תאחיזה גנטית לגן שמיקומו כבר ידוע במחלה דומיננטית

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בדיקה עקיפה והתחקות אחרי תבנית הגן המשותפת לחולים במשפחה (תאחיזה גנטית). כשלמחלה יש רק גן אחד שיכל לגרום לה. ידוע מקומו של הגן בחומר גנטי (כלומר הגן מופה):


זוהי בדיקה לא ישירה אלא השוואתית. משווים בין תבנית הגן המשותפת לחולים באותה משפחה והשונה מהתבנית המצויה בבריאים שבמשפחה. תבנית זו נקבעת על סמך בחינת אתרים בעלי שונות גדולה מאדם לאדם (פולימורפים) הנמצאים מבחינה פיזית סמוך לגן. כאמור, סימנים אלו מצטיינים ב"שונות נורמלית". שונות זו ניתנת לבחינה ולהדגמה בשיטות מולקולריות (תוך שימוש ב"סמנים גנטיים") – התבנית הגנטית המשותפת לחולים (מכונה גם "אלל (גן) שמשותף" לחולים) "נודדת" לצאצאים עם הגן שבו נמצאת המוטציה האחראית למחלה. וכך בלי איתור המוטציה עצמה ניתן לאפשר בדיקת בני משפחה נוספים (ואף אבחון טרום לידתי בבדיקת סיסי שלייה או מי שפיר) ע"י חיפוש אותה תבנית מולקולרית (אותו "אלל משותף" לחולים) בחומר הגנטי של קרוב באותה משפחה. בדיקה זו אמינה רק בתנאי שיש כבר, או שניתן לקבל דנ"א (מדגימת דם) של בני משפחה שכבר אובחנו כסובלים מהמחלה.


במחלה המועברת בתורשה אוטוזומלית דומיננטית – כאן סוג הברור תלוי במס' החולים שניתנים להשוואה:


1. כשיש לפחות 2 חולים:

בצורת תורשה זו ניתן לבצע את הבדיקה אם קיים דנ"א מ-2 או יותר בני משפחה חולים. הבדיקה הזו דורשת שיתוף פעולה של בני המשפחה – הם צריכים להיבדק ע"י הרופא בכדי לוודא שיש להם סימני מחלה והם גם צריכים להסכים לתת דגימת דם. טכנית הבדיקה יחסית פשוטה ומהירה בהשוואה לקריאת הרצף המלא של האותיות המרכיבות את הגן. אמינות בדיקת תאחיזה זו גוברת ככל שהמשפחה ענפה יותר ויש בה הרבה חולים אם כי כמעט תמיד נותר בשיטה עקיפה זו סיכוי קטן לטעות (בד"כ כ- 1% - לפי הייעוץ הגנטי שינתן).


2. כשיש רק חולה אחד והוא אחד מבני הזוג:

זהו מצב פרטי מיוחד במחלות מסוימות בהן יש העברה תורשתית אוטוזומלית דומיננטית. אמנם במשפחה יש רק חולה אחד ולא ניתן לערוך בדיקה השוואתית מהסוג שתואר קודם, אבל מסתבר שבמספר מחלות בהן אחד מבני הזוג הוא החולה היחיד במשפחה ניתן בכל זאת לאפשר אבחון של העובר. הסיכון לעובר להיות חולה הינו 50%.

האבחנה במקרה כזה מסתמכת על העובדה שברוב החולים ה"ראשונים במשפחה" בצורת תורשה זו ("מוטציה טרייה") הפגם הינו בגן שהיגיע לילד החולה מאביו. לכן ע"י בדיקת הדנ"א של ההורים של בן הזוג החולה (כלומר הורי הבעל לדוגמא אם הבעל הוא החולה בקרב בני הזוג) ביחד עם הדנ"א של ההורה החולה עצמו ניתן לקבוע איזה משני הגנים שמצויים אצל ההורה החולה מקורו מאביו. גן זה ככל הנראה נושא את המוטציה ואם יעבור לצאצאיו יגרום ככל הנראה מחלה דומה (מידת הביטחון משתנה ממחלה למחלה ובחלק מהמקרים עד 95%). וכך בלי איתור המוטציה עצמה ניתן לאפשר במקרים מיוחדים אלו אבחון טרום לידתי בבדיקת סיסי שלייה או מי שפיר בכל הריון של הזוג. הבדיקה הזו דורשת שיתוף פעולה של הורי החולה ובת/בן הזוג של החולה. הם צריכים להיבדק ע"י הרופא בכדי לדעת אם יש להם סימני מחלה והם צריכים להסכים לתת דגימת דם. הבדיקה יחסית פשוטה ומהירה ביחס לקריאת הרצף המלא של הגן. אמינות בדיקת תאחיזה זו תלויה בסוג המחלה (במידת הסיכויים שמוטציה טרייה מתרחשת בגן האבהי) וזה יקבע בייעוץ גנטי.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
אפליקציית Clearancy
- בדיקות גנטיות מותאמות אישית
- Clearancy היא אפליקציה לניהול הריון שעוזרת להבין איזה בדיקות קיימות ואיזה מהן מתאימות לך ולעובר שלך

התחילי עכשיו בחינם