Neural Tube Defects - NTD

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 10:53, 19 בינואר 2007 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)
מ (NTD הועבר לשם Neural Tube Defects - NTD: עדיף)
→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה מתאריך 23:38, 27 בינואר 2007 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)

עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 19: שורה 19:
== תורשה וסיכון הישינות == == תורשה וסיכון הישינות ==
-דרך ההורשה של המום היא מולטיפקטוריאלית (רב גורמית), כלומר מעורבים בו גורמים תורשתיים וסביבתיים. שכיחות המום משתנה במקומות שונים בעולם אולם בארץ מוערכת בכ– 1:1000. סיכון ההישנות לזוג שכבר היה לו הריון עם מום כזה הואכ- 5%, ועולה לכ-10% אם היו לזוג שני הריונות כאלו. +דרך ההורשה של המום היא [[הורשה מולטיפקטוריאלית|מולטיפקטוריאלית]] (רב גורמית), כלומר מעורבים בו גורמים תורשתיים וסביבתיים. שכיחות המום משתנה במקומות שונים בעולם אולם בארץ מוערכת בכ– 1:1000. סיכון ההישנות לזוג שכבר היה לו הריון עם מום כזה הואכ- 5%, ועולה לכ-10% אם היו לזוג שני הריונות כאלו.
לבני משפחה רחוקים יותר תוספת הסיכון לא משמעותית (1% >). לבני משפחה רחוקים יותר תוספת הסיכון לא משמעותית (1% >).
מחקר בינלאומי הראה לפני שנים אחדות שלפחות אחד מגורמי הסביבה העיקריים למום זה הוא חסר בויטמין בשם "חומצה פולית" בדם האם. מחקר בינלאומי הראה לפני שנים אחדות שלפחות אחד מגורמי הסביבה העיקריים למום זה הוא חסר בויטמין בשם "חומצה פולית" בדם האם.
-בתסמונות השונות – תלוי בתסמונת. לדוגמא: בתסמונתMeckel-Gruber צורת ההעברה התורשתית הינה אוטוזומלית רצסיבית, וסיכון ההשנות 25% בכל הריון וכף של הזוג.+בתסמונות השונות – תלוי בתסמונת. לדוגמא: בתסמונת Meckel-Gruber ההעברה התורשתית בצורת [[הורשה אוטוזומלית רצסיבית]], וסיכון ההשנות 25% בכל הריון וכף של הזוג.
== האם וכיצד ניתן למנוע מומים אלו? == == האם וכיצד ניתן למנוע מומים אלו? ==
-טיפול בויטמין מסוג "חומצה פולית" לפני הכניסה להריון ובשבועות הראשונים שלו הפחית את סיכון ההישנות ב – 70% מהסיכון המקורי. לפיכך הומלץ לנשים בסיכון (לאחר הריון עם עובר פגוע), ליטול כדור אחד של 5מ"ג חומצה פולית לפחות 8 שבועות לפני הכניסה להריון ובמשך 3-2 החודשים הראשונים להריון. גם לנשים באוכלוסיה הכללית, ללא סיכון מוגבר ידוע, מומלץ ליטול חומצה פולית אך אין צורך בריכוז גבוה (די ב- 0.4מ"ג ליממה) ואף עדיף ליטול אותה עם מולטיויטמינים אחרים – ראה המלצות ב "המלצות לברור ומניעת מומים לפני הריון".+טיפול בויטמין מסוג "חומצה פולית" לפני הכניסה להריון ובשבועות הראשונים שלו הפחית את סיכון ההישנות ב – 70% מהסיכון המקורי. לפיכך הומלץ לנשים בסיכון (לאחר הריון עם עובר פגוע), ליטול כדור אחד של 5מ"ג חומצה פולית לפחות 8 שבועות לפני הכניסה להריון ובמשך 3-2 החודשים הראשונים להריון. גם לנשים באוכלוסיה הכללית, ללא סיכון מוגבר ידוע, מומלץ ליטול חומצה פולית אך אין צורך בריכוז גבוה (די ב- 0.4מ"ג ליממה) ואף עדיף ליטול אותה עם מולטיויטמינים אחרים – ראה [[מה ניתן לעשות טרם היריון בכדי להקטין את הסיכון למחלות גנטיות ולמומים מולדי?]]
== כיצד מאבחנים מומים אלו? == == כיצד מאבחנים מומים אלו? ==
שורה 34: שורה 34:
מומים אלה אפשר לאבחן ביעילות בכמה דרכים: מומים אלה אפשר לאבחן ביעילות בכמה דרכים:
-'''''1. לבדוק את רמת הסמן AFP, המכונה חלבון עוברי:''''' בדם האישה סמן זה נבדק כחלק מהסקר הביוכימי של הטרימסטר השני. פרט לזיהוי מומים מסוג NTD, מטרתו גם להעריך את רמת הסיכון לתסמונת דאון ולמומים מולדים אחרים. בדיקה זו מבוצעת בשבועות 18-16 להריון. במקרים שמתקבלים ערכים גבוהים מהנורמה של חלבון עוברי (מעל ל– 2.5 כפולות של החציון בהריון רגיל ומעל 2.0 בהריון תאומים) - קיים חשד למום פתוח במערכת העצבים (בין שאר האפשרויות) ומומלץ (במסגרת יעוץ גנטי) להמשיך בבירור הכולל סקירת אולטרסאונד המכוונת לאפשרויות השונות. במקרים מתאימים מומלץ לבדוק את רמת החלבון העוברי במי השפיר (ראה פרק 7 – סקר לתסמונת דאון – חלבון עוברי גבוה)+'''''1. לבדוק את רמת הסמן AFP, המכונה [[חלבון עוברי גבוה בבדיקת סקר ביוכימי בשליש שני|חלבון עוברי]]:''''' בדם האישה סמן זה נבדק כחלק מהסקר הביוכימי של הטרימסטר השני. פרט לזיהוי מומים מסוג NTD, מטרתו גם להעריך את רמת הסיכון לתסמונת דאון ולמומים מולדים אחרים. בדיקה זו מבוצעת בשבועות 18-16 להריון. במקרים שמתקבלים ערכים גבוהים מהנורמה של חלבון עוברי (מעל ל– 2.5 כפולות של החציון בהריון רגיל ומעל 2.0 בהריון תאומים) - קיים חשד למום פתוח במערכת העצבים (בין שאר האפשרויות) ומומלץ (במסגרת יעוץ גנטי) להמשיך בבירור הכולל סקירת אולטרסאונד המכוונת לאפשרויות השונות. במקרים מתאימים מומלץ לבדוק את רמת החלבון העובריב[[בדיקת מי שפיר]].
חשוב לציין, שבמקרים שבהם יש פתח בעמוד השדרה המכוסה בעור, לא קיימת הפרשה מוגברת של חלבון עוברי מהעובר למי השפיר. במקרים אלו גם בדם האם רמת החלבון העוברי תקינה, ורק בסקירת מערכות יסודית ניתן לאבחן את המום. אולטרסאונד יסודי מכוון לעמוד השדרה לא נעשה כדבר שבשגרה בהריונות ללא בעיות מיוחדות. חשוב לציין, שבמקרים שבהם יש פתח בעמוד השדרה המכוסה בעור, לא קיימת הפרשה מוגברת של חלבון עוברי מהעובר למי השפיר. במקרים אלו גם בדם האם רמת החלבון העוברי תקינה, ורק בסקירת מערכות יסודית ניתן לאבחן את המום. אולטרסאונד יסודי מכוון לעמוד השדרה לא נעשה כדבר שבשגרה בהריונות ללא בעיות מיוחדות.
שורה 42: שורה 42:
'''''3. רמת חלבון עוברי במי שפיר:''''' אצל נשים עם חלבון עוברי גבוה (בדם האישה) מומלץ לבצע דיקור מי שפיר (ע"ח משרד הבריאות) כדי לקבוע את רמתו של חלבון זה במי השפיר. אם הרמה גבוהה גם במי השפיר, הסיכון לקיום מום (בעמוד השדרה ומח מסוג NTD או מום אחר בכליות, בסגירת דופן הבטן, מחלות הפוגעות ברצף העור) הוא גדול יחסית. כדי להבדיל בין מום בסגירת המערכת העצבית ובין מצבים אחרים - שולחים את נוזל מי השפיר גם לבדיקת חומר הנקרא אצטיל כולין אסתרז. חומר זה מופיע באופן פתולוגי במי השפיר כשלעובר יש מום פתוח בתעלה העצבית (NTD). '''''3. רמת חלבון עוברי במי שפיר:''''' אצל נשים עם חלבון עוברי גבוה (בדם האישה) מומלץ לבצע דיקור מי שפיר (ע"ח משרד הבריאות) כדי לקבוע את רמתו של חלבון זה במי השפיר. אם הרמה גבוהה גם במי השפיר, הסיכון לקיום מום (בעמוד השדרה ומח מסוג NTD או מום אחר בכליות, בסגירת דופן הבטן, מחלות הפוגעות ברצף העור) הוא גדול יחסית. כדי להבדיל בין מום בסגירת המערכת העצבית ובין מצבים אחרים - שולחים את נוזל מי השפיר גם לבדיקת חומר הנקרא אצטיל כולין אסתרז. חומר זה מופיע באופן פתולוגי במי השפיר כשלעובר יש מום פתוח בתעלה העצבית (NTD).
-האולטרסאונד הפך כיום להיות מדויק ומפורט יותר ולכן, ניתן להעזר בו ביתר יעילות לזהוי מומים בעמוד שדרה או מח. ניתן בעזרתו לזהות מצבים פתולוגים בעמוד השידרה ביותר מ-99% מהמקרים. לכן, בהריונות "יקרים", בייחוד כשהחלבון העוברי בדם האשה אינו בשיעור גבוה מאוד (עד MOM 3.00), ו/או אם יש סיבה אחרת לרמת החלבון העוברי המוגברת (בעיות שליתיות, הפחתת עובר בהריון רב עוברי), יש מקום לשקול בייעוץ הגנטי להימנע מבדיקת מי שפיר.+האולטרסאונד הפך כיום להיות מדויק ומפורט יותר ולכן, ניתן להעזר בו ביתר יעילות לזהוי מומים בעמוד שדרה או מח. ניתן בעזרתו לזהות מצבים פתולוגים בעמוד השידרה ביותר מ-99% מהמקרים. לכן, בהריונות "יקרים", בייחוד כשהחלבון העוברי בדם האשה אינו בשיעור גבוה מאוד (עד 3.0MOM), ו/או אם יש סיבה אחרת לרמת החלבון העוברי המוגברת (בעיות שליתיות, הפחתת עובר ב[[היריון מרובה עוברים]]), יש מקום לשקול בייעוץ הגנטי להימנע מ[[בדיקת מי שפיר]].
== הגן ובדיקות גנטיות: == == הגן ובדיקות גנטיות: ==
-- עדיין לא נמצאו הגנים הקשורים בכל המקרים של NTD אך נמצא שנשים שהן הומוזיגונטיות למוטציה בעמדה 677 בגן MTHFR נמצאות בסיכון יתר עקב רמה נמוכה של חומצה פולית פעילה בדמם (ראה פרק 3 – הפלות חוזרות). לנשים אלו טיפול במנות גבוהות של חומצה פולית (5 מג' ליום) הינו יעיל בהפחתת הסיכון להשנות. +- עדיין לא נמצאו הגנים הקשורים בכל המקרים של NTD אך נמצא שנשים שהן הומוזיגונטיות למוטציה בעמדה 677 בגן [[קרישיות יתר|MTHFR]] נמצאות בסיכון יתר עקב רמה נמוכה של חומצה פולית פעילה בדמם. לנשים אלו טיפול במנות גבוהות של חומצה פולית (5 מג' ליום) הינו יעיל בהפחתת הסיכון להשנות.
- בתסמונת ע"ש Meckel-Gruber ישנם כנראה מספר גנים: הגן הראשום כונה MKS1 מופה לכרומוזום17 (17q21-24) במשפחות מפינדלנד, השני MSKS2 על כרומוזום מספר 11 (בצפון אפריקאים), והגן השלישי (בהודים) מכונה MKS3 ומופה לזרוע הארוכה של כרומוזום 8 (8q24). - בתסמונת ע"ש Meckel-Gruber ישנם כנראה מספר גנים: הגן הראשום כונה MKS1 מופה לכרומוזום17 (17q21-24) במשפחות מפינדלנד, השני MSKS2 על כרומוזום מספר 11 (בצפון אפריקאים), והגן השלישי (בהודים) מכונה MKS3 ומופה לזרוע הארוכה של כרומוזום 8 (8q24).

גרסה מתאריך 23:38, 27 בינואר 2007

מומים פתוחים בתעלת העצבים המרכזית - (Neural Tube Defects - NTD)

תוכן עניינים

מהם מומים אלה?

מדובר בפגם המפריע לסגירת עמוד השידרה או להתפתחות המח. פגם זה מתרחש בשלב מוקדם מאד של התפתחות העובר בשלב שעמוד השדרה נוצר ממשטח אשר מתקפל והופך למבנה צינורי. בשלב כזה אם הצינור לא נסגר לכל אורכו נותר חלק ממוח השדרה (או המוח) מחוץ לעמוד השדרה (מנינגוצלה) או שהמוח לא מתפתח (אנאנצלצפלוס) .

סוגים

1. NTD (מנינגוצלה או אנאנצפלוס) כמומים יחידים.

2. מנמינגוצלה כחלק ממיגוון סימנים נוספים המרכיבים תיסמונות שונות. התסמונת השכיחה הכוללת NTD הינה תסמונת ע"ש Meckel-Gruber. בתסמונת זאת הפגם בעמוד השידרה לרוב ממוקם בעורף העובר, והיא כוללת גם מומים באגודלים בכליות ובכבד (לעיתים ריבוי אצבעות, ציסטות בכליות ואף הפרעה בתעלות המרה בכבד).

סימנים ותמונה קלינית:

כשהפגם בסגירה של צינור מערכת העצבים (עמוד השדרה והמוח) מתרחש באיזור ראש העובר, תתבטא הבעיה בצמצום גודל הראש, הוא ייראה קטן מאוד ולא מפותח (אננצפלוס - Anencephalus). מום זה גורם תמיד מוות.

כשהפגם מתרחש לאורך עמוד השידרה, יש יציאה של חוט השידרה והעצבים שבגב (Spina Bifida). דרגת החומרה של מום זה נקבעת על פי מיקום הפגיעה ומספר החוליות הפגועות, אך ברב המקרים זו הפרעה נוירולוגית תפקודית, מלווה בשיתוק בגפיים התחתונות ולעתים קיימת בעיה של אי-שליטה על מתן השתן והצואה.

תורשה וסיכון הישינות

דרך ההורשה של המום היא מולטיפקטוריאלית (רב גורמית), כלומר מעורבים בו גורמים תורשתיים וסביבתיים. שכיחות המום משתנה במקומות שונים בעולם אולם בארץ מוערכת בכ– 1:1000. סיכון ההישנות לזוג שכבר היה לו הריון עם מום כזה הואכ- 5%, ועולה לכ-10% אם היו לזוג שני הריונות כאלו.

לבני משפחה רחוקים יותר תוספת הסיכון לא משמעותית (1% >).

מחקר בינלאומי הראה לפני שנים אחדות שלפחות אחד מגורמי הסביבה העיקריים למום זה הוא חסר בויטמין בשם "חומצה פולית" בדם האם. בתסמונות השונות – תלוי בתסמונת. לדוגמא: בתסמונת Meckel-Gruber ההעברה התורשתית בצורת הורשה אוטוזומלית רצסיבית, וסיכון ההשנות 25% בכל הריון וכף של הזוג.

האם וכיצד ניתן למנוע מומים אלו?

טיפול בויטמין מסוג "חומצה פולית" לפני הכניסה להריון ובשבועות הראשונים שלו הפחית את סיכון ההישנות ב – 70% מהסיכון המקורי. לפיכך הומלץ לנשים בסיכון (לאחר הריון עם עובר פגוע), ליטול כדור אחד של 5מ"ג חומצה פולית לפחות 8 שבועות לפני הכניסה להריון ובמשך 3-2 החודשים הראשונים להריון. גם לנשים באוכלוסיה הכללית, ללא סיכון מוגבר ידוע, מומלץ ליטול חומצה פולית אך אין צורך בריכוז גבוה (די ב- 0.4מ"ג ליממה) ואף עדיף ליטול אותה עם מולטיויטמינים אחרים – ראה מה ניתן לעשות טרם היריון בכדי להקטין את הסיכון למחלות גנטיות ולמומים מולדי?

כיצד מאבחנים מומים אלו?

מומים אלה אפשר לאבחן ביעילות בכמה דרכים:

1. לבדוק את רמת הסמן AFP, המכונה חלבון עוברי: בדם האישה סמן זה נבדק כחלק מהסקר הביוכימי של הטרימסטר השני. פרט לזיהוי מומים מסוג NTD, מטרתו גם להעריך את רמת הסיכון לתסמונת דאון ולמומים מולדים אחרים. בדיקה זו מבוצעת בשבועות 18-16 להריון. במקרים שמתקבלים ערכים גבוהים מהנורמה של חלבון עוברי (מעל ל– 2.5 כפולות של החציון בהריון רגיל ומעל 2.0 בהריון תאומים) - קיים חשד למום פתוח במערכת העצבים (בין שאר האפשרויות) ומומלץ (במסגרת יעוץ גנטי) להמשיך בבירור הכולל סקירת אולטרסאונד המכוונת לאפשרויות השונות. במקרים מתאימים מומלץ לבדוק את רמת החלבון העובריבבדיקת מי שפיר.

חשוב לציין, שבמקרים שבהם יש פתח בעמוד השדרה המכוסה בעור, לא קיימת הפרשה מוגברת של חלבון עוברי מהעובר למי השפיר. במקרים אלו גם בדם האם רמת החלבון העוברי תקינה, ורק בסקירת מערכות יסודית ניתן לאבחן את המום. אולטרסאונד יסודי מכוון לעמוד השדרה לא נעשה כדבר שבשגרה בהריונות ללא בעיות מיוחדות.

2. אולטרסאונד: המום הקשה ממשפחה זו (אנאנצפלוס) ניתן לאבחון אולטרהסוני, על פי רוב כבר בשבועות 16-12 להריון. אם הפגם מצוי לאורך עמוד השדרה, האבחון בשבועות אלו קשה יותר אך אפשרי. ברוב המקרים ניתן לאבחן מומים אלה בזמן סקירת המערכות המורחבת בשבוע ה- 22-21.

3. רמת חלבון עוברי במי שפיר: אצל נשים עם חלבון עוברי גבוה (בדם האישה) מומלץ לבצע דיקור מי שפיר (ע"ח משרד הבריאות) כדי לקבוע את רמתו של חלבון זה במי השפיר. אם הרמה גבוהה גם במי השפיר, הסיכון לקיום מום (בעמוד השדרה ומח מסוג NTD או מום אחר בכליות, בסגירת דופן הבטן, מחלות הפוגעות ברצף העור) הוא גדול יחסית. כדי להבדיל בין מום בסגירת המערכת העצבית ובין מצבים אחרים - שולחים את נוזל מי השפיר גם לבדיקת חומר הנקרא אצטיל כולין אסתרז. חומר זה מופיע באופן פתולוגי במי השפיר כשלעובר יש מום פתוח בתעלה העצבית (NTD).

האולטרסאונד הפך כיום להיות מדויק ומפורט יותר ולכן, ניתן להעזר בו ביתר יעילות לזהוי מומים בעמוד שדרה או מח. ניתן בעזרתו לזהות מצבים פתולוגים בעמוד השידרה ביותר מ-99% מהמקרים. לכן, בהריונות "יקרים", בייחוד כשהחלבון העוברי בדם האשה אינו בשיעור גבוה מאוד (עד 3.0MOM), ו/או אם יש סיבה אחרת לרמת החלבון העוברי המוגברת (בעיות שליתיות, הפחתת עובר בהיריון מרובה עוברים), יש מקום לשקול בייעוץ הגנטי להימנע מבדיקת מי שפיר.

הגן ובדיקות גנטיות:

- עדיין לא נמצאו הגנים הקשורים בכל המקרים של NTD אך נמצא שנשים שהן הומוזיגונטיות למוטציה בעמדה 677 בגן MTHFR נמצאות בסיכון יתר עקב רמה נמוכה של חומצה פולית פעילה בדמם. לנשים אלו טיפול במנות גבוהות של חומצה פולית (5 מג' ליום) הינו יעיל בהפחתת הסיכון להשנות.

- בתסמונת ע"ש Meckel-Gruber ישנם כנראה מספר גנים: הגן הראשום כונה MKS1 מופה לכרומוזום17 (17q21-24) במשפחות מפינדלנד, השני MSKS2 על כרומוזום מספר 11 (בצפון אפריקאים), והגן השלישי (בהודים) מכונה MKS3 ומופה לזרוע הארוכה של כרומוזום 8 (8q24).

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות