שינויים במבנה הכרומוזומים (ללא שינוי מספר הכרומוזומים)

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 21:47, 21 בינואר 2007 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה מתאריך 21:49, 21 בינואר 2007 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)

עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 25: שורה 25:
== [[שינויים מזעריים בכרומוזומים]] == == [[שינויים מזעריים בכרומוזומים]] ==
-'''– יש כמה תסמונות שנגרמות מחסרים מיקרוסקופיים – קטנטנים בכרומוזומים (למשל, תסמונת וויליאמס הנגרמת בגלל חסר של מקטע קטן בכרומוזום 7, תסמונת VCF, הנגרמת בגלל חסר של מקטע גנטי קטן בכרומוזום 22; תסמונת "יללת החתול", שגורם לה חסר קטן בכרומוזום 5 ורבות אחרות - ראה בפרק 12- על מחלות הגנטיות). חלק קטן מאוד מחסרים אלה אפשר לזהות בשיטות אבחון ציטוגנטיות קלסיות ואת רובם אפשר לאבחן רק לאחר הלידה ורק לאחר שהועלה חשד קליני שהן קיימות. עושים זאת בשיטות צביעה פלורסצנטית ([[FISH]]) או בשיטות מולקולריות.''' +'''– יש כמה תסמונות שנגרמות מחסרים מיקרוסקופיים – קטנטנים בכרומוזומים (למשל, תסמונת וויליאמס הנגרמת בגלל חסר של מקטע קטן בכרומוזום 7, תסמונת [[VCF]], הנגרמת בגלל חסר של מקטע גנטי קטן בכרומוזום 22; תסמונת "יללת החתול", שגורם לה חסר קטן בכרומוזום 5. חלק קטן מאוד מחסרים אלה אפשר לזהות בשיטות אבחון ציטוגנטיות קלסיות ואת רובם אפשר לאבחן רק לאחר הלידה ורק לאחר שהועלה חשד קליני שהן קיימות. עושים זאת בשיטות צביעה פלורסצנטית ([[FISH]]) או בשיטות מולקולריות.'''
== [[אי פריון – סיבות וברור גנטי לאי פריון|חסרים על כרומוזום Y]] == == [[אי פריון – סיבות וברור גנטי לאי פריון|חסרים על כרומוזום Y]] ==
'''– כשקיים חסר של הזרוע הקצרה של כרומוזום Y, מתקבל פנוטיפ (מה שרואים מבחוץ) של בת. הגורם לכך הוא העדרו של חומר גנטי באזור זה של כרומוזום Y המכונה SRY ואחראי על התפתחות האשכים. מצב זה הוא נדיר. שכיחים יותר חסרים בזרוע הארוכה של כרומוזום Y, שאינם פוגמים במבנה זכרי תקין, אך עלולים לגרום לחוסר של תאי זרע בנוזל הזרע. ברוב במקרים מדובר בחסר של חומר שלא מכיל גנים פעילים לכן אין לו משמעות קלינית. אם מזהים Y קצר, יש לבדוק את האב. כשהממצא מזוהה אצל האב, אין לכך כל משמעות, אך אם אין לאב מבנה זהה של כרומוזום Y (ולא עולה שאלת אבהות) הרי לממצא אצל העובר עלולה להיות השלכות קליניות ובעיקר בנושא הגובה הסופי (נמוכים) ואף עקרות בגלל העדר תאי זרע (מצבים אלה ניתנים לטיפול).''' '''– כשקיים חסר של הזרוע הקצרה של כרומוזום Y, מתקבל פנוטיפ (מה שרואים מבחוץ) של בת. הגורם לכך הוא העדרו של חומר גנטי באזור זה של כרומוזום Y המכונה SRY ואחראי על התפתחות האשכים. מצב זה הוא נדיר. שכיחים יותר חסרים בזרוע הארוכה של כרומוזום Y, שאינם פוגמים במבנה זכרי תקין, אך עלולים לגרום לחוסר של תאי זרע בנוזל הזרע. ברוב במקרים מדובר בחסר של חומר שלא מכיל גנים פעילים לכן אין לו משמעות קלינית. אם מזהים Y קצר, יש לבדוק את האב. כשהממצא מזוהה אצל האב, אין לכך כל משמעות, אך אם אין לאב מבנה זהה של כרומוזום Y (ולא עולה שאלת אבהות) הרי לממצא אצל העובר עלולה להיות השלכות קליניות ובעיקר בנושא הגובה הסופי (נמוכים) ואף עקרות בגלל העדר תאי זרע (מצבים אלה ניתנים לטיפול).'''
 +
'''לחלק מהגברים הסובלים מעקרות יש חסרים באזורים מסוימים של הזרוע הארוכה של כרומוזום Y. חסרים אלה אפשר לבדוק היום בשיטות מולקולריות.''' '''לחלק מהגברים הסובלים מעקרות יש חסרים באזורים מסוימים של הזרוע הארוכה של כרומוזום Y. חסרים אלה אפשר לבדוק היום בשיטות מולקולריות.'''

גרסה מתאריך 21:49, 21 בינואר 2007

תוכן עניינים

טרנסלוקציה

– שחלוף מקטעים בין זרועות של שני כרומוזומים מזוגות שונים. כך חל שינוי במקומם של הגנים, אך בד"כ אין עודף או חסר של חומר גנטי ומצב זה הוא מאוזן. אם אדם נושא שינוי כזה באופן מאוזן (ללא שינוי בכמות החומר הגנטי וללא פגיעה בגנים) - הוא בריא, אך נמצא בסיכון יתר להולדת ילד עם מבנה כרומוזומי לא מאוזן (הכוונה בלא מאוזן: שמבנה הכרומוזומים כולל מחסורים או תוספות של חומר גנטי כרומוזומלי שסיבתן הטרנסלוקציה של ההורה). חלק מהעוברים, שיש להם מבנה כרומוזומי לא מאוזן נפלטים בהפלה ספונטנית בתחילת ההיריון. לכן ניתן לראות הפלות חוזרות אצל חלק מהזוגות שבהם רק אחד (די באחד מהם) נושא טרנסלוקציה מאוזנת. חשוב לציין, שלהורה הנושא טרנסלוקציה מאוזנת יכולים להיוולד גם ילדים בריאים, ללא טרנסלוקציה או ילדים הנושאים טרנסלוקציה מאוזנת, כמו מצב ההורה. במקרה כזה, הזהה למצב ההורים, אין לדבר ביטוי קליני. ניתן לאבחן זאת בזמן ההיריון בבדיקת מי שפיר או בבדיקת סיסי שיליה. כשמאבחנים טרנסלוקציה בעובר בבדיקה טרום לדתית, וכשרואים שמבנה ההורים תקין (ללא טרנסלוקציה), זו טרנסלוקציה "de novo" והסיכון האמפירי למומים ולפיגור שכלי בעובר הוא מוגבר (כ- 7% יותר מסיכון הרקע, שיש באוכלוסייה הכללית שעומד על כ- 4%-3%). הסיכון המדויק יכול להשתנות בהתאם לסוג הטרנסלוקציה ובהתאם לממצאים בבדיקות אחרות, למשל ממצאי האולטרה-סאונד.

 קיימים שני סוגים של טרנסלוקציות:
        טרנסלוקציה רוברטסונית
        וטרנסלוקציה רציפרוקלית.

טרנסלוקציה רוברטסונית

- מצב, שבו קיים חיבור כמעט בשלמות בין שני כרומוזומים. טרנסלוקציה זו אפשרית רק בקבוצת הכרומוזומים: 13, 14, 15, 21, 22 בגלל צורתם, שיש בה רק זרוע ארוכה אחת. אם, מאתרים טרנסלוקציה מסוג זה בעובר ובאחד ההורים (בצורה מאוזנת) - המצב תקין בדרך כלל (ב- 99%) אך מוטב לשלול מצב העלול להיות קשור באי תקינות העובר (למרות שהוא, לכאורה, מאוזן). מצב המכונה UPD אוUni Parental Disomy. כאן יש "תרומה" של זוג הכרומוזומים (מאותו סוג כרומוזומים) רק מהורה אחד, במקום המצב התקין שבו כל הורה תורם כרומוזום אחד מכל סוג של כרומוזומים. אפשר לשלול תופעה זו בעזרת גנטיקה מולקולרית; בודקים ברמת הדנ"א ולא ברמת הכרומוזומים. פירוט ראה בפרוט בממצאים בבדיקת דיקור מי שפיר.

טרנסלוקציה רציפרוקלית - זה מצב שבו מתקיים שחלוף בין חלקי הזרועות של שני כרומוזומים שונים. במצב זה יש חיתוך והדבקה מחדש ב-2 זרועות של 2 הכרומוזומים, כאמור קודם. כשהחיתוך בשני הכרומוזומים מתרחש בין הגנים השונים (ולא נפגע גן) - אין לכך חשיבות קלינית. אך כשנוצרת טרנסלוקציה מסוג זה ע"י פגיעה בגן חיוני - עלולה להיווצר מוטציה ויש פגיעת תפקוד באדם. לכן בטרנסלוקציה de novo יש סיכון מסוים למומים ולפיגור שכלי (כ- 7% מעל לסיכון הרגיל). מצד שני - אם יש לאחד ההורים טרנסלוקציה כזו והוא בריא – זאת אכן ראייה שבמקום הטרנסלוקציה לא חל נזק שקשור במחלה.

אינוורסיה

– היפוך מיקטע בתוך אחד הכרומוזומים, כך שלא נוצר עודף או חסר של מטען גנטי. לכן אדם הנושא אינברסיה, כמעט תמיד בריא. קיים סיכון קטן יחסית ללידת ילד עם מבנה כרומוזומי לא מאוזן, (שיש בו חסרים ועודפים בכמות החומר הגנטי). חלק ניכר מההריונות של העוברים הלא מאוזנים נופלים באופן ספונטני בתחילת ההיריון. יש כמה אינברסיות שכיחות מאד באוכלוסייה. ברוב המקרים הן מועברות באופן זהה מהורה לילדו. למשל: אינברסיה בכרומוזום 2, 9, 17. במקרים אלו אין סיבה, על פי רוב, לבדוק את העובר, כי הסיכוי לבעיה בעובר קטן עד מאוד.

מוזאיקה

– במצב זה חל שינוי במבנה הכרומוזומים או בצורתם בד"כ לאחר שנוצר העובר. במקרה כזה, העובר החל להתפתח ברחם עם מבנה כרומוזומי תקין, אך אותם תאים שנוצרו מהתא הפגום – יהיו פגומים גם הם. כך באברי הגוף השונים יש לאדם שילוב של תאים עם מבנה גנטי תקין ותאים אחרים, עם מבנה גנטי לא תקין. מצב זה מכונה מוזאיקה. המשמעות הקלינית של מוזאיקה תלויה בשיעור התאים הלא תקינים ובתפקידם, כלומר על מה הם אחראיים. ברוב המקרים הפרעה כרומוזומית המופיעה בצורת מוזאיקה, קלה יותר מתופעה שבה כל התאים הם בעלי מבנה כרומוזומי לקוי. בד"כ מוזאיקה שבה אחוז התאים הלא תקינים (בעור או בדם) פחות מ-15% יכל להיות ללא כל ביטוי קליני. מאידך ריכוז גדול של תאים לא תקינים יכל להתבטא בתמונה קלינית דומה למחלה שבה כל התאים עם פגם. כיוון שמוזאיקה יכולה להופיע רק בחלק מרקמות הגוף ורק בחלק מהתאים, יש סיכוי שלא יוכלו לאבחן מימצא זה בבדיקות הכרומוזומים של הדם או של מי השפיר. (אלא אם נספרו הרבה מאוד תאים, מעבר למה שנהוג).

שינויים מזעריים בכרומוזומים

– יש כמה תסמונות שנגרמות מחסרים מיקרוסקופיים – קטנטנים בכרומוזומים (למשל, תסמונת וויליאמס הנגרמת בגלל חסר של מקטע קטן בכרומוזום 7, תסמונת VCF, הנגרמת בגלל חסר של מקטע גנטי קטן בכרומוזום 22; תסמונת "יללת החתול", שגורם לה חסר קטן בכרומוזום 5. חלק קטן מאוד מחסרים אלה אפשר לזהות בשיטות אבחון ציטוגנטיות קלסיות ואת רובם אפשר לאבחן רק לאחר הלידה ורק לאחר שהועלה חשד קליני שהן קיימות. עושים זאת בשיטות צביעה פלורסצנטית (FISH) או בשיטות מולקולריות.

חסרים על כרומוזום Y

– כשקיים חסר של הזרוע הקצרה של כרומוזום Y, מתקבל פנוטיפ (מה שרואים מבחוץ) של בת. הגורם לכך הוא העדרו של חומר גנטי באזור זה של כרומוזום Y המכונה SRY ואחראי על התפתחות האשכים. מצב זה הוא נדיר. שכיחים יותר חסרים בזרוע הארוכה של כרומוזום Y, שאינם פוגמים במבנה זכרי תקין, אך עלולים לגרום לחוסר של תאי זרע בנוזל הזרע. ברוב במקרים מדובר בחסר של חומר שלא מכיל גנים פעילים לכן אין לו משמעות קלינית. אם מזהים Y קצר, יש לבדוק את האב. כשהממצא מזוהה אצל האב, אין לכך כל משמעות, אך אם אין לאב מבנה זהה של כרומוזום Y (ולא עולה שאלת אבהות) הרי לממצא אצל העובר עלולה להיות השלכות קליניות ובעיקר בנושא הגובה הסופי (נמוכים) ואף עקרות בגלל העדר תאי זרע (מצבים אלה ניתנים לטיפול).

לחלק מהגברים הסובלים מעקרות יש חסרים באזורים מסוימים של הזרוע הארוכה של כרומוזום Y. חסרים אלה אפשר לבדוק היום בשיטות מולקולריות.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות