Genopedia - פרופ' מוטי שוחט - שינויים אחרונים [He]

טקסטים נוספים מתחלפים

Motti — Sun, 14 Jun 2026 15:14:27 GMT

דף חדש

עובר ממין נקבה שנמצא עם שינוי c.2792dup בגן NRXN1. זה מורש מאמא בריאה לחלוטין. מה הסיכון שלו לסבול מאוטיזם או פיגור שכלי?

שינויים הטרוזיגוטיים בגן NRXN1 מאופיינים בחדירות נמוכה (incomplete penetrance), כלומר רוב הנשאים אינם מפתחים הפרעות התפתחותיות משמעותיות. העובדה שהאם בריאה לחלוטין תומכת בכך, אך אינה מבטלת את הסיכון לעובר.

הסיכון לאוטיזם או פיגור שכלי

בקבוצות שנבדקו קלינית (כלומר, ילדים שהופנו לבדיקה גנטית בגלל תסמינים), שינויים אקסוניים הטרוזיגוטיים ב-NRXN1 נמצאו קשורים ל:
[1]

פיגור שכלי בינוני עד חמור: 77-92%

הפרעות בספקטרום האוטיסטי: 43-70%

אפילפסיה: 14-53%

היפוטוניה: 38-47%

ADHD: 9-41%

עם זאת, נתונים אלה אינם משקפים את הסיכון האמיתי מכיוון שהם מבוססים על אוכלוסייה שכבר הופנתה לבדיקה בגלל תסמינים קליניים (ascertainment bias).

נתונים חשובים על חדירות

מחקרי מקרה-ביקורת מצאו ש:
[1]

שינויים אקסוניים ב-NRXN1 נמצאים ב-0.18% מהמקרים הקליניים לעומת 0.02% באוכלוסיית הביקורת הבריאה

שינויים הטרוזיגוטיים נמצאו גם בהורים בריאים, אחים בריאים ובקבוצות ביקורת בריאות

יחס הסיכויים (OR) הוא 10.3, כלומר השינוי מגביר את הסיכון פי 10 בערך, אך אינו גורם ודאי למחלה

גורמים המשפיעים על הביטוי הקליני:
[1]

גורמים גנטיים נוספים (מוטציות או CNVs נוספים)

גורמים סביבתיים, במיוחד בתקופה הטרום-לידתית

אירועים סטוכסטיים

נשאים בריאים עשויים להציג תכונות תת-קליניות כמו חרדה, אימפולסיביות, או אינטליגנציה גבולית, אך ללא הפרעה התפתחותית משמעותית.
[1]

המלצות

ייעוץ גנטי מפורט - חשוב לברר האם קיימים שינויים גנטיים נוספים בעובר (CNVs או מוטציות אחרות) שעלולים להשפיע על הפרוגנוזה

הערכה נוירופסיכולוגית של האם - למרות שהיא נחשבת בריאה, ייתכנו תכונות תת-קליניות שלא זוהו

מעקב התפתחותי צמוד לאחר הלידה - גילוי מוקדם של סימני אזהרה והתערבות התנהגותית מוקדמת במידת הצורך
[1]

לסיכום: לא ניתן לחזות בוודאות את התוצאה הקלינית. הסיכון מוגבר משמעותית לעומת האוכלוסייה הכללית, אך רוב הנשאים של שינויים הטרוזיגוטיים ב-NRXN1 אינם מפתחים הפרעות התפתחותיות חמורות. העובדה שהאם בריאה היא סימן מעודד, אך אינה מבטלת את הסיכון.

'''- מידע נוסף על הבדיקות הגנטיות המשלימות המומלצות לעובר כדי לשפר את הערכת הסיכון'''

בדיקות גנטיות משלימות מומלצות לעובר עם שינוי NRXN1:

1. בדיקת האלל השני של NRXN1 (רצף מלא)

חשוב במיוחד - יש לבצע רצף DNA מלא של האלל השני (הבריא) של NRXN1 כדי לשלול מוטציות נקודתיות או הכנסות/מחיקות קטנות מאוד שלא מתגלות בבדיקות CNV רגילות. זה קריטי במיוחד אם העובר יציג לאחר הלידה עיכוב פסיכומוטורי חמור מוקדם בהקשר של תסמונת דמוית Pitt-Hopkins (Pitt-Hopkins-like syndrome 2).
[1]

הסבר: מוטציות בי-אללליות (compound heterozygous) ב-NRXN1 גורמות לפנוטיפ חמור הרבה יותר מאשר מוטציות הטרוזיגוטיות בודדות. במקרים כאלה, 53.84% מהחולים סובלים מאפילפסיה עם התקפים מוכללים.
[2]

2. Chromosomal Microarray Analysis (CMA) - בדיקת CNVs נוספים

מומלץ מאוד - יש לבצע בדיקת מיקרו-מערך כרומוזומלי מלאה כדי לזהות CNVs (copy number variations) נוספים בגנום שעלולים לשמש כ"מכה שנייה" (second-hit) ולהחמיר את הפנוטיפ.
[1][3]

הסבר: מחקרים מראים ש-NRXN1 deletions לבדם לרוב אינם מספיקים לגרום למחלה קלינית. גורמי סיכון גנטיים נוספים פועלים באופן סינרגיסטי עם השינוי ב-NRXN1 ודוחפים את חומרת הפנוטיפ מעל הסף הקליני. נשאי מחיקות אינטרוניות ב-NRXN1 נמצאו פי 2 יותר עם CNV קליני נוסף בהשוואה לנשאי מחיקות אקסוניות.
[1]

3. Clinical Exome Sequencing (CES) או Whole Exome Sequencing (WES)

שיקול לבחינה - בדיקת אקסום קליני או מלא יכולה לזהות:

וריאנטים נדירים בגנים נוספים הקשורים להפרעות נוירו-התפתחותיות

וריאנטים בגנים סינפטיים אחרים (כמו NRXN2, NRXN3, NLGN1-4) שעלולים להשפיע על הפנוטיפ
[4]

מוטציות נקודתיות שלא מתגלות ב-CMA

4. בדיקת הרקע הגנטי של האם

מומלץ - למרות שהאם נחשבת בריאה, כדאי לשקול:

הערכה נוירופסיכולוגית מפורטת - לזהות תכונות תת-קליניות (חרדה, אימפולסיביות, קשיי למידה קלים)

בדיקת CNVs נוספים אצל האם - כדי לראות אם יש לה גורמי סיכון גנטיים נוספים שלא עברו לעובר (או להיפך)

5. בדיקות ספציפיות לפי סוג השינוי

השינוי c.2792dup הוא מוטציה נקודתית (frameshift) ולא מחיקה. חשוב לדעת:

האם השינוי משפיע על טרנסקריפט α או β של NRXN1

באיזה אקסון השינוי נמצא - מחיקות המערבות אקסונים 1-6 קשורות יותר לאפילפסיה (71.42% עם אפילפסיה גנטית מוכללת)
[2]

האם השינוי צפוי לגרום ל-nonsense-mediated decay או לחלבון קטום

סיכום עדיפויות הבדיקות:

רצף מלא של האלל השני של NRXN1 (עדיפות ראשונה)

CMA לזיהוי CNVs נוספים (עדיפות ראשונה)

Clinical/Whole Exome Sequencing (שיקול חזק)

הערכה גנטית והתנהגותית של האם (מומלץ)

הערה חשובה: נשאי מחיקות אינטרוניות ב-NRXN1 נמצאו עם CNV קליני נוסף פי 2 יותר מנשאי מחיקות אקסוניות, מה שמדגיש את החשיבות של חיפוש אחר גורמים גנטיים נוספים.

כדי לקבוע האם השינוי c.2792dup משפיע על טרנסקריפט α או β של NRXN1, יש צורך במידע נוסף על מיקום האקסון המדויק.

המבנה הגנומי של NRXN1:

NRXN1-α: הפרומוטר נמצא לפני אקסון 1, והטרנסקריפט כולל אקסונים 1-24 (או 1-23 בחלק מהאיזופורמים)
[1]

NRXN1-β: הפרומוטר נמצא באינטרון 17 של האיזופורם בן 23 האקסונים, והטרנסקריפט הקצר יותר מתחיל מאקסון 18 ואילך
[1]

כלל קריטי להבנה:

מוטציות באקסונים 1-17 (לפני הפרומוטר של β) → משפיעות רק על NRXN1-α

מוטציות באקסונים 18-24 (אחרי הפרומוטר של β) → משפיעות גם על α וגם על β

מה צריך לברר:

באיזה אקסון נמצא השינוי c.2792dup?

אם הדוח הגנטי מציין את מספר האקסון, זה יקבע מיד את התשובה

אם לא, יש לבקש מהמעבדה הגנטית לציין זאת

על איזה טרנסקריפט התבססה המספור?

יש מספר טרנסקריפטים שונים של NRXN1 עם מספור אקסונים שונה

חשוב לדעת את מספר הטרנסקריפט (למשל ENST00000404971.5 או NM004801)

משמעות קלינית של ההבדל:

אם השינוי משפיע רק על α:

α-neurexins חיוניים יותר - עכברים ללא α-neurexins מתים ביום הראשון לאחר הלידה, בעוד שעכברים ללא β-neurexins שורדים
[1]

α-neurexins מאוד משומרים אבולוציונית, בעוד ש-β-neurexins פחות
[1]

פוטנציאל לחומרה גבוהה יותר

אם השינוי משפיע גם על β:

משפיע על שני האיזופורמים

עלול להיות השפעה רחבה יותר על תפקוד הסינפסה

α ו-β יש תפקידים שונים בהעברה סינפטית בגלל דפוסי אינטראקציה שונים עם ליגנדים
[1]

המלצה מעשית:

צור קשר עם המעבדה הגנטית ובקש:

מספר האקסון המדויק שבו נמצא c.2792dup

מספר הטרנסקריפט שעליו התבסס המספור

האם השינוי צפוי להשפיע על α בלבד או גם על β

מידע זה קריטי להערכת הסיכון ולתכנון המעקב ההתפתחותי.

האם יש לך גישה לדוח הגנטי המלא שבו מצוין מספר האקסון?

השינוי c.2792dup באקסון 14 של טרנסקריפט NM001330708.2 משפיע </em>רק על NRXN1-α ולא על NRXN1-β.__

הסבר:

טרנסקריפט NM001330708.2 הוא אחד מהטרנסקריפטים הארוכים של NRXN1 המקודד ל-α-neurexin. הגן NRXN1 מכיל 24 אקסונים (23 מקודדים) בטרנסקריפט הארוך.
[1]

המבנה הגנומי הקריטי:

NRXN1-α: מתחיל מאקסון 1 וכולל את כל 24 האקסונים

NRXN1-β: הפרומוטר שלו נמצא באינטרון שבין אקסונים 17-18, והטרנסקריפט מתחיל מאקסון 18 ואילך

מכיוון שהשינוי נמצא באקסון 14 (לפני הפרומוטר של β), הוא משפיע אך ורק על α-neurexin.

המשמעות הקלינית:

α-neurexins הם קריטיים יותר מבחינה ביולוגית:

עכברים ללא α-neurexins מתים ביום הראשון לאחר הלידה, בעוד שעכברים ללא β-neurexins שורדים
[2]

α-neurexins משומרים מאוד אבולוציונית בחולייתנים, בעוד ש-β-neurexins פחות משומרים
[2]

α-neurexins מכילים 6 דומיינים LNS עם 3 דומיינים EGF, בעוד ש-β-neurexins מכילים רק דומיין LNS אחד
[2]

השלכות על הסיכון:

מוטציות frameshift באקסונים המקודדים ל-α-neurexin בלבד (כמו אקסון 14) עלולות:

לגרום ל-haploinsufficiency של α-neurexin - ירידה ברמות החלבון התקין

לייצר איזופורמים חריגים שעלולים לפעול כ-gain-of-function שלילי
[3-4]

להשפיע על יותר מ-1,000 איזופורמים שונים של α-neurexin שנוצרים דרך splicing אלטרנטיבי
[5-6]

עובדה חשובה נוספת:

מחקרים הראו שמוטציות ב-NRXN1 יכולות לגרום לירידה של יותר מ-50% באיזופורמים תקינים ולייצור עשרות איזופורמים חריגים מהאלל הפגום. ההשפעה הפנוטיפית תלויה הן בירידה באיזופורמים תקינים והן בנוכחות איזופורמים מוטנטיים.
[3]

לסיכום: השינוי משפיע רק על α-neurexin, שהוא האיזופורם החיוני והמשומר יותר, מה שעשוי להסביר את הקשר החזק בין מוטציות ב-NRXN1 להפרעות נוירו-התפתחותיות.
[2][7-8]

כן, יש מחקרים המציגים את התחלואה במקרים של מוטציות נקודתיות הטרוזיגוטיות ב-NRXN1, והקשר ל-Pitt-Hopkins נובע מבלבול בין שתי ישויות שונות לחלוטין.

ההבחנה הקריטית:

1. מוטציות הטרוזיגוטיות ב-NRXN1 (כמו במקרה שלך):

אינן גורמות ל-Pitt-Hopkins-like syndrome 2

קשורות לסיכון מוגבר להפרעות נוירו-התפתחותיות עם חדירות לא מלאה (incomplete penetrance)

נמצאות גם אצל הורים בריאים לחלוטין

2. מוטציות ביאללליות (הומוזיגוטיות או compound heterozygous) ב-NRXN1:

אלו בלבד גורמות ל-Pitt-Hopkins-like syndrome 2 (OMIM #614325)

מצב רצסיבי חמור עם פנוטיפ קבוע וחמור

הסבר לבלבול ב-ClinVar:

ב-ClinVar, וריאנטים מסוג LOF ב-NRXN1 מסומנים כ-"Pitt-Hopkins-like syndrome 2" כי זו המחלה הרצסיבית הקשורה לגן, אך זה לא אומר שהטרוזיגוטים חולים במחלה זו. זה רק מציין את הפוטנציאל הפתוגני של האלל במצב ביאללי.

המחקר המקיף ביותר על מוטציות הטרוזיגוטיות:

מחקר סיסטמטי מקיף מ-2020 על ידי Castronovo ועמיתיו בדק את הפנוטיפ של מוטציות הטרוזיגוטיות ב-NRXN1:
[1]

ממצאים עיקריים באוכלוסייה קלינית עם מוטציות הטרוזיגוטיות:

פיגור שכלי בינוני עד חמור: 77-92%

אוטיזם (ASD): 43-70%

ADHD: 9-41%

אפילפסיה: 14-53%

היפוטוניה שרירית: 38-47%

חרדה: 6-7%

סכיזופרניה: 5%

אך - חדירות לא מלאה:

המחקר מדגיש שמוטציות הטרוזיגוטיות נמצאו גם בהורים בריאים, אחים בריאים ובקרות בריאות. השוואה בין מקרים לקרות הראתה:
[1]

שכיחות במקרים: 0.18%

שכיחות בקרות: 0.02%

OR = 10.3 (95% CI: 7.03-15.06, P < 0.0001)

משמעות: מוטציות הטרוזיגוטיות מגדילות סיכון פי 10, אך רוב הנשאים אינם חולים.

מחקר תפקודי חשוב:

מחקר על תאי גזע אנושיים מ-2015 הראה שמוטציות הטרוזיגוטיות ב-NRXN1
[2] אכן פוגעות בתפקוד הסינפטי - ספציפית בשחרור נוירוטרנסמיטרים - גם במצב הטרוזיגוטי. זה מסביר את הפתוגניות, אך לא את החדירות הלא מלאה.

הסבר לחדירות הלא מלאה:

המחקר מציע שלושה מנגנונים:
[1]

גורמי סיכון גנטיים נוספים - שכיחות מוגברת של CNVs פתוגניים נוספים בחולים עם מוטציות ב-NRXN1

גורמים סביבתיים - במיוחד פרנטליים

אירועים סטוכסטיים לא נוחים

נשאים "בריאים" - האם באמת בריאים?

המחקר מציע שנשאים "לא מושפעים" עשויים בכל זאת להציג:
[1]

חרדה תת-קלינית

תכונות דיסאקזקוטיביות (אימפולסיביות)

אינטליגנציה נמוכה-גבולית

הפרעות אישיות תלותיות

המלצה קלינית:

המחקר ממליץ על הערכה נוירופסיכולוגית ופסיכיאטרית לכל נשאי מוטציות ב-NRXN1 לפני מתן ייעוץ גנטי.
[1]

לסיכום עבור המקרה שלך:

השינוי c.2792dup הטרוזיגוטי:

אינו גורם ל-Pitt-Hopkins-like syndrome 2 (שדורש מוטציה ביאללית)

מגדיל סיכון פי 10 להפרעות נוירו-התפתחותיות

אך רוב הנשאים בריאים (כולל האם במקרה שלך)

מצריך מעקב התפתחותי אחר הלידה

'''המאמר של Castronovo מציג השוואה בין מאמרים במקרים שהיה חסר של אקסונים בגן זה. אני מחפש מאמרים שבדקו שינויים נקודתיים מסוג LOF בגן זה'''

צודק - מחקר Castronovo התמקד בעיקר במחיקות אקסוניות (CNVs). הספרות על שינויים נקודתיים מסוג LOF (nonsense/frameshift) ב-NRXN1 היא מוגבלת יותר, אך קיימת.

הנתונים העיקריים על שינויים נקודתיים:

1. מסד הנתונים HGMD (2023):

לפי מחקר Gerik-Celebi מ-2024, מתוך 491 וריאנטים ב-NRXN1 המדווחים ב-HGMD Professional 2023.2, 83 הם missense/nonsense (כ-17%). וריאנטים אלו קשורים בעיקר ל-ASD ו-ID/DD.
[1]

2. מקרים ספציפיים של שינויים נקודתיים:

המחקר של Gerik-Celebi מתאר שני מקרים עם missense variants הטרוזיגוטיים:

c.190C>T (p.Arg64Cys) - ילד בן 7 עם ASD, מסומן ב-ClinVar כקשור ל-Pitt-Hopkins-like syndrome 2
[1]

c.1679C>T (p.Thr560Ile) - חולה עם ID/DD ואפילפסיה, מורש מאם עם היסטוריה של אפילפסיה
[1]

3. מחקר תפקודי על מוטציות הטרוזיגוטיות:

המחקר של Pak ועמיתיו (2015) הוא המחקר התפקודי המרכזי שבדק ישירות את ההשפעה של מוטציות הטרוזיגוטיות ב-NRXN1:
[2]

השתמשו בתאי גזע אנושיים (human ESCs) עם מוטציות conditional heterozygous ב-NRXN1

שתי מוטציות שונות נבדקו (לא מפורט אם nonsense/frameshift, אך מדובר ב-"inactivation")

ממצא מרכזי: שתי המוטציות ההטרוזיגוטיות פגעו באופן סלקטיבי בשחרור נוירוטרנסמיטרים ללא שינוי בדיפרנציאציה נוירונלית או ביצירת סינפסות

המוטציות הגדילו את רמות CASK, חלבון scaffolding סינפטי קריטי

4. סקירה עדכנית (2026):

סקירה של Liu ועמיתיו מפברואר 2026 מתארת את המנגנונים המולקולריים של וריאנטים גנטיים ב-NRXN1:
[3]

מתמקדת ב-deletions ו-alternative splicing כמנגנונים עיקריים

מציעה "isoform-dependent excitation-inhibition imbalance hypothesis" לאוטיזם

מדגישה שגם סכיזופרניה וגם ASD כוללים deletions ו-alternative splicing של NRXN1

5. הבעיה המתודולוגית:

רוב המחקרים הגדולים השתמשו ב-array-CGH או SNP arrays שמזהים בעיקר CNVs (מחיקות/כפילויות), ולא sequencing שמזהה שינויים נקודתיים. לכן:
[4]

הנתונים על CNVs הרבה יותר נרחבים

הנתונים על SNVs (single nucleotide variants) מוגבלים יותר

רק בשנים האחרונות, עם התפשטות ה-WES/WGS, מתחילים לזהות יותר שינויים נקודתיים

6. האם יש הבדל בפנוטיפ?

אין עדות ברורה להבדל פנוטיפי בין CNVs לשינויים נקודתיים מסוג LOF:

שניהם צפויים לגרום ל-haploinsufficiency (אובדן תפקוד של אלל אחד)

המחקר התפקודי של Pak הראה שמוטציות הטרוזיגוטיות כן פוגעות בתפקוד הסינפטי
[2]

החדירות הלא מלאה אופיינית לשני סוגי המוטציות

7. הסיכון הכמותי:

על בסיס הנתונים הקיימים (בעיקר מ-CNVs, אך ככל הנראה רלוונטי גם ל-SNVs):

OR = 10.3 להפרעות נוירו-התפתחותיות
[5]

שכיחות בחולים: 0.18% vs בקרות: 0.02%
[5]

בפופולציה קלינית: 77-92% פיגור שכלי, 43-70% ASD
[5]

לסיכום:

הספרות על שינויים נקודתיים מסוג LOF ב-NRXN1 מוגבלת יותר מאשר על CNVs, אך:

המנגנון הפתוגני זהה (haploinsufficiency)

המחקר התפקודי מאשר שמוטציות הטרוזיגוטיות פוגעות בתפקוד
[2]

הפנוטיפ צפוי להיות דומה לזה של CNVs

החדירות הלא מלאה נשמרת (כפי שרואים באם הבריאה במקרה שלך)

אספקטים עתידיים

Motti — Sun, 14 Jun 2026 14:02:26 GMT

שיבוט -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 14:02, 14 ביוני 2026
שורה 17:		שורה 17:
	== [[שיבוט]] ==		== [[שיבוט]] ==

-	- מה ניתן להפיק ממנו לצרכי ~~רפאואה~~?	+	- מה ניתן להפיק ממנו לצרכי רפ
		+	אואה?
		+	[[טקסטים נוספים מתחלפים]]

סרטן שד ו/או שחלה

Motti — Sun, 14 Jun 2026 12:48:47 GMT

אבחון טרום השרשה של מוטציות בגן BRCA: -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:48, 14 ביוני 2026
(גרסה אמצעית אחת לא מוצגת.)
שורה 327:		שורה 327:

	בישראל נכנסה בדיקת המוטציה הזו לסל.		בישראל נכנסה בדיקת המוטציה הזו לסל.
		+
		+
		+	== תוספות מיוחדות ==
		+
		+
		+	מוטציות LOF הטרוזיגוטיות ב-BRIP1 אינן מעלות באופן מובהק את הסיכון לסרטן שד, אך מעלות משמעותית את הסיכון לסרטן שחלות.
		+
		+	סיכון לסרטן שד
		+
		+	המחקרים הגדולים ביותר לא מצאו קשר מובהק בין מוטציות ב-BRIP1 לסרטן שד. במחקר BCAC (הגדול ביותר), שכלל 86 נשאות מוטציה בקרב חולות סרטן שד (0.18%) לעומת 75 בקבוצת הביקורת (0.14%), יחס הסיכויים היה 1.1 (95% CI: 0.8-1.5, p=0.54) - כלומר, אין עלייה מובהקת בסיכון. מחקרים קודמים שדיווחו על קשר חלש (OR כ-2) התבססו על מדגמים קטנים יותר.
		+	[1-3]
		+
		+
		+	Figure 1. Odds Ratio Between Combined Pathogenic Variants in Each Gene and Breast Cancer Among White Women With Breast Cancer and Reference Controls
		+	Associations Between Cancer Predisposition Testing Panel Genes and Breast Cancer. JAMA Oncol. September 1, 2017.
		+	Content used under license from the JAMA Network®
		+	© American Medical Association
		+
		+	חשוב לציין שאם נמצא קשר כלשהו, הוא מוגבל ל-triple-negative breast cancer (TNBC) בדרגה גבוהה, אך גם זה שנוי במחלוקת.
		+	[1]
		+
		+	סיכון לסרטן שחלות
		+
		+	מוטציות LOF ב-BRIP1 מעלות משמעותית את הסיכון לסרטן שחלות:
		+
		+	OR = 20.97 (95% CI: 12.02-36.57) במקרים משפחתיים
		+	[5]
		+
		+	OR = 29.91 (95% CI: 14.99-59.66) בסרטן שחלות מאוחר
		+	[5]
		+
		+	הסיכון המצטבר מוערך ב-5-15% עד גיל 80
		+	[1]
		+
		+	גיל האבחון החציוני הוא 65 שנים - דומה לאוכלוסייה הכללית
		+	[1]
		+
		+	הסוג ההיסטולוגי הקשור הוא high-grade serous ovarian cancer.
		+	[1]
		+
		+	המלצות מעקב וניהול - לפי ACMG 2025
		+
		+	לגבי שד:
		+
		+	אין צורך במעקב מוגבר מעבר למה שמתחייב מההיסטוריה המשפחתית
		+	[1]
		+
		+	אין המלצה לכריתת שד מונעת - לא פרופילקטית ולא קונטרלטרלית במקרה של אבחנה
		+	[1]
		+
		+	המעקב צריך להיות מבוסס על גורמי סיכון אישיים ומשפחתיים בלבד
		+	[1]
		+
		+	לגבי שחלות:
		+
		+	מעקב אינו מומלץ - אין יעילות מוכחת לסקר שחלות
		+	[1]
		+
		+	כריתת שחלות ושפופרות מונעת (RRSO) מומלצת בגיל 50 בערך
		+	[1]
		+
		+	ניתן לשקול לפני גיל 50 על בסיס הערכת סיכון אישית, היסטוריה משפחתית, ותהליך קבלת החלטה משותף
		+	[1]
		+
		+	הניתוח צריך להתבצע לפי פרוטוקול SEE-FIM (בדיקה מקיפה של הפימבריה)
		+	[1]
		+
		+	סלפינגקטומיה אופורטוניסטית (הסרת שפופרות בלבד) בגיל צעיר יותר עם דחיית הסרת השחלות לגיל 50 נחקרת כעת במחקרים פרוספקטיביים
		+	[1]
		+
		+	סיכום מעשי
		+
		+	לאישה בת 50 עם מוטציית LOF ב-BRIP1:
		+
		+	אין צורך בכריתת שד מונעת
		+
		+	יש לשקול RRSO בקרוב (בגיל זה בדיוק מתחילה ההמלצה)
		+
		+	מעקב שד לפי היסטוריה משפחתית בלבד
		+
		+	אין תועלת במעקב שחלות

המוכרומטוזיס

Motti — Thu, 04 Jun 2026 15:05:31 GMT

'''הצורה המבוגרת - זו הצורה השכיחה''' -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 15:05, 4 ביוני 2026
(גרסה אמצעית אחת לא מוצגת.)
שורה 9:		שורה 9:
	הקריטריונים לאבחנה:		הקריטריונים לאבחנה:

-	1. רמת transferrin-iron-saturation הינה 45% או יותר. כעיקרון היות והטרנספרין הינו החלבון העיקרי הנושא את הברזל~~, ניתן להעזר בחלוקת רמת הברזל בדם ברמת הטרנספרין בכדי לקבל ערך זה~~.	+	1. רמת transferrin-iron-saturation הינה 45% או יותר. כעיקרון היות והטרנספרין הינו החלבון העיקרי הנושא את הברזל.

-	2. רמת פריטין מוגברת מעל הערך העליון - בגברים מעל 300ng/mL ובנקבות מעל 200ng/mL . ערך הפריטין אינו ספציפי והוא עולה בהרבה מחלות כבד - לכן קריטריון זה אינו מספיק בכדי לחשוד דווקא בהמוכרומטוזיס.	+	ניתן להעזר בחלוקת רמת הברזל בדם ברמת הטרנספרין בכדי לקבל ערך זה. באופן הבא: סטורציית טרנספרין ב-% = (ברזל בסרום / TIBC) × 100.
		+	כאשר: ברזל בסרום = רמת הברזל בדם. ו- (Total Iron Binding Capacity) TIBC (μg/dL) = טרנספרין (mg/dL) × 1.389.
		+
		+	2. רמת פריטין מוגברת מעל הערך העליון - בגברים מעל 300ng/mL ובנקבות מעל 200ng/mL . ערך הפריטין אינו ספציפי והוא עולה בהרבה מחלות כבד - לכן קריטריון זה אינו מספיק בכדי לחשוד דווקא בהמוכרומטוזיס. ערך זה גבוה יותר באנשים שמנים.

	3. איתור 2 מוטציות באדם הנבדק בגן HFE (מקרב המוטציות השכיחות).		3. איתור 2 מוטציות באדם הנבדק בגן HFE (מקרב המוטציות השכיחות).