ניוון שרירים ע"ש דושן או בקר

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 19:05, 27 בינואר 2007 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה מתאריך 11:40, 31 באוגוסט 2019 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)
(אמצעים לברור גנטי:)
עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 48: שורה 48:
הבדיקה הכי אמינה הינה צביעות הדיסטרופין בשריר – כאן דרושה ביופסיית שריר כמובן והיא תוארה לעיל. הבדיקה הכי אמינה הינה צביעות הדיסטרופין בשריר – כאן דרושה ביופסיית שריר כמובן והיא תוארה לעיל.
-ניתן לבצע גם בדיקות מהדם אך הם אינם מגלים את כל החולים. בדם של החולים בודקים את הפגם בגן. הגן לדיסטרופין שאחראי למחלה הינו מאד ארוך (מליון אותיות ("בסיסים")) ולכן לקרוא את כל האותיות הינה משימה קשה ולא מבוצעות. מאידך, כיון שרוב פגיעות הגנטיות בו הינן חסר (הולך לאיבוד) של חלק מהקוד הגנטי (רצף אותיות) שלו ניתן לבצע בדיקת סקר פשוטה יחסית המאפשרת הדגמת הפגם ברוב המקרים: 
-'''''1.''''' בדיקת סקר לאיתור חסר אותיות גנטיות בשיטה גנטית מולקולרית מאתרת רק 50% מהמקרים: ראה: [[סקירה מהירה של הגן במחלה אחוזה ב-X]]. +משנת 2015 כמעט וכבר לא נדרש לבצע ביופסית שריר כי הבדיקות הגנטיות מאפשרות לאבחן את כל המקרים כמעט.
- + 
-'''''2.''''' בדיקת סקר אחרת חשובה הינה בדיקת אורך החלבון הנוצר מהגן (המכונה דיסטרופין) המזהה כ-70% מהמקרים. בבדיקה זו מוצאים בתאי הדם של החולים הזכרים יצירה של חלבון דיסטרופין קצר מהתקין. הקיצור באורך הדיסטרופין הינו ביטוי לחסר האותיות בגן עצמו, או להפסקת העתקת הגן בטרם עת (לפני סיום קריאת רצף הגן המלא). ראה [[בדיקת תוצרי הגן במחלה אחוזה ב-X]].+בדיקת MALPA המשמשת בישראל משנת 2009 כבדיקת הבחירה לזיהוי החסרים והדופליקציות בגן הפכה להיות בדיקה סטנדרטית. כאמור הבדיקה מאפשרת אבחון מעל 70% מהחולים.
 + 
 +למי שלא נמצא הפגם בשיטה זו והחשד גבוה ניתן לבצע בדיקת רצוף הגן. - כך ניתן לגלות מוטציות נקודתיות (שינוי באות אחת אפילו) הגורמות למחלה ראה: [[ריצוף הגן במחלה אחוזה ב-X]].
 + 
 +מעטים המקרים שגם בדיקה זו אינה מאבחנת אותם ואז ניתן לבצע ביופסית שריר.
 + 
-לאלו שלא מאבחנים את הפגם בבדיקות הנ"ל ניתן לבצע בדיקה מעמיקה יותר הקוראת את רצף כל האותיות בגן - כך ניתן לגלות מוטציות נקודתיות (שינוי באות אחת אפילו) הגורמות למחלה ראה: [[ריצוף הגן במחלה אחוזה ב-X]]. 
'''''בדיקת נשאות:''''' '''''בדיקת נשאות:'''''
-CPK בדם גבוה יש אצל 50% מהנשאיות לדושן לכן מציאת CPK תקין בבנות משפחה של חולה במחלות דושן לא שוללת שהאישה נשאית. ניתן לאבחן מצב נשאות בבטחון יחסית גבוה מ(יותר מכל בדיקה אחרת) ע"י ביופסית שריר לדיסטרופין (ראה מעלה תחת בדיקות מעבדה).+CPK בדם גבוה יש אצל 50% מהנשאיות לדושן לכן מציאת CPK תקין בבנות משפחה של חולה במחלות דושן לא שוללת שהאישה נשאית.
-''בדיקות גנטית לנשאות מתחלקות בהתאם לסוג המשפחה:''+במשפחה של חולה דושן קל לקבוע אם אישה נשאית על ידי בדיקת המוטציה שנמצאה בחולה.
-'''''- במשפחה שבה יש מספר חולים:''''' במקרה כזה יש לאתר תחילה את הפגם (מוטציה) בחולה. יש להרחיב את הברור של הנשאיות בצורה מדורגת במשפחה: תחילה יבדקו החולה (במחלת בקר יתכן שיהיו לחולה ילדים אך לא בדושן). לפי התשובות תורחבנה בדיקות הנשאות לנשים נוספות הקרובות לנשאיות שתמצאנה באותה צורה מדורגת. לכל נשאית שתמצא ניתן יהיה להציע בדיקה של העובר בהריון – בבדיקת סיסי שלייה או מי שפיר ייקבע באם הוא זכר, ובמקרה של זכר יבדק אם הוא עתיד להיות חולה. זה נעשה כמובן דרך המכון הגנטי - ראה: [[סקירה מהירה של הגן במחלה אחוזה ב-X]].+בעבר לא היתה בדיקה אמינה לאבחן נשאיות מהדם - כשנדרשה בדיקה אמינה לאבחון מצב נשאות לעיתים השתמשו בביופסית שריר לדיסטרופין (ראה מעלה תחת בדיקות מעבדה).
 + 
 +בחלק מבדיקות הסקר המורחבות בארה"ב החלו משנת 2016 לבצע בדיקת נשאות לדושן בשיטת MALPA ואף ריצוף מהדור החדש (NGS) כחלק מהמחלות הנכללות בפאנל של 300 מחלות גם לאוכלוסיה הכללית ללא היסטוריה משפחתית של דושן - בדיקות אלו מספר מגרעות:
 + 
 +* הסקר לא יאתר כמחצית מהחולים ( כיון ש-1/3 מהחולים נולדים לאמא לא נשאית בעקבות מוטציה חדשה שהחלה בילד עצמו) ועוד 20-30 אחוזים הפגם אהינו מוטציות נקודתיות שאינן מתגלות בשיטת ALPA ולצורך גילוי מוטציות הקודתיות בגן דרושה בדיקת רצוף הגן. חלק מהמעבדות המבצעות בעולם סקר עושות זאת בשיטת ריצוף ואז יש מקרים שלא תמיד מתגלים בגלל חסר קטן.
 + 
 +* קיימים זכרים בריאים הנושאים מוטציה (חסר או שינוי ברצף) - דבר המקשה מאד לקביעה אם שינוי נמצא באישה שאין לה סיפור משפחתי של דושן - מה לייעץ לה לגבי חומרת השינוי? האם יגרום למחלה או לא?
 + 
 +* בדיקות סקר הנערכות בעולם בשיטת NGS based technology- שיטה שבה יש ריבוי גילויים של שינויים שמשמעותם לא ברורה - האם להפסיק היריון בכל פעם שנתקלים באישה עם שינוי שמשמעותו לא ברורה?
 + 
 +* חלק מהנשים הן מוזאיקות- אלו עלולות לא להתגלות בטכנולוגיות של NGS או MALPA.
 + 
 +הבעיה הגדולה ביותר היא החשש מצד אחד להפסקת הריונות מיותרת בשל חשד לדושן (בשיעור יותר גבוה משיעור מניעת לידת ילדים חולים) בלי קשר שברור כי הבדיקות לא יביאו לאיתור מלוא המקרים. ואז נשאלת שאלה אם להציע לכל אישה בדיקת מי שפיר לאתר גם את אלו?
 + 
 +* יש בגן לדושן 78 אקסונים. כל אקסון נבדק בשיטת MALPA לחוד. השיטה אינה נקייה ויש false positive וגם false negative רבים. לכן כשמריצים 78 בדיקות יש סיכוי לא קטן של פיספוס דופליקציה בנקבה, ועוד יותר שכיח למציאת אחוז גבוה של תשובות שגויות שנראה כאילו יש פגם בגן בנבדקת אך הוא לאאימתי - מצב המעלה את מספר החזרות שצריך לבדקדוק לכל אישה על מנת לשחרר תשובה אמינה.
 + 
 + 
 +''בדיקות גנטית לנשאות מתחלקות בהתאם לסוג המשפחה:''
-במידה והפגם לא ניתן לאיתור בקלות (כאמור, ב-50% מחולי דושן הבדיקה הגנטית לא מזהה את החסר/פגם), ניתן לבצע במשפחות אלו בדיקה עקיפה (תאחיזה גנטית) וכך לאפשר לנשים במשפחה לדעת אם הן נשאיות ובמידה וכן לאפשר לנשאיות אבחון טרום לידתי בהמשך. ראה: [[תאחיזה גנטית לגן שמיקומו כבר ידוע במחלה אחוזה ב-X]].+'''''- במשפחה שבה יש מספר חולים:''''' במקרה כזה יש לאתר תחילה את הפגם (מוטציה) בחולה. יש להרחיב את הברור של הנשאיות בצורה מדורגת במשפחה: תחילה יבדקו החולה (במחלת בקר יתכן שיהיו לחולה ילדים אך לא בדושן). לפי התשובות תורחבנה בדיקות הנשאות לנשים נוספות הקרובות לנשאיות שתמצאנה באותה צורה מדורגת. לכל נשאית שתמצא ניתן יהיה להציע בדיקה של העובר בהריון – בבדיקת סיסי שלייה או [[PGD]] ייקבע באם הוא זכר, ובמקרה של זכר יבדק אם הוא עתיד להיות חולה. זה נעשה כמובן דרך המכון הגנטי.
-'''''במקרה והיה רק מקרה בודד במשפחה:''''' לא בהכרח האמא של החולה נשאית ובוודאי לא בהכרח נשים אחרות במשפחה נשאיות. יש לאתר תחילה את הפגם הגנטי בחולה ולבדוק אם הוא קיים באמא שלו. אם לא קיים פגם כזה אצל האמא של החולה זוהי מוטציה טריה שהתרחשה בחולה. הבנות של החולה תהיינה בהכרח נשאיות וניתן להציע להן ולצאצאיהן אבחון של המחלה בהריון. אם הפגם (המוטציה) שנמצאת בחולה קיימת אצל אמו, היא כמובן נשאית. ממנה יש להרחיב את הברור לאיתור עוד נשאיות בצורה מדורגת במשפחה. תחילה יבדקו בנותיה, אחיותיה ואמה של אותה אשה. לפי התשובות תורחבנה בדיקות הנשאות לנשים נוספות הקרובות לנשאיות שתמצאנה באותה צורה מדורגת. לכל נשאית שתמצא ניתן יהיה להציע בדיקה של העובר בהריון – ייקבע באם הוא זכר, ובמקרה של זכר יבדק אם הוא עתיד להיות חולה.  
-  
-במידה והפגם לא ניתן לאיתור בקלות לא ניתן לבצע בדיקה עקיפה (תאחיזה גנטית) לפני שקובעים בביטחון שהאם (וכל אישה אחרת במשפחה שרוצה לבדוק את מצבה בעינין זה) אכן נשאית – זאת ע"י בדיקת ביופסית שריר לדיסטרופין (ראה מעלה). רק בנשים שעברו ביופסיה ונמצאו נשאיות ניתן להעזר בבדיקות הגנטיות העקיפות לאבחון העובר בכל הריון. ראה: [[תאחיזה גנטית לגן שמיקומו כבר ידוע במחלה אחוזה ב-X]]. 
'''''בדיקת העובר:''''' '''''בדיקת העובר:'''''
-לאחר שנקבע שאשה (אם/אחות של חולה או קרובה רחוקה יותר של החולה) הינה נשאית למחלה ניתן להשתמש בבדיקות הגנטיות לאבחון טרום לידתי. אם מדובר בזכר ניתן לקבוע אם הוא קיבל את הפגם שאותר בחולים במשפחה. ראה: [[סקירה מהירה של הגן במחלה אחוזה ב-X]].+לאחר שנקבע שאשה (אם/אחות של חולה או קרובה רחוקה יותר של החולה) הינה נשאית למחלה ניתן להשתמש בבדיקות הגנטיות לאבחון טרום לידתי - עדיף בהפרייה חוץ גופית עם אבחון טרום החזרת העוברים לרחם - PGD. כמובן שניתן לאבחן את העובר בשיטת סיסי שלייה או מי שפיר.
-אם לא אותר הפגם ניתן להעזר בבדיקות העקיפות, שוב בתנאי וברור שהאם נשאית (אחרת יתכן והעובר בריא למרות שקיבל מאימו אותו גן/אלל כמו הילד החולה)- ראה: [[תאחיזה גנטית לגן שמיקומו כבר ידוע במחלה אחוזה ב-X]].+בעבר ניסו במקרים של ספק גם לבצע ביופסית שריר עובר וצביעה לדיסטרופין (תמותה גבוהה - 30%) - כיום זה מיותר.
- +
-תיאורטית ניתן גם לבדוק את השריר של העובר – הבדיקה מאוד מסוכנת וכרוכה בסיכון גבוה של הפלה (עד 50% - 30%).+

גרסה מתאריך 11:40, 31 באוגוסט 2019

ניוון שרירים ע"ש דושן או בקר: Duchene (or Becker) muscular dystrophy

תוכן עניינים

סוגים/צורות קליניות:

- ניוון שרירים ע"ש דושן – הצורה הקשה יותר.

- ניוון שרירים ע"ש בקר – הצורה הקלה יותר.

- קימות צורות דומות המחקות מחלות אלו – חלקן עוברות בתורשה אוטוזומלית רצסיבית. ניתן להפרידן ע"ס הסימנים הקלינים והמעבדתיים לאחר בדיקת רופא גנטיקאי.

סימנים קליניים:

שתי הצורות נובעות מפגם באותו גן הנקרא דיסטרופין. ככלל, בשתיהן הפגם מתבטא בבנים זכרים (תמיד יש יוצאים מהכלל – מקרים נדירים מאוד). הילדים נולדים ומתפתחים תחילה כילדים רגילים. סימני מחלה במחלת דושן באים לידי ביטוי בגיל 5-3 שהילד שתחילה רץ ולפתע מתקשה בעליה במדרגות. יש קושי במיוחד בשרירי חגורת המתניים שאחראית להרים את הגו מישיבת בירכיים. חולשת השרירים מתקדמת מהר עד לכדי צורך בכיסא גלגלים בגיל 10. יש בעיה בשאר שרירי הגוף עד לכדי מות מאי ספיקת לב ונשימה בסביבות גיל 20.

במחלת נוון שרירים ע"ש בקר ההופעה של סימנים ראשונים יותר מאוחרת – סביבות גיל 8-10. המהלך דומה אך יותר איטי מזה של מחלת דושן.

בדיקות מעבדה: לחולים יש ערכים מאד מוגברים של CPK בדם (CPK = קראטין-פוספו-קינז, אנזים מהשריר שמופרש לדם כשהשריר "נפצע" מכל סיבה שהיא). ערכים כה גבוהים כפי שמופיעים במחלה זו הינם נדירים באוכלוסייה הבריאה. גם הסימנים ברישום חשמלי של השריר (EMG) הינו אופייני. בביופסית שריר יש סימני ניוון אופייניים.

הבדיקה הכי אבחנתית הינה ביופסית שריר עם צביעה פלורסצנטית של החלבון הפגוע במחלה ושנקרא דיסטרופין – בבריאים שהשריר שלהם מכיל דיסטרופין יש התקשרות של נוגדן פלורסנטי לדיסטרופין אל השריר המונח על משטח זכוכית, ורואים זריחה פלורסצנטית כעדות לקיום דיסטרופין תקין בהיקף תא השריר. ואלו בחולים עם מחלת דושן, להם חסר הדיסטרופין, אין התקשרות בין השריר לנוגדן (ולכן אין זריחה פלורסצנטית). בחולים עם בקר יש התקשרות דלה מאד ולכן אצל חולה בקר רואים זריחה פלורסצנטית חלשה מאד מהשריר לאחר הדגרתו עם הנוגדן. ניתן גם לזהות נשים נשאיות למחלת דושן כאשר רואים בבדיקה זריחה חלקית בהדגרה על גבי השריר של הנוגדן המסומן בצבע פלורסצנטי (כלומר יש לקחת מהן דגימת שריר בביופסיה).

צורת ההעברה התורשתית: הורשה האחוזה בכרומוזום ה-X

מידת ביטוי המחלה: מלאה.

בעיות נילוות שניתן להדגים באמצעי הדמייה:

אין בד"כ בעיות הניתנות לזהוי באולטרסאונד בהריון.

מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?

במקרה בודד במשפחה: לא בהכרח האמא נשאית. במקרה ולזוג נולד ילד אחד חולה והוא היחיד הידוע במשפחה עם בעיה כזו יש סיכוי של 66% שהאם נשאית. לכן בכל הריון של זכר נוסף לזוג זה יש סיכון של 33% להשנות הבעיה (בקר או דושן לפי מה שהיה לילד הקודם). במקרה כזה לאחות של החולה או לדודה של החולה מצד אימו יש סיכון קטן בחצי מזה שחושב לאמא של החולה, (33% הינו הסיכוי שהיא נשאית ו- 16% הוא הסיכון לכל בן זכר שלהם להיות חולה) וכך הלאה.

במשפחה שבה יש מספר חולים: לנשים שילדו ילדים חולים יש להתיחס כנשאיות והסיכון שלהן ללדת ילד חולה במידה והוא ממין זכר הינו עד 50%.

גם לאלו שלא היו להם ילדים חולים (או שלא ילדו בכלל) יתכן ויש סיכון ויש צורך להתייעץ עם היועץ הגנטי שיכל לקבוע מי בהכרח נשאית על סמך העץ המשפחתי.

המידע הגנטי מולקולרי:

הגן למחלה: נקרא DMD ומיצר חלבון הנקרא דיסטרופין.

מקומו של הגן: כרומוזום X.

אמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית (זהוי הפגם הגנטי והוכחת המחלה):

פרט ל- CPK גבוה מאוד (רמות של אלפים במקום פחות ממאה) בדם של החולים, ופרט לסימנים הקלינים שתוארו לעיל, ניתן כיום לבצע בדיקות אבחנתיות יותר שהן הבדיקות הגנטיות:

הבדיקה הכי אמינה הינה צביעות הדיסטרופין בשריר – כאן דרושה ביופסיית שריר כמובן והיא תוארה לעיל.

משנת 2015 כמעט וכבר לא נדרש לבצע ביופסית שריר כי הבדיקות הגנטיות מאפשרות לאבחן את כל המקרים כמעט.

בדיקת MALPA המשמשת בישראל משנת 2009 כבדיקת הבחירה לזיהוי החסרים והדופליקציות בגן הפכה להיות בדיקה סטנדרטית. כאמור הבדיקה מאפשרת אבחון מעל 70% מהחולים.

למי שלא נמצא הפגם בשיטה זו והחשד גבוה ניתן לבצע בדיקת רצוף הגן. - כך ניתן לגלות מוטציות נקודתיות (שינוי באות אחת אפילו) הגורמות למחלה ראה: ריצוף הגן במחלה אחוזה ב-X.

מעטים המקרים שגם בדיקה זו אינה מאבחנת אותם ואז ניתן לבצע ביופסית שריר.


בדיקת נשאות:

CPK בדם גבוה יש אצל 50% מהנשאיות לדושן לכן מציאת CPK תקין בבנות משפחה של חולה במחלות דושן לא שוללת שהאישה נשאית.

במשפחה של חולה דושן קל לקבוע אם אישה נשאית על ידי בדיקת המוטציה שנמצאה בחולה.

בעבר לא היתה בדיקה אמינה לאבחן נשאיות מהדם - כשנדרשה בדיקה אמינה לאבחון מצב נשאות לעיתים השתמשו בביופסית שריר לדיסטרופין (ראה מעלה תחת בדיקות מעבדה).

בחלק מבדיקות הסקר המורחבות בארה"ב החלו משנת 2016 לבצע בדיקת נשאות לדושן בשיטת MALPA ואף ריצוף מהדור החדש (NGS) כחלק מהמחלות הנכללות בפאנל של 300 מחלות גם לאוכלוסיה הכללית ללא היסטוריה משפחתית של דושן - בדיקות אלו מספר מגרעות:

  • הסקר לא יאתר כמחצית מהחולים ( כיון ש-1/3 מהחולים נולדים לאמא לא נשאית בעקבות מוטציה חדשה שהחלה בילד עצמו) ועוד 20-30 אחוזים הפגם אהינו מוטציות נקודתיות שאינן מתגלות בשיטת ALPA ולצורך גילוי מוטציות הקודתיות בגן דרושה בדיקת רצוף הגן. חלק מהמעבדות המבצעות בעולם סקר עושות זאת בשיטת ריצוף ואז יש מקרים שלא תמיד מתגלים בגלל חסר קטן.
  • קיימים זכרים בריאים הנושאים מוטציה (חסר או שינוי ברצף) - דבר המקשה מאד לקביעה אם שינוי נמצא באישה שאין לה סיפור משפחתי של דושן - מה לייעץ לה לגבי חומרת השינוי? האם יגרום למחלה או לא?
  • בדיקות סקר הנערכות בעולם בשיטת NGS based technology- שיטה שבה יש ריבוי גילויים של שינויים שמשמעותם לא ברורה - האם להפסיק היריון בכל פעם שנתקלים באישה עם שינוי שמשמעותו לא ברורה?
  • חלק מהנשים הן מוזאיקות- אלו עלולות לא להתגלות בטכנולוגיות של NGS או MALPA.

הבעיה הגדולה ביותר היא החשש מצד אחד להפסקת הריונות מיותרת בשל חשד לדושן (בשיעור יותר גבוה משיעור מניעת לידת ילדים חולים) בלי קשר שברור כי הבדיקות לא יביאו לאיתור מלוא המקרים. ואז נשאלת שאלה אם להציע לכל אישה בדיקת מי שפיר לאתר גם את אלו?

  • יש בגן לדושן 78 אקסונים. כל אקסון נבדק בשיטת MALPA לחוד. השיטה אינה נקייה ויש false positive וגם false negative רבים. לכן כשמריצים 78 בדיקות יש סיכוי לא קטן של פיספוס דופליקציה בנקבה, ועוד יותר שכיח למציאת אחוז גבוה של תשובות שגויות שנראה כאילו יש פגם בגן בנבדקת אך הוא לאאימתי - מצב המעלה את מספר החזרות שצריך לבדקדוק לכל אישה על מנת לשחרר תשובה אמינה.


בדיקות גנטית לנשאות מתחלקות בהתאם לסוג המשפחה:

- במשפחה שבה יש מספר חולים: במקרה כזה יש לאתר תחילה את הפגם (מוטציה) בחולה. יש להרחיב את הברור של הנשאיות בצורה מדורגת במשפחה: תחילה יבדקו החולה (במחלת בקר יתכן שיהיו לחולה ילדים אך לא בדושן). לפי התשובות תורחבנה בדיקות הנשאות לנשים נוספות הקרובות לנשאיות שתמצאנה באותה צורה מדורגת. לכל נשאית שתמצא ניתן יהיה להציע בדיקה של העובר בהריון – בבדיקת סיסי שלייה או PGD ייקבע באם הוא זכר, ובמקרה של זכר יבדק אם הוא עתיד להיות חולה. זה נעשה כמובן דרך המכון הגנטי.


בדיקת העובר:

לאחר שנקבע שאשה (אם/אחות של חולה או קרובה רחוקה יותר של החולה) הינה נשאית למחלה ניתן להשתמש בבדיקות הגנטיות לאבחון טרום לידתי - עדיף בהפרייה חוץ גופית עם אבחון טרום החזרת העוברים לרחם - PGD. כמובן שניתן לאבחן את העובר בשיטת סיסי שלייה או מי שפיר.

בעבר ניסו במקרים של ספק גם לבצע ביופסית שריר עובר וצביעה לדיסטרופין (תמותה גבוהה - 30%) - כיום זה מיותר.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות