תוספת או חסר מיזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 1 - בחלק המרוחק (דיסטלי) של בנד 1q21.1

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 1 הקשורים במיקרוצפליה או מקרוצפליה, איחור התפתחותי ובעיות פסיכיאטריות". או "del/dup1q21.1'

סימנים קליניים:

תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים.

שכיחותה יחסית גבוהה – היא נמצאת בכ-1% מהילדים עם פיגור שכלי.

התסמונת מתבטאת בפיגור שכלי בדרגות שונות, מומי לב, והפרעות נפשיות מסוג סכיזופרניה/פסיכוזות. בנוסף, ובאופן מעניין במיוחד, ישנם כאן שינויים בהיקף הראש התואמים את השינוי: היקף ראש קטן (מיקרוצפליה) כשהפגם הוא חסר של המקטע (deletion) והיקף ראש גדול (מקרוצפליה) אם הפגם הוא הכפלה של המקטע (duplication). זה כנראה תוצאה של הימצאות הגן הקובע את היקף הראש (HYDIN) במקטע.

החסר קשה וכמעט לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר בשיטת FISH (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה) ובשיטת ה- CGH והצ'יפ הגנטי.

צורת ההעברה התורשתית:

חלק מהמקרים הם מוטציה טרייה – כלומר ההורים בריאים ואין להם את הפגם – לאלו סיכון הישנות קטן ביותר.

המיוחד במקרה זה היא העובדה שבחלק מהמקרים לאחד ההורים יש את אותו שינוי בכרומוזום 1 אף שההורה בריא לחלוטין. – במקרה כזה יש סיכון הישנות בכל היריון נוסף וזה ניתן לאיבחון בבדיקת FISH או CGH. לכן, בנקודה מיוחדת זו של החומר הגנטי, קיום השינוי בהורה בריא לא מהווה ראייה שהעובר תקין - ההפך, 80% שיסבול מפיגור שכלי.

מידת ביטוי המחלה:

חדירות התסמונת הינה כ-80%, כך שהעברת הפגם לעיתים נעשית דרך הורה עם הפגם הגנטי אך ללא ביטוי קליני.

בעיות נילוות שאפשר להדגים בבדיקות בהריון:

הסימנים בלתי ניתנים לזיהוי בצורה אמינה באולטרהסאונד בהיריון – ניתן לחשוד אם לעובר היקף ראש גדול או קטן מהצפוי.

המידע הגנטי המולקולרי:

הגן למחלה: מספר גנים הנמצאים באיזור הנידון בכרומוזום 1 אחראים לתסמונת אבל המעניין מכולם הוא HYDIN שאחראי על גודל /נפח הראש, ולכן בעודף של המקטע הכרומוזומלי יש היקף ראש גדול ואילו בחסר שלו יש היקף ראש קטן (מיקרוצפליה).

מיקומו: בקצה הזרוע הקצרה של כרומוזום 1.

האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

בדיקת FISH או CGH. שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד"כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.

בדיקת נשאות:

כמו בדיקה אבחנתית.

בדיקת העובר:

כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית (PGD).