סקירת מוטציות מוכרות במחלה רצסיבית
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
| גרסה מתאריך 12:29, 4 בנובמבר 2023 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה נוכחית (13:04, 4 בנובמבר 2023) (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
| אם לא ניתן לבדוק חולה: ניתן לבדוק ישירות בני משפחה (או עובר) לקיום המוטציות השכיחות, אולם אמינות הבדיקה אז פחותה והיא בעצם תלויה באחוז החולים שיש להם את המוטציות הנבדקות באותה קבוצה אתנית (מידת ה"כיסוי" או אחוז הגילוי של המוטציות שנבדקו). גם הפעם יומלצו בדיקות לבני זוג של אלו במשפחה שימצאו נשאים. | אם לא ניתן לבדוק חולה: ניתן לבדוק ישירות בני משפחה (או עובר) לקיום המוטציות השכיחות, אולם אמינות הבדיקה אז פחותה והיא בעצם תלויה באחוז החולים שיש להם את המוטציות הנבדקות באותה קבוצה אתנית (מידת ה"כיסוי" או אחוז הגילוי של המוטציות שנבדקו). גם הפעם יומלצו בדיקות לבני זוג של אלו במשפחה שימצאו נשאים. | ||
| - | אם מתגלה במשפחה מוטציה מסויימת ניתן להתקדם בבדיקת בני המשפחה ולראות מי נשא של הגן ולאתר זוג שנמצא בסיכון גבוה להישנות הבעיה הזו במשפחה. זה נעשה בהנחייה והכוונה של הגנטיקאי. | + | אם מתגלה במשפחה מוטציה מסויימת ניתן להתקדם בבדיקת בני המשפחה ולראות מי נשא של הגן ולאתר זוג שנמצא בסיכון גבוה להישנות הבעיה הזו במשפחה. זה נעשה בהנחייה והכוונה של הגנטיקאי. למי שנמצא נשא יומלץ לבדוק את בת או בן הזוג - בדיקת בן הזוג הינה '''בשיטת ריצוף הגן'''. אם שני בני הזוג נשאים יש סיכון גבוה של 25% לילד חולה בכל היריון. |
| ניתן כיום לבצע ברור מקיף של בני הזוג לנשאות של מצבים גנטים קשים רבים, כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום ואז גם יאותר הפגם בהורה אם קיים פגם - ראה '''[[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]]'''. | ניתן כיום לבצע ברור מקיף של בני הזוג לנשאות של מצבים גנטים קשים רבים, כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום ואז גם יאותר הפגם בהורה אם קיים פגם - ראה '''[[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]]'''. | ||
גרסה נוכחית
חיפוש הפגם הגנטי (מוטציה) ע”י סקירת מוטציות מוכרות ושאופייניות לחולים מעידה/קבוצה אתנית של הנבדק: – במחלה המועברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית:
בירור כזה נערך אם ידוע הגן האחראי למחלה ומוכרות המוטציות (האותיות הלקויות ברצף של הגן) באותה קבוצה אתנית לה שייך החולה. במקום לקרוא את רצף עשרות אלפי האותיות המרכיבות את הגן ניתן כאן להסתפק בקריאת אותן אותיות גנטיות בודדות שבהן לרוב נמצא הפגם ובכך לפשט ולקצר את משך הבדיקה. כיום ברור כזה נערך בקביעת רצף האותיות המרכיבות את הגן. כיום הבדיקה הפכה ליחסית פשוטה ומהירה יותר.
עדיף להתחיל הבירור כאן בבדיקה של החולים במשפחה אם ישנם. אם ולאחר שנמצאים הפגמים (המוטציות) בשיטה הזו ניתן: 1. לאפשר לזוג שילד ילד חולה לבדוק בכל הריון נוסף אם העובר בריא או חולה באמינות מלאה. 2. לקבוע מי במשפחה נושא אחת מהמוטציות (ונחשב בעצם לנשא ולא חולה). בני המשפחה שימצאו נשאים בסיכון ללדת ילד חולה במידה ובן/בת זוגם נשא אף הוא – לכן בני זוגם יעברו בדיקת נשאות גם כן.
אם לא ניתן לבדוק חולה: ניתן לבדוק ישירות בני משפחה (או עובר) לקיום המוטציות השכיחות, אולם אמינות הבדיקה אז פחותה והיא בעצם תלויה באחוז החולים שיש להם את המוטציות הנבדקות באותה קבוצה אתנית (מידת ה"כיסוי" או אחוז הגילוי של המוטציות שנבדקו). גם הפעם יומלצו בדיקות לבני זוג של אלו במשפחה שימצאו נשאים.
אם מתגלה במשפחה מוטציה מסויימת ניתן להתקדם בבדיקת בני המשפחה ולראות מי נשא של הגן ולאתר זוג שנמצא בסיכון גבוה להישנות הבעיה הזו במשפחה. זה נעשה בהנחייה והכוונה של הגנטיקאי. למי שנמצא נשא יומלץ לבדוק את בת או בן הזוג - בדיקת בן הזוג הינה בשיטת ריצוף הגן. אם שני בני הזוג נשאים יש סיכון גבוה של 25% לילד חולה בכל היריון.
ניתן כיום לבצע ברור מקיף של בני הזוג לנשאות של מצבים גנטים קשים רבים, כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום ואז גם יאותר הפגם בהורה אם קיים פגם - ראה סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי.
בדיקת העובר:
אם ידוע הפגם הגנטי בקרוב חולה ובני הזוג שבסיכון גבוה ללידת ילד חולה נוסף, ניתן להציע בדיקה מכוונת למנוע הישנות הבעיה - עדיף לפני החזרת העובר לרחם בהפרייה חוץ גופית (ראה PGD ). לחליפין ניתן לאבחן בתחילת ההיריון בבדיקת סיסי שליה. במקרים שהבעיה מתגלית מאוחר ניתן לבצע גם בדיקת מי שפיר אך עדיף תמיד בדיקה מוקדמת.
אם לא ניתן לבדוק בבני משפחה (וגם אם לא קיימים בני משפחה עם מחלה גנטית קשה) יש לדעת כי בדיקות מקיפות אלו של צ'יפ גנטי וגם ריצוף אקסומי במי שפיר יוכלו להוות תחליף נאות ברוב הגדול של המקרים (ראה בדיקות נוספות שניתן לבצע בתשלום בבדיקת מי שפיר).
