עמוד ראשי

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 11:04, 30 בדצמבר 2006 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה מתאריך 11:05, 30 בדצמבר 2006 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)

עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 19: שורה 19:
== פרק 9: [[טכניקות בשימוש הגנטיקה]]. == == פרק 9: [[טכניקות בשימוש הגנטיקה]]. ==
-== פרק 10: ממצאי אולטרסאונד בהריון. ==+== פרק 10: [[ממצאי אולטרסאונד בהריון]]. ==
- +
- +
-הקדמה: מהו אולטרסאונד ולמה הוא נועד?+
-הסקירות הסטנדרטיות:+
-איזה ממצאים חריגים ניתן לאבחן בבדיקת האולטרסאונד ?+
-1. מומים+
-2. סימנים אולטרה-סונוגרפים+
-מהי בדיקת אקו לב עובר+
-ממצאים בחלל מי שפיר+
-מיעוט מי שפיר.+
-ריבוי מי שפיר.+
-שירכה או קרום בחלל מי השפיר (amniotic band).+
-שליה/כלי דם/חבל טבור:+
-בעיות בשליה: ציסטות, המטומה (דימום בשליה), היפרדות חלקית של השליה, שליה גדולה/עבה.+
-שני כלי דם בטבור (עורק טבורי בודד).+
-ראש/פנים:+
-הקף ראש קטן –(מיקרוצפלוס).+
-הקף ראש גדול (macrocephaly / megalencephaly).+
-הרחבה גבולית (עד 10 מ"מ) של חדרי המוח+
-הרחבה דו צדדית של חדרי המוח בין 10 ל-14 מ"מ+
-הרחבה חד צדדית של חדרי המוח בין 10 ל-14 מ"מ.+
-הידרוצפלוס (הרחבה של חדרי המוח מעל 14 מ"מ).+
-ציסטה בכורואיד פלקסוס (Choroid plexus cyst).+
-לסת קטנה מאד (מיקרוגנטיה) ו-Pierre Robin+
-שפה שסועה ו/או חיך שסוע.+
-כללי+
-מומים מרובים (שילוב של מספר מומים במספר איברים שלא הוגדרו כתסמונת מוכרת).+
-צוואר/עורף+
-בצקת עורפית מוגברת (Nuchal Edema) או עורף מעובה.+
-ציסטה/ות בצוואר העובר (Cystic Hygroma)+
-לב:+
-מוקד אקוגני בלב העובר -(Golf ball) +
-מומי לב מולדים.+
-מקום לא נכון של הלב ואברים אחרים (Situs inversus).+
-בטן ובית חזה+
-מעי אקוגני (הדיות יתר במעי).+
-ליקוי בסגירת דופן הבטן:+
-אומפלוצלה.+
-גסטרוסכיזיס.+
-הפרעה בסגירה של השרעפת - הרניה שרעפתית +
-הצטברות נוזלים באברים שונים:+
-נוזל חופשי בחלל בית החזה (pleural effusion).+
-או נוזל בחלל סביב הלב (Pericardial effusion).+
-או נוזל בחלל הבטן (Peritoneal effusion).+
-או בצקת כללית (נוזל הנאסף בחללי החזה והבטן ו/או סביב ומתחת לעור העובר).+
-מוקדים אקוגנים או הסתיידויות במקומות הבאים: בחבל הטבור, בבטן, ליד הקיבה, (לגבי מוקד אקוגני בלב ראה ערך נפרד).+
-קיבה קטנה או אי הדגמת הקיבה באולטרסאונד +
-חוסר הדגמה של כיס מרה באולטרסאונד.+
-כליות:+
-הרחבת אגני כליה+
-חוסר של כליה אחת (unilateral renal agenesis)+
-חוסר של שתי כליות או חוסר התפתחות חמור שלהן. +
-כליות כם ציסטות מרובות (כליות פוליציסטיות).+
-אברי מין:+
-היפוספדיאס.+
-גפיים ועמוד שידרה:+
-Club Foot+
-קיצור ירך.+
-עיכוב בגדילה התוך רחמית.+
-אי סדירות או ליקוי במבנה החוליות של עמוד השדרה.+
-מומים פתוחים בתעלת העצבים המרכזית (Neural Tube Defects - NTD).+
-ריבוי אצבעות (פולידקטילי). +
-אי הדגמה באולטרסאונד של גליל אמצעי בזרת (איחור בהופעת הסידן בחלק האמצעי של הזרת).+
-מגבלות בבדיקת האולטרסאונד:+
-איבר מסוים לא נצפה באולטרסאונד (לגבי גליל מרכזי באצבע הזרת ולגבי הקיבה וכיס המרה ראה ערכים נפרדים).+
-גידולים:+
-גידול מסוג טרטומה בעצם הזנב (טרטומה סקרוקוקסיגאלית).+
- +
== פרק 11: ממצאים בבדיקת דיקור מי שפיר. == == פרק 11: ממצאים בבדיקת דיקור מי שפיר. ==

גרסה מתאריך 11:05, 30 בדצמבר 2006

== תוכן עניינים ==

תוכן עניינים

פרק 1: הקדמה:

פרק 2: החומר הגנטי וצורות התורשה:

פרק 3: הפריה והפלות חוזרות:

פרק 4: ייעוץ גנטי ובדיקות הכנה להריון:

פרק 5: בדיקות סקר גנטיות

פרק 6: תרופות והשפעות סביבתיות:

פרק 7: בדיקות סקר לתסמונת דאון:

פרק 8: בדיקות עזר פולשניות.

פרק 9: טכניקות בשימוש הגנטיקה.

פרק 10: ממצאי אולטרסאונד בהריון.

פרק 11: ממצאים בבדיקת דיקור מי שפיר.

מהי הפרעה כרומוזומלית ומה משמעותה? תסמונת דאון. טריזומיה 18. טריזומיה 13. תסמונת טרנר. מוזאיקה: 46,XX/45,XO מצב של תאים נקביים וזכריים: 46,XY/45,XO. תסמונת קליינפלטר (XXY) תסמונת XXX (Triple X) תסמונת XYY טריזומיה 20 (בד"כ מדובר במוזאיקה). מרקר – מידע כללי. טרנסלוקציה (שיחלוף ושינוי מקום החומר הגנטי שבכרומוזומים). טרנסלוקציה רציפרוקלית. טרנסלוקציה רוברטסונית (חיבור של שני כרומוזומים שיש להם רק זרוע אחת לכרומוזום אחד משותף בעל 2 זרועות). אינוורסיות (היפוך חומר גנטי על גבי כרומוזום מסוים). שינויים מזעריים בכרומוזומים (חסר או הכפלה של מקטעים מאד קטנים הניתנים לזיהוי בבדיקת FISH). מוזאיקה -כללי. בעיה כרומוזומלית אחרת.


פרק 12: על המחלות הגנטיות.

בעיות נוירולוגיות ואיחור בהתפתחות איחור התפתחותי, פיגור שכלי והפרעות למידה במשפחה. אוטיזם – PDD. תסמונת X שביר שיתוק מוחין – CP (Cerebral palsy) ניוון שרירים ניוון שרירים ע"ש דושן או בקר: ניוון שרירים מולד: ניוון שרירים ספינלי – SMA CMT – Charcot Marie Tooth = Neuropathy Motor and Sensory Hereditary מחלות השריר הנובעות מהפרעות בשרשרת הנשימה של השריר (פגם בקומפלקסים של הנשימה בשריר). מחלת שרירים מסוג Myotonic dystrophy ניוון שרירים מסוג LGMD השכיח ביוצאי לוב. ניוון שרירים עם גופיפי הסגר (HIBM) השכיח ביהודים יוצאי אירן. חושים ומחלות העור: חירשות במשפחה לבקנות (אלביניזם). עור נחש - איכטיוזיס (על רקע חסר בסטרואיד סולפטאז) הפרעות בספירת הדם ובמערכת הקרישה: המופיליה – ליקויי קרישה. אנמיה ע"ש פנקוני אנמיה ע"ש בלום אנמיה מסוג טלסמיה מומים במבנה האברים השונים: הקף ראש קטן (מיקרוצפלוס). היקף ראש גדול (מקרוצפליה). שפה שסועה ו/או חיך שסוע לסת קטנה מאד (מיקרוגנטיה) ו-Pierre Robin מומי לב מולדים. מקום לא נכון של הלב ואברים אחרים (Situs inversus ). ליקוי בסגירת דופן הבטן: אומפלוצלה, גסטרוסכיזיס וכד' חוסר סגירה של השרעפת- הרניה שרעפתית (הרניה דיאפרגמטית). כליות עם ציסטות מרובות (כליות פוליציסטיות). היפוספדיאס. מומים פתוחים בתעלת העצבים המרכזית (Neural Tube Defects - NTD). ליקויים מולדים במבנה החוליות של עמוד השדרה. גידול מסוג טרטומה בעצם הזנב – טרטומה סקרוקוקסיגאלית- מחלות מולדות בשלד – כללי (שם קודם : גמדות") אכונדרופלזיה והיפוכונדרופלזיה. הפרעה בהתפתחות ראשי העצמות הארוכות: MED הפרעה להתפתחות החוליות וראשי העצמות הארוכות : SED העדר מינרליזציה תקינה של העצם (מיעוט סידן בעצם) – OI הפרעה קשה לעצם המסתיימת במות תוך רחמי או עד גיל מספר שבועות – צורות ממיתות (לטליות) של מחלת שלד. הפרעות מטבוליות אחרות של העצם – עודף מינרליזציה של העצם וכדומה. ריבוי אצבעות (פולידקטילי). מומים מרובים (שילוב של מספר מומים במספר איברים שלא הוגדרו כתסמונת מוכרת) תסמונות כלליות: תסמונת מרפן. קדחת ים תיכונית FMF טוברוס סקלרוסיס (Tuberous sclerosis). נאורופיברומטוזיס. תסמונת Noonan. טיי זקס. סיסטיק פיברוזיס (CF) מחלת קנוואן. דיסאוטונומיה משפחתית (Familial dysautonomia). מחלת גושה. הפרעה בחילוף החומרים מסוג : Maple Syrup Urine Disorder (MSUD). מחלת אגירה מסוג: Niemann- Pick disease (Type A) תסמונת ע"ש קוסטף - או בשמו האחר Type III 3 - Methylglutaconic aciduria מחלת אגירה מסוג: Mucolipidosis type 4 - (ML4) תסמונת ע"ש Smith Lemli Opitz תסמונות עם ליקוי כרומוזומלי מיזערי: תסמונת די- ג'ורג' (DiGeorge syndrome)Velo-cardio / -facial syndrome (VCFS) / שפרינצן תסמונת וויליאמס. Beckwith Wiedemann אנגלמן ו/או תסמונת פרדר ווילי תסמונת ע"ש רובינשטיין וטייבי. מחלות גנטיות שכיחות (של הגיל המבוגר): סכרת מחלות נפש – בעיות פסיכיאטריות. טרשת נפוצה או Multiple sclerosis מחלות דלקתיות של המעיים: o מחלת כרון (Crohn disease). o אולצרטיב קוליטיס (Ulcerative colitis).


פרק 13: זיהומים תוך רחמים.

וירוס ה- CMV: מהי התמונה הקלינית של ההדבקה באישה? מהם הפרמטרים בדם האישה שמצביעים על הדבקה שלה ב- CMV במהלך ההריון? מהם הנזקים העלולים להיגרם לעובר לכשייוולד אם עבר הדבקה תוך רחמית ב- CMV? מהן הבדיקות שניתן לבצע בהריון לשלול או לאשר הדבקת העובר ב- CMV? מה הסיכון שלעובר נגרם נזק מ- CMV למרות שלא נמצאו בבדיקות העובר סימני מחלה? TOXOPLASMA מהי התמונה הקלינית באישה המעידה על הדבקתה בטוקסופלסמה? מהם הפרמטרים בדם האישה שמצביעים על הדבקה שלה בטוקסופלסמה במהלך ההריון? מהם הנזקים העלולים להיגרם לעובר לכשייוולד אם עבר הדבקה תוך רחמית בטוקסופלסמה? מהן הבדיקות שניתן לבצע בהריון לשלול או לאשר הדבקת העובר בטוקסופלסמה? מה הסיכון שלעובר נגרם נזק מטוקסופלסמה למרות שלא נמצאו בבדיקות העובר סימני מחלה? אדמת (rubella) וירוס ההרפס וירוס הסיפיליס אבעבועות רוח (וירוס הווריצלה) מהי התמונה הקלינית של ההדבקה בווריצלה באישה? מהם הפרמטרים בדם האישה שמצביעים על הדבקה שלה בווריצלה במהלך ההריון? מהם הנזקים העלולים להיגרם לעובר לכשייוולד אם עבר הדבקה תוך רחמית בווריצלה? מהן הבדיקות שניתן לבצע בהריון לשלול או לאשר הדבקת העובר בווריצלה? מה הסיכון שלעובר נגרם נזק מהווריצלה למרות שלא נמצאו בבדיקות העובר סימני מחלה? וירוס PARVO גורמים אחרים:


פרק 14: אספקטים עתידיים.

פרויקט הגנום האנושי פענוח הרצף המלמד על השונות הגנטית בין בני אדם משמעות השונות הגנטית בחומר הגנטי המבנה הגנטי קובע ! התחלות חדשות בתחום הטכנולוגיה בגנטיקה קיצור זמן הפיתוח של תרופות והתאמתן למטופל מה עוד צופן העתיד?


פרק 15: מועדי הבדיקות הגנטיות בהריון, מה בסל?, מרכזי מידע בגנטיקה, ואינטרנט.

מועדי הבדיקות הגנטיות בהריון (לפי שבוע ההריון): מה בסל הבריאות? בדיקות סקר ביוכימי (המכונות חלבון עוברי): שקיפות עורפית בדיקות סקר מולקולריות (X שביר, סיסטיק פיברוזיס וכו') בדיקת נשאות הגן לטאי זקס בדיקת אולטרה-סאונד (סקירת מערכות): אקו לב עובר: בדיקות ציטוגנטיקה פלורסצנטית (FISH): בדיקות אבחון מולקולריות: הילוד במהלך הלידה ומיד אחריה חיסונים לילוד בחדר תינוקות אחרי הלידה בדיקות דם למחלות גנטיות המבוצעות הבדיקות הגנטיות השגרתיות אחר הלידה (פנילקטונוריאה ותת-תריסיות (היפוטירואידיזם)) המשך הטיפול לאחר השיחרור מבית החולים מרכזים למידע על שימוש בתרופות (או קרינה) בהריון: קישורים באינטרנט למחלות ולמרכזי מידע ואגודות של הורים וחולים.:


פרק 16: מחלות שכיחות של הגיל המבוגר –עתיד הרפואה.

בדיקת הנטיה הגנטית שלנו לחלות במחלות שכיחות מהי נטייה גנטית למחלה? למי מיועד הייעוץ הגנטי להערכת הסיכון למחלות שכיחות של גיל המבוגר? מה כולל הייעוץ הגנטי לגבי הערכת הסיכונים למחלות שכיחות? מדוע חשוב לדעת אם יש נטייה גנטית למחלה של הגיל המבוגר? באיזה מחלות ניתן לערוך כיום ייעוץ ובדיקות גנטיות להערכת הסיכון למחלות שכיחות? נטייה גנטית לסוגי סרטן שונים: סרטן שד ו/או שחלה סרטן השד - סוגים: סרטן השחלה – סוגים: - רקע מדעי לגבי הבסיס הגנטי להווצרות הגידולים בשד ו/בשחלה: - הגנים לסרטן שד/שחלה. - מידת ה"כיסוי" של הבדיקה בישראל. - איך מתבצעות הבדיקות הגנטיות. מרפאות אונקוגנטיות לבדיקת גן לסרטן השד בקרב משפחות בסיכון גבוה. במה יעזרו התוצאות? מגבלות ונקודות שיש לקחת בחשבון בטרם ביצוע הבדיקה. היכן מבוצעת הבדיקה? גורמי סיכון אחרים לסרטן שד (פרט לגנטיקה). 1. הורמונים וסרטן שד. 2. גורמים הקשורים בהריון והשפעתה על סרטן שד. 3. גורמים סביבתיים. 4. גורמים אחרים. 5. גורמי סיכון אחרים לסרטן שחלות (גורמים לא גנטיים). מעקב ומניעת סרטן שחלה. סרטן המעי הגס. מהו סרטן המעי הגס התורשתי (FCC)?. צורות תורשתיות של סרטן מעי גס. מתי יש לחשוד שסרטן המעי הינו תורשתי?. - רקע מדעי לגבי הבסיס הגנטי להיווצרות הגידולים במעי הגס. גנים המעורבים בסרטן מעי גס תורשתי. במה יכולה לסייע הבדיקה הגנטית? הבדיקה הגנטית כחלק מתהליך יעוץ גנטי: 1) בדיקת הגן APC - 2) בדיקת גן ל- APC למוטציה השכיחה באשכנזים (מוטציה APC-I1307K): 3) בדיקה ל- HNPCC מי צריך להיבדק?. מהן ההמלצות למי שנמצא בסיכון מוגבר לנטייה גנטית לסרטן מעי גס. גידול מעי הדק - Peutz Jegher syndrome. תסמונת סרטן משפחתי – Li-Fraumeni syndrome (Familial cancer syndrome). סרטן הפרוסטטה. סרטן רירית הרחם תורשתי. סרטן בלוטת התריס ובלוטות אנדוקריניות אחרות. סרטן באברים אחרים. האם יש נטייה למחלות לב?. מה החשיבות של מחלות לב?. למי יש סיכון גבוה או נטייה למחלות לב?. מה תפקיד הגנים?. האם הערכה גנטית יכולה להקטין את הסיכון לחלות במחלת כלי דם ובמחלה כלילית של הלב?. הבדיקה הגנטיות שניתן לבצע בכיוון זה: וריאציה גנטית בגן MTHFR (C-T 667) כגורם סיכון למחלות לב כליליות. האם יש במשפחה שלכם נטייה לקרישיות יתר?.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות