ניוון שרירים מסוג SMA
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
| גרסה מתאריך 10:20, 15 בינואר 2007 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה מתאריך 16:08, 25 בינואר 2007 (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) עבור להשוואת הגרסאות הבאה ← |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
| '''''בצורה מסוג 2:''''' ההופעה של סימני חולשת שרירים הינה בין גיל 6-12 חודשים. ההתקדמות במחלה בולטת והם חיים מספר שנים. | '''''בצורה מסוג 2:''''' ההופעה של סימני חולשת שרירים הינה בין גיל 6-12 חודשים. ההתקדמות במחלה בולטת והם חיים מספר שנים. | ||
| - | בצורה מסוג 3 בד"כ ההופעה של הסימנים אחרי גיל שנה. אורך החיים כנראה רגיל והאינטלגנציה תקינה. אולם חולשת השרירים ניכרת והנכות (כסא גלגלים) בכולם. | + | |
| + | '''''בצורה מסוג 3:''''' בד"כ ההופעה של הסימנים אחרי גיל שנה. אורך החיים כנראה רגיל והאינטלגנציה תקינה. אולם חולשת השרירים ניכרת והנכות (כסא גלגלים) בכולם. | ||
| כיום כ-65% מהילדים עם סוג 2 ו-3 נותרים חיים מעבר ל-30 שנים. | כיום כ-65% מהילדים עם סוג 2 ו-3 נותרים חיים מעבר ל-30 שנים. | ||
גרסה מתאריך 16:08, 25 בינואר 2007
ניוון שרירים מסוג– SMA) Spinal muscular atrophy)
תוכן עניינים |
סוגים/צורות קליניות:
בעבר נהוג היה לחלק ל- 4 סוגים קליניים עיקריים המסווגים לפי דרגת החומרה וגיל הופעת המחלה:
סוג 1 – הופעה בלידה ועד גיל 6 חודשים – צורה קשה מאד הגורמת למות בגיל צעיר מאי-ספיקה נשימתית. צורה זו מכונה גם Werding Hoffman.
סוג 2 – הופעה בין גיל 6 חודשים לשנה - צורה קשה.
סוג 3 – הופעה אחרי גיל שנה ובילדות - צורה בינונית.
סוג 4 – הופעה בגיל מבוגר. חולשת שרירים יחסית קלה.
כיום ברור שמדובר במחלה בעלת מצבי חומרה המשכיים, ללא גבולות חדים.
סימנים קליניים:
המחלה מתבטאת ברפיון וחולשת שרירים ניכרים. החזרים (רפלקסים) גידים לא קיימים. ישנן תנועות לא רצוניות עדינות, לדוגמא בלשון, הנקראות פציקולציות. הפגם הינו בתאי העצב בקדמת חוט השדרה (המכונים גרעינים מוטורים ושמהווים את התחנה האחרונה בשליחת הפקודות מהמוח לגירוי העצבי של השרירים). ישנה תמונה די אופיינית ברישום החשמלי של השריר (EMG) ובתמונת ביופסיית שריר, אך הבדיקה היחידה שהיא אמינה לאבחנת SMA היא הבדיקה הגנטית.
ב-SMA מסוג 1 המחלה מופיעה כבר ברחם במיעוט תנועות עובר (על פי תחושת האם). מיד אחר הלידה עד גיל מספר חודשים מופיעים סימנים של רפיון וחולשת שרירים המתקדמים לקשיים ניכרים בנשימה, צורך בהנשמה קבועה עם כל הסיבוכים לכך. המחלה מתקדמת והם בד"כ מתים תוך 1-2 שנים מעת האבחנה.
בצורה מסוג 2: ההופעה של סימני חולשת שרירים הינה בין גיל 6-12 חודשים. ההתקדמות במחלה בולטת והם חיים מספר שנים.
בצורה מסוג 3: בד"כ ההופעה של הסימנים אחרי גיל שנה. אורך החיים כנראה רגיל והאינטלגנציה תקינה. אולם חולשת השרירים ניכרת והנכות (כסא גלגלים) בכולם. כיום כ-65% מהילדים עם סוג 2 ו-3 נותרים חיים מעבר ל-30 שנים.
מה קובע את חומרת המחלה?
החולים בכל סוגי החומרה סובלים מפגם זהה, שהוא חסר של מקטע יחסית גדול בגן SMN1 (במקטע/ אקסון מס' 7 ולעיתים גם 8), פגם המנטרל את פעילות הגן. מה שמכתיב את חומרת המחלה הינו מספר העותקים של גן סמוך המכונה SMN2 שיש לו מבנה דומה ופעילות מזערית דומה לגן הפגום בחולים. ככל שיש יותר עותקים של SMN2 יש יותר פעילות ולכן חומרה פחותה.
צורת ההעברה התורשתית:
מידת ביטוי המחלה: מלאה.
בעיות נלוות שניתן להדגים באמצעי הדמיה:
אין בד"כ בעיות הניתנות לזיהוי באולטרסאונד בהריון.
מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?
לזוג שנולד לו ילד אחד חולה: יש סיכון של 25% להישנות הבעיה בכל הריון נוסף.
לבני משפחה רחוקים יותר: הסיכוי ללדת ילד עם בעיה דומה הינו יחסית קטן (בד"כ פחות מ- 1:500). כיון שבסוג תורשה הקיים כאן 2 בני הזוג צריכים להיות נשאים בכדי ללדת ילד חולה ושכיחות הנשאים באוכלוסייה הכללית קטנה (כ- 1:50). לאחים הבריאים של חולה יש סיכון קטן מ- 1:300 ללדת ילד עם בעיה כזו.
המידע הגנטי מולקולרי:
הגן למחלה: SMN1.
מיקומו של הגן: זרוע ארוכה של כרומוזום 5 (5q12).
אמצעים לברור גנטי:
בדיקה אבחנתית:
ניתן לבצע בדיקה ישירה ולאתר את הפגם בגן – מדובר בד"כ בחסר אופייני באקסון 7 (וגם ייתכן אקסון 8) של הגן (אותו חסר חוזר כמעט בכל החולים), שניתן להדגמה בחולים בשיטה יחסית פשוטה - ראה: מציאת הפגם (המוטציה) ע"י קביעת רצף הגן – מחלה אוטוזומלית רצסיבית:. בכ-2% מהחולים הפגם הינו שינוי באות (מוטציה נקודתית), מצב שלא יתגלה בבדיקה השגרתית הנהוגה לאבחון הגנטי של SMA ותידרש בדיקת רצף של אותיות הגן (בדיקה ארוכה ומורכבת יותר) בכדי להדגים את הפגם הגנטי.
בדיקת נשאות:
בדיקה ישירה של החומר הגנטי לאיתור נשאים ניתנת לביצוע אך יותר קשה מבחינה טכנית מאשר הבדיקה לזיהוי החולים. הסיבה היא כי בחולים באין שום אות מאותו אקסון שחסר (אקסון 7) וזה בעצם תמונה של אין לעומת יש. בנשאים יש אות תקין מעותק אחד תקין של הגן (כי קיים עותק אחד של אקסון 7 – בנשאים רק אחד מ-2 הגנים של הנבדק פגום) וצריך לקבוע בבדיקה אם עוצמת האות המתקבלת קטנה מהנורמלי – מצב שמבחינה טכנית קשה. ישנן מספר מעבדות המבצעות בדיקה זו - דרך המכונים הגנטיים.
יש לציין כי בכ-4% מהאנשים יש 2 עותקים של הגן SMN1 על אותו גדיל – מצב כזה יגרום לכך שהאות המתקבל בבדיקת הנשאות אצל נשא שיש לו בגדיל התקין מצב כזה אינו שונה מהאות המתקבל מבריא שאינו נשא. לכן בדיקת הנשאות מאפשרת זיהוי של רק כ-95% מהנשאים, ותשובה תקינה מורידה מאד את הסיכון ללדת ילד חולה אך אינה שוללת זאת לחלוטין (הסיכון שהאדם נשא יורד מ-1:40 לכ- 1:700).
לאיתור נשאים בבני משפחה של חולה: לזיהוי נשאים במשפחה ניתן להיעזר בבדיקה הישירה או בבדיקות עקיפות המפורטות מטה תחת סעיף בדיקת העובר. ראה: בדיקה עקיפה של סמנים גנטיים במשפחה עם אחד או מספר חולים במשפחה – כשיש רק גן אחד שיכל לגרום למחלה – מחלה אוטוזומלית רצסיבית:
בדיקת נשאות בבני זוג של נשאים או באוכלוסייה הכללית: כאן הדרך היחידה הינה הבדיקה הישירה לזיהוי נשאים. כאמור אינה פשוטה מבחינה טכנית (ראה לעיל).
בדיקת המחלה בעובר:
אותה בדיקה שנעשית לאבחון החולה בדם, ניתנת להיעשות במי שפיר או סיסי שלייה או ב-PGD (ראה מעלה תחת: "בדיקה אבחנתית") - ראה: מציאת הפגם (המוטציה) ע"י קביעת רצף הגן – מחלה אוטוזומלית רצסיבית:
