חסר מזערי או הכפלה מזערית באיזור המרוחק בכרומוזום 22q11.2

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 08:09, 12 ביולי 2014 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)
(שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה)
→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה מתאריך 10:25, 20 במאי 2019 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)
(שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה)
עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 15: שורה 15:
כמעט כל המקרים (90%) הינם De-novo (לא נמצאים בהורים) ואם זה קיים בהורים לרוב זה באמא. כמעט כל המקרים (90%) הינם De-novo (לא נמצאים בהורים) ואם זה קיים בהורים לרוב זה באמא.
-'''דופליקציה של המקטע הזה''' + 
 +'''דופליקציה (הכפלה) של המקטע הזה'''
תוארה בעשרות מקרים שעברו בדיקת ציפ גנטי. מטבע הדברים, כיון שרוב הנבדקים הנשלחים לבדיקה זו היו עם איחור התפתחותי, רוב אלו עם החסר היו ילדים עם בעיות התפתחות, ופיגור שכלי או אוטיזם. לרובם היה איחור בדיבור. תוארה בעשרות מקרים שעברו בדיקת ציפ גנטי. מטבע הדברים, כיון שרוב הנבדקים הנשלחים לבדיקה זו היו עם איחור התפתחותי, רוב אלו עם החסר היו ילדים עם בעיות התפתחות, ופיגור שכלי או אוטיזם. לרובם היה איחור בדיבור.
-בכ85% מהמקרים הממצא מורש מאחד ההורים - ההורים הללו היו בריאים פרט לאחת עם איחור התפתחותי.+מניסיוננו בכ65% מהמקרים הממצא מורש מאחד ההורים - ההורים הללו היו בריאים פרט לאחת עם איחור התפתחותי.
-באוכלוסייה הכללית זה די נדיר למצוא דופליקציה כזו ותוארו מקרים בודדים מתוך עשרות אלפי נבדקים. מאידך, הממצא אחראי לחלק מהמקרים עם פיגור שכלי - לפחות 1:500 ילדים עם פיגור שכלי תהיה זו הסיבה (32 מתוך 15,749 שנבדקו). באוכלוסיה הבריאה הדופליקציה נמצאה ב-5 מתוך 10,118 נבדקים).+סיכום שערכנו בישראל במעבדה הגדולה של מכבי נמצאה שכיחות הדופליקציה הזו ב-14 מתוך כ-30,000 נבדקים באוכלוסיה כללית. ואילו בקרב ילדים שנבדקו עקב לקויות נוירוהתפתחותיות ב-3 מתוך 4200 נבדקים. נתונים אלו מעידים על עליה פי 2 בסיכון לפיגור שכלי ובעיות נוירוהתפתחותיות בקרב נושאי הדופליקציה הזו. בעבודות אחרות הסיכון תואר כפי 4-5 (בכ-32 מתוך 15,749 שנבדקו עם פיגור שכלי לעומת 5 מתוך 10,118 נבדקים בבאוכלוסיה הבריאה). לכן הסיכון לבעיות נוירוהתפתחותיות הינו בין פי 2 לפי 4.
-הערכה כי הסיכון לפיגור שכלי ניכר בממצא כזה הינו כ-10% ובעיות התפתחות קלות יותר בכ-20%.+הערכה כי הסיכון לפיגור שכלי ניכר בממצא כזה הינו 5% עד כ-10% (בעיות לימודיות - מצבים ניתנים לטיפול בכ-20%)
== מידת ביטוי המחלה: == == מידת ביטוי המחלה: ==

גרסה מתאריך 10:25, 20 במאי 2019

שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 22 הנמצא סמוך לתסמונת המפורסמת המכונה VCF.


תוכן עניינים

שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה

תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים.

מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 22 של כ-1,400,000 בסיסים שלאורך כרומוזום 22 (בין נקודות ציון 20,000,000-21,400,000). בחסר יש לפחות 17 גנים - לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני.


תסמונת החסר

תוארה תחילה רק בילדים עם בעיות התפתחות ופיגור שכלי ונראה שלכ-90% מאלו עם החסר הזה יהיה איחור התפתחותי ופיגור שכלי. קיים קושי ברכישת דיבור. לכ-25% יש בעיות התנהגות. סימנים נוספים בחלק מהמקרים כללו מומי לב (40%), עיכוב בגדילה אחרי הלידה, פילטרום שטוח בפנים, היקף ראש יחסית קטן.

כמעט כל המקרים (90%) הינם De-novo (לא נמצאים בהורים) ואם זה קיים בהורים לרוב זה באמא.


דופליקציה (הכפלה) של המקטע הזה

תוארה בעשרות מקרים שעברו בדיקת ציפ גנטי. מטבע הדברים, כיון שרוב הנבדקים הנשלחים לבדיקה זו היו עם איחור התפתחותי, רוב אלו עם החסר היו ילדים עם בעיות התפתחות, ופיגור שכלי או אוטיזם. לרובם היה איחור בדיבור.

מניסיוננו בכ65% מהמקרים הממצא מורש מאחד ההורים - ההורים הללו היו בריאים פרט לאחת עם איחור התפתחותי.

סיכום שערכנו בישראל במעבדה הגדולה של מכבי נמצאה שכיחות הדופליקציה הזו ב-14 מתוך כ-30,000 נבדקים באוכלוסיה כללית. ואילו בקרב ילדים שנבדקו עקב לקויות נוירוהתפתחותיות ב-3 מתוך 4200 נבדקים. נתונים אלו מעידים על עליה פי 2 בסיכון לפיגור שכלי ובעיות נוירוהתפתחותיות בקרב נושאי הדופליקציה הזו. בעבודות אחרות הסיכון תואר כפי 4-5 (בכ-32 מתוך 15,749 שנבדקו עם פיגור שכלי לעומת 5 מתוך 10,118 נבדקים בבאוכלוסיה הבריאה). לכן הסיכון לבעיות נוירוהתפתחותיות הינו בין פי 2 לפי 4.

הערכה כי הסיכון לפיגור שכלי ניכר בממצא כזה הינו 5% עד כ-10% (בעיות לימודיות - מצבים ניתנים לטיפול בכ-20%)

מידת ביטוי המחלה:

חדירות תסמונת החסר גדולה.

חדירות תסמונת הדופליקציה: לא נקבעה סופית אך היא מוערכת בכ-10-30%- (לחומרת ביטוי קשה) אולם צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים.

המידע הגנטי המולקולרי:

הגן למחלה: לא ידוע איזה מהגנים באיזור החסר אחראי לסימני המחלה השונים.

האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

החסר (כמו גם הדופליקציה) באיזור זה של הכרומוזומים לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- CGH הצ'יפ הגנטי, ובשיטת FISH (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה).

בדיקת CGH. אחרי שזה אותר, ניתן לבדוק הורים בשיטת FISH על ידי שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד"כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.

בדיקת נשאות:

כמו בדיקה אבחנתית.

בדיקת העובר:

כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית (PGD).


מאמר:

Wincent et al- Molecular syndrome, 2010

Coppinger - Hum Mol Genetic, 2009

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות