חסר מזערי או הכפלה מזערית בזרוע הקצרה של כרומוזום 16p13.11

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 08:19, 13 בספטמבר 2019 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)
(שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה)
→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה מתאריך 10:05, 3 באוגוסט 2020 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)
(סימנים קליניים של תסמונת החסר:)
עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
(6 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.)
שורה 5: שורה 5:
תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים. תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים.
-'''תסמונת החסר''' תוארה תחילה יותר בילדים עם בעיות התפתחות ופיגור שכלי, אבל בהמשך גם בבריאים. מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 16 של כ-1,500,000 בסיסים שלאורך כרומוזום 16 (בין נקודות ציון 15399840-16183587). בחסר יש 8 גנים - החשובים בהם: NDE1 MYH111 ABCC1 ABCC6. לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני. + 
 +'''תסמונת החסר'''
 + 
 +תוארה תחילה יותר בילדים עם בעיות התפתחות ופיגור שכלי, אבל בהמשך גם בבריאים. מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 16 של כ-1,500,000 בסיסים שלאורך כרומוזום 16 (בין נקודות ציון 15399840-16183587). בחסר יש 8 גנים - החשובים בהם: NDE1 MYH111 ABCC1 ABCC6. לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני.
בשנים האחרונות התווסף מידע על מספרי נבדקים גדולים יותר והמידע שהתאסף בספרות מעיד על הימצאות השינוי הזה בכ-1:1100 ילדים עם בעיות נוירוהתפתחותיות כמו פיגור שכלי ו/או אוטיזם (+/- פירכוסים) ו/או סכיזופרניה - זאת לעומת כ- 1:2500 בנבדקים בריאים. בשנים האחרונות התווסף מידע על מספרי נבדקים גדולים יותר והמידע שהתאסף בספרות מעיד על הימצאות השינוי הזה בכ-1:1100 ילדים עם בעיות נוירוהתפתחותיות כמו פיגור שכלי ו/או אוטיזם (+/- פירכוסים) ו/או סכיזופרניה - זאת לעומת כ- 1:2500 בנבדקים בריאים.
שורה 16: שורה 19:
-'''דופליקציה של המקטע הזה''' נמצאת בשכיחות מוגברת (פי כ-5) באנשים עם סכיזופרניה. עליה קלה (פי כ-2-3) נמצאה גם בסיכון לבעיות התפתחות PDD מומי לב. לכן נראה כי הדופליקציה כנראה קשורה בעליה קלה בסיכון לפיגור שכלי (מדובר בתוספת סיכון קטנה (אחוזים בודדים) ובדרגות יותר קלות ומשתנות). +'''דופליקציה של המקטע הזה'''
 + 
 +בספרות תחילה הודגם שהכפלה של המקטע הספציפי הזה נמצאת בשכיחות מוגברת (פי כ-5) באנשים עם סכיזופרניה. עליה קלה (פי כ-2-3) נמצאה גם בסיכון לבעיות התפתחות PDD מומי לב. לכן נראה כי הדופליקציה כנראה קשורה בעליה קלה בסיכון לפיגור שכלי (מדובר בתוספת סיכון קטנה (אחוזים בודדים) ובדרגות יותר קלות ומשתנות).
בעבודה אחת כשפילחו את השכיחות של השינויים באיזור זה (חסר והכפלה) בכ-11,000 בריאים ובכ-10.000 ילדים עם איחור התפתחותי נמצא הבדל רק בקרב הזכרים (ייצוג פי 2 בחדופליקציה). לפי זה נראה שלנקבות אין עליה משמעותית בסיכון לביטוי של השינויים באתר זה. בעבודה אחת כשפילחו את השכיחות של השינויים באיזור זה (חסר והכפלה) בכ-11,000 בריאים ובכ-10.000 ילדים עם איחור התפתחותי נמצא הבדל רק בקרב הזכרים (ייצוג פי 2 בחדופליקציה). לפי זה נראה שלנקבות אין עליה משמעותית בסיכון לביטוי של השינויים באתר זה.
-מהמידע שיש בידינו מישראל שכיחות הממצא נמצא דומה בקרב הנבדקים עם בעיות נוירוהתפתחותיות (4 מתוך כ-3,300: מהם 3 זכרים ו-1 נקבות) לעומת אלו המיצגים אוכלוסיה כללית (7 מתוך כ- 7,900). במספרים כאלה העדר ייצוג יתר אינו תומך בתוספת סיכון משמעותית (1-2%) לבעיות נוירוהתפתחותיות רציניות מעבר לסיכון הרגיל ובמיוחד לא בנקבות.+'''מהמידע שיש בידינו מישראל:''' -- בישראל מתבצעות בדיקות רבות באוכלוסייה הכללית והתוצאות בארץ מאפשרות קבלת מידע בעל משמעות סטטיסטית טוב. בעבודות שלנו מישראל נמצא ששכיחות הממצא נמצא דומה בקרב הנבדקים עם בעיות נוירוהתפתחותיות (4 מתוך כ-3,300: מהם 3 זכרים ו-1 נקבות) לעומת אלו המיצגים אוכלוסיה כללית (7 מתוך כ- 7,900). במספרים כאלה העדר ייצוג יתר אינו תומך בתוספת סיכון משמעותית (1-2%) לבעיות נוירוהתפתחותיות רציניות מעבר לסיכון הרגיל ובמיוחד לא בנקבות.
- +
-== סימנים קליניים של תסמונת החסר: ==+
- +
-ייתכנו מהסימנים הקלינים שלהלן: +
- +
-פיגור שכלי שלרוב הוא קל. +
- +
-אוטיזם. לעוד אחוז מסויים יש הפרעות התנהגות אחרות.+
- +
-פירכוסים - לחלק בצורה קשה (WEST).+
- +
-סכיזופרניה.+
- +
-'''סימנים נוספים בשכיחות יותר קטנה:'''+
- +
-1. שינויים דיסמורפים וקומה נמוכה תוארה בחלק מהמקרים.+
- +
-2. חיך שסוע ושינויים בקו האמצע (midline defect).+
- +
-3. שינויים בתעלת האוזן או tag בקידמת האוזן.+
- +
-4. מום לב יחסית נדיר - תואר ASD - נמצא גם קשר לשקיפות מוגברת בעובר.+
- +
-== סימנים קלינים של הדופליקציה ==+
-'''תסמונת הקשורה בדופליקציה של המקטע כנראה פחות חמורה''' +בנוסף, גם כשהדופליקציה (הכפלה) של המקטעה רחבה יותר וכללת 39 גנים, כולל את הגן XYLT1 (שטח בגודל של 2.7 מיליון בסיסים), אין כל ייצוג יתר של חולים בהשוואה לביקורת של אוכלוסיה רגיל - לכן הרושם שאין לדופליקציה זו השפעה מזיקה - לפחות לא במידה בולטת הנמדדת בשכיחותו של שינוי זה באוכלוסייה בישראל.
-- יש מחקרים המראים כי הדופליקציה מעלה הסיכון בעיקר לבעיות למידה, ומחלות נפש (סכיזופרניה שלרוב מגיבה לטיפול). 
-- בחלק מהמחקרים הדגימו עליה פי 2 בשכיחות של איחור התפתחותי עד PDD, פולידקטילי, מומי לב (קוארקטציה של אב העורקים בעיקר) והביטוי הקליני חלקי ומשתנה בחומרתו. 
== צורת ההעברה התורשתית: == == צורת ההעברה התורשתית: ==

גרסה מתאריך 10:05, 3 באוגוסט 2020

שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע קצרה - כרומוזום 16 הקשורים בפיגור שכלי, אוטיזם ובעיות פסיכיאטריות.

תוכן עניינים

שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה

תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים.


תסמונת החסר

תוארה תחילה יותר בילדים עם בעיות התפתחות ופיגור שכלי, אבל בהמשך גם בבריאים. מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 16 של כ-1,500,000 בסיסים שלאורך כרומוזום 16 (בין נקודות ציון 15399840-16183587). בחסר יש 8 גנים - החשובים בהם: NDE1 MYH111 ABCC1 ABCC6. לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני.

בשנים האחרונות התווסף מידע על מספרי נבדקים גדולים יותר והמידע שהתאסף בספרות מעיד על הימצאות השינוי הזה בכ-1:1100 ילדים עם בעיות נוירוהתפתחותיות כמו פיגור שכלי ו/או אוטיזם (+/- פירכוסים) ו/או סכיזופרניה - זאת לעומת כ- 1:2500 בנבדקים בריאים.

עבודה בישראל לסיכום הבדיקות שנערכו בבלינסון ומכבי על מעל 15,000 נבדקיי ביקורת ו-3,600 ילדים עם פיגור שכלי או בעיות נוירוהתפתחותיות משמעותיות נמצאו אחוזים דומים - החסר מופיע בשכיחות גבוהה פי 2.5 יותר משכיחותה באוכלוסייה הכללית . לכן חסר של איזור זה נחשב לתורם לעלית הסיכון לבעות כאלה בערך פי קצת פחות מ-2.5 מסיכון הרקע.

לאחרונה נמצא כי יש הבדל בין זכרים לנקבות - בעבודה שבדקה זאת וכשפילחו את השכיחות של השינויים באיזור זה (חסר והכפלה) בכ-11,000 בריאים ובכ-10.000 ילדים עם בעיות נוירוהתפתחותיות נמצא הבדל בקרב הזכרים (בזכרים החסר נמצא פי 4-5 יותר גבוה בילדים עם בעיות נוירוהתפתחותיות - כלומר סיכון של כ-10-15% לפיגור שכלי או אוטיזם). נראה שלנקבות העליה בסיכון לביטוי של החסר הכרומוזומלי באתר זה אינה ניכרת (כ- פי 2 - כלומר כ-5%).

חשוב להדגיש כי במקרים בהם החסר גדול יותר וכולל את גם את האיזור הקרוב לצנטרומר (עד נקודת ציון מעבר ל- 18000000) מדובר במקרים שהסיכון גבוה יותר משמעותית לגרום לבעיות נוירוהתפתחותיות.


דופליקציה של המקטע הזה

בספרות תחילה הודגם שהכפלה של המקטע הספציפי הזה נמצאת בשכיחות מוגברת (פי כ-5) באנשים עם סכיזופרניה. עליה קלה (פי כ-2-3) נמצאה גם בסיכון לבעיות התפתחות PDD מומי לב. לכן נראה כי הדופליקציה כנראה קשורה בעליה קלה בסיכון לפיגור שכלי (מדובר בתוספת סיכון קטנה (אחוזים בודדים) ובדרגות יותר קלות ומשתנות).

בעבודה אחת כשפילחו את השכיחות של השינויים באיזור זה (חסר והכפלה) בכ-11,000 בריאים ובכ-10.000 ילדים עם איחור התפתחותי נמצא הבדל רק בקרב הזכרים (ייצוג פי 2 בחדופליקציה). לפי זה נראה שלנקבות אין עליה משמעותית בסיכון לביטוי של השינויים באתר זה.

מהמידע שיש בידינו מישראל: -- בישראל מתבצעות בדיקות רבות באוכלוסייה הכללית והתוצאות בארץ מאפשרות קבלת מידע בעל משמעות סטטיסטית טוב. בעבודות שלנו מישראל נמצא ששכיחות הממצא נמצא דומה בקרב הנבדקים עם בעיות נוירוהתפתחותיות (4 מתוך כ-3,300: מהם 3 זכרים ו-1 נקבות) לעומת אלו המיצגים אוכלוסיה כללית (7 מתוך כ- 7,900). במספרים כאלה העדר ייצוג יתר אינו תומך בתוספת סיכון משמעותית (1-2%) לבעיות נוירוהתפתחותיות רציניות מעבר לסיכון הרגיל ובמיוחד לא בנקבות.

בנוסף, גם כשהדופליקציה (הכפלה) של המקטעה רחבה יותר וכללת 39 גנים, כולל את הגן XYLT1 (שטח בגודל של 2.7 מיליון בסיסים), אין כל ייצוג יתר של חולים בהשוואה לביקורת של אוכלוסיה רגיל - לכן הרושם שאין לדופליקציה זו השפעה מזיקה - לפחות לא במידה בולטת הנמדדת בשכיחותו של שינוי זה באוכלוסייה בישראל.


צורת ההעברה התורשתית:

רוב המקרים (80%) של חסר הם מורשים מאחד ההורים – לאלו סיכון הישנות 50%. כשזה מורש מההורים יתכן ולהורה יהיה הפרעה חלקית של סימני החסר.

רוב המקרים של דופליקציה הינם מורשים מאחד ההורים ולרוב ההורה בריא. אז יש כמובן סיכוי גבוה כי בני משפחה נוספים עם אותה דופליקציה.

מידת ביטוי המחלה:

חדירות התסמונת של חסר מקטע זה לא נקבעה סופית אך היא די מלאה - אולם צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים. החדירות של הדופליקציה קטנה אם בכלל יש לזה בטוי.

המידע הגנטי המולקולרי:

הגן למחלה: לא ידוע איזה מ-8 הגנים באיזור החסר אחראי לסימני המחלה השונים.

האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

החסר (כמו גם הדופליקציה) באיזור זה של הכרומוזומים לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- CGH הצ'יפ הגנטי, ובשיטת FISH (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה).

בדיקת CGH. אחרי שזה אותר, ניתן לבדוק הורים בשיטת FISH על ידי שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד"כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.

בדיקת נשאות:

כמו בדיקה אבחנתית.

בדיקת העובר:

כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית (PGD).


מאמר:

Clinical report: An interstitial deletion of 16p13.11 detected by array CGH in a patient with infantile spasms

Arivudainambi Ramalingam: 16p13.11 duplication is a risk factor for a wide spectrum of neuropsychiatric disorders Journal of Human Genetics (2011) 56, 541–544

Sandesh C Sreenath Nagamani et al: Phenotypic manifestations of copy number variation in chromosome 16p13.11 European Journal of Human Genetics (2011) 19, 280–286

Male-biased autosomal effect of 16p13.11 copy number variation in neurodevelopmental disorders. Tropeano M, PLoS One. 2013 Apr 18;8(4):e61365. doi: 10.1371

Copy number variations of chromosome 16p13.1 region associated with schizophrenia Ingason A., et al - Mol Psychiatry. 2011 Jan; 16(1): 17–25

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות