Genopedia - פרופ' מוטי שוחט - שינויים אחרונים [He]

חדירות של מחלות גנטוית

Motti — Sun, 19 Apr 2026 18:49:50 GMT

'' דוגמאות לחדירות של גנים התורשה הורשה האחוזה בכרומוזום ה-X '' -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 18:49, 19 באפריל 2026
שורה 73:		שורה 73:
	בקרב אשכנזים יש וריאנט שכיח יחסית c.1597A>C (p.Lys533Gln) שמתואר ב-database כפתוגני - בפועל הבעיה היא כנראה שיש בוריאנט כזה ביטוי מעבתי מטבולי שמתגלה בסקר ילודים, אבל בחיי היום יום אינו בא לידי מחלה - ידועים לפחות 7 זכרים מבוגרים בריאים (לפחות לא אובחנה אצלם מחלה - אף שלא כולם נבדקו בקפידה מטבולית). עד כה לא ידוע על חולה (ביטוי קליני קלאסי של המחלה הזו).		בקרב אשכנזים יש וריאנט שכיח יחסית c.1597A>C (p.Lys533Gln) שמתואר ב-database כפתוגני - בפועל הבעיה היא כנראה שיש בוריאנט כזה ביטוי מעבתי מטבולי שמתגלה בסקר ילודים, אבל בחיי היום יום אינו בא לידי מחלה - ידועים לפחות 7 זכרים מבוגרים בריאים (לפחות לא אובחנה אצלם מחלה - אף שלא כולם נבדקו בקפידה מטבולית). עד כה לא ידוע על חולה (ביטוי קליני קלאסי של המחלה הזו).

		+	בקרב בוכרים יש וריאנט שכיח יחסית c.1253G>A (p.Arg418Gln) שמתואר ב-database כפתוגני - בפועל הבעיה היא כנראה שיש בוריאנט כזה ביטוי מעבתי מטבולי שמתגלה בסקר ילודים, אבל בחיי היום יום אינו בא לידי מחלה - ידועים 2 זכרים בריאים מבוגרים (אחד ב-gnomAD ואחד בן כ-70 במשפחה ישראלית) (לפחות לא אובחנה אצלם מחלה - אף שלא כולם נבדקו בקפידה מטבולית). עד כה לא ידוע על חולה (ביטוי קליני קלאסי של המחלה הזו).

	'''4. הגן MeCP2 - שמוטציות בו גורמות ל-Rett syndrome :'''		'''4. הגן MeCP2 - שמוטציות בו גורמות ל-Rett syndrome :'''

בדיקות גנטיות - סקר לנשאות מחלות תורשתיות

Motti — Tue, 14 Apr 2026 08:59:35 GMT

מחלות ייחודיות לפי מוצא בישראל -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 08:59, 14 באפריל 2026
(2 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.)
שורה 1,053:		שורה 1,053:
	117 Hypertophic Cardiomyopathy GATC c.233T>G		117 Hypertophic Cardiomyopathy GATC c.233T>G

-	118 Gaucher Disease Type 1 GBA ~~c.1604G>A~~	+	118 Gaucher Disease Type 1 GBA
	, c.84dupG		, c.84dupG
	, c.1448T>C		, c.1448T>C
	, c.1342G>C		, c.1342G>C
	, c.1297G>T		, c.1297G>T
-	, c.1226A>G
	, c.115+1G>A		, c.115+1G>A
		+	''', c.1604G>A'''
		+	''', c.1226A>G'''

	119 GLUTARIC ACIDEMIA I; GA1 GCDH c.505+1G>A		119 GLUTARIC ACIDEMIA I; GA1 GCDH c.505+1G>A

חדירות של מחלות גנטוית

Motti — Mon, 06 Apr 2026 11:32:38 GMT

חדירות מוטציות המצויות בסקר משרד הבריאות לנשאות של מחלות תורשתיות: -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 11:32, 6 באפריל 2026
(3 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.)
שורה 90:		שורה 90:

	ראה פרוט [[על המחלות הגנטיות]] - הפרוט על החדירות מפורט בדף של כל מחלה לחוד. כאן נפרט רק דוגמאות שאין להם דף נפרד בגנופדיה.		ראה פרוט [[על המחלות הגנטיות]] - הפרוט על החדירות מפורט בדף של כל מחלה לחוד. כאן נפרט רק דוגמאות שאין להם דף נפרד בגנופדיה.
		+
		+	== חדירות מוטציות המצויות בסקר משרד הבריאות לנשאות של מחלות תורשתיות: ==
		+
		+	גן / שילוב המוטציות / הערכתי
		+
		+	GJB2
		+
		+	אצל בן הזוג נמצאה המוטציה c.35delG אצל בת הזוג המוטציה p.Val37Ile . המוטציה del35g קשורה בליקוי שמיעה חמור (Zelante et al., 1997; Estivill et al., 1998). . המוטציה c.109G>A p.Val37Ile שאותרה אצל צליל מקושרת ללקות שמיעה בדרגה קלה עד בינונית. ממחקרים נראה כי שילוב של מוטציה זו-p.Val37Ile, עם מוטציה אחרת על העותק השני של הגן GJB2, יובילו ללקות שמיעה רק ב20% מהמקרים (חדירות חלקית של 20%). גם אז במרבית המקרים לקות השמיעה תהיה בדרגה קלה- בינונית כאמור ותתכן גם חד צדדית. רק במיעוט המקרים- 3-5%, שילוב של המוטציה p.Val37Ile עם מוטציה נוספת, יובילו ללקות שמיעה חמורה אשר מצריכה שימוש שתל. אין זכאות ל-PGD במקרה זה בגלל סיכון נמוך מ-10% בשל החדירות החלקית.
		+
		+	השילוב - אצל בן הזוג נמצאה המוטציה c.167delT p.Leu56Arg*fs
		+	אצל בת הזוג המוטציה c.109G>A p.Val37Ile
		+
		+	USH2A
		+
		+	השילוב c.5776+1G>A +c.12575G>A שילוב המוטציות יוביל לליקוי שמיעה וליקוי ראייה ביחד. להציע דיקור בשבוע 32
		+
		+	HEXA
		+
		+	המוטציה c.1274_1277insTAT p.Tyr427IlefsTer5 אצל שניהם
		+
		+	TYR
		+
		+	אצל שני בני הזוג c.1217C>T p.Pro406Leu יש מקרה הומוזיגוט שדווח רק על פזילה.
		+
		+	אצל שני בני הזוג c.1037-7T>A IVS2-7T>A שילוב שצפוי לגרום לביטוי יחסית מתון. ללא פגיעה משמעותית בראיה. ניתן לבצע א.ט.ל/ PGD אך לא קיימת המלצה לכך
		+
		+	שילוב - לטל : c.1A>G p.Met1Val לאור : c.1037-7T>A IVS2-7T>A יכולה להיות פגיעה בראיה שתלווה בניסתגמוס. יש מקום ל-PGD. לגבי מימון PGD- יש לבדוק מול הקופה ויתכן ולא יאושר

שינויים מזעריים בכרומוזומים

Motti — Fri, 27 Mar 2026 13:15:37 GMT

חסר או הכפלה מיזערית בחלק דיסטלי של מקטע 16p11.2

Motti — Fri, 27 Mar 2026 13:08:29 GMT

סימנים קליניים: -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 13:08, 27 במרץ 2026
שורה 16:		שורה 16:

	'''בדופליקציה:'''		'''בדופליקציה:'''
-	כנראה שאין להכפלה של המקטע השפעה מזיקה במידה משמעותית בהשוואה לאוכלוסיה כללית.	+	כנראה שאין להכפלה של המקטע השפעה מזיקה במידה משמעותית בהשוואה לאוכלוסיה כללית. הערכת הסיכון בדופליקציה הינה כ-4% לעומת 2-3% באוכלוסיה הכללית.

חסר או הכפלה מיזערית בחלק דיסטלי של מקטע 16p12.2

Motti — Fri, 27 Mar 2026 13:05:51 GMT

סימנים קליניים: -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 13:05, 27 במרץ 2026
שורה 5:		שורה 5:
	החסר מוגדר בכרומוזום 16 של כ-500K בסיסים מנקודת ציון 21.9-22.4Mb שלאורך כרומוזום 16. בחסר יש - 10 גנים - אחד מהם הוא הגן UQCRC2, אך מצויים גם הגנים PDZD9, C16orf52, VWA3A, EEF2K, POLR3E and CDR2.		החסר מוגדר בכרומוזום 16 של כ-500K בסיסים מנקודת ציון 21.9-22.4Mb שלאורך כרומוזום 16. בחסר יש - 10 גנים - אחד מהם הוא הגן UQCRC2, אך מצויים גם הגנים PDZD9, C16orf52, VWA3A, EEF2K, POLR3E and CDR2.

-	החסר מגדיל את הסיכוי לבעיות נוירוהתפתחותיות וסוגים ודרגות שונות של איחור בהתפתחות. ~~ייתכן~~ פיגור שכלי ואוטיזם ~~בסבירות של~~ כ- ~~7-15~~% - הסיכוי גדול יותר בזכרים ~~(15%)~~ או אם יש ממצאים נוספים בציפ הגנטי או חריגות משמעותית אחרת בהיריון. כמו כן הסיכון גבוה יותר אם זה לא מורש. אך ברוב המקרים זה מורש.	+	החסר מגדיל את הסיכוי לבעיות נוירוהתפתחותיות וסוגים ודרגות שונות של איחור בהתפתחות. הערכת הסיכוי לביטוי קליני משמעותי (פיגור שכלי ואוטיזם) כ-5%. הסיכוי גדול יותר בזכרים או אם יש ממצאים נוספים בציפ הגנטי או חריגות משמעותית אחרת בהיריון. כמו כן הסיכון גבוה יותר אם זה לא מורש. אך ברוב המקרים זה מורש.

	לחלק יש בעיות אחרות כמו פירכוסים, בעיות למידה. לעוד אחוז מסויים יש ספקטרום של אוטיזם.		לחלק יש בעיות אחרות כמו פירכוסים, בעיות למידה. לעוד אחוז מסויים יש ספקטרום של אוטיזם.

-	לפי הספרות השכיחות של חסר זה באוכלוסיה של ילדים עם בעיות משמעותיות בהתפתחות השכלית והתקשורתית כ- 1:600 לעומת 1:1800 באוכלוסיה הכללית. כלומר העליה היא פי 3 בסיכוי לכל הבעיות מסוג מוגבלות שכלית ואוטיזם.	+	לפי הספרות השכיחות של חסר זה באוכלוסיה של ילדים עם בעיות משמעותיות בהתפתחות השכלית והתקשורתית כ- 1:600 לעומת 1:1800 באוכלוסיה הכללית. כלומר העליה היא פי 3 בסיכוי לכל הבעיות מסוג מוגבלות שכלית ואוטיזם.

	כאמור, הביטוי אינו מלא ורוב המקרים יהיו בריאים. בכ- 5% מהמקרים הממצא הינו De-novo. ב-95% זה מורש מאחד ההורים - לרוב מאמא.		כאמור, הביטוי אינו מלא ורוב המקרים יהיו בריאים. בכ- 5% מהמקרים הממצא הינו De-novo. ב-95% זה מורש מאחד ההורים - לרוב מאמא.

שינויים מזעריים בכרומוזומים

Motti — Fri, 27 Mar 2026 12:57:44 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:57, 27 במרץ 2026
שורה 121:		שורה 121:
	\|-		\|-
	! align="right" \| הלוקוס של תסמונת פרד-ווילי או אנגלמן		! align="right" \| הלוקוס של תסמונת פרד-ווילי או אנגלמן
-	\| הכפלה \|\| 23.65-28.54 \|\| 0.2% \|\| 0.02% \|\| 100% \|\| 60% (25-100)	+	\| הכפלה \|\| 23.65-28.54 \|\| 0.2% \|\| 0.02% \|\| 100% \|\| 50% (25-100)
	\|-		\|-
	! align="right" \| 10p15.3 (הגן ZMYND11)		! align="right" \| 10p15.3 (הגן ZMYND11)
שורה 127:		שורה 127:
	\|-		\|-
	! align="right" \| 15q13.3 (הגן CHARNA7)		! align="right" \| 15q13.3 (הגן CHARNA7)
-	\| חסר \|\| 30.91-32.44 \|\| 0.26% \|\| 0.01% \|\| 25% \|\| 55% (30-70)	+	\| חסר \|\| 30.91-32.44 \|\| 0.26% \|\| 0.01% \|\| 25% \|\| 35% (30-70)
	\|-		\|-
	! align="right" \| Proximal 16p11.2 (הגן TBX6)		! align="right" \| Proximal 16p11.2 (הגן TBX6)

חסר מזערי או הכפלה בזרוע הארוכה של כרומוזום 15q13.3

Motti — Fri, 27 Mar 2026 12:57:35 GMT

סימנים קליניים: -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:57, 27 במרץ 2026
שורה 10:		שורה 10:
	'''''התסמונת של החסר:'''''		'''''התסמונת של החסר:'''''

-	השכיחות של החסר הכרומוזומלי הגדול (1.5MB) הינו 0.2%-0.3% בקרב ילדים עם פיגור שכלי או אוטיזם, לעומת 0.01% באוכלוסיה הכללית - לאחר ניטרול השפעת המופנים לבדיקה נמצא כי קיים סיכון של כ-55% לפיגור שכלי בדרגה קלה-בינונית. יש בנוסף גם לחלק בעיות נוספות כמו פירכוסים (כ-25%), אוטיזם (10%) או התנהגות אוטיסטית, וגם שכיחות יתר של מחלות נפש סכיזופרניה - 10%). מומים (כמו מומי לב) אינם שכיחים - 3%.	+	השכיחות של החסר הכרומוזומלי הגדול (1.5MB) הינו 0.2%-0.3% בקרב ילדים עם פיגור שכלי או אוטיזם, לעומת 0.01% באוכלוסיה הכללית - לאחר ניטרול השפעת המופנים לבדיקה נמצא כי קיים סיכון של כ-35% לפיגור שכלי בדרגה קלה-בינונית. יש בנוסף גם לחלק בעיות נוספות כמו פירכוסים (כ-25%), אוטיזם (10%) או התנהגות אוטיסטית, וגם שכיחות יתר של מחלות נפש סכיזופרניה - 10%). מומים (כמו מומי לב) אינם שכיחים - 3%.

שינויים מזעריים בכרומוזומים

Motti — Fri, 27 Mar 2026 12:48:56 GMT

הכפלה מזערית בזרוע הארוכה של כרומוזום 3q29

Motti — Fri, 27 Mar 2026 12:47:40 GMT

סימנים קליניים: -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:47, 27 במרץ 2026
שורה 13:		שורה 13:
	לרוב המקרים יש מידה מסויימת של איחור ובעיות בהתפתחות הדיבור. בחלק (מוערך בכ-15-20%) מוגבלות שכלית או נוירוהתפתחותית משמעותית אחרת.		לרוב המקרים יש מידה מסויימת של איחור ובעיות בהתפתחות הדיבור. בחלק (מוערך בכ-15-20%) מוגבלות שכלית או נוירוהתפתחותית משמעותית אחרת.

-	~~לחלק יש~~ היקף ראש יחסית קטן לכמחצית המקרים.	+	היקף ראש יחסית קטן יש לכמחצית המקרים.

	'''ההכפלה באיזור זה של הכרומוזומים לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים''' ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- [[CGH\|CMA]] הצ'יפ הגנטי.		'''ההכפלה באיזור זה של הכרומוזומים לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים''' ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- [[CGH\|CMA]] הצ'יפ הגנטי.

חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 3q29

Motti — Fri, 27 Mar 2026 12:45:54 GMT

מידת ביטוי המחלה: -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:45, 27 במרץ 2026
(גרסה אמצעית אחת לא מוצגת.)
שורה 11:		שורה 11:
	מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 3 של כ-1,600,000 בסיסים שלאורך כרומוזום 3. בחסר יש 20 גנים - לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני. 3 גנים נראים חשודים יותר כגורמי הסימנים הקלינים וחשובים במיוחד: FBXO14 DLG1 PAK2.		מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 3 של כ-1,600,000 בסיסים שלאורך כרומוזום 3. בחסר יש 20 גנים - לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני. 3 גנים נראים חשודים יותר כגורמי הסימנים הקלינים וחשובים במיוחד: FBXO14 DLG1 PAK2.

-	~~לכל המקרים~~ יש איחור ובעיות בהתפתחות הדיבור.	+	לאחוז גבוה מהמקרים יש איחור ובעיות בהתפתחות הדיבור.

-	~~לאחוז גבוה (הערכתנו מהספרות~~ לכ-90%~~) בסופו של דבר~~ יש פיגור שכלי ~~שלרוב הוא קל~~ או ~~בינוני.~~	+	לכ- 30% יש בעיות נוירוהתפתחותיות משמעותיות (פיגור שכלי או אוטיזם). יתכנו בעיות נפשיות.
-		+
-	~~לאחוז גבוה (להערכתנו מהספרות מעל 30%~~) ~~יש אוטיזם~~. ~~לעוד אחוז מסויים יש ספקטרום של אוטיזם.~~	+
-		+
-	~~לכ-15% יש~~ בעיות ~~נפש ובעיקר תואר דיכאון, ואף נטייה לאובדנות~~.	+

	'''סימנים נוספי בשכיחות יותר קטנה:'''		'''סימנים נוספי בשכיחות יותר קטנה:'''
שורה 35:		שורה 31:
	== מידת ביטוי המחלה: ==		== מידת ביטוי המחלה: ==

-	חדירות התסמונת ~~לא נקבעה סופית אך היא די מלאה~~ - ~~אולם~~ צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים.	+	חדירות התסמונת כ-30% - צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים.

	== המידע הגנטי המולקולרי: ==		== המידע הגנטי המולקולרי: ==

תוספת או חסר מיזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 1 - בחלק המרוחק (דיסטלי) של בנד 1q21.1

Motti — Fri, 27 Mar 2026 12:30:24 GMT

שכיחות: -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:30, 27 במרץ 2026
שורה 15:		שורה 15:
	ברוב המקרים הממצא לא ימצא בהורים הבריאים.		ברוב המקרים הממצא לא ימצא בהורים הבריאים.

-	בנתונים במעבדה גדולה בישראל: מקרב 6,800 ילדים עם מוגבלות התפתחותית משמעותית או אוטיזם נמצא חסר זה ב-13 ילדים (כ-1:525) ואילו באוכלוסיה הכללית השינוי הזה נמצא בקרב 32 מתוך 54,600 (כ-1:1600). לכן נראה לפי המידע בישראל כי חסר זה מעלה את הסיכון לפיגור שכלי או אוטיזם פי פחות מ-3-4 !! (ובהתחשב בספרות להערכתנו עד כ-10%).	+	בנתונים במעבדה גדולה בישראל: מקרב 6,800 ילדים עם מוגבלות התפתחותית משמעותית או אוטיזם נמצא חסר זה ב-13 ילדים (כ-1:525) ואילו באוכלוסיה הכללית השינוי הזה נמצא בקרב 32 מתוך 54,600 (כ-1:1600). לכן נראה לפי המידע בישראל כי חסר זה מעלה את הסיכון לפיגור שכלי או אוטיזם פי פחות מ-3-4 !! (ובהתחשב בספרות להערכתנו חדירות עד כ-10%).

	בכ-80% הממצא יימצא באחד ההורים הבריאים (ייתכן להורה זה היקף ראש מעט קטן).		בכ-80% הממצא יימצא באחד ההורים הבריאים (ייתכן להורה זה היקף ראש מעט קטן).
שורה 24:		שורה 24:
	בספרות בקרב 5,218 ילדים עם אוטיזם, פיגור שכלי, או מומים מולדים נמצאו 9 ילדים להם היתה הכפלת המקטה בגודל הזה בדיוק. הדופליקציה הספציפית הזו נמצאה במקרה בודד מקרב 4,737 אנשים בריאים ששימשו לביקורת. כלומר, לפי עבודה זו הימצאות ההכפלה הזו נמצאה מועשרת באופן ברור (פי 8) יותר בקרב קבוצת החולים.		בספרות בקרב 5,218 ילדים עם אוטיזם, פיגור שכלי, או מומים מולדים נמצאו 9 ילדים להם היתה הכפלת המקטה בגודל הזה בדיוק. הדופליקציה הספציפית הזו נמצאה במקרה בודד מקרב 4,737 אנשים בריאים ששימשו לביקורת. כלומר, לפי עבודה זו הימצאות ההכפלה הזו נמצאה מועשרת באופן ברור (פי 8) יותר בקרב קבוצת החולים.

-	בנתונים במעבדה גדולה בישראל: מקרב 3,762 ילדים עם מוגבלות התפתחותית משמעותית או אוטיזם נמצאה דיפליקציה זו ב-2 ילדים ואילו באוכלוסיה הכללית השינוי הזה נמצא בקרב 14 מתוך 27,000. לכן נראה לפי המידע בישראל כי דופליקציה זו מעלה את הסיכון לפיגור שכלי או אוטיזם פי פחות מ-2 !! (ובהתחשב בספרות להערכתנו ~~מקסימום פי 4~~).	+	בנתונים במעבדה גדולה בישראל: מקרב 3,762 ילדים עם מוגבלות התפתחותית משמעותית או אוטיזם נמצאה דיפליקציה זו ב-2 ילדים ואילו באוכלוסיה הכללית השינוי הזה נמצא בקרב 14 מתוך 27,000. לכן נראה לפי המידע בישראל כי דופליקציה זו מעלה את הסיכון לפיגור שכלי או אוטיזם פי פחות מ-2 !! (ובהתחשב בספרות להערכתנו חדירות פחות מ-5%).

	ברוב המקרים הממצא יימצא באחד ההורים הבריאים (לרוב יהיה להורה זה היקף ראש גדול וייתכן סיפור של בעיות למידה מסויימות).		ברוב המקרים הממצא יימצא באחד ההורים הבריאים (לרוב יהיה להורה זה היקף ראש גדול וייתכן סיפור של בעיות למידה מסויימות).

שינויים מזעריים בכרומוזומים

Motti — Fri, 27 Mar 2026 12:11:03 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:11, 27 במרץ 2026
(גרסה אמצעית אחת לא מוצגת.)
שורה 75:		שורה 75:
	- [[הכפלה מיזערית (דופליקציה) בכרומוזום 22q11.2]] - הכולל הגן TBX1 - אותו איזור המתאים לזה שבחסר גורם לתסמונת די-גורג'/VCF.		- [[הכפלה מיזערית (דופליקציה) בכרומוזום 22q11.2]] - הכולל הגן TBX1 - אותו איזור המתאים לזה שבחסר גורם לתסמונת די-גורג'/VCF.

-	'''- [[חסר מזערי או הכפלה מזערית באיזור המרוחק בכרומוזום 22q11.2]] ''' - שינויים אלו הינם בחלק הסופי (1/3 אחרון) של התסמונת הקלאסית של VCF או במיקום סמוך צמוד לתסמונת [[VCF]]. לא כולל איזור של הגן MAPK1.	+	'''- [[חסר מזערי או הכפלה מזערית באיזור המרוחק בכרומוזום 22q11.2]] ''' - שינויים אלו הינם בחלק הסופי (1/3 אחרון) של התסמונת הקלאסית של VCF או במיקום סמוך צמוד לתסמונת [[VCF]]. '''לא כולל איזור של הגן MAPK1'''.

-	'''- [[חסר מזערי או הכפלה מזערית באיזור המרוחק בכרומוזום 22q11.2 הכולל MAPK1]] ''' - שינויים אלו הינם במיקום קרוב אך לא צמוד ומעט מרוחק לתסמונת [[VCF]].	+	'''- [[חסר מזערי או הכפלה מזערית באיזור המרוחק בכרומוזום 22q11.2 הכולל MAPK1]] ''' - שינויים אלו הינם במיקום 22q11.21–q11.22 קרוב אך לא צמוד ומעט מרוחק לתסמונת [[VCF]].

	'''- חסר מיזערי בקצה זרוע ארוכה של כרומוזום 22q13.3''' - מדובר כאן בביטי קליני לרוב חמור - מוגבלות שיכלית, קושי ניכר ביותר בהתפתחות דיבור (קושי בביטוי של הדיבור ובמקרים קיצוניים עד העדר שפה). המקטע החסר משתנה בגודלו בין הפרטים השונים, והפיגור השכלי לרוב נובע ממעורבותו של הגן SHANK3 במקטע החסר. לחלק יש סימנים דיסמורפים קלים והיקף ראש יחסית קטן. ברוב המכריע של המקרים החסר לא ניתן לגילוי בבדיקת הקריוטיפ הסטנדרטית ודרושה בדיקת [[הצ'יפ הגנטי]] לאיתור הבעייה. בחלק מהמקרים יש מבנה טבעת לכרומוזום 22 - ואז לרוב החסר נרחב וניתן לגילוי גם בבדיקת כרומוזומים רגילה.		'''- חסר מיזערי בקצה זרוע ארוכה של כרומוזום 22q13.3''' - מדובר כאן בביטי קליני לרוב חמור - מוגבלות שיכלית, קושי ניכר ביותר בהתפתחות דיבור (קושי בביטוי של הדיבור ובמקרים קיצוניים עד העדר שפה). המקטע החסר משתנה בגודלו בין הפרטים השונים, והפיגור השכלי לרוב נובע ממעורבותו של הגן SHANK3 במקטע החסר. לחלק יש סימנים דיסמורפים קלים והיקף ראש יחסית קטן. ברוב המכריע של המקרים החסר לא ניתן לגילוי בבדיקת הקריוטיפ הסטנדרטית ודרושה בדיקת [[הצ'יפ הגנטי]] לאיתור הבעייה. בחלק מהמקרים יש מבנה טבעת לכרומוזום 22 - ואז לרוב החסר נרחב וניתן לגילוי גם בבדיקת כרומוזומים רגילה.
שורה 154:		שורה 154:
	\|-		\|-
	! align="right" \| distal 22q11.21 (הגן MAPK1)		! align="right" \| distal 22q11.21 (הגן MAPK1)
-	\| חסר \|\| 21.95-22.95 \|\| 0.54% \|\| 0.024% \|\| 85% \|\| 90% (60-~~100~~)	+	\| חסר \|\| 21.50-22.95 \|\| 0.54% \|\| 0.024% \|\| 85% \|\| 75% (60-90)
		+	\|-
		+	! align="right" \| 22q13.3 (הגן SHANK3)
		+	\| חסר \|\| 44.5–46.6 \|\| 0.54% \|\| 0.024% \|\| 85% \|\| 75% (60-90)
	\|-		\|-
	! align="right" \| pathogenic - אחר מהנ"ל		! align="right" \| pathogenic - אחר מהנ"ל
שורה 203:		שורה 206:
	\|-		\|-
	! align="right" \| distal 22q11.21 (הגן MAPK1)		! align="right" \| distal 22q11.21 (הגן MAPK1)
-	\| הכפלה \|\| 21.95-22.95 \|\| 0.2% \|\| 0.05% \|\| 20% \|\| 10% (8-30)	+	\| הכפלה \|\| 21.95-22.95 \|\| 0.2% \|\| 0.05% \|\| 20% \|\| 20% (8-30)
	\|-		\|-
	! align="right" \| probably pathogenic - אחר מהנ"ל		! align="right" \| probably pathogenic - אחר מהנ"ל

חסר מזערי או הכפלה מזערית באיזור המרוחק בכרומוזום 22q11.2 הכולל MAPK1

Motti — Fri, 27 Mar 2026 10:49:20 GMT

דף חדש: שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 22 באיזור 22q11.21-q11.23 והכולל הגן...

דף חדש

שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 22 באיזור 22q11.21-q11.23 והכולל הגן MAPK1

== שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה ==

תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים.

מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 22 של כ-1,500,000 בסיסים (לעיתים גדול מזה) שלאורך כרומוזום 22 (בסביבות תחום נקודות ציון 21,500,000-23,000,000). זהו איזור דיסטלי מרוחק מהאיזור הקשור בתסמונת די-ג'ורג'. בחסר יש מעל 20 גנים וכולל הגן MAPK1.

'''תסמונת החסר '''

תוארה תחילה רק בילדים עם בעיות התפתחות ופיגור שכלי. כיום ידוע כי הסיכון לפיגור שכלי בקרב ילדים עם חסר זה הינו כ-70-80%.
רוב המקרים (90%) הינם לא מורשים - כלומר de-novo.

'''דופליקציה (הכפלה) של המקטע הזה'''

תוארה במקרים בריאים וגם עם מוגבלות נוירוהתפתחותית. במחקרים אחרונים נראה כי ברוב המקרים שזה נמצא בעובר, מוצאים גם בהורה - אולם בכ-40% מההורים שיש להם את הדופליקציה יש עיכוב התפתחותי. יש לקחת בחשבון סיכון ביטוי (חדירות) של מוגבלויות נוירוהתפתחותיות בכ-30% מהמקרים.

== מידת ביטוי המחלה: ==

חדירות תסמונת החסר בגבולות הנ"ל גדולה - 75%.

חדירות תסמונת הדופליקציה: כ-30%.

== המידע הגנטי המולקולרי: ==

'''''הגן למחלה:''''' יתכן MAPK1 ביחד עם מכלול גנים אחרים.

== האמצעים לברור גנטי: ==

'''''בדיקה אבחנתית:'''''

'''החסר (כמו גם הדופליקציה) באיזור זה של הכרומוזומים לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים''' ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- [[CGH]] הצ'יפ הגנטי.

בדיקת [[CGH]]. אחרי שזה אותר, ניתן לבדוק הורים. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד"כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.

'''''בדיקת נשאות:'''''

כמו בדיקה אבחנתית.

'''''בדיקת העובר:'''''

כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית ([[PGD]]).

שינויים מזעריים בכרומוזומים

Motti — Fri, 27 Mar 2026 10:27:35 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 10:27, 27 במרץ 2026
שורה 75:		שורה 75:
	- [[הכפלה מיזערית (דופליקציה) בכרומוזום 22q11.2]] - הכולל הגן TBX1 - אותו איזור המתאים לזה שבחסר גורם לתסמונת די-גורג'/VCF.		- [[הכפלה מיזערית (דופליקציה) בכרומוזום 22q11.2]] - הכולל הגן TBX1 - אותו איזור המתאים לזה שבחסר גורם לתסמונת די-גורג'/VCF.

-	'''- [[חסר מזערי או הכפלה מזערית באיזור המרוחק בכרומוזום 22q11.2]] ''' - שינויים אלו הינם במיקום סמוך אך ~~שונה ומרוחק~~ לתסמונת [[VCF]].	+	'''- [[חסר מזערי או הכפלה מזערית באיזור המרוחק בכרומוזום 22q11.2]] ''' - שינויים אלו הינם בחלק הסופי (1/3 אחרון) של התסמונת הקלאסית של VCF או במיקום סמוך צמוד לתסמונת [[VCF]]. לא כולל איזור של הגן MAPK1.
		+
		+	'''- [[חסר מזערי או הכפלה מזערית באיזור המרוחק בכרומוזום 22q11.2 הכולל MAPK1]] ''' - שינויים אלו הינם במיקום קרוב אך לא צמוד ומעט מרוחק לתסמונת [[VCF]].

	'''- חסר מיזערי בקצה זרוע ארוכה של כרומוזום 22q13.3''' - מדובר כאן בביטי קליני לרוב חמור - מוגבלות שיכלית, קושי ניכר ביותר בהתפתחות דיבור (קושי בביטוי של הדיבור ובמקרים קיצוניים עד העדר שפה). המקטע החסר משתנה בגודלו בין הפרטים השונים, והפיגור השכלי לרוב נובע ממעורבותו של הגן SHANK3 במקטע החסר. לחלק יש סימנים דיסמורפים קלים והיקף ראש יחסית קטן. ברוב המכריע של המקרים החסר לא ניתן לגילוי בבדיקת הקריוטיפ הסטנדרטית ודרושה בדיקת [[הצ'יפ הגנטי]] לאיתור הבעייה. בחלק מהמקרים יש מבנה טבעת לכרומוזום 22 - ואז לרוב החסר נרחב וניתן לגילוי גם בבדיקת כרומוזומים רגילה.		'''- חסר מיזערי בקצה זרוע ארוכה של כרומוזום 22q13.3''' - מדובר כאן בביטי קליני לרוב חמור - מוגבלות שיכלית, קושי ניכר ביותר בהתפתחות דיבור (קושי בביטוי של הדיבור ובמקרים קיצוניים עד העדר שפה). המקטע החסר משתנה בגודלו בין הפרטים השונים, והפיגור השכלי לרוב נובע ממעורבותו של הגן SHANK3 במקטע החסר. לחלק יש סימנים דיסמורפים קלים והיקף ראש יחסית קטן. ברוב המכריע של המקרים החסר לא ניתן לגילוי בבדיקת הקריוטיפ הסטנדרטית ודרושה בדיקת [[הצ'יפ הגנטי]] לאיתור הבעייה. בחלק מהמקרים יש מבנה טבעת לכרומוזום 22 - ואז לרוב החסר נרחב וניתן לגילוי גם בבדיקת כרומוזומים רגילה.

חסר מזערי או הכפלה מזערית באיזור המרוחק בכרומוזום 22q11.2

Motti — Fri, 27 Mar 2026 10:21:20 GMT

מידת ביטוי המחלה: -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 10:21, 27 במרץ 2026
(2 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.)
שורה 27:		שורה 27:
	== מידת ביטוי המחלה: ==		== מידת ביטוי המחלה: ==

-	חדירות תסמונת החסר ~~גדולה~~.	+	חדירות תסמונת החסר בגבולות הנ"ל קטנה - תלויה בגודל, ובמידה וזה מורש מהורה בריא.

-	חדירות תסמונת הדופליקציה: לא נקבעה סופית אך היא ~~מוערכת בכ-10-30%- (לחומרת ביטוי קשה) אולם צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים~~.	+	חדירות תסמונת הדופליקציה: לא נקבעה סופית אך היא קטנה.

	== המידע הגנטי המולקולרי: ==		== המידע הגנטי המולקולרי: ==
שורה 50:		שורה 50:

	כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית ([[PGD]]).		כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית ([[PGD]]).
-
-
-	מאמר:
-
-	Wincent et al- Molecular syndrome, 2010
-
-	Coppinger - Hum Mol Genetic, 2009

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 13:15, 27 במרץ 2026
(גרסה אמצעית אחת לא מוצגת.)
שורה 130:		שורה 130:
	\|-		\|-
	! align="right" \| Proximal 16p11.2 (הגן TBX6)		! align="right" \| Proximal 16p11.2 (הגן TBX6)
-	\| חסר \|\| 29.50-30.19 \|\| 0.44% \|\| 0.03% \|\| 70% \|\| 50% (30-65)	+	\| חסר \|\| 29.50-30.19 \|\| 0.44% \|\| 0.03% \|\| 70% \|\| 40% (30-65)
	\|-		\|-
	! align="right" \| Proximal 16q24.1-24.2 (הגן FBXO31)		! align="right" \| Proximal 16q24.1-24.2 (הגן FBXO31)
שורה 191:		שורה 191:
	\|-		\|-
	! align="right" \| 16p12.2 (הגן CDR2 ו-UQCRC2)		! align="right" \| 16p12.2 (הגן CDR2 ו-UQCRC2)
-	\| חסר \|\| 21.40-22.40 \|\| 0.19% \|\| 0.07% \|\| 4% \|\| 12% (8-18) - החסר "מתבטא" יותר כשיש במקום אחר עוד חסר/הכפלה (יותר כ-VUS אימהי), בזכרים, ודה-נובו. דופליקציה כממצא יחיד לא נמצאה יותר שכיחה בחולים.	+	\| חסר \|\| 21.40-22.40 \|\| 0.19% \|\| 0.07% \|\| 4% \|\| 5% (8-18) - החסר "מתבטא" יותר כשיש במקום אחר עוד חסר/הכפלה (יותר כ-VUS אימהי), בזכרים, ודה-נובו. דופליקציה כממצא יחיד לא נמצאה יותר שכיחה בחולים.
	\|-		\|-
	! align="right" \| Distal 16p11.2 (הגנים ATP2A1, CD19 , SH2B)		! align="right" \| Distal 16p11.2 (הגנים ATP2A1, CD19 , SH2B)
-	\| חסר \|\| 28.50-29.03 \|\| 0.13% \|\| 0.013% \|\| 38% \|\| 20% (10-30). בתוך המקטע יש מקטע מצומצם בין 28.5-28.7 (200KB) שנקשר לאוטיזם מוגבלות שכלית פרכוסים והשמנה.	+	\| חסר \|\| 28.50-29.03 \|\| 0.13% \|\| 0.013% \|\| 38% \|\| 15% (10-30). בתוך המקטע יש מקטע מצומצם בין 28.5-28.7 (200KB) שנקשר לאוטיזם מוגבלות שכלית פרכוסים והשמנה.
	\|-		\|-
	! align="right" \| Proximal 16p11.2 (הגן TBX6)		! align="right" \| Proximal 16p11.2 (הגן TBX6)
שורה 239:		שורה 239:

	'''''****האחוזים לגבי השכיחויות של המצבים לעיל הם ממרכזים שבהם יש כבר ניסיון ומידע – אחוזי התוצאות שמשמעותן לא ברורה גבוהה יותר במרכזים עם מספר בדיקות קטן ומידע קטן על השונות הנורמלית באוכלוסייה הנבדקת.'''''		'''''****האחוזים לגבי השכיחויות של המצבים לעיל הם ממרכזים שבהם יש כבר ניסיון ומידע – אחוזי התוצאות שמשמעותן לא ברורה גבוהה יותר במרכזים עם מספר בדיקות קטן ומידע קטן על השונות הנורמלית באוכלוסייה הנבדקת.'''''
		+
		+	ראה מאמר Shuxiang Goh - Eur. J. Hum. Genet., 119-127, 2026.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:48, 27 במרץ 2026
שורה 109:		שורה 109:
	\|-		\|-
	! align="right" \| 3q29		! align="right" \| 3q29
-	\| חסר \|\| 195.7-197.3 \|\| 0.06% \|\| 0.0045% \|\| 95% \|\| 53% (15-~~100~~)	+	\| חסר \|\| 195.7-197.3 \|\| 0.06% \|\| 0.0045% \|\| 95% \|\| 30% (15-45)
	\|-		\|-
	! align="right" \| Williams-Beuren 7q11.23		! align="right" \| Williams-Beuren 7q11.23
שורה 170:		שורה 170:
	\|-		\|-
	! align="right" \| Proximal 1q21.1 (הגן RBM8A)		! align="right" \| Proximal 1q21.1 (הגן RBM8A)
-	\| הכפלה \|\| 145.3-145.7 \|\| 0.16% \|\| 0.03% \|\| 5% \|\| 10% (5-15) ~~- לפי המידע בישראל כ-5%.~~	+	\| הכפלה \|\| 145.3-145.7 \|\| 0.16% \|\| 0.03% \|\| 5% \|\| 4% (1-10)
	\|-		\|-
	! align="right" \| 1q21.1 Distal (הגן GJA5)		! align="right" \| 1q21.1 Distal (הגן GJA5)
-	\| חסר \|\| 146.5-147.8 \|\| 0.29% \|\| 0.03% \|\| 18% \|\| 13% (5-20)	+	\| חסר \|\| 146.5-147.8 \|\| 0.29% \|\| 0.03% \|\| 18% \|\| 10% (5-20)
	\|-		\|-
	! align="right" \| 1q21.1 Distal(הגן GJA5)		! align="right" \| 1q21.1 Distal(הגן GJA5)
-	\| הכפלה \|\| 146.5-147.8 \|\| 0.20% \|\| 0.03% \|\| 17% \|\| 8% (5-15)	+	\| הכפלה \|\| 146.5-147.8 \|\| 0.20% \|\| 0.03% \|\| 17% \|\| 5% (5-15)
	\|-		\|-
	! align="right" \| 2p16.3 (הגן NRXN1)		! align="right" \| 2p16.3 (הגן NRXN1)
שורה 185:		שורה 185:
	\|-		\|-
	! align="right" \| 3q29		! align="right" \| 3q29
-	\| הכפלה \|\| 195.7-197.3 \|\| 0.06% \|\| ? \|\| 20% \|\| 15% (10-30)	+	\| הכפלה \|\| 195.7-197.3 \|\| 0.06% \|\| ? \|\| 20% \|\| 20% (15-30)
	\|-		\|-
	! align="right" \| 16p13.11 (הגן MYH11)		! align="right" \| 16p13.11 (הגן MYH11)