תוספת או חסר מיזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 1 - בחלק המקורב של בנד 1q21.1

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 15:20, 17 באוגוסט 2018 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה מתאריך 15:20, 17 באוגוסט 2018 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)
מ (תוספת מיזערית בזרוע ארוכה של כרומוזום 1 ב-1q21.1 הועבר לשם תוספת או חסר מיזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 1 - בחלק המקורב של בנד 1q21.1: nxchr hu,r)
עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←

גרסה מתאריך 15:20, 17 באוגוסט 2018

מדובר כאן בתוספת או חסר מיזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 1 - בחלק המקורב של בנד 1q21.1

שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 1 המעלים הסתברות (?) לליקויי למידה איחור התפתחותי פיגור שכלי, אוטיזם ובעיות פסיכיאטריות".

תוכן עניינים

שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה

תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים.

היא נמצאת בכ-0.16% מהילדים עם פיגור שכלי ו/או אוטיזם או סכיזופרניה - זאת לעומת 0.03% מהנבדקים הבריאים.

סימנים קליניים:

מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 1 של כ-500,000 בסיסים(בין 145.0Mb-146.4Mb) סביב הגן RBM8A. כנראה שלא הגן הזה אחראי לתופעות - בחסר יש עוד כ-18 גנים - לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני אם בכלל.

בעבודות מצאו שלנושאי התוספת הזו יש סיכון סטטיסטי גבוה יותר מהרגיל (הערכתנו מהספרות פי 6-9 מהסיכון הרגיל) לבעיות למידה, איחור התפתחותי (פיגור שכלי שלרוב הוא קל), אוטיזם, היקף ראש גדול (מקרוצפליה), מומי לב, ריבוי אצבעות. כנראה גם סכיזופרניה יכולה להיות חלק מהתמונה הקלינית.

בישראל: מהמעבדות הגדולות (מכבי ובלינסון) נמצא כי הממצא מופיע ב1:700 ילדים עם פיגור שכלי, אוטיזם (סה"כ 5 ילדים מתוך כ-3,500 נבדקים) לעומת 9 מתוך כ-15,000 נבדקים באוכלוסיה הכללית (1:1,600). ברוב המכריע של המקרים הממצא נמצא באחד ההורים. לפי זה הסיכון למוגבלות שכלית או אוטיזם עולה מ-2% לכ-5%. (זאת לעומת הידע מהספרות שהסיכון הוא 10%).

לגבי חסר של האיזור הזה:

חסר של האיזור הזה לא נמצא מעלה הסיכון לפיגור שכלי או אוטיזם. אבל במידה וקיים חסר ב-2 הגנים (כלומר אין אף עותק תקין של RBM8A ו-2 הגנים שהיגיעו מההורים לקויים) כי אז תהייה תסמונת TAR - Thrombocytopenia absent radius syndrom - תסמונת המתבטאת במומים רבים באיברים שונים ובמיוחד בחוסר התפתחות תקינה של אמות הידיים וירידת כדוריות הדם, מומי לב, קומה נמוכה, דמומים במוח, פיגור שכלי ועוד. צררת ההורשה של התסמונת לא ה"תה ברורה, עד לאחרונה כשנמצא שתסמונת TAR נגרמת הגן RBM8A נמצא אצל כל אדם ב-2 עותקים, האחר שמועבר מהאב והשני שמועבר מהאם. בכל המקרים של תסמונת TAR נמצא כי לחולים יש פגם חמור באחד משני הערתקים של הגן, ופגם קל בעותק השני של הגן. ברוב המקרים (95%) הפגם החמור הוא השמטה של המקטע הכררמרסומי המכיל את הגן. הפגמים הקלים הם 2 שינויים שכיחים יחסית, אשר לכשעצמם אינם יכרלים לגרום למחלה, אבל כשהם חוברים לפגם קשה הילךים יוולדו חולים. השכיחות המשותפת של שני הפגמים הקלים היא כ-3.5% באוכלוסיה הכללית. לנוכח עובדה זר מומלץ לבדוק את בן זרגה של הנושאים חסר של מקטע זה לפגמים הקלים: א. IVS1G>C באינטרון 1. ב. RS139428292 G>A (או לבדוק את הגן כולו) ובנוסף לעקוב בהיריונות אחרי העובר באמצעות אולטראסאונד ממוקד.


השינויים (דופליקציה או חסר) באיזור זה של הכרומוזומים לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- CGH הצ'יפ הגנטי, ובשיטת FISH (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה).

צורת ההעברה התורשתית:

95% מהמקרים של דופליקציה של המקטע הפרוקסימיל הם מורשים מאחד ההורים - מהאם ומהאב כאחד - בחלק מהעבודות מצאו שלהורה היו סימנים קלים (כמו ליקויי למידה). בכ-5% מהמקרים מדובר במוטציה טרייה.

מידת ביטוי המחלה:

חדירות התסמונת לא נקבעה סופית אך אם קיימת כזו היא חלקית - בדיווחים בספרות נראה כי צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים.

המידע הגנטי המולקולרי:

הגן למחלה: לא ידוע איזה מהגנים באיזור החסר אחראי לסימני המחלה השונים.

האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

בדיקת CGH. אחרי שזה אותר, ניתן לבדוק הורים בשיטת FISH על ידי שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד"כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.

בדיקת נשאות:

כמו בדיקה אבחנתית.

בדיקת העובר:

כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית (PGD).

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות