תאחיזה גנטית לגנים שמיקומם כבר ידועים במחלה רצסיבית
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
| גרסה מתאריך 15:14, 5 בינואר 2007 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה נוכחית (13:40, 6 בינואר 2007) (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) |
||
| (2 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| - | '''בדיקה עקיפה והתחקות אחרי תבנית הגן המשותפת לחולים במשפחה (תאחיזה | + | '''בדיקה עקיפה והתחקות אחרי תבנית הגן המשותפת לחולים במשפחה (תאחיזה גנטית) במחלה שבה נמצאו מספר גנים שונים, היכולים כל אחד באופן בלתי תלוי לגרום לה. ידוע מקומם של הגנים הללו לאורך החומר הגנטי (כלומר הגנים מופו).''' |
| מדובר בבדיקה לא ישירה אלא השוואתית. משווים בין תבנית הגן ("אלל" של המחלה) המשותפת לחולים באותה משפחה והשונה מהתבנית המצויה בבריאים שבמשפחה. בבדיקות תאחיזה גנטית אלו משווים בין האללים (בסביבת אחד מהגנים הללו) שמשותפים לחולים – בגן האחראי למחלה במשפחה הנבדקת ימצא "אלל (גן) שמשותף" לחולים - זהו הגן שבו המוטציה האחראית למחלה נמצאת. במקרה וימצא ה"אלל המשותף" ניתן בלי איתור המוטציה עצמה לאפשר בדיקת בני משפחה נוספים (ואף אבחון טרום לידתי בבדיקת סיסי שלייה או מי שפיר) ע"י חיפוש אותו "אלל משותף" בחומר הגנטי של כל קרוב משפחה. הבעיה כאן היא שישנה הטרוגניות גנטית ויש תחילה לאתר מבין מספר הגנים היכולים לגרום למחלה את אותו גן מסוים שאחראי למחלה במשפחה הנידונה. ניתן לעשות זאת ע"י ביצוע הבדיקה ההשוואתית לכל אחד מהאתרים הגנטיים (של כל אחד מהגנים הבאים בחשבון, כל אחד בנפרד). | מדובר בבדיקה לא ישירה אלא השוואתית. משווים בין תבנית הגן ("אלל" של המחלה) המשותפת לחולים באותה משפחה והשונה מהתבנית המצויה בבריאים שבמשפחה. בבדיקות תאחיזה גנטית אלו משווים בין האללים (בסביבת אחד מהגנים הללו) שמשותפים לחולים – בגן האחראי למחלה במשפחה הנבדקת ימצא "אלל (גן) שמשותף" לחולים - זהו הגן שבו המוטציה האחראית למחלה נמצאת. במקרה וימצא ה"אלל המשותף" ניתן בלי איתור המוטציה עצמה לאפשר בדיקת בני משפחה נוספים (ואף אבחון טרום לידתי בבדיקת סיסי שלייה או מי שפיר) ע"י חיפוש אותו "אלל משותף" בחומר הגנטי של כל קרוב משפחה. הבעיה כאן היא שישנה הטרוגניות גנטית ויש תחילה לאתר מבין מספר הגנים היכולים לגרום למחלה את אותו גן מסוים שאחראי למחלה במשפחה הנידונה. ניתן לעשות זאת ע"י ביצוע הבדיקה ההשוואתית לכל אחד מהאתרים הגנטיים (של כל אחד מהגנים הבאים בחשבון, כל אחד בנפרד). | ||
| - | ''– במחלה המועברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית:'' | + | ''– השימוש בשיטה במחלה המועברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית:'' |
| באותו אתר גנטי שאחראי למחלה תהייה התאמה מלאה בין הגנוטיפ (המבנה הגנטי סביב הגן הנבדק) לפנוטיפ (קיום או אי קיום המחלה) – דהיינו ימצאו אותם תבניות ("אללים משותפים") אצל כל החולים ואילו אצל הבריאים לא ימצאו אותם 2 אללים יחד באותו אדם. בשאר האתרים, אם אינם גורמים למחלה במשפחה זו, לא תמצא התאמה מלאה בין הגנוטיפ לפנוטיפ. כיון שהבדיקה דורשת השוואה של מספר חולים ובריאים במשפחה (מינימום 5 בני משפחה (לא כולל הורים) שלפחות חציים חולים – עדיף יותר). בדיקה זו אמינה רק בתנאי שיש כבר, או שניתן לקבל דנ"א (מדגימת דם) של חולים רבים ככל האפשר במשפחה. לכן הבדיקה הזו דורשת שיתוף פעולה של מספר לא קטן של בני המשפחה – הם צריכים להיבדק ע"י הרופא בכדי לדעת אם יש להם סימני מחלה והם צריכים להסכים לתת דגימת דם. הבדיקה יחסית מרכבת והיא קשה יותר ככל שמדובר ביותר גנים הבאים בחשבון. אמינותה גוברת ככל שהמשפחה ענפה יותר ויש בה הרבה חולים אם כי כמעט תמיד בשיטה עקיפה זו קיים סיכוי קטן לטעות (כ- 1% - לפי הייעוץ הגנטי שינתן). | באותו אתר גנטי שאחראי למחלה תהייה התאמה מלאה בין הגנוטיפ (המבנה הגנטי סביב הגן הנבדק) לפנוטיפ (קיום או אי קיום המחלה) – דהיינו ימצאו אותם תבניות ("אללים משותפים") אצל כל החולים ואילו אצל הבריאים לא ימצאו אותם 2 אללים יחד באותו אדם. בשאר האתרים, אם אינם גורמים למחלה במשפחה זו, לא תמצא התאמה מלאה בין הגנוטיפ לפנוטיפ. כיון שהבדיקה דורשת השוואה של מספר חולים ובריאים במשפחה (מינימום 5 בני משפחה (לא כולל הורים) שלפחות חציים חולים – עדיף יותר). בדיקה זו אמינה רק בתנאי שיש כבר, או שניתן לקבל דנ"א (מדגימת דם) של חולים רבים ככל האפשר במשפחה. לכן הבדיקה הזו דורשת שיתוף פעולה של מספר לא קטן של בני המשפחה – הם צריכים להיבדק ע"י הרופא בכדי לדעת אם יש להם סימני מחלה והם צריכים להסכים לתת דגימת דם. הבדיקה יחסית מרכבת והיא קשה יותר ככל שמדובר ביותר גנים הבאים בחשבון. אמינותה גוברת ככל שהמשפחה ענפה יותר ויש בה הרבה חולים אם כי כמעט תמיד בשיטה עקיפה זו קיים סיכוי קטן לטעות (כ- 1% - לפי הייעוץ הגנטי שינתן). | ||
| ניתן לקבוע גם מצב של נשאות של בני משפחה (גם רחוקים בתנאי שכל האנשים המחברים לחולה יתנו דגימת דם). אולם בשיטה זו לא ניתן לקבוע מצב נשאות של בני זוג (הבאים מחוץ למשפחה הנבדקת). | ניתן לקבוע גם מצב של נשאות של בני משפחה (גם רחוקים בתנאי שכל האנשים המחברים לחולה יתנו דגימת דם). אולם בשיטה זו לא ניתן לקבוע מצב נשאות של בני זוג (הבאים מחוץ למשפחה הנבדקת). | ||
גרסה נוכחית
בדיקה עקיפה והתחקות אחרי תבנית הגן המשותפת לחולים במשפחה (תאחיזה גנטית) במחלה שבה נמצאו מספר גנים שונים, היכולים כל אחד באופן בלתי תלוי לגרום לה. ידוע מקומם של הגנים הללו לאורך החומר הגנטי (כלומר הגנים מופו).
מדובר בבדיקה לא ישירה אלא השוואתית. משווים בין תבנית הגן ("אלל" של המחלה) המשותפת לחולים באותה משפחה והשונה מהתבנית המצויה בבריאים שבמשפחה. בבדיקות תאחיזה גנטית אלו משווים בין האללים (בסביבת אחד מהגנים הללו) שמשותפים לחולים – בגן האחראי למחלה במשפחה הנבדקת ימצא "אלל (גן) שמשותף" לחולים - זהו הגן שבו המוטציה האחראית למחלה נמצאת. במקרה וימצא ה"אלל המשותף" ניתן בלי איתור המוטציה עצמה לאפשר בדיקת בני משפחה נוספים (ואף אבחון טרום לידתי בבדיקת סיסי שלייה או מי שפיר) ע"י חיפוש אותו "אלל משותף" בחומר הגנטי של כל קרוב משפחה. הבעיה כאן היא שישנה הטרוגניות גנטית ויש תחילה לאתר מבין מספר הגנים היכולים לגרום למחלה את אותו גן מסוים שאחראי למחלה במשפחה הנידונה. ניתן לעשות זאת ע"י ביצוע הבדיקה ההשוואתית לכל אחד מהאתרים הגנטיים (של כל אחד מהגנים הבאים בחשבון, כל אחד בנפרד).
– השימוש בשיטה במחלה המועברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית:
באותו אתר גנטי שאחראי למחלה תהייה התאמה מלאה בין הגנוטיפ (המבנה הגנטי סביב הגן הנבדק) לפנוטיפ (קיום או אי קיום המחלה) – דהיינו ימצאו אותם תבניות ("אללים משותפים") אצל כל החולים ואילו אצל הבריאים לא ימצאו אותם 2 אללים יחד באותו אדם. בשאר האתרים, אם אינם גורמים למחלה במשפחה זו, לא תמצא התאמה מלאה בין הגנוטיפ לפנוטיפ. כיון שהבדיקה דורשת השוואה של מספר חולים ובריאים במשפחה (מינימום 5 בני משפחה (לא כולל הורים) שלפחות חציים חולים – עדיף יותר). בדיקה זו אמינה רק בתנאי שיש כבר, או שניתן לקבל דנ"א (מדגימת דם) של חולים רבים ככל האפשר במשפחה. לכן הבדיקה הזו דורשת שיתוף פעולה של מספר לא קטן של בני המשפחה – הם צריכים להיבדק ע"י הרופא בכדי לדעת אם יש להם סימני מחלה והם צריכים להסכים לתת דגימת דם. הבדיקה יחסית מרכבת והיא קשה יותר ככל שמדובר ביותר גנים הבאים בחשבון. אמינותה גוברת ככל שהמשפחה ענפה יותר ויש בה הרבה חולים אם כי כמעט תמיד בשיטה עקיפה זו קיים סיכוי קטן לטעות (כ- 1% - לפי הייעוץ הגנטי שינתן).
ניתן לקבוע גם מצב של נשאות של בני משפחה (גם רחוקים בתנאי שכל האנשים המחברים לחולה יתנו דגימת דם). אולם בשיטה זו לא ניתן לקבוע מצב נשאות של בני זוג (הבאים מחוץ למשפחה הנבדקת).
