טרנסלוקציה רוברטסונית

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 10:04, 19 במאי 2008 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה מתאריך 10:06, 19 במאי 2008 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)

עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 40: שורה 40:
-== מקרה פרטי של טרנסלוקציה רוברטסונית – טרנסלוקציה המערבת (חיבור של) שני כרומוזומים 15 ==+== [[מקרה פרטי של טרנסלוקציה רוברטסונית – טרנסלוקציה המערבת (חיבור של) שני כרומוזומים 15]] ==
- +
-במקרה כזה ברוב הגדול של המקרים מקור הכרומוזומים 15 המחוברים הינו מאחד ההורים. כלומר ישנה תרומה של 2 כרומוזומים מהורה אחד אך חסרה התרומה מההורה השני. מצב זה מכונה Uniparental disomy (UPD) (ראה פרוט תחת הערך תסמונת [[פרדר ווילי ו/או אנג'למן]]). +
-ברוב המקרים בהורים יימצאו הכרומוזומים תקינים לחלוטין. +
- +
-בעובר או בילד התמונה הקלינית תתבטא בתסמונת פרדר-ווילי (אם 2 הכרומוזומים מס' 15 מקורם אימהי ולכן, חסרה תרומתו של האבא בכרומוזום 15), או תסמונת אנגלמן (אם מקור 2 כרומוזומי ה-15 מהאם). +
- +
-ניתן לאבחן את המקור של 2 כרומוזומי ה-15 (אבהי או אימהי) בבדיקות גנטיות מולקולריות.+
- +
- +
-'''מהו סיכון ההישנות במקרי טרנסלוקציה כזו ?'''+
- +
-כאמור, כיוון שאצל ההורים הממצא לא קיים, אין עליה משמעותית בסיכון להישנות בהריונות הבאים של הזוג או בני משפחה אחרים.+

גרסה מתאריך 10:06, 19 במאי 2008

ראה רקע תחת מהי טרנסלוקציה בכלל?

טרנסלוקציה רוברטסונית (חיבור של שני כרומוזומים שיש להם רק זרוע אחת לכרומוזום אחד משותף בעל 2 זרועות) - כאן מעורבים כרומוזומים 13, או 14, או 15, או 21, או 22.

תוכן עניינים

מהי טרנסלוקציה רוברטסונית?

זהו מצב, שבו שני כרומוזומים מתחברים כמעט בשלמות. טרנסלוקציה זו אפשרית רק בקבוצת הכרומוזומים: 13, 14, 15, 21, 22 בגלל צורתם, שיש בה רק זרוע ארוכה אחת. החיבור מתרחש בד"כ ברצפי דנ"א שאינם גנים (לא נפגע גן פעיל) ולכן אין לכך אז חשיבות קלינית. נדיר שבטרנסלוקציה מסוג זה תהייה פגיעה בגן חיוני. אם זה קורה, עלולה להיווצר מוטציה עם פגיעה תפקודית.

מה משמעותה של טרנסלוקציה כזו בעובר?

משמעות הממצא תלויה בראש ובראשונה בקיומה של אותה טרנסלוקציה באחד ההורים (לא סביר בשניהם). אם אחד ההורים נושא טרנסלוקציה, ייתכן שהממצא קיים גם בבני משפחה אחרים. ברוב המקרים אחד ההורים נושא טרנסלוקציה דומה.

אם בבדיקת הדם לכרומוזומים נמצא שאחד ההורים נושא טרנסלוקציה כזו:

אם ההורה נושא הטרנסלוקציה בריא לחלוטין, צפוי שהעובר יהיה גם כן בריא ולא יסבול מבעיות גנטיות הנובעות מהטרנסלוקציה.

אך יש צורך לשלול מצב מיוחד המכונה (Uniparental disomy - (UPD במצב זה, שני כרומוזומים מאותו סוג מקורם בהורה אחד, במקום המצב הרגיל בו כרומוזום אחד מקורו מהאב והשני מהאם. מצב זה שכיח בטרנסלוקציה רוברטסונית. אפשר לשלול קיום תופעה זו בעזרת בדיקות הגנטיקה המולקולרית; בודקים ברמת הדנ"א ולא ברמת הכרומוזומים.

אם מדגימים UPD יש צורך לפנות לייעוץ גנטי בו יעריכו את הסיכונים לבעיות שונות הנובעות מכך (לפי סוג הכרומוזומים המוערבים ושאר הבדיקות).

אם בבדיקת הדם לכרומוזומים נמצא שאף אחד מההורים לא נושא טרנסלוקציה כזו:

הסיכוי למצוא טרנסלוקציה בעובר, בבדיקות מי שפיר בהיריונות לבני-זוג שאינם נושאים טרנסלוקציה כזו, הוא 1:900. אם הטרנסלוקציה לא קיימת אצל אף אחד מההורים (מצב זה נקרא De-Novo) הסיכון למומים או בעיות התפתחותיות ופיגור שכלי בעובר הוא כ-3%-4%. חלק מהמומים (אם קיימים) מתגלים ע"י בדיקת הנושא של UPD (ראה לעיל) וחלק מתגלים באולטרסאונד. המומים המתגלים באולטרסאונד מגוונים. אם מאתרים ממצאים באולטרסאונד, כגון מומים או עיכוב בגדילה, הסיכון לפיגור שכלי עולה באופן משמעותי. במסגרת ייעוץ גנטי אפשר להעריך את הסיכון ע"פ ממצאי האולטרסאונד. יש המוסיפים בדיקת UPD (ממצא שהסיכוי לקיומו פחות מ-1% במקרים אלו)

האם במקרים של טרנסלוקציה רוברטסונית De-Novo יש סיכון מוגבר לפיגור שכלי גם אם אין UPD והאולטרסאונד תקין?

מספר העבודות אינו גדול. לפי עבודה אחת חשובה (שבה נחקרו כ-50 מקרים עם טרנסלוקציה שלוותה בפיגור שכלי ו/או מומים) נמצאו מתוך ה-50 רק 2 מקרים עם ליקויים שהתגלו בלידה ושלא התגלו בהיריון בעזרת האולטרסאונד: אחד עם היפוספדיאס (לא נבדק אצלו UPD) ושני עם איחור קל בהתפתחות והתכווצויות (אם כי במקרה זה גם לאם היו התכווצויות). לכן העדר מומים באולטרסאונד ושלילת קיום UPD כנראה משפר את הסיכויים של העובר להיות בריא.

מה הסיכונים העלולים להתרחש בהריונות הבאים ומה הסיכוי להישנות?

להורה הנושא טרנסלוקציה מאוזנת יכולים להיוולד ילדים בריאים, שאינם נושאים טרנסלוקציה או ילדים בריאים הנושאים טרנסלוקציה מאוזנת, כמו ההורה. במקרה האחרון, הזהה למצב הקיים אצל ההורה, אין לכך השלכות מדאיגות. הסיכוי של הורה, נשא הטרנסלוקציה, ללדת ילדים בריאים הוא כ-85% בכל היריון.

בכל זאת יש להורה, שנושא טרנסלוקציה מאוזנת, סיכון מוגבר (כ-15%) ללדת ילד עם מבנה כרומוזומי לא מאוזן. כלומר מבנה כרומוזומלי הלוקה בחוסר או תוספת של חומר גנטי שמקורו בטרנסלוקציה של ההורה. חלק מהעוברים, שיש להם מבנה כרומוזומלי לא מאוזן נפלטים בהפלה ספונטנית בתחילת ההיריון. לכן ניתן לראות הפלות חוזרות אצל חלק מבני-הזוג שאחד מהם (די באחד מהם) נושא טרנסלוקציה מאוזנת.

אפשר לאבחן אם עובר הוא בעל מבנה כרומזוזומלי מאוזן או נשא של טרנסלוקציה לא מאוזנת, בבדיקת מי שפיר או בבדיקת סיסי שלייה ואף בבדיקת העובר טרם החזרתו לרחם כשההריון מתבצע בהפרייה חוץ גופית. כאן בכל הריון נוסף בו תמצא אצל העובר טרנסלוקציה מאוזנת יהיה מקום לשקול בחיוב (תלוי בכרומוזומים המעורבים) ביצוע של בדיקה משלימה ל-UPD.


מקרים מיוחדים של טרנסלוקציה רוברטסונית:

מקרה פרטי של טרנסלוקציה רוברטסונית – טרנסלוקציה המערבת (חיבור של) שני כרומוזומים 15

מקרה פרטי של טרנסלוקציה רוברטסונית – טרנסלוקציה המערבת (חיבור של) שני כרומוזומים 14

במקרה כזה ברוב הגדול של המקרים מקור הכרומוזומים 14 המחוברים הינו מאחד ההורים. כלומר ישנה תרומה של 2 כרומוזומים מהורה אחד אך חסרה התרומה מההורה השני. מצב זה מכונה Uniparental disomy (UPD) (ראה פרוט תחת הערך תסמונת פרדר ווילי ו/או אנג'למן).

ברוב המקרים בהורים יימצאו הכרומוזומים תקינים לחלוטין.

בעובר או בילד התמונה הקלינית תלויה במספר גורמים עיקריים:

1. מאיזה הורה הגיעו 2 הכרומוזומים המחוברים 14:14?

- אם מקורם באב (מצב המכונה Unipaternal disomy) התמונה בד"כ חמורה יותר. יתכנו סימנים כמו: ריבוי מי שפיר בהריון, מומים בצלעות, בית חזה קטן, קשיי נשימה, גפיים קצרות, ופיגור שכלי קל עד קשה. כמו כן ייתכנו ממצאים נוספים כמו: פגות, סנטר קטן יחסית, רפיון שרירים ובעיות האכלה, רכות של אזור קנה הנשימה העליון המתבטא ב"סטרידור", פרקים "מקובעים" (מצב המכונה קונטרקטורטת), ואף תוארו מומים שונים אחרים.

- אם מקורם באם (מצב המכונה Unimaternal disomy) התמונה יחסית קלה יותר ואופייניים הסימנים הבאים: עיכוב בגדילה ברחם, בעיות בגדילה גם אחרי הלידה וקומה נמוכה יחסית, כפות ידיים ורגליים קטנות, גמישות יתר של הפרקים, איחור התפתחותי יחסית קל, היקף ראש גדול יחסית ועקמת. אופייני במיוחד הנטייה להתבגרות מוקדמת, מצב העלול להחמיר את הגובה הסופי.

2. האם 2 הכרומוזומים 14 המחוברים הינם תמונת ראי מדוייקת אחד של השני (מצב המכונה isodisomy), לעומת חיבור של 2 כרומוזומים שונים של הורה שתרם אותם (מצב המכונה heterodisomy). הצורה הראשונה (איזודיזומיה) מסוכן יותר ועלול להיות קשור במומים ובעיות אחרות, זאת עקב אפשרות שבאחד הגנים לאורך כרומוזום 14 ישנה מוטציה (שבד"כ היא "שקטה") שיכולה לבוא לידי ביטוי כמחלה או פגם רק אם המוטציה קיימת ב-2 הכרומוזומים. מצב של איזודיזומיה מביא אז לידי ביטוי מוטציות "שקטות" כאלו.

3. יש חוקרים הטוענים כי גם למועד בו התרחשו הפגמים שהובילו ל-UPD חשובים לביטוי הקליני – זה עדיין לא הוכח וקשה להסתמך על כך.

ניתן לאבחן את המקור של 2 כרומוזומי ה-14 (אבהי או אימהי) וגם לקבוע אם מדובר באיזודיזומיה בבדיקות גנטיות מולקולריות (ראה פרוט תחת תסמונת פרדר ווילי ו/או אנג'למן).


מהו סיכון ההישנות במקרי טרנסלוקציה כזו ? כאמור, כיוון שאצל ההורים הממצא לא קיים, אין עליה משמעותית בסיכון להישנות בהריונות הבאים של הזוג או בני משפחה אחרים.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות