סקר ילודים- חידושים

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

פרופ’ שוחט,

זהו אחד התחומים שעוברים את המהפכה המהירה ביותר בגנטיקה קלינית. אם הייתי צריך לסכם את ההתפתחויות של 2025–2026 במשפט אחד:

השאלה כבר אינה האם NGS ייכנס לסקר ילודים, אלא איך ומתי יחליף חלק מהסקר הביוכימי הקלאסי.

1. המעבר מפיילוטים קטנים לתוכניות אוכלוסייתיות

החידוש המשמעותי ביותר השנה אינו טכנולוגי אלא יישומי.

בארה”ב הושקה תוכנית BEACONS, מחקר רב-מדינתי שיכלול עד 30,000 ילודים במטרה לבחון שילוב של Whole Genome Sequencing במערכות סקר הילודים הציבוריות. לראשונה מדובר בניסיון בקנה מידה של מערכת בריאות ולא רק מחקר אקדמי.

בנוסף, בינואר 2026 פורסם כי נקבעה רשימת גנים מוסכמת למחלות הניתנות לטיפול בשנת החיים הראשונה, ונבחרו מספר מדינות שישתתפו בפיילוט.

למה זה חשוב?

עד לאחרונה הוויכוח היה:

• “האם WGS עובד?”

כעת הוויכוח הוא:

• “אילו גנים לכלול?”
• “איך לקבל הסכמה?”
• “איך להחזיר תוצאות?”

⸻

2. GUARDIAN – התוצאות הראשונות משנות את השיח

פרויקט GUARDIAN בניו יורק ממשיך להיות המחקר המשפיע ביותר בתחום.

הממצא שהכי מושך תשומת לב:

• שיעור הצלחה טכנית כמעט מלא.
• זיהוי ילדים עם מחלות גנטיות ברות טיפול שלא היו מתגלות בסקר ילודים רגיל.
• חלק גדול מהממצאים היו מחוץ למחלות המטבוליות הקלאסיות (הפרעות קצב, חסר חיסוני, מחלות נוירולוגיות ועוד).

מבחינת גנטיקאי קליני, זו אולי ההוכחה הראשונה לכך שסקר גנומי באמת מוסיף אוכלוסיית חולים חדשה שלא הייתה מתגלה בסקר ביוכימי.

⸻

3. מעבר מ-WES ל-WGS ישירות מטיפת הדם

אחד הפרסומים המעניינים השנה הראה שניתן לבצע WGS ישירות מכרטיסי Guthrie (dry blood spots) ולזהות:

• Menkes disease
• מחלות נוירומטבוליות נוספות
• עשרות מחלות הניתנות לטיפול מוקדם

ללא צורך בדגימה נוספת.

זה חשוב במיוחד כי הוא פותר את אחת הבעיות הלוגיסטיות המרכזיות של סקר ילודים גנומי.

⸻

4. המעבר מ”מחלות מטבוליות” ל”מחלות ברות טיפול”

זהו כנראה השינוי הקונספטואלי החשוב ביותר.

בעבר שאלנו:

האם המחלה משאירה סמן ביוכימי?

היום שואלים:

האם יש טיפול יעיל אם נגלה אותה מיד לאחר הלידה?

לכן רשימות הגנים החדשות כוללות יותר:

• Primary immunodeficiencies
• Channelopathies
• Cardiomyopathies
• Neuromuscular diseases
• Gene-therapy targets

ולא רק IEMs קלאסיים.

⸻

5. שילוב NGS עם MS/MS במקום החלפה מלאה

זה אולי החידוש הפרקטי ביותר.

רוב התוכניות המובילות אינן מתכננות לבטל את ה-MS/MS אלא להשתמש במודל היברידי:

Tier 1

MS/MS

Tier 2

NGS

או:

Parallel screening

MS/MS + Genomics

מחקרים שפורסמו ב-2024–2026 הראו:

• ירידה ב-false positives
• שיפור PPV
• פתרון מהיר של ממצאים גבוליים

במיוחד באורגניק אצידמיות ובמחלות מטבוליות נדירות.

⸻

6. מחלות גן בודד הניתנות לטיפול הפכו למוקד

תחום חם מאוד השנה:

איתור מוקדם של מחלות שעבורן קיים:

• Gene therapy
• ASO
• Enzyme replacement
• Small molecule therapy

הדוגמאות שחזרו שוב ושוב:

• SMA
• Menkes
• SCID
• מחלות נוירומטבוליות מסוימות

הגישה החדשה היא:

“Treatability-first screening”

ולא

“Biochemistry-first screening”.

⸻

7. מה עדיין מעכב יישום מלא?

למרות ההתלהבות, בכנסים ובדיונים המקצועיים עלו ארבע בעיות מרכזיות:

וריאנטים לא ברורים (VUS)

עדיין בלתי אפשרי להחזיר עשרות VUS לכל ילוד.

חדירות לא מלאה

למשל:

• TTN
• GAA
• RYR1

עלות

למרות ירידת מחירי הריצוף, עלות הפרשנות והמעקב עדיין גבוהה.

אתיקה

• מחלות גיל מבוגר
• נשאות
• ממצאים משניים

נכון לעכשיו הקונצנזוס הוא להחזיר רק מחלות הניתנות לטיפול בילדות המוקדמת.

⸻

מה צפוי ב-5 השנים הקרובות?

אם הייתי צריך להמר:

כמעט ודאי

✔ NGS כבדיקת Tier 2 במחלות מטבוליות

✔ פאנל גנומי של 200–500 גנים ברי טיפול

✔ שילוב בסקר הילודים הלאומי במספר מדינות

סביר

✔ WGS לכל ילוד במרכזים אקדמיים גדולים

פחות סביר עד 2030

✖ WGS מלא לכל ילוד בישראל או באירופה כחלק משגרת בריאות הציבור

⸻

מה הכי רלוונטי לישראל?

לדעתי שלושה תחומים:

1. הרחבת סקר הילודים למחלות עם טיפולים גנטיים חדשים (SMA, SCID, מחלות נוירומטבוליות). 2. שימוש ב-NGS כבדיקת Tier 2 להפחתת false positives. 3. פיתוח פאנל ישראלי ממוקד של מחלות ברות טיפול, כולל מחלות שכיחות באוכלוסיות יהודיות וערביות.

מנקודת מבט של גנטיקאי קליני, ההתפתחות החשובה ביותר של השנה היא המעבר מ”סקר מטבולי” ל”סקר גנומי מבוסס פעולה” (actionable genomic newborn screening). זו כנראה תהיה אחת המהפכות הגדולות ביותר בגנטיקה רפואית בעשור הקרוב.