SED - Spondylo-epiphyseal dysplasia

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 12:20, 19 בינואר 2007 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה מתאריך 12:21, 19 בינואר 2007 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)

עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 1: שורה 1:
- 
'''הפרעה להתפתחות החוליות וראשי העצמות הארוכות - (SED - Spondylo-epiphyseal dysplasia)''' '''הפרעה להתפתחות החוליות וראשי העצמות הארוכות - (SED - Spondylo-epiphyseal dysplasia)'''
שורה 8: שורה 7:
== סימנים קליניים: == == סימנים קליניים: ==
- זוהי קבוצה הטרוגנית של מחלות שמאפיין את כולן:+זוהי קבוצה הטרוגנית של מחלות שמאפיין את כולן:
'''1.''' חוליות עמוד שדרה שטוחות מהרגיל (ו/או בעלי גבולות לא סדירים ו/או פגם בצורתן). '''1.''' חוליות עמוד שדרה שטוחות מהרגיל (ו/או בעלי גבולות לא סדירים ו/או פגם בצורתן).

גרסה מתאריך 12:21, 19 בינואר 2007

הפרעה להתפתחות החוליות וראשי העצמות הארוכות - (SED - Spondylo-epiphyseal dysplasia)

תוכן עניינים

סוגים:

המשותף כאן הינה הפרעה להתפתחות החוליות וראשי העצמות הארוכות : SED (Spondylo-epiphyseal dysplasia) - ישנם סוגים השונים במידת החומרה: פגיעה קשה גורמת למחלה הנקראת היפוכונדרוגנזיס (ראה מחלות עצם ממיתות) ובצורות הקלות המחלות נקראות Stickler, SED קל וכד'.

סימנים קליניים:

זוהי קבוצה הטרוגנית של מחלות שמאפיין את כולן:

1. חוליות עמוד שדרה שטוחות מהרגיל (ו/או בעלי גבולות לא סדירים ו/או פגם בצורתן).

2. אחור/הפרעה בהתפתחות ראשי העצמות הארוכות (המכונים אפיפיזות). ישנם הבדלים בדרגות החומרה שונות. בצורות הקשות יכולה להיות אף מצוקה נשימתית עקב בית חזה (ריאות) לא מפותח. בצורות הקלות בפגיעה בגובה קלה. הקושי נקבע לפי מידת החומרה של הפגם בגן שאחראי למחלה. פגיעה קשה גורמת למחלה הנקראת היפוכונדרוגנזיס (ראה מחלות עצם ממיתות) ובצורות הקלות המחלות נקראות Stickler, SED קל וכד'.

3. לחלק יש קוצר ראייה קשה. לעיתים חיך שסוע ופנים עגולות ושטוחות עוזרות לאבחנה.

חשובה אבחנה מדויקת ולא תמיד האבחנה נעשתה בעבר בצורה המקובלת היום – יש תמיד לוודא אבחנה במכון גנטי. עדיף לעשות זאת דרך בדיקת החולה עצמו ע"י רופא גנטיקאי (או לפחות תמונות וצילומי רנטגן ו/או נתונים אחרים).

אף שישנו ידע לגבי התורשה, סיכויי ההישנות, הגורם למחלה, לרוב המחלות ישנם יוצאים מהכלל ויש לוודא את המצב לגופו של מקרה/משפחה במכון גנטי.

צורת ההעברה התורשתית:

המחלות יכולות לעבור בצורה אוטוזומלית דומיננטית או אוטוזומלית רצסיבית. ככלל, אם כי לא תמיד, הצורות הקלות יותר (עם גיל הופעה מבוגר יותר) מועברות בצורה אוטוזומלית דומיננטית. הקשות יותר, בצורה אוטוזומלית רצסיבית. התורשה תיקבע בכל משפחה לפי הסוג והתפלגות המקרים במשפחה במסגרת ייעוץ גנטי.

מידת ביטוי המחלה: בד"כ הביטוי מלא.

בעיות נילוות שאפשר להדגים בבדיקות בהריון:

תלוי בחומרה. במצבים הקשים יתכנו סימנים של קיצור בגדילת העצמות הארוכות. המצב לעיתים לא ניתן לזהוי באולטרסאונד בהריון – במיוחד אם הופעת הקיצור בגדילת העצמות הינה מאוחרת (אחרי הלידה או אף אחרי גיל שנתיים).

מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?

תלוי בצורת ההעברה התורשתית של הסוג הספציפי של SED במשפחה זו, ובקרבה לחולה. זה צריך להיקבע במכון הגנטי.

הסיכון לבני משפחה רחוקים יותר תלוי במספר הסובלים מהבעייה באותה משפחה, בקרבה של הנועצים מהסובלים מהבעיה, בקרבה המשפחתית (קרבת דם) בין בני הזוג הנועצים (אם קיימת) וכד' ויקבע בייעוץ גנטי.

המידע הגנטי מולקולרי:

הגן למחלה: הגנים המוערבים ב- SED מייצרים את המריבים של חלבון הנקרא קולגן מס 2. חלבון זה חשוב למבנה ראשי העצמות, סחוס של השדרה, והסיבים של העדשה בעין.

האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

הבדיקה הגנטית ב- SED = Spondylo-epiphyseal dysplasia מורכבת ודורשת בדיקת מספר גנים. בדיקה גנטית זו לזיהוי הפגם (מוטציה) לא נעשית כבשיגרה ובעיקר היות וקיימת אפשרות לאבחנה אלגנטית ע"י בדיקה ביוכימית פשוטה יחסית (מדידת מבנה ורמת החלבון הנוצר ע"י הגן). ניתן לבדוק את החלבון עצמו (קולגן מס' 2) בתאים מהעור (או סיסי שלייה או מי שפיר) זוהי בדיקה ביוכימית ישירה לקביעת הפגם. בדיקה זו נערכת במעבדה בחו"ל. ראה: בדיקה עקיפה של סמנים גנטיים במשפחה עם מספר חולים במשפחה – כשישנם מספר גנים שונים שיכולים כל אחד בנפרד לגרום למחלה – כל הגנים אותרו/מוקמו/מופו – מחלה אוטוזומלית דומיננטית: כמו כן ראה: בדיקת סקר הגן לאיתור פגם (מוטציה) בשיטות שונות כמו SSCP – מחלה אוטוזומלית דומיננטית:

בדיקת נשאות: במשפחות שבהן נמצאה המוטציה בגן האחראי למחלה ניתן לבדוק בני משפחה אחרים לנשאות ולמחלה. אין בדיקות כאלו לנשאות באוכלוסיה הבריאה.

בדיקת העובר: כמו בבדיקה אבחנתית.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות