מילר-דיקר

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמות נרדפים: "ליזאצפליה" או "ליזאנצפלי". או "חסר מזערי בזרוע קצרה של כרומוזום 17 באיזור 17p13.3

תוכן עניינים

[עריכה] סימנים קליניים:

התסמונת מתבטאת בפיגור שכלי בדרגות שונות, המאפיין את התסמונת הינו מבנה כפלי המוח שכאן הם לא מתפתחים ולכן המוח נראה שטוח (ליזאנצפלי). השטחה זו של כפלי המוח בתסמונת זו בולטת במיוחד בחלקים הקדמי (פרונטלי וטמפורלי) של המוח. יש לכן היצרות של הראש באיזור הצדעות.

ב-MRI מוח ניתן לראות את ההשטחה של כפלי המוח, ולעיתים רואים גם חסר של קורפוס קלוסום (הגשר המחבר את 2 חלקי המוח), ולעיתים יש הסתייסויות (קלציפיקציות) במרכז המוח.

תחת המיקרוסקופ נראה ששכבת המוח החיצונית (המוח האפור) מכיל 4 שכבות של תאים במקום 6 שכבות.

היקף הראש יחסית קטן (מיקרוצפלי). מבנה ראש צר. בפנים ניתן לראות גם סנטר קטן, אף קטן. יתכנו גם מומים בכליות ובלב, חיך שסוע. לעיתים ריבוי אצבעות. בזכרים יש אבר מין קטן.

לכולם יש פיגור שכלי ניכר והתכווצויות. יש עיכוב בגדילה התוך רחמי. רוב הילדים לא חיים שנים רבות (לרוב עד גיל 2 שנים).

החסר הכרומוזומלי קשה וכמעט לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר בשיטת FISH (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה) ובשיטת ה- CGH והצ'יפ הגנטי.

מילר דיקר כונה בשם: ליזאנצפליה-1. קיים גם סוג המכונה ליזאנצפליה-2, שמתבטא גם בהידרוצפלוס עם או בלי מומים נוספים - לצורה זו גורמים דווקא מחלות אחרות כמו Walker Warburg.

[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:

המחלה נובעת מחסר של גן הנקרא LIS1 בכרומוזום 17.. רוב המקרים הם מוטציה טרייה – כלומר ההורים בריאים ואין להם את הפגם – לאלו סיכון הישנות קטן ביותר.

בחלק לאחד ההורים יש את אותו שינוי בכרומוזום 17 בצורה של טרנסלוקציה המאוזנת אצלם (החסר נמצא בכרומוזום אחר המעורב בטרנסלוקציה. – במקרה כזה יש סיכון הישנות בכל היריון נוסף וזה ניתן לאיבחון בבדיקת FISH או CGH.

[עריכה] מידת ביטוי המחלה:

חדירות התסמונת הינה מלאה.

[עריכה] בעיות נילוות שאפשר להדגים בבדיקות בהריון:

הסימנים בלתי ניתנים לזיהוי בצורה אמינה באולטרהסאונד בהיריון – ניתן לחשוד בה בחלק מהמקרים בירידת קצב גדילת היקף הראש הרחבה קלה של חדרי המוח בשבועות אחרונים להיריון, וריבוי מי שפיר בשבועות אחרונים להיריון. אז ניתן לבצע MRI מוח של העובר – בדיקה היכולה להראות סימנים אופיניים. תנועות העובר חלשות ברחם. יתכן גם עיכוב בגדילה התוך רחמית.

[עריכה] המידע הגנטי המולקולרי:

הגן למחלה: הגן האחראי שחסר שלו אחראי לליזאנצפלי הינו LIS1. לחלק מהחולים יש חסר של מספר גנים נוספים הנמצאים באיזור הנידון – אצלם יש גם סימנים חיצוניים המתוארים בפנים.

מיקומו:

בזרוע הקצרה של כרומוזום 17.

[עריכה] האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

בדיקת FISH או CGH. שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. ניתן לאתר שינויים קטנים יותר על ידי בדיקה של הגן LIS1.

כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד"כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.

בדיקת נשאות:

כמו בדיקה אבחנתית.

בדיקת העובר:

כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית (PGD).

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות