חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 2p16.3

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 22:19, 11 בפברואר 2019 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)
(מידת ביטוי המחלה:)
→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה מתאריך 22:20, 11 בפברואר 2019 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)
(סימנים קליניים:)
עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 9: שורה 9:
חסר של המקטע המדובר נמצא אצל כ-1 מתוך 400 ילדים עם אוטיזם ובעיות נוירוהתפתחותיות, ובכ-1:500 אנשים עם סכיזופרניה (על סמך 17,000 ילדים חולים שנבדקו) - זאת לעומת 10 מתוך 51,000 בריאים. '''כלומר קיום החסר מעלה הסיכון לפיגור שכלי פי 15 מהסיכון בכלל האוכלוסיה. לפי עבודה אחרת פי 9. (כלומר לאלו עם החסר הסיכון לפיגור שכלי הוא כ- 15-30%).''' חסר של המקטע המדובר נמצא אצל כ-1 מתוך 400 ילדים עם אוטיזם ובעיות נוירוהתפתחותיות, ובכ-1:500 אנשים עם סכיזופרניה (על סמך 17,000 ילדים חולים שנבדקו) - זאת לעומת 10 מתוך 51,000 בריאים. '''כלומר קיום החסר מעלה הסיכון לפיגור שכלי פי 15 מהסיכון בכלל האוכלוסיה. לפי עבודה אחרת פי 9. (כלומר לאלו עם החסר הסיכון לפיגור שכלי הוא כ- 15-30%).'''
-הבעיות הרפואיות שנמצאו אצל אלו שהיה חסר של אקסונים 1-3 או 1-5 כללו בעיקר איחור ניכר בדיבור, פיגור שכלי (אצל 90% מהמקרים), סכיזופרניה, אוטיזם (50%), פירכוסים, קטנים לגילם, היפוטוניה. +הבעיות הרפואיות שנמצאו אצל אלו שהיה חסר של אקסונים 1-3 או 1-5 כללו בעיקר איחור ניכר בדיבור, פיגור שכלי, סכיזופרניה, אוטיזם, פירכוסים, קטנים לגילם, היפוטוניה.
כשהחסר מודגם בילד או עובר, הוא יימצא באחד ההורים (אף שהוא בריא) בכ-70% מהמקרים. כשהחסר מודגם בילד או עובר, הוא יימצא באחד ההורים (אף שהוא בריא) בכ-70% מהמקרים.

גרסה מתאריך 22:20, 11 בפברואר 2019

שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע קצרה של כרומוזום 2 הקשורים באוטיזם ובעיות פסיכיאטריות".

תוכן עניינים

סימנים קליניים:

מדובר בחסרים קטנים בגן המכונה NRXN1 - חסרים בגן זה נמצאו קשורים בסיכון מוגבר לפיגור שכלי, אוטיזם וסכיזופרניה. הקשר נתגלה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים. מדובר בחסרים בתוך הגן המדובר – גדלים של מאות אלפי אותיות בחומר הגנטי של הגן בכרומוזום 2, שפוגע בתפקוד גן הקשור בהתפתחות המוח וחשוב לאפשר תפקוד מוחי תקין.

שכיחות התסמונת יחסית לא גבוהה – אך היא ללא ספק מצויה יותר באנשים עם אוטיזם ובעיות נוירוהתפתחותיות.

חסר של המקטע המדובר נמצא אצל כ-1 מתוך 400 ילדים עם אוטיזם ובעיות נוירוהתפתחותיות, ובכ-1:500 אנשים עם סכיזופרניה (על סמך 17,000 ילדים חולים שנבדקו) - זאת לעומת 10 מתוך 51,000 בריאים. כלומר קיום החסר מעלה הסיכון לפיגור שכלי פי 15 מהסיכון בכלל האוכלוסיה. לפי עבודה אחרת פי 9. (כלומר לאלו עם החסר הסיכון לפיגור שכלי הוא כ- 15-30%).

הבעיות הרפואיות שנמצאו אצל אלו שהיה חסר של אקסונים 1-3 או 1-5 כללו בעיקר איחור ניכר בדיבור, פיגור שכלי, סכיזופרניה, אוטיזם, פירכוסים, קטנים לגילם, היפוטוניה.

כשהחסר מודגם בילד או עובר, הוא יימצא באחד ההורים (אף שהוא בריא) בכ-70% מהמקרים.

מעניין כאן גם הקשר למקום החסר, וכשהוא בצד ה-c-terminal של הגן יש נטייה להיקף ראש גדול ופירכוסים.

כשהחסר לא כלל אקסונים התמונה הקלינית קלה בהרבה, וייתכן שלא יהיה ביטוי קליני משמעותי.


החסר/הכפלה באיזור זה של הכרומוזומים כמעט תמיד לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- CGH הצ'יפ הגנטי, ובשיטת FISH (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה).

צורת ההעברה התורשתית:

בכ-30% מהמקרים הם "מוטציה טרייה" – לאלו סיכון הישנות קטן ביותר.

כשזה מורש מההורים, הרוב ההורשה אימהית (פי 2 ממקור אבהי). אז יתכן ולהורה יהיה הפרעה מסוג דיכאון או נפשית אחרת .

מידת ביטוי המחלה:

חדירות התסמונת כשיש חסר של המקטע הזה היא כ-50% אך ביטוי חמור (פיגור שכלי או אוטיזם או סכיזופרניה) יהיה בכ-15-30 אחוז מהמקרים. זה במיוחד נכון כנראה כשאין מממצא דומה באחד ההורים.

המידע הגנטי המולקולרי:

הגן למחלה: NRXN1

== האמצעים לברור גנטי: == ציפ גנטי

בדיקה אבחנתית:

בדיקת CGH. אחרי שזה אותר, ניתן לבדוק הורים בשיטת FISH על ידי שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד"כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.

בדיקת נשאות: כמו בדיקה אבחנתית.

בדיקת העובר: כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית (PGD).


ספרות:

Schaaf CP, Phenotypic spectrum and genotype-phenotype correlations of NRXN1 exon deletions. Eur J Hum Genet. 20;1240-7, 2012

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות