצע רצף DNA מלא של האלל השני (הבריא) של NRXN1 כדי לשלול מוטציות נקודתיות או הכנסות/מחיקות קטנות מאוד שלא מתגלות בבדיקות CNV רגילות. זה קריטי במיוחד אם העובר יציג לאחר הלידה עיכוב פסיכומוטורי חמור מוקדם בהקשר של תסמונת דמוית Pitt-Hopkins (Pitt-Hopkins-like syndrome 2).
-[1]
-הסבר: מוטציות בי-אללליות (compound heterozygous) ב-NRXN1 גורמות לפנוטיפ חמור הרבה יותר מאשר מוטציות הטרוזיגוטיות בודדות. במקרים כאלה, 53.84% מהחולים סובלים מאפילפסיה עם התקפים מוכללים.
-[2]
-. Chromosomal Microarray Analysis (CMA) - בדיקת CNVs נוספים
-מומלץ מאוד - יש לבצע בדיקת מיקרו-מערך כרומוזומלי מלאה כדי לזהות CNVs (copy number variations) נוספים בגנום שעלולים לשמש כ"מכה שנייה" (second-hit) ולהחמיר את הפנוטיפ.
-[1][3]
-הסבר: מחקרים מראים ש-NRXN1 deletions לבדם לרוב אינם מספיקים לגרום למחלה קלינית. גורמי סיכון גנטיים נוספים פועלים באופן סינרגיסטי עם השינוי ב-NRXN1 ודוחפים את חומרת הפנוטיפ מעל הסף הקליני. נשאי מחיקות אינטרוניות ב-NRXN1 נמצאו פי 2 יותר עם CNV קליני נוסף בהשוואה לנשאי מחיקות אקסוניות.
-[1]
-. Clinical Exome Sequencing (CES) או Whole Exome Sequencing (WES)
-שיקול לבחינה - בדיקת אקסום קליני או מלא יכולה לזהות:
-וריאנטים נדירים בגנים נוספים הקשורים להפרעות נוירו-התפתחותיות
-וריאנטים בגנים סינפטיים אחרים (כמו NRXN2, NRXN3, NLGN1-4) שעלולים להשפיע על הפנוטיפ
-[4]
-מוטציות נקודתיות שלא מתגלות ב-CMA
-. בדיקת הרקע הגנטי של האם
-מומלץ - למרות שהאם נחשבת בריאה, כדאי לשקול:
-הערכה נוירופסיכולוגית מפורטת - לזהות תכונות תת-קליניות (חרדה, אימפולסיביות, קשיי למידה קלים)
-בדיקת CNVs נוספים אצל האם - כדי לראות אם יש לה גורמי סיכון גנטיים נוספים שלא עברו לעובר (או להיפך)
-. בדיקות ספציפיות לפי סוג השינוי
-השינוי c.2792dup הוא מוטציה נקודתית (frameshift) ולא מחיקה. חשוב לדעת:
-האם השינוי משפיע על טרנסקריפט α או β של NRXN1
-באיזה אקסון השינוי נמצא - מחיקות המערבות אקסונים 1-6 קשורות יותר לאפילפסיה (71.42% עם אפילפסיה גנטית מוכללת)
-[2]
-האם השינוי צפוי לגרום ל-nonsense-mediated decay או לחלבון קטום
-סיכום עדיפויות הבדיקות:
-רצף מלא של האלל השני של NRXN1 (עדיפות ראשונה)
-CMA לזיהוי CNVs נוספים (עדיפות ראשונה)
-Clinical/Whole Exome Sequencing (שיקול חזק)
-הערכה גנטית והתנהגותית של האם (מומלץ)
-הערה חשובה: נשאי מחיקות אינטרוניות ב-NRXN1 נמצאו עם CNV קליני נוסף פי 2 יותר מנשאי מחיקות אקסוניות, מה שמדגיש את החשיבות של חיפוש אחר גורמים גנטיים נוספים.