חסר מזערי או הכפלה מזערית באיזור המרוחק בכרומוזום 22q11.2
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
גרסה מתאריך 12:08, 14 בספטמבר 2013 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) (דף חדש: שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 16 הקשורים בפיגור שכלי, אוטיז...) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה מתאריך 12:29, 14 בספטמבר 2013 (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) עבור להשוואת הגרסאות הבאה ← |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
- | שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום | + | שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 22 הנמצא סמוך לתסמונת המפורסמת המכונה [[VCF]]. |
+ | |||
== שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה == | == שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה == | ||
שורה 5: | שורה 6: | ||
תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים. | תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים. | ||
- | + | מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 22 של כ-1,500,000 בסיסים שלאורך כרומוזום 22 (בין נקודות ציון 20,000,000-21,500,000). בחסר יש 8 גנים - החשובים בהם: NDE1 MYH111 ABCC1 ABCC6. לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני. | |
- | מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 16 של כ-1,500,000 בסיסים שלאורך כרומוזום 16 (בין נקודות ציון 15399840-16183587). בחסר יש 8 גנים - החשובים בהם: NDE1 MYH111 ABCC1 ABCC6. לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני. | ||
+ | '''תסמונת החסר''' | ||
- | + | תוארה תחילה רק בילדים עם בעיות התפתחות ופיגור שכלי. כל המקרים הינם De-novo. סימנים נוספים בחלק מהמקרים כללו מומי לב (30%), עיכוב בגדילה אחרי הלידה, פילטרום שטוח בפנים, | |
- | + | סיכום של השכיחויות כפי שנראה עד היום (עדיין לא מספרים גדולים) הינו של כ-1:600 בילדים עם פיגור שכלי ו/או אוטיזם ו/או פירכוסים ו/או סכיזופרניה - זאת לעומת בודדים (כ-1:1500) נבדקים בריאים. לכן חסר של איזור זה נחשב לתורם לעלית הסיכון לבעות כאלה בערך פי 3 מהסיכון הרקע. | |
- | ייתכנו מהסימנים הקלינים שלהלן: | ||
- | פיגור שכלי שלרוב הוא קל. | ||
- | + | '''דופליקציה של המקטע הזה''' | |
- | + | תוארה בעשרות מקרים שעברו בדיקת ציפ גנטי. רובם בקרב ילדים עם בעיות התפתחות, ופיגור שכלי(55%) או אוטיזם (22%). לרובם היה איחור בדיבור. | |
- | + | בכ85% מהמקרים הממצא מורש מאחד ההורים - ההורים הללו היו בריאים פרט לאחת עם איחור התפתחותי. | |
- | + | באוכלוסייה הכללית זה די נדיר ותוארו מקרים בודדים. | |
- | + | הערכה כי הסיכון לפיגור שכלי בממצא כזה הינו כ-10% ובעיות התפתחות קלות יותר בכ-20%. | |
- | + | == מידת ביטוי המחלה: == | |
- | + | חדירות תסמונת החסר גדולה. | |
- | + | חדירות תסמונת הדופליקציה: לא נקבעה סופית אך היא מוערכת בכ-10-20%- אולם צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים. | |
- | == סימנים קלינים של הדופליקציה == | ||
- | |||
- | '''תסמונת הקשורה בדופליקציה של המקטע כנראה פחות חמורה''' | ||
- | |||
- | - יש מחקרים המראים כי הדופליקציה אינה קשורה בביטוי קליני משמעותי, אלא שונות רגילה באוכלוסיה. | ||
- | |||
- | - בחלק מהמחקרים הדגימו עליה פי 2 בשכיחות של איחור התפתחותי עד PDD, פולידקטילי, מומי לב (קוארקטציה של אב העורקים בעיקר) והביטוי הקליני חלקי ומשתנה בחומרתו. | ||
- | |||
- | == צורת ההעברה התורשתית: == | ||
- | |||
- | רוב המקרים (80%) של חסר הם מורשים מאחד ההורים – לאלו סיכון הישנות 50%. כשזה מורש מההורים יתכן ולהורה יהיה הפרעה חלקית של סימני החסר. | ||
- | |||
- | רוב המקרים של דופליקציה הינם מורשים מאחד ההורים ולרוב ההורה בריא. אז יש כמובן סיכוי גבוה כי בני משפחה נוספים עם אותה דופליקציה. | ||
- | |||
- | == מידת ביטוי המחלה: == | ||
- | |||
- | חדירות התסמונת של חסר מקטע זה לא נקבעה סופית אך היא די מלאה - אולם צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים. | ||
- | החדירות של הדופליקציה קטנה אם בכלל יש לזה בטוי. | ||
== המידע הגנטי המולקולרי: == | == המידע הגנטי המולקולרי: == | ||
- | '''''הגן למחלה:''''' לא ידוע איזה | + | '''''הגן למחלה:''''' לא ידוע איזה מהגנים באיזור החסר אחראי לסימני המחלה השונים. |
== האמצעים לברור גנטי: == | == האמצעים לברור גנטי: == | ||
שורה 76: | שורה 57: | ||
מאמר: | מאמר: | ||
- | + | Wincent et al- Molecular syndrome, 2010 | |
- | + | ||
- | + | ||
- | + | Coppinger - Hum Mol Genetic, 2009 |
גרסה מתאריך 12:29, 14 בספטמבר 2013
שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 22 הנמצא סמוך לתסמונת המפורסמת המכונה VCF.
תוכן עניינים |
שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה
תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים.
מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 22 של כ-1,500,000 בסיסים שלאורך כרומוזום 22 (בין נקודות ציון 20,000,000-21,500,000). בחסר יש 8 גנים - החשובים בהם: NDE1 MYH111 ABCC1 ABCC6. לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני.
תסמונת החסר
תוארה תחילה רק בילדים עם בעיות התפתחות ופיגור שכלי. כל המקרים הינם De-novo. סימנים נוספים בחלק מהמקרים כללו מומי לב (30%), עיכוב בגדילה אחרי הלידה, פילטרום שטוח בפנים,
סיכום של השכיחויות כפי שנראה עד היום (עדיין לא מספרים גדולים) הינו של כ-1:600 בילדים עם פיגור שכלי ו/או אוטיזם ו/או פירכוסים ו/או סכיזופרניה - זאת לעומת בודדים (כ-1:1500) נבדקים בריאים. לכן חסר של איזור זה נחשב לתורם לעלית הסיכון לבעות כאלה בערך פי 3 מהסיכון הרקע.
דופליקציה של המקטע הזה
תוארה בעשרות מקרים שעברו בדיקת ציפ גנטי. רובם בקרב ילדים עם בעיות התפתחות, ופיגור שכלי(55%) או אוטיזם (22%). לרובם היה איחור בדיבור.
בכ85% מהמקרים הממצא מורש מאחד ההורים - ההורים הללו היו בריאים פרט לאחת עם איחור התפתחותי.
באוכלוסייה הכללית זה די נדיר ותוארו מקרים בודדים.
הערכה כי הסיכון לפיגור שכלי בממצא כזה הינו כ-10% ובעיות התפתחות קלות יותר בכ-20%.
מידת ביטוי המחלה:
חדירות תסמונת החסר גדולה.
חדירות תסמונת הדופליקציה: לא נקבעה סופית אך היא מוערכת בכ-10-20%- אולם צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים.
המידע הגנטי המולקולרי:
הגן למחלה: לא ידוע איזה מהגנים באיזור החסר אחראי לסימני המחלה השונים.
האמצעים לברור גנטי:
בדיקה אבחנתית:
החסר (כמו גם הדופליקציה) באיזור זה של הכרומוזומים לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- CGH הצ'יפ הגנטי, ובשיטת FISH (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה).
בדיקת CGH. אחרי שזה אותר, ניתן לבדוק הורים בשיטת FISH על ידי שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד"כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.
בדיקת נשאות:
כמו בדיקה אבחנתית.
בדיקת העובר:
כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית (PGD).
מאמר:
Wincent et al- Molecular syndrome, 2010
Coppinger - Hum Mol Genetic, 2009