חסר מזערי או הכפלה מזערית באיזור המרוחק בכרומוזום 22q11.2

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 12:08, 14 בספטמבר 2013 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)
(דף חדש: שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 16 הקשורים בפיגור שכלי, אוטיז...)
→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה נוכחית (10:27, 20 במאי 2019) (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)
(שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה)
 
(8 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.)
שורה 1: שורה 1:
-שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 16 הקשורים בפיגור שכלי, אוטיזם ובעיות פסיכיאטריות. +שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 22 הנמצא סמוך לתסמונת המפורסמת המכונה [[VCF]].
 + 
== שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה == == שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה ==
שורה 5: שורה 6:
תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים. תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים.
-'''תסמונת החסר''' תוארה תחילה יותר בילדים עם בעיות התפתחות ופיגור שכלי, אבל בהמשך גם בבריאים. סיכום של השכיחויות כפי שנראה עד היום (עדיין לא מספרים גדולים) הינו של כ-1:600 בילדים עם פיגור שכלי ו/או אוטיזם ו/או פירכוסים ו/או סכיזופרניה - זאת לעומת בודדים (כ-1:1500) נבדקים בריאים. לכן חסר של איזור זה נחשב לתורם לעלית הסיכון לבעות כאלה בערך פי 3 מהסיכון הרקע.+מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 22 של כ-1,400,000 בסיסים שלאורך כרומוזום 22 (בין נקודות ציון 20,000,000-21,400,000). בחסר יש לפחות 17 גנים - לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני.
-מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 16 של כ-1,500,000 בסיסים שלאורך כרומוזום 16 (בין נקודות ציון 15399840-16183587). בחסר יש 8 גנים - החשובים בהם: NDE1 MYH111 ABCC1 ABCC6. לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני. 
 +'''תסמונת החסר'''
-'''דופליקציה של המקטע הזה''' נמצאת בשכיחות מעט יותר מוגברת באוכלוסייה הכללית אבל מעט יותר באנשים עם סכיזופרניה. עליה קלה (פי כ-2) נמצאה גם בסיכון לבעיות התפתחות PDD מומי לב.. לכן נראה כי הדופליקציה כנראה לא קשורה בעליה משמעותית בסיכון לפיגור שכלי ואם כן אז מדובר בתוספת סיכון קטנה (אחוזים בודדים) ובדרגות יותר קלות ומשתנות.+תוארה תחילה רק בילדים עם בעיות התפתחות ופיגור שכלי ונראה שלכ-90% מאלו עם החסר הזה יהיה איחור התפתחותי ופיגור שכלי. קיים קושי ברכישת דיבור. לכ-25% יש בעיות התנהגות. סימנים נוספים בחלק מהמקרים כללו מומי לב (40%), עיכוב בגדילה אחרי הלידה, פילטרום שטוח בפנים, היקף ראש יחסית קטן.
-== סימנים קליניים של תסמונת החסר: ==+כמעט כל המקרים (90%) הינם De-novo (לא נמצאים בהורים) ואם זה קיים בהורים לרוב זה באמא.
-ייתכנו מהסימנים הקלינים שלהלן:  
-פיגור שכלי שלרוב הוא קל. +'''דופליקציה (הכפלה) של המקטע הזה'''
-אוטיזם. לעוד אחוז מסויים יש הפרעות התנהגות אחרות.+תוארה בעשרות מקרים שעברו בדיקת ציפ גנטי. מטבע הדברים, כיון שרוב הנבדקים הנשלחים לבדיקה זו היו עם איחור התפתחותי, רוב אלו עם החסר היו ילדים עם בעיות התפתחות, ופיגור שכלי או אוטיזם. לרובם היה איחור בדיבור.
-פירכוסים - לחלק בצורה קשה (WEST).+מניסיוננו בכ65% מהמקרים הממצא מורש מאחד ההורים - ההורים הללו היו בריאים פרט לאחת עם איחור התפתחותי.
-סכיזופרניה.+סיכום שערכנו בישראל (במעבדה של מכבי המבצעת הכי הרבה בדיקות בארץ) נמצאה שכיחות הדופליקציה הזו ב-14 מתוך כ-30,000 נבדקים באוכלוסיה כללית. ואילו בקרב ילדים שנבדקו עקב לקויות נוירוהתפתחותיות ב-3 מתוך 4200 נבדקים. נתונים אלו מעידים על עליה פי 2 בסיכון לפיגור שכלי ובעיות נוירוהתפתחותיות בקרב נושאי הדופליקציה הזו. בעבודות אחרות הסיכון תואר כפי 4-5 (בכ-32 מתוך 15,749 שנבדקו עם פיגור שכלי לעומת 5 מתוך 10,118 נבדקים בבאוכלוסיה הבריאה). לכן הסיכון לבעיות נוירוהתפתחותיות הינו בין פי 2 לפי 4.
-'''סימנים נוספים בשכיחות יותר קטנה:'''+הערכה כי הסיכון לפיגור שכלי ניכר בממצא כזה הינו 5% עד כ-10% (בעיות לימודיות - מצבים ניתנים לטיפול בכ-20%)
-1. שינויים דיסמורפים וקומה נמוכה תוארה בחלק מהמקרים.+== מידת ביטוי המחלה: ==
-2. חיך שסוע ושינויים בקו האמצע (midline defect).+חדירות תסמונת החסר גדולה.
- +
-3. שינויים בתעלת האוזן או tag בקידמת האוזן.+
- +
-4. מום לב יחסית נדיר - תואר ASD - נמצא גם קשר לשקיפות מוגברת בעובר.+
- +
-== סימנים קלינים של הדופליקציה ==+
- +
-'''תסמונת הקשורה בדופליקציה של המקטע כנראה פחות חמורה''' +
- +
-- יש מחקרים המראים כי הדופליקציה אינה קשורה בביטוי קליני משמעותי, אלא שונות רגילה באוכלוסיה. +
- +
-- בחלק מהמחקרים הדגימו עליה פי 2 בשכיחות של איחור התפתחותי עד PDD, פולידקטילי, מומי לב (קוארקטציה של אב העורקים בעיקר) והביטוי הקליני חלקי ומשתנה בחומרתו.+
- +
-== צורת ההעברה התורשתית: == +
- +
-רוב המקרים (80%) של חסר הם מורשים מאחד ההורים – לאלו סיכון הישנות 50%. כשזה מורש מההורים יתכן ולהורה יהיה הפרעה חלקית של סימני החסר.+
- +
-רוב המקרים של דופליקציה הינם מורשים מאחד ההורים ולרוב ההורה בריא. אז יש כמובן סיכוי גבוה כי בני משפחה נוספים עם אותה דופליקציה.+
- +
-== מידת ביטוי המחלה: ==+
-חדירות התסמונת של חסר מקטע זה לא נקבעה סופית אך היא די מלאה - אולם צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים. +חדירות תסמונת הדופליקציה: לא נקבעה סופית אך היא מוערכת בכ-10-30%- (לחומרת ביטוי קשה) אולם צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים.
-החדירות של הדופליקציה קטנה אם בכלל יש לזה בטוי. +
== המידע הגנטי המולקולרי: == == המידע הגנטי המולקולרי: ==
-'''''הגן למחלה:''''' לא ידוע איזה מ-8 הגנים באיזור החסר אחראי לסימני המחלה השונים.+'''''הגן למחלה:''''' לא ידוע איזה מהגנים באיזור החסר אחראי לסימני המחלה השונים.
== האמצעים לברור גנטי: == == האמצעים לברור גנטי: ==
שורה 76: שורה 55:
מאמר: מאמר:
-Clinical report: An interstitial deletion of 16p13.11 detected by array CGH in a patient with infantile spasms+Wincent et al- Molecular syndrome, 2010
- +
-Arivudainambi Ramalingam: 16p13.11 duplication is a risk factor for a wide spectrum of neuropsychiatric disorders Journal of Human Genetics (2011) 56, 541–544+
-Sandesh C Sreenath Nagamani et al: Phenotypic manifestations of copy number variation in chromosome 16p13.11 European Journal of Human Genetics (2011) 19, 280–286+Coppinger - Hum Mol Genetic, 2009

גרסה נוכחית

שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 22 הנמצא סמוך לתסמונת המפורסמת המכונה VCF.


תוכן עניינים

[עריכה] שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה

תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים.

מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 22 של כ-1,400,000 בסיסים שלאורך כרומוזום 22 (בין נקודות ציון 20,000,000-21,400,000). בחסר יש לפחות 17 גנים - לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני.


תסמונת החסר

תוארה תחילה רק בילדים עם בעיות התפתחות ופיגור שכלי ונראה שלכ-90% מאלו עם החסר הזה יהיה איחור התפתחותי ופיגור שכלי. קיים קושי ברכישת דיבור. לכ-25% יש בעיות התנהגות. סימנים נוספים בחלק מהמקרים כללו מומי לב (40%), עיכוב בגדילה אחרי הלידה, פילטרום שטוח בפנים, היקף ראש יחסית קטן.

כמעט כל המקרים (90%) הינם De-novo (לא נמצאים בהורים) ואם זה קיים בהורים לרוב זה באמא.


דופליקציה (הכפלה) של המקטע הזה

תוארה בעשרות מקרים שעברו בדיקת ציפ גנטי. מטבע הדברים, כיון שרוב הנבדקים הנשלחים לבדיקה זו היו עם איחור התפתחותי, רוב אלו עם החסר היו ילדים עם בעיות התפתחות, ופיגור שכלי או אוטיזם. לרובם היה איחור בדיבור.

מניסיוננו בכ65% מהמקרים הממצא מורש מאחד ההורים - ההורים הללו היו בריאים פרט לאחת עם איחור התפתחותי.

סיכום שערכנו בישראל (במעבדה של מכבי המבצעת הכי הרבה בדיקות בארץ) נמצאה שכיחות הדופליקציה הזו ב-14 מתוך כ-30,000 נבדקים באוכלוסיה כללית. ואילו בקרב ילדים שנבדקו עקב לקויות נוירוהתפתחותיות ב-3 מתוך 4200 נבדקים. נתונים אלו מעידים על עליה פי 2 בסיכון לפיגור שכלי ובעיות נוירוהתפתחותיות בקרב נושאי הדופליקציה הזו. בעבודות אחרות הסיכון תואר כפי 4-5 (בכ-32 מתוך 15,749 שנבדקו עם פיגור שכלי לעומת 5 מתוך 10,118 נבדקים בבאוכלוסיה הבריאה). לכן הסיכון לבעיות נוירוהתפתחותיות הינו בין פי 2 לפי 4.

הערכה כי הסיכון לפיגור שכלי ניכר בממצא כזה הינו 5% עד כ-10% (בעיות לימודיות - מצבים ניתנים לטיפול בכ-20%)

[עריכה] מידת ביטוי המחלה:

חדירות תסמונת החסר גדולה.

חדירות תסמונת הדופליקציה: לא נקבעה סופית אך היא מוערכת בכ-10-30%- (לחומרת ביטוי קשה) אולם צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים.

[עריכה] המידע הגנטי המולקולרי:

הגן למחלה: לא ידוע איזה מהגנים באיזור החסר אחראי לסימני המחלה השונים.

[עריכה] האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

החסר (כמו גם הדופליקציה) באיזור זה של הכרומוזומים לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- CGH הצ'יפ הגנטי, ובשיטת FISH (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה).

בדיקת CGH. אחרי שזה אותר, ניתן לבדוק הורים בשיטת FISH על ידי שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד"כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.

בדיקת נשאות:

כמו בדיקה אבחנתית.

בדיקת העובר:

כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית (PGD).


מאמר:

Wincent et al- Molecular syndrome, 2010

Coppinger - Hum Mol Genetic, 2009

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות