חסר מזערי או הכפלה בזרוע הארוכה של כרומוזום 15q13.3

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 05:35, 8 במאי 2013 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה מתאריך 14:25, 1 בדצמבר 2013 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)
(סימנים קליניים:)
עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 7: שורה 7:
התסמונת הקלאסית תוארה בחסר של מקטע באורך של כ-2 מיליון בסיסים ומתאפיינת בפיגור שכלי, אוטיזם, סכיזופרניה, אפילפסיה ומומי לב. כשמדובר בחסר, לרוב זה נוצר בילד/עובר ולא מורש מההורים. בהמשך נמצא כי בחלק מההורים נמצא אותו שינוי כאשר התופעות אצל ההורה קלות יותר ועד נורמלי לחלוטין. התסמונת הקלאסית תוארה בחסר של מקטע באורך של כ-2 מיליון בסיסים ומתאפיינת בפיגור שכלי, אוטיזם, סכיזופרניה, אפילפסיה ומומי לב. כשמדובר בחסר, לרוב זה נוצר בילד/עובר ולא מורש מההורים. בהמשך נמצא כי בחלק מההורים נמצא אותו שינוי כאשר התופעות אצל ההורה קלות יותר ועד נורמלי לחלוטין.
-השכיחות של החסר הכרומוזומלי הגדול (2MB) הינו 0.2%-0.3% בקרב ילדים עם פיגור שכלי או אוטיזם, לעומת 0.02% באוכלוסיה הכללית - מעיד על סיכון של כ-20% להפרעות התפתחותיות או אוטיזם או התנהגות אוטיסטית.+השכיחות של החסר הכרומוזומלי הגדול (2MB) הינו 0.2%-0.3% בקרב ילדים עם פיגור שכלי או אוטיזם, לעומת 0.02% באוכלוסיה הכללית - מעיד על סיכון של כ-30% לפיגור שכלי בדרגה קלה-בינונית. יש בנוסף גם לחלק בעיות נוספות כמו פירכוסים, אוטיזם או התנהגות אוטיסטית, וגם שכיחות יתר של מחלות נפש.
מאידך פחות מידע יש לגבי ההכפלה של המקטע (דופליקציה) - תוארו עד כה מעט מקרים כאלו - וכביכול גם להם היתה תמונה דומה לזו של החסר. אבל בכולם נמצאה הדופליקציה גם בהורה בריא לחלוטין (וכנראה גם בבני משפחה נוספים בריאים) - כיון שרוב הנבדקים שנשלחים לבצע את הציפ הגנטי הם ילדים עם פיגור שכלי, לא ברור אם הכפלת המקטע אכן גורמת לבעיה בכולם. ולכן, ההנחה היא שיתכן וכי הכפלת המקטע מעלה מעט את הסיכון לבעיות התפתחות, ספקטרום אוטיזם, ופירכוסים (לא ברור כמה - הערכה מניסיון של איזורים דומים אחרים שהסיכון עולה בכ 5%-10%). מאידך פחות מידע יש לגבי ההכפלה של המקטע (דופליקציה) - תוארו עד כה מעט מקרים כאלו - וכביכול גם להם היתה תמונה דומה לזו של החסר. אבל בכולם נמצאה הדופליקציה גם בהורה בריא לחלוטין (וכנראה גם בבני משפחה נוספים בריאים) - כיון שרוב הנבדקים שנשלחים לבצע את הציפ הגנטי הם ילדים עם פיגור שכלי, לא ברור אם הכפלת המקטע אכן גורמת לבעיה בכולם. ולכן, ההנחה היא שיתכן וכי הכפלת המקטע מעלה מעט את הסיכון לבעיות התפתחות, ספקטרום אוטיזם, ופירכוסים (לא ברור כמה - הערכה מניסיון של איזורים דומים אחרים שהסיכון עולה בכ 5%-10%).
שורה 14: שורה 14:
'''עודף או חסר של חלק מהמקטע ולא כולו:''' '''עודף או חסר של חלק מהמקטע ולא כולו:'''
-עבודות מאוחרות יותר הראו כי השינוי (גם כשהוא בחלק מהמקטע ולא כולו) שכיח באופן ברור יותר בקרב ילדים עם פיגור שכלי או אוטיזם וסכיזופרניה מאשר בילדים בריאים. האיזור הקריטי יותר לבעיות הקליניות הינו הגן CHRNA7.+עבודות מאוחרות יותר הראו כי השינוי (גם כשהוא בחלק מהמקטע ולא כולו) שכיח באופן ברור יותר בקרב ילדים עם פיגור שכלי או אוטיזם וסכיזופרניה מאשר בילדים בריאים. האיזור הקריטי יותר לבעיות הקליניות הינו מקטע של כ-680KB הכולל גם את הגן CHRNA7.
-אך מאידך, דווחו קבוצות מסוימות של נבדקים בהן חלק מהמקטע חסר או עודף באחוז גבוה של אנשים בריאים – שם כנראה זה שינוי שאינו גורם בדרך כלל להתבטאות של מחלה (הרושם עד כה כי בישראל קיימת כזו תופעה של שכיחות מוגברת של הכפלת חלק מהמקטע המדובר ללא השלכות קליניות משמעותיות).+אך מאידך, באחוז גבוה של אנשים בריאים בישראל דווחו קבוצות מסוימות של נבדקים בהן רק חלק מהמקטע הקריטי הזה חסר או עודף – שם כנראה זה שינוי שאינו גורם בדרך כלל להתבטאות של מחלה (הרושם עד כה כי בישראל קיימת כזו תופעה של שכיחות מוגברת של הכפלת חלק מהמקטע המדובר ללא השלכות קליניות משמעותיות).
-זו הסיבה שאת השינויים במקטע הזה לא קל לפרש – צריך לקחת בחשבון עלייה בסיכון לפיגור שכלי או אוטיזם (מעליה קלה עד אפילו 30% בחלק מהעבודות) והסיכון קטן כנראה יותר אם הוא קיים בהורים ומכיל רק חלק מהמקטע (במיוחד אם בקבוצה האתנית המדוברת נמצא השינוי שכיח באוכלוסייה). +זו הסיבה שאת השינויים במקטע הזה לא קל לפרש – צריך לקחת בחשבון עלייה בסיכון לפיגור שכלי או אוטיזם (מעליה קלה עד אפילו 50% בחלק מהעבודות) והסיכון קטן כנראה יותר אם הוא קיים בהורים ומכיל רק חלק מהמקטע (במיוחד אם בקבוצה האתנית המדוברת נמצא השינוי שכיח באוכלוסייה).
החסר באיזור זה של הכרומוזומים כמעט תמיד לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- [[CGH]] הצ'יפ הגנטי, ובשיטת [[FISH]] (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה). החסר באיזור זה של הכרומוזומים כמעט תמיד לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- [[CGH]] הצ'יפ הגנטי, ובשיטת [[FISH]] (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה).

גרסה מתאריך 14:25, 1 בדצמבר 2013

שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע קצרה - כרומוזום 15 הקשורים באוטיזם ובעיות פסיכיאטריות".

תוכן עניינים

סימנים קליניים:

ברור כיום כי חסר (deletion) של המקטע הנידון קשור בתסמונת, אבל עדיין לא ברור אם (או באיזה מידה) הכפלת המקטע (duplicatio) גורמת לתסמונת. שינויים באיזור הנידון נתגלו בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים.

התסמונת הקלאסית תוארה בחסר של מקטע באורך של כ-2 מיליון בסיסים ומתאפיינת בפיגור שכלי, אוטיזם, סכיזופרניה, אפילפסיה ומומי לב. כשמדובר בחסר, לרוב זה נוצר בילד/עובר ולא מורש מההורים. בהמשך נמצא כי בחלק מההורים נמצא אותו שינוי כאשר התופעות אצל ההורה קלות יותר ועד נורמלי לחלוטין.

השכיחות של החסר הכרומוזומלי הגדול (2MB) הינו 0.2%-0.3% בקרב ילדים עם פיגור שכלי או אוטיזם, לעומת 0.02% באוכלוסיה הכללית - מעיד על סיכון של כ-30% לפיגור שכלי בדרגה קלה-בינונית. יש בנוסף גם לחלק בעיות נוספות כמו פירכוסים, אוטיזם או התנהגות אוטיסטית, וגם שכיחות יתר של מחלות נפש.

מאידך פחות מידע יש לגבי ההכפלה של המקטע (דופליקציה) - תוארו עד כה מעט מקרים כאלו - וכביכול גם להם היתה תמונה דומה לזו של החסר. אבל בכולם נמצאה הדופליקציה גם בהורה בריא לחלוטין (וכנראה גם בבני משפחה נוספים בריאים) - כיון שרוב הנבדקים שנשלחים לבצע את הציפ הגנטי הם ילדים עם פיגור שכלי, לא ברור אם הכפלת המקטע אכן גורמת לבעיה בכולם. ולכן, ההנחה היא שיתכן וכי הכפלת המקטע מעלה מעט את הסיכון לבעיות התפתחות, ספקטרום אוטיזם, ופירכוסים (לא ברור כמה - הערכה מניסיון של איזורים דומים אחרים שהסיכון עולה בכ 5%-10%).


עודף או חסר של חלק מהמקטע ולא כולו:

עבודות מאוחרות יותר הראו כי השינוי (גם כשהוא בחלק מהמקטע ולא כולו) שכיח באופן ברור יותר בקרב ילדים עם פיגור שכלי או אוטיזם וסכיזופרניה מאשר בילדים בריאים. האיזור הקריטי יותר לבעיות הקליניות הינו מקטע של כ-680KB הכולל גם את הגן CHRNA7.

אך מאידך, באחוז גבוה של אנשים בריאים בישראל דווחו קבוצות מסוימות של נבדקים בהן רק חלק מהמקטע הקריטי הזה חסר או עודף – שם כנראה זה שינוי שאינו גורם בדרך כלל להתבטאות של מחלה (הרושם עד כה כי בישראל קיימת כזו תופעה של שכיחות מוגברת של הכפלת חלק מהמקטע המדובר ללא השלכות קליניות משמעותיות).


זו הסיבה שאת השינויים במקטע הזה לא קל לפרש – צריך לקחת בחשבון עלייה בסיכון לפיגור שכלי או אוטיזם (מעליה קלה עד אפילו 50% בחלק מהעבודות) והסיכון קטן כנראה יותר אם הוא קיים בהורים ומכיל רק חלק מהמקטע (במיוחד אם בקבוצה האתנית המדוברת נמצא השינוי שכיח באוכלוסייה).

החסר באיזור זה של הכרומוזומים כמעט תמיד לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- CGH הצ'יפ הגנטי, ובשיטת FISH (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה).

צורת ההעברה התורשתית:

כשיש חסר, רוב מהמקרים הם מוטציה טרייה – לאלו סיכון הישנות קטן ביותר. כשזה מורש מההורים יתכן ולהורה יהיה הפרעה מסוג דיכאון או נפשית אחרת .

כשיש דופליקציה לרוב המכריע של המקרים זה נמצא בהורה בריא.

מידת ביטוי המחלה:

בחסר של המקטע חדירות התסמונת די מלאה. בדופליקציה החדירות קטנה.

המידע הגנטי המולקולרי:

הגן למחלה: לא ידוע

האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

בדיקת CGH. אחרי שזה אותר, ניתן לבדוק הורים בשיטת FISH על ידי שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד"כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.

בדיקת נשאות:

כמו בדיקה אבחנתית.

בדיקת העובר:

כמו בדיקה אבחנתית. להורים שיש להם חסר ומעוניינים להרות ניתן להציע גם אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית (PGD).

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות