הורשה מיטוכונדריאלית

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כללי:

צורת תורשה זו כסיבה למחלות באדם תוארה רק במס' קטן מאוד של מחלות. בכל זאת היא קיימת ויוצאת דופן בתכונותיה, ויתכן ובעתיד תמצא בעלת משמעות גדולה יותר כלוקחת תפקיד בגרימת מחלות של הגיל המבוגר.

תוכן עניינים

[עריכה] מהן המיטוכונדריות?

בכל תא אברונים הקרויים מיטוכונדריות והם אחראים לפעילויות חשובות בתא, ובעיקר ליצר אנרגיה לתא. בכל תא יש בממוצע 100 מיטוכונדריות. רוב החומר הגנטי מרוכז בגרעין התא, אך גם במיטוכונדריות יש כמות מסוימת (לא גדולה - עשרות) של גנים. הגנים של המיטוכונדריה מיצרים חלבונים הפועלים במיטוכונדריה בלבד ומספקים אנרגיה לתא.

[עריכה] איך עוברת המיטוכונדריה מדור לדור? מהי תורשה מיטוכונדריאלית?

בזמן ההפריה רק האישה תורמת לעובר מיטוכונדריות ואילו הזרע מכיל ותורם רק גרעין ללא מיטוכונדריות. כלומר, כל המיטוכונדריות של בן האדם (זכר ונקבה כאחד) מקורם באימא. לכן פגם בגנים המיטוכונדריאלים בזכר לא יעבור לדור הבא. ואילו אם הפגם בחומר הגנטי המיטוכונדראלי של האם הוא יעבור לכל הצאצאים. זוהי תורשה מיטוכונדריאלית.

[עריכה] מדוע הביטוי של המחלות המיטוכונדריאליות לא תמיד מלא?

הביטוי של פגם בחומר הגנטי שבמיטוכונדריות תלוי בין היתר באחוז המיטוכונדריות המכילות פגם. לכן יכל להיווצר מצב שאישה עם מעט מיטוכונדריות פגומות (פגומות בחומר הגנטי) תהיה בריאה ותלד מספר ילדים חולים כיון שילדיה יקבלו אחוז גבוה של מיטוכונדריות עם הפגם.

כאמור לעיל, מחלות מיטוכונדריות (הנובעות מפגם בחומר הגנטי שבמיטוכונדריה) עוברות תמיד דרך האם ולא דרך האב. יש אבל לציין שישנן מחלות המתבטאות בפגם בתפקוד המיטוכונדריה (או במבנה או בפעילות המיטוכונדריה) אך מקור הפגם הינו בחלבון שמיוצר בגרעין התא. במקרה כזה התורשה תהיה אחת מצורות התורשה הרגילות.

[עריכה] דוגמאות למחלות המועברות בצורה זו:

הוכחו מספר מחלות שנגרמות על-ידי פגם בדנ"א המיטוכונדראלי והמועברות בתורשה אימהית.

1. הדוגמה הראשונה והקלסית הינה מחלת נוירופתיה תורשתית של עצב הראייה על-שם Leber (השם הלועזי: Leber hereditary optic neuropathy - LHON)- מחלה זו, שמתבטאת בדרך-כלל בגיל 10-4 בניוון מתקדם ודי פתאומי של עצב הראייה ובסימנים נוירולוגיים אחרים, נגרמת על-ידי פגם בדנ"א המיטוכונדראלי. הפגם מצוי בכל המיטוכונדריות, אולם לא כל אדם עם מוטציה זו יחלה. הסיבה היא שדרוש שילוב של מוטציה זו עם עוד חלבון שמקודד על-ידי הגרעין כדי שהמחלה תתבטא. הגן הגרעיני הפועל בשילוב עם המיטוכונדריה ב- LHON מצוי על כרומוזום X. לכן, המחלה שכיחה הרבה יותר בזכרים. הקשר הזה בין פגם מיטוכונדראלי לבין פגם בגרעין הדרוש להופעת מחלה קיים גם במספר מחלות מיטוכונדראליות אחרות, כנראה בשל התכונה המיוחדת של אנזימי הנשימה הפועלים כ- complex של אנזימים ולא לחוד.

2. באותה צורה נמצא, שגם מחלות אחרות נובעות מפגם ספציפי מאוד בדנ"א המיטוכונדראלי: מחלת MELAS, או בפרוט myoclonic epilepsy lactic acidosis and strock like episodes,

3. מחלת MERF (או בפרוט: myopathy, encephalopathy reged red fiber),

4. תסמונת על-שם Kearn-Sayer (ובפרוט: ophthalmoplegia, pigmentary retinopathy, and cardiomyopathy),

5. מיופתיות (חולשות שרירים מתקדמת) מיטוכונדראליות (בדרך-כלל חסר deletion בגן המיטוכונדראלי),

6. חירשות שתוארה במשפחה ערבית בישראל.

7. ייתכן אף שבחלק מהחולים במחלות שכיחות, כמו סוכרת, ואף בתהליך ההזדקנות יש לדנ"א המיטוכונדראלי תפקיד בפתוגנזה.

[עריכה] מי בסיכון ללדת ילד חולה?

אישה החולה במחלה הנובעת מפגם בחומר הגנטי שבמיטוכונדריה תמיד תעביר מיטוכונדריות עם הפגם לכל צאצאיה – הביטוי של חומרת המחלה יכל להשתנות בעוצמתו בתלות של אחוז המיטוכונדריות התקינות ברקמות השונות של הוולד. את זה לא ניתן לקבוע בהריון.

אחיות ונשים אחרות מהצד האימהי של האישה החולה (כמו גם בנותיה של האישה) נמצאות גם הן בסיכון גבוהה להיות עם הפגם וללדת ילדים חולים.

[עריכה] בדיקות רלוונטיות:

ניתן לבדוק באם קיים פגם בחומר הגנטי המיטוכונדריאלי במספר מחלות שרירים או מחלות של מערכת עצבים ומערכת הראייה והשמיעה. לא תמיד הפגם נמצא ואז ישנה התלבטות באם הפגם הינו בגן מיטוכונדריאלי בכל זאת או הגן היושב בכרומוזומים שבגרעין התא. לכך חשיבות בייעוץ הגנטי ובהמלצות לבדיקות בהריון.

אם נמצא פגם בחומר הגנטי המיטוכונדריאלי באישה הבדיקות של העובר (מי שפיר או סיסי שליה לא יעזרו להערכת קיום או הופעת המחלה בוולד בעתיד.

אין במחלות על רקע פגם בגנים המיטוכונדראלי צורך או אפשרות לבדיקות סקר לזיהוי נשאים באוכלוסייה הכללית.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
אפליקציית Clearancy
- בדיקות גנטיות מותאמות אישית
- Clearancy היא אפליקציה לניהול הריון שעוזרת להבין איזה בדיקות קיימות ואיזה מהן מתאימות לך ולעובר שלך

התחילי עכשיו בחינם