https://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Newpages מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט He MediaWiki 1.10.1 Mon, 22 Jun 2026 11:30:43 GMT https://genopedia.co.il/index.php/3M_syndrome <p>תקציר: </p> <hr /> <div>חולה עם 2 מוטציות בצורת compound heterozygote בגן OBSL1.<br /> מה חומרת המחלה הצפויה אם בכלל? מה הגובה הצפוי? האם טיפול בהורמון גדילה עוזר ובכמה לפי כל העבודות על גן ספציפי זה?<br /> <br /> <br /> מוטציות ב-OBSL1 בצורת compound heterozygote גורמות לתסמונת 3M, הפרעה אוטוזומלית רצסיבית המאופיינת בעיכוב גדילה טרום ולידתי וקומה נמוכה פרופורציונלית עם אינטליגנציה תקינה. <br /> [1-3]<br /> <br /> חומרת המחלה והגובה הצפוי<br /> <br /> תסמונת 3M הנגרמת ממוטציות ב-OBSL1 מאופיינת ב:<br /> <br /> עיכוב גדילה חמור: משקל לידה נמוך ועיכוב גדילה פוסט-נטלי משמעותי <br /> [1-2]<br /> <br /> קומה נמוכה פרופורציונלית: ממוצע height SDS בקבוצת OBSL1 נע בין -4 עד -5 SD <br /> [4-6]<br /> <br /> תכונות פנים אופייניות: פנים משולשות, קצה אף בשרני, frontal bossing <br /> [1]<br /> <br /> אבחנה גנטית<br /> <br /> נמצאו שתי מוטציות פתוגניות בגן OBSL1 במצב compound heterozygous, הגורמות ל-3-M syndrome type 2, מחלה אוטוזומלית רצסיבית של הפרעת גדילה קשה.<br /> <br /> המוטציות שתוארו:<br /> <br /> c.966dup – מוטציית frameshift הגורמת לקודון עצירה מוקדם.<br /> c.3064_3070del – מוטציית deletion מסוג frameshift.<br /> <br /> שתי המוטציות הן מסוג Loss-of-Function (null mutations), המהוות את המנגנון הפתוגני המוכר והשכיח ב-3-M syndrome.<br /> <br /> מאפיינים קליניים צפויים<br /> גדילה וקומה<br /> עיכוב גדילה תוך-רחמי (IUGR) ולעיתים משקל לידה נמוך.<br /> עיכוב גדילה פוסט-נטלי משמעותי.<br /> קומה נמוכה פרופורציונלית.<br /> ממוצע הגובה בחולים עם OBSL1 הוא כ-4–5 סטיות תקן מתחת לממוצע.<br /> בהשוואה לחולים עם מוטציות ב-CUL7, חולי OBSL1 נוטים להיות מעט גבוהים וכבדים יותר, ולכן הפנוטיפ נחשב מעט פחות חמור.<br /> התפתחות נוירולוגית<br /> אינטליגנציה תקינה ברוב המכריע של החולים.<br /> תוחלת חיים צפויה להיות תקינה.<br /> דיווחים נדירים בלבד על עיכוב התפתחותי קל.<br /> מאפיינים דיסמורפיים אופייניים<br /> פנים משולשות.<br /> מצח בולט (frontal bossing).<br /> קצה אף בשרני.<br /> צוואר קצר.<br /> כתפיים מרובעות.<br /> בית חזה קצר ורחב.<br /> ממצאים שלדיים אופייניים<br /> עצמות ארוכות דקות.<br /> גופי חוליות גבוהים וצרים.<br /> צלעות דקות ואופקיות.<br /> אגן קטן.<br /> גיל עצם מאוחר.<br /> היפרלורדוזיס.<br /> סקוליוזיס בחלק מהחולים.<br /> דיספלזיה התפתחותית של הירך (DDH).<br /> היפרמוביליות מפרקים.<br /> כפות רגליים שטוחות עם עקבים בשרניים.<br /> קלינודקטיליה של האצבע החמישית.<br /> טיפול בהורמון גדילה (GH)<br /> יעילות<br /> <br /> התגובה לטיפול בהורמון גדילה מוגבלת יחסית:<br /> <br /> מרבית החולים אינם סובלים מחסר GH אלא ממצב של עמידות חלקית ל-GH.<br /> רמות IGF-1 לרוב תקינות.<br /> השיפור הטוב ביותר מושג בשנה הראשונה לטיפול.<br /> התועלת פוחתת עם השנים.<br /> <br /> בקוהורט שפורסמה:<br /> <br /> שיפור ממוצע של כ-0.4 SD לאחר שנה.<br /> שיפור מצטבר של כ-0.9 SD לאחר ארבע שנות טיפול.<br /> המלצות עדכניות<br /> מומלץ ייעוץ אנדוקריני.<br /> ניתן לשקול ניסיון טיפולי, בעיקר בילדים טרום-פוברטליים.<br /> יש לעקוב אחר מהירות הגדילה ורמות IGF-1.<br /> הפסקת הטיפול מומלצת כאשר ניכרת ירידה בתגובה.<br /> מעקב רפואי מומלץ<br /> אנדוקריני<br /> מדידת גובה ומשקל כל 6–12 חודשים.<br /> הערכת מהירות גדילה.<br /> שקילת טיפול בהורמון גדילה.<br /> אורתופדי<br /> בדיקה שנתית להיפרמוביליות, קיפוזיס וסקוליוזיס.<br /> מעקב אחר DDH במיוחד בילדות המוקדמת.<br /> טיפול ברפיון מפרקים משמעותי למניעת סיבוכים עתידיים.<br /> קרדיולוגי<br /> מומלץ לשקול אקו לב בגיל ההתבגרות להערכת שורש אבי העורקים.<br /> פרוגנוזה<br /> <br /> הפרוגנוזה הכללית טובה:<br /> <br /> אינטליגנציה ותוחלת חיים תקינות ברוב המקרים.<br /> האתגר המרכזי הוא הקומה הנמוכה והסיבוכים האורתופדיים.<br /> איכות החיים מושפעת בעיקר מהתאמות סביבתיות ומטיפול אורתופדי מתאים.<br /> ייעוץ גנטי<br /> דפוס התורשה: אוטוזומלי רצסיבי.<br /> שני ההורים הם נשאים.<br /> סיכון חוזר בכל היריון:<br /> 25% ילד חולה.<br /> 50% נשא בריא.<br /> 25% ללא המוטציות.<br /> <br /> אפשרויות רבייה:<br /> <br /> אבחון טרום-לידתי (CVS או מי שפיר).<br /> אבחון גנטי טרום השרשה (PGT-M/PGD).<br /> מסר קליני מרכזי<br /> <br /> חולה עם שתי מוטציות Loss-of-Function ב-OBSL1 צפוי לפתח 3-M syndrome המתבטאת בעיקר בקומה נמוכה משמעותית ועיכוב גדילה החל מהתקופה העוברית, אך עם התפתחות קוגניטיבית תקינה ותוחלת חיים תקינה. בהשוואה לחולי 3-M עקב CUL7, הפנוטיפ צפוי להיות מעט פחות חמור. טיפול בהורמון גדילה עשוי להעניק שיפור מתון בלבד, בעיקר כאשר מתחילים בגיל צעיר.<br /> אינטליגנציה תקינה: התפתחות נוירולוגית תקינה <br /> <br /> <br /> <br /> אבחנה גנטית<br /> <br /> נמצאו שתי מוטציות פתוגניות בגן OBSL1 במצב compound heterozygous, הגורמות ל-3-M syndrome type 2, מחלה אוטוזומלית רצסיבית של הפרעת גדילה קשה.<br /> <br /> המוטציות שתוארו:<br /> <br /> c.966dup – מוטציית frameshift הגורמת לקודון עצירה מוקדם.<br /> c.3064_3070del – מוטציית deletion מסוג frameshift.<br /> <br /> שתי המוטציות הן מסוג Loss-of-Function (null mutations), המהוות את המנגנון הפתוגני המוכר והשכיח ב-3-M syndrome.<br /> <br /> מאפיינים קליניים צפויים<br /> גדילה וקומה<br /> עיכוב גדילה תוך-רחמי (IUGR) ולעיתים משקל לידה נמוך.<br /> עיכוב גדילה פוסט-נטלי משמעותי.<br /> קומה נמוכה פרופורציונלית.<br /> ממוצע הגובה בחולים עם OBSL1 הוא כ-4–5 סטיות תקן מתחת לממוצע.<br /> בהשוואה לחולים עם מוטציות ב-CUL7, חולי OBSL1 נוטים להיות מעט גבוהים וכבדים יותר, ולכן הפנוטיפ נחשב מעט פחות חמור.<br /> התפתחות נוירולוגית<br /> אינטליגנציה תקינה ברוב המכריע של החולים.<br /> תוחלת חיים צפויה להיות תקינה.<br /> דיווחים נדירים בלבד על עיכוב התפתחותי קל.<br /> מאפיינים דיסמורפיים אופייניים<br /> פנים משולשות.<br /> מצח בולט (frontal bossing).<br /> קצה אף בשרני.<br /> צוואר קצר.<br /> כתפיים מרובעות.<br /> בית חזה קצר ורחב.<br /> ממצאים שלדיים אופייניים<br /> עצמות ארוכות דקות.<br /> גופי חוליות גבוהים וצרים.<br /> צלעות דקות ואופקיות.<br /> אגן קטן.<br /> גיל עצם מאוחר.<br /> היפרלורדוזיס.<br /> סקוליוזיס בחלק מהחולים.<br /> דיספלזיה התפתחותית של הירך (DDH).<br /> היפרמוביליות מפרקים.<br /> כפות רגליים שטוחות עם עקבים בשרניים.<br /> קלינודקטיליה של האצבע החמישית.<br /> טיפול בהורמון גדילה (GH)<br /> יעילות<br /> <br /> התגובה לטיפול בהורמון גדילה מוגבלת יחסית:<br /> <br /> מרבית החולים אינם סובלים מחסר GH אלא ממצב של עמידות חלקית ל-GH.<br /> רמות IGF-1 לרוב תקינות.<br /> השיפור הטוב ביותר מושג בשנה הראשונה לטיפול.<br /> התועלת פוחתת עם השנים.<br /> <br /> בקוהורט שפורסמה:<br /> <br /> שיפור ממוצע של כ-0.4 SD לאחר שנה.<br /> שיפור מצטבר של כ-0.9 SD לאחר ארבע שנות טיפול.<br /> המלצות עדכניות<br /> מומלץ ייעוץ אנדוקריני.<br /> ניתן לשקול ניסיון טיפולי, בעיקר בילדים טרום-פוברטליים.<br /> יש לעקוב אחר מהירות הגדילה ורמות IGF-1.<br /> הפסקת הטיפול מומלצת כאשר ניכרת ירידה בתגובה.<br /> מעקב רפואי מומלץ<br /> אנדוקריני<br /> מדידת גובה ומשקל כל 6–12 חודשים.<br /> הערכת מהירות גדילה.<br /> שקילת טיפול בהורמון גדילה.<br /> אורתופדי<br /> בדיקה שנתית להיפרמוביליות, קיפוזיס וסקוליוזיס.<br /> מעקב אחר DDH במיוחד בילדות המוקדמת.<br /> טיפול ברפיון מפרקים משמעותי למניעת סיבוכים עתידיים.<br /> קרדיולוגי<br /> מומלץ לשקול אקו לב בגיל ההתבגרות להערכת שורש אבי העורקים.<br /> פרוגנוזה<br /> <br /> הפרוגנוזה הכללית טובה:<br /> <br /> אינטליגנציה ותוחלת חיים תקינות ברוב המקרים.<br /> האתגר המרכזי הוא הקומה הנמוכה והסיבוכים האורתופדיים.<br /> איכות החיים מושפעת בעיקר מהתאמות סביבתיות ומטיפול אורתופדי מתאים.<br /> ייעוץ גנטי<br /> דפוס התורשה: אוטוזומלי רצסיבי.<br /> שני ההורים הם נשאים.<br /> סיכון חוזר בכל היריון:<br /> 25% ילד חולה.<br /> 50% נשא בריא.<br /> 25% ללא המוטציות.<br /> <br /> אפשרויות רבייה:<br /> <br /> אבחון טרום-לידתי (CVS או מי שפיר).<br /> אבחון גנטי טרום השרשה (PGT-M/PGD).<br /> מסר קליני מרכזי<br /> <br /> חולה עם שתי מוטציות Loss-of-Function ב-OBSL1 צפוי לפתח 3-M syndrome המתבטאת בעיקר בקומה נמוכה משמעותית ועיכוב גדילה החל מהתקופה העוברית, אך עם התפתחות קוגניטיבית תקינה ותוחלת חיים תקינה. בהשוואה לחולי 3-M עקב CUL7, הפנוטיפ צפוי להיות מעט פחות חמור. טיפול בהורמון גדילה עשוי להעניק שיפור מתון בלבד, בעיקר כאשר מתחילים בגיל צעיר.<br /> [2]<br /> <br /> השוואה גנוטיפ-פנוטיפ: מחקר טורקי גדול מצא שמוטציות ב-OBSL1 קשורות לחומרה מתונה יותר בהשוואה ל-CUL7. חולים עם מוטציות ב-OBSL1 הראו height SDS גבוה יותר משמעותית הן בקבלה והן במעקב, וכן weight SDS גבוה יותר במעקב (p &lt; 0.05). <br /> [4] OBSL1 מהווה כ-25% מהמקרים של תסמונת 3M, לעומת CUL7 שמהווה כ-70%. <br /> [1]<br /> <br /> טיפול בהורמון גדילה<br /> <br /> היעילות שנויה במחלוקה ותלויה בגיל תחילת הטיפול ומשכו: <br /> [1][5]<br /> <br /> ממצאים ספציפיים ל-OBSL1:<br /> <br /> מחקר של Keskin et al. דיווח על ילדה בת 16 חודשים עם מוטציה ב-OBSL1 שקיבלה מינון סטנדרטי (0.025 mg/kg/day) - נצפתה האצה משמעותית במהירות הגדילה במהלך 6 החודשים הראשונים, אך אין נתוני מעקב ארוך טווח <br /> [5]<br /> <br /> Clayton et al. דיווחו על קוהורט של 16 ילדים עם 3M (4 מתוכם עם מוטציות ב-OBSL1): לאחר שנה של טיפול במינון ממוצע של 49 μg/kg/day, height SDS עלה מ--4.2 ל--3.8 SD (שיפור של 0.4 SD, p=0.01), ו-height velocity SDS עלה מ--1.5 ל-+1.0 SD (p&lt;0.001) <br /> [6]<br /> <br /> במעקב של 4 שנים, השיפור הכולל היה רק 0.9 SD <br /> [6]<br /> <br /> מסקנות לגבי טיפול בהורמון גדילה:<br /> <br /> רוב החולים עם 3M אינם סובלים מחסר בהורמון גדילה אלא מעמידות להורמון גדילה (GH resistance) <br /> [2][5]<br /> <br /> רמות IGF-1 בדרך כלל תקינות <br /> [5-6]<br /> <br /> הטיפול יעיל יותר כאשר מתחילים בגיל צעיר יותר ונותנים למשך תקופה ארוכה <br /> [5]<br /> <br /> מינונים גבוהים יותר עשויים להיות יעילים יותר <br /> [1]<br /> <br /> התגובה הטובה ביותר נצפית בשנה הראשונה, עם ירידה ביעילות בשנים הבאות <br /> [1]<br /> <br /> המלצות עדכניות מ-GeneReviews (2025): מומלץ להפנות לאנדוקרינולוג ילדים לשקול ניסיון טיפולי בהורמון גדילה, במיוחד בילדים טרום-פוברטליים, עם מעקב צמוד אחר מהירות הגדילה ו-IGF-1. יש להפסיק את הטיפול אם יש ירידה במהירות הגדילה. <br /> [7]<br /> <br /> <br /> נת 3M<br /> <br /> ממצאים שלדיים ורדיולוגיים אופייניים<br /> <br /> התכונות השלדיות העיקריות של תסמונת 3M כוללות: <br /> [1-2]<br /> <br /> עצמות צינוריות ארוכות ודקות (slender tubular bones) - ממצא כמעט אוניברסלי<br /> <br /> גופי חוליה גבוהים עם קוטר קדמי-אחורי מופחת (tall vertebral bodies)<br /> <br /> צלעות דקות ואופקיות<br /> <br /> עצמות אגן קטנות<br /> <br /> גיל עצם מאוחר (delayed bone age)<br /> <br /> היפרלורדוזיס (עקמת מותנית מוגברת)<br /> <br /> סקוליוזיס בחלק מהמקרים<br /> <br /> דיספלזיה התפתחותית של הירך (DDH)<br /> <br /> תכונות שלד שריר נוספות: <br /> [2]<br /> <br /> היפרמוביליות מפרקית (רפיון מפרקים)<br /> <br /> צוואר קצר<br /> <br /> כתפיים מרובעות<br /> <br /> בית חזה קצר ורחב<br /> <br /> חריץ רוחבי בחזה (transverse chest groove)<br /> <br /> כפות רגליים שטוחות (pes planus) עם עקבים בשרניים בולטים - ממצא כמעט אוניברסלי בילדים צעירים<br /> <br /> קלינודקטיליה של האצבע החמישית<br /> <br /> סיבוכים ארוכי טווח וניהול רפואי<br /> <br /> מעקב והערכה מומלצים: <br /> [4]<br /> <br /> מעקב גדילה:<br /> <br /> מדידת גובה ומשקל כל 6-12 חודשים על גבי עקומות גדילה סטנדרטיות<br /> <br /> תשומת לב מיוחדת למהירות הגדילה<br /> <br /> הערכה אורתופדית: <br /> [4]<br /> <br /> בדיקה שנתית לאיתור היפרמוביליות מפרקית וקיפוסקוליוזיס<br /> <br /> בדיקה בכל ביקור בתינוקות לאיתור נקע ירך, במיוחד באלה עם עיכוב בהליכה<br /> <br /> טיפול אורתופדי בדיספלזיה/נקע ירך וקיפוסקוליוזיס<br /> <br /> רפיון מפרקים משמעותי מצריך הערכה אורתופדית ואמצעים למניעת התפתחות דלקת מפרקים<br /> <br /> הערכה קרדיולוגית: <br /> [4]<br /> <br /> שקול אקו לב בגיל ההתבגרות להערכת קוטר שורש אבי העורקים (aortic root)<br /> סיבוכים נוספים: <br /> [4]<br /> <br /> היפוגונדיזם - טיפול על ידי אנדוקרינולוג<br /> <br /> היפוספדיאס - הפנייה לאורולוג<br /> <br /> מצוקה נשימתית בתקופת היילוד - בחלק מהמקרים, במיוחד באוכלוסיות מסוימות (41% באוכלוסיית יאקוט). דורש טיפול נמרץ ילדים ומעקב רספירטורי <br /> [4]<br /> <br /> קשיי האכלה בתקופת היילוד - עשויים לדרוש תמיכה תזונתית מוקדמת <br /> [4]<br /> <br /> שיקום והתאמות: <br /> [4]<br /> <br /> פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ושירותי בריאות קהילתיים חשובים להבטחת התאמות נחוצות לקומה נמוכה<br /> <br /> עזרים מותאמים לאנשים עם קומה נמוכה<br /> <br /> הארכת גפיים כירורגית עשויה להיות אפשרות עבור חלק מהחולים<br /> <br /> פרוגנוזה כללית: <br /> [2]<br /> <br /> אינטליגנציה תקינה ברוב המקרים המוחלט<br /> <br /> דיווחים נדירים על עיכוב התפתחותי קל<br /> <br /> תוחלת חיים תקינה ברוב המקרים<br /> <br /> איכות חיים תלויה בעיקר בהתאמות סביבתיות ובטיפול בסיבוכים אורתופדיים<br /> <br /> ניהול הריון: <br /> [4]<br /> <br /> נשים עם תסמונת 3M צריכות לקבל ניהול הריון דומה לנשים עם צורות אחרות של גמדות או קומה נמוכה להפחתת הסיכון ללידה מוקדמת<br /> <br /> <br /> המנגנון של המוטציות בגן זה:<br /> <br /> היבטים גנטיים של המוטציות הספציפיות וייעוץ גנטי<br /> <br /> אופי המוטציות ב-OBSL1<br /> <br /> שתי המוטציות שזוהו בחולה הן מוטציות null (מוטציות המבטלות את תפקוד החלבון):<br /> <br /> c.966dup - מוטציה frameshift (הזזת מסגרת קריאה) שגורמת להיווצרות קודון עצירה מוקדם<br /> <br /> c.30643070del - מוטציה deletion (מחיקה) שגם היא מסוג frameshift&lt;/em&gt;<br /> <br /> מנגנון פתוגני: מוטציות null ב-OBSL1 גורמות ל-loss of function (LOF) - אובדן מוחלט של תפקוד החלבון. זהו המנגנון הפתוגני המוכר והשכיח ביותר בתסמונת 3M מסוג 2. החלבון OBSL1 הוא חלבון ציטוסקלטלי המקשר בין השלד הפנימי של התא לממברנה, ונדרש לשמירה על רמות תקינות של חלבון CUL7. <br /> [1-2]<br /> <br /> <br /> המנגנון המולקולרי של תסמונת 3M<br /> <br /> שלושת הגנים (CUL7, OBSL1, CCDC8) מקודדים לחלבונים שהם רכיבים חיוניים של מערכת ubiquitin-proteasome, המווסתת פירוק חלבונים וצמיחה תאית. <br /> [1]<br /> <br /> כאשר יש פגיעה באחד מהגנים, נוצר שיבוש בפירוק חלבונים ממוקד דרך הפרוטאזום, מה שמוביל להצטברות של IRS-1 (Insulin Receptor Substrate-1), הפעלת יתר של מסלולי Akt ו-MEK/ERK, ובסופו של דבר הזדקנות תאית מוקדמת (cellular senescence) ועיכוב גדילה. <br /> [1]<br /> <br /> תדירות מוטציות OBSL1<br /> <br /> OBSL1 אחראי ל-16-25% מכלל מקרי תסמונת 3M <br /> [1][3]<br /> <br /> CUL7 אחראי ל-70-77% מהמקרים<br /> <br /> CCDC8 אחראי ל-פחות מ-5% מהמקרים<br /> <br /> מחקרים עדכניים מטורקיה מדווחים על תדירות גבוהה יותר של מוטציות OBSL1 (44%) בקרב חולים טורקים, העולה על התדירות המדווחת בספרות. <br /> [4]<br /> <br /> מתאם גנוטיפ-פנוטיפ<br /> <br /> מחקר עדכני משנת 2024 מצא הבדלים משמעותיים בין חולים עם מוטציות CUL7 לעומת OBSL1: <br /> [4]<br /> <br /> חולים עם מוטציות CUL7:<br /> <br /> גובה נמוך יותר הן בעת האבחון והן במעקב ארוך טווח (p &lt; 0.05)<br /> <br /> משקל נמוך יותר במעקב ארוך טווח (p &lt; 0.05)<br /> <br /> משקל לידה דומה לקבוצת OBSL1 (p &gt; 0.05)<br /> <br /> חולים עם מוטציות OBSL1 (כמו המקרה הנוכחי):<br /> <br /> פנוטיפ מעט פחות חמור מבחינת גובה ומשקל סופיים<br /> <br /> עדיין עם גמדות חמורה ומלוא התכונות הקליניות של התסמונת<br /> <br /> למרות ההבדלים הסטטיסטיים, הפנוטיפ הקליני והרדיולוגי אחיד במידה רבה בין כל הקבוצות הגנטיות. <br /> [1][4]<br /> <br /> ייעוץ גנטי למשפחה<br /> <br /> דפוס תורשה:<br /> <br /> אוטוזומלי רצסיבי - נדרשות שתי מוטציות (אחת מכל הורה) כדי לפתח את המחלה <br /> [1][3][5]<br /> <br /> שני ההורים הם נשאים (carriers) - כל אחד נושא מוטציה אחת ב-OBSL1 אך אינו חולה<br /> <br /> סיכונים בהריונות עתידיים (לאותם הורים):<br /> <br /> 25% סיכוי לילד חולה (compound heterozygote או homozygote)<br /> <br /> 50% סיכוי לילד נשא בריא<br /> <br /> 25% סיכוי לילד בריא לחלוטין (ללא מוטציות)<br /> <br /> בדיקות גנטיות מומלצות:<br /> <br /> לבני משפחה:<br /> <br /> אחים ואחיות של החולה - מומלץ לבצע בדיקה גנטית לזיהוי נשאות, במיוחד לפני תכנון הריון<br /> <br /> קרובי משפחה מדרגה ראשונה - במיוחד באוכלוסיות עם נישואי קרובים נפוצים<br /> <br /> לזוג החולה בעתיד:<br /> <br /> בדיקת נשאות לבן/בת זוג - חשוב מאוד לפני תכנון הריון<br /> <br /> אם בן/בת הזוג אינו/ה נשא/ית, הסיכון לצאצאים חולים הוא כמעט אפס<br /> <br /> אם בן/בת הזוג הוא/היא נשא/ית, הסיכון לצאצא חולה הוא 50%<br /> <br /> אפשרויות רבייה:<br /> <br /> אבחון טרום לידתי (PND):<br /> <br /> בדיקת מי שפיר (amniocentesis) או בדיקת סיסי שליה (CVS) בשבועות 11-16 להריון<br /> <br /> ניתן לזהות את המוטציות הספציפיות בעובר<br /> <br /> אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD):<br /> <br /> הפריה חוץ גופית (IVF) עם בדיקה גנטית של העוברים לפני השרשה<br /> <br /> מאפשר בחירת עוברים ללא שתי המוטציות<br /> <br /> ייעוץ נוסף:<br /> <br /> ייעוץ גנטי מקצועי מומלץ מאוד למשפחה<br /> <br /> דיון באפשרויות רבייה, סיכונים, ואפשרויות בדיקה<br /> <br /> תמיכה פסיכולוגית למשפחה<br /> <br /> נישואי קרובים:<br /> <br /> תסמונת 3M שכיחה יותר באוכלוסיות עם נישואי קרובים נפוצים (consanguinity) <br /> [1]<br /> <br /> במצרים, למשל, כל המוטציות שזוהו היו הומוזיגוטיות (אותה מוטציה משני ההורים) בשל שיעור גבוה של נישואי קרובים (35%) <br /> [1]</div> Sun, 21 Jun 2026 16:56:21 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:3M_syndrome https://genopedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%A1%D7%A8_%D7%A2%D7%A6%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%97_%D7%93%D7%95_%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99 <p>תקציר: </p> <hr /> <div>הממצאים בדרך כלל קשורים בתסמונת קלמן (Kallmann syndrome), המאופיינת בהיעדר/היפופלזיה של bulbs olfactory והיפוגונדיזם היפוגונדוטרופי. הקריפטורכידיזם, ה-ARSA והסיפור המשפחתי של אנוסמיה תומכים באבחנה זו. <br /> [1-2]<br /> <br /> סיכויים לבעיות קוגניטיביות מעבר לבעיית הריח<br /> <br /> הפרוגנוזה הנוירו-התפתחותית בתסמונת קלמן מבודדת היא בדרך כלל טובה. התסמונת אינה קשורה בדרך כלל לפיגור שכלי או לקשיים קוגניטיביים משמעותיים. עם זאת, הממצא של <br /> [1-2] הפרעה במבנה בסיס האונות הפרונטליות מעורר דאגה נוספת מעבר לתסמונת קלמן קלאסית.<br /> <br /> במחקרים על מומי מוח אמצעיים (midline brain malformations), כאשר הממצאים הם מבודדים (ללא מומים נוספים במוח או מחוץ למוח), הפרוגנוזה טובה יותר משמעותית. במחקר על תינוקות עם absent cavum septum pellucidum או agenesis of corpus callosum מבודדים, 67-82% לא היו להם אבחנות אנדוקריניות, אופתלמולוגיות, התפתחותיות או אפילפטיות במעקב. עם זאת, כאשר יש <br /> [3] מומים מורכבים (complex malformations) במוח, הסיכון לעיכוב התפתחותי עולה משמעותית. <br /> [3-4]<br /> <br /> במקרה זה, השאלה הקריטית היא האם ההפרעה במבנה בסיס האונות הפרונטליות מהווה ממצא נוסף משמעותי או חלק מהספקטרום של תסמונת קלמן. הערכה נוירורדיולוגית מומחית של ה-MRI העוברי חיונית כדי לקבוע אם יש מומי קורטקס או מבנים נוספים מעבר להיעדר ה-olfactory bulbs.<br /> <br /> סיכויים לתסמונת שלא התגלתה<br /> <br /> הבדיקות הגנטיות (CMA ואקסום) היו תקינות, מה שמפחית משמעותית את הסיכוי לתסמונות כרומוזומליות או תסמונות גנטיות ידועות. עם זאת:<br /> <br /> תסמונת קלמן היא הטרוגנית גנטית עם מעל 20 גנים ידועים, וחלק מהמוטציות עשויות להיות מוחמצות בבדיקת אקסום (למשל, וריאנטים במקטעים לא מקודדים, מוטציות במוזאיקה) <br /> [1-2][5]<br /> <br /> כ-60% מהמקרים הם ספורדיים ללא מוטציה מזוהה <br /> [6]<br /> <br /> הסיפור המשפחתי של אנוסמיה מצביע על רכיב תורשתי, אך לא תמיד ניתן לזהות את המוטציה הספציפית <br /> [1][5]<br /> <br /> המלצות להורים<br /> <br /> ייעוץ לגבי הפרוגנוזה:<br /> <br /> אנוסמיה/היפוסמיה - צפויה ותישאר לכל החיים <br /> [2]<br /> <br /> היפוגונדיזם היפוגונדוטרופי - יידרש טיפול הורמונלי בגיל ההתבגרות לפיתוח מאפיינים מיניים משניים ולשמירה על צפיפות עצם ומסת שריר. פוריות אפשרית עם טיפול הורמונלי מתאים <br /> [1-2][5]<br /> <br /> קריפטורכידיזם - יידרוש התערבות כירורגית בגיל צעיר (בדרך כלל עד גיל שנתיים) <br /> [2]<br /> <br /> פרוגנוזה נוירו-התפתחותית - תלויה במידת המעורבות של האונות הפרונטליות. אם הממצאים מבודדים לתסמונת קלמן, הפרוגנוזה הקוגניטיבית טובה <br /> [1-3]<br /> <br /> מעקב והערכות נוספות:<br /> <br /> MRI עוברי מפורט על ידי נוירורדיולוג מומחה לדימות עוברי - להערכה מדויקת של מבנה האונות הפרונטליות ושלילת מומי קורטקס נוספים<br /> <br /> ייעוץ גנטי מורחב - שיכלול היסטוריה משפחתית מפורטת ושיקול לבדיקות גנטיות נוספות (למשל, RNA sequencing אם זמין) או בדיקה ממוקדת לגנים הקשורים לתסמונת קלמן <br /> [1][5]<br /> <br /> הערכה אנדוקרינולוגית לאחר הלידה - לאישור האבחנה ותכנון טיפול. האבחנה בדרך כלל מתבצעת תוך ימים ספורים לאחר הלידה <br /> [3]<br /> <br /> הערכה אופתלמולוגית - לשלילת hypoplasia של עצב הראייה (septo-optic dysplasia), שיכולה להיות קשורה למומי קו אמצע <br /> [3][7]<br /> <br /> הערכה נפרולוגית - לשלילת agenesis כלייתית חד-צדדית, שקשורה לתסמונת קלמן <br /> [1-2][6]<br /> <br /> מעקב התפתחותי - הערכות התפתחותיות תקופתיות בשנתיים הראשונות לחיים <br /> [3][8]<br /> <br /> תכנון לידה וטיפול:<br /> <br /> לידה במרכז רפואי עם גישה לאנדוקרינולוגיה ילדים, אורולוגיה ילדים ונוירולוגיה ילדים<br /> <br /> תיאום מראש עם צוות רב-תחומי לטיפול בקריפטורכידיזם ולהערכה אנדוקרינולוגית מוקדמת <br /> [1][3]<br /> <br /> האם תרצה לדון בפרוטוקול ספציפי למעקב אנדוקרינולוגי לאחר הלידה או בהערכה נוירורדיולוגית מפורטת יותר של הממצאים במוח?</div> Sat, 20 Jun 2026 14:46:44 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%A8_%D7%A2%D7%A6%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%97_%D7%93%D7%95_%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99 https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A1%D7%A7%D7%A8_%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-_%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D <p>תקציר: </p> <hr /> <div><br /> פרופ’ שוחט,<br /> <br /> זהו אחד התחומים שעוברים את המהפכה המהירה ביותר בגנטיקה קלינית. אם הייתי צריך לסכם את ההתפתחויות של 2025–2026 במשפט אחד:<br /> <br /> השאלה כבר אינה האם NGS ייכנס לסקר ילודים, אלא איך ומתי יחליף חלק מהסקר הביוכימי הקלאסי.<br /> <br /> 1. המעבר מפיילוטים קטנים לתוכניות אוכלוסייתיות<br /> <br /> החידוש המשמעותי ביותר השנה אינו טכנולוגי אלא יישומי.<br /> <br /> בארה”ב הושקה תוכנית BEACONS, מחקר רב-מדינתי שיכלול עד 30,000 ילודים במטרה לבחון שילוב של Whole Genome Sequencing במערכות סקר הילודים הציבוריות. לראשונה מדובר בניסיון בקנה מידה של מערכת בריאות ולא רק מחקר אקדמי. <br /> <br /> בנוסף, בינואר 2026 פורסם כי נקבעה רשימת גנים מוסכמת למחלות הניתנות לטיפול בשנת החיים הראשונה, ונבחרו מספר מדינות שישתתפו בפיילוט. <br /> <br /> למה זה חשוב?<br /> <br /> עד לאחרונה הוויכוח היה:<br /> <br /> * “האם WGS עובד?”<br /> <br /> כעת הוויכוח הוא:<br /> <br /> * “אילו גנים לכלול?”<br /> * “איך לקבל הסכמה?”<br /> * “איך להחזיר תוצאות?”<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 2. GUARDIAN – התוצאות הראשונות משנות את השיח<br /> <br /> פרויקט GUARDIAN בניו יורק ממשיך להיות המחקר המשפיע ביותר בתחום.<br /> <br /> הממצא שהכי מושך תשומת לב:<br /> <br /> * שיעור הצלחה טכנית כמעט מלא.<br /> * זיהוי ילדים עם מחלות גנטיות ברות טיפול שלא היו מתגלות בסקר ילודים רגיל.<br /> * חלק גדול מהממצאים היו מחוץ למחלות המטבוליות הקלאסיות (הפרעות קצב, חסר חיסוני, מחלות נוירולוגיות ועוד). <br /> <br /> מבחינת גנטיקאי קליני, זו אולי ההוכחה הראשונה לכך שסקר גנומי באמת מוסיף אוכלוסיית חולים חדשה שלא הייתה מתגלה בסקר ביוכימי.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 3. מעבר מ-WES ל-WGS ישירות מטיפת הדם<br /> <br /> אחד הפרסומים המעניינים השנה הראה שניתן לבצע WGS ישירות מכרטיסי Guthrie (dry blood spots) ולזהות:<br /> <br /> * Menkes disease<br /> * מחלות נוירומטבוליות נוספות<br /> * עשרות מחלות הניתנות לטיפול מוקדם<br /> <br /> ללא צורך בדגימה נוספת. <br /> <br /> זה חשוב במיוחד כי הוא פותר את אחת הבעיות הלוגיסטיות המרכזיות של סקר ילודים גנומי.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 4. המעבר מ”מחלות מטבוליות” ל”מחלות ברות טיפול”<br /> <br /> זהו כנראה השינוי הקונספטואלי החשוב ביותר.<br /> <br /> בעבר שאלנו:<br /> <br /> האם המחלה משאירה סמן ביוכימי?<br /> <br /> היום שואלים:<br /> <br /> האם יש טיפול יעיל אם נגלה אותה מיד לאחר הלידה?<br /> <br /> לכן רשימות הגנים החדשות כוללות יותר:<br /> <br /> * Primary immunodeficiencies<br /> * Channelopathies<br /> * Cardiomyopathies<br /> * Neuromuscular diseases<br /> * Gene-therapy targets<br /> <br /> ולא רק IEMs קלאסיים. <br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 5. שילוב NGS עם MS/MS במקום החלפה מלאה<br /> <br /> זה אולי החידוש הפרקטי ביותר.<br /> <br /> רוב התוכניות המובילות אינן מתכננות לבטל את ה-MS/MS אלא להשתמש במודל היברידי:<br /> <br /> Tier 1<br /> <br /> MS/MS<br /> <br /> Tier 2<br /> <br /> NGS<br /> <br /> או:<br /> <br /> Parallel screening<br /> <br /> MS/MS + Genomics<br /> <br /> מחקרים שפורסמו ב-2024–2026 הראו:<br /> <br /> * ירידה ב-false positives<br /> * שיפור PPV<br /> * פתרון מהיר של ממצאים גבוליים<br /> <br /> במיוחד באורגניק אצידמיות ובמחלות מטבוליות נדירות. <br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 6. מחלות גן בודד הניתנות לטיפול הפכו למוקד<br /> <br /> תחום חם מאוד השנה:<br /> <br /> איתור מוקדם של מחלות שעבורן קיים:<br /> <br /> * Gene therapy<br /> * ASO<br /> * Enzyme replacement<br /> * Small molecule therapy<br /> <br /> הדוגמאות שחזרו שוב ושוב:<br /> <br /> * SMA<br /> * Menkes<br /> * SCID<br /> * מחלות נוירומטבוליות מסוימות<br /> <br /> הגישה החדשה היא:<br /> <br /> “Treatability-first screening”<br /> <br /> ולא<br /> <br /> “Biochemistry-first screening”. <br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 7. מה עדיין מעכב יישום מלא?<br /> <br /> למרות ההתלהבות, בכנסים ובדיונים המקצועיים עלו ארבע בעיות מרכזיות:<br /> <br /> וריאנטים לא ברורים (VUS)<br /> <br /> עדיין בלתי אפשרי להחזיר עשרות VUS לכל ילוד.<br /> <br /> חדירות לא מלאה<br /> <br /> למשל:<br /> <br /> * TTN<br /> * GAA<br /> * RYR1<br /> <br /> עלות<br /> <br /> למרות ירידת מחירי הריצוף, עלות הפרשנות והמעקב עדיין גבוהה. <br /> <br /> אתיקה<br /> <br /> * מחלות גיל מבוגר<br /> * נשאות<br /> * ממצאים משניים<br /> <br /> נכון לעכשיו הקונצנזוס הוא להחזיר רק מחלות הניתנות לטיפול בילדות המוקדמת. <br /> <br /> ⸻<br /> <br /> מה צפוי ב-5 השנים הקרובות?<br /> <br /> אם הייתי צריך להמר:<br /> <br /> כמעט ודאי<br /> <br /> ✔ NGS כבדיקת Tier 2 במחלות מטבוליות<br /> <br /> ✔ פאנל גנומי של 200–500 גנים ברי טיפול<br /> <br /> ✔ שילוב בסקר הילודים הלאומי במספר מדינות<br /> <br /> סביר<br /> <br /> ✔ WGS לכל ילוד במרכזים אקדמיים גדולים<br /> <br /> פחות סביר עד 2030<br /> <br /> ✖ WGS מלא לכל ילוד בישראל או באירופה כחלק משגרת בריאות הציבור<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> מה הכי רלוונטי לישראל?<br /> <br /> לדעתי שלושה תחומים:<br /> <br /> 1. הרחבת סקר הילודים למחלות עם טיפולים גנטיים חדשים (SMA, SCID, מחלות נוירומטבוליות).<br /> 2. שימוש ב-NGS כבדיקת Tier 2 להפחתת false positives.<br /> 3. פיתוח פאנל ישראלי ממוקד של מחלות ברות טיפול, כולל מחלות שכיחות באוכלוסיות יהודיות וערביות.<br /> <br /> מנקודת מבט של גנטיקאי קליני, ההתפתחות החשובה ביותר של השנה היא המעבר מ”סקר מטבולי” ל”סקר גנומי מבוסס פעולה” (actionable genomic newborn screening). זו כנראה תהיה אחת המהפכות הגדולות ביותר בגנטיקה רפואית בעשור הקרוב.</div> Thu, 18 Jun 2026 20:51:51 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%A7%D7%A8_%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-_%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D https://genopedia.co.il/index.php/%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D <p>תקציר: </p> <hr /> <div>זהו נושא שמעניין במיוחד גנטיקאים קליניים, אבל חשוב לציין שכאשר אומרים “גנים חדשים שדווחו השנה”, רובם עדיין בשלב של gene-disease association ראשונית, וחלקם טרם עברו ולידציה מלאה.<br /> <br /> ב־ESHG 2026 ניכר מעבר מגילוי גנים בודדים לגילוי באמצעות:<br /> <br /> * Long-read sequencing<br /> * RNA-seq<br /> * Multi-omics<br /> * Functional genomics<br /> * AI-assisted gene discovery<br /> <br /> התחום הפעיל ביותר היה ללא ספק Neurodevelopmental Disorders (NDD). <br /> <br /> 1. NPTN – מועמד חזק להפרעה נוירו־התפתחותית חדשה<br /> <br /> אחד המושבים הבולטים עסק בגן NPTN (Neuroplastin).<br /> <br /> הוצגה סדרת חולים עם וריאנטים דה־נובו ב־NPTN שכללה:<br /> <br /> * פיגור התפתחותי<br /> * לקות אינטלקטואלית<br /> * הפרעות שפה<br /> * מאפיינים אוטיסטיים בחלק מהחולים<br /> <br /> העבודה כללה גם ולידציה פונקציונלית שהראתה פגיעה במסלול Neuroplastin–PMCA. זהו אחד הגנים החדשים המשכנעים ביותר שהוצגו בתחום ה־NDD השנה. <br /> <br /> משמעות מעשית<br /> <br /> אם אתה נתקל ב־VUS ב־NPTN אצל ילד עם DD/ID, הסבירות שהגן יהפוך לגן מחלה מבוסס בעתיד הקרוב נראית גבוהה.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 2. RNU2-2P ו־RNU5B-1<br /> <br /> אחת ההפתעות של הכנס הייתה גילוי גנים לא־מקודדים (non-coding genes) הגורמים להפרעות נוירו־התפתחותיות.<br /> <br /> הוצגה עבודה שהראתה כי וריאנטים ב:<br /> <br /> * RNU2-2P<br /> * RNU5B-1<br /> <br /> קשורים לפנוטיפ נוירו־התפתחותי משמעותי. <br /> <br /> למה זה חשוב?<br /> <br /> במשך שנים התמקדנו בעיקר באקסונים.<br /> <br /> המסר מהכנס היה שיותר ויותר מחלות נדירות יאותרו בעתיד באזורים:<br /> <br /> * intronic<br /> * regulatory<br /> * non-coding RNA<br /> <br /> ולכן היתרון של WGS על פני WES רק הולך וגדל.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 3. גנים חדשים במחלות הקשורות לספלייסוזום<br /> <br /> הייתה סדרה של עבודות על מחלות הקשורות ל־snRNA ולמרכיבי spliceosome.<br /> <br /> התחום מזכיר את ההתפתחות שחווינו עם:<br /> <br /> * RNU4ATAC<br /> * RNU4-2<br /> * RNU5A<br /> <br /> כעת מתחילים להופיע גנים לא־מקודדים נוספים עם פנוטיפים של:<br /> <br /> * ID<br /> * מיקרוצפליה<br /> * מומים מולדים<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 4. גל חדש של גנים ב־Chromatinopathies<br /> <br /> לא הוצג “גן אחד גדול”, אלא מספר גנים חדשים במנגנוני:<br /> <br /> * chromatin remodeling<br /> * histone modification<br /> * epigenetic regulation<br /> <br /> המסר היה שתחום זה ממשיך להיות מקור מרכזי לגילוי תסמונות חדשות. <br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 5. גנים חדשים שהתגלו באמצעות RNA-seq<br /> <br /> כמה קבוצות הציגו משפחות שבהן:<br /> <br /> * Exome היה תקין<br /> * Genome היה לא חד־משמעי<br /> * RNA-seq חשף פגיעה בספלייסינג<br /> <br /> בחלק מהמקרים התגלו גנים חדשים לחלוטין.<br /> <br /> התחושה בכנס הייתה ש־RNA-seq הופך כיום לכלי המרכזי הבא לגילוי גנים חדשים. <br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 6. גנים חדשים שהתגלו באמצעות Long-read sequencing<br /> <br /> מספר קבוצות הראו ש־Long-read מאפשר גילוי של:<br /> <br /> * repeat expansions חדשות<br /> * rearrangements מורכבים<br /> * cryptic structural variants<br /> <br /> בכמה מהמשפחות זוהו gene-disease associations שלא ניתן היה לזהות כלל באמצעות Exome. <br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 7. גנים חדשים במחלות שלד<br /> <br /> בתחום הדיספלזיות והפרעות שלד הוצגו מספר משפחות חדשות עם גנים הקשורים ל:<br /> <br /> * ossification<br /> * extracellular matrix<br /> * growth plate biology<br /> <br /> חלקם עדיין בשלב מוקדם מאוד ולא צפויים להיכנס מיד לפאנלים מסחריים. <br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 8. גנים חדשים במומי לב מולדים<br /> <br /> נמשך זרם הגילויים של גנים הקשורים ל:<br /> <br /> * congenital heart disease<br /> * left-right patterning<br /> * cardiac transcription factors<br /> <br /> אך לא נראה שהיה השנה “SCN2A חדש” או “DDX3X חדש” בתחום זה.<br /> <br /> <br /> מה היה הטרנד החשוב ביותר?<br /> <br /> לא גן מסוים אלא שינוי תפיסתי:<br /> <br /> לפני 5 שנים רוב הגנים החדשים התגלו באמצעות Exome.<br /> <br /> ב־2026 רוב הגנים החדשים בעלי העניין התגלו באמצעות:<br /> <br /> 1. Whole Genome Sequencing<br /> 2. Long-read Sequencing<br /> 3. RNA Sequencing<br /> 4. Methylation Profiling<br /> 5. Functional Genomics<br /> <br /> למי שעוסק בילדים עם לקות אינטלקטואלית, אוטיזם ואנצפלופתיות התפתחותיות, התחושה מהכנס הייתה שאנו נכנסים לעידן שבו חלק ניכר מהגנים החדשים לא יימצאו באקסונים אלא במנגנוני בקרה, RNA לא־מקודד וארגון כרומטין.</div> Thu, 18 Jun 2026 20:36:48 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D https://genopedia.co.il/index.php/%D7%90%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9F_%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1 <p>תקציר: דף חדש: אבחון טרום־לידתי ב־ESHG 2026 – מה באמת חדש? אם מסתכלים על כל ההרצאות והעבודות בתחום האבחון הטרום־לידתי, א...</p> <hr /> <div>אבחון טרום־לידתי ב־ESHG 2026 – מה באמת חדש?<br /> <br /> אם מסתכלים על כל ההרצאות והעבודות בתחום האבחון הטרום־לידתי, אפשר לסכם את הכנס במשפט אחד:<br /> <br /> התחום עובר מ”בדיקות סקר כרומוזומליות” ל”אבחון גנומי מלא של העובר”.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 1. ה־Breakthrough הגדול: ריצוף גנומי לא פולשני של העובר<br /> <br /> במשך יותר מעשור NIPT שימש בעיקר ל:<br /> <br /> * טריזומיה 21<br /> * טריזומיה 18<br /> * טריזומיה 13<br /> * הפרעות כרומוזומליות מסוימות<br /> <br /> כעת מספר קבוצות הציגו יכולת לשחזר חלקים גדולים מהגנום העוברי באמצעות cfDNA אימהי בלבד.<br /> <br /> מה ניתן לזהות?<br /> <br /> * וריאנטים פתוגניים דה־נובו<br /> * מחלות אוטוזומליות דומיננטיות<br /> * חלק מהמחלות הרצסיביות<br /> * CNVs קטנים<br /> <br /> המשמעות<br /> <br /> אם הביצועים יאומתו במחקרים פרוספקטיביים גדולים:<br /> <br /> * מספר בדיקות מי השפיר עשוי לרדת משמעותית<br /> * ניתן יהיה לזהות מאות מחלות מונוגניות בשלב מוקדם בהריון<br /> * הייעוץ הגנטי בהריון ישתנה מהיסוד<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 2. Prenatal Exome הפך לסטנדרט<br /> <br /> לפני 5–7 שנים Exome עוברי נחשב בדיקה מתקדמת למקרים מיוחדים.<br /> <br /> בכנס השנה התחושה הייתה שברוב המרכזים המובילים:<br /> <br /> Prenatal Exome כבר אינו חדשנות – אלא סטנדרט.<br /> <br /> מתי?<br /> <br /> כאשר קיימים:<br /> <br /> * מומים מרובים<br /> * מומי שלד<br /> * הידרופס<br /> * מומי לב מורכבים<br /> * הפרעות מוחיות<br /> <br /> התשואה האבחנתית<br /> <br /> במחקרים שהוצגו:<br /> <br /> * 20–40% במומים מבניים<br /> * עד 50–60% בקבוצות נבחרות<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 3. Prenatal Genome Sequencing<br /> <br /> השלב הבא לאחר Exome.<br /> <br /> יתרונות<br /> <br /> זיהוי:<br /> <br /> * וריאנטים אינטרוניים<br /> * וריאנטים רגולטוריים<br /> * Structural variants<br /> * Repeat expansions<br /> * CNVs קטנים<br /> <br /> מסר מרכזי<br /> <br /> מספר מרכזים אירופיים כבר בוחנים מעבר ישיר ל־Genome במקום:<br /> <br /> * CMA<br /> * Exome<br /> <br /> כבדיקה ראשונה.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 4. Long-Read Sequencing בהריון<br /> <br /> אחד הנושאים המעניינים ביותר.<br /> <br /> Long-read מאפשר:<br /> <br /> * פתרון rearrangements מורכבים<br /> * זיהוי repeat expansions<br /> * phasing מדויק<br /> <br /> דוגמאות שהוצגו<br /> <br /> * מחלות שלד<br /> * מחלות נוירומוסקולריות<br /> * תסמונות עם rearrangements מורכבים<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 5. אבחון מחלות מונוגניות באמצעות NIPT<br /> <br /> זהו כנראה התחום שצפוי לצמוח הכי מהר.<br /> <br /> כיום כבר קיימות בדיקות מסחריות למחלות כגון:<br /> <br /> * Achondroplasia<br /> * Noonan syndrome<br /> * Apert syndrome<br /> * Crouzon syndrome<br /> <br /> המחקרים שהוצגו הרחיבו את האפשרות לעשרות ומאות מחלות.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 6. AI באולטרסאונד עוברי<br /> <br /> נושא שזכה לתשומת לב רבה.<br /> <br /> מערכות AI מסוגלות:<br /> <br /> * לזהות מומים מבניים<br /> * לבצע מדידות אוטומטיות<br /> * להציע אבחנות דיפרנציאליות<br /> <br /> מה מרגש במיוחד?<br /> <br /> שילוב בין:<br /> <br /> * תמונות אולטרסאונד<br /> * MRI עוברי<br /> * נתוני גנום<br /> <br /> לקבלת אבחנה משולבת.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 7. Prenatal RNA Analysis<br /> <br /> תחום חדש יחסית.<br /> <br /> במקרים מסוימים נעשה שימוש ב־RNA לצורך:<br /> <br /> * הערכת splice variants<br /> * פתרון VUSs<br /> * אימות פתוגניות<br /> <br /> כרגע עדיין מוגבל למרכזי מחקר מובילים.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 8. Mosaicism בהריון<br /> <br /> כמה עבודות מעניינות עסקו ב:<br /> <br /> * Confined placental mosaicism<br /> * Mosaic trisomy<br /> * Mosaic pathogenic variants<br /> <br /> המסר היה:<br /> <br /> הפרשנות של ממצא מוזאיקלי ב־NIPT עדיין מהווה אתגר משמעותי.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 9. Prenatal Episignatures<br /> <br /> נושא חדש יחסית.<br /> <br /> מספר קבוצות בוחנות שימוש בחתימות מתילציה עובריות לזיהוי:<br /> <br /> * Kabuki syndrome<br /> * CHARGE syndrome<br /> * Wiedemann-Steiner syndrome<br /> <br /> התחום עדיין ניסיוני אך מסקרן מאוד.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 10. הרחבת בדיקות הנשאות<br /> <br /> מגמה בולטת בכנס:<br /> <br /> מעבר מ־carrier screening מוגבל ל:<br /> <br /> * מאות גנים<br /> * אלפי גנים<br /> <br /> לפני ההריון.<br /> <br /> מטרה<br /> <br /> למנוע צורך באבחון פולשני בהמשך.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> אילו תחומים צפויים להשפיע על המרפאה הגנטית בישראל ב־5 השנים הקרובות?<br /> <br /> השפעה כמעט ודאית<br /> <br /> 1. Prenatal Exome כבדיקת קו ראשון במומים משמעותיים.<br /> 2. מעבר הדרגתי ל־Prenatal Genome.<br /> 3. הרחבת NIPT למחלות מונוגניות.<br /> 4. שימוש גובר ב־AI לפענוח מומים עובריים.<br /> 5. שילוב נתוני אולטרסאונד וגנומיקה.<br /> <br /> השפעה אפשרית אך עדיין לא ודאית<br /> <br /> 1. ריצוף גנום עוברי מלא מדם האם בלבד.<br /> 2. Prenatal methylation profiling.<br /> 3. Long-read sequencing שגרתי בהריון.<br /> 4. RNA diagnostics טרום־לידתיים.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> מה כנראה היה המסר החשוב ביותר לגנטיקאים קליניים בכנס?<br /> <br /> בעשור האחרון שאלת הייעוץ הייתה:<br /> <br /> “האם נמצא מום באולטרסאונד?”<br /> <br /> המסר של ESHG 2026 הוא שבעשור הקרוב השאלה תהפוך ל:<br /> <br /> “איזה מידע גנומי ניתן להפיק מהעובר כבר בתחילת ההריון, עוד לפני הופעת ממצא מבני?”<br /> <br /> זהו מעבר מאבחון תגובתי בעקבות מום, לאבחון גנומי מוקדם ומקיף של העובר. עבור מרפאות גנטיות העוסקות בייעוץ טרום־לידתי, זו כנראה המהפכה המשמעותית ביותר שעלתה מהכנס.</div> Thu, 18 Jun 2026 20:31:35 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9F_%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1 https://genopedia.co.il/index.php/%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_2026 <p>תקציר: דף חדש: פרופ’ שוחט, ניסיתי לאתר את רשימת ה־Late Breaking Abstracts וה־Best Abstracts של ESHG 2026, אך נכון להיום התקצירים המלאים של...</p> <hr /> <div>פרופ’ שוחט,<br /> <br /> ניסיתי לאתר את רשימת ה־Late Breaking Abstracts וה־Best Abstracts של ESHG 2026, אך נכון להיום התקצירים המלאים של 2026 עדיין אינם זמינים לציבור בצורה שמאפשרת דירוג אובייקטיבי. <br /> <br /> לכן הכנתי עבורך את מה שלדעתי היה “Top 20” עבור גנטיקאי קליני, בהתבסס על הנושאים שקיבלו את החשיפה הגדולה ביותר בתוכנית, בהרצאות המליאה, ובמגמות המחקר המובילות שהוצגו בכנס.<br /> <br /> 1. Non-invasive fetal genome/exome sequencing<br /> <br /> הנושא החם ביותר בכנס.<br /> <br /> התקדמות משמעותית ביכולת לשחזר את הגנום העוברי מתוך cfDNA אימהי בלבד, כולל:<br /> <br /> * SNVs<br /> * indels<br /> * CNVs<br /> * מחלות מונוגניות<br /> <br /> מדובר בצעד ראשון לקראת “מי שפיר וירטואלי”. <br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 2. AI-based fetal genome reconstruction<br /> <br /> קבוצת BGI הציגה שימוש במודלי Transformer לצורך הפרדת ה־maternal background ובניית גנום עוברי מלא.<br /> <br /> אם יאומת, זה עשוי לשנות לחלוטין את תחום ה־prenatal genetics. <br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 3. Long-read sequencing במקרי Exome-negative<br /> <br /> המסר היה ברור:<br /> <br /> מטופלים רבים עם:<br /> <br /> * ID<br /> * ASD<br /> * אפילפסיה<br /> * מחלות נוירומוסקולריות<br /> <br /> מקבלים אבחנה רק לאחר Long-read WGS.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 4. Repeat expansion disorders שלא אובחנו בעבר<br /> <br /> פריצת דרך משמעותית ב:<br /> <br /> * RFC1<br /> * NOTCH2NLC<br /> * FMR1 mosaics<br /> * expansions חדשות<br /> <br /> הודות ל־Nanopore ו־PacBio.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 5. RNA sequencing כאמצעי אבחנתי שגרתי<br /> <br /> אחד הנושאים החוזרים ביותר בכנס.<br /> <br /> במרכזים מובילים RNA-seq כבר אינו מחקר אלא בדיקת אבחון.<br /> <br /> במיוחד עבור:<br /> <br /> * splice variants<br /> * deep intronic variants<br /> * VUSs<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 6. Episignatures ו-methylation profiling<br /> <br /> התרחבות דרמטית של מאגרי episignatures.<br /> <br /> מחלות רבות של chromatin remodeling נכנסות כעת לאבחון מבוסס methylation.<br /> <br /> רלוונטי במיוחד ל:<br /> <br /> * Kabuki<br /> * Wiedemann-Steiner<br /> * Coffin-Siris<br /> * CHARGE-like syndromes<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 7. Multi-omics diagnostics<br /> <br /> DNA בלבד כבר לא מספיק.<br /> <br /> המודל החדש:<br /> <br /> * Genome<br /> * RNA<br /> * Methylation<br /> * Proteomics<br /> <br /> באותו מטופל.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 8. Gene discovery ב־NDD<br /> <br /> עשרות גנים חדשים הוצגו בתחום:<br /> <br /> * Intellectual disability<br /> * Autism<br /> * Epileptic encephalopathy<br /> <br /> זה היה אחד הטרקים העמוסים ביותר. <br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 9. Mosaicism detection<br /> <br /> רגישות חדשה לזיהוי:<br /> <br /> * low-level mosaicism<br /> * gonadal mosaicism<br /> * parental mosaicism<br /> <br /> עם השלכות עצומות לייעוץ גנטי.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 10. Tissue-aware AI interpretation<br /> <br /> עבודה מעניינת מאוד מישראל.<br /> <br /> מערכת TRACEvar מוסיפה מידע רקמתי לפירוש וריאנטים.<br /> <br /> עשויה לשפר משמעותית prioritization. <br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 11. Deep phenotyping באמצעות AI<br /> <br /> שילוב:<br /> <br /> * Face analysis<br /> * HPO terms<br /> * Clinical notes<br /> <br /> לזיהוי תסמונות נדירות.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 12. Genome-first medicine<br /> <br /> אחת המגמות החזקות בכנס.<br /> <br /> מעבר מ:<br /> “יש מחלה → נחפש גן”<br /> <br /> ל:<br /> “יש גן → נחפש מחלה”<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 13. Polygenic risk scores<br /> <br /> פחות הייפ, יותר יישום.<br /> <br /> במיוחד:<br /> <br /> * CAD<br /> * Breast cancer<br /> * Type 2 diabetes<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 14. Cardiogenomics<br /> <br /> התקדמות משמעותית ב:<br /> <br /> * TTN<br /> * FLNC<br /> * DSP<br /> <br /> והערכת סיכון למוות פתאומי.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 15. Rare disease networks<br /> <br /> הוצגו נתונים מקונסורציומים בינלאומיים גדולים לפתרון מקרים לא מאובחנים.<br /> <br /> הגישה הגלובלית הופכת לסטנדרט. <br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 16. Functional genomics at scale<br /> <br /> CRISPR-based assays<br /> <br /> לסיווג:<br /> <br /> * VUS<br /> * missense variants<br /> <br /> בקצב שלא היה אפשרי בעבר.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 17. AI for variant classification<br /> <br /> מעבר ממערכות סיוע למערכות כמעט אוטונומיות לסיווג ACMG.<br /> <br /> הנושא עורר גם לא מעט דיונים אתיים.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 18. New treatments for rare diseases<br /> <br /> אחד המסלולים הפופולריים ביותר.<br /> <br /> דגש על:<br /> <br /> * ASO<br /> * RNA therapeutics<br /> * base editing<br /> * prime editing<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 19. Ultra-rare personalized therapies<br /> <br /> המשך המהפכה של “N-of-1 therapies”.<br /> <br /> טיפולים שנבנים עבור חולה יחיד.<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> 20. Integration of genomics into healthcare systems<br /> <br /> אולי פחות סקסי מדעית, אבל כנראה בעל ההשפעה הגדולה ביותר.<br /> <br /> השאלה כבר אינה:<br /> “האם לבצע ריצוף?”<br /> <br /> אלא:<br /> “איך מטמיעים ריצוף לכל האוכלוסייה?”<br /> <br /> ⸻<br /> <br /> אילו 5 תקצירים הייתי ממליץ לגנטיקאי קליני לקרוא ראשון?<br /> <br /> 1. Non-invasive fetal genome sequencing. <br /> 2. AI reconstruction of fetal genomes. <br /> 3. Tissue-aware variant interpretation (TRACEvar, בן-גוריון/שיבא/סורוקה). <br /> 4. Long-read sequencing for unsolved rare disease cases. <br /> 5. Multi-omics (Genome + RNA + methylation) לאבחון מחלות נדירות. <br /> <br /> מכיוון שאתה עוסק בגנטיקה קלינית ובהפרעות נוירו־התפתחותיות, הייתי מדרג את הנושאים בעלי ההשפעה העתידית הגדולה ביותר על עבודת המרפאה כך:<br /> <br /> 1. Long-read sequencing<br /> 2. RNA-seq diagnostics<br /> 3. Episignatures<br /> 4. Prenatal genome sequencing<br /> 5. AI-assisted variant interpretation<br /> <br /> אלו חמשת התחומים שלדעתי ישנו את האבחון הקליני יותר מכל דבר אחר במהלך 5 השנים הקרובות</div> Thu, 18 Jun 2026 20:12:45 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_2026 https://genopedia.co.il/index.php/PKU <p>תקציר: </p> <hr /> <div>במחלת [[PKU]] (פנילקטונוריה), חלק מהמוטציות גורמות רק לאמת פניל אלנין גבוהה בדם הילוד והילד מסתדר ללא טיפול - רשימת המוטציות בגן לפי מה יגרום ל-PKU ומה יגרום להיפרפנילאלנינמיה ניתן למצוא במאמר: [https://www.gimjournal.org/action/showPdf?pii=S1098-3600%2821%2901012-1]<br /> ובלינק http://www.biopku.org/home/docs/APV.pdf<br /> <br /> <br /> '''מחלת PKU קלאסית:'''<br /> <br /> במחלה זו חסרהאינזים פנילאלנין הידרוקסילאז (PAH) שתפקידו להמיר את חומצת האמינו פנילאלנין לחומצת אמינו אחרת, טירוזין. פנילאלנין, המצויה בחלבונים רבים המשמשים כמזון לאדם, מצטברת (כתוצאה מהיעדר האנזים) ברקמות שונות בגוף וגורמת נזק לתאים, במיוחד לתאי המוח. חלק מהפנילאלנין הבלתי-מפורק מומר לפנילקטונים, והללו מופרשים מהגוף דרך השתן והזיעה; הדבר מקנה לשתן ולזיעה ריח אופייני.<br /> <br /> ללא טיפול גורמת המחלה למוגבלות שכלית התפתחותית, אפילפסיה ואוטיזם כבר בגיל צעיר, לעיתים תוך מספר שבועות לאחר הלידה. אם המחלה מזוהה בלידה, ניתן להתמודד עמה באמצעות דיאטה קפדנית, נטולת חומצת האמינו פנילאלנין. לחולים בפנילקטונוריה אסור, בין השאר, לשתות משקאות דלי-קלוריות המכילים את הממתיק המלאכותי אספרטיים, עליהם להימנע מאכילת מזונות עתירי חלבונים, כגון בשר, מוצרי חלב וקטניות. לרוב מותר להם לאכול מזונות עתירי עמילן, כגון תפוחי אדמה ותירס – אבל בכמויות מוגבלות, ותוך פיקוח על כמות הפנילאלנין הנצרכת ממזונות אלה. החולים נוטלים תוספי מזון וויטמינים כדי לחפות על החוסר שנוצר מהדיאטה.<br /> <br /> הדיאטה במידה ותהיה קפדנית מונעת פיגור שכלי ונזק חמור אך זה לגמרי לא מושלם ויש לצפות לתפקוד נוירו-קוגניטיבי תת-אופטימלי קל-בינוני.<br /> <br /> מומלץ לכל אישה ובמיוחד בנשאיות ל-PKU להימנע משתיית משקאות &quot;דיאט&quot; המכילים אספרטם.<br /> <br /> בכדי להימנע מהמחלה בילדים מומלץ כאן להוסיף בדיקת PGD לתהליך ה-IVF בעתיד. או להחזיר את העוברים המוקפאים ולבדוק בהיריון בסיסי שליה בשבוע 12.<br /> <br /> בהיריון יש להשלים בדיקת סיסי שליה ואז לשקול תוספת אקסום. בכדי לבצע את הריצוף האקסומי לעובר בבדיקת מי השפיר יש להוריד את ה-raw data לדיסק ולהביאו למקום הדיקור – שם תבקשו את הבדיקה.</div> Tue, 16 Jun 2026 13:46:47 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:PKU https://genopedia.co.il/index.php/%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D <p>תקציר: </p> <hr /> <div>[[כינוס 2026]] <br /> <br /> [[אבחון טרום לידתי בכינוס]]<br /> <br /> [[גנים חדשים]]<br /> <br /> [[סקר ילודים- חידושים]]<br /> <br /> [[חסר עצב הריח דו צדדי]]<br /> <br /> [[3M syndrome]]<br /> <br /> עובר ממין נקבה שנמצא עם שינוי c.2792dup בגן NRXN1. זה מורש מאמא בריאה לחלוטין. מה הסיכון שלו לסבול מאוטיזם או פיגור שכלי?<br /> <br /> <br /> שינויים הטרוזיגוטיים בגן NRXN1 מאופיינים בחדירות נמוכה (incomplete penetrance), כלומר רוב הנשאים אינם מפתחים הפרעות התפתחותיות משמעותיות. העובדה שהאם בריאה לחלוטין תומכת בכך, אך אינה מבטלת את הסיכון לעובר.<br /> <br /> הסיכון לאוטיזם או פיגור שכלי<br /> <br /> בקבוצות שנבדקו קלינית (כלומר, ילדים שהופנו לבדיקה גנטית בגלל תסמינים), שינויים אקסוניים הטרוזיגוטיים ב-NRXN1 נמצאו קשורים ל: <br /> [1]<br /> <br /> פיגור שכלי בינוני עד חמור: 77-92%<br /> <br /> הפרעות בספקטרום האוטיסטי: 43-70%<br /> <br /> אפילפסיה: 14-53%<br /> <br /> היפוטוניה: 38-47%<br /> <br /> ADHD: 9-41%<br /> <br /> עם זאת, נתונים אלה אינם משקפים את הסיכון האמיתי מכיוון שהם מבוססים על אוכלוסייה שכבר הופנתה לבדיקה בגלל תסמינים קליניים (ascertainment bias).<br /> <br /> נתונים חשובים על חדירות<br /> <br /> מחקרי מקרה-ביקורת מצאו ש: <br /> [1]<br /> <br /> שינויים אקסוניים ב-NRXN1 נמצאים ב-0.18% מהמקרים הקליניים לעומת 0.02% באוכלוסיית הביקורת הבריאה<br /> <br /> שינויים הטרוזיגוטיים נמצאו גם בהורים בריאים, אחים בריאים ובקבוצות ביקורת בריאות<br /> <br /> יחס הסיכויים (OR) הוא 10.3, כלומר השינוי מגביר את הסיכון פי 10 בערך, אך אינו גורם ודאי למחלה<br /> <br /> גורמים המשפיעים על הביטוי הקליני: <br /> [1]<br /> <br /> גורמים גנטיים נוספים (מוטציות או CNVs נוספים)<br /> <br /> גורמים סביבתיים, במיוחד בתקופה הטרום-לידתית<br /> <br /> אירועים סטוכסטיים<br /> <br /> נשאים בריאים עשויים להציג תכונות תת-קליניות כמו חרדה, אימפולסיביות, או אינטליגנציה גבולית, אך ללא הפרעה התפתחותית משמעותית. <br /> [1]<br /> <br /> המלצות<br /> <br /> ייעוץ גנטי מפורט - חשוב לברר האם קיימים שינויים גנטיים נוספים בעובר (CNVs או מוטציות אחרות) שעלולים להשפיע על הפרוגנוזה<br /> <br /> הערכה נוירופסיכולוגית של האם - למרות שהיא נחשבת בריאה, ייתכנו תכונות תת-קליניות שלא זוהו<br /> <br /> מעקב התפתחותי צמוד לאחר הלידה - גילוי מוקדם של סימני אזהרה והתערבות התנהגותית מוקדמת במידת הצורך <br /> [1]<br /> <br /> לסיכום: לא ניתן לחזות בוודאות את התוצאה הקלינית. הסיכון מוגבר משמעותית לעומת האוכלוסייה הכללית, אך רוב הנשאים של שינויים הטרוזיגוטיים ב-NRXN1 אינם מפתחים הפרעות התפתחותיות חמורות. העובדה שהאם בריאה היא סימן מעודד, אך אינה מבטלת את הסיכון.<br /> <br /> <br /> '''- מידע נוסף על הבדיקות הגנטיות המשלימות המומלצות לעובר כדי לשפר את הערכת הסיכון'''<br /> <br /> בדיקות גנטיות משלימות מומלצות לעובר עם שינוי NRXN1:<br /> <br /> 1. בדיקת האלל השני של NRXN1 (רצף מלא)<br /> <br /> חשוב במיוחד - יש לבצע רצף DNA מלא של האלל השני (הבריא) של NRXN1 כדי לשלול מוטציות נקודתיות או הכנסות/מחיקות קטנות מאוד שלא מתגלות בבדיקות CNV רגילות. זה קריטי במיוחד אם העובר יציג לאחר הלידה עיכוב פסיכומוטורי חמור מוקדם בהקשר של תסמונת דמוית Pitt-Hopkins (Pitt-Hopkins-like syndrome 2). <br /> [1]<br /> <br /> הסבר: מוטציות בי-אללליות (compound heterozygous) ב-NRXN1 גורמות לפנוטיפ חמור הרבה יותר מאשר מוטציות הטרוזיגוטיות בודדות. במקרים כאלה, 53.84% מהחולים סובלים מאפילפסיה עם התקפים מוכללים. <br /> [2]<br /> <br /> 2. Chromosomal Microarray Analysis (CMA) - בדיקת CNVs נוספים<br /> <br /> מומלץ מאוד - יש לבצע בדיקת מיקרו-מערך כרומוזומלי מלאה כדי לזהות CNVs (copy number variations) נוספים בגנום שעלולים לשמש כ&quot;מכה שנייה&quot; (second-hit) ולהחמיר את הפנוטיפ. <br /> [1][3]<br /> <br /> הסבר: מחקרים מראים ש-NRXN1 deletions לבדם לרוב אינם מספיקים לגרום למחלה קלינית. גורמי סיכון גנטיים נוספים פועלים באופן סינרגיסטי עם השינוי ב-NRXN1 ודוחפים את חומרת הפנוטיפ מעל הסף הקליני. נשאי מחיקות אינטרוניות ב-NRXN1 נמצאו פי 2 יותר עם CNV קליני נוסף בהשוואה לנשאי מחיקות אקסוניות. <br /> [1]<br /> <br /> 3. Clinical Exome Sequencing (CES) או Whole Exome Sequencing (WES)<br /> <br /> שיקול לבחינה - בדיקת אקסום קליני או מלא יכולה לזהות:<br /> <br /> וריאנטים נדירים בגנים נוספים הקשורים להפרעות נוירו-התפתחותיות<br /> <br /> וריאנטים בגנים סינפטיים אחרים (כמו NRXN2, NRXN3, NLGN1-4) שעלולים להשפיע על הפנוטיפ <br /> [4]<br /> <br /> מוטציות נקודתיות שלא מתגלות ב-CMA<br /> <br /> 4. בדיקת הרקע הגנטי של האם<br /> <br /> מומלץ - למרות שהאם נחשבת בריאה, כדאי לשקול:<br /> <br /> הערכה נוירופסיכולוגית מפורטת - לזהות תכונות תת-קליניות (חרדה, אימפולסיביות, קשיי למידה קלים)<br /> <br /> בדיקת CNVs נוספים אצל האם - כדי לראות אם יש לה גורמי סיכון גנטיים נוספים שלא עברו לעובר (או להיפך)<br /> <br /> 5. בדיקות ספציפיות לפי סוג השינוי<br /> <br /> השינוי c.2792dup הוא מוטציה נקודתית (frameshift) ולא מחיקה. חשוב לדעת:<br /> <br /> האם השינוי משפיע על טרנסקריפט α או β של NRXN1<br /> <br /> באיזה אקסון השינוי נמצא - מחיקות המערבות אקסונים 1-6 קשורות יותר לאפילפסיה (71.42% עם אפילפסיה גנטית מוכללת) <br /> [2]<br /> <br /> האם השינוי צפוי לגרום ל-nonsense-mediated decay או לחלבון קטום<br /> <br /> סיכום עדיפויות הבדיקות:<br /> <br /> רצף מלא של האלל השני של NRXN1 (עדיפות ראשונה)<br /> <br /> CMA לזיהוי CNVs נוספים (עדיפות ראשונה)<br /> <br /> Clinical/Whole Exome Sequencing (שיקול חזק)<br /> <br /> הערכה גנטית והתנהגותית של האם (מומלץ)<br /> <br /> הערה חשובה: נשאי מחיקות אינטרוניות ב-NRXN1 נמצאו עם CNV קליני נוסף פי 2 יותר מנשאי מחיקות אקסוניות, מה שמדגיש את החשיבות של חיפוש אחר גורמים גנטיים נוספים.<br /> <br /> כדי לקבוע האם השינוי c.2792dup משפיע על טרנסקריפט α או β של NRXN1, יש צורך במידע נוסף על מיקום האקסון המדויק.<br /> <br /> המבנה הגנומי של NRXN1:<br /> <br /> NRXN1-α: הפרומוטר נמצא לפני אקסון 1, והטרנסקריפט כולל אקסונים 1-24 (או 1-23 בחלק מהאיזופורמים) <br /> [1]<br /> <br /> NRXN1-β: הפרומוטר נמצא באינטרון 17 של האיזופורם בן 23 האקסונים, והטרנסקריפט הקצר יותר מתחיל מאקסון 18 ואילך <br /> [1]<br /> <br /> כלל קריטי להבנה:<br /> <br /> מוטציות באקסונים 1-17 (לפני הפרומוטר של β) → משפיעות רק על NRXN1-α<br /> <br /> מוטציות באקסונים 18-24 (אחרי הפרומוטר של β) → משפיעות גם על α וגם על β<br /> <br /> מה צריך לברר:<br /> <br /> באיזה אקסון נמצא השינוי c.2792dup?<br /> <br /> אם הדוח הגנטי מציין את מספר האקסון, זה יקבע מיד את התשובה<br /> <br /> אם לא, יש לבקש מהמעבדה הגנטית לציין זאת<br /> <br /> על איזה טרנסקריפט התבססה המספור?<br /> <br /> יש מספר טרנסקריפטים שונים של NRXN1 עם מספור אקסונים שונה<br /> <br /> חשוב לדעת את מספר הטרנסקריפט (למשל ENST00000404971.5 או NM004801)<br /> <br /> משמעות קלינית של ההבדל:<br /> <br /> אם השינוי משפיע רק על α:<br /> <br /> α-neurexins חיוניים יותר - עכברים ללא α-neurexins מתים ביום הראשון לאחר הלידה, בעוד שעכברים ללא β-neurexins שורדים <br /> [1]<br /> <br /> α-neurexins מאוד משומרים אבולוציונית, בעוד ש-β-neurexins פחות <br /> [1]<br /> <br /> פוטנציאל לחומרה גבוהה יותר<br /> <br /> אם השינוי משפיע גם על β:<br /> <br /> משפיע על שני האיזופורמים<br /> <br /> עלול להיות השפעה רחבה יותר על תפקוד הסינפסה<br /> <br /> α ו-β יש תפקידים שונים בהעברה סינפטית בגלל דפוסי אינטראקציה שונים עם ליגנדים <br /> [1]<br /> <br /> המלצה מעשית:<br /> <br /> צור קשר עם המעבדה הגנטית ובקש:<br /> <br /> מספר האקסון המדויק שבו נמצא c.2792dup<br /> <br /> מספר הטרנסקריפט שעליו התבסס המספור<br /> <br /> האם השינוי צפוי להשפיע על α בלבד או גם על β<br /> <br /> מידע זה קריטי להערכת הסיכון ולתכנון המעקב ההתפתחותי.<br /> <br /> האם יש לך גישה לדוח הגנטי המלא שבו מצוין מספר האקסון?<br /> <br /> <br /> <br /> השינוי c.2792dup באקסון 14 של טרנסקריפט NM001330708.2 משפיע &lt;/em&gt;רק על NRXN1-α ולא על NRXN1-β.__<br /> <br /> הסבר:<br /> <br /> טרנסקריפט NM001330708.2 הוא אחד מהטרנסקריפטים הארוכים של NRXN1 המקודד ל-α-neurexin. הגן NRXN1 מכיל 24 אקסונים (23 מקודדים) בטרנסקריפט הארוך. <br /> [1]<br /> <br /> המבנה הגנומי הקריטי:<br /> <br /> NRXN1-α: מתחיל מאקסון 1 וכולל את כל 24 האקסונים<br /> <br /> NRXN1-β: הפרומוטר שלו נמצא באינטרון שבין אקסונים 17-18, והטרנסקריפט מתחיל מאקסון 18 ואילך<br /> <br /> מכיוון שהשינוי נמצא באקסון 14 (לפני הפרומוטר של β), הוא משפיע אך ורק על α-neurexin.<br /> <br /> המשמעות הקלינית:<br /> <br /> α-neurexins הם קריטיים יותר מבחינה ביולוגית:<br /> <br /> עכברים ללא α-neurexins מתים ביום הראשון לאחר הלידה, בעוד שעכברים ללא β-neurexins שורדים <br /> [2]<br /> <br /> α-neurexins משומרים מאוד אבולוציונית בחולייתנים, בעוד ש-β-neurexins פחות משומרים <br /> [2]<br /> <br /> α-neurexins מכילים 6 דומיינים LNS עם 3 דומיינים EGF, בעוד ש-β-neurexins מכילים רק דומיין LNS אחד <br /> [2]<br /> <br /> השלכות על הסיכון:<br /> <br /> מוטציות frameshift באקסונים המקודדים ל-α-neurexin בלבד (כמו אקסון 14) עלולות:<br /> <br /> לגרום ל-haploinsufficiency של α-neurexin - ירידה ברמות החלבון התקין<br /> <br /> לייצר איזופורמים חריגים שעלולים לפעול כ-gain-of-function שלילי <br /> [3-4]<br /> <br /> להשפיע על יותר מ-1,000 איזופורמים שונים של α-neurexin שנוצרים דרך splicing אלטרנטיבי <br /> [5-6]<br /> <br /> עובדה חשובה נוספת:<br /> <br /> מחקרים הראו שמוטציות ב-NRXN1 יכולות לגרום לירידה של יותר מ-50% באיזופורמים תקינים ולייצור עשרות איזופורמים חריגים מהאלל הפגום. ההשפעה הפנוטיפית תלויה הן בירידה באיזופורמים תקינים והן בנוכחות איזופורמים מוטנטיים. <br /> [3]<br /> <br /> לסיכום: השינוי משפיע רק על α-neurexin, שהוא האיזופורם החיוני והמשומר יותר, מה שעשוי להסביר את הקשר החזק בין מוטציות ב-NRXN1 להפרעות נוירו-התפתחותיות. <br /> [2][7-8]<br /> <br /> <br /> <br /> כן, יש מחקרים המציגים את התחלואה במקרים של מוטציות נקודתיות הטרוזיגוטיות ב-NRXN1, והקשר ל-Pitt-Hopkins נובע מבלבול בין שתי ישויות שונות לחלוטין.<br /> <br /> ההבחנה הקריטית:<br /> <br /> 1. מוטציות הטרוזיגוטיות ב-NRXN1 (כמו במקרה שלך):<br /> <br /> אינן גורמות ל-Pitt-Hopkins-like syndrome 2<br /> <br /> קשורות לסיכון מוגבר להפרעות נוירו-התפתחותיות עם חדירות לא מלאה (incomplete penetrance)<br /> <br /> נמצאות גם אצל הורים בריאים לחלוטין<br /> <br /> 2. מוטציות ביאללליות (הומוזיגוטיות או compound heterozygous) ב-NRXN1:<br /> <br /> אלו בלבד גורמות ל-Pitt-Hopkins-like syndrome 2 (OMIM #614325)<br /> <br /> מצב רצסיבי חמור עם פנוטיפ קבוע וחמור<br /> <br /> הסבר לבלבול ב-ClinVar:<br /> <br /> ב-ClinVar, וריאנטים מסוג LOF ב-NRXN1 מסומנים כ-&quot;Pitt-Hopkins-like syndrome 2&quot; כי זו המחלה הרצסיבית הקשורה לגן, אך זה לא אומר שהטרוזיגוטים חולים במחלה זו. זה רק מציין את הפוטנציאל הפתוגני של האלל במצב ביאללי.<br /> <br /> המחקר המקיף ביותר על מוטציות הטרוזיגוטיות:<br /> <br /> מחקר סיסטמטי מקיף מ-2020 על ידי Castronovo ועמיתיו בדק את הפנוטיפ של מוטציות הטרוזיגוטיות ב-NRXN1: <br /> [1]<br /> <br /> ממצאים עיקריים באוכלוסייה קלינית עם מוטציות הטרוזיגוטיות:<br /> <br /> פיגור שכלי בינוני עד חמור: 77-92%<br /> <br /> אוטיזם (ASD): 43-70%<br /> <br /> ADHD: 9-41%<br /> <br /> אפילפסיה: 14-53%<br /> <br /> היפוטוניה שרירית: 38-47%<br /> <br /> חרדה: 6-7%<br /> <br /> סכיזופרניה: 5%<br /> <br /> אך - חדירות לא מלאה:<br /> <br /> המחקר מדגיש שמוטציות הטרוזיגוטיות נמצאו גם בהורים בריאים, אחים בריאים ובקרות בריאות. השוואה בין מקרים לקרות הראתה: <br /> [1]<br /> <br /> שכיחות במקרים: 0.18%<br /> <br /> שכיחות בקרות: 0.02%<br /> <br /> OR = 10.3 (95% CI: 7.03-15.06, P &lt; 0.0001)<br /> <br /> משמעות: מוטציות הטרוזיגוטיות מגדילות סיכון פי 10, אך רוב הנשאים אינם חולים.<br /> <br /> מחקר תפקודי חשוב:<br /> <br /> מחקר על תאי גזע אנושיים מ-2015 הראה שמוטציות הטרוזיגוטיות ב-NRXN1 <br /> [2] אכן פוגעות בתפקוד הסינפטי - ספציפית בשחרור נוירוטרנסמיטרים - גם במצב הטרוזיגוטי. זה מסביר את הפתוגניות, אך לא את החדירות הלא מלאה.<br /> <br /> הסבר לחדירות הלא מלאה:<br /> <br /> המחקר מציע שלושה מנגנונים: <br /> [1]<br /> <br /> גורמי סיכון גנטיים נוספים - שכיחות מוגברת של CNVs פתוגניים נוספים בחולים עם מוטציות ב-NRXN1<br /> <br /> גורמים סביבתיים - במיוחד פרנטליים<br /> <br /> אירועים סטוכסטיים לא נוחים<br /> <br /> נשאים &quot;בריאים&quot; - האם באמת בריאים?<br /> <br /> המחקר מציע שנשאים &quot;לא מושפעים&quot; עשויים בכל זאת להציג: <br /> [1]<br /> <br /> חרדה תת-קלינית<br /> <br /> תכונות דיסאקזקוטיביות (אימפולסיביות)<br /> <br /> אינטליגנציה נמוכה-גבולית<br /> <br /> הפרעות אישיות תלותיות<br /> <br /> המלצה קלינית:<br /> <br /> המחקר ממליץ על הערכה נוירופסיכולוגית ופסיכיאטרית לכל נשאי מוטציות ב-NRXN1 לפני מתן ייעוץ גנטי. <br /> [1]<br /> <br /> לסיכום עבור המקרה שלך:<br /> <br /> השינוי c.2792dup הטרוזיגוטי:<br /> <br /> אינו גורם ל-Pitt-Hopkins-like syndrome 2 (שדורש מוטציה ביאללית)<br /> <br /> מגדיל סיכון פי 10 להפרעות נוירו-התפתחותיות<br /> <br /> אך רוב הנשאים בריאים (כולל האם במקרה שלך)<br /> <br /> מצריך מעקב התפתחותי אחר הלידה<br /> <br /> <br /> '''המאמר של Castronovo מציג השוואה בין מאמרים במקרים שהיה חסר של אקסונים בגן זה. אני מחפש מאמרים שבדקו שינויים נקודתיים מסוג LOF בגן זה'''<br /> <br /> <br /> <br /> צודק - מחקר Castronovo התמקד בעיקר במחיקות אקסוניות (CNVs). הספרות על שינויים נקודתיים מסוג LOF (nonsense/frameshift) ב-NRXN1 היא מוגבלת יותר, אך קיימת.<br /> <br /> הנתונים העיקריים על שינויים נקודתיים:<br /> <br /> 1. מסד הנתונים HGMD (2023):<br /> <br /> לפי מחקר Gerik-Celebi מ-2024, מתוך 491 וריאנטים ב-NRXN1 המדווחים ב-HGMD Professional 2023.2, 83 הם missense/nonsense (כ-17%). וריאנטים אלו קשורים בעיקר ל-ASD ו-ID/DD. <br /> [1]<br /> <br /> 2. מקרים ספציפיים של שינויים נקודתיים:<br /> <br /> המחקר של Gerik-Celebi מתאר שני מקרים עם missense variants הטרוזיגוטיים:<br /> <br /> c.190C&gt;T (p.Arg64Cys) - ילד בן 7 עם ASD, מסומן ב-ClinVar כקשור ל-Pitt-Hopkins-like syndrome 2 <br /> [1]<br /> <br /> c.1679C&gt;T (p.Thr560Ile) - חולה עם ID/DD ואפילפסיה, מורש מאם עם היסטוריה של אפילפסיה <br /> [1]<br /> <br /> 3. מחקר תפקודי על מוטציות הטרוזיגוטיות:<br /> <br /> המחקר של Pak ועמיתיו (2015) הוא המחקר התפקודי המרכזי שבדק ישירות את ההשפעה של מוטציות הטרוזיגוטיות ב-NRXN1: <br /> [2]<br /> <br /> השתמשו בתאי גזע אנושיים (human ESCs) עם מוטציות conditional heterozygous ב-NRXN1<br /> <br /> שתי מוטציות שונות נבדקו (לא מפורט אם nonsense/frameshift, אך מדובר ב-&quot;inactivation&quot;)<br /> <br /> ממצא מרכזי: שתי המוטציות ההטרוזיגוטיות פגעו באופן סלקטיבי בשחרור נוירוטרנסמיטרים ללא שינוי בדיפרנציאציה נוירונלית או ביצירת סינפסות<br /> <br /> המוטציות הגדילו את רמות CASK, חלבון scaffolding סינפטי קריטי<br /> <br /> 4. סקירה עדכנית (2026):<br /> <br /> סקירה של Liu ועמיתיו מפברואר 2026 מתארת את המנגנונים המולקולריים של וריאנטים גנטיים ב-NRXN1: <br /> [3]<br /> <br /> מתמקדת ב-deletions ו-alternative splicing כמנגנונים עיקריים<br /> <br /> מציעה &quot;isoform-dependent excitation-inhibition imbalance hypothesis&quot; לאוטיזם<br /> <br /> מדגישה שגם סכיזופרניה וגם ASD כוללים deletions ו-alternative splicing של NRXN1<br /> <br /> 5. הבעיה המתודולוגית:<br /> <br /> רוב המחקרים הגדולים השתמשו ב-array-CGH או SNP arrays שמזהים בעיקר CNVs (מחיקות/כפילויות), ולא sequencing שמזהה שינויים נקודתיים. לכן: <br /> [4]<br /> <br /> הנתונים על CNVs הרבה יותר נרחבים<br /> <br /> הנתונים על SNVs (single nucleotide variants) מוגבלים יותר<br /> <br /> רק בשנים האחרונות, עם התפשטות ה-WES/WGS, מתחילים לזהות יותר שינויים נקודתיים<br /> <br /> 6. האם יש הבדל בפנוטיפ?<br /> <br /> אין עדות ברורה להבדל פנוטיפי בין CNVs לשינויים נקודתיים מסוג LOF:<br /> <br /> שניהם צפויים לגרום ל-haploinsufficiency (אובדן תפקוד של אלל אחד)<br /> <br /> המחקר התפקודי של Pak הראה שמוטציות הטרוזיגוטיות כן פוגעות בתפקוד הסינפטי <br /> [2]<br /> <br /> החדירות הלא מלאה אופיינית לשני סוגי המוטציות<br /> <br /> 7. הסיכון הכמותי:<br /> <br /> על בסיס הנתונים הקיימים (בעיקר מ-CNVs, אך ככל הנראה רלוונטי גם ל-SNVs):<br /> <br /> OR = 10.3 להפרעות נוירו-התפתחותיות <br /> [5]<br /> <br /> שכיחות בחולים: 0.18% vs בקרות: 0.02% <br /> [5]<br /> <br /> בפופולציה קלינית: 77-92% פיגור שכלי, 43-70% ASD <br /> [5]<br /> <br /> לסיכום:<br /> <br /> הספרות על שינויים נקודתיים מסוג LOF ב-NRXN1 מוגבלת יותר מאשר על CNVs, אך:<br /> <br /> המנגנון הפתוגני זהה (haploinsufficiency)<br /> <br /> המחקר התפקודי מאשר שמוטציות הטרוזיגוטיות פוגעות בתפקוד <br /> [2]<br /> <br /> הפנוטיפ צפוי להיות דומה לזה של CNVs<br /> <br /> החדירות הלא מלאה נשמרת (כפי שרואים באם הבריאה במקרה שלך)</div> Sun, 14 Jun 2026 14:06:27 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D https://genopedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%A1%D7%A8_%D7%9E%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%95_%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D_22q11.2_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_MAPK1 <p>תקציר: דף חדש: שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 22 באיזור 22q11.21-q11.23 והכולל הגן...</p> <hr /> <div>שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 22 באיזור 22q11.21-q11.23 והכולל הגן MAPK1<br /> <br /> <br /> == שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה ==<br /> <br /> תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים.<br /> <br /> מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 22 של כ-1,500,000 בסיסים (לעיתים גדול מזה) שלאורך כרומוזום 22 (בסביבות תחום נקודות ציון 21,500,000-23,000,000). זהו איזור דיסטלי מרוחק מהאיזור הקשור בתסמונת די-ג'ורג'. בחסר יש מעל 20 גנים וכולל הגן MAPK1.<br /> <br /> <br /> '''תסמונת החסר ''' <br /> <br /> תוארה תחילה רק בילדים עם בעיות התפתחות ופיגור שכלי. כיום ידוע כי הסיכון לפיגור שכלי בקרב ילדים עם חסר זה הינו כ-70-80%.<br /> רוב המקרים (90%) הינם לא מורשים - כלומר de-novo.<br /> <br /> <br /> '''דופליקציה (הכפלה) של המקטע הזה''' <br /> <br /> תוארה במקרים בריאים וגם עם מוגבלות נוירוהתפתחותית. במחקרים אחרונים נראה כי ברוב המקרים שזה נמצא בעובר, מוצאים גם בהורה - אולם בכ-40% מההורים שיש להם את הדופליקציה יש עיכוב התפתחותי. יש לקחת בחשבון סיכון ביטוי (חדירות) של מוגבלויות נוירוהתפתחותיות בכ-30% מהמקרים. <br /> <br /> == מידת ביטוי המחלה: ==<br /> <br /> חדירות תסמונת החסר בגבולות הנ&quot;ל גדולה - 75%.<br /> <br /> חדירות תסמונת הדופליקציה: כ-30%.<br /> <br /> == המידע הגנטי המולקולרי: ==<br /> <br /> '''''הגן למחלה:''''' יתכן MAPK1 ביחד עם מכלול גנים אחרים.<br /> <br /> == האמצעים לברור גנטי: ==<br /> <br /> '''''בדיקה אבחנתית:''''' <br /> <br /> '''החסר (כמו גם הדופליקציה) באיזור זה של הכרומוזומים לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים''' ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- [[CGH]] הצ'יפ הגנטי.<br /> <br /> בדיקת [[CGH]]. אחרי שזה אותר, ניתן לבדוק הורים. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד&quot;כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.<br /> <br /> '''''בדיקת נשאות:''''' <br /> <br /> כמו בדיקה אבחנתית.<br /> <br /> '''''בדיקת העובר:''''' <br /> <br /> כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית ([[PGD]]).</div> Fri, 27 Mar 2026 10:49:20 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%A8_%D7%9E%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%95_%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D_22q11.2_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_MAPK1 https://genopedia.co.il/index.php/Spliceosomal_disorders <p>תקציר: /* מחלות הנובעות ממערכת הספליסינג: */</p> <hr /> <div>מילים נרגפות: ספליסוזום. spliseosome. מחלות של ה- small muclear Ribonucleoprotein. מחלות של snRNA. מחלות של מערכת החיתוך. מחלות של מערכת האחראית על splicing (ספליסינג) תוך תאי. <br /> <br /> == מהי מערכת הספליסינג? ==<br /> <br /> הגנים מייצרים בדרך כלל חלבון. החלבון נוצר אחרי העתקת ה-דנא ל-RNA שליח. אבל כיון שבדנ&quot;א הגן אינו בנוי ברצף אחד אלא מחולק למספר חלקים המכונים אקסונים, ובין החלקים יש &quot;זבל&quot; שאינו שייך לחלבון ומכונה אינטרון, יש צורך במערכת היודעת לזהות את הגבולות בין האינטרון לאקסון ולחתוך את ה&quot;זבל&quot;. אחרי החיתוך והחיבור של כל האקסונים אחד לשני נוצר RNA סופי שהופך לחלבון. התהליך של הוצאת האינטרונים (זבל) וחיבור האקסונים יחד ל-RNA מוגמר היא נקראת splicing. והמערכת של האינזימים העושה את הספליסינג spliceosomal system - מערכת המורכבת מ-RNA קטנים בגרעין התא (small nuclear RNA ובקיצור snRNA). <br /> <br /> ה-snRNA נוצר ב-דנ&quot;א של הגרעין - כלומר יש גנים snRNA השונים. אבל בניגוד לחלבונים ואינזימים, כאן נוצר מהדנא snRNA שפועל את פעולתו בלי להפוך לחבון.<br /> <br /> '''ביונקים יש 2 סוגים של spliceosome:'''<br /> <br /> - הספליסוזום העיקרי (99% מחיתוכים / אינטרונים) הוא חותך אינטרונים GU-AG ומכונה U2 type. הוא מרכב מ-5 snRNA הבאים: U1, U2, U4, U5, U6.<br /> <br /> בגנום האדם יש 4 עותקים של U1 (ממוספרים ומסומנים RNU1-1, RNU1-2, RNU1-3, RNU1-4) בכרומוזום 1q23.3, יש 6 עד מעל 80 עותקים של U2 (ממוספרים ומסומנים RNU2-2, RNU2-1 וכך הלאה) המאורגנים אחד אחרי השני ב-large tandem repaets בכרומוזום 17q21.31, יש 2 עותקים של U4, יש 5 עותקים של U5, ויש 5 עותקים של U6. יש לציין כי בכרומוזום 1 יש בסמוך ל-U1 גנים וריאנטים נוספים של U1)<br /> <br /> - הספליסוזום המינורי (1% מחיתוכים / אינטרונים) הוא חותך אינטרונים AU-AC ומכונה U12 type. הוא מרכב מ-5 snRNA הבאים: U5, U4ATAC, U12, U11. כאן לכל אחד מה-snRNA יש רק גן אחד מקודד.<br /> <br /> כלומר U5 הוא היחיד שמשותף ל-2 הסוגים.<br /> <br /> == מחלות הנובעות ממערכת הספליסינג: ==<br /> <br /> הברור של המחלות הנובעות ממערכת זו קשה כיון שיש מספר עותקים לכל אחד מהסוגים והתת סוגים של ה-snRNA השונים (מצב הקרוי redundency) וגם בגלל שקשה להבדיל בין גן מתפקד לבין Pseudogene (גן לא מתפקד). כך לשמשל RNU2-2 נחשב תחילה לפסאודוגן ועם הזמן הסתבר שהוא מתפקד ואף העיקרי במחלות הספליסוזום.<br /> <br /> משנת 2024 החלו להתפרסם מאמרים המעידים על מחלות הנובעות מהגנים המרכיבים את הספליסוזום. הגנים הללו נבדקים רק בריצוף גנומי (עדיף long-read אך המחלות התגלו בגנום רגיל). הגנים אינם מכוסים באקסום.<br /> <br /> הביטוי של המחלות הללו משותף לכל הגנים של המערכת (יוצא דופן הביטוי בגן RNU12) והוא מתאפיין בכולם בפיגור שכלי, פירכוסים, ירידה מתקדמת בהיקף הראש (מיקרוצפליה פרוגרסיבית) ללא שינויים בולטים במבנה המוח. יש עיכוב בגדילה (FTT). <br /> <br /> '''להלן התסמונות הבולטות:'''<br /> <br /> 1. ReNU syndrome - מוטציות בגן RNU4-2 - המוטציות גורמות לביטוי בצורה הטרוזיגוטית (בעיקר ב-t=loop - 18 נוקלאוטידים הפונים ל-stem-3) - de-novo (כלומר מוטציות חדשות).<br /> <br /> 2. מוטציות בגנים RNU5B-1 ו- RNU5B-2 - המוטציות גורמות לביטוי בצורה הטרוזיגוטית - de-novo (כלומר מוטציות חדשות).<br /> <br /> 3. מוטציות דו-אלליות בגן RNUV4ATA <br /> <br /> 4. לאחרונה הופיעו 2 מאמרים מצרפת ואנגליה המעידים על מעורבות של הגן RNU2-2 כגורם שכיח למחלה (ביטוי כנ&quot;ל) באדם - ובגן זה ב-2 צורות:<br /> <br /> א. בצורה דומיננטית (מוטציה באלל אחד) - de-novo (כלומר מוטציות חדשות).<br /> <br /> ב. בצורה רצסיבית - צורת ביטוי זו שכיחה פי 2 מהצורה הדומיננטית, ולפי המחקר היא אחראית לכ-7%-10% מהמקרים של פיגור שכלי המועבר בצורה רצסיבית. יש אבל לציין כי יש פי 50 יותר משפחות עם העברה דומיננטית של פיגור שכלי מאשר רצסיביות ולכן בסך הכל הגן הזה אחראי על 1 מכל 500-1000 ילדים עם פיגור. המוטציות הרצסיביות השכיחות היו n.4G&gt;A ו- n.35A&gt;G.<br /> <br /> עבודות אלו ככל הנראה יזכו כעת לבדיקה על ידי חוקרים אחרים עד שיוחלט מה היקף האמיתי של המוטציות בגנים של מערכת הבפליסוזום.</div> Fri, 03 Oct 2025 11:28:44 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:Spliceosomal_disorders https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%9C%D7%91 <p>תקציר: </p> <hr /> <div>סרטן הלבלב הוא גידול ממאיר בתוך בלוטת הלבלב. בארצות הברית, סרטן הלבלב הוא גורם המוות השלישי מקרב הגידולים הסרטניים ובאוכלוסייה הכללית שכיחות הסרטן הזה הינו 1.5-2%.<br /> <br /> הפרוגנוזת המחלה תלויה בגודלו של הגידול בעת האבחון, אך הוא נחשב לאחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר. הסרטן שכיח יותר בעשור השביעי והשמיני לחיים וכמעט שאינו מופיע באנשים מתחת לגיל 45.<br /> <br /> '''גורמי סיכון:''' <br /> <br /> גורמים גנטיים: נשאים למוטציות בגנים שונים מעלים במידה גדולה או פחותה יותר בנטייה לסרטן לבלב: במיוחד נמצא קשר לנשאים בגנים CDKN2A (קשור ב-Melanoma-pancreatic cancer syndrome) ו- STK11 (תסמונת Peutz-Jeger) - אצלם הסיכון מגיע לכ-20%. כמו כן גם בנשאים בגן BRCA2 או ATM (כ-5-10%), תסמונת לינצ', פנקראטיטיס תורשתי. גנים נוספים ראה בהמשך למטה.<br /> <br /> גורמים סביבתיים: עישון, סוכרת, דלקת כרונית בלבלב (פנקריאטיטיס), ייתכן שיש קשר גם לתזונה עשירה בבשר, השמנת-יתר, אלכוהול רב, חשיפה תעסוקתית לחומרי הדברה מסוימים, מדללי צבע וכימיקלים על בסיס דלק.<br /> <br /> <br /> '''אפשרויות מניעה שהוצעו:'''<br /> <br /> אין כיום עדויות מספקות שניתן למנוע התפתחות סרטן לבלב ו/או אם ניסיונות לבדיקות מקדימות יאפשרו טיפול מונע אפקטיבי או שיפור משמעותי בתוצאות של אלו המפתחים סרטן זה.<br /> <br /> למרות זאת, לאלו שיש סיכון גבוה לסרטן לבלב בכל זאת יש ככל הנראה עדויות חלשות ליתרון לבצע תוכנית מניעה לגילוי מוקדם. התכנית שהוצעה כתוכנית מניעה לקבוצת סיכון כוללות:<br /> <br /> 1. MRI בפרוטוקול MRCP - כלומר MRI-cholangiography או EUS לסרוגין - אחת לשנה החל מגיל 50ש' (או 10 שנים לפני גיל המחלה בקרוב שחלה במשפחה אם זה קודם). <br /> - החמרה יש בהמלצות לנשאים בגן STK11- אצלם יש צורך לבצע גם MRCP וגם EUS אחת לשנה כבר מגיל 30-35 ש', ובנשאים בגן CDKN2A -אצלם יש צורך לבצע גם MRCP וגם EUS אחת לשנה כבר מגיל 40.<br /> <br /> 2. בדיקת HbA1C אחת לחצי שנה.<br /> <br /> 3. הפסקת עישון, הפסקת אלכוהו, ירידה במשקל.<br /> <br /> <br /> '''מי נכלל ברשימת האנשים בסיכון גבוה להם יש מקום לבצע את תכנית המניעה הנ&quot;ל?'''<br /> <br /> - נשאים בגן CDKN2A - אצלם הסיכון מעל 20%.<br /> <br /> - נשאי מוטציה בגן STK11 תסמונת Peutz–Jeghers syndrome - אצלם הסיכון לסרטן לבלב : 15% - החל מגיל 30-35 (בקבוצה זו אין עדיין מספיק ראיות שזה עוזר)<br /> <br /> - נשאים של מוטציות בגנים: , BRCA2, ATM - אצלם הסיכון לסרטן לבלב 5%-10%.<br /> <br /> - נשאים לתסמונת לינץ - מוטציות בגנים: MLH1, MSH2, MSH6, EPCAM - אצלם הסיכון 5%-10%.<br /> <br /> - בנשאי BRCA1 הסיכון 4.5% וההמלצה למעקב היא רק אם יש במשפחה קרוב אחד או יותר מדרגה ראשונה או שניה עם סרטן לבלב.<br /> <br /> - נשאים בגן P53 (תסמונת הנקראת לי-פראומני). הסיכון אצלם כ- 5%.<br /> <br /> - לאנשים עם יותר מ-2 קרובי משפחה מאותו צד של המשפחה בדרגת קרבה ראשונה או שניה שלפחות אחד מהם הינו בקרבת משפחה ראשונה.<br /> <br /> - דלקת כרונית תורשתית של הלבלב (לרוב על רקע מוטציות בגנים PRSS1, SPINK1, CFTR) - אצלם גיל התחלת המעקב הוא 40ש'.<br /> <br /> -</div> Fri, 26 Sep 2025 16:18:10 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%9C%D7%91 https://genopedia.co.il/index.php/%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%A1%D7%A7%D7%A8_%D7%A8%D7%97%D7%91_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99_%28%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%91%D7%A1%D7%9C%29_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%A7%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A1%D7%9C <p>תקציר: </p> <hr /> <div>https://notebooklm.google.com/notebook/78bd7088-4021-4a65-8a4f-99d587961fac/audio<br /> <br /> שמות נרדפים: בדיקות גנטיות. בדיקות סקר גנטיות מורחבות. בדיקות להורדת מחלות גנטיות מולדות. בדיקת סקר נשאות מחלות תורשתיות כוללת ומורחבת.<br /> <br /> בדיקה זו מנצלת את הטכנולוגיות המתקדמות לאפשר באמת להקיף טוב את הבדיקות לסקר של מחלות תורשתיות.<br /> <br /> == רקע על בדיקות הסקר למחלות תורשתיות: ==<br /> <br /> קיימות אלפי מחלות גנטיות קשות. כל אחת בפני עצמה נדירה, אבל יחד הן שכיחות (אחד לכל 50 ילודים). מחלות אלה מהוות את מעל מחצית מהפגמים הקשים המולדים. המחצית השניה הינה מחלות לא תורשתיות - אלה אנחנו בודקים כל היריון בבדיקת מי שפיר המגימה אם יש מוטציות חדשות - כלומר לא תורשתיות מההורים.<br /> <br /> לפני או בתחילת היריון (עדיף לפני) אנחנו בודקים את המחלות התורשתיות כדי לאפשר מניעת הולדת ילד חולה כבר בבדיקה עוד לפני ההיריון בהפריה חוץ גופית מבוקרת או לפחות בשלבי היריון ראשוניים בדיקת סיסי שליה. עם ההתקדמות שחלה בהבנת הבסיס הגנטי של המחלות, ניתן לבצע בדיקות לאיתור חלק גדול יותר מהנשאים הבריאים של מחלות תורשתיות. בדיקות סקר גנטיות הן בדיקות שתכליתן לגלות זוגות בסיכון להולדת ילדים הלוקים במחלות גנטיות תורשתיות חמורות. לכל אדם יש 2 עותקים מכל גן - אחד מאביו ואחד מאמו.אדם נשא למחלה תורשתית בבדיקות של המחלות הנבדקות כאן הינו אדם שיש לו פגם (מוטציה) באחד העותקים כאשר העותק השני תקין. אדם כזה הינו בריא וישאר בריא כל חייו. אולם אם 2 בני הזוג נשאים, יש סיכוי של 1 לכל 4 היריונות שהילד יוולד חולה במחלה כיון שיקבל מ-2 הוריו את הגן הלא תקין שלהם.<br /> <br /> הבדיקות מומלצות לכלל האוכלוסייה (נשים וגברים) ולזוגות שאין להם מידע מוקדם לגבי סיכון מוגבר ללידת ילדים הלוקים במחלות גנטיות תורשתיות חמורות.בדיקת בני הזוג לנשאות של מחלות תורשתיות היא בדיקה חשובה ביותר, שכן ביחד מדובר במחלות גנטיות רבות, רובן קשות וחשוכות מרפא, ושלא ניתנות לזיהוי במסגרת מעקב שגרתי בהריון. המחלות הנבדקות כאן הינן קשות. לכן ככל שהבדיקה כוללת יותר מחלות ויותר יסודית כך אנחנו בטוחים יותר שלא יוולד ילד חולה במחלות תורשתיות קשות.<br /> <br /> == סוגים של בדיקות סקר מורחב לנשאות של מחלות תורשתיות ואיפה ניתן לבצען? ==<br /> <br /> כעיקרון יש כיום 3 אופציות שונות לבדוק את הנשאות של מחלות תורשתיות:<br /> <br /> 1. בדיקת סקר של סל משרד הבריאות המבוצעת בקופות.בה נבדקות מוטציות שכיחות של מוצאים שונים בישראל ונקראת &quot;סקר אחיד&quot; ולא &quot;סקר רחב&quot;. לקחו את המוטציות שפעם היתה מתבצעת לכל חמולה בדואית או כפר ערבי או כפר דרוזי או בני מוצא מסוים בקרב יהודים ושמו את כולם כבדיקה אחידה. נוצרה אומנם רשימה גדולה של מוטציות שבודקים אולם בפועל אין כל ערך בבדיקת מוטציות של חמולה בדואית באדם אשכנזי. לוא הבדיקה היתה מתבצעת בריצוף של כל האותיות בגן אז יש ערך לכל גן שבודקים אך אם בודקים רק את המוטציה במשפחה מסויימת בכפר צ'רקסי התרומה היא אפס. לכן לרוב הזוגות בישראל, המעבר לסקר האחיד לא העלה משמעותית את האבחון של מחלות תורשתיות ובפועל הבדיקה היא רק למספר קטן (עד 30 מחלות) שרלוונטיות לזוג הנבדק - לחלק רק 4 מחלות רלוונטיות. ולכן חשיבות הסקר הרחב המפורטים בהמשך.<br /> <br /> 2. בדיקת סקר מורחב פרטית הנחשבת לסטנדרטית בעולם הרחב ובה נבדקות יותר מ-475 מחלות גנטיות קשות הכי נפוצות (מקרב אלפי מחלות תורשתיות שיש) בשיטה של ריצוף בטכנולוגיות החדשות - הבדיקה זוגית. '''דף זה דן בקבוצה זו של בדיקות סקר נשאות.'''<br /> <br /> 3. בדיקה הסקר המלא - בדיקה חדשה והכי מורחבת: זוהי '''בדיקת [[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]] או ריצוף גנומי''' - בבדיקה זו עוברים 2 בני הורים המתכננים היריון [[ריצוף גנומי]] או [[ריצוף אקסומי]] ומקבלים דוח של מספר מצבים רפואיים חשובים שלא נכללים בסקר המורחב שנערך עד כה. זוהי בדיקת הנשאות הכי מקיפה (כל אלפי המחלות התורשתיות הידועות), הכי מקיפה וכוללת מספר מצבים תורשתיים במנגנונים שונים והיא הכי כדאית בהתחשב במה שניתן להפיק ממנה.<br /> <br /> מידע נוסף על איך ואיפה ניתן לבצע '''לחץ על הקישור:''' [http://prof.mshohat.com] או באתר &quot;בדיקות גנטיות&quot;: [http://בדיקותגנטיות.com]<br /> <br /> == מה הייתרון בסקר מורחב פרטי לעומת הסקר המבוצע במסגרת הסל (משרד הבריאות): ==<br /> <br /> לכאורה נראה כי הסקר שבסל כולל הרבה מאד פגמים גנטים ורבים מבינים מזה שזוהי בדיקה כל כך רחבה שבודקת הכל. אולם בפועל זו בדיקה מאד מאד מוגבלת, ומטעה את האנשים לחשוב שהיא רחבה. בסעיף זה נבהיר את [[הייתרון העצום של סקר רחב אמיתי (שאינו בסל) על פני הסקר שבסל]].<br /> <br /> במסגרת התכנית הארצית של משרד הבריאות לגילוי נשאים למחלות תורשתיות, מוצעות מ-15.11.24, ללא עלות, בדיקות למספר מחלות נפוצות בעידות השונות בישראל - ראה פרוט תחת הלינק: [[בדיקות גנטיות - סקר לנשאות מחלות תורשתיות]].<br /> <br /> - אולם לבדיקה שבסל יש 2 חסרונות עיקריים:<br /> <br /> 1. היא לא באמת רחבה ואף ניתן לומר מאד מצומצמת ומוגבלת רק למספר קטן של מחלות כיון שהיא נעשית בשיטה המאפשרת לגלות את הנשאות הקיימת באדם מסויים רק אם הנבדק מעידה (מוצא אתני) שהפגם הגנטי רלוונטי לאותה עידה. בפועל, בסקר של משרד הבריאות נכללות מספר מוטציות קטן יחסית ביהודים, '''ומתוכם רק 4-30 הינן רלוונטית לזוג הספציפי (באשכנזים עד 30 ובשאר העדות רק בודדות).'''<br /> <br /> 2. לא רק זאת, הסקר שבסל בוחן רק מוטציות שכיחות בעידה מסויימת - כלומר הבדיקה בוחנת רק אות אחת או מספר קטן של אותיות מתוך אלפי האותיות שבגן. כך שיכל האדם הנבדק להימצא תקין לגן של מחלה מסויימת על אף שבאם יקראו את כל האותיות בגן של אותה מחלה ימצאו שיש לו מוטציה שאינה שכיחה ובפועל הוא נשא שהתפספס. <br /> <br /> 3. הבדיקה משאירה מחצית הזוגות עם חששות וניתן להם סיכון שארי גדול מהסיכון למחלה גנטית שיש לזוג שלא נבדק כלל. ההסבר הוא שבמחצית הזוגות נמצאת האישה ו/או הבעל נשאים למחלה אחת או יותר, ואילו בן הזוג לא נמצא נשא למוטציות השכיחות. אבל עדיין אותו בן זוג שלא נמצא נשא למוטציות השכיחות יכל להיות נשא למוטציה שלא נבדקה כי אינה שכיחה. לכן הזוגות מיודעים שיש סיכון של כ-1:400 שיוולד להם ילד עם מחלה זו והזוג צריך להבין את הסיכון ולהתלבט אם הוא מוכן לקחת סיכון זה או להוריד אותו על ידי ביצוע סקר מבוסס על ריצוף מלא של הגן. <br /> <br /> <br /> '''בסיכום: להלן יתרונות סקר מורחב (רצוף מלא) על פני הבדיקה בסל:''' <br /> <br /> א. '''בדיקת הסקר המורחב הפרטי מקיפה יותר מפי 10 יותר מחלות לכל זוג נתון''' - כפי שפורט לעיל, כיון שהבדיקה בסל מבוססת בעיקר על מוטציות שנמצאו רק במוצא מסויים, לכל זוג בעצם בודקים מספר קטן מ-30 מחלות. <br /> <br /> ב. '''הבדיקה בטוחה הרבה יותר:''' בצורה הזו של בדיקה, כשנמצא בן זוג אחד נשא, הביטחון שבן הזוג השני אינו נשא גבוה הרבה יותר. <br /> <br /> ג. '''הבדיקה מאד רלוונטית לכל הקבוצות האתניות השונות''', ויש לה ייתרון רב לאוכלוסיות המגוונות בישראל שבהן המוטציות בגנים השונים אינם ידועים מראש, ורק על ידי שיטה זו הניתן לזהותם.<br /> <br /> <br /> '''''לרוב האוכלוסיה בישראל, למעט חמולות סגורות, יש עדיפות ברורה לבצע את הבדיקות למחלןות תורשתיות בצורה של סקר רחב, הנערך בצורה יסודית של ריצוף מלא של כל 475 הגנים ולא בדיקת מוטציות ספציפיות.''''' - וכאמור לעיל, הפער גדול עוד יותר אם ה[[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]].<br /> <br /> לכן סקר רחב (שאינו בסל), המבוסס על ריצוף (NGS) של הגנים, בין אם הוא רק 475 מחלות (ראה: '''[[סקר גנטי לנשאות מחלות תורשתיות - סקר מורחב]]''') ובין אם הוא של אלפי מחלות (כמו בסקר מבוסס על ריצוף אקסומי) הינו מקיף בעשרות מונים וגם אינו משאיר סיכון שארי מדאיג. במקרה של ריצוף אקסומי היתרונות עוד רבים הרבה יותר כיון שזה מאפשר לבדוק מנגנוני מחלה רבים אחרים וגם משמש לבדיקות עתידיות של העובר בהיריון וגם של בני הזוג עצמם.<br /> <br /> '''אין כל ספק שסקר מורחב יותר ככל שניתן, וזה שמבוסס על ריצוף אקסומי המפורט בפרט, בעל עדיפות ניכרת על הסקר המוגבל שבסל.'''<br /> <br /> == מהי בדיקת הסקר המורחב?: ==<br /> <br /> מתוך הכרה בצורך לאתר יותר נשאים ולמנוע יותר מחלות תורשתית, פותחה שיטה יעילה - הפאנל המורחב לבדיקת נשאות מחלות תורשתיות. <br /> <br /> בגנטיקה יש אלפי מחלות גנטיות קשות - כולן נדירות, אבל יחד הן מאד נפוצות (אחד לכל 100 נולדים). מתוך הבנה של מגבלת השיטה לאתר את המחלות הגנטיות בבדיקה מוטציה אחר מוטציה, פותחו שיטות לבדוק ולצמצם הולדת מחלות רבות בצורה יעילה ופשוטה יותר. מדובר בבדיקה של בבת אחת של הרבה מאד (כיום כ-450) מחלות מחלות קשות המועברות בצורה אוטוזומלית רצסיבית - דהיינו 2 בני הזוג חייבים להמצא נשאים בכדי שיהיה להם סיכון של 25% בכל היריון ללדת ילד חולה במחלה תורשתית קשה.<br /> <br /> בפאנל המורחב נבדקים פגמים הקשורים בפיגור שכלי, מחלות נוירולוגיות, מטבוליות, ותסמונות קשות אחרות. בנוסף נכללת בפאנל בדיקה נשאות לניוון שרירים קשה ונפוץ (מסוג DMD Duchenne muscular dystrophy), העובר מנשים נשאיות בריאות לבנים זכרים.<br /> <br /> הבדיקה מציגה שינוי בגישה לגבי בדיקות סקר גנטיות בעיקר בכך שהיא מוצעת לשני בני הזוג במקביל. לעומת הגישה הקיימת בה הבירור נעשה בהדרגה, קודם לאחד מבני הזוג ובהתאם לתוצאות נבדק השני, הבדיקה של שני בני הזוג במקביל מורידה את הלחץ המיותר של המתנה לקבלת תוצאות, ביחוד כאשר בהריון. הבדיקה מתבצעת לאחר יעוץ קצר ומפוקחת/מלווה על ידי יועצים גנטיים.<br /> <br /> בסיכום: מדובר בבדיקה יותר מורחבת, פחות דאגה בהריון.<br /> <br /> == קיימים 2 מוצרים שונים של סקר מורחב באמת: ==<br /> <br /> '''להלן פרוט 2 המוצרים:'''<br /> <br /> <br /> ''''''מוצר 1'''. בדיקת כל הרצף של כל מאות הגנים שאיגוד הגנטיקאים בארה&quot;ב + בישראל קבע.''' <br /> <br /> הבדיקה מתבצעת בטכנולוגיה של ריצוף מהדור החדש לכל האותיות המרכיבות את הגנים לכ-475 המחלות הקשות והמומלצות לבדיקה. הבדיקה מוודא שכל האותיות המרכיבות גנים אלו תקינים וגם מאתרת מוטציות הנובעות מחסר של מרכיב כלשהו בגנים אלו.<br /> <br /> הבדיקה מקלה על ביצוע סקר באוכלוסייה היהודית המגוונת למוצאיה השונים וגם לכל האוכלוסייה הלא יהודית יוצאי רוסיה וארצות אירופה ואמריקה השונות, שם לא מוכרות מוטציות שכיחות ובעצם הם לא נבדקים בגלל היעדר מידע.<br /> <br /> '''ברור כיום שהמוצר הטוב ביותר כיום הינו זה המבוצע בריצוף בהיותו מקיף כמו כל שאר החברות ומבוצע ל-2 בני הזוג במחיר שווה לכל כיס (2800 ש&quot;ח עבור שניהם).''' כמו כל שאר המוצרים בשיטת ריצוף מלא ל-2 בני זוג, הוא כולל את כל 475 המחלות הכי קשות ושכיחות. מוצר זה נכנס לאחרונה על ידי חברה מובילה בתחום המספקת שירות מעולה במקצועיותו ובמהירות התוצאות. לפרטים: ([['''http://prof.mshohat.com''']]).<br /> <br /> <br /> ''''''מוצר 2'''. בדיקה הסקר המלא - בדיקה חדשה והכי מורחבת: זוהי '''בדיקת [[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]] או ריצוף גנומי'''<br /> <br /> המחלות התורשתיות העיקריות שנבדקות בסקר המורחב הסטנדרטי מתבטאות במחלה רק כאשר שני בני הזוג נשאים לאותו גן שבו יש שינוי שגורם למחלה. אם לשני בני זוג יימצאו נשאות לאותו גן, קיים סיכון (25% בכל היריון) ללדת ילד חולה במחלה הקשורה לגן זה. הסקר המורחב המבוסס אקסום כולל גם מחלות תורשתיות המועברות גם בדרכים אחרות:<br /> א. מחלות המועברות מאמא לבן זכר על כרומוזום X, ללא תלות בגנים של האב<br /> ב. מחלות המועברות מאחד ההורים לילדים על אף שההורה לא ביטא את המחלה, ללא תלות בגנים של האב<br /> ג. מחלות שניתן למנוע בבני הזוג הנבדקים על ידי תוכנית מניעה מצילת חיים, ועוד.<br /> <br /> הטכנולוגיה התפתחה והעלות של הריצוף המלא של החומר הגנטי (ריצוף אקסומי ואף ריצוף גנומי) ירדה עם השנים. הבדיקה המורחבת של כלל הגנים נעשית בשיטת ריצוף מהדור החדש (NGS) מכונה [[ריצוף אקסומי]] ויש אפשרות להרחבה ל[[ריצוף גנומי]].<br /> <br /> '''יתרונות בדיקת נשאות מבוססת אקסום/ גנום:'''<br /> <br /> '''1.''' הבדיקה מכסה את מה שנבדק בסקר המורחב הרגיל שנעשה עד היום והרבה מעבר לכך. באנליזה זאת נבדקים ומדווחים לכל אחד מבני הזוג כל המוטציות שנמצאות בגנים הנכללים בסקר הנשאות שהוגדר כסקר מורחב בישראל (על פי איגוד הגנטיקאים) פרט לשני גנים שיש להשלים לאישה שנבדקים ללא עלות בקופת החולים. ראה בהמשך מחלות שלא נבדקות ויש לוודא שמבוצעות לאישה בקופה. <br /> <br /> '''2.''' נעשית אנליזה נוספת לאיתור מחלות רצסיביות ששני בני הזוג נשאים להן. באנליזה זאת נבדקות לכל אחד מבני הזוג מוטציות בגנים נוספים (מעבר לאלה שנזכרו בסעיף 1) הגורמים למחלה תורשתית אוטוזומלית רצסיבית. ידווחו בדו&quot;ח רק מוטציות בגנים ששני בני הזוג נמצאו נשאים להם. <br /> <br /> '''3.''' נעשית אנליזה לגילוי נשאות של מחלות הנגרמות משינוי בעל משמעות קלינית (גורם מחלה) בגן שנמצא על כרומוזום ה-X באישה - מנגנון תורשה בתאחיזה למין העובר. באנליזה זאת נבדקים אצל האישה גנים על כרומוזום ה- X לאיתור מוטציות פתוגניות. אם האישה נשאית באחד הגנים האלה קיים סיכון של 50% לכל עובר ממין זכר לקבל את הגן ולבטא את המחלה. עוברים ממין נקבה לא יהיו חולים.<br /> <br /> '''4.''' נעשית אנליזה של תסמונות הקשורות בשינויים בכמות החומר הגנטי באיזורים כרומוזומלים המוכרים כתסמונות עם חדירות לא מלאה. לעיתים בנבדק בריא יש חסרים ועודפים בחומר הגנטי שמגדילים את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות. לעיתים בריצוף אקסומי (ויותר מכך בריצוף גנומי) ניתן לזהות חלק מתסמונות אילו. לכן בדיקה זו אינה כלולה בבדיקה המבוצעת אך תדווח אם תיתגלה באקראי. למעוניינים בבדיקה של בעיות כמותיות בחומר הגנטי צריך לבצע צ'יפ גנטי (CMA) שהינה בדיקה מקיפה יותר. <br /> <br /> '''5.''' קבלת מידע שחוסך הוצאה כספית בהיריון. כל זוג שמתכנן לבצע דיקור מי שפיר בהיריון מקבל כיום הסבר על האפשרות להוסיף בבדיקת מי השפיר ריצוף אקסומי לעובר. זוגות שמבצעים את הבדיקה המורחבת על בסיס אקסום חוסכים למעשה את עלות הפאנל המורחב ויש להם כבר את החומר הגולמי לבדיקת אקסום בהריון. בדיקת אקסום בעובר מחייבת גם ריצוף אקסומי של ההורים במקביל. בני זוג שמבצעים את הבדיקה המורחבת בשיטת ריצוף אקסומי יוכלו להשתמש במידע הביואינפורמטי שיהיה בידיהם ואז בהריון יצטרכו להשלים רק ריצוף אקסומי לעובר. <br /> <br /> '''6.''' כל אחד מהנבדקים מקבל דיסק עם הרצף הגנטי ויכול להשתמש במידע זה בעתיד לבדיקות נוספות לפי צרכים רפואיים בכל שלב בחיים ללא צורך בריצוף חוזר. תתידרש לשם כך רק אנליזה חוזרת (בתשלום) של המידע הקיים בדיסק.<br /> <br /> <br /> <br /> '''לסיכום:'''<br /> <br /> בעזרת הבדיקה המורחבת הפרטית ניתן לזהות פי כ-2 יותר זוגות שנמצאים בסיכון ללדת ילד עם מחלה תורשתית קשה.<br /> אחוזי ההצלחה הגבוהים והתוצאות המדויקות של בדיקת נשאות הפאנל המורחב מאפשרים תכנון היריון ואבחון טרום לידתי מתאים לזוגות בסיכון יתר.</div> Sat, 10 May 2025 18:35:35 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%A1%D7%A7%D7%A8_%D7%A8%D7%97%D7%91_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99_%28%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%91%D7%A1%D7%9C%29_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%A7%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A1%D7%9C https://genopedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%99%D7%AA <p>תקציר: /* '' דוגמאות לחדירות של גנים התורשה [[הורשה האחוזה בכרומוזום ה-X]] '' */</p> <hr /> <div>== [[חדירות של מחלות גנטוית]] ==<br /> <br /> במחלות גנטיות, שנובעות מפגם גנטי, לא תמיד המחלה באה לידי ביטוי קליני. מידת הופעת המחלה או אי הופעתה במהלך חיי אדם עם פגם גנטי מסויים נקרא חדירות. <br /> <br /> מידת החדירות משתנה בין:<br /> <br /> 1. צורות התורשה השונות - במחלות אוטוזומליות דומיננטיות השונות הכי גדולה. מידת החדירות משתנה רבות אפילו בקרב בני אותה משפחה - להם אותו פגם גנטי.<br /> <br /> 2. הגן - גנים שונים באותה צורת תורשה עם מידת חדירות שונה. בגנים שונים של מחלות המורשות בצורה דומיננטית יש כאלה שהחדירות נמוכה וכאלה שהיא גבוהה.<br /> <br /> 3. המוטציה בגן. מוטציות קשות באות יותר לידי ביטוי (חדירות גבוהה) בהשוואה למוטציות קלות. <br /> <br /> מהי מוטציה קשה? יש פרמטרים רבים מאד הקובעים את מידת הפתוגניות של משינוי בגן. אמנה רק חלק - מוטציות שעושות קטיעה של העתקת הגן, והמביעות להעדר או שינוי חמור במבנה החלבון, או שהן בעמדה קריטית לתפקוד החלבון נחשבות קשות יותר.<br /> <br /> יש לציין שלא תמיד זה כך ולעידים דווקא שינוי המביא להעדר חלבון עדיף על יצור שגוי שלו. לכן כל מקרה לגופו - בכל גן הסיפור שונה.<br /> <br /> '''לכן כל הנושא של חדירות הינו מורכב וצריך להילמד מחדש על כל שינוי גנטי בכל גן וגן.'''<br /> <br /> == '' דוגמאות לחדירות של גנים התורשה [[הורשה אוטוזומלית דומיננטית]] '' ==<br /> <br /> ראה פרוט [[על המחלות הגנטיות]] - הפרוט על החדירות מפורט בדף של כל מחלה לחוד. כאן נפרט רק דוגמאות שאין להם דף נפרד בגנופדיה.<br /> <br /> == '' דוגמאות לחדירות של גנים התורשה [[הורשה אוטוזומלית רצסיבית]] '' ==<br /> <br /> ראה פרוט [[על המחלות הגנטיות]] - הפרוט על החדירות מפורט בדף של כל מחלה לחוד. כאן נפרט רק דוגמאות שאין להם דף נפרד בגנופדיה.<br /> <br /> '''1. שינוי ARG353CYS בגן ACY1''' <br /> <br /> מוטציות דו-אלליות גורמות ל: AMINOACYLASE 1 DEFICIENCY היכל להתבטא במוגבלות נוירוהתפתחותית (לא בכל המקרים) פרכוסים. לחלק הודגמו בעיות מבניות בצרבלום ב-MRI.<br /> <br /> המוטציה הנ&quot;ל שכיחה - 1 לכל 150 אנשים נשא של המוטציה.<br /> <br /> השאלה מה הפנוטיפ של הומוזיגוטים לשינוי זה. בספרות תוארו עד היום פחות מ-10 חולים הומוזיגוטים לשינוי זה. התמונה לא היתה שווה בכולם. התאורים היו בשנים 2006 ו-2007 ובעצם לא תוארו חולים נוספים למרות שהיו אמורים להיות רק בישראל מעל ילדים חולים הומוזיגוטים לשינוי זה.<br /> <br /> מנגד יש מידע על הומוזיגוטים רבים ב-gnomad (בריאים) - המספר של ההומוזיגוטית תואם (ואף גבוה) את המצופה על פי השכיחות של הנשאים לפי נוסחאת הרדי ווינברג. <br /> <br /> כמו כן בגלל השכיחות הגדולה של השינוי יש להניח שבאקראי יכולים להמצא נבדקים עם מוגבלות שכלית הומוזיגוטים לשינוי זה ולכן התאורים עד כה לא מעידים על ייצוג יתר של חולים בגלל היותם הומוזיגוטים לשינוי.<br /> <br /> לכן נראה שאין נתונים ברורים כיום שלהומוזיגוטים יש מחלה הנובעת מכך.<br /> <br /> == מקרים מיוחדים מבדיקות הסקר של משרד הבריאות: ==<br /> <br /> 1. הגן SGCA - בג'בל מוכבר יש שינוי =c.600G&gt;A p.Val200 אשר ב-data base לא מקבל משמעות פתוגנית אך השינוי אך השינוי גורם לביטוי מחלה משמעותית: הפרעות קצב לב קשות, קרדיומיופטיה, ו- limb-girdle-muscular- dystrophy-R3.<br /> <br /> == '' דוגמאות לחדירות של גנים התורשה [[הורשה האחוזה בכרומוזום ה-X]] '' ==<br /> <br /> ראה פרוט [[על המחלות הגנטיות]] - הפרוט על החדירות מפורט בדף של כל מחלה לחוד. כאן נפרט רק דוגמאות שאין להם דף נפרד בגנופדיה.<br /> <br /> '''1. הגן SLC6A8 שמוטציות בו גורמות ל- X-linked creatine transporter:'''<br /> <br /> במחלה זו יש הפרעה לקריאטין שהינו חומר חיוני להתפתחות ותפקוד המוח. המחלה קשורה בפגיעה בעיקר באינטלקט (תפקוד שכלי) ובפרכוסים. בזכרים, שינויים פתוגנים (גם LOF וגם שינויי missence) גורמים לביטוי חמור של פיגור שכלי ופרכוסים. <br /> החדירות בנקבות משתנה. מנתונים שאספנו בקרב התפלגות חולים במרכזים שאבחנו את המחלה נראה כי 20-25% מהחולים שאובחנו היו נקבות (מ-2 מאמרים שיחד כללו כ-100 מטופלים). המטופלים היו עם ביטוי קליני של מוגבלות שכלית בדרגות קלות-בינוניות עם או בלי פרכוסים שיכולים להיות קשיםן (מוגבלות משמעותית). בנתונים שיש על משפחות של זכרים, ובהן בחנו מה היה לאמאות או לאחיות - נתונים על פחות מ-15 נבדקות) עולה כי הסיכוי לפיגור שכלי בנקבה הינו כ-20%. עוד 20-30% עם בעיות התפתחות ו-IQ גבולי. כ-30% נוספים עם בעיות למידה קלות. ו-20% ללא כל מגבלה משמעותית.<br /> <br /> בדיקת x-inactivation לא מסבירה את ההבדל בחדירות בנקבות. לכן לא ניתן להשתמש בה. גם לא בדיקות ביוכימיות של רמות קרניטין או אחרות.<br /> <br /> הטיפול של מתן קריאטין מונוהידרט ארגינין וגליצין (טיפול קבוע) אינו מרפא, אך יכל לסייע בחלק מהסימנים - יותר בנקבות. עדיין זה לא מבטיח שהפגיעה בתפקוד השכלי משתפר.<br /> <br /> '''2. הגן ARX שמוטציות בו גורמות ל- X-linked developmental delay encephalopathy :'''<br /> <br /> המחלה קשורה בפגיעה בעיקר באינטלקט (תפקוד שכלי) ובפרכוסים. בזכרים, שינויים פתוגנים (גם LOF וגם שינויי missence) גורמים לביטוי חמור של פיגור שכלי ופרכוסים. <br /> <br /> החדירות בנקבות משתנה. מנתונים שפורסמו ב-2025 נראה שמידת החדירות של התסמונת בנקבות אינה זניחה כפי שחשבו קודם ומגיע לכ-40%. בעיקר אם יש שינויים במבנה המוח - חסר מלא או חלקי של קורפוס קלוסום אעם או בלי אטרופיה המיספרלי, היפופלזיה של היפוקמפוס וציסטות ב-midline.<br /> בחלק מהנקבות הביטוי יחסית קל אך בחלק הוא חמור מאד.<br /> <br /> בדיקת x-inactivation לא מסבירה את ההבדל בחדירות בנקבות. לכן לא ניתן להשתמש בה.<br /> <br /> <br /> '''3. הגן ABCD1 שמוטציות בו גורמות ל- X-linked adrenoleukodystrophy :'''<br /> <br /> המחלה קשורה בפגיעה בחילוף חומרים של חומצות שומן - מתבטאת בדרגות חומרה שונות - החל מביטוי מינקות בפירכוסים חמורים, אנצפלופטיה ויגור שכלי, או ביטוי בגיל בוגר בצורה של הפרעות בתפקוד אדרנל או פרכוסים מאוחרים או נסיגה אינטלקטואלית וכדומה. <br /> <br /> הביטוי בעיקר בזכרים.<br /> בקרב אשכנזים יש וריאנט שכיח יחסית c.1597A&gt;C (p.Lys533Gln) שמתואר ב-database כפתוגני - בפועל הבעיה היא כנראה שיש בוריאנט כזה ביטוי מעבתי מטבולי שמתגלה בסקר ילודים, אבל בחיי היום יום אינו בא לידי מחלה - ידועים לפחות 7 זכרים מבוגרים בריאים (לפחות לא אובחנה אצלם מחלה - אף שלא כולם נבדקו בקפידה מטבולית). עד כה לא ידוע על חולה (ביטוי קליני קלאסי של המחלה הזו).<br /> <br /> בקרב בוכרים יש וריאנט שכיח יחסית c.1253G&gt;A (p.Arg418Gln) שמתואר ב-database כפתוגני - בפועל הבעיה היא כנראה שיש בוריאנט כזה ביטוי מעבתי מטבולי שמתגלה בסקר ילודים, אבל בחיי היום יום אינו בא לידי מחלה - ידועים 2 זכרים בריאים מבוגרים (אחד ב-gnomAD ואחד בן כ-70 במשפחה ישראלית) (לפחות לא אובחנה אצלם מחלה - אף שלא כולם נבדקו בקפידה מטבולית). עד כה לא ידוע על חולה (ביטוי קליני קלאסי של המחלה הזו).<br /> <br /> '''4. הגן MeCP2 - שמוטציות בו גורמות ל-Rett syndrome :'''<br /> <br /> ראה תחת הערך [[Rett]]. מחלה שמתבטאת באופן הקלאסי בנקבות בלבד (באופן הקלאסי בזכרים המוטציה לטלית - אולם יש מוטציות נדירות שמתבטאות בזכרים). <br /> <br /> ב-10% מהמקרים יש חסר באקסון האחרון של הגן (C-terminal deletions) באיזור שבין נוקלאוטידים p.370 and p.405 (c.1108 and c.1215) . בעבר כולם נחשבו לפתוגנים - חלק מהמקרים היו עם ביטוי חמור של המחלה מגיל ילדיות וחלק התגלו באקרעי באנשים באוכלוסיה הכללית (כולל בצורה המיזיגוטית בזכרים). <br /> <br /> לאחרונה התגלה מי מאלו עם החסר באיזור הזה יהיה חולה ומי לא. מסתבר כי חסר של מספר אותיות המתחלק ב-3 (ואז אין frameshift) או אחרי חלוקה ב-3 משאיר שארית של 1 הינם בריאים (framshift שאינו מסתיים ברצף חומצות אמינו prolin-prolin-stop). לעומת זאת מי שאצלו מספר האותיות החסרות אחרי החלוקה נשאר שארית 2 יסבול מהתסמונת (frameshift המסתיים בחומצות אמינו prolin-prolin-stop).<br /> הזו נמצא כי חסרים באיזור הנידון ב-database כפתוגני - בפועל הבעיה היא כנראה שיש בוריאנט כזה ביטוי מעבתי מטבולי שמתגלה בסקר ילודים, אבל בחיי כמו כן זה פותח אפשרות תיקון למקרים בהם יש מחלה עקב חסר באיזור זה (שארית 2) על ידי שימוש ב-adenine base editor אשר מחליף את prolin-prolin-stop בחומצת אמינו טריפטופן.<br /> <br /> == '' דוגמאות לחדירות של גנים התורשה [[הורשה מיטוכונדרית]] '' ==<br /> <br /> ראה פרוט [[על המחלות הגנטיות]] - הפרוט על החדירות מפורט בדף של כל מחלה לחוד. כאן נפרט רק דוגמאות שאין להם דף נפרד בגנופדיה.<br /> <br /> == ''דוגמאות לחדירות של גנים התורשה [[המוטציה הדינמית]]'' ==<br /> <br /> ראה פרוט [[על המחלות הגנטיות]] - הפרוט על החדירות מפורט בדף של כל מחלה לחוד. כאן נפרט רק דוגמאות שאין להם דף נפרד בגנופדיה.<br /> <br /> == חדירות מוטציות המצויות בסקר משרד הבריאות לנשאות של מחלות תורשתיות: ==<br /> <br /> גן / שילוב המוטציות / הערכתי<br /> <br /> GJB2 <br /> <br /> אצל בן הזוג נמצאה המוטציה c.35delG אצל בת הזוג המוטציה p.Val37Ile . המוטציה del35g קשורה בליקוי שמיעה חמור (Zelante et al., 1997; Estivill et al., 1998). . המוטציה c.109G&gt;A p.Val37Ile שאותרה אצל צליל מקושרת ללקות שמיעה בדרגה קלה עד בינונית. ממחקרים נראה כי שילוב של מוטציה זו-p.Val37Ile, עם מוטציה אחרת על העותק השני של הגן GJB2, יובילו ללקות שמיעה רק ב20% מהמקרים (חדירות חלקית של 20%). גם אז במרבית המקרים לקות השמיעה תהיה בדרגה קלה- בינונית כאמור ותתכן גם חד צדדית. רק במיעוט המקרים- 3-5%, שילוב של המוטציה p.Val37Ile עם מוטציה נוספת, יובילו ללקות שמיעה חמורה אשר מצריכה שימוש שתל. אין זכאות ל-PGD במקרה זה בגלל סיכון נמוך מ-10% בשל החדירות החלקית. <br /> <br /> השילוב - אצל בן הזוג נמצאה המוטציה c.167delT p.Leu56Arg*fs <br /> אצל בת הזוג המוטציה c.109G&gt;A p.Val37Ile <br /> <br /> USH2A<br /> <br /> השילוב c.5776+1G&gt;A +c.12575G&gt;A שילוב המוטציות יוביל לליקוי שמיעה וליקוי ראייה ביחד. להציע דיקור בשבוע 32<br /> <br /> HEXA <br /> <br /> המוטציה c.1274_1277insTAT p.Tyr427IlefsTer5 אצל שניהם <br /> <br /> TYR <br /> <br /> אצל שני בני הזוג c.1217C&gt;T p.Pro406Leu יש מקרה הומוזיגוט שדווח רק על פזילה.<br /> <br /> אצל שני בני הזוג c.1037-7T&gt;A IVS2-7T&gt;A שילוב שצפוי לגרום לביטוי יחסית מתון. ללא פגיעה משמעותית בראיה. ניתן לבצע א.ט.ל/ PGD אך לא קיימת המלצה לכך <br /> <br /> שילוב - לטל : c.1A&gt;G p.Met1Val לאור : c.1037-7T&gt;A IVS2-7T&gt;A יכולה להיות פגיעה בראיה שתלווה בניסתגמוס. יש מקום ל-PGD. לגבי מימון PGD- יש לבדוק מול הקופה ויתכן ולא יאושר</div> Sat, 28 Dec 2024 10:08:48 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%99%D7%AA https://genopedia.co.il/index.php/Stargardt <p>תקציר: </p> <hr /> <div>צורה של איבוד ראיה מתקדמת הנובעת מהצטברות של פיגמנט לא תקין ברטינה של העיין. לאנשים עם סטרגרדט יש אבוד ראיה מרכזי (של מוקד הראיה) וקשיים בראיית לילה. לחלק קושי בראייתה צבעים. המחלה לרוב מתחיל בבגרות ומתקדמת עם השנים - לרוב באיטיות. <br /> <br /> הגן העיקרי שנקשר לסטרגרט הוא הגן ABCA4 - מוטציות ב-2 הגנים (אחד מאמא ואחד מאבא) גורמים למחלה - מוטציה רק בגן אחד נקרא נשאות.<br /> <br /> <br /> '''חומרת הפגיעה העינית בקורלציה לסוג שילוב המוטציות:'''<br /> <br /> - שילוב של 2 מוטציות קלות לא יגרמו לפגיעה בראיה.<br /> <br /> - שילוב של [מוטציה קלה ומוטציה בינונית] לא תגרום לביטוי.<br /> <br /> - שילוב של [מוטציה קלה עם מוטציה קשה] או [מוטציה בינונית עם מוטציה בינונית] יתבטאו ב-stargardt כשהביטוי בגיל בוגר ומתקדם לאט.<br /> <br /> - שילו של [מוטציה בינונית עם מוטציה קשה] תגרום ל-cone-rode dystrophy - הפגיעה בראיה קשה ומגיל ילדות<br /> <br /> - שילוב של 2 מוטציות קשות יתבטאו ברטיניטיס פיגמנטוזה מגיל ילדות עם פגיעה חמורה בראיה.<br /> <br /> מוטציה קשה לרוב הינה מוטציה הגורמת לאיבוד תפקוד החלבון (מוטציות LOF או NULL).<br /> <br /> <br /> רשימת מוטציות לפי חומרה ניתן לראות בקישורים: א. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8855796/pdf/jciinsight-7-156154.pdf ב. https://iovs.arvojournals.org/article.aspx?articleid=2200039<br /> כמו כן ניתן לראות רפרנס ב- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1377826/pdf/10090887.pdf</div> Fri, 21 Jun 2024 08:14:47 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:Stargardt https://genopedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%A1%D7%A8_%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8_11 <p>תקציר: דף חדש: '''הפרעה שכיחה וקלה יחסית במערכת הקרישה: F11 deficiency''' == סוגים/צורות קליניות: == כשיש צורך ביצירת קריש (לאחר...</p> <hr /> <div>'''הפרעה שכיחה וקלה יחסית במערכת הקרישה: F11 deficiency'''<br /> <br /> == סוגים/צורות קליניות: ==<br /> <br /> כשיש צורך ביצירת קריש (לאחר פציעה או חתך או מכה הגורמת לשטף דם פנימי) נכנסים לפעולה מספר חלבונים הנקראים פקטורים של הקרישה - הפעלתם עד ליצירת הקריש הסופי נעשה ברצף אחד אחר השני, כאשר כל פקטור מפעיל את הבא בתור. חסר של פקטור אחד גורם לאי הפעלת הבא אחריו וכך באי יצירת קריש. מחלה מוכרת בקסוצה זו הינה [[המופיליה]]. קיימות הפרעות רבות אחרות. חסר פקטור 11 הינו יחסית שכיח מאד בישראל ובעיקר באשכנזים והביטוי שלו הינו קל מאד יחסית להמופיליה.<br /> <br /> == סימנים קליניים: ==<br /> <br /> מדובר במחלה המועברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית. כששני ההורים נשאים (הטרוזיגוטים - ולהם אין כל ביטוי) יש בכל היריון סיכוי של 25% שהעובר יקבל את 2 המוטציות מ-2 ההורים ויהיה לו חסר פקטור 11.<br /> <br /> מצב זה בא לידי ביטוי בהפרעה בקרישה בעיקר בניתוחים, בחבלה, תאונה, אחרי לידה, בהוצאת שן וכדומה - אז צריך יהיה לתת פקטור 11 בעירוי. <br /> <br /> בחיי היום יום זה לא יתבטא - כולל לא בטראומות רגילות.אין נטייה לדמם במחזור של האישה ואין גם נטייה לדמום מהאף או מהקיבה.<br /> <br /> לאור הקלות של הטיפול חשוב לאבחן את המצב מצד אחד, אך אין המלצה לבדיקת המוטציות האלו בהיריון או בהפרייה חוץ גופית (אף שזה תיאורטית אפשרי).<br /> <br /> מומלץ לבדוק את הילדים בגיל מספר שנים למוטציות הנ&quot;ל או לחסר הפקטור בתאום עם המטולוג ילדים. מומלץ לקבל ייעוץ אצל המטולוג להתנהלות במצבים בהם ייתכן וידרש טיפול.<br /> <br /> קיימים 2 דרגות חומרה: <br /> <br /> - סוג 1 מאד נדיר והוא קשור במוטציות מסוג splicing. חומרה בינונית.<br /> <br /> - סוג 2 - המוטציה היא מסוג stop - החומרה הכי קשה - משאירה פעילות של 2% במצב ההומוזיגוטי.<br /> <br /> - סוג 3 - המוטציה היא החלפת אות missense - והיא הכי קלה - משאירה פעילות של 10% במצב ההומוזיגוטי.<br /> <br /> גם במצב של סוג 2 הביטוי אינו משמעותי בחיי היום יום וההבדלים בחומרה הם רק לגבי אחוז הסיכוי שיהיה צורך בפקטור 11 אחרי ניתוח או טראומה.<br /> <br /> == צורת ההעברה התורשתית: ==<br /> <br /> [[הורשה אוטוזומלית רצסיבית]].<br /> <br /> == מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף? ==<br /> <br /> 25% בכל היריון בו בני הזוג נשאים.<br /> <br /> '''''בדיקה אבחנתית:''''' <br /> <br /> אבחנה של המחלה ושל סוג פקטור הקרישה שחסר נעשה ביוכימית (מדידת הפקטור בדם) או גנטית (ריצוף הגן F11)<br /> <br /> '''''בדיקת נשאות:''''' <br /> חלק מבדיקות הסקר המורחבות כוללות ריצוף של גן זה.<br /> <br /> '''''בדיקת העובר:''''' <br /> <br /> זה לא נבדק בעובר אלא אם נעשה[[ריצוף אקסומי]] בבדיקת מי שפיר.</div> Fri, 05 Apr 2024 13:26:55 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%A8_%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8_11 https://genopedia.co.il/index.php/%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D_Xq28_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91_int22h1/int22h2 <p>תקציר: /* שכיחות הדופליקציה (הכפלה)בחולים ובאוכלוסיה הבריאה והמשמעות הקלינית */</p> <hr /> <div>מדובר כאן בתוספת של מקטע מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום X - התסמונת הלאסית של דופליקציה המכונה Xq28 duplication הינה גדולה (5Mb). כאן מדובר במקטע קטן יותר - רק עשירית מגודל הדופליקציה הקלאסית בין קואורדינטות chrX:153.7-154.2 Mb. איזור זה מכיל גנים F8, CLIC2, RAB39B. זה שונה מתסמונת סמוכה הכוללת MECP2 שהיא פתוגנית.<br /> <br /> שמות נרדפים: ''שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום X המעלים הסתברות (?) לליקויי למידה איחור התפתחותי פיגור שכלי, אוטיזם <br /> <br /> == סימנים קליניים: ==<br /> <br /> מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום X של כ-500,000 בסיסים בין קואורדינטות chrX:153.7-154.2 Mb. איזור זה מכיל גנים F8, CLIC2, RAB39B. לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני אם בכלל.<br /> <br /> == שכיחות הדופליקציה (הכפלה)בחולים ובאוכלוסיה הבריאה והמשמעות הקלינית ==<br /> <br /> תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים. תחילה הוא תואר בילדים עם בעיות התפתחות משמעותית במקרים בודדים, והוערך שזו הסיבה לבעיות שלהם. החולים שתוארו לא עברו ריצוף אקסומי ולא ברור כיום אם זו היתה הסיבה האמיתית לבעיתם. במיוחד הספק עולה שכן תוארו הרבה נקבות עם מוגבלות נוירוהתפתחותית שהתפתחותם יוחסה לדופליקציה זו - וזה בסתירה לידע של היום שבנקבות הסיכון קטן ביותר שזה ישפיע על התפתחותם. <br /> עם הזמן הודגמו זכרים בריאים עם הדופליקציה הזו והיה ברור כי חדירות הדופליקציה הזו אינה מלאה.<br /> <br /> הדופליקציה הופיע ב-1 לכל 1000 ילדים עם מוגבלות שכלית ועד היום לא נעשתה עבודה לבחון את השכיחות בקרב ילדים בריאים. <br /> <br /> במעבדה גדולה (של מכבי) בדקנו את כל המקרים שאצלם נמצאה דופליקציה זו. במעבדה של מכבי עד היום נמצאו בקרב 8,000 זכרים עם עיכוב התפתחותי 2 עם שינוי גנטי זה. ואילו בקרב 44,000 עוברים זכרים בנשים שעשו מי שפיר ללא סיבה רפואית נמצא 5 מקרים עם הדופליקציה. (יש לציין כי היו 6 נקבות מקרב 44,000 בדיקות מי שפיר של עובר ממין נקבה - ב-2 מהם הממצא היה באבא בריא). יוצא מזה ששכיחות דופליקציה בקרב ילדים בעיות התפתחות כפול מהשכיחות של הדופליקציה באוכלוסיה הכללית. מצב המלמד על עלייה קלה בסיכון לבעיות התפתחות משמעותיות (אם באופן רגיל זה 2% אז הסיכון עולה ל-4-6%. יש להניח שבמקרים בהם הדופליקציה קטנה יותר מ-500KB בעלת חדירות עוד יותר קטנה אם בכלל יש לה השפעה (גודל קובע מאד בהשפעת דופליקציה על ההתפתחות).<br /> ראה גם מאמרנו: https://www.nature.com/articles/s10038-024-01252-7<br /> <br /> == מה המשמעות של חסר של מקטע זה? ==<br /> <br /> לעומת הדופליקציה, החסר של האתר הזה לא גורם בנשים לביטוי קליני עקב אינאקטיבציה (ביטול) לא אקרעי של כרומוזום X. מצב זה מביא שכל הכרומוזומים X אצל האישה שנותרים פעילים הם אלו ללא החסר.<br /> זכרים אינם מתפתחים ברחם - יתכן וכלל לא נקלטים או שנקלטים ונופלים מוקדם. כך שהבעיה העיקרית של אישה עם החסר של מקטע זה הינו שמספר הבנים הוא בממצוע חצי ממספר הבנות שיוולדו לה.<br /> <br /> במעבדתנו היו מעל 10 נשים בריאות עם חסר זה. בספרות מתוארות 3-4 משפחות בהן היו נקבות בריאות.<br /> <br /> == צורת ההעברה התורשתית: == <br /> <br /> במעבדתנו כל אלו שנמצאו עם הדופליקציה של המקטע נמצאו מורשים מאחד ההורים - כשזה התגלה בנבדק ממין זכר אז כצפוי (בהכרח) זה הורש מהאם וכשזה התגלה בנקבה אז כצפוי ב-3 (ב-2/6 מקרים בעוברים ממין נקבה) מהמקרים זה הורש מאב בריא.<br /> <br /> == מידת ביטוי המחלה: ==<br /> <br /> חדירות התסמונת לא נקבעה סופית אך אם קיימת כזו היא חלקית - בדיווחים בספרות נראה כי צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים. תוארו ממצאים נלווים במקרים בודדים ולא ברור אם באמת הממצאים הנוספים שתוארו בכלל קשורים בדופליקציה.<br /> <br /> == המידע הגנטי המולקולרי: ==<br /> <br /> '''''הגן למחלה:''''' לא ידוע איזה מהגנים באיזור החסר אחראי לסימני המחלה השונים.<br /> <br /> == האמצעים לברור גנטי: ==<br /> <br /> '''''בדיקה אבחנתית:''''' <br /> <br /> בדיקת [[CGH]]. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד&quot;כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.<br /> <br /> '''''בדיקת נשאות:''''' <br /> <br /> כמו בדיקה אבחנתית.<br /> <br /> '''''בדיקת העובר:''''' <br /> <br /> כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית ([[PGD]]).</div> Sat, 10 Feb 2024 16:08:31 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D_Xq28_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91_int22h1/int22h2 https://genopedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%A1%D7%A8_%D7%9E%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D_17q21.31 <p>תקציר: דף חדש: שמות נרדפים: ''שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 17&quot;. Koolen de Vries syndrome == סימנים ק...</p> <hr /> <div>שמות נרדפים: ''שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 17&quot;. Koolen de Vries syndrome<br /> <br /> == סימנים קליניים: ==<br /> <br /> תסמונת זאת המכונה גם Koolen de Vries syndrome מתבטאת בלידה במשקל נמוך ואחרי הלידה בקושי באכילה ובליעה, היפוטוניה, איחור הפתחותי שכלי ותקשורתי. לרוב המקרים יש מוגבלות שכלית בדרגות חומרה שונות (20% צורה קשה והשאר בינוני או קל). פירכוסים שכיחים. <br /> <br /> יתכנו מומי לב (30%), מומים בכליות ודרכי השתן. <br /> <br /> ברוב מכריע של המקרים מדובר בשינוי שאינו מורש מההורים (de-novo).<br /> <br /> מדובר בחסר של מקטע באורך של כ- 0.6 מיליון אותיות בחומר הגנטי בכרומוזום 17, המכיל כ-10 גנים - העיקרי שביניהם הוא הגן KANSL1 שחסרונו הוא הסיבה כנראה לביטויי התסמונת.<br /> <br /> שכיחות התסמונת יחסית לא גבוהה – 1 ל- 16,000 ילדים.<br /> <br /> החסר/הכפלה באיזור זה של הכרומוזומים כמעט תמיד לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- [[CGH]] הצ'יפ הגנטי, ובשיטת [[FISH]] (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה).<br /> <br /> == צורת ההעברה התורשתית: == <br /> <br /> רוב מהמקרים הם מוטציה טרייה– לאלו סיכון הישנות קטן ביותר. <br /> <br /> == מידת ביטוי המחלה: ==<br /> <br /> חדירות התסמונת כשיש חסר של המקטע הזה היא די מלאה. זה במיוחד נכון כנראה כשאין מממצא דומה באחד ההורים.<br /> <br /> == המידע הגנטי המולקולרי: ==<br /> <br /> '''''הגן למחלה:''''' כ-10 גנים הנמצאים באיזור ויכולים להיות אחראים לתסמונת של האוטיזם והפרעות הנוירוהתפתחותיות - אבל האחראי העיקרי לתסמונת הוא KANSL1. <br /> <br /> == האמצעים לברור גנטי: ==<br /> <br /> '''''בדיקה אבחנתית:''''' <br /> <br /> בדיקת [[CGH]]. אחרי שזה אותר, ניתן לבדוק הורים בשיטת [[FISH]] על ידי שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד&quot;כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.<br /> <br /> '''''בדיקת נשאות:''''' <br /> <br /> כמו בדיקה אבחנתית.<br /> <br /> '''''בדיקת העובר:''''' <br /> <br /> כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית ([[PGD]]).<br /> <br /> <br /> '''ספרות:'''<br /> The Koolen-de Vries syndrome: a phenotypic comparison of patients with a 17q21.31 microdeletion versus a KANSL1 sequence variant- Eur J Hum Genet. 2016 May; 24(5): 652–659.</div> Mon, 26 Jun 2023 10:10:48 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%A8_%D7%9E%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D_17q21.31 https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A1%D7%A7%D7%A8_%D7%A0%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%A1_%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99 <p>תקציר: /* יתרונות בדיקת נשאות מבוססת אקסום/ גנום: */</p> <hr /> <div>בדיקת סקר נשאות מחלות תורשתיות כוללת ומורחבת.<br /> <br /> בדיקה זו מנצלת את הטכנולוגיות המתקדמות לאפשר באמת להקיף טוב את הבדיקות לסקר של מחלות תורשתיות.<br /> <br /> מידע נוסף על איך ואיפה ניתן לבצע '''לחץ על הקישור:''' [http://prof.mshohat.com] או באתר &quot;בדיקות גנטיות&quot;: [http://בדיקותגנטיות.com]<br /> <br /> == מידע כללי על בדיקות הסקר למחלות תורשתיות ==<br /> <br /> קיימות אלפי מחלות גנטיות קשות. כל אחת בפני עצמה נדירה, אבל יחד הן שכיחות (אחד לכל 50 ילודים). מחלות אלה מהוות את מעל מחצית מהפגמים הקשים המולדים. <br /> <br /> עם ההתקדמות שחלה בהבנת הבסיס הגנטי של המחלות, ניתן לבצע בדיקות לאיתור חלק מהנשאים הבריאים של מחלות תורשתיות. בדיקות סקר גנטיות הן בדיקות שתכליתן לגלות זוגות בסיכון להולדת ילדים הלוקים במחלות גנטיות תורשתיות חמורות. הבדיקות מאתרות נשאים למחלה, כלומר מי שמבין 2 הגנים שיש לו (אחד קיבל מאימו ושני מאביו) יש לו גן אחד תקין וגן שני עם פגם (להלן מוטציה). <br /> <br /> הבדיקות מומלצות לכלל האוכלוסייה (נשים וגברים) ולזוגות שאין להם מידע מוקדם לגבי סיכון מוגבר ללידת ילדים הלוקים במחלות גנטיות תורשתיות חמורות.בדיקת בני הזוג לנשאות של מחלות תורשתיות היא בדיקה חשובה ביותר, שכן ביחד מדובר במחלות גנטיות רבות, רובן קשות וחשוכות מרפא, ושלא ניתנות לזיהוי במסגרת מעקב שגרתי בהריון. <br /> <br /> == רקע כללי על סקר מורחב פרטי לעומת הסקר המבוצע במסגרת הסל (משרד הבריאות): ==<br /> <br /> במסגרת התכנית הארצית של משרד הבריאות לגילוי נשאים למחלות תורשתיות, מוצעות מ-15.11.24, ללא עלות, בדיקות למספר מחלות נפוצות בעידות השונות בישראל- אולם הבדיקה מוגבלת רק למספר מוגבל של מחלות ובשיטה המאפשרת לגלות את הנשאות הקיימת באדם מסויים רק אם הנבדק מעידה (מוצא אתני) שהפגם הגנטי רלוונטי לאותה עידה. בפועל, בסקר של משרד הבריאות נכללות כ-130 מוטציות ביהודים, '''ומתוכם רק 4-30 הינן רלוונטית לזוג הספציפי (באשכנזים עד 30 ובשאר העדות רק בודדות).''' לא רק זאת, בסקר המבוסס על מוטציות שכיחות בעידה מסויימת נותר סיכון שארי לכל מחלה בה אחד מבני הזוג נשא למחלה מסויימת שמשאירה דאגה מסויימת בזוג.<br /> <br /> לכן סקר רחב (שאינו בסל), המבוסס על ריצוף (NGS) של הגנים, בין אם הוא רק 466 מחלות (ראה: '''[[סקר גנטי לנשאות מחלות תורשתיות - סקר מורחב]]''') ובין אם הוא של אלפי מחלות (כמו בסקר מבוסס על ריצוף אקסומי המפורט בדף זה) הינו מקיף בעשרות מונים וגם אינו משאיר סיכון שארי מדאיג. במקרה של ריצוף אקסומי היתרונות עוד רבים הרבה יותר כיון שזה מאפשר לבדוק מנגנוני מחלה רבים אחרים וגם משמש לבדיקות עתידיות של העובר בהיריון וגם של בני הזוג עצמם.<br /> <br /> '''אין כל ספק שסקר מורחב יותר ככל שניתן, וזה שמבוסס על ריצוף אקסומי המפורט להלן בפרט, בעל עדיפות ניכרת על הסקר המוגבל שבסל.'''<br /> <br /> == איזה סוג של מחלות נבדקות בבדיקות סקר? ==<br /> <br /> 1. המחלות התורשתיות העיקריות שנבדקות בסקר מתבטאות במחלה רק כאשר שני בני הזוג נשאים לאותו גן שבו יש שינוי שגורם למחלה. אם לשני בני זוג יימצאו נשאות לאותו גן, קיים סיכון (25% בכל היריון) ללדת ילד חולה במחלה הקשורה לגן זה. במקרים אלו ניתן להציע בכל היריון אבחון טרום לידתי בבדיקת סיסי שליה בשבוע 11-12 או דיקור מי שפיר בשבוע 17-18 להריון בכדי לקבוע אם העובר בריא או חולה. כמו כן, קיימת אפשרות לאבחון טרום השרשה (PGD) בשילוב עם הפריה חוץ גופית.<br /> <br /> 2. הסקר המורחב המבוסס אקסום כולל גם מחלות תורשתיות המועברות גם בדרכים אחרות ובעיקר מחלות המועברות מאמא לבן זכר על כרומוזום X, ללא תלות בגנים של האב<br /> <br /> <br /> בשנת 2010 התחלנו להציע בישראל בדיקת סקר מורחבת פרטית. בבדיקה המורחבת נבדקות בו זמנית הרבה מאד מחלות קשות המועברות בצורה אוטוזומלית רצסיבית - דהיינו 2 בני הזוג חייבים להימצא נשאים. חשוב לדעת שיש הרבה מאד מחלות שלא נבדקות עד כה (סוף 2024) גם בבדיקת הסקר המורחב הפרטי, על אף שהוא כולל מאות מחלות. אלפי מחלות גנטיות אינן כלולות בפאנלים המורחבים למינהם, כולל מחלות המועברות מנשים נשאיות, בעיות כרומוזומליות מזעריות ומצבים נדירים אחרים, שניתן לאתרם כיום.<br /> <br /> הטכנולוגיה התפתחה והעלות של הריצוף המלא של החומר הגנטי (ריצוף אקסומי ואף ריצוף גנומי) ירדה עם השנים. <br /> הבדיקה המורחבת של כלל הגנים נעשית בשיטת ריצוף מהדור החדש (NGS) מכונה [[ריצוף אקסומי]] ויש אפשרות להרחבה ל[[ריצוף גנומי]].<br /> <br /> == יתרונות בדיקת נשאות מבוססת אקסום/ גנום: ==<br /> <br /> '''1.''' הבדיקה מכסה את מה שנבדק בסקר המורחב הרגיל שנעשה עד היום והרבה מעבר לכך. באנליזה זאת נבדקים ומדווחים לכל אחד מבני הזוג כל המוטציות שנמצאות בגנים הנכללים בסקר הנשאות שהוגדר כסקר מורחב בישראל (על פי איגוד הגנטיקאים).<br /> <br /> '''2.''' נעשית אנליזה נוספת לאיתור מחלות רצסיביות ששני בני הזוג נשאים להן. באנליזה זאת נבדקות לכל אחד מבני הזוג מוטציות בגנים נוספים (מעבר לאלה שנזכרו בסעיף 1) הגורמים למחלה תורשתית אוטוזומלית רצסיבית. ידווחו בדו&quot;ח רק מוטציות בגנים ששני בני הזוג נמצאו נשאים להם.<br /> <br /> ''3.''' נעשית אנליזה לגילוי נשאות של מחלות הנגרמות משינוי בעל משמעות קלינית (גורם מחלה) בגן שנמצא על כרומוזום ה-X באישה - מנגנון תורשה בתאחיזה למין העובר. באנליזה זאת נבדקים אצל האישה גנים על כרומוזום ה- X לאיתור מוטציות פתוגניות. אם האישה נשאית באחד הגנים האלה קיים סיכון של 50% לכל עובר ממין זכר לקבל את הגן ולבטא את המחלה. עוברים ממין נקבה לא יהיו חולים.<br /> <br /> '''4.''' הייתרון הגדול של בדיקה זו שהיא רב שימושית - לא רק שהיא מקיפה את המחלות התורשתיות הנ&quot;ל היא גם משמשת לבדיקת העוברים בהיריונות. כל זוג שמתכנן לבצע דיקור מי שפיר בהיריון מקבל כיום הסבר על האפשרות להוסיף בבדיקת מי השפיר ריצוף אקסומי לעובר. זוגות שמבצעים את הבדיקה המורחבת על בסיס אקסום חוסכים למעשה את עלות הפאנל המורחב ויש להם כבר את החומר הגולמי לבדיקת אקסום בהריון. בדיקת אקסום בעובר מחייבת גם ריצוף אקסומי של ההורים במקביל. בני זוג שמבצעים את הבדיקה המורחבת בשיטת ריצוף אקסומי יוכלו להשתמש במידע הביואינפורמטי שיהיה בידיהם ואז בהריון יצטרכו להשלים רק ריצוף אקסומי לעובר. יש לציין כי העלות של ריצוף בני הזוג אצלנו לפני היריון זולה מהסכום שיגבה לחלק של הזוג בעת שיעשו זאת כשבודקים את העובר.כל אחד מהנבדקים מקבל דיסק עם הרצף הגנטי ויכול להשתמש במידע זה בעתיד לבדיקות נוספות לפי צרכים רפואיים בכל שלב בחיים ללא צורך בריצוף חוזר. <br /> <br /> כל אחד מהנבדקים מקבל דיסק עם הרצף הגנטי ויכול להשתמש במידע זה בעתיד לבדיקות נוספות לפי צרכים רפואיים בכל שלב בחיים ללא צורך בריצוף חוזר.<br /> <br /> מי שמעוניין באותה בדיקה גם לבחון מצבים גנטים אחרים יוכל להוסיף דרישה (בעלות מופחתת אך נוספת) לבחינת מצבים נוספים באופן ספציפי (פאנל גנים למחלה גנטית מסויימת - אם יש כזו).<br /> <br /> אף שהיא מכסה את כל המחלות הנבדקות בקופה, עדיף גם לבצע לזוג את הבדיקה הבסיסית (חלק מהסל) המבוצעות לזוגות בקופה.<br /> <br /> פרטים נוספים ניתן למצוא ב:[https://prof.mshohat.com/%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%a4%d7%90%d7%94/<br /> ]<br /> <br /> == מה זה לא כולל?: ==<br /> <br /> '''ברור שאין בדיקה אחת, רחבה ככל שתהיה, שמכסה את כל האופציות למחלה תורשתית, אך במקרה זה יתרונות הבדיקה לעין ערוך חשובות ומשכנעות בעדיפות הבדיקה על פני סקר רחב סטנדרטי (למעט התשלום).'''<br /> <br /> '''1.''' מחלות שלא נבדקות: בסקר זה לא ניתן לבדוק נשאות לתסמונת X שביר ונשאות לניוון שרירים ע&quot;ש דושן. שתי מחלות אלו נבדקות במסגרת הקופה ללא תשלום ונשים צריכות לבצען בנפרד. כמו כן ישנה מוטציה אחת בגן ל-CF שלא ניתן לראותה והיא נכללת בסקר של משרד הבריאות.<br /> <br /> '''2.''' בכל האנליזות שפורטו לעיל ידווחו מוטציות (שינויים) אשר הוכחו כקשורות עם מחלה (שינוי פתוגני). שינויים ברצף הגן שיש לגביהם ספק באשר לקשר שלהם לגרום למחלה לא ידווחו. ייתכן ובעתיד חלק קטן מהשינויים שיש לגביהם ספק יוגדרו כמוטציה (שינוי פתוגני).<br /> <br /> '''3.''' שינויים כמותיים גורמי מחלה יכללו בדוח זה רק אם הם קשורים בעלייה מוכחת ומשמעותית לפיגור שכלי או אוטיזם או מוגבלות אחרת (לא ידווחו שינויים עם תוספת סיכון של עד 5% מעבר לסיכון הרגיל שהוא 2-3%). <br /> <br /> '''4.''' הבדיקות לריצוף אקסומי והגנומי הינן בדיקות חדשות שנמצאות בשלבי לימוד מתמיד, כיול ושינויים מהירים. לכן, לעיתים רחוקות נדרש אימות של הממצאים בשיטת מעבדה אחרת בנבדק ובבני המשפחה הרלוונטים על פי הנחיות הרופא הגנטיקאי. <br /> <br /> '''5.''' בחלק מהמקרים מתגלים שינויים שלא קיים מידע חד משמעי לגבי משמעותם הקליני. שינויים אלו יכולים להיות פולימורפים (לא גורמים למחלה) או פתוגניים (גורמים למחלה). בבדיקת הסקר לא מתייחסים לשינויים אילו כגורמי מחלה, ועד שיוכח אחרת הם לא מדווחים. <br /> <br /> '''6.''' מגבלת ה&quot;כיסוי&quot; של השינויים:<br /> <br /> א. הבדיקה (גם בריצוף גנומי) אינה מכסה את כל האפשרויות למחלות גנטיות באדם. ברוב המקרים הריצוף של האקסום מכסה כ-85% מהמוטציות הידועות כגורמות מחלה באדם. הכיסוי בגנום הינו כ:95%. המשמעות היא שהבדיקה לא תזהה את כלל הגורמים הגנטיים בעלי המשמעות. <br /> <br /> ב. שינויים גורמי מחלה הנמצאים באזורים לא מקודדים של גנים יכולים שלא להתגלות בבדיקה זאת בשל אי כיסוי האיזורים הללו או העדר מידע על משמעותם של שינויים באיזורים אלו. הבעיה הזאת קיימת גם בריצוף אקסומי וגם בריצוף גנומי. לכן תיתכן בעתיד בדיקה מקיפה יותר שתאתר שינויים ותביא למסקנות שונות מאלו שימצאו בבדיקה זאת.<br /> <br /> ג. ייתכן ולא יתגלו חסרים או הכפלות של מקטעי דנ&quot;א קטנים היות ושיטת הריצוף אינה וודאית בכל המקרים שיש הפרעות כמותיות בחומר הגנטי.<br /> <br /> ד. דיוק הבדיקה נמוך באזורים של מקטעי דנא מסוג &quot;חזרות&quot; מעל 7 בסיסים.<br /> <br /> ה. השיטה אינה מאפשרת גילוי מוטציות הנמצאות במוזאיקה ולפיכך עשויות להימצא באחוז קטן מהתאים.<br /> <br /> ו. בנבדקים מסוימים ייתכן וקריאת הרצף באזורים מסוימים מופרעת בגלל מבנה גנטי אזורי.<br /> <br /> ז. אזורים מסוימים אינם מיוצגים בבדיקה באופן מספק אף שנבחרו להעשרה. גם באזורים כאלה גורמי מחלה עשויים שלא להתגלות.<br /> <br /> '''7.''' מגבלת האנליזה:<br /> <br /> א. בבדיקה זאת מתגלים לכל נבדק שינויים רבים מאד, ומערכת מחשוב ביו-אינפורמטית &quot;מסננת&quot; את השינויים הללו לחשובים יותר או פחות. קיימים אלגוריתמים רבים לסינון כזה. ייתכן כי בריצוף שנעשה ישנם ממצאים שבאנליזה זו לא &quot;יתגלו&quot; על ידי התוכנות הסורקות את השינויים, או שהאלגוריתם שבו נעשה שימוש סינן את השינויים כך שדווקא המוטציה האמיתית לא עלתה בתוצאות. <br /> <br /> ב. כיון שהסינון של המידע עד הגעה למסקנות הינו קריטי, וישנן דרכים שונות לסינון, לא מן הנמנע שאנליזה של המידע הגולמי במרכזים אחרים המשתמשים באסטרטגיה אחרת יאפשרו הגעה למסקנות אחרות. לכן, ניתן לבצע אנליזה במרכז אחר עם המידע הגולמי שתקבלו בדיסק. <br /> <br /> '''8.''' מגבלת המעבדה והקיטים המשמשים לבדיקה:<br /> <br /> א. מעבדות שונות המבצעות את קריאת הרצף משתמשות בקיטים שונים, ולכן איכות הקריאה לאותו נבדק יכולה להיות שונה בהתאם. אנחנו דורשים מהמעבדות המבצעות איכות גבוהה, ושימוש בקיטים הטובים ביותר. יחד עם זאת חשוב להזכיר כי יש אפשרות לשלוח את הדגימות לבדיקה במעבדות המבצעות קריאת הרצף ושעברו הרשאה לשימוש קליני על ידי רשויות בחו&quot;ל. ניתן לשלוח דוגמאות למעבדות בחו&quot;ל דרך מעבדות פרטיות בארץ.<br /> <br /> '''9.''' אמינות הבדיקות המולקולריות הינה כ-99% שכן הן מבוססות על חומרים המיועדים למחקר וחשופות לטעויות טכניות שונות. <br /> <br /> '''10.''' תוצאות הבדיקות כשלעצמן אינן ראיה סופית ו/או מוחלטת לאי הופעת מחלות. תוצאות בדיקות ריצוף אקסומי צריכות להיות רק נדבך אחד ממגוון רחב ותומך של נתונים העומד בפני הרופא על מנת לאבחן ולטפל בנבדק, הן אינן מידע אבחנתי כשלעצמן.<br /> <br /> 11. תוצאות הבדיקה מתייחסות לפרטים הקליניים שנמסרו ונכונים לידע הקיים כיום. ייתכנו טעויות מסוגים שונים כמו &quot;זיהום&quot; הדגימה אפילו בחלקיקי דנ&quot;א של נבדק אחר או רקמה סמוכה (נכון במיוחד בדגימות של גידול או במי שפיר או סיסי שליה), בעיות טכניות נדירות, ווריאנטים נדירים שמפריעים לאנליזה, התפתחויות מדעיות אחרונות, ושינוי במערכת המנתחת את השינויים. <br /> <br /> כמו כן תיתכן טעות בזיהוי הדגימה ולכן ניתן לשקול לבצע בדיקה נוספת מאותו נבדק מדגימה נפרדת. זאת ניתן לבצע בתשלום נוסף.</div> Sat, 12 Nov 2022 20:57:08 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%A7%D7%A8_%D7%A0%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%A1_%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99 https://genopedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%A1%D7%A8_%D7%90%D7%95_%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A7%D7%98%D7%A2_16p12.2 <p>תקציר: /* סימנים קליניים: */</p> <hr /> <div>== סימנים קליניים: ==<br /> <br /> '''בחסר:'''<br /> <br /> החסר מוגדר בכרומוזום 16 של כ-500K בסיסים מנקודת ציון 21.9-22.4Mb שלאורך כרומוזום 16. בחסר יש - 10 גנים - אחד מהם הוא הגן UQCRC2, אך מצויים גם הגנים PDZD9, C16orf52, VWA3A, EEF2K, POLR3E and CDR2.<br /> <br /> החסר מגדיל את הסיכוי לבעיות נוירוהתפתחותיות וסוגים ודרגות שונות של איחור בהתפתחות. הערכת הסיכוי לביטוי קליני משמעותי (פיגור שכלי ואוטיזם) כ-5%. הסיכוי גדול יותר בזכרים או אם יש ממצאים נוספים בציפ הגנטי או חריגות משמעותית אחרת בהיריון. כמו כן הסיכון גבוה יותר אם זה לא מורש. אך ברוב המקרים זה מורש.<br /> <br /> לחלק יש בעיות אחרות כמו פירכוסים, בעיות למידה. לעוד אחוז מסויים יש ספקטרום של אוטיזם. <br /> <br /> לפי הספרות השכיחות של חסר זה באוכלוסיה של ילדים עם בעיות משמעותיות בהתפתחות השכלית והתקשורתית כ- 1:600 לעומת 1:1800 באוכלוסיה הכללית. כלומר העליה היא פי 3 בסיכוי לכל הבעיות מסוג מוגבלות שכלית ואוטיזם. <br /> <br /> כאמור, הביטוי אינו מלא ורוב המקרים יהיו בריאים. בכ- 5% מהמקרים הממצא הינו De-novo. ב-95% זה מורש מאחד ההורים - לרוב מאמא.<br /> <br /> <br /> '''בדופליקציה:'''<br /> כנראה שאין להכפלה של המקטע השפעה מזיקה במידה משמעותית בהשוואה לאוכלוסיה כללית.<br /> <br /> <br /> '''החסר והדופליקציה באיזור זה של הכרומוזומים לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים''' ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- [[CGH]] הצ'יפ הגנטי, ובשיטת [[FISH]] (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה).<br /> <br /> == צורת ההעברה התורשתית: == <br /> <br /> רוב מהמקרים הם מוטציה טרייה – לאלו סיכון הישנות קטן ביותר. כשזה מורש מההורים יתכן ולהורה יהיה הפרעה חלקית של סימני החסר הכרומוזומלי.<br /> <br /> == מידת ביטוי המחלה: ==<br /> <br /> חדירות התסמונת לא נקבעה סופית אך היא די מלאה - אולם צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים. <br /> <br /> == המידע הגנטי המולקולרי: ==<br /> <br /> '''''הגן למחלה:''''' לא ידוע איזה מ-10 הגנים באיזור החסר אחראי לסימני המחלה השונים.<br /> <br /> == האמצעים לברור גנטי: ==<br /> <br /> '''''בדיקה אבחנתית:''''' <br /> <br /> בדיקת [[CGH]]. אחרי שזה אותר, ניתן לבדוק הורים בשיטת [[FISH]] על ידי שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד&quot;כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.<br /> <br /> '''''בדיקת נשאות:''''' <br /> <br /> כמו בדיקה אבחנתית.<br /> <br /> '''''בדיקת העובר:''''' <br /> <br /> כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית ([[PGD]]).</div> Sun, 30 Oct 2022 09:05:52 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%A8_%D7%90%D7%95_%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A7%D7%98%D7%A2_16p12.2 https://genopedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%A1%D7%A8_%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2_%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D_2_%D7%91-_2q11.2 <p>תקציר: דף חדש: שמות נרדפים: ''שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 2q12 הקשורים בסיכון גבוה לבע...</p> <hr /> <div>שמות נרדפים: ''שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 2q12 הקשורים בסיכון גבוה לבעיות התפתחות, בעיות למידה, פיגור שכלי, אוטיזם ובעיות פסיכיאטריות&quot;. <br /> <br /> == שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה ==<br /> <br /> תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת CMA (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים.<br /> <br /> היא נמצאת בכ-1 מתוך 3,000 ילדים עם פיגור שכלי ו/או אוטיזם - לא ידוע שכיחותה בבריאים.<br /> <br /> == סימנים קליניים: ==<br /> <br /> מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 2q של כ-1,400,000 בסיסים מנקודת ציון 96.7-98.0MB שלאורך כרומוזום 2q. בחסר יש כ-30 גנים - לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני. <br /> <br /> מניסיוננו היו כ-5 משפחות בהן נצפה החסר. ב-1 מקרים זה היה בילד נבדק חשוד המחלה גנטית (איחור התפתחותי קוגניטיבי). ב-4 אחרים זה התגלה במי שפיר וב-3 מהם הממצא לא הודגם בהורים הבריאים שלהם (de-novo). במקרה היחיד שבו זה הודגם בהורה היה זה מאמא שלה ולבני משפחה נוספים היו בעיות התפתחותיות ברורות בדרגות חומרה שונות.<br /> סטטיסטיקה זו עולה בקנה אחד עם המתואר בספרות על כ-30 מקרים שתוארו עם התסמונת הזו והיו להם דרגות שונות של בעיות בתפקודים השונים הקוגנטיבים בעיקר.<br /> <br /> לאחוז מסויים (הערכתנו מהספרות מעל לכ- 30%) בסופו של דבר יש דרגה מסויימת של פיגור שכלי או אוטיזם שלרוב הוא קל-בינוני. תוארו גם מקרים עם סכיזופרניה.<br /> <br /> == צורת ההעברה התורשתית: == <br /> <br /> רוב מהמקרים הם לא מורשים – לאלו שאינם מורשים סיכון הבאת ילד נוסף עם אותה בעיה קטן ואילו במקרים המורשים סיכון הישנות 50%. כשזה מורש מההורים יתכן ולהורה יהיה הפרעה חלקית של סימני החסר הכרומוזומלי.<br /> <br /> == מידת ביטוי המחלה: ==<br /> <br /> חדירות התסמונת לא נקבעה סופית אך היא מעל כ-30% - אולם צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים.<br /> <br /> == האמצעים לברור גנטי: ==<br /> <br /> '''''בדיקה אבחנתית:''''' <br /> <br /> בדיקת [[CGH]]. אחרי שזה אותר, ניתן לבדוק הורים בשיטת [[FISH]] על ידי שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד&quot;כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.<br /> <br /> '''''בדיקת נשאות:''''' <br /> <br /> כמו בדיקה אבחנתית.<br /> <br /> '''''בדיקת העובר:''''' <br /> <br /> כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית ([[PGD]]).<br /> <br /> מאמר:<br /> <br /> Riley et al, AJMG, 167A:2664-2673, 2015,</div> Thu, 09 Jun 2022 12:59:59 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%A8_%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2_%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D_2_%D7%91-_2q11.2 https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%27_%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98 <p>תקציר: </p> <hr /> <div> LIST OF PUBLICATIONS Updated AUG 2, 2020<br /> <br /> 1. M. Aladgen, M. Shohat, S. Orda, H. Boichis.<br /> Enhanced renal tubular calcium reabsorption independent of parathormone activity <br /> in children on long term anticonvulsant therapy.<br /> Acta Pediatr Scand 69:311-313, 1980.<br /> <br /> 2. M. Shohat, P. Merlob, S.H. Reisner.<br /> Neonatal polycythemia<br /> Pediatrics 70:155-156, 1982.<br /> <br /> 3. M. Shohat, W. Wilunsky, S.H. Reisner.<br /> Hyperammonemia in newborn infants.<br /> Harefuah 102:158-162, 1982.<br /> <br /> 4. M. Shohat, P. Merlob, A. Metkzer, S.H. Reisner.<br /> Transient neonatal pustulosis.<br /> Harefuah 102:395-397, 1982.<br /> <br /> 5. G. Zajicek, M. Shohat.<br /> On the classification of nucleated red blood cells.<br /> Comp Biomed Res 16:553-559, 1983.<br /> <br /> 6. M. Shohat, S.H. Reisner, R. Krikler, et al.<br /> Retinopathy of prematurity: Incidence and risk factors.<br /> Pediatrics 72:159-163, 1983.*<br /> *abstracted and published in the Yearbook of Anesthesia, 1984, p. 318.<br /> <br /> 7. G. Zajicek, M. Shohat.<br /> Image analysis of nucleated red blood cells.<br /> Comp Biomed Res 16:347-356, 1983.<br /> <br /> 8. M. Shohat, G. Alpert, S.H. Reisner, et al.<br /> Transillumination of the abdomen in necrotizing enterocolitis.<br /> Harefuah 105:65-67, 1983.<br /> <br /> 9. M. Shohat, P. Merlob, S.H. Reisner.<br /> Neonatal polycythemia: I. Early diagnosis and incidence relating to time of sampling.<br /> Pediatrics 73:7-10, 1984.**<br /> **abstracted and published in the Yearbook of Pediatrics, 1985, p.26<br /> <br /> 10. M. Shohat, F. Mimouni, P. Merlob, S.H. Reisner.<br /> Neonatal polycythemia: II. Definition related to time of sampling.<br /> Pediatrics 73:11-13, 1984.<br /> <br /> 11. M. Shohat, E. Wielunsky, S.H. Reisner.<br /> Plasma ammonia levels during parenteral nutrition with crystalline amino acids.<br /> J Parent Ent Nutr 8:178-180, 1984.<br /> <br /> 12. G. Zajicek, M. Shohat, A. Polliack.<br /> On the maturation rate of the neutrophile.<br /> The Anatomical Record 209:85-94, 1984.<br /> <br /> 13. G. Alpert, M. Shohat, S.H. Reisner, Y.L. Danon.<br /> Osmotic fragility of erythrocytes in newborn infants treated by phototherapy.<br /> Acta Pediatr Scand 73:254-257, 1984.<br /> <br /> 14. M. Shohat, I. Nissenkorn, D. Orpaz, S.H. Reisner.<br /> Retinopathy of prematurity – updated.<br /> Harefuah 106:170-174, 1984.<br /> <br /> 15. M. Shohat, S. Ashkenazi.<br /> Pediatrics (Part A,B) (Textbook),<br /> Dionon, Tel Aviv Univ, pp.1-720, 1985.<br /> <br /> 16. S.H. Reisner, J. Amir, M. Shohat, et al.<br /> Retinopathy of prematurity: Incidence and treatment.<br /> Arch Dis Child 60:698-701, 1985.<br /> <br /> 17. M. Shohat, S. Ashkenazi.<br /> Pediatrics (Part A,B) (Textbook),<br /> Dionon, Tel Aviv Univ, <br /> Second and updated edition, 1986, pp. 1-720.<br /> <br /> 18. M. Shohat, M. Mimouni, A. Shuper, I. Varsano.<br /> Adrenocortical suppression by topical application of glucocorticosteroids in infants <br /> with seborrheic dermatitis.<br /> Clinical Pediatrics 25::209-211, 1986.***<br /> ***Selected for abstracting and publication in the International Synopses - 1986.<br /> <br /> 19. F. Mimouni, M. Shohat, S.H. Reisner.<br /> Donor blood G6PD deficient – A cause for hemolysis in 2 preterm infants.<br /> Isr J Med Sci 22:120-122, 1986.<br /> <br /> 20. I. Ben-Sira, I. Nissenkorn, D. Weinberger, M. Shohat.<br /> Long-term results of cryotherapy for active stages of retinopathy of prematurity.<br /> Ophthalmology 93(11):1423-1428, 1986.<br /> <br /> 21. M. Shohat.<br /> Adrenocortical suppression by topical glucocorticosteroids.<br /> Pediatr Digest 8:28-30, 1986.<br /> <br /> 22. M. Shohat, M. Nitzan.<br /> Gastrointestinal blood loss following cow’s milk feeding in infancy.<br /> Harefuah 110:268-270, 1986.<br /> <br /> 23. M. Shohat, M. Nitzan.<br /> Infantile overweight and obesity – recent advances.<br /> Harefuah 110;312-313, 1986.<br /> <br /> 24. M. Druker, L. Lazar, M. Shohat, L. Giladi.<br /> Case Report: First detection of cryptosporidum infection in Israel (letter).<br /> Isr J Med Sci 22:151, 1986.<br /> <br /> 25. M. Shohat, T. Shohat, R. Kedem, M. Mimouni, Y.L. Danon.<br /> Childhood asthma and growth outcome.<br /> Arch Dis Child 62:63-65, 1987.<br /> <br /> 26. M. Shohat, M. Mimouni, I. Varsano.<br /> Efficacy of topical application of glucocorticosteroids as compared to eosin in infants <br /> with seborrheic dermatitis.<br /> Cutis 40(1):67-68, 1987.<br /> <br /> 27. G. Kohn, M. Shohat.<br /> Trisomy 18 mosaicism in an adult with normal intelligence.<br /> Am J Med Genet 26(4):929-931, 1987.<br /> <br /> 28. M. Shohat, M. Nitzan.<br /> Lactic acidosis.<br /> Harefuah 113(9):251-253, 1987.<br /> <br /> 29. M. Shohat, Z. Goodman, H. Rogovin, M. Nitzan.<br /> The effect of lumbar procedure on blood glucose level and leukocyte count in <br /> infants.*<br /> Clinical Pediatrics 26(a):477-479, 1987.<br /> *Published also in Pediatric Year Book, 1988.<br /> <br /> 30. M. Shohat.<br /> Genetics, diagnosis, management and prognosis of asthma in children.<br /> Comprehensive Therapy 13(10):7-13, 1987.<br /> <br /> 31. M. Shohat, T. Shohat, M. Nitzan, M. Mimouni, R. Kedem, Y.L. Danon.<br /> Growth and ethnicity in scoliosis.<br /> Acta Orthop Scand 59(3):310-313, 1987.<br /> <br /> 32. M. Shohat.<br /> Preterm blood counts vary with sampling site.<br /> Arch Dis Child 62(11):1198-1199, 1987.<br /> <br /> 33. A. Shuper, M. Shohat, M. Mimouni, H. Sarnat, I. Varsano.<br /> Deciduous tooth eruption in children who failed to thrive.<br /> Helv Pediatr Acta 41(6):501-504, 1987.<br /> <br /> 34. L. Randolph, M. Shohat, D.L. Rimoin.<br /> Achondroplasia with ankylosing spondylitis.<br /> Am J Med Genet 31(1):117-121, 1987.<br /> <br /> 35. M. Shohat.<br /> Application of recombinant DNA technology to detection of inherited defects.<br /> Harefuah 114(10):499-502, 1988.<br /> <br /> 36. T. Sagie, M. Shohat, M. Nitzan.<br /> CSF glucose levels in febrile infants<br /> Eur J Pediatr 147:416-417, 1988.<br /> <br /> 37. M. Shohat, T. Lerman-Sagie, Y. Levy, M. Nitzan.<br /> Cerebrospinal fluid findings in infants with non-polio enteroviral meningitis.<br /> Isr J Med Sci 24(4-5):233-236, 1988.<br /> <br /> 38. M. Shohat, T. Shoenfeld, R. Zaizov, I.J. Cohen, M. Nitzan.<br /> Determination of blood gases in children with extreme leukocytosis.<br /> Crit Care Med 16(8):787-788, 1988.<br /> <br /> 39. L. Jaber, M. Shohat, M. Mimouni.<br /> Infectious episodes following Diphtheria-Tetanus-Pertussis vaccination.<br /> Clinical Pediatrics 27(10):491-494, 1988.<br /> <br /> 40. M. Shohat, R. Lachman, D.L. Rimoin.<br /> Odontoid hypoplasia with vertebral cervical subluxation and ventriculomegaly in <br /> metatropic dysplasia.<br /> J Pediatrics 114(2):239-243, 1988.<br /> <br /> 41. P.L. Robinson, M. Shohat, R.M. Winter, W.J. Conte, D.J. Nesbitt,<br /> M. Feingold, Z. Laron, D.L. Rimoin.<br /> The Floating Harbor Syndrome: A unique association of short stature, dysmorphic <br /> features and speech impairment.<br /> J Pediatrics 113(4):703-706, 1988.<br /> <br /> 42. S.R. Cobb, M. Shohat, C.M. Mehringer, R. Lachman.<br /> Computed tomography of the temporal bone in achondroplasia.<br /> Am J Neuroradiol 9(6):1195-1199, 1988.<br /> <br /> 43. M. Shohat, I. Varsano, S. Ashkenazi, M. Mimouni.<br /> Experience and training as factor in physician performance in a pediatric emergency <br /> room.<br /> Isr J Med Sci 25:305-309, 1989.<br /> <br /> 44. M. Shohat, R. Lachman, H. Gruber, D.L. Rimoin.<br /> Brachyolmia (spondylodysplasia): Clinical, radiographic and genetic evidence of <br /> heterogeneity.<br /> Am J Med Genet 33:209-219, 1989.<br /> <br /> 45. M. Shohat, T. Shohat, M. Mimouni, M. Nitzan, Y.L. Danon.<br /> Hypertension in Israeli adolescents – prevalence according to weight, sex and <br /> parents’ origin.<br /> Am J Public Health 79:582-585, 1989.<br /> <br /> 46. H.J. Stern, R.D. Clark, A.J. Stroberg, M. Shohat.<br /> Autosomal dominant transmission of isolated congenital vertical talus.<br /> Clinical Genetics 36:427-430, 1989.<br /> <br /> 47. D.B. Rogers, M. Shohat, G.M. Petersen, J. Bickal, J.Congleton, A.D. Schwabe, J.I. <br /> Rotter.<br /> Familial Mediterranean fever in Armenians: Autosomal recessive inheritance with high <br /> gene frequency.<br /> Am J Med Genet 34:168-172, 1989.<br /> <br /> 48. M. Shohat, J.R. Korenberg, A.D. Schwabe, J.I. Rotter.<br /> Familial Mediterranean fever – a genetic disorder of the lipocortin family?<br /> Am J Med Genet 34:163-167, 1989.<br /> <br /> 49. M. Shohat, I. Levy, Y. Levy, M. Nitzan.<br /> Case Report: Nutritional complication in an infant fed exclusively on homemade <br /> sesame seed emulsion.<br /> J Am Coll Nutr 1989, 8(1).<br /> <br /> 50. I. Levy, M. Shohat, Y. Levy, M. Nitzan.<br /> Recurrent ascites associated with perinatal cytomegalovirus infection.<br /> Eur J Pediatr 148:531-532, 1989.<br /> <br /> 51. M. Shohat. D.L. Rimoin.<br /> Skeletal dysplasia. (Chapter 9).<br /> In: Pediatric Endocrinology, 2nd ed. F. Lifshitz,<br /> Marcel Dekker Inc NY, 1989. pp. 147-171.<br /> <br /> 52. M. Shohat.<br /> Brachyolmia: Maroteaux type.<br /> In: Birth Defect Encyclopedia. Ed. Mary Lou Buyse,<br /> BDIS, Dover, MA, 1989.<br /> <br /> 53. M. Shohat.<br /> Brachyolmia: Dominant type.<br /> In: Birth Defect Encyclopedia. Ed. Mary Lou Buyse,<br /> BDIS, Dover, MA, 1989.<br /> <br /> 54. M. Shohat.<br /> Foot, vertical talus.<br /> In: Birth Defect Encyclopedia. Ed. Mary Lou Buyse,<br /> BDIS, Dover, MA, 1989.<br /> <br /> 55. M. Shohat, G. Levy, I. Levy, J. Schoenfeld, P. Merlob.<br /> Transient tachypnea of the newborn and asthma.*<br /> Arch Dis Child 64(2):277-279, 1989.<br /> *Selected to Pediatrics; 100 of the best articles relevant to<br /> pediatric allergy and immunology. Pediatrics 1990, supp.p.921.<br /> <br /> 56. M. Shohat, S. Ashkenazi.<br /> Pediatrics (Part A,B) (Textbook),<br /> Dionon, Tel Aviv Univ, <br /> Third and updated edition, 1990, pp. 1-954.<br /> <br /> 57. M. Shohat, T. Shohat, J.I. Rotter, M. Schlezinger, G. Petersen, T. Pribyle, G. Sack, <br /> A.D. Schwabe, J.R. Korenberg.<br /> Serum amyloid A and B protein in familial Mediterranean fever.<br /> Genomics 8:83-89, 1990.<br /> <br /> 58. T. Lerman-Sagie, M. Shohat, M. Nitzan.<br /> Cerebrospinal fluid protein values in febrile neonates and infants.<br /> International Pediatrics 5(4):46-52, 1990.<br /> <br /> 59. A. Garber, M. Shohat, D. Sarti.<br /> Megacystic-microcolon-intestinal hypoperistalsis syndrome in two male siblings.<br /> Prenatal Diagnosis 10(6);377-387, 1990.<br /> <br /> 60. T. Shohat, M. Shohat, G.M. Peterson , R. Sparkes, D. Langerfield, J. Bickal, J.R. <br /> Korenberg, A. Schwabe, and J.I. Rotter.<br /> Genetic marker family studies in familial Mediterranean fever (FMF) in Armenians.<br /> Clinical Genetics 38:332-339, 1990.<br /> <br /> 61. M. Shohat, H.E. Gruber, R.A. Pagon, L.J. Witcoff, R. Lachman, D. Ferry, D.L. Rimoin.<br /> Geleophysic dysplasia: acrofacial syndrome with evidence for storage in skin, bone, <br /> liver, heart and trachea.<br /> J Pediatr 117:227-232, 1990.<br /> <br /> 62. T. Shohat, M. Shohat, D.B. Tyan, S.J. Wang, R.S. Sparks, A.D. Schwabe, J.I. Rotter.<br /> Familial Mediterranean fever – linkage studies with genetic markers on chromosome 6.<br /> Tissue Antigens 35;103-107, 1990.<br /> <br /> 63. M. Shohat, T. Shohat, D.L. Rimoin, T. Mohandas, J. Heckenlively, R.E. Magenis, M.B. <br /> Davidson, J.R. Korenberg.<br /> Rearrangement of chromosome 15 in the region q11.2-q12 in an individual with <br /> obesity syndrome and her normal mother.<br /> Am J Med Genet 37;173-177, 1990.<br /> <br /> 64. R. Eliashar, C. Pe’er, M. Shohat.<br /> Advances in genetics of retinoblastoma.<br /> Harefuah 118:647-650, 1990.<br /> <br /> 65. M. Shohat.<br /> The skeletal dysplasias. In: Pediatrics (Part A,B) (Textbook),<br /> edited by M. Shohat, S. Ashkenazi, Dionon, <br /> Tel Aviv Univ, pp. 858-881, 1990.<br /> <br /> 66. M. Shohat.<br /> Genetic diseases. In: Pediatrics (Part A,B) (Textbook), <br /> edited by M. Shohat, S. Ashkenazi, Dionon, <br /> Tel Aviv Univ, pp. 82-102, 1990.<br /> <br /> 67. M. Shohat.<br /> Inborn errors of metabolism. In: Pediatrics (Part A,B) (Textbook),<br /> edited by M. Shohat, S. Ashkenazi, Dionon, <br /> Tel Aviv Univ, pp. 141-185, 1990.<br /> <br /> 68. M. Shohat, V. Herman, S. Melmed, N. Neufeld, R. Schreck, S. Pulst, J.M. Graham, <br /> D.L. Rimoin, J.R. Korenberg.<br /> Deletion of 20p 11.23-pter with normal growth-hormone releasing hormone genes.<br /> Am J Med Genet 39;56-63, 1991.<br /> <br /> 69. G. Barkai, R. Chaki, M. Shohat, B. Goldman.<br /> Human chorionic gonadotrophin and trisomy 18.<br /> Am J Hum Genet 41;52-53, 1991.<br /> <br /> 70. M. Shohat, D.L. Rimoin, H. Gruber, R. Lachman.<br /> Perinatal lethal hypophosphatasia: Clinical, radiologic and morphologic findings.<br /> Pediatr Radiol 21;421-427, 1991.<br /> <br /> 71. D.L. Rimoin, M. Shohat.<br /> The chondrodysplasias – recognition and diagnosis.<br /> The Endocrinologist 1(4);240-248, 1991<br /> <br /> 72. M. Shohat, D.L. Rimoin, H. Gruber, R. Lachman.<br /> Geleophisic Dysplasia: Eine Speicherkrankheit der Hout, der knochen, der leber, <br /> des herzens und der trachea.<br /> Extracta Paediatria 15(3);16-17, 1991.<br /> <br /> 73. L. Jaber, P. Merlob, X. Bu, J.I. Rotter, M. Shohat.<br /> Marked parental consanguinity as a cause for increased major congenital <br /> malformation in the Israeli Arab community.<br /> Am J Med Genet 44;1-6, 1992.<br /> <br /> 74. S. Nakar, A. Ingber, I. Kremer, E. Hodak, B Garty, E. Ben-David, M. David, M. Shohat. <br /> Late onset localized junctional Epidermolysis bullosa and mental retardation. A distinct <br /> autosomal recessive syndrome.<br /> Am J Med Genet 43;776-779, 1992.<br /> <br /> 75. M. Shohat, Y. Sivan, E. Taub, S. Davidson.<br /> Brief clinical report: Autosomal dominant congenital laryngomalacia.<br /> Am J Med Genet 42;813-814, 1992.<br /> <br /> 76. M. Shohat, B.J. Schmidt, R.S. Lachman, C.S. Houston, D.L Rimoin.<br /> The Schmidt-Sutcliffe spectrum of spondylometaphyseal dysplasia heterogeneity or <br /> variability?<br /> Am J Med Genet 42;50-55, 1992.<br /> <br /> 77. L. Jaber, M. Shohat, X. Bu, N. Fischel-Ghodsian, H.Y. Yang, S.J. Wang, J.I. Rotter.<br /> Sensorineural deafness inherited as a tissue specific disorder.<br /> J Med Genet 29;86-90, 1992.<br /> <br /> 78. X. Bu, H.Y. Yang M. Shohat, J.I. Rotter.<br /> Two-Locus mitochondrial and nuclear gene models for mitochondrial disorders.<br /> Genetic Epidemiology 9;27-44, 1992.<br /> <br /> 79. M. Shohat, Y.L. Danon, J.I. Rotter.<br /> Familial Mediterranean fever: analysis of inheritance and current linkage data.<br /> Am J Med Genet 44;183-188, 1992.<br /> <br /> 80. M. Shohat, A. Livneh, D. Zemer, M. Pras, E. Zohar.<br /> Twin study in familial Mediterranean fever.<br /> Am J Med Genet 44;179-182, 1992.<br /> <br /> 81. T.R Prezant, M. Shohat, S. Pressman, N. Fischel-Ghodsian.<br /> Biochemical characterization of a pedigree with mitochondrially inherited deafness.<br /> Am J Med Genet 44;465-472, 1992.<br /> <br /> 82. P. Merlob, M. Shohat.<br /> Phenotypic expression of the first liveborn 68,XX triploid newborn.<br /> Clinical Genetics 28;886-887, 1992.<br /> <br /> 83. B. Shohat, B. Sredni, M. Shohat, J. Factor, G Barkai, D Harell, L. Kozenitzky.<br /> IL-2 receptor and IL-2 production in human amniotic fluid of normal and abnormal <br /> pregnancies.<br /> Biology of the Neonate 63;281-284, 1992.<br /> <br /> 84. C. Johnson, T. Shohat, M. Schlezinger, M. Shohat.<br /> Further mapping of the gene causing properdin deficiency to the Xp11.3-p21.1.<br /> Life Sci Adv 11;235-237, 1992.<br /> <br /> 85. M. Shohat, X. Bu, T. Shohat, N. Fischel-Ghodsian, N. Magal, Y. Nakamura, A.D. <br /> Schwabe, M. Schlezinger, Y.Danon, J.I. Rotter.<br /> The gene for familial Mediterranean fever in both Armenians and non-Ashkenazi Jews <br /> is linked to the Alpha-globin complex on 16p. Evidence for genetic homogeneity.<br /> Am J Hum Genet 51;1349-1354, 1992.<br /> <br /> 86. M. Shohat, E. Flaum, S. Cobb, R. Lachman, C. Rubin, C. Ash, D. Rimoin.<br /> Hearing loss and temporal bone structure in Achondroplasia.<br /> Am J Med Genet 45;548-551, 1993.<br /> <br /> 87. M. Shohat, R. Lachman, R. Carmi, J. Bar Ziv, D.L. Rimoin.<br /> A new form spondyloepimetaphyseal dysplasia (SEMD) in a Jewish family of Iraqi <br /> origin.<br /> Am J Med Genet 46;358-362, 1993.<br /> <br /> 88. X. Bu, M. Shohat, L. Jaber, J.I. Rotter.<br /> A form of sensorineural deafness is determined by mitochondrial and autosomal <br /> locus: evidence from segregation analysis.<br /> Genetic Epidemiology 10;3-15, 1993.<br /> <br /> 89. M. Shohat, R. Lachman, H. Gruber, D.L. Rimoin.<br /> New epiphyseal stippling syndrome with osteoclastic hyperplasia (Pacman syndrome).<br /> Am J Med Genet 45;558-561, 1993.<br /> <br /> 90. T. Prezant, J. Agapian, C. Bohlman, X. Bu, S. Oztas, W. Qiu, K. Arnos, G. Cortopassi, <br /> L. Jaber, J. Rotter, M. Shohat, N. Fischel-Ghodsian.<br /> Mitochondrial ribosomal RNA mutation associated with both antibiotic induced and <br /> non-syndromic deafness.<br /> Nature Genetics 4;289-294, 1993.<br /> <br /> 91. R. Sheffer, M. Shohat, P. Merlob.<br /> Prolonged maternal diet imbalance and recurrent fetuses with congenital anomalies.<br /> Am J Med Genet 45;398-399, 1993.<br /> <br /> 92. M. Shohat, P. Merlob.<br /> Prenatal diagnosis – update.<br /> Harefuah 126;74-77, 1993.<br /> <br /> 93. A. Shuper, M. Shohat.<br /> The genetics of Epilepsy – Significant advances in a complex problem.<br /> Harefuah 124;506-508, 1993.<br /> <br /> 94. M. Shohat, S. Ashkenazi<br /> Pediatrics (Part A,B) (Textbook),<br /> Dionon, Tel Aviv Univ, <br /> Fourth edition, updated, pp 1-1077, 1994.<br /> <br /> 95. N. Fischel-Ghodsian, X. Bu, T. Prezant, S. Oeztas, Z. Huang, C. Bohlman, J.I. Rotter, <br /> M. Shohat.<br /> Regional mapping of the gene for familial Mediterranean fever on human chromosome <br /> 16p13.<br /> Am J Med Genet 46;689-693, 1994.<br /> <br /> 96. L. Jaber, J. Bailey-Wilson, M. Haj-Yehia, J. Hernandez, M. Shohat.<br /> Consanguineous matings in the Israeli Arab community.<br /> Arch Pediat Adolesc Med 148;412-415, 1994.<br /> <br /> 97. M. Shohat, R. Lachman, H. Gruber, E, Hsia, M. Golbus, D. Witt, C. Bryke, A. Hogge, <br /> D. L. Rimoin.<br /> Desbuqois syndrome: Clinical, radiographic and morphologic characterization.<br /> Am J Med Genet 52;9-18,1994.<br /> <br /> 98. A. Brener-Ullman, H. Melzer-Ofir, M. Daniels, M. Shohat.<br /> Possible protection against Asthma in heterozygotes for familial Mediterranean fever.<br /> Am J Med Genet 53;174-175, 1994.<br /> <br /> 99. S. Ash, C. Johnson, M. Shohat, T. Shohat, M. Schlezinger.<br /> Further mapping of the properdin deficiency gene in a Tunisian Jewish family – <br /> Evidence for genetic homogeneity.<br /> Isr J Med Sci 30:626-628, 1994.<br /> <br /> 100. B. Davidov, B. Goldman, E. Akstein, G. Barkai, C. Legum, H. Dar, Y. Romem, A.<br /> Amiel, H. Cohen, G. Bach, Z. Appelman, M. Shohat.<br /> Prenatal testing for Down syndrome prevention in the Jewish and non-Jewish Israeli <br /> population.<br /> Isr J Med Sci 30:629-633,1994.<br /> <br /> 101. A. Achiron, N. Magal, N. Shem-Tov, M. Shohat, N. Gadoth.<br /> Myotonic dystrophy gene analysis in affected Israeli families.<br /> Isr J Med Sci 30:622-625,1994.<br /> <br /> 102. B. Stark, M. Jeison, M. Shohat, Y. Goshen, R. Vogel, I. Cohen, I. Yaniv, C. Kaplinsky, <br /> R. Zaizov.<br /> Involvement of 11p15 and 3q21q26 in therapy-related myeloid leukemia (t-ML) in <br /> children.<br /> Cancer Genet Cytogenet 75:11-22, 1994.<br /> <br /> 103. Z. Appelman, M. Manor, N. Magal, B. Caspi, M. Shohat, I. Blickstein.<br /> Prenatal diagnosis of twin zygosity by DNA fingerprint analysis.<br /> Prenatal Diagnosis 14;307-309, 1994.<br /> <br /> 104. L. Jaber, P. Merlob, M. Shohat.<br /> High incidence of central nervous system malformations associated with marked <br /> parental consanguinity in an Israeli Arab community.<br /> Biomed and Pharmacother 48;1-4, 1994.<br /> <br /> 105. S. Ikeda, P. Wakem, A. Haake, R. Polakoska, Y. Sarret, A. Tratner, M. David, M. <br /> Shohat, W.T. Schroeder, E. Epstein.<br /> Localization of the gene causing Darier's disease to a 5-cM interval on chromosome <br /> 12q.<br /> J Invest Dermatol 103;478-481, 1994.<br /> <br /> 106. N. Shem-Tov, M. Shohat.<br /> The dynamic mutations in human diseases.<br /> Harefuah 127;268-273, 1994.<br /> <br /> 107. J.I. Rotter, M. Shohat.<br /> Genetics in gastroenterology, in Principles and Practices of Gastroenterology, <br /> edited by W.N. Kelley. J.P. Lippincott,<br /> Philadelphia, p.1039-1060, 1994.<br /> <br /> 108. M. Shohat.<br /> The skeletal dysplasias. In: Pediatrics (Part A,B) (Textbook),<br /> edited by M. Shohat, S. Ashkenazi, Dionon, <br /> Tel Aviv Univ, pp. 974-999, 1994.<br /> <br /> 109. M. Shohat.<br /> Genetic diseases. In: Pediatrics (Part A,B) (Textbook), <br /> edited by M. Shohat, S. Ashkenazi, Dionon, <br /> Tel Aviv Univ, pp. 90-122, 1994.<br /> <br /> 110. M. Shohat.<br /> Inborn errors of metabolism. In: Pediatrics (Part A,B) (Textbook),<br /> edited by M. Shohat, S. Ashkenazi, Dionon, <br /> Tel Aviv Univ, pp. 172-221, 1994.<br /> <br /> 111. M. Shohat, C. Legum, Y. Romem, Z. Borochowitz, G. Bach, B. Goldman.<br /> Down syndrome prevention program in a population with an older maternal age.<br /> Obstet Gynecol 85;368-373, 1995.<br /> <br /> 112. L. Jaber, R. Weitz, X. Bu, N. Fischel-Ghodsian, J. Rotter, M. Shohat.<br /> Arthrogryposis multiplex congenita in an Arab kindred.<br /> Am J Med Genet 55:331-334, 1995.<br /> <br /> 113. M. Daniels, T. Shohat, A. Brener-Ullman, M. Shohat.<br /> Familial Mediterranean fever: High gene frequency among the Non-Ashkenazic and <br /> Ashkenazic Jewish population in Israel.<br /> Am J Med Genet 55;311-314, 1995.<br /> <br /> 114. M. Shohat, E. Akstein, G. Barkai, B. Davidov, C. Legum, Z. Borochowitz, Romem, A. <br /> Amiel, H. Cohen, G. Bach, R. Sheffer, Z. Appelman, J. Chemke, P. Tzadka, B. <br /> Goldman.<br /> Amniocentesis rate and detection of Down syndrome and other chromosomal <br /> anomalies in Israel.<br /> Prenatal Diagnosis 15;967-970, 1995.<br /> <br /> 115. G.J. Halpern, E. Stupel, G. Barkai, R. Chaki, C. Legum, M. Feigin, M. Shohat.<br /> Solar activity cycle and the incidence of fetal chromosome abnormalities detected at <br /> prenatal diagnosis.<br /> International J Biometeorology 39;64-68, 1995.<br /> <br /> 116. M. Shohat, N. Fischel-Ghodsian, J.I. Rotter, Y.L. Danon.<br /> The gene for familial Mediterranean fever is mapped to 16p13.3-p13.1 with evidence <br /> for homogeneity. <br /> Adv in Mucosal Immunology 371;901-903, 1995.<br /> <br /> 117. M. Druce, I. Cohen, N. Naor, M. Shohat.<br /> Late diagnosis of Down syndrome due to incorrect cytogenetic diagnosis and extreme <br /> prematurity. <br /> Clinical Genetics 48;192-194, 1995.<br /> <br /> 118. A. Ballin, M. Shohat, D. Meytes.<br /> Acute lymphoblastic leukemia with a unique translocation in an adolescent boy.<br /> Cancer Genet Cytogenet 83:1;90-2, 1995.<br /> <br /> 119. I. Ivanov, A. Shuper, M. Shohat, M. Snir, R. Weitz.<br /> Aniridia – recent achievements in paediatric practice.<br /> Eur J Paediatr 154;795-800, 1995. <br /> <br /> 120. N. Levi, Y. Shen, A. Kupelian, L. Kruglyak, I. Aksentijevich, E. Pras, J.E. Balow, B. <br /> Linzer, X. Bu, D.A. Shelton, D. Gumucio, M. Pras, M. Shohat, J.I. Rotter, N. Fischel-<br /> Ghodsian, R.I. Richards, D.I. Kastner.<br /> Linkage disequilibrium mapping places the gene causing familial Mediterranean fever <br /> close to D16S246.<br /> Am J Hum Genet 58;523-534, 1996.<br /> <br /> 121. M. Mimouni, A. Mimouni-Bloch, J. Schachter, M. Shohat.<br /> Familial hypothyroidism with autosomal dominant inheritance.<br /> Arch Dis Child 75;245-246, 1996.<br /> <br /> 122. I. Braverman, L. Jaber, H. Levi, C. Adelman, K.S. Arnos, N. Fischel-Ghodsian, M. <br /> Shohat, J. Elidan.<br /> Audio-vestibular findings in patients with deafness caused by mitochondrial <br /> susceptibility mutation and precipitated by an inherited nuclear mutation or <br /> aminoglycosides.<br /> Arch Otolaryngol Head Neck Surg 122;1001-1104, 1996.<br /> <br /> 123. M. Shohat, D. Tick, S. Barakat, X. Bu, S. Melmed, D.L. Rimoin.<br /> Short-term recombinant human growth hormone treatment increases growth rate in <br /> achondroplasia.<br /> J Clin Endocrinol Metab 81;4033-4037, 1996.<br /> <br /> 124. L. Jaber, M. Shohat, G. Halpern.<br /> Demographic characteristics of the Israeli Arab community in connection with <br /> consanguinity.<br /> Isr J Med Sci 32;1286-1289, 1996.<br /> <br /> 125. G.J. Halpern, M. Shohat, P. Merlob.<br /> Partial trisomy 10q: Further delineation of the clinical manifestations involving the <br /> segment 10q23-10q24.<br /> Ann Genet 39;181-183, 1996.<br /> <br /> 126. M. Shohat. D.L. Rimoin,<br /> Skeletal dysplasia. (Chapter 10).<br /> In: Pediatric Endocrinology, 3rd ed. F. Lifshitz (Ed):<br /> Marcel Dekker Inc NY, pp. 131-147, 1996.<br /> <br /> 127. L. Sharabani-Gargir, M. Shohat.<br /> The muscular dystrophies.<br /> Pediatric Update 16;15-17, 1996.<br /> <br /> 128. L. Sharabani-Gargir, M. Shohat.<br /> Clinical application of molecular genetics.<br /> Pediatric Update 14;9-17, 1996.<br /> <br /> 129. C. Sher, L. Sharabani-Gargir, M. Shohat.<br /> 185delAG mutation in the BRCA1 gene in Iraqi Jews.<br /> New Eng J Med 331;1199, 1996.<br /> <br /> 130. D. Inbar, G. Halpern, R. Weitz, M. Sadeh, M.Shohat.<br /> Agenesis of the corpus callosum in a mother and son.<br /> Am J Med Genet 69;152-154, 1997.<br /> <br /> 131. R. Sood, T. Blake, I. Aksentijevich, G. Wood, X. Chen, D. Gardner, D.A. Shelton, M. <br /> Mangelsdorf, A. Orsborn, A. Pras, J.E. Balow, M. Centola, Z. Deng, N. Zaks, X. <br /> Chen, N. Richards, N. Fischel-Ghodsian, J.I. Rotter, M. Pras, M. Shohat, L.L. <br /> Deaven, D. Gumucio, D.F. Callen, R.I. Richards, F.S. Collins, P.P. Liu, D.L. Kastner, <br /> N.A. Doggett.<br /> Construction of a 1-Mb restriction mapped cosmid contig containing the candidate <br /> region for the familial Mediterranean fever locus (MEFV) on chromosome 16p13.3. <br /> Genomics 42;83-95, 1997.<br /> <br /> 132. E. Levi-Lahad, R. Catane, S. Eisenberg, B. Kaufman, G. Hornreich, E. Lishinsky, M. <br /> Shohat, B Weber, U. Beller, A. Lahad, D. Halle.<br /> Founder BRCA1 and BRCA2 mutations in Ashkenazi Jews in Israel: Frequency and <br /> differential penetrance in ovarian cancer and in breast-ovarian cancer families.<br /> Am J Hum Genet 60;1059-1067, 1997.<br /> <br /> 133. L. Jaber, X. Bu, J.I. Rotter, M. Shohat.<br /> Consanguinity and common diseases in the Israeli Arab community.<br /> Am J Med Genet 70;346-348,1997.<br /> <br /> 134. L.E. Warner, M. Shohat, Z. Shorer, J.R. Lupski. <br /> Multiple de-novo MPZ (P0) point mutations in a sporadic Dejarine-Sottas case.<br /> Human Mutation 10:21-24, 1997.<br /> <br /> 135. R. Mor-Cohen, N. Magal, N. Gadoth, M. Shohat.<br /> The correlation between the incidence of myotonic dystrophy in different groups in <br /> Israel and the number of CTG trinucleotide repeats in the myotonin gene.<br /> Am J Med Genet 71;156-159, 1997.<br /> <br /> 136. The International FMF Consortium - <br /> Group 3: X. Chen, M. Shohat, J.I. Rotter, N. Fischel-Ghodsian.<br /> Ancient missense mutations in a new member of the RoRet gene family are likely to <br /> cause familial Mediterranean fever.<br /> Cell 90;797-807, 1997.<br /> <br /> 137. Y. Udler, G.J. Halpern, C. Sher, M. Davidovitz, M. Shohat.<br /> Further delineation of the Cerebro-Osteo-Nephrodysplasia syndrome.<br /> Am J Med Genet 72:383-385, 1997.<br /> <br /> 138. L. Jaber, P. Merlob, R. Gabriel, M. Shohat.<br /> Effects of consanguineous marriage on reproductive outcome in an Arab community <br /> in Israel.<br /> J Med Genet 34;1000-1002, 1997.<br /> <br /> 139. L. Jaber, A. Nahmani, M. Shohat.<br /> Speech disorders in Israeli Arab children. <br /> Isr J Med Sci 33;663-665, 1997.<br /> <br /> 140. E. Deutsch, P. Vardi, M. Shohat.<br /> Genetic risk factors for complications in Diabetes Mellitus.<br /> Harefuah 132;862-866, 1997.<br /> <br /> 141. L. Jaber, M. Shohat,<br /> Consanguinity among Arabs in Israel.<br /> Harefuah 133;345-348, 1997.<br /> <br /> 142. A. Oron, A. Shuper, M. Shohat<br /> Progress in the treatment of Duchenne muscular dystrophy.<br /> Harefuah 134:557-560, 1997.<br /> <br /> 143. L. Zelante, P. Gasparini, X. Estivill, S. Melchionda, L. D'Agruma, N. Govea, M. Mila, <br /> M. Della Monica, L. Jaber, M. Shohat, E. Mansfield, K. Delgrosso, E. Rappaport, S. <br /> Surrey, P. Fortina.<br /> Connexin 26 mutations associated with the most common form of non-syndromic <br /> neurosensory autosomal recessive deafness (DFNB1) in Mediterraneans.<br /> Human Molecular Genetics 6;1605-1609, 1997.<br /> <br /> 144. J.E. Balow, D.A. Shelton, A. Orsborn, M. Mangelsdorf, I. Aksentijevich, T. Blake, R. <br /> Sood, D. Gardner, R. Liu, E. Pras, E.N. Levy, M. Centola, Z. Deng, N. Zaks, G. <br /> Wood, X. Chen, N. Richards, M. Shohat, A. Livneh, M. Pras, N.A. Doggett, F.S. <br /> Collins, P.P. Liu, J.I. Rotter, N. Fischel-Ghodsian, D. Gumucio, R.I. Richards, D.L. <br /> Kastner. <br /> A high-resolution map of the familial Mediterranean fever candidate region allows <br /> identification of haplotype-sharing among ethnic groups.<br /> Genomics 44;280-291, 1997.<br /> <br /> 145. R. Mor, N. Magal, N. Gadoth, A. Achiron, T. Shohat, M. Shohat.<br /> The lower incidence of myotonic dystrophy in Ashkenazim compared to North-<br /> African Jews is associated with a significantly lower number of CTG trinucleotide <br /> repeats.<br /> Isr J Med Sci 33;190-193, 1997.<br /> <br /> 146. M. Shohat, R. Lotan, N. Magal, T. Shohat, N. Fischel-Ghodsian, J.I. Rotter, L. Jaber.<br /> A gene for arthrogryposis multiplex congenita-neuropathic type is linked to D5S394 <br /> on chromosome 5qter.<br /> Am J Hum Genet 61:1139-1143, 1997.<br /> <br /> 147. R. Lotan, Y.L. Danon, N. Magal, G. Ogur, G. Tokguz, A. Schwabe, N. Fischel-<br /> Ghodsian, D. Kastner, J. I. Rotter, M. Schlezinger, M. Shohat.<br /> Frequencies of the various FMF core haplotypes in the MEFV locus.<br /> In: E. Sohar, J. Gafni, M. Pras (Eds.): Familial Mediterranean Fever.<br /> Freund Publishing House Ltd., London - Tel Aviv, pp: 104-108, 1997.<br /> <br /> 148. M. Shohat, R. Lotan, N. Magal, G. Ogur, G. Tokguz, A. Schwabe, N. Fischel-<br /> Ghodsian, D. Kastner, J.I. Rotter, M. Schlezinger, Y.L. Danon. <br /> Association between ancestral haplotype in the MEFV locus and FMF-amyloidosis. <br /> In: E. Sohar, J. Gafni, M. Pras (Eds.): Familial Mediterranean Fever.<br /> Freund Publishing House Ltd., London - Tel Aviv, pp: 115-119, 1997.<br /> <br /> 149. T. Dagan, Y.L. Danon, R. Lotan, N. Magal, G. Ogur, G. Tokguz, A. Schwabe, N. <br /> Fischel-Ghodsian, J.I. Rotter, M. Schlezinger, M. Shohat.<br /> Phenotype-genotype correlation in FMF.<br /> In: E. Sohar, J. Gafni, M. Pras (Eds.): Familial Mediterranean Fever.<br /> Freund Publishing House Ltd., London - Tel Aviv, pp: 109-114, 1997.<br /> <br /> 150. J. Yeshaya, R. Shalgi, M. Shohat, L. Avivi.<br /> Replication timing of the various FMR1 alleles detected by FISH: Inferences <br /> regarding their transcriptional status.<br /> Human Genetics 102;6-14, 1998.<br /> <br /> 151. M. Horowitz, M. Pasmanik-Chor, Z. Borochowitz, T. Falik-Zaccai, K. Heldmann, R. <br /> Carmi, R. Parvari, H. Beit-Or, B. Goldman, L. Peleg, E. Levi-Lahad, P. Renbaum, S. <br /> Legum, R. Shomrat, H. Yeger, D. Benbenisti, R. Navon, V. Dror, M. Shohat, N. <br /> Magal, N. Navot, N. Eyal.<br /> Prevalence of glucocerebrosidase mutations in the Israeli Ashkenazi Jewish <br /> population.<br /> Human Mutation 12;240-4, 1998.<br /> <br /> 152. A. Achiron, Y. Barak, N. Magal, M. Shohat, M. Cohen, R. Barar, N. Gadoth.<br /> Abnormal liver test results in myotonic dystrophy.<br /> J Clin Gastroenterol 26;292-5, 1998.<br /> <br /> 153. A. Kauschansky, M. Shohat, M. Frydman, A. Rosler, E. Greenbaum, L. Sirota.<br /> A syndrome of alopecia totalis and 17-hydroxysteroid dehydrogenase deficiency.<br /> Am J Med Genet 76;28-31, 1998.<br /> <br /> 154. Y. Bykhovskaya, M. Shohat, K. Ehrenman, D. Johnson, M. Hamon, R.M. Cantor, B. <br /> Aouizerat, X. Bu, J.I. Rotter, L. Jaber, N. Fischel-Ghodsian.<br /> Evidence for complex nuclear inheritance in a pedigree with non-syndromic deafness <br /> due to a homoplastic mitochondrial mutation.<br /> Am J Med Genet 77:421-426, 1998. <br /> <br /> 155. X. Chen, N. Fischel-Ghodsian, A. Cercek, M. Hamon, G. Ogur, R. Lotan,Y. Danon, <br /> M. Shohat.<br /> Assessment of Pyrin gene mutations in Turks with Familial Mediterranean fever.<br /> Human Mutation 11;456-460, 1998.<br /> <br /> 156. M. Shohat, R. Lotan, N. Magal, Y. Danon, G. Ogur, G. Tokguz, M. Schlezinger, A. <br /> Schwabe, G. Halpern, N. Fischel-Ghodsian, D. Kastner, T. Shohat, J.I. Rotter. <br /> Amyloidosis in familial Mediterranean fever is associated with a specific ancestral <br /> haplotype in the MEFV locus.<br /> Molecular Genetics and Metabolism 65;197-202, 1998.<br /> <br /> 157. M. Shohat, C. Sher.<br /> Congenital deficiency of APC and Down syndrome screening.<br /> Prenatal Diagnosis 17:883-890, 1998.<br /> <br /> 158. Y. Udler, G.J. Halpern, M. Shohat, D. Cohen.<br /> Tsukahara syndrome of radio-ulnar synostosis, short stature, microcephaly, scoliosis <br /> and mental retardation.<br /> Am J Med Genet 80;526-528, 1998. <br /> <br /> 159. M. Shohat, S. Ashkenazi<br /> Pediatrics (Part A,B) (Textbook),<br /> Dionon, Tel Aviv Univ, <br /> Fifth edition, updated, pp 1-697, 1998.<br /> <br /> 160. M. Gorski, A. Bukai, M. Shohat.<br /> Genetic influence on the prevalence of Torus Palatinus.<br /> Am J Med Genet 75;138-140, 1998.<br /> <br /> 161. S. Lev-Ran, M. Shohat<br /> Congenital deafness – recent genetic aspects.<br /> Harefuah 1998 Oct;135(7-8):52-55.<br /> <br /> 162. L. Jaber, G.J. Halpern, M. Shohat.<br /> The impact of consanguinity worldwide.<br /> Community Genetics 1:12-17, 1998.<br /> <br /> 163. M. Shohat, D.L. Rimoin.<br /> Genetics.<br /> In: Pediatrics-Board Review Series. Ed. L. Miller,<br /> Williams &amp; Wilkins, Baltimore, in preparation, 1998.<br /> <br /> 164. M. Shohat, D. Kastner.<br /> The genetics of Familial Mediterranean Fever.<br /> In: R.A. King, J.I. Rotter, A.G. Motulsky (Eds): The genetic basis of common <br /> diseases.<br /> Oxford University press. in preparation, 1998,<br /> <br /> 165. M. Shohat.<br /> The skeletal dysplasias. In: Pediatrics (Part A,B) (Textbook),<br /> edited by M. Shohat, S. Ashkenazi, Dionon, <br /> Tel Aviv Univ, pp. 633-641, 1998.<br /> <br /> 166. M. Shohat.<br /> Genetic diseases. In: Pediatrics (Part A,B) (Textbook), edited by <br /> M. Shohat, S. Ashkenazi, Dionon, <br /> Tel Aviv Univ, pp. 61-80, 1998.<br /> <br /> 167. D. Lev, M. Shohat.<br /> Inborn errors of metabolism. In: Pediatrics (Part A,B) (Textbook),<br /> edited by M. Shohat, S. Ashkenazi, Dionon, <br /> Tel Aviv Univ, pp. 121-152, 1998.<br /> <br /> 168. A. Dvir, M. Shohat.<br /> The gene causing FMF.<br /> Pediatric Update 25;23-28, 1998.<br /> <br /> 169. A. Dvir, M. Shohat.<br /> The gene causing FMF.<br /> Internal Medicine Update 21;33-37, 1998.<br /> <br /> 170. O. Propheta, N. Magal, M. Shohat, N. Eyal, N. Navot, M. Horowitz.<br /> A benign polymorphism in the aspartoacylase gene may cause misinterpretation of <br /> Canavan gene testing.<br /> Euro J Hum Genet 6;635-637, 1998.<br /> <br /> 171. D. Wilkin, G. Mortier, C. Johnson, M. Jones, A. Paepe, M. Shohat, R. Wildin, R. Falk, <br /> D. Cohen.<br /> Correlation of linkage data with clinical features in 8 families with Stickler syndrome.<br /> Am J Med Genet 80(2):121-7, 1998.<br /> <br /> 172. M. Shohat, N. Fischel-Ghodsian, C. Legum, G.J. Halpern.<br /> Aminoglycoside-induced deafness associated with the mitochondrial DNA mutation <br /> A1555G.<br /> Am J Otolaryngology 20;64-67, 1999.<br /> <br /> 173. E. Michaelovsky, A. Frisch, R. Rockah, L. Peleg, N. Magal, M. Shohat, R. Weizman.<br /> A novel allele in the promotor region of the human serotonin transporter gene. <br /> Molecular Psychiatry 4;97-99, 1999.<br /> <br /> 174. A. Amir, Y. Wolf, Y. Ezra, M. Shohat, C. Sher, D.J. Hauben.<br /> Pharyngeal flap for velopharyngeal incompetence in patients with myotonic <br /> dystrophy. <br /> Ann Plast Surg 42:549-52, 1999.<br /> <br /> 175. D. Carmi, M. Shohat, A. Metzker, Z. Dickerman.<br /> Growth, puberty, and endocrine functions in patients with neurofibromatosis type 1 <br /> (NF-1) – a longitudinal study.<br /> Pediatrics 103;1257-62, 1999.<br /> <br /> 176. M. Shohat, N. Magal, T Shohat, X. Chen, T. Dagan, A. Mimouni, Y. Danon, R. Lotan, <br /> G. Ogur, A. Sirin, M. Schlezinger, G.J. Halpern, A. Schwabe, D. Kastner, J.I. Rotter, <br /> N. Fischel-Ghodsian. <br /> Phenotype-genotype correlation in familial Mediterranean fever: evidence for an <br /> association between Met694Val and amyloidosis. <br /> Eur J Hum Genet 7;287-292, 1999.<br /> <br /> 177. L. Basel-Vanagaite, M. Shohat.<br /> Further delineation of spondyloepimetaphyseal dysplasia Shohat type, and a review <br /> of the literature. <br /> J Endocrin Genet 1;21-26, 1999. <br /> <br /> 178. T. Sobe, P. Erlich, A. Berry, M. Korostichevsky, S. Vreugde, M. Shohat, K.B. <br /> Avraham, B. Bonné-Tamir.<br /> High frequency of the deafness-associated 167delT mutation in the Connexin 26 <br /> (GJB2 ) gene in Israeli Ashkenazim.<br /> Am J Med Genet 86;499-500, 1999.<br /> <br /> 179. J. Yeshaya, R. Shalgi, M. Shohat, L. Avivi.<br /> FISH-detected delay in replication timing of mutated FMR1 alleles on both active and <br /> inactive X-chromosomes.<br /> Human Genetics 105;86-97, 1999.<br /> <br /> 180. A. Mager, S. Lalezari, T. Shohat, Y. Birnbaum, Y. Adler, N. Magal, M. Shohat.<br /> Methylenetetrahydrofolate reductase genotypes and early-onset coronary artery <br /> disease.<br /> Circulation 100(24):2406-2410, 1999.<br /> <br /> 181. L. Jaber, B. Eisenstein, M. Shohat.<br /> Blood pressure measurements in Israeli Arab children and adolescents.<br /> IMAJ 2;118-121, 2000.<br /> <br /> 182. T. Shohat, M.S. Green, O. Nakar, A. Ballin, P. Duvdevani, A. Cohen, M. Shohat. <br /> Gender differences in the reactogenicity of Measles-Mumps-Rubella vaccine.<br /> IMAJ 2;192-195, 2000.<br /> <br /> 183. N. Stoffman, N. Magal, T. Shohat, R. Lotan, S. Koman, A. Oron, Y.L. Danon, G.J. <br /> Halpern, Y. Lifshitz, M. Shohat.<br /> Higher than expected carrier rates for familial Mediterranean fever in various <br /> Jewish ethnic groups.<br /> Eur J Hum Genet 8;307-310, 2000.<br /> <br /> 184. A. Mimouni, N. Magal, N. Stoffman, T. Shohat, A. Minasian, M. Krasnov, G.J. <br /> Halpern, J.I. Rotter, N. Fischel-Ghodsian, Y.L. Danon, M. Shohat.<br /> Familial Mediterranean fever: Effects of genotype and ethnicity on inflammatory <br /> attacks and amyloidosis. <br /> Pediatrics 105(5);(1150-1151 abstr); e70, 2000.<br /> <br /> 185. Y. Bykhovskaya, X. Estivill, K. Taylor, T. Hang, M. Hamon, R.A.M.S. Casano, H. <br /> Yang, J.I. Rotter, M. Shohat, N. Fischel-Ghodsian.<br /> Candidate locus for a nuclear modifier gene for maternally inherited deafness.<br /> Am J Hum Genet 66;1905-1910, 2000.<br /> <br /> 186. V. Drasinover, S. Ehrlich, N. Magal, E. Taub, V. Libman, T. Shohat, GJ. Halpern, M. <br /> Shohat.<br /> Increased transmission of intermediate alleles of the FMR1 gene compared with <br /> normal alleles among female heterozygotes.<br /> Am J Med Genet 93;155-157, 2000.<br /> <br /> 187. Y. Molad, E. Gal, N. Magal, J. Sulkes, M. Mukamel, A. Weinberger, S. Lalazari, M. <br /> Shohat. <br /> Renal outcome and vascular morbidity in systemic lupus erythematosus (SLE): Lack <br /> of association with the angiotensin-converting enzyme gene polymorphism. <br /> Semin Arthritis Rheum 30;132-137, 2000.<br /> <br /> 188. D.H. Cohn, T. Shohat, M. Yahav, T. Ilan, G. Rechavi, L. King, M. Shohat.<br /> A locus for an autosomal dominant form of progressive renal failure and <br /> hypertension at chromosome 1q21.<br /> Am J Hum Genet 67;647-651, 2000.<br /> <br /> 189. T.C. Falik-Zaccai, E. Shachak, D. Abeliovich, I. Lerer, R. Shefer, R. Carmi, L. Ries, <br /> M. Frydman, M. Shohat, Z. Borochowitz. <br /> Achondroplasia in diverse Jewish and Arab populations in Israel: clinical and <br /> molecular characterization. <br /> IMAJ 2;601-604, 2000.<br /> <br /> 190. Y. Udler, G.J. Halpern, R.S. Lachman, D.L. Rimoin, M. Shohat, <br /> Pathological fractures in spondyloenchondrodysplasia: Case Report.<br /> Pediatr Radiol 30;119-120, 2000.<br /> <br /> 191. T. Sobe, S. Vreugde, H. Shahin, M. Berlin, N Davis, M. Kanaan, Y. Yaron, A. Orr-<br /> Urtreger, M. Frydman, M. Shohat, K.B. Avraham.<br /> The prevalence and expression of inherited connexin 26 mutations associated with <br /> nonsyndromic hearing loss in the Israeli population.<br /> Hum Genet 106;50-57, 2000.<br /> <br /> 192. M. Shohat, S. Ashkenazi<br /> Pediatrics (Part A,B) (Textbook),<br /> Dionon, Tel Aviv Univ, <br /> Sixth edition, updated, pp 1-710, 2000.<br /> <br /> 193. M. Shohat (August 2000) <br /> Familial Mediterranean Fever in: GeneReviews at GeneTests: Medical Genetics <br /> Information Resource [database online]. Copyright, University of Washington, Seattle. <br /> 1997-2000. Available at http://www.genetests.org.<br /> <br /> 194. I. Bar-Hava, M. Yitzhak, H. Krissi, M. Shohat, J. Shalev, B. Czitron, Z. Ben-Rafael, R. <br /> Orvieto.<br /> Triple-test screening in In Vitro Fertilization pregnancies.<br /> J Assisted Rep Genet 18(4);206-209, 2001.<br /> <br /> 195. Y. Senecky, G.J. Halpern, D. Inbar, J. Attias, M. Shohat.<br /> Ectodermal dysplasia, ectrodactyly and macular dystrophy (EEM syndrome) in <br /> siblings. <br /> Am J Med Genet 101;195-197, 2001.<br /> <br /> 196. Y. Bykhovskaya, H. Yang, K. Taylor, T. Hang, R.Y.M. Tun, X. Estivill, R.A.M.S. <br /> Casano, K. Majamaa, M. Shohat, N. Fischel-Ghodsian. <br /> Modifier locus for mitochondrial DNA disease: linkage and linkage disequilibrium <br /> mapping of a nuclear modifier gene for maternally inherited deafness.<br /> Genetics in Medicine 3(3):177-180, 2001.<br /> <br /> 197. T. Ilan, T. Shohat, A. Tobar, N. Magal, M. Yahav, G.J. Halpern, G. Rechavi, M. <br /> Shohat. <br /> Autosomal dominant nephritis with renal failure of non-Alport type: clinical and <br /> molecular studies.<br /> IMAJ 3:488-491, 2001.<br /> <br /> 198. Y. Udler, A. Kauschansky, J. Yeshaya, J. Freedman, U. Barkai, A. Tobar, E. Okon, <br /> G.J. Halpern, M. Shohat, C. Legum. <br /> Phenotypic expression of tissue mosaicism in a 45,X/46,X,dic(Y)(q11.2) female.<br /> Am J Med Genet 102;318-323, 2001.<br /> <br /> 199. H. Toledano-Alhadef, L. Basel-Vanagaite, N. Magal, B. Davidov, S. Ehrlich, V. <br /> Drasinover, E. Taub, G.J. Halpern, N. Ginott, M. Shohat.<br /> Fragile X carrier screening and the prevalence of premutation and full mutation <br /> carriers in Israel.<br /> Am J Hum Genet 69;351-360, 2001.<br /> <br /> 200. M. Gal Tanamy, N. Magal, G.J. Halpern, L. Jaber, M. Shohat.<br /> Fine mapping places the gene for arthrogryposis multiplex congenita neuropathic <br /> type between D5S394 and D5S2069 on chromosome 5qter.<br /> Am J Med Genet 104;152-156, 2001.<br /> <br /> 201. N. Tsirulnikov, M. Shohat.<br /> Microarray technology – clinical aspects.<br /> Harefuah 140;1072-1077, 2001.<br /> <br /> 202. G.J. Halpern, A. Mimouni, M. Shohat.<br /> E148Q of the MEFV gene causes amyloidosis in familial Mediterranean fever <br /> patients. (Reply to Letter).<br /> Pediatrics 108;215, 2001.<br /> <br /> 203. I. Toudjarska, M.W. Kilpatrick, P. Lembessis, S. Carra, G.L. Harton, M.E. Sisson, <br /> S.H. Black, H.J. Stern, Z. Gelman-Kohan, M. Shohat, P. Tsipouras. <br /> Novel approach to the molecular diagnosis of Marfan syndrome: Application to <br /> sporadic cases and in prenatal diagnosis.<br /> Am J Med Genet 99;294-302, 2001.<br /> <br /> 204. A. Zoossmann-Diskin, A. Joel, M. Liron, B. Kerem, M. Shohat, L. Peleg. <br /> Protein electrophoretic markers in Israel: compilation of data and genetic affinities.<br /> Annals of Human Biology 29(2);142-175, 2002.<br /> <br /> 205. A. Mager, A. Battler, Y. Birnbaum, N. Magal, M. Shohat.<br /> Plasma homocysteine, methylenetetrahydrofolate reductase genotypes, and age at <br /> onset of symptoms of myocardial ischemia.<br /> Am J Cardiol 89;919-923, 2002.<br /> <br /> 206. L. Jaber, A. Nahmani, G.J. Halpern, M. Shohat. <br /> Facial clefting in an Arab town in Israel.<br /> Clin Genet 61;448-453, 2002.<br /> <br /> 207. L. Basel-Vanagaite, M. Shohat, Y. Udler, B. Karmazin, O. Levit, P. Merlob.<br /> Branchial cyst, sensorineural deafness, congenital heart defect, and skeletal <br /> abnormalities: Branchio-Oto-Cardio-Skeletal (BOCS) syndrome?<br /> Am J Med Genet 113;78-81, 2002.<br /> <br /> 208. A. Chkhotua, M. Shohat, A. Tobar, N. Magal, E. Kaganovski, Z. Shapira, A. Yussim.<br /> Replicative senescence in organ transplantation – mechanisms and significance.<br /> Transplant Immunology 9;165-171, 2002.<br /> <br /> 209. J. Yeshaya, O. Nahum, C. Legum, Y. Udler, M. Shohat.<br /> One SHOX can make you short.<br /> J Endocrin Genet 3;3-12, 2002.<br /> <br /> 210. M. Shohat (updated November 2002) <br /> Familial Mediterranean Fever in: GeneReviews at GeneTests: Medical Genetics <br /> Information Resource [database online]. Copyright, University of Washington, <br /> Seattle. <br /> 1997-2002. Available at http://www.genetests.org.<br /> <br /> 211. M. Shohat (updated January 2003)<br /> Familial Dysautonomia in: GeneReviews at GeneTests: Medical Genetics <br /> Information Resource [database online]. Copyright, University of Washington, <br /> Seattle. <br /> 1999-2003. Available at http://www.genetests.org.<br /> <br /> 212. L. Basel-Vanagaite, N. Marcus, G. Klinger, M. Shohat, O. Levit, B. Karmazin, E. <br /> Taub, L. Sirota. <br /> New syndrome of simplified gyral pattern, micromelia, dysmorphic features and early <br /> death. <br /> Am J Med Genet 119A;200-206, 2003.<br /> <br /> 213. M. Mukamel, B. Karmazyn, L. de Vries, G. Horev, M. Shohat.<br /> Brachyolmia and spinal stenosis.<br /> Am J Med Genet 120A;272-275, 2003.<br /> <br /> 214. M. Shohat, H. Frimer, V. Shohat-Levy, H. Esmailzadeh, Z. Appelman, Z. Ben-Neriah, <br /> H. Dar, A. Orr-Urtreger, A. Amiel, R. Gershoni, E. Manor, G. Barkai, S. Shalev, Z. <br /> Gelman-Kohen, O. Reish, D. Lev, B. Davidov, B. Goldman.<br /> Prenatal diagnosis of Down Syndrome: Ten year experience in the Israeli <br /> population.<br /> Am J Med Genet 122A;215-222, 2003. <br /> <br /> 215. L. Basel-Vanagaite, A. Alkelai, R. Straussberg, N. Magal, D. Inbar, M. Mahajna, M. <br /> Shohat. <br /> Mapping of a new locus for autosomal recessive nonsyndromic mental retardation in <br /> the chromosomal region 19p13.12-p13.2: further genetic heterogeneity. <br /> J Med Genet 40;729-732, 2003.<br /> <br /> 216. I. del Castillo, M.A. Moreno-Pelayo, F.J. del Castillo, Z. Brownstein, S. Marlin, Q. <br /> Adina, D.J. Cockburn, A. Pandya, K.R. Siemering, G. Parker Chamberlin, E. Ballana, <br /> W. Wuyts, A.T. Maciel-Guerra, A. Alvarez, M. Villamar, M. Shohat, D. Abeliovich, H-<br /> H.M. Dahl, X. Estivill, P. Gasparini, T. Hutchin, W.E. Nance, E.L. Sartorato, R.J.H. <br /> Smith, G. van Camp, K.B. Avraham, C. Petit, F. Moreno.<br /> Prevalence and evolutionary origins of the del(GJB6-D13S1830) mutation in the <br /> DFNB1 locus in hearing-impaired subjects: a multicenter study.<br /> Am J Hum Genet 73;1452-1458, 2003.<br /> <br /> 217. O. Margalit, L. Eisenbach, N. Amariglio, N. Kaminski, A. Harmelin, R. Pfeffer, M. <br /> Shohat, G. Rechavi, R. Berger. <br /> Overexpression of a set of genes, including WISP-1, common to pulmonary <br /> metastases of both mouse D122 Lewis lung carcinoma and B16-F10.9 melanoma <br /> cell lines.<br /> Br J Cancer 89;314-319, 2003.<br /> <br /> 218. V. Teplitsky, D. Huminer, J. Zoldan, S. Pitlik, M. Shohat, M. Mittelman.<br /> Hereditary partial transcobalamin II deficiency with neurologic, mental and <br /> hematologic abnormalities in children and adults.<br /> IMAJ 5;868-872, 2003.<br /> <br /> 219. M. Shohat<br /> It’s all Genetics<br /> Dionon, Tel Aviv Univ, pp.1-473, 2003.<br /> <br /> 220. L. Basel-Vanagaite, R. Straussberg, H. Ovadia, A. Kaplan, N. Magal, Z. Shorer, H. <br /> Shalev, C. Walsh, M. Shohat. <br /> Infantile bilateral striatal necrosis maps to chromosome 19q. <br /> Neurology 62;87-90, 2004.<br /> <br /> 221. E. Zunz, D. Abeliovich, G.J. Halpern, N. Magal, M. Shohat.<br /> Myotonic dystrophy – no evidence for preferential transmission of the mutated allele: <br /> a prenatal analysis.<br /> Am J Med Genet 127A;50-53, 2004.<br /> <br /> 222. L. de Vries, A. Kauschansky, M. Shohat, M. Phillip.<br /> Familial central precocious puberty suggests autosomal dominant inheritance.<br /> J Clin Endocrinol Metab 89;1794-1800, 2004.<br /> <br /> 223. Z. Brownstein, T. Ben-Yosef, O. Dagan, M. Frydman, D. Abeliovich, M. Sagi, F.A. <br /> Abraham, R. Taitelbaum-Swead, M. Shohat, M. Hildesheimer, T.B. Friedman, K.B. <br /> Avraham. <br /> The R245X mutation of PCDH15 in Ashkenazi Jewish children diagnosed with <br /> nonsyndromic hearing loss foreshadows retinitis pigmentosa.<br /> Pediatr Res 55;995-1000, 2004.<br /> <br /> 224. D. Gothelf, G. Presburger, A.H. Zohar, M. Burg, A. Nahmani, M. Frydman, M. <br /> Shohat, D. Inbar, A. Aviram-Goldring, J. Yeshaya, T. Steinberg, Y. Finkelstein, A. <br /> Frisch, A. Weizman, A. Apter.<br /> Obsessive-compulsive disorder in patients with velocardiofacial (22q11 deletion) <br /> syndrome.<br /> Am J Med Genet Part B 126;99-105, 2004<br /> <br /> 225. Y. Bykhovskaya, E. Mengesha, D. Wang, H. Yang, X. Estivill, M. Shohat, N. Fischel-<br /> Ghodsian. <br /> Human mitochondrial transcription factor B1 as a modifier gene for hearing loss <br /> associated with the mitochondrial A1555G mutation.<br /> Mol Genet Metab 82;27-32, 2004.<br /> <br /> 226. A. Zoossmann-Diskin, E. Gazit, L. Peleg, M. Shohat, D. Turner. <br /> 844ins68 in the cystathionine -synthase gene in Israel and review of its distribution <br /> in the world.<br /> Anthropologischer Anzeiger 62;147-155, 2004.<br /> <br /> 227. S. Avigad, D. Peleg, D. Barel, H. Benyaminy, N. Ben-Baruch, E. Taub, M. Shohat, Y. <br /> Goshen, I. Cohen, I. Yaniv, R. Zaizov. <br /> Prenatal diagnosis in Li-Fraumeni syndrome.<br /> J Pediatr Hematol Oncol 26;541-545, 2004. <br /> <br /> 228. M. Shohat, S. Ashkenazi<br /> Pediatrics (Part A,B) (Textbook),(*)<br /> Dionon, Tel Aviv Univ, pp.1-720, 1985.<br /> (*) Seventh edition, updated, pp 1-749, 2004.<br /> <br /> 229. Y. Bykhovskaya, E. Mengesha, D. Wang, H. Yang, X. Estivill, M. Shohat, N. Fischel-<br /> Ghodsian. <br /> Phenotype of non-syndromic deafness associated with the mitochondrial A1555G <br /> mutation is modulated by mitochondrial RNA modifying enzymes MTO1 and <br /> GTPBP3.<br /> Mol Genet Metab 83;199-206, 2004.<br /> <br /> 230. M. Shohat (updated November 2004) <br /> Familial Mediterranean Fever in: GeneReviews at GeneTests: Medical Genetics <br /> Information Resource [database online]. Copyright, University of Washington, Seattle. <br /> 1997-2004. Available at http://www.genetests.org.<br /> <br /> 231. M. Shohat (updated January 2005)<br /> Familial Dysautonomia in: GeneReviews at GeneTests: Medical Genetics <br /> Information Resource [database online]. Copyright, University of Washington, <br /> Seattle. <br /> 2003-2005. Available at http://www.genetests.org.<br /> <br /> 232. H. Baris, C. Legum, L. Levin, N. Magal, V. Drasinover, W-H. Tan, G.J. Halpern, T. <br /> Shohat, M. Shohat.<br /> A putative new locus for an autosomal recessive cerebellar ataxia syndrome on <br /> chromosome 22q11. (Letter).<br /> Clin Genet 68;185-187, 2005.<br /> <br /> 233. E.G. Stoupel, H. Frimer, Z. Appelman, Z. Ben-Neriah, H. Dar, M.D. Fejgin, R. <br /> Gershoni-Baruch, E. Manor, G. Barkai, S. Shalev, Z. Gelman-Kohan, O. Reish, D. <br /> Lev, B. Davidov, B. Goldman, M. Shohat.<br /> Chromosome aberration and environmental physical activity: Down syndrome and <br /> solar and cosmic ray activity, Israel, 1990 – 2000.<br /> Int J Biometeorol 50;1-5, 2005.<br /> <br /> 234. C. Bergmann, J. Senderek, E. Windelen, F. Küpper, I. Middeldorf, F. Schneider, C. <br /> Dornia, S. Rudnik-Schöneborn, M. Konrad, C.P. Schmitt, T. Seeman, T.J. Neuhaus,<br /> U. Vester, J. Kirfel, R. Büttner, K. Zerres, and members of the APN <br /> (Arbeitsgemeinschaft für Pädiatrische Nephrologie): … M. Shohat (Petah Tikva, <br /> Israel) …<br /> Clinical consequences of PKHD1 mutations in 164 patients with autosomal recessive <br /> polycystic kidney disease (ARPKD).<br /> Kidney Int 67;829-848, 2005.<br /> <br /> 235. A. Mager, N. Koren-Morag, M. Shohat, D. Harell, A. Battler. <br /> Family history, plasma homocysteine and age at onset of symptoms of myocardial <br /> ischemia in patients with different methylenetetrahydrofolate reductase genotypes. <br /> Am J Cardiol 95;1420-1424, 2005.<br /> <br /> 236. E.M. Botzenhart, A. Green, H. Ilyina, R. König, R.B. Lowry, I.F.M. Lo, M. Shohat, L. <br /> Burke, J. McGaughran, R. Chafai, G. Pierquin, R.C. Michaelis, M.L. Whiteford, K.O.J. <br /> Simola, B. Rösler, J. Kohlhase.<br /> SALL1 mutation analysis in Townes-Brocks syndrome: Twelve novel mutations and <br /> expansion of the phenotype.<br /> Hum Mut 26:282, 2005.<br /> <br /> 237. L. Basel-Vanagaite, R. Attia, M. Yahav, R.J. Ferland, L. Anteki, C.A. Walsh, T. <br /> Olender, R. Straussberg, N. Magal, E. Taub, V. Drasinover, A. Alkelai, D. Bercovich, <br /> G. Rechavi, A.J. Simon, M. Shohat.<br /> The CC2D1A, a member of a new gene family with C2 domains, is involved in <br /> autosomal recessive nonsyndromic mental retardation.<br /> J Med Genet 43;203-210, 2006.<br /> <br /> 238. O. Margalit, H. Amram, N. Amariglio, A.J. Simon, S. Shaklai, G. Granot, N. Minsky, A. <br /> Shimoni, A. Harmelin, D. Givol, M. Shohat, M. Oren, G. Rechavi.<br /> BCL6 is regulated by p53 through a response element frequently disrupted in B-cell <br /> non-Hodgkin's lymphoma.<br /> Blood 107;1599-1607, 2006.<br /> <br /> 239. N. Weintrob, J. Drouin, S. Vallette-Kasic, E. Taub, D. Marom, Y. Lebenthal, G. <br /> Klinger, E. Bron-Harlev, M. Shohat. <br /> Low estriol levels in the maternal triple-marker screen as a predictor of isolated <br /> adrenocorticotropic hormone deficiency caused by a new mutation in the TPIT gene.<br /> Pediatrics 117;e322-e327, 2006.<br /> <br /> 240. Q. Yan, Y. Bykhovskaya, R. Li, E. Mengesha, M. Shohat, X. Estivill, N. Fischel- <br /> Ghodsian, M-X. Guan. <br /> Human TRMU encoding the mitochondrial 5-methylaminomethyl-2-thiouridylate- <br /> methyltransferase is a putative nuclear modifier gene for the phenotypic expression <br /> of the deafness-associated 12S rRNA mutations.<br /> BBRC 342;1130-1136, 2006.<br /> <br /> 241. M-X. Guan, Q. Yan, X. Li, Y. Bykhovskaya, J. Gallo-Teran, P. Hajek, N. Umeda, H. <br /> Zhao, G. Garrido, E. Mengesha, T. Suzuki, I. del Castillo, J.L. Peters, R. Li, Y. Qian, <br /> X. Wang, E. Ballana, M. Shohat, J. Lu, X. Estivill, K. Watanabe, N. Fischel-Ghodsian.<br /> Mutation in TRMU related to transfer RNA modification modulates the <br /> phenotypic expression of the deafness-associated mitochondrial 12S ribosomal RNA <br /> mutations.<br /> Am J Hum Genet 79;291-302, 2006.<br /> <br /> 242. L. Basel-Vanagaite, R. Straussberg, M.J. Friez, D. Inbar, L. Korenreich, M. Shohat, <br /> C.E. Schwartz. <br /> Expanding the phenotypic spectrum of L1CAM-associated disease. <br /> Clin Genet 69: 414-419, 2006.<br /> <br /> 243. L. Basel-Vanagaite, B. Davidov, J. Friedman, J. Yeshaya, N. Magal, V. Drasinover, <br /> M. Shohat. <br /> Amniotic trisomy 11 mosaicism – is it a benign finding? <br /> Prenat Diagn 26:778-781, 2006.<br /> <br /> 244. L. Basel-Vanagaite, L. Muncher, R. Straussberg, M. Pasmanik-Chor, M. Yahav, L. <br /> Rainshtein, C.A. Walsh, N. Magal, E. Taub, V. Drasinover, H. Shalev, R. Attia, G. <br /> Rechavi, A.J. Simon, M. Shohat. <br /> Mutated nup62 causes autosomal recessive infantile bilateral striatal necrosis. <br /> Ann Neurol 60:214-222, 2006.<br /> <br /> 245. S. Simchoni, E. Friedman, B. Kaufman, R. Gershoni-Baruch, A. Orr-Urtreger, I. <br /> Kedar-Barnes, R. Shiri-Sverdlov, E. Dagan, S. Tsabari, M. Shohat, R. Catane, M-C. <br /> King, A. Lahad, E. Levy-Lahad.<br /> Familial clustering of site-specific cancer risks associated with BRCA1 and BRCA2 <br /> mutations in the Ashkenazi Jewish population.<br /> Proc Natl Acad Sci USA 103:3770-3774, 2006.<br /> <br /> 246. D. Gothelf, E. Michaelovsky, A. Frisch, A.H. Zohar, G. Presburger, M. Burg, A. <br /> Aviram-Goldring, M. Frydman, J. Yeshaya, M. Shohat, M. Korostishevsky, A. Apter, <br /> A. Weizman. <br /> Association of the low activity COMT 158Met allele with ADHD and OCD in subjects <br /> with velocardiofacial syndrome. <br /> Int J Neuropsychopharmacol 10:301-308, 2007.<br /> <br /> 247. L. Basel-Vanagaite, A. Pelet, Z. Steiner, A. Munnich, Y. Rozenbach, M. Shohat, S. <br /> Lyonnet.<br /> Allele dosage-dependent penetrance of RET proto-oncogene in an Israeli-Arab <br /> inbred family segregating Hirschsprung disease.<br /> Eur J Hum Genet 15:242-245, 2007. <br /> <br /> 248. L. Basel-Vanagaite, E. Taub, G.J. Halpern, V. Drasinover, N. Magal, B. Davidov, J. <br /> Zlotogora, M. Shohat.<br /> Genetic screening for autosomal recessive nonsyndromic mental retardation in an <br /> isolated population in Israel.<br /> Eur J Hum Genet, 15:250-253, 2007.<br /> <br /> 249. L. Basel-Vanagaite, R. Attia, A. Ishida-Yamamoto, L. Rainshtein, D. Ben Amitai, R. <br /> Lurie, M. Pasmanik-Chor, M. Indelman, A. Zvulunov, S. Saban, N. Magal, E. <br /> Sprecher, M. Shohat. <br /> Autosomal recessive ichthyosis with hypotrichosis caused by a mutation in ST14, <br /> encoding type II transmembrane serine protease matriptase.<br /> Am J Hum Genet 80:467-477, 2007. <br /> <br /> 250. O. Tavor, M. Shohat, S. Lipitz. <br /> The relationship between perinatal outcome of singleton pregnancies and isolated <br /> highly elevated levels of maternal serum human chorionic gonadotropin at mid <br /> gestation.<br /> IMAJ 9:509-512, 2007.<br /> <br /> 251. H.N. Baris, I. Kedar, G.J. Halpern, T. Shohat, N. Magal, M.D. Ludman, M. Shohat.<br /> Prevalence of breast and colorectal cancer in Ashkenazi Jewish carriers of Fanconi <br /> anemia and Bloom syndrome.<br /> IMAJ 9:847-850, 2007.<br /> <br /> 252. M. Shohat, G.J. Halpern (updated February 2007) <br /> Familial Mediterranean Fever in: GeneReviews at GeneTests: Medical Genetics <br /> Information Resource [database online]. Copyright, University of Washington, Seattle. <br /> 1997-2007. Available at http://www.genetests.org.<br /> <br /> 253. M. Shohat, G.J. Halpern (updated October 2007)<br /> Familial Dysautonomia in: GeneReviews at GeneTests: Medical Genetics <br /> Information Resource [database online]. Copyright, University of Washington, <br /> Seattle. <br /> 2005-2007. Available at http://www.genetests.org.<br /> <br /> 254. A. Zoossmann-Diskin, S. Swinburne, M. Shohat, L. Peleg, E. Gazit, D. Turner. <br /> Typing classical polymorphisms by real-time PCR: analysis of the GPT and ALAD <br /> protein polymorphisms in the Jewish populations.<br /> Am J Hum Biol 20:490-492, 2008.<br /> <br /> 255. I. Kedar-Barnes, P. Rozen, M. Shohat, H.N. Baris. <br /> Genetic disease in the Ashkenazim: Role of a founder effect. <br /> In: Encyclopedia of Life Sciences (ELS). John Wiley &amp; Sons, Ltd: Chichester. <br /> Published Online: July 15, 2008.<br /> <br /> 256. L. Basel-Vanagaite, E. Taub, V. Drasinover, N. Magal, A. Brudner, J. Zlotogora, M. <br /> Shohat. <br /> Genetic carrier screening for spinal muscular atrophy and spinal muscular atrophy <br /> with respiratory distress 1 in an isolated population in Israel. <br /> Genet Test 12:53-56, 2008.<br /> <br /> 257. L. Avrahami, S. Maas, M. Pasmanik-Chor, L. Rainshtein, N. Magal, J. Smitt, J. van <br /> Marle, M. Shohat, L. Basel-Vanagaite. <br /> Autosomal recessive ichthyosis with hypotrichosis syndrome: further delineation of <br /> the phenotype. <br /> Clin Genet 74:47-53, 2008.<br /> <br /> 258. N. Auslender, D. Bandah, L. Rizel, D.M. Behar, M. Shohat, E. Banin, S. Allon-Shalev, <br /> R. Sharony, D. Sharon, T. Ben-Yosef. <br /> Four USH2A founder mutations underlie the majority of Usher syndrome type 2 cases <br /> among non-Ashkenazi Jews.<br /> Genet Test 12:289-294, 2008.<br /> <br /> 259. A. Zoossmann-Diskin, E. Gazit, L. Peleg, M. Shohat, D. Turner. <br /> Thrombophilic polymorphisms in Israel.<br /> Blood Cells Mol Dis 41:230-233, 2008.<br /> <br /> 260. A. Mager, N. Koren-Morag, M. Shohat, A. Dadashev, R. Kornowski, A. Battler, D. <br /> Hasdai.<br /> Impact of ethnicity and MTHFR genotype on age at onset of coronary artery disease <br /> in women in Israel.<br /> IMAJ 10:516-519, 2008.<br /> <br /> 261. M. Tenenbaum, S. Lavi, N. Magal, G.J. Halpern, I. Bolocan, M. Boulos, M. <br /> Kapeliovich, M. Shohat, H. Hammerman.<br /> Identification of the gene causing Long QT Syndrome in an Israeli family.<br /> IMAJ 10:809-811, 2008.<br /> <br /> 262. H.N. Baris, A. Zlotogorski, G. Peretz-Amit, V. Doviner, M. Shohat, H. Reznik-Wolf, E. <br /> Pras.<br /> A novel GJB6 missense mutation in hidrotic ectodermal dysplasia 2 (Clouston <br /> syndrome) broadens its genotypic basis.<br /> Br J Dermatol 159:1373-1376, 2008.<br /> <br /> 263. O. Reish, Z.U. Borochowitz, V. Adir, M. Shohat, M. Karpati, A. Shtorch, A. Orr-<br /> Urtreger, Y. Yaron, S. Shalev, F. Fares, R. Gershoni-Baruch, T.C. Falik-Zaccai, D. <br /> Chapman-Shimshoni.<br /> Dynamic modification strategy of the Israeli carrier screening protocol: inclusion of the <br /> Oriental Jewish group to the cystic fibrosis panel. <br /> Genet Med 11:101-103, 2009.<br /> <br /> 264. M. Shohat, G.J. Halpern (updated April 2009) <br /> Familial Mediterranean Fever in: GeneReviews at GeneTests: Medical Genetics <br /> Information Resource [database online]. Copyright, University of Washington, Seattle. <br /> 1997-2009. Available at http://www.genetests.org.<br /> <br /> 265. J. Yeshaya, I. Amir, A. Rimon, J. Freedman, M. Shohat, L. Avivi.<br /> Microdeletion syndromes disclose replication timing alterations of genes unrelated to <br /> the missing DNA.<br /> Mol Cytogenet 2:11, 2009.<br /> <br /> 266. A. Saada, R.O. Vogel, S.J. Hoefs, M.A. van den Brand, H.J. Wessels, P.H. Willems, <br /> H. Venselaar, A. Shaag, F. Barghuti, O. Reish, M. Shohat, M.A. Huynen, J.A.M. <br /> Smeitink, L.P. van den Heuvel, L.G. Nijtmans.<br /> Mutations in NDUFAF3 (C3ORF60), encoding an NDUFAF4 (C6ORF66)-interacting <br /> complex 1 assembly protein, cause fatal neonatal mitochondrial disease.<br /> Am J Hum Genet 84:718-727, 2009.<br /> <br /> 267. L. Basel-Vanagaite, O. Sarig, D. Hershkovitz, D. Fuchs-Telem, D. Rapaport, A. Gat, <br /> G. Isman, I. Shirazi, M. Shohat, C.D. Enk, E. Birk, J. Kohlhase, U. Matysiak-Scholze, <br /> I. Maya, C. Knopf, A. Peffekoven, H.C. Hennies, R. Bergman, M. Horowitz, A. Ishida-<br /> Yamamoto, E. Sprecher.<br /> RIN2 deficiency results in macrocephaly, alopecia, cutis laxa, and scoliosis: MACS <br /> syndrome.<br /> Am J Hum Genet 85:254-263, 2009.<br /> <br /> 268. O. Reish, M. Shohat, N. Magal, R. Pesso, Z.U. Borochowitz, V. Adir, M. Karpati, D.C. <br /> Shimshoni. <br /> Dynamic modification strategy of the Israeli prenatal carrier screening protocol: <br /> inclusion of the oriental Jewish group to the cystic fibrosis panel – update.<br /> Genet Med 11:372, 2009.<br /> <br /> 269. A. Vardi, Y. Anikster, A. Eisenkraft, M. Shohat, J. Abu-Much, S. Eisenkraft, B. Sredni, <br /> U. Nir.<br /> A new genetic isolate of acrodermatitis enteropathica with a novel mutation. <br /> Br J Dermatol 160:1346-1348, 2009.<br /> <br /> 270. J.O. Korbel, T. Tirosh-Wagner, A.E. Urban, X.N. Chen, M. Kasowski, L. Dai, F. <br /> Grubert, C. Erdman, M.C. Gao, K. Lange, E.M. Sobel, G.M. Barlow, A.S. Aylsworth, <br /> N.J. Carpenter, R.D. Clark, M.Y. Cohen, E. Doran, T. Falik-Zaccai, S.O. Lewin, I.T. <br /> Lott, B.C. McGillivray, J.B. Moeschler, M.J. Pettenati, S.M. Pueschel, K.W. Rao, L.G. <br /> Shaffer, M. Shohat, A.J. Van Riper, D. Warburton, S. Weissman, M.B. Gerstein, M. <br /> Snyder, J.R. Korenberg. <br /> The genetic architecture of Down syndrome phenotypes revealed by high-resolution <br /> analysis of human segmental trisomies. <br /> Proc Natl Acad Sci USA 106:12031-12036, 2009.<br /> <br /> 271. A. Mager, K. Orvin, N. Koren-Morag, I.E. Lev, A. Assali, R. Kornowski, M. Shohat, A. <br /> Battler, D. Hasdai.<br /> Impact of homocysteine-lowering vitamin therapy on long-term outcome of patients <br /> with coronary artery disease.<br /> Am J Cardiol 104:745-749, 2009. <br /> <br /> 272. I. Avisar, M. Lusky, A. Robinson, M. Shohat, S. Dubois, V. Raymond, D.D. Gaton.<br /> The novel Y371D myocilin mutation causes an aggressive form of juvenile open <br /> angle glaucoma in a Caucasian family from the Middle East.<br /> Molecular Vision 15:1945-1950, 2009.<br /> <br /> 273. V. Shkalim, H.N. Baris, G. Gal, R. Gleiss, S. Calderon, M. Wessels, A. Maat-Kievit, B. <br /> Menten, E. De Baere, R.C. Hennekam, A. Schirmacher, S. Bale, M. Shohat, P.J. <br /> Willems.<br /> Autosomal dominant syndrome of mental retardation, hypotelorism, and cleft palate <br /> resembling Schilbach-Rott syndrome.<br /> Am J Med Genet A 149A:2700-2705, 2009.<br /> <br /> 274. M. Shohat, G.J. Halpern (updated June 2010) <br /> Familial Dysautonomia in: GeneReviews at GeneTests: Medical Genetics <br /> Information Resource [database online]. Copyright, University of Washington, Seattle. <br /> 1997-2010. Available at http://www.genetests.org.<br /> <br /> 275. E. Stoupel, E. Abramson, P. Israelevich, M. Shohat, J. Sulkes. <br /> Gender and environment: general and monthly gender distribution of newborns and <br /> cosmophysical parameters.<br /> Health 2:639-644, 2010.<br /> <br /> 276. R. Sukenik-Halevy, R. Pesso, N. Garbian, N. Magal, M. Shohat.<br /> Large-scale population carrier screening for spinal muscular atrophy in Israel--effect <br /> of ethnicity on the false-negative rate.<br /> Genet Test Mol Biomarkers 14:319-324, 2010.<br /> <br /> 277. A.H. Messika, D.N. Kaluski, E. Lev, Z. Iakobishvili, M. Shohat, D. Hasdai, A. Mager.<br /> Nutrigenetic impact of daily folate intake on plasma homocysteine and folate levels in <br /> patients with different methylenetetrahydrofolate reductase genotypes.<br /> Eur J Cardiovasc Prev Rehabil 17:701-705, 2010.<br /> <br /> 278. I. Maya, B. Davidov, L. Gershovitz, Y. Zalzstein, E. Taub, J. Coppinger, L.G. Shaffer, <br /> M. Shohat.<br /> Diagnostic utility of array-based comparative genomic hybridization (aCGH) in a <br /> prenatal setting.<br /> Prenat Diagn 30:1131-1137, 2010.<br /> <br /> 279. E. Birk, A. Har-Zahav, C.M. Manzini, M. Pasmanik-Chor, L. Kornreich, C.A. Walsh, K. <br /> Noben-Trauth, A. Albin, A.J. Simon, L. Colleaux, Y. Morad, L. Rainshtein, D.J. <br /> Tischfield, P. Wang, N. Magal, I. Maya, N. Shoshani, G. Rechavi, D. Gothelf, G. <br /> Maydan, M. Shohat, L. Basel-Vanagaite. <br /> SOBP is mutated in syndromic and nonsyndromic intellectual disability and is highly <br /> expressed in the brain limbic system. <br /> Am J Hum Genet 87:694-700, 2010.<br /> <br /> 280. L. Basel-Vanagaite, A. Raas-Rotchild, L. Kornreich, A. Har-Zahav, J. Yeshaya, V. <br /> Latarowski, I. Lerer, W.B. Dobyns, M. Shohat.<br /> Familial hydrocephalus with normal cognition and distinctive radiological features.<br /> Am J Med Genet A 152A:2743-2748, 2010.<br /> <br /> 281. Y. Kilim, N. Magal, M. Shohat. <br /> Expanding the panel of MEFV mutations for routine testing of patients with a clinical <br /> diagnosis of Familial Mediterranean Fever.<br /> IMAJ 13:206-208, 2011. <br /> <br /> 282. G. Maydan, I. Noyman, A. Har-Zahav, Z. Ben Neriah, M. Pasmanik-Chor, A. <br /> Yeheskel, A. Albin-Kaplanski, I. Maya, N. Magal, E. Birk, A.J. Simon, A. Halevy, G. <br /> Rechavi, M. Shohat, R. Straussberg, L. Basel-Vanagaite. <br /> Multiple congenital anomalies-hypotonia-seizures syndrome is caused by a mutation <br /> in PIGN. <br /> J Med Genet 48:383-389, 2011.<br /> <br /> 283. M. Shohat, G.J. Halpern.<br /> Familial Mediterranean fever – a review.<br /> Genetics in Medicine 13:487-498, 2011.<br /> <br /> 284. H. Yonath, D. Marek-Yagel, H. Resnik-Wolf, A. Abu-Horvitz, H.N. Baris, M. Shohat, <br /> M. Frydman, E. Pras E. <br /> X inactivation testing for identifying a non-syndromic X-linked mental retardation <br /> gene. <br /> J Appl Genet 52:437-41, 2011.<br /> <br /> 285. Z. Brownstein, L.M. Friedman, H. Shahin, V. Oron-Karni, N. Kol, A. Abu Rayyan, T. <br /> Parzefall, D. Lev, S. Shalev, M. Frydman, B. Davidov, M. Shohat, M. Rahile, S. <br /> Lieberman, E. Levy-Lahad, M.K. Lee, N. Shomron, M-C. King, T. Walsh, M. Kanaan, <br /> K.B. Avraham. <br /> Targeted genomic capture and massively parallel sequencing to identify genes for <br /> hereditary hearing loss in Middle Eastern families.<br /> Genome Biol 2011 Sep 14;12(9):R89. [Epub ahead of print]<br /> <br /> 286. G. Borck, L. Rainshtein, S. Hellman-Aharony, A.E. Volk, K. Friedrich, E. Taub, N. <br /> Magal, M. Kanaan, C. Kubisch, M. Shohat, L. Basel-Vanagaite.<br /> High frequency of autosomal-recessive DFNB59 hearing loss in an isolated Arab <br /> population in Israel.<br /> Clin Genet 82:271-276, 2012.<br /> <br /> 287. L. Basel-Vanagaite, N. Zevit, A. Har Zahav, L. Guo, S. Parathath, M. Pasmanik-Chor, <br /> A.D. McIntyre, J. Wang, A. Albin-Kaplanski, C. Hartman, D. Marom, A. Zeharia, A. <br /> Badir, O. Shoerman, A.J. Simon, G. Rechavi, M. Shohat, R.A. Hegele, E.A. Fisher, R. <br /> Shamir.<br /> Transient infantile hypertriglyceridemia, fatty liver, and hepatic fibrosis caused by <br /> mutated GPD1, encoding glycerol-3-phosphate dehydrogenase 1.<br /> Am J Hum Genet 90:49-60, 2012.<br /> <br /> 288. R. Tomashov-Matar, G. Biran, I. Lagovsky, N. Kotler, A. Stein, B. Fisch, O. Sapir, M. <br /> Shohat.<br /> Severe combined immunodeficiency (SCID): From the detection of a new mutation to <br /> preimplantation genetic diagnosis.<br /> J Assist Reprod Genet 29:687-92, 2012.<br /> <br /> 289. L.G. Shaffer, M.P. Dabell, J.A. Rosenfeld, N.J. Neill, B.C. Ballif, J. Coppinger, N.R. <br /> Diwan, K. Chong, M. Shohat, D. Chitayat.<br /> Referral patterns for microarray testing in prenatal diagnosis.<br /> Prenat Diagn 32:344-50. Erratum in: Prenat Diagn. 2012 Jun;32(6):611.<br /> <br /> 290. M. Shohat, G.J. Halpern (updated April 2012) <br /> Familial Mediterranean Fever in: GeneReviews at GeneTests: Medical Genetics <br /> Information Resource [database online]. Copyright, University of Washington, Seattle, <br /> 1997-2010. Available at http://www.genetests.org.<br /> <br /> 291. L. Basel-Vanagaite, B. Dallapiccola, R. Ramirez-Solis, A. Segref, H. Thiele, A. <br /> Edwards, M.J. Arends, X. Miró, J.K. White, J. Désir, M. Abramowicz, M.L. Dentici, F. <br /> Lepri, K. Hofmann, A. Har-Zahav, E. Ryder, N.A. Karp, J. Estabel, A K. Gerdin, C. <br /> Podrini, N.J. Ingham, J. Altmüller, G. Nürnberg, P. Frommolt, S. Abdelhak, M. <br /> Pasmanik-Chor, O. Konen, R.I. Kelley, M. Shohat, P. Nürnberg, J. Flint, K.P. Steel, T. <br /> Hoppe, C. Kubisch, D.J. Adams, G. Borck. <br /> Deficiency for the ubiquitin ligase UBE3B in a blepharophimosis-ptosis-intellectual- <br /> disability syndrome. <br /> Am J Hum Genet 91:998-1010, 2012.<br /> <br /> 292. L. Basel-Vanagaite, T. Hershkovitz, E. Heyman, M. Raspall-Chaure, N. Kakar, P. <br /> Smirin-Yosef, M. Vila-Pueyo, L. Kornreich, H. Thiele, H. Bode, I. Lagovsky, D. Dahary, <br /> A. Haviv, M.W. Hubshman, M. Pasmanik-Chor, P. Nürnberg, D. Gothelf, C. Kubisch, <br /> M. Shohat, A. Macaya, G. Borck.<br /> Biallelic SZT2 mutations cause infantile encephalopathy with epilepsy and dysmorphic <br /> corpus callosum.<br /> Am J Hum Genet 93:524-529, 2013.<br /> <br /> 293. S. Hellman-Aharony, P. Smirin-Yosef, A. Halevy, M. Pasmanik-Chor, A. Yeheskel, A. <br /> Har-Zahav, I. Maya, R. Straussberg, D. Dahary, A. Haviv, M. Shohat, L. Basel-<br /> Vanagaite.<br /> Microcephaly thin corpus callosum ID syndrome caused by mutated TAF2. <br /> Pediatr Neurol 49:411-416.e1, 2013.<br /> <br /> 294. Z. Brownstein, A. Abu-Rayyan, D. Karfunkel-Doron, S. Sirigu, B. Davidov, M. Shohat, <br /> M. Frydman, A. Houdusse, M. Kanaan, KB. Avraham.<br /> Novel myosin mutations for hereditary hearing loss revealed by targeted genomic <br /> capture and massively parallel sequencing. <br /> Eur J Hum Genet 2013 Oct 9.2013.232. [Epub ahead of print]<br /> <br /> 295. D.M. Behar, B. Davidov, Z. Brownstein, T. Ben-Yosef, K.B. Avraham, M. Shohat.<br /> The many faces of sensorineural hearing loss: One founder and two novel mutations <br /> affecting one family of mixed Jewish ancestry.<br /> Genet Test Mol Biomarkers 18:123-6, 2014.<br /> <br /> 296. D.M. Behar, L. Basel-Vanagaite, F. Glaser, M. Kaplan, S. Tzur, N. Magal, T. Eidlitz- <br /> Markus, Y. Haimi-Cohen, G. Sarig, C. Bormans, M. Shohat, A. Zeharia.<br /> Identification of a novel mutation in the PNLIP gene in two brothers with congenital <br /> pancreatic lipase deficiency.<br /> J Lipid Res 55:307-12, 2014.<br /> <br /> 297. P. Navon-Elkan, S.B. Pierce, R. Segel, T. Walsh, J. Barash, S. Padeh, A. Zlotogorski, <br /> Y. Berkun, J.J. Press, M. Mukamel, I. Voth, P.J. Hashkes, L. Harel, V. Hoffer, E. Ling, <br /> F. Yalcinkaya, O. Kasapcopur, M.K. Lee, R.E. Klevit, P. Renbaum, A. Weinberg- <br /> Shukron, E.F. Sener, B. Schormair, S. Zeligson, D. Marek-Yagel, T.M Strom, M. <br /> Shohat, A. Singer, A. Rubinow, E. Pras, J. Winkelmann, M. Tekin, Y. Anikster, M.C. <br /> King, E. Levy-Lahad. <br /> Mutant adenosine deaminase 2 in a polyarteritis nodosa vasculopathy. <br /> N Engl J Med 370:921-31, 2014.<br /> <br /> 298. Michaelson-Cohen R, Gershoni-Baruch R, Sharoni R, Shohat M, Yaron Y, Singer A <br /> Israeli Society of Medical Genetics NIPT Committee Opinion 072013: <br /> Fetal Diagn Ther. 2014;36(3):242-4. doi: 10.1159/000360420. Epub 2014 Aug 13. <br /> PMID: 25138112<br /> <br /> 299. Margel D, Benjaminov O, Ozalvo R, Shavit Grievink L, Kedar I, Yerushalmi R, Ben- <br /> Aharon I, Neiman V, Yossepowitch O, Kedar D, Levy Z, Shohat M, Brenner B, Baniel <br /> J, Rosenbaum E.<br /> Personalized prostate cancer screening among men with high risk genetic <br /> predisposition - study protocol for a prospective cohort study.<br /> BMC Cancer. 2014 Jul 21;14:528. doi: 10.1186/1471-2407-14-528. PMID: 25047061<br /> <br /> 300. Maya I, Vinkler C, Konen O, Kornreich L, Steinberg T, Yeshaya J, Latarowski V.<br /> Shohat M, Lev D, Baris HN.<br /> Abnormal brain magnetic resonance imaging in two patients with Smith-Magenis <br /> syndrome.<br /> Am J Med Genet A. 2014 Aug;164A(8):1940-6. doi: 10.1002/ajmg.a.36583. Epub 2014 <br /> Apr 30. PMID: 24788350<br /> <br /> 301. Dvashi Z, Sar Shalom H, Shohat M, Ben-Meir D, Ferber S, Satchi-Fainaro R, Ashery-<br /> Padan R, Rosner M, Solomon AS, Lavi S. Protein phosphatase magnesium dependent <br /> 1A governs the wound healing-inflammation-angiogenesis cross talk on injury.<br /> Am J Pathol. 2014 Nov;184(11):2936-50. doi: 10.1016/j.ajpath.2014.07.022.<br /> <br /> 302. Familial Dysautonomia.<br /> Shohat M, Weisz Hubshman M.<br /> In: Pagon RA, Adam MP, Ardinger HH, Wallace SE, Amemiya A, Bean LJH, Bird TD, <br /> Ledbetter N, Mefford HC, Smith RJH, Stephens K, editors. GeneReviews® [Internet]. <br /> Seattle (WA): University of Washington, Seattle; 1993-2017.2003 Jan 21 [updated <br /> 2014 Dec 18].<br /> <br /> 303. Batzir NA, Shohat M, Maya I. Chromosomal Microarray Analysis (CMA) a Clinical <br /> Diagnostic Tool in the Prenatal and Postnatal Settings.<br /> Pediatr Endocrinol Rev. 2015 Sep;13(1):448-54. Review.<br /> <br /> <br /> 304. Basel-Vanagaite L, Smirin-Yosef P, Essakow JL, Tzur S, Lagovsky I, Maya I, <br /> Pasmanik-Chor M, Yeheskel A, Konen O, Orenstein N, Weisz Hubshman M, <br /> Drasinover V, Magal N, Peretz Amit G, Zalzstein Y, Zeharia A, Shohat M, Straussberg <br /> R, Monté D, Salmon-Divon M, Behar DM.<br /> Homozygous MED25 mutation implicated in eye-intellectual disability syndrome.Hum <br /> Genet. 2015 Jun;134(6):577-87. doi: 10.1007/s00439-015-1541-x. Epub 2015 Mar 20.<br /> PMID: 25792360<br /> <br /> 305. Reinstein E, Orvin K, Tayeb-Fligelman E, Stiebel-Kalish H, Tzur S, Pimienta AL, Bazak <br /> L, Bengal T, Cohen L, Gaton DD, Bormans C, Landau M, Kornowski R, Shohat M, <br /> Behar DM. Mutations in TAX1BP3 cause dilated cardiomyopathy with septo-optic <br /> dysplasia.<br /> Hum Mutat. 2015 Apr;36(4):439-42. doi: 10.1002/humu.22759. Epub 2015 Mar 16.<br /> PMID: 25645515<br /> <br /> 306. Bardin R, Ashwal E, Davidov B, Danon D, Shohat M, Meizner I. <br /> Nonvisualization of the Fetal Gallbladder: Can Levels of γ-Glutamyl Transpeptidase in<br /> Amniotic Fluid Predict Fetal Prognosis?<br /> Fetal Diagn Ther. 2016;39(1):50-5. <br /> <br /> 307. Monika Weisz Hubshman, Lina Basel-Vanagaite, Aviva Krauss, Osnat Konen, Yael <br /> Levy, Ben Zion Garty, Pola Smirin-Yosef, Idit Maya, Irina Lagovsky, Ellen Taub, <br /> Daphna Marom, Dafna Gaash, Mordechai Shohat, and Jerry Stein. <br /> Homozygous Deletion of RAG1, RAG2 and TRAF6 Causes Severe Immune <br /> Suppression and Osteopetrosis in Humans<br /> Clin Genet. 2016 Nov 3. doi: 10.1111/cge.12916. [Epub ahead of print]<br /> <br /> 308. Eyal Reinstein, Ana Gutierrez-Fernandez, Shay Tzur, Concetta Bormans, Shai Marcu <br /> Einav Tayeb-Fligelman, Chana Vinkler, Annick Raas-Rothschild, Dana Irge, Meytal <br /> Landau, Mordechai Shohat, Xose S. Puente, Carlos Lopez-Otın, Doron M. Behar <br /> Congenital dilated cardiomyopathy caused by biallelic mutations in Filamin C.<br /> Eur J Hum Genet. 2016 Dec;24(12):1792-1796. doi: 10.1038/ejhg.2016.110.<br /> <br /> 309. Familial Mediterranean Fever.<br /> Shohat M.<br /> In: Pagon RA, Adam MP, Ardinger HH, Wallace SE, Amemiya A, Bean LJH, Bird TD,<br /> Ledbetter N, Mefford HC, Smith RJH, Stephens K, editors. GeneReviews® [Internet]. <br /> Seattle (WA): University of Washington, Seattle; 1993-2017. 2000 Aug 8 [updated <br /> 2016 Dec 15].<br /> <br /> 310. Maya I, Yacobson S, Kahana S, Yeshaya J, Tenne T, Agmon-Fishman I, Cohen-Vig L, <br /> Shohat M, Basel-Vanagaite L, Sharony R. The cut-off value for normal nuchal <br /> translucency evaluated by chromosomal microarray analysis.<br /> Ultrasound Obstet Gynecol. 2017 Sep;50(3):332-335.<br /> <br /> 311. Reinstein E, Dersinover V, Lotan R, Gal-Tanhami M, Nachman IB, Eyal E, Lutfi J, <br /> Magal N, Shohat M. <br /> Mutations in ERGIC1 cause Arthrogryposis Multiplex Congenita, Neuropathic type.<br /> Clin Genet. 2018 Jan;93(1):160-163.<br /> <br /> 312. Cohen L, Orenstein N, Weisz-Hubshman M, Bazak L, Davidov B, Reinstein E, Tzur S, <br /> Behar D, Smirin-Yosef P, Salmon-Divon M, Gross A, Shohat M, Basel-Vanagaite L.<br /> UTILIZATION OF WHOLE EXOME SEQUENCING IN DIAGNOSTICS OF GENETIC <br /> DISEASE: RABIN MEDICAL CENTER'S EXPERIENCE. <br /> Harefuah. 2017 Apr;156(4):212-216.<br /> <br /> 313. Idit Maya, Reuven Sharony, Shiri Yacobson, Sarit Kahana, Josepha Yeshaya, Tamar <br /> Tenne, Ifaat Agmon-Fishman, Lital Cohen-Vig, Racheli Berger, Lina Basel-Vanagaite, <br /> Mordechai Shohat, <br /> Where genotype is not predictive of phenotype: implications for genetic counseling <br /> based on 21,594 CMA examinations. Genet Med. 2018 Jan;20(1):128-131<br /> <br /> 314. Egunsola AT, Bae Y, Jiang MM, Liu DS, Chen-Evenson Y, Bertin T, Chen S, Lu <br /> JT, Nevarez L, Magal N, Raas-Rothschild A, Swindell EC, Cohn DH, Gibbs RA, <br /> Campeau PM, Shohat M, Lee BH. <br /> Loss of DDRGK1 modulates SOX9 ubiquitination in spondyloepimetaphyseal<br /> dysplasia.<br /> J Clin Invest. 2017 Apr 3;127(4):1475-1484.<br /> <br /> 315. Reinstein E. Weisz Hubshman M., Shenhav R., Papaport V., Magal N., Jaber L., <br /> Shohat M.<br /> Whole-exome sequencing identifies a homozygous mutation in CPSF3L gene leading <br /> to a new syndrome associated with mental retardation and Coffin-Siris like changes.<br /> Clin Genet. 2018 Jan;93(1):160-163.<br /> <br /> 316. Yahalom C, Blumenfeld A, Hendler K, Wussuki-Lior O, Macarov M, Shohat M, Khateb S. Mild aniridia phenotype: an under-recognized diagnosis of a severe inherited ocular disease. Graefes Arch Clin Exp Ophthalmol. 2018 Nov;256(11):2157-2164.<br /> <br /> 317. Shalata A, Lauhasurayotin S, Leibovitz Z, Li H, Hebert D, Dhanraj S, Hadid Y, Mahroum M, Bajar J, Egenburg S, Arad A, Shohat M, Haddad S, Bakry H, Moshiri H, Scherer SW, Tzur S, Dror Y. <br /> Biallelic mutations in EXOC3L2 cause a novel syndrome that affects the brain, kidney and blood. J Med Genet. 2019 May;56(5):340-346. <br /> <br /> 318. Salomon O, Barel O, Eyal E, Shnerb Ganor R, Kleinbaum Y, Shohat M: <br /> c.259A&gt;C in the fibrinogen gene of alpha chain (FGA) is a fibrinogen with thrombotic phenotype. The Application of Clinical Genetics 2019:12 27–33<br /> <br /> 319. Rinat Bernstein Molho, Inbal Barnes Kedar, Mark D. Ludman, Gili Reznik, Hagit Baris Feldman, Nadra Nasser Samra, Avital Eilat, Tamar Peretz, Lilach Peled Peretz, Tamar Shapira, Nurit Magal, Marina Lifshitc Kalis, Rinat Yerushalmi, Chana Vinkler, Sari Liberman, Lina Basel Salmon, Mordechai Shohat, Ephrat Levy Lahad, Eitan Friedman, Lily Bazak, Yael Goldberg. <br /> The yield of full BRCA1/2 genotyping in Israeli Arab high risk breast/ ovarian cancer patients. Breast Cancer Res Treat. 2019 Nov;178(1):231-237.<br /> <br /> 320. Idit Maya , Sharon Perlman , Mordechai Shohat , Sarit Kahana , ShiriYacobson , Tamat Tenne , Ifaat Agmon-Fishman , Reut Tomashov Matar , LinaBasel-Salmon , Rivka Sukenik Halevy * Should we report 15q11.2 BP1–BP2 deletions and duplications in the prenatal setting? Journal: Journal of Clinical Medicine, 2020 Aug 11;9(8):2602.<br /> <br /> 321. Pode Shakked, Naomi; Barel, Ortal; Pode-Shakked, Ben; Eliyahu, Aviva; Singer, Amihood; Nayshool, Omri; Kol, Nitzan ; Raas Rothschild, Annick; Pras, Elon; Shohat, Mordechai. BRPF1-associated intellectual disability, ptosis and facial dysmorphism in a multiplex family. Mol Genet Genomic Med. 2019 Jun;7(6):e665.<br /> <br /> 322. Pode-Shakked B, Vivante A, Barel O, Padeh S, Marek-Yagel D, Veber A, Abudi S, Eliyahu A, Tirosh I, Shpilman S, Shril S, Hildebrandt F, Shohat M, Anikster Y. Progressive Pseudorheumatoid Dysplasia resolved by whole exome sequencing: a novel mutation in WISP3 and review of the literature. BMC Med Genet. 2019 Mar 29;20(1):53<br /> <br /> 323. Daum H, Mor-Shaked H, Ta-Shma A, Shaag A, Silverstein S, Shohat M, Elpeleg O, Meiner V, Harel T: Grandparental genotyping enhances exome variant interpretation. Am J Med Genet A. 2020 Apr;182(4):689-696. <br /> <br /> 324. Raucher Sternfeld A, Sheffy A, Tamir A, Mizrachi Y, Assa S, Shohat M, Berger R, Lev D, Gindes L.: Isolated ventricular septal defects demonstrated by fetal echocardiography: prenatal course and postnatal outcome. J Matern Fetal Neonatal Med. 2020 Jan 12:1-5. <br /> 325. Daum H, Meiner V, Michaelson-Cohen R, Sukenik-Halevy R, Zalcberg ML, Bar-Ziv A, Weiden AT, Scher SY, Shohat M, Zlotogora. Smith-Lemli-Opitz syndrome: what is the actual risk for couples carriers of the DHCR7:c.964-1G&gt;C variant? J.Eur J Hum Genet. 2020 Jul;28(7):938-942. <br /> 325. Idit Maya, Sarit Kahana, Ifaat Agmon-Fishman, Cochava Klein, Reut Matar, Racheli Berger, Mordechai Shohat, Lina Basel-Salmon, Reuven Sharony. Based on a cohort of 52,879 microarrays, recurrent intragenic FBN2 deletion encompassing exons 1-8 does not cause Beals syndrome.<br /> In press: EJMG_2020_135_R1<br /> <br /> 326. Brownstein Z, Gulsuner S, Walsh T, Martins FTA, Taiber S, Isakov O, Lee MK, Bordeynik-Cohen M, Birkan M, Chang W, Casadei S, Danial-Farran N, Abu-Rayyan A, Carlson R, Kamal L, Arnthórsson AÖ, Sokolov M, Gilony D, Lipschitz N, Frydman M, Davidov B, Macarov M, Sagi M, Vinkler C, Poran H, Sharony R, Samra N, Zvi N, Baris-Feldman H, Singer A, Handzel O, Hertzano R, Ali-Naffaa D, Ruhrman-Shahar N, Madgar O, Sofrin-Drucker E, Peleg A, Khayat M, Shohat M, Basel-Salmon L, Pras E, Lev D, Wolf M, Steingrimsson E, Shomron N, Kelley MW, Kanaan MN, Allon-Shalev S, King MC, Avraham KB. Spectrum of genes for inherited hearing loss in the Israeli Jewish population, including the novel human deafness gene ATOH1. Clin Genet. 2020 Oct;98(4):353-364. doi: 10.1111/cge.13817. Epub 2020 Aug 24.PMID: 33111345<br /> <br /> 327. Raucher Sternfeld A, Sheffy A, Tamir A, Mizrachi Y, Assa S, Shohat M, Berger R, Lev D, Gindes L. Isolated ventricular septal defects demonstrated by fetal echocardiography: prenatal course and postnatal outcome. J Matern Fetal Neonatal Med. 2020 Jan 12:1-5. <br /> <br /> 328. Daum H, Meiner V, Michaelson-Cohen R, Sukenik-Halevy R, Zalcberg ML, Bar-Ziv A, Weiden AT, Scher SY, Shohat M, Zlotogora. Smith-Lemli-Opitz syndrome: what is the actual risk for couples carriers of the DHCR7:c.964-1G&gt;C variant? J.Eur J Hum Genet. 2020 Jul;28(7):938-942. <br /> <br /> 329. Moshonov R, Hod K, Berger R. Shohat M. Yield overpower risk in amniocentesis performed to pregnant women at low risk for genetic diseases. Accepted to PLOS Genetics, 2021<br /> <br /> 330. Hagin D, Lahav D, Freund T, Shamai S, Brazowski E, Fishman S, Kurolap A, Baris Feldman H, Shohat M, Salomon O. Eculizumab-Responsive Adult Onset Protein Losing Enteropathy, Caused by Germline CD55-Deficiency and Complicated by Aggressive Angiosarcoma. J Clin Immunol. 2021 Feb;41(2):477-481. <br /> <br /> 331. Maya I, Smirin-Yosef P, Kahana S, Morag S, Yacobson S, Agmon-Fishman I, Matar R, Bitton E, Shohat M, Basel-Salmon L, Salmon-Divon M. A study of normal copy number variations in Israeli population. Hum Genet. 2021 Mar; 140(3):553-563. <br /> <br /> <br /> 332. Greenbaum, Lior; Ben-David, Merav; Nikitin, Vera; Gera, Orna; Barel, Ortal; Hersalis-Eldar, Adi; Shamash, Jana; Shimshoviz, Noam; Reznik-Wolf, Haike; Shohat, Mordechai; Dominissini, Dan; Pras, Elon; Dori, Amir. Early and late manifestations of neuropathy due to HSPB1 mutation in the Jewish Iranian population. Annals of Clinical and Translational Neurology. 2021;8; 1260-1268 –https://onlinelibrary.wiley.com/doi/epdf/10.1002/acn3.51362. <br /> <br /> 333. Justin A. Pater · Cindy Penney · Darren D. O’Rielly · Anne Griffin · Lara Kamal · Zippora Brownstein · Barbara Vona · Chana Vinkler · Mordechai Shohat · Ortal Barel8 · Curtis R. French · Sushma Singh · Salem Werdyani · Taylor Burt · Nelly Abdelfatah · Jim Houston · Lance P. Doucette · Jessica Squires · Fabian Glaser · Nicole M. Roslin · Daniel Vincent · Pascale Marquis · Geoffrey Woodland · Touati Benoukraf · Alexia Hawkey Noble · Karen B. Avraham · Susan G. Stanton · Terry Lynn Young. Autosomal dominant non syndromic hearing loss maps to DFNA33(13q34) and co segregates with splice and frameshift variants in ATP11A, a phospholipid flippase gene. Human Genetics, 2022. https://doi.org/10.1007/s00439-022-02444.<br /> <br /> 334. Ben Pode-Shakked, Aviva Eliyahu, Ortal Barel, Lior Greenbaum, Gal Zaks Hoffer, Yael Goldberg, Annick Raas-Rothschild, Amihood Singer, Ifat Bar-Joseph, Vered Kunik, Elisheva Javasky, Orna Staretz Chacham, Naomi Pode Shakked, Lily Bazak, Noa Ruhrman-Shahar, Elon Pras, Moshe Frydman, and Mordechai Shohat. Refining the phenotypic spectrum of KMT5B-associated syndromic developmental delay&quot; JHG, 2021.<br /> <br /> 335. Noam Vaknin, Noy Azoulay , Erez Tsur, Kornelia Tripolszki, Alice Urzi, Arndt Rolfs 4, Peter Bauer, Reuven Achiron, Shlomo Lipitz, Yael Goldberg, Rachel Berger, Mordechai Shohat. High rate of abnormal findings in Prenatal Exome Trio in low risk pregnancies and apparently normal fetuses Prenat Diagn. 2021 Dec 17. doi: 10.1002/pd.6077.</div> Sat, 23 Apr 2022 09:50:08 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%27_%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98 https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%27_%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98 <p>תקציר: /* מקבץ חלקי של התייחסויות לפרופ' מוטי שוחט בתקשורת: */</p> <hr /> <div>== תפקידים מקצועיים ציבוריים של פרופ' מוטי שוחט: ==<br /> <br /> הקמה וניהול במשך 28 שנים את המכון הגנטי ע&quot;ש רקנאטי במרכז רפואי רבין ומרכז רפואי שניידר - המכון העיקרי והמרכזי של כללית שירותי בריאות. בתפקיד זה עוצב השירות הגנטי של המכון הגנטי עצמו והיווה דוגמא והתפתחות צורת השירות והפעילות גם של מכונים גנטיים אחרים בשאר בתי החולים. <br /> <br /> מקים ומנהל השירות הגנטי של מכבי שירותי בריאות. בתפקיד זה עוצב השירות הגנטי הקהילתי המתקדם בארץ.<br /> <br /> מנהל המכון הגנטי של מכבי שירותי בריאות<br /> <br /> פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת&quot;א. ניהול הקתדרה ע&quot;ש אדלר ברפואת ילדים בפקולטה לרפואה ע&quot;ש סאקלר.<br /> <br /> מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר.<br /> <br /> מומחה בגנטיקה רפואית - התמחות בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני ואונ' UCLA בבלוס אנג'לס.<br /> <br /> סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה&quot;ס לרפואה – באוניברסיטת ת&quot;א.<br /> <br /> == פעילות אקדמית: ==<br /> <br /> פרופ' שוחט ערך מחקרים רבים ופירסם מעל 350 מאמרים מדעיים שהתפרסמו בעיתונות המדעית הרפואית המובילה בגנטיקה רפואית. ובגיל 38 כבר קיבל תואר פרופסור באוניברסיטת תל אביב.<br /> <br /> פרופ' שוחט לימד דורות של סטודנטים לרפואה, רופאי ילדים ומתמחים בגנטיקה רפואית. הן במסלול הישראלי והן המסלול האמריקאי של בית הספר לרפואה ע&quot;ש סאקלר <br /> <br /> פרופ' שוחט הנחה תלמידי מחקר בדרגות השונות, עבודות גמר של סטודנטים לרפואה, עתלמידי תואר שני, ותלמידי PHD.<br /> <br /> פרופ' שוחט מופקד על הקאטדרה לרפואת ילדים (בתחום קרדיולוגיה) ע&quot;ש אדלר, בפקולטה לרפואה ע&quot;ש סאקלר.<br /> <br /> פרופ' שוחט היציג עבודות מחקר רבות בכנסים בינלאומיים. כמו כן הוא זכה לקבל עשרות מענקי מחקר תחרותיים לביצוע מחקרים מדעיים.<br /> <br /> פרופ' שוחט משמש מזה כ-10 שנים חבר בוועדת מינויים של אונ' תל אביב.<br /> <br /> == תרומה והישגים אקדמים בולטים: ==<br /> <br /> מלבד היותו מנהל מכון גנטי, פרופסור שוחט שימש כיועץ גנטי לרבבות זוגות ומטופלים. פרופ' שוחט פירסם מ'''על 350 עבודות מחקר''' בתחום הגנטיקה הרפואית, והיה שותף לגילויים של גנים הקשורים בפיגור שכלי ותסמונות גנטיות שונות, ביצוע בדיקות מי שפיר, בדיקות סקר למחלות גנטיות ועוד. ראה [[רשימת פירסומים של פרופ' מוטי שוחט|רשימת פירסומים]].<br /> <br /> פרופ' מוטי שוחט יחד עם פרופ' שי אשכנזי הינם העורכים והכותבים של '''ספר הלימוד &quot;רפואת ילדים&quot;''' שזה למעלה מ-25 שנים מהווה ספר הלימוד של רפואת ילדים לכל הסטודנטים לרפואה בארץ, וגם משמש רופאים ואחיות במקצועות השונים. המהדורה הראשונה נכתבה כולה על ידי פרופ' שוחט ואשכנזי, ומאז העידכונים של הספר נערכים אחת ל-4 שנים - העידכונים של כל פרק נערכים על ידי המובילים באותו תחום בארץ. כל עידכון הינו מהדורה חדשה וכעת יצאה מהדורה מס' 9:<br /> <br /> פרופ' שוחט גם עורך את הספר '''&quot;הכל גנטיקה&quot;''' – המיועד לכלל האוכלוסייה. הספר מספק מידע על סוגיות שכיחות בתחום הגנטיקה השימושית:<br /> <br /> == הובלה בינלאומית של יישום טכנולוגיות מתקדמות בגנטיקה ==<br /> <br /> כמנהל המכון הגנטי המוביל של קופת חולים כללית, ובו זמנית גם של שירותים גנטים במכבי ואסותא, פרופ' שוחט הוביל את החדרתם של הטכנולוגיות החדשות בכל תחומי הגנטיקה. החדרת הטכנולוגיות לשימוש קליני היה חלוץ גם בעולם בהיות ישראל מובילה בבדיקות גנטיות טרום לידתיות. החדרת הבדיקות בצורה חלוצית כזו דורשת תכנון, הבנה מעמיקה באספקטים הרפואיים והטכנולוגים (עד לפרט האחרון), אחריות וזהירות רבה שלא לגרום לנזק מיותר, ועבודה קשה להתמסר לכל מקרה ומקרה ולפתירת כל בעיה חדשה המתעוררת בכל פרויקט תקדימי כזה. להלן דוגמאות:<br /> <br /> - בישראל במכון הגנטי במרכז רפואי רבין נבנה לראשונה שירות מוביל לבדיקות מולקולריות לסקר של מחלות תורשתיות. תחילה ב-1992 לסיסטיק פיברוזיס ותסמונת X שביר ובהדרגה עשרות מחלות נוספות. ישראל היתה בזכות פעילות מתקדמת זו המובילה העולמית של תכנית סקר זו למניעת מחלות תורשתיות טרום לידתית. שנים קודם לביצוע הבדיקות האלה בארצות אחרות נהנתה ישראל ממניעת מחלות גנטיות קשות בזכות פעילות זו. הפעילות הזו הועברה לקופות בזכות פיתוח של אפליקצית גנומטר-1 שפותחה על ידי פרופ' שוחט וכך יכלה לשמש את כל המבוטחים בארץ.<br /> <br /> - בדיקות ציפ גנטי במי שפיר - טכנולוגיה זו הוחדרה בישראל לפני מקומות אחרים בעולם לטובת שיפור הגילוי של מחלות גנטיות קשות במי שפיר. היא החלה במרכז רפואי רבין ובמכבי (לטובת בדיקות של אסותא) שנים לפני שהחלו בעולם לבצע בדיקות כאלה כשיגרה במי שפיר. עבודות מחקר ראשונות שהידגימו את יעילות הציפ הגנטי במניעת מחלות גנטיות קשות באוכלוסיה הכללית (וגם באוכלוסיה עם מומים) פורסמה על ידי צוות המכון הגנטי בבלינסון בניהולו של פרופ' שוחט.<br /> <br /> - בדיקות ריצוף רקסומי במי שפיר- טכנולוגיה זו הוחדרה בישראל לפני מקומות אחרים בעולם לטובת שיפור נוסף בגילוי של מחלות גנטיות קשות במי שפיר. היא החלה במכבי (לטובת בדיקות של אסותא) שנים לפני שהחלו בעולם לבצע בדיקות כאלה כשיגרה במי שפיר. עבודות מחקר ראשונות שהידגימו את יעילות הריצוף האקסומי וצורת העבודה המומלצת באבחון מתקדם זה בעוברים למניעת מחלות גנטיות קשות באוכלוסיה הכללית (ולא רק באוכלוסיה עם מומים) פורסמה על ידי סטודנטים לרפואה בהנחייה של פרופ' מוטי שוחט.<br /> <br /> בניהולו של פרופ' שוחט הוחדרו בצורה המונית בדיקות גנטיות גם בתחומים אחרים, אונקוגנטיקה, ופאנלים של גנים הקשורים במחלות גנטיות שונות.<br /> <br /> == פעילויות פורצות דרך: ==<br /> <br /> פרופ' שוחט הצליח במקביל לעבודתו ליזום וליצר מערכים מתקדמים של אפליקציות פורצי דרך ל'''הנגשת השירות הגנטי בישראל ובעולם''':<br /> <br /> 1. האפליקציה הראשונה המוכרת והנפוצה היא תכנת '''&quot;גנומטר 1&quot;''' - תוכנה זו מתאימה אישית את הבדיקות הגנטיות שיש לבצע לכל זוג לפי הסיפור המשפחתי והמוצא. תוכנה זו פועלת בקופות בארץ משנת 2004 ועד היום. היא אפשרה ביצוע הבדיקות על ידי צוות רפואי שאינו יועצים גנטיים. ללא תוכנה זו נדרש היה להפנות כל זוג לייעוץ גנטי, מצב שלא היה אפשרי כלל בגלל מחסור ביועצים. התוכנה איפשרה מתן הייעוץ לכל זוג בכל מקום בארץ. לא רק זאת, היא איפשרה אחידות בין המכונים הגנטיים. כולם עשו לפי הגנומטר. נוצר כלי לסטנדרטיזציה. <br /> <br /> 2. האפליקציה השנייה הייתה תכנת '''&quot;גנומטר 2&quot;''' - תוכנה זו משמשת משנת 2016 את כל הנשים ורופאי הנשים של קופת חולים מכבי ומאוחדת (במאוחדת התכנה נקראת [https://www.meuhedet.co.il/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F/| &quot;מגן להיריון&quot;]). היא משקללת בשבוע 18, בעת השלמת בדיקת החלבון העוברי, את כל התוצאות הקודמות, כולל הממצאים בסקירה ראשונה, שקיפות, סקר ביוכימי ראשון ועוד. שיקלול כל הממצאים מסכם לאישה ולרופא הנשים את הסיכונים של האישה בהיריון זה למחלות גנטיות ולא גנטיות שונות. הסיכון מוצג בצורה גרפית ומאפשרת לרופא הנשים והמטופלת לקבל החלטות לגבי ביצוע בדיקת מי שפיר ובדיקות אחרות. תוכנה זו כה חשובה לרופאי הנשים המשתמשים בה שהם הצהירו שאם תופסק הם יצטרכו להפנות כל אישה לייעוץ גנטי - שירות בחסר שאינו מספיק לאפשר מתן ייעוץ גנטי לכל אישה הרה.<br /> <br /> 3. הנגשת המידע באנציקלופדיה זו הנקראת '''&quot;גנופדיה&quot;''' - אנציקלופדיה עם מעל אלף ערכים בעברית על מצבים שונים בתחום הגנטיקה והמצבים שנתקלים בהם בהיריון. פרופ' שוחט הינו הכותב והעורך והמעדכן של כל הפרקים באנציקלופדיה הזו (גנופדיה). בכך עשרות אלפי ואף מאות אלפי נזקקים למידע זה בארץ הצליחו למצוא מענה למידע שך לא נמצא קודם. <br /> <br /> 4. '''הנגשת השירות הגנטי בעולם - אפליקציה המכונה &quot;GIA&quot;'''. הרצון והשאיפה לאפשר נגישות של הבדיקות הגנטיות, שהיא משימה כלל עולמית, באה לידי ביטוי לאחרונה באפליקציה הכי בולטת שפותחה על ידי הבת והחתן של פרופ' שוחט בארה&quot;ב. אפליקצית chatbot זו המכונה GIA מלווה כל נבדק לבדיקות גנטיות, בעיקר אונקוגנטיות. אפליקציה זו פותחה, נבדקה, ועובדת בארצות הברית, ומאפשרת לכל המעוניין בבדיקה גנטית לקבל ייעוץ מקדים לבדיקה באפליקציה חכמה ב-chatbot הנותן לו מידע מותאם אישית בתחום הגנטיקה, מעביר אותו לבדיקה, ומוסר לו את התשובה עם הסבר מתאים. עבודות מחקר הראו שהייעוץ ב-GIA לא נופל מייעוץ על ידי יועצים גנטיים ובכך מאפשר לחברות ענק לתת שירותי מעבדה ללא מגבלת צוואר הבקבוק החמור של יועצים גנטיים חסרים.<br /> ביתו של פרופ' שוחט, מורן שניר, יחד עם בעלה, גיא שניר, ופרופ' מוטי שוחט, הקימה את חברת cleargenetics, אשר פיתחה אפליקציות אלו המנגישות את השירות הגנטי לאוכלוסיה הרחבה. חברה זו נמכרה לחברת INVITAE - <br /> להלן קישורים: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001307215 <br /> ו- https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3773534,00.html <br /> וגם https://en.globes.co.il/en/article-invitea-buys-clear-genetics-for-50m-1001307274 <br /> <br /> ראה GIA בעמוד השער של העיתון המדעי הקליני העיקרי בגנטיקה american Journal Medical Genetics בלינק: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/ajmg.c.31811<br /> <br /> 5. אפליקציה המכונה '''&quot;CV-METER&quot;''' שפותחה על ידי פרופ' שוחט והמשמשת זה מעל 10 שנים את בית הספר לרפואה ע&quot;ש סאקלר להערכה אוביקטיבית והשוואה הוגנת של המועמדים לעלייה בדרגה בפקולטה לרפואה.<br /> <br /> == פעילות במרפאה הפרטית לייעוץ ובדיקות בתחום הגנטיקה הרפואית:==<br /> <br /> '''לאתר המרפאה: http://prof.mshohat.com/'''<br /> <br /> '''לאתר בדיקות גנטיות של המרפאה: [https://www.בדיקותגנטיות.com/ לחץ כאן]'''<br /> <br /> - ייעוץ גנטי ובדיקות בהריון ואבחון טרום לידתי<br /> <br /> - נטייה למחלות גנטיות של גיל מבוגר וייעוץ אונקוגנטי<br /> <br /> - אבחון ילדים עם חשד לתסמונת גנטית<br /> <br /> - בדיקות להתאמת טיפול לפי המבנה הגנטי<br /> <br /> '''- ביצוע ושליחה של בדיקות גנטיות - [https://www.בדיקותגנטיות.com/ לחץ כאן]'''<br /> <br /> == מקבץ חלקי של התייחסויות לפרופ' מוטי שוחט בתקשורת: ==<br /> <br /> בטלוויזיה:<br /> <br /> http://lifestyle.nana10.co.il/Article/?ArticleID=601484<br /> <br /> http://boker.nana10.co.il/Article/?ArticleID=598215<br /> <br /> <br /> בעיתונות:<br /> <br /> http://celebs.nana10.co.il/Article/?ArticleID=395530&amp;TypeID=1&amp;sid=216&amp;pid=54<br /> <br /> http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3092215,00.html<br /> <br /> http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2496353,00.html<br /> <br /> http://health.walla.co.il/?w=/5089/1062136<br /> <br /> http://www.mako.co.il/home-family-pregnancy/healthcare/Article-8487a7d59fff621006.htm<br /> <br /> http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3892942,00.html<br /> <br /> http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3881274,00.html<br /> <br /> http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3866939,00.html<br /> <br /> http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3821162,00.html<br /> <br /> http://lifestyle.nana10.co.il/Article/?ArticleID=549589<br /> <br /> http://www.nrg.co.il/online/12/ART/786/884.html<br /> <br /> http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2888545,00.html<br /> <br /> http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3016183,00.html<br /> <br /> http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3448434,00.html<br /> <br /> http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3232283,00.html<br /> <br /> http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3576520,00.html<br /> <br /> <br /> == פעילות התנדבותית - תרומה לקהילה: ==<br /> <br /> 1. משנת 2015 עובד באופן סדיר 2-3 ימי עבודה כל שבוע בלא תמורה כאחראי רפואי על ניתוח אקסומים קלינים ביחידה לביואינפורמטיקה גנטית בשיבא. עבודה המאפשרת מתן בצורה כזו הם יכולים לתת שירות מתקדם למטופלי שיבא. <br /> <br /> 2. יועץ ללא תמורה לענף שר&quot;פ של חיל רפואה בצה&quot;ל ללא תמורה בכל העשור האחרון. על כך ניתנה הכרת תודה מחיל רפואה. עבודה זו מסייעת לחיל רפואה קביעת זכאותם של חיילים לבצוע בדיקות גנטיות במסגרת סל השירותים המתבקשים לבצע בדיקות גנטיות מרופאים ברחבי הארץ. <br /> <br /> 3. אני יועץ גנטי ללא תמורה לעמותות חרדיות המספקות שירותים לחרדים בבני ברק. מדי פעם מוזמן לעשות מרפאה יומית למקרים מיוחדים שהם אוספים לי לראות. רבנים רבים נעזרים לסיוע בשידוכים של בעלי מחלות גנטיות. כל השירות הזה הינו שירות לקהילה ללא תמורה.<br /> <br /> 4. פיתוח בכסף אישי לטובת הקהילה תוכנות לניתוח מועמדים להעלאה בדרגה אקדמית באוניברסיטת תל אביב בפקולטה לרפואה. כל התכנון של התוכנה ומרכיביה, כתיבת התוכנה, העמדת השרתים, תמיכה מקצועית, עידכונים וכדומה נעשים בהתנדבות מלאה על אף העלות לפיתוח ואחזקת התוכנה הממומן במימון עצמי.השירות מסייע לוועדת המינויים להשוות בין מועמדים לעליה בדגות השונות בסולם האקמי על פי מספר מאמרים מהמינוי הקודם, ה-impact factor של העיתונים ומקום המחבר ברשימת החוקרים במאמר. שירות זה נמשך כבר מעל 10 שנים, תרם ותורם אבות לקהילת אלפי הרופאים של אוניברסיטת תל אביב.<br /> <br /> 5. משנת 2018 משמש כגורם הרפואי האחראי על למודי גנטיקה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל – פעילות זאת איפשרה הכרה בבית הספר לרפואה וכוללת גם מתן הרצאות ללא תמורה לסטודנטים לרפואה בשנה שנייה. זאת למרות שפרופ' שוחט ממונה לפרופ' ומחוייב רק לאוניברסיטאת תל אביב. עבודה זו הינה ללא תנאים המקובלים לרופאים מלמדים באוניברסיטה (שבתון, קרן קשרי מדע וכדומה).<br /> <br /> 6. סיוע תמורה לעורכי דין בהחלטות על מקרי תביעה גנטיים.<br /> <br /> 7. כתיבת ספר רפואת ילדים יחד עם פרופסור שי אשכנזי. הספר מתעדכן כל 4 שנים. הוא משמש ספר הלימוד לכל הסטודנטים לרפואה, רופאי מחלקות הילדים, רופאי משפחה, אחיות ועוד. העבודה בעידכון ההוצאות של ספר זה לוקחות זמן רב ויקר אבל אני רואה בזה שליחות לטובת הקהילה הרפואית בארץ.<br /> <br /> 8. כתיבת אנציקלופדיה גנטית (וגם ספר &quot;הכל גנטיקה&quot;) שנועד לשרת את קהל הרופאים והציבור הרחב בהבנת מצבים רפואיים גנטים. האנציקלופדיה מכונה &quot;גנופדיה&quot;. כולל כתיבה ועידכון שוטף כבר מעל 10 שנים. אנציקלופדיה זו הינה תרומה ללא כל רווח, ללא פירסומות באתר. https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</div> Fri, 22 Apr 2022 21:00:54 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%27_%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98