חסר מזערי או הכפלה מזערית בזרוע הקצרה של כרומוזום 16p13.11

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 12:18, 13 באוגוסט 2013 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)
(סימנים קלינים של הדופליקציה)
→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה מתאריך 21:31, 25 בנובמבר 2013 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)
(שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה)
עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 10: שורה 10:
-'''דופליקציה של המקטע הזה''' נמצאת בשכיחות מעט יותר מוגברת באוכלוסייה הכללית אבל מעט יותר באנשים עם סכיזופרניה. עליה קלה (פי כ-2) נמצאה גם בסיכון לבעיות התפתחות PDD מומי לב.. לכן נראה כי הדופליקציה כנראה לא קשורה בעליה משמעותית בסיכון לפיגור שכלי ואם כן אז מדובר בתוספת סיכון קטנה (אחוזים בודדים) ובדרגות יותר קלות ומשתנות.+'''דופליקציה של המקטע הזה''' נמצאת בשכיחות מוגברת (פי 5-10) באנשים עם סכיזופרניה. עליה קלה (פי כ-2-5) נמצאה גם בסיכון לבעיות התפתחות PDD מומי לב.. לכן נראה כי הדופליקציה כנראה קשורה בעליה אם כי לא גדולה מאד בסיכון לפיגור שכלי (מדובר בתוספת סיכון קטנה (אחוזים בודדים) ובדרגות יותר קלות ומשתנות).
== סימנים קליניים של תסמונת החסר: == == סימנים קליניים של תסמונת החסר: ==

גרסה מתאריך 21:31, 25 בנובמבר 2013

שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 16 הקשורים בפיגור שכלי, אוטיזם ובעיות פסיכיאטריות.

תוכן עניינים

שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה

תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים.

תסמונת החסר תוארה תחילה יותר בילדים עם בעיות התפתחות ופיגור שכלי, אבל בהמשך גם בבריאים. סיכום של השכיחויות כפי שנראה עד היום (עדיין לא מספרים גדולים) הינו של כ-1:600 בילדים עם פיגור שכלי ו/או אוטיזם ו/או פירכוסים ו/או סכיזופרניה - זאת לעומת בודדים (כ-1:1500) נבדקים בריאים. לכן חסר של איזור זה נחשב לתורם לעלית הסיכון לבעות כאלה בערך פי 3 מהסיכון הרקע.

מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 16 של כ-1,500,000 בסיסים שלאורך כרומוזום 16 (בין נקודות ציון 15399840-16183587). בחסר יש 8 גנים - החשובים בהם: NDE1 MYH111 ABCC1 ABCC6. לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני.


דופליקציה של המקטע הזה נמצאת בשכיחות מוגברת (פי 5-10) באנשים עם סכיזופרניה. עליה קלה (פי כ-2-5) נמצאה גם בסיכון לבעיות התפתחות PDD מומי לב.. לכן נראה כי הדופליקציה כנראה קשורה בעליה אם כי לא גדולה מאד בסיכון לפיגור שכלי (מדובר בתוספת סיכון קטנה (אחוזים בודדים) ובדרגות יותר קלות ומשתנות).

סימנים קליניים של תסמונת החסר:

ייתכנו מהסימנים הקלינים שלהלן:

פיגור שכלי שלרוב הוא קל.

אוטיזם. לעוד אחוז מסויים יש הפרעות התנהגות אחרות.

פירכוסים - לחלק בצורה קשה (WEST).

סכיזופרניה.

סימנים נוספים בשכיחות יותר קטנה:

1. שינויים דיסמורפים וקומה נמוכה תוארה בחלק מהמקרים.

2. חיך שסוע ושינויים בקו האמצע (midline defect).

3. שינויים בתעלת האוזן או tag בקידמת האוזן.

4. מום לב יחסית נדיר - תואר ASD - נמצא גם קשר לשקיפות מוגברת בעובר.

סימנים קלינים של הדופליקציה

תסמונת הקשורה בדופליקציה של המקטע כנראה פחות חמורה

- יש מחקרים המראים כי הדופליקציה אינה קשורה בביטוי קליני משמעותי, אלא שונות רגילה באוכלוסיה.

- בחלק מהמחקרים הדגימו עליה פי 2 בשכיחות של איחור התפתחותי עד PDD, פולידקטילי, מומי לב (קוארקטציה של אב העורקים בעיקר) והביטוי הקליני חלקי ומשתנה בחומרתו.

צורת ההעברה התורשתית:

רוב המקרים (80%) של חסר הם מורשים מאחד ההורים – לאלו סיכון הישנות 50%. כשזה מורש מההורים יתכן ולהורה יהיה הפרעה חלקית של סימני החסר.

רוב המקרים של דופליקציה הינם מורשים מאחד ההורים ולרוב ההורה בריא. אז יש כמובן סיכוי גבוה כי בני משפחה נוספים עם אותה דופליקציה.

מידת ביטוי המחלה:

חדירות התסמונת של חסר מקטע זה לא נקבעה סופית אך היא די מלאה - אולם צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים. החדירות של הדופליקציה קטנה אם בכלל יש לזה בטוי.

המידע הגנטי המולקולרי:

הגן למחלה: לא ידוע איזה מ-8 הגנים באיזור החסר אחראי לסימני המחלה השונים.

האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

החסר (כמו גם הדופליקציה) באיזור זה של הכרומוזומים לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- CGH הצ'יפ הגנטי, ובשיטת FISH (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה).

בדיקת CGH. אחרי שזה אותר, ניתן לבדוק הורים בשיטת FISH על ידי שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד"כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.

בדיקת נשאות:

כמו בדיקה אבחנתית.

בדיקת העובר:

כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית (PGD).


מאמר:

Clinical report: An interstitial deletion of 16p13.11 detected by array CGH in a patient with infantile spasms

Arivudainambi Ramalingam: 16p13.11 duplication is a risk factor for a wide spectrum of neuropsychiatric disorders Journal of Human Genetics (2011) 56, 541–544

Sandesh C Sreenath Nagamani et al: Phenotypic manifestations of copy number variation in chromosome 16p13.11 European Journal of Human Genetics (2011) 19, 280–286

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות