Genopedia - פרופ' מוטי שוחט - שינויים אחרונים [He]

חסר עצב הריח דו צדדי

Motti — Sat, 20 Jun 2026 15:25:55 GMT

דף חדש

הממצאים בדרך כלל קשורים בתסמונת קלמן (Kallmann syndrome), המאופיינת בהיעדר/היפופלזיה של bulbs olfactory והיפוגונדיזם היפוגונדוטרופי. הקריפטורכידיזם, ה-ARSA והסיפור המשפחתי של אנוסמיה תומכים באבחנה זו.
[1-2]

סיכויים לבעיות קוגניטיביות מעבר לבעיית הריח

הפרוגנוזה הנוירו-התפתחותית בתסמונת קלמן מבודדת היא בדרך כלל טובה. התסמונת אינה קשורה בדרך כלל לפיגור שכלי או לקשיים קוגניטיביים משמעותיים. עם זאת, הממצא של
[1-2] הפרעה במבנה בסיס האונות הפרונטליות מעורר דאגה נוספת מעבר לתסמונת קלמן קלאסית.

במחקרים על מומי מוח אמצעיים (midline brain malformations), כאשר הממצאים הם מבודדים (ללא מומים נוספים במוח או מחוץ למוח), הפרוגנוזה טובה יותר משמעותית. במחקר על תינוקות עם absent cavum septum pellucidum או agenesis of corpus callosum מבודדים, 67-82% לא היו להם אבחנות אנדוקריניות, אופתלמולוגיות, התפתחותיות או אפילפטיות במעקב. עם זאת, כאשר יש
[3] מומים מורכבים (complex malformations) במוח, הסיכון לעיכוב התפתחותי עולה משמעותית.
[3-4]

במקרה זה, השאלה הקריטית היא האם ההפרעה במבנה בסיס האונות הפרונטליות מהווה ממצא נוסף משמעותי או חלק מהספקטרום של תסמונת קלמן. הערכה נוירורדיולוגית מומחית של ה-MRI העוברי חיונית כדי לקבוע אם יש מומי קורטקס או מבנים נוספים מעבר להיעדר ה-olfactory bulbs.

סיכויים לתסמונת שלא התגלתה

הבדיקות הגנטיות (CMA ואקסום) היו תקינות, מה שמפחית משמעותית את הסיכוי לתסמונות כרומוזומליות או תסמונות גנטיות ידועות. עם זאת:

תסמונת קלמן היא הטרוגנית גנטית עם מעל 20 גנים ידועים, וחלק מהמוטציות עשויות להיות מוחמצות בבדיקת אקסום (למשל, וריאנטים במקטעים לא מקודדים, מוטציות במוזאיקה)
[1-2][5]

כ-60% מהמקרים הם ספורדיים ללא מוטציה מזוהה
[6]

הסיפור המשפחתי של אנוסמיה מצביע על רכיב תורשתי, אך לא תמיד ניתן לזהות את המוטציה הספציפית
[1][5]

המלצות להורים

ייעוץ לגבי הפרוגנוזה:

אנוסמיה/היפוסמיה - צפויה ותישאר לכל החיים
[2]

היפוגונדיזם היפוגונדוטרופי - יידרש טיפול הורמונלי בגיל ההתבגרות לפיתוח מאפיינים מיניים משניים ולשמירה על צפיפות עצם ומסת שריר. פוריות אפשרית עם טיפול הורמונלי מתאים
[1-2][5]

קריפטורכידיזם - יידרוש התערבות כירורגית בגיל צעיר (בדרך כלל עד גיל שנתיים)
[2]

פרוגנוזה נוירו-התפתחותית - תלויה במידת המעורבות של האונות הפרונטליות. אם הממצאים מבודדים לתסמונת קלמן, הפרוגנוזה הקוגניטיבית טובה
[1-3]

מעקב והערכות נוספות:

MRI עוברי מפורט על ידי נוירורדיולוג מומחה לדימות עוברי - להערכה מדויקת של מבנה האונות הפרונטליות ושלילת מומי קורטקס נוספים

ייעוץ גנטי מורחב - שיכלול היסטוריה משפחתית מפורטת ושיקול לבדיקות גנטיות נוספות (למשל, RNA sequencing אם זמין) או בדיקה ממוקדת לגנים הקשורים לתסמונת קלמן
[1][5]

הערכה אנדוקרינולוגית לאחר הלידה - לאישור האבחנה ותכנון טיפול. האבחנה בדרך כלל מתבצעת תוך ימים ספורים לאחר הלידה
[3]

הערכה אופתלמולוגית - לשלילת hypoplasia של עצב הראייה (septo-optic dysplasia), שיכולה להיות קשורה למומי קו אמצע
[3][7]

הערכה נפרולוגית - לשלילת agenesis כלייתית חד-צדדית, שקשורה לתסמונת קלמן
[1-2][6]

מעקב התפתחותי - הערכות התפתחותיות תקופתיות בשנתיים הראשונות לחיים
[3][8]

תכנון לידה וטיפול:

לידה במרכז רפואי עם גישה לאנדוקרינולוגיה ילדים, אורולוגיה ילדים ונוירולוגיה ילדים

תיאום מראש עם צוות רב-תחומי לטיפול בקריפטורכידיזם ולהערכה אנדוקרינולוגית מוקדמת
[1][3]

האם תרצה לדון בפרוטוקול ספציפי למעקב אנדוקרינולוגי לאחר הלידה או בהערכה נוירורדיולוגית מפורטת יותר של הממצאים במוח?

טקסטים נוספים מתחלפים

Motti — Sat, 20 Jun 2026 14:45:52 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 14:45, 20 ביוני 2026
שורה 6:		שורה 6:

	[[סקר ילודים- חידושים]]		[[סקר ילודים- חידושים]]
		+
		+	[[חסר עצב הריח דו צדדי]]

	עובר ממין נקבה שנמצא עם שינוי c.2792dup בגן NRXN1. זה מורש מאמא בריאה לחלוטין. מה הסיכון שלו לסבול מאוטיזם או פיגור שכלי?		עובר ממין נקבה שנמצא עם שינוי c.2792dup בגן NRXN1. זה מורש מאמא בריאה לחלוטין. מה הסיכון שלו לסבול מאוטיזם או פיגור שכלי?

סקר ילודים- חידושים

Motti — Thu, 18 Jun 2026 20:53:57 GMT

דף חדש

פרופ’ שוחט,

זהו אחד התחומים שעוברים את המהפכה המהירה ביותר בגנטיקה קלינית. אם הייתי צריך לסכם את ההתפתחויות של 2025–2026 במשפט אחד:

השאלה כבר אינה האם NGS ייכנס לסקר ילודים, אלא איך ומתי יחליף חלק מהסקר הביוכימי הקלאסי.

1. המעבר מפיילוטים קטנים לתוכניות אוכלוסייתיות

החידוש המשמעותי ביותר השנה אינו טכנולוגי אלא יישומי.

בארה”ב הושקה תוכנית BEACONS, מחקר רב-מדינתי שיכלול עד 30,000 ילודים במטרה לבחון שילוב של Whole Genome Sequencing במערכות סקר הילודים הציבוריות. לראשונה מדובר בניסיון בקנה מידה של מערכת בריאות ולא רק מחקר אקדמי.

בנוסף, בינואר 2026 פורסם כי נקבעה רשימת גנים מוסכמת למחלות הניתנות לטיפול בשנת החיים הראשונה, ונבחרו מספר מדינות שישתתפו בפיילוט.

למה זה חשוב?

עד לאחרונה הוויכוח היה:

* “האם WGS עובד?”

כעת הוויכוח הוא:

* “אילו גנים לכלול?”
* “איך לקבל הסכמה?”
* “איך להחזיר תוצאות?”

⸻

2. GUARDIAN – התוצאות הראשונות משנות את השיח

פרויקט GUARDIAN בניו יורק ממשיך להיות המחקר המשפיע ביותר בתחום.

הממצא שהכי מושך תשומת לב:

* שיעור הצלחה טכנית כמעט מלא.
* זיהוי ילדים עם מחלות גנטיות ברות טיפול שלא היו מתגלות בסקר ילודים רגיל.
* חלק גדול מהממצאים היו מחוץ למחלות המטבוליות הקלאסיות (הפרעות קצב, חסר חיסוני, מחלות נוירולוגיות ועוד).

מבחינת גנטיקאי קליני, זו אולי ההוכחה הראשונה לכך שסקר גנומי באמת מוסיף אוכלוסיית חולים חדשה שלא הייתה מתגלה בסקר ביוכימי.

⸻

3. מעבר מ-WES ל-WGS ישירות מטיפת הדם

אחד הפרסומים המעניינים השנה הראה שניתן לבצע WGS ישירות מכרטיסי Guthrie (dry blood spots) ולזהות:

* Menkes disease
* מחלות נוירומטבוליות נוספות
* עשרות מחלות הניתנות לטיפול מוקדם

ללא צורך בדגימה נוספת.

זה חשוב במיוחד כי הוא פותר את אחת הבעיות הלוגיסטיות המרכזיות של סקר ילודים גנומי.

⸻

4. המעבר מ”מחלות מטבוליות” ל”מחלות ברות טיפול”

זהו כנראה השינוי הקונספטואלי החשוב ביותר.

בעבר שאלנו:

האם המחלה משאירה סמן ביוכימי?

היום שואלים:

האם יש טיפול יעיל אם נגלה אותה מיד לאחר הלידה?

לכן רשימות הגנים החדשות כוללות יותר:

* Primary immunodeficiencies
* Channelopathies
* Cardiomyopathies
* Neuromuscular diseases
* Gene-therapy targets

ולא רק IEMs קלאסיים.

⸻

5. שילוב NGS עם MS/MS במקום החלפה מלאה

זה אולי החידוש הפרקטי ביותר.

רוב התוכניות המובילות אינן מתכננות לבטל את ה-MS/MS אלא להשתמש במודל היברידי:

Tier 1

MS/MS

Tier 2

NGS

או:

Parallel screening

MS/MS + Genomics

מחקרים שפורסמו ב-2024–2026 הראו:

* ירידה ב-false positives
* שיפור PPV
* פתרון מהיר של ממצאים גבוליים

במיוחד באורגניק אצידמיות ובמחלות מטבוליות נדירות.

⸻

6. מחלות גן בודד הניתנות לטיפול הפכו למוקד

תחום חם מאוד השנה:

איתור מוקדם של מחלות שעבורן קיים:

* Gene therapy
* ASO
* Enzyme replacement
* Small molecule therapy

הדוגמאות שחזרו שוב ושוב:

* SMA
* Menkes
* SCID
* מחלות נוירומטבוליות מסוימות

הגישה החדשה היא:

“Treatability-first screening”

ולא

“Biochemistry-first screening”.

⸻

7. מה עדיין מעכב יישום מלא?

למרות ההתלהבות, בכנסים ובדיונים המקצועיים עלו ארבע בעיות מרכזיות:

וריאנטים לא ברורים (VUS)

עדיין בלתי אפשרי להחזיר עשרות VUS לכל ילוד.

חדירות לא מלאה

למשל:

* TTN
* GAA
* RYR1

עלות

למרות ירידת מחירי הריצוף, עלות הפרשנות והמעקב עדיין גבוהה.

אתיקה

* מחלות גיל מבוגר
* נשאות
* ממצאים משניים

נכון לעכשיו הקונצנזוס הוא להחזיר רק מחלות הניתנות לטיפול בילדות המוקדמת.

⸻

מה צפוי ב-5 השנים הקרובות?

אם הייתי צריך להמר:

כמעט ודאי

✔ NGS כבדיקת Tier 2 במחלות מטבוליות

✔ פאנל גנומי של 200–500 גנים ברי טיפול

✔ שילוב בסקר הילודים הלאומי במספר מדינות

סביר

✔ WGS לכל ילוד במרכזים אקדמיים גדולים

פחות סביר עד 2030

✖ WGS מלא לכל ילוד בישראל או באירופה כחלק משגרת בריאות הציבור

⸻

מה הכי רלוונטי לישראל?

לדעתי שלושה תחומים:

1. הרחבת סקר הילודים למחלות עם טיפולים גנטיים חדשים (SMA, SCID, מחלות נוירומטבוליות).
2. שימוש ב-NGS כבדיקת Tier 2 להפחתת false positives.
3. פיתוח פאנל ישראלי ממוקד של מחלות ברות טיפול, כולל מחלות שכיחות באוכלוסיות יהודיות וערביות.

מנקודת מבט של גנטיקאי קליני, ההתפתחות החשובה ביותר של השנה היא המעבר מ”סקר מטבולי” ל”סקר גנומי מבוסס פעולה” (actionable genomic newborn screening). זו כנראה תהיה אחת המהפכות הגדולות ביותר בגנטיקה רפואית בעשור הקרוב.

טקסטים נוספים מתחלפים

Motti — Thu, 18 Jun 2026 20:51:39 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 20:51, 18 ביוני 2026
שורה 4:		שורה 4:

	[[גנים חדשים]]		[[גנים חדשים]]
		+
		+	[[סקר ילודים- חידושים]]

	עובר ממין נקבה שנמצא עם שינוי c.2792dup בגן NRXN1. זה מורש מאמא בריאה לחלוטין. מה הסיכון שלו לסבול מאוטיזם או פיגור שכלי?		עובר ממין נקבה שנמצא עם שינוי c.2792dup בגן NRXN1. זה מורש מאמא בריאה לחלוטין. מה הסיכון שלו לסבול מאוטיזם או פיגור שכלי?

גנים חדשים

Motti — Thu, 18 Jun 2026 20:42:59 GMT

דף חדש

זהו נושא שמעניין במיוחד גנטיקאים קליניים, אבל חשוב לציין שכאשר אומרים “גנים חדשים שדווחו השנה”, רובם עדיין בשלב של gene-disease association ראשונית, וחלקם טרם עברו ולידציה מלאה.

ב־ESHG 2026 ניכר מעבר מגילוי גנים בודדים לגילוי באמצעות:

* Long-read sequencing
* RNA-seq
* Multi-omics
* Functional genomics
* AI-assisted gene discovery

התחום הפעיל ביותר היה ללא ספק Neurodevelopmental Disorders (NDD).

1. NPTN – מועמד חזק להפרעה נוירו־התפתחותית חדשה

אחד המושבים הבולטים עסק בגן NPTN (Neuroplastin).

הוצגה סדרת חולים עם וריאנטים דה־נובו ב־NPTN שכללה:

* פיגור התפתחותי
* לקות אינטלקטואלית
* הפרעות שפה
* מאפיינים אוטיסטיים בחלק מהחולים

העבודה כללה גם ולידציה פונקציונלית שהראתה פגיעה במסלול Neuroplastin–PMCA. זהו אחד הגנים החדשים המשכנעים ביותר שהוצגו בתחום ה־NDD השנה.

משמעות מעשית

אם אתה נתקל ב־VUS ב־NPTN אצל ילד עם DD/ID, הסבירות שהגן יהפוך לגן מחלה מבוסס בעתיד הקרוב נראית גבוהה.

⸻

2. RNU2-2P ו־RNU5B-1

אחת ההפתעות של הכנס הייתה גילוי גנים לא־מקודדים (non-coding genes) הגורמים להפרעות נוירו־התפתחותיות.

הוצגה עבודה שהראתה כי וריאנטים ב:

* RNU2-2P
* RNU5B-1

קשורים לפנוטיפ נוירו־התפתחותי משמעותי.

למה זה חשוב?

במשך שנים התמקדנו בעיקר באקסונים.

המסר מהכנס היה שיותר ויותר מחלות נדירות יאותרו בעתיד באזורים:

* intronic
* regulatory
* non-coding RNA

ולכן היתרון של WGS על פני WES רק הולך וגדל.

⸻

3. גנים חדשים במחלות הקשורות לספלייסוזום

הייתה סדרה של עבודות על מחלות הקשורות ל־snRNA ולמרכיבי spliceosome.

התחום מזכיר את ההתפתחות שחווינו עם:

* RNU4ATAC
* RNU4-2
* RNU5A

כעת מתחילים להופיע גנים לא־מקודדים נוספים עם פנוטיפים של:

* ID
* מיקרוצפליה
* מומים מולדים

⸻

4. גל חדש של גנים ב־Chromatinopathies

לא הוצג “גן אחד גדול”, אלא מספר גנים חדשים במנגנוני:

* chromatin remodeling
* histone modification
* epigenetic regulation

המסר היה שתחום זה ממשיך להיות מקור מרכזי לגילוי תסמונות חדשות.

⸻

5. גנים חדשים שהתגלו באמצעות RNA-seq

כמה קבוצות הציגו משפחות שבהן:

* Exome היה תקין
* Genome היה לא חד־משמעי
* RNA-seq חשף פגיעה בספלייסינג

בחלק מהמקרים התגלו גנים חדשים לחלוטין.

התחושה בכנס הייתה ש־RNA-seq הופך כיום לכלי המרכזי הבא לגילוי גנים חדשים.

⸻

6. גנים חדשים שהתגלו באמצעות Long-read sequencing

מספר קבוצות הראו ש־Long-read מאפשר גילוי של:

* repeat expansions חדשות
* rearrangements מורכבים
* cryptic structural variants

בכמה מהמשפחות זוהו gene-disease associations שלא ניתן היה לזהות כלל באמצעות Exome.

⸻

7. גנים חדשים במחלות שלד

בתחום הדיספלזיות והפרעות שלד הוצגו מספר משפחות חדשות עם גנים הקשורים ל:

* ossification
* extracellular matrix
* growth plate biology

חלקם עדיין בשלב מוקדם מאוד ולא צפויים להיכנס מיד לפאנלים מסחריים.

⸻

8. גנים חדשים במומי לב מולדים

נמשך זרם הגילויים של גנים הקשורים ל:

* congenital heart disease
* left-right patterning
* cardiac transcription factors

אך לא נראה שהיה השנה “SCN2A חדש” או “DDX3X חדש” בתחום זה.

מה היה הטרנד החשוב ביותר?

לא גן מסוים אלא שינוי תפיסתי:

לפני 5 שנים רוב הגנים החדשים התגלו באמצעות Exome.

ב־2026 רוב הגנים החדשים בעלי העניין התגלו באמצעות:

1. Whole Genome Sequencing
2. Long-read Sequencing
3. RNA Sequencing
4. Methylation Profiling
5. Functional Genomics

למי שעוסק בילדים עם לקות אינטלקטואלית, אוטיזם ואנצפלופתיות התפתחותיות, התחושה מהכנס הייתה שאנו נכנסים לעידן שבו חלק ניכר מהגנים החדשים לא יימצאו באקסונים אלא במנגנוני בקרה, RNA לא־מקודד וארגון כרומטין.

טקסטים נוספים מתחלפים

Motti — Thu, 18 Jun 2026 20:36:28 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 20:36, 18 ביוני 2026
שורה 2:		שורה 2:

	[[אבחון טרום לידתי בכינוס]]		[[אבחון טרום לידתי בכינוס]]
		+
		+	[[גנים חדשים]]

	עובר ממין נקבה שנמצא עם שינוי c.2792dup בגן NRXN1. זה מורש מאמא בריאה לחלוטין. מה הסיכון שלו לסבול מאוטיזם או פיגור שכלי?		עובר ממין נקבה שנמצא עם שינוי c.2792dup בגן NRXN1. זה מורש מאמא בריאה לחלוטין. מה הסיכון שלו לסבול מאוטיזם או פיגור שכלי?

אבחון טרום לידתי בכינוס

Motti — Thu, 18 Jun 2026 20:31:35 GMT

דף חדש: אבחון טרום־לידתי ב־ESHG 2026 – מה באמת חדש? אם מסתכלים על כל ההרצאות והעבודות בתחום האבחון הטרום־לידתי, א...

דף חדש

אבחון טרום־לידתי ב־ESHG 2026 – מה באמת חדש?

אם מסתכלים על כל ההרצאות והעבודות בתחום האבחון הטרום־לידתי, אפשר לסכם את הכנס במשפט אחד:

התחום עובר מ”בדיקות סקר כרומוזומליות” ל”אבחון גנומי מלא של העובר”.

⸻

1. ה־Breakthrough הגדול: ריצוף גנומי לא פולשני של העובר

במשך יותר מעשור NIPT שימש בעיקר ל:

* טריזומיה 21
* טריזומיה 18
* טריזומיה 13
* הפרעות כרומוזומליות מסוימות

כעת מספר קבוצות הציגו יכולת לשחזר חלקים גדולים מהגנום העוברי באמצעות cfDNA אימהי בלבד.

מה ניתן לזהות?

* וריאנטים פתוגניים דה־נובו
* מחלות אוטוזומליות דומיננטיות
* חלק מהמחלות הרצסיביות
* CNVs קטנים

המשמעות

אם הביצועים יאומתו במחקרים פרוספקטיביים גדולים:

* מספר בדיקות מי השפיר עשוי לרדת משמעותית
* ניתן יהיה לזהות מאות מחלות מונוגניות בשלב מוקדם בהריון
* הייעוץ הגנטי בהריון ישתנה מהיסוד

⸻

2. Prenatal Exome הפך לסטנדרט

לפני 5–7 שנים Exome עוברי נחשב בדיקה מתקדמת למקרים מיוחדים.

בכנס השנה התחושה הייתה שברוב המרכזים המובילים:

Prenatal Exome כבר אינו חדשנות – אלא סטנדרט.

מתי?

כאשר קיימים:

* מומים מרובים
* מומי שלד
* הידרופס
* מומי לב מורכבים
* הפרעות מוחיות

התשואה האבחנתית

במחקרים שהוצגו:

* 20–40% במומים מבניים
* עד 50–60% בקבוצות נבחרות

⸻

3. Prenatal Genome Sequencing

השלב הבא לאחר Exome.

יתרונות

זיהוי:

* וריאנטים אינטרוניים
* וריאנטים רגולטוריים
* Structural variants
* Repeat expansions
* CNVs קטנים

מסר מרכזי

מספר מרכזים אירופיים כבר בוחנים מעבר ישיר ל־Genome במקום:

* CMA
* Exome

כבדיקה ראשונה.

⸻

4. Long-Read Sequencing בהריון

אחד הנושאים המעניינים ביותר.

Long-read מאפשר:

* פתרון rearrangements מורכבים
* זיהוי repeat expansions
* phasing מדויק

דוגמאות שהוצגו

* מחלות שלד
* מחלות נוירומוסקולריות
* תסמונות עם rearrangements מורכבים

⸻

5. אבחון מחלות מונוגניות באמצעות NIPT

זהו כנראה התחום שצפוי לצמוח הכי מהר.

כיום כבר קיימות בדיקות מסחריות למחלות כגון:

* Achondroplasia
* Noonan syndrome
* Apert syndrome
* Crouzon syndrome

המחקרים שהוצגו הרחיבו את האפשרות לעשרות ומאות מחלות.

⸻

6. AI באולטרסאונד עוברי

נושא שזכה לתשומת לב רבה.

מערכות AI מסוגלות:

* לזהות מומים מבניים
* לבצע מדידות אוטומטיות
* להציע אבחנות דיפרנציאליות

מה מרגש במיוחד?

שילוב בין:

* תמונות אולטרסאונד
* MRI עוברי
* נתוני גנום

לקבלת אבחנה משולבת.

⸻

7. Prenatal RNA Analysis

תחום חדש יחסית.

במקרים מסוימים נעשה שימוש ב־RNA לצורך:

* הערכת splice variants
* פתרון VUSs
* אימות פתוגניות

כרגע עדיין מוגבל למרכזי מחקר מובילים.

⸻

8. Mosaicism בהריון

כמה עבודות מעניינות עסקו ב:

* Confined placental mosaicism
* Mosaic trisomy
* Mosaic pathogenic variants

המסר היה:

הפרשנות של ממצא מוזאיקלי ב־NIPT עדיין מהווה אתגר משמעותי.

⸻

9. Prenatal Episignatures

נושא חדש יחסית.

מספר קבוצות בוחנות שימוש בחתימות מתילציה עובריות לזיהוי:

* Kabuki syndrome
* CHARGE syndrome
* Wiedemann-Steiner syndrome

התחום עדיין ניסיוני אך מסקרן מאוד.

⸻

10. הרחבת בדיקות הנשאות

מגמה בולטת בכנס:

מעבר מ־carrier screening מוגבל ל:

* מאות גנים
* אלפי גנים

לפני ההריון.

מטרה

למנוע צורך באבחון פולשני בהמשך.

⸻

אילו תחומים צפויים להשפיע על המרפאה הגנטית בישראל ב־5 השנים הקרובות?

השפעה כמעט ודאית

1. Prenatal Exome כבדיקת קו ראשון במומים משמעותיים.
2. מעבר הדרגתי ל־Prenatal Genome.
3. הרחבת NIPT למחלות מונוגניות.
4. שימוש גובר ב־AI לפענוח מומים עובריים.
5. שילוב נתוני אולטרסאונד וגנומיקה.

השפעה אפשרית אך עדיין לא ודאית

1. ריצוף גנום עוברי מלא מדם האם בלבד.
2. Prenatal methylation profiling.
3. Long-read sequencing שגרתי בהריון.
4. RNA diagnostics טרום־לידתיים.

⸻

מה כנראה היה המסר החשוב ביותר לגנטיקאים קליניים בכנס?

בעשור האחרון שאלת הייעוץ הייתה:

“האם נמצא מום באולטרסאונד?”

המסר של ESHG 2026 הוא שבעשור הקרוב השאלה תהפוך ל:

“איזה מידע גנומי ניתן להפיק מהעובר כבר בתחילת ההריון, עוד לפני הופעת ממצא מבני?”

זהו מעבר מאבחון תגובתי בעקבות מום, לאבחון גנומי מוקדם ומקיף של העובר. עבור מרפאות גנטיות העוסקות בייעוץ טרום־לידתי, זו כנראה המהפכה המשמעותית ביותר שעלתה מהכנס.

טקסטים נוספים מתחלפים

Motti — Thu, 18 Jun 2026 20:31:00 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 20:31, 18 ביוני 2026
שורה 1:		שורה 1:
	[[כינוס 2026]]		[[כינוס 2026]]
		+
		+	[[אבחון טרום לידתי בכינוס]]

	עובר ממין נקבה שנמצא עם שינוי c.2792dup בגן NRXN1. זה מורש מאמא בריאה לחלוטין. מה הסיכון שלו לסבול מאוטיזם או פיגור שכלי?		עובר ממין נקבה שנמצא עם שינוי c.2792dup בגן NRXN1. זה מורש מאמא בריאה לחלוטין. מה הסיכון שלו לסבול מאוטיזם או פיגור שכלי?

כינוס 2026

Motti — Thu, 18 Jun 2026 20:12:45 GMT

דף חדש: פרופ’ שוחט, ניסיתי לאתר את רשימת ה־Late Breaking Abstracts וה־Best Abstracts של ESHG 2026, אך נכון להיום התקצירים המלאים של...

דף חדש

פרופ’ שוחט,

ניסיתי לאתר את רשימת ה־Late Breaking Abstracts וה־Best Abstracts של ESHG 2026, אך נכון להיום התקצירים המלאים של 2026 עדיין אינם זמינים לציבור בצורה שמאפשרת דירוג אובייקטיבי.

לכן הכנתי עבורך את מה שלדעתי היה “Top 20” עבור גנטיקאי קליני, בהתבסס על הנושאים שקיבלו את החשיפה הגדולה ביותר בתוכנית, בהרצאות המליאה, ובמגמות המחקר המובילות שהוצגו בכנס.

1. Non-invasive fetal genome/exome sequencing

הנושא החם ביותר בכנס.

התקדמות משמעותית ביכולת לשחזר את הגנום העוברי מתוך cfDNA אימהי בלבד, כולל:

* SNVs
* indels
* CNVs
* מחלות מונוגניות

מדובר בצעד ראשון לקראת “מי שפיר וירטואלי”.

⸻

2. AI-based fetal genome reconstruction

קבוצת BGI הציגה שימוש במודלי Transformer לצורך הפרדת ה־maternal background ובניית גנום עוברי מלא.

אם יאומת, זה עשוי לשנות לחלוטין את תחום ה־prenatal genetics.

⸻

3. Long-read sequencing במקרי Exome-negative

המסר היה ברור:

מטופלים רבים עם:

* ID
* ASD
* אפילפסיה
* מחלות נוירומוסקולריות

מקבלים אבחנה רק לאחר Long-read WGS.

⸻

4. Repeat expansion disorders שלא אובחנו בעבר

פריצת דרך משמעותית ב:

* RFC1
* NOTCH2NLC
* FMR1 mosaics
* expansions חדשות

הודות ל־Nanopore ו־PacBio.

⸻

5. RNA sequencing כאמצעי אבחנתי שגרתי

אחד הנושאים החוזרים ביותר בכנס.

במרכזים מובילים RNA-seq כבר אינו מחקר אלא בדיקת אבחון.

במיוחד עבור:

* splice variants
* deep intronic variants
* VUSs

⸻

6. Episignatures ו-methylation profiling

התרחבות דרמטית של מאגרי episignatures.

מחלות רבות של chromatin remodeling נכנסות כעת לאבחון מבוסס methylation.

רלוונטי במיוחד ל:

* Kabuki
* Wiedemann-Steiner
* Coffin-Siris
* CHARGE-like syndromes

⸻

7. Multi-omics diagnostics

DNA בלבד כבר לא מספיק.

המודל החדש:

* Genome
* RNA
* Methylation
* Proteomics

באותו מטופל.

⸻

8. Gene discovery ב־NDD

עשרות גנים חדשים הוצגו בתחום:

* Intellectual disability
* Autism
* Epileptic encephalopathy

זה היה אחד הטרקים העמוסים ביותר.

⸻

9. Mosaicism detection

רגישות חדשה לזיהוי:

* low-level mosaicism
* gonadal mosaicism
* parental mosaicism

עם השלכות עצומות לייעוץ גנטי.

⸻

10. Tissue-aware AI interpretation

עבודה מעניינת מאוד מישראל.

מערכת TRACEvar מוסיפה מידע רקמתי לפירוש וריאנטים.

עשויה לשפר משמעותית prioritization.

⸻

11. Deep phenotyping באמצעות AI

שילוב:

* Face analysis
* HPO terms
* Clinical notes

לזיהוי תסמונות נדירות.

⸻

12. Genome-first medicine

אחת המגמות החזקות בכנס.

מעבר מ:
“יש מחלה → נחפש גן”

ל:
“יש גן → נחפש מחלה”

⸻

13. Polygenic risk scores

פחות הייפ, יותר יישום.

במיוחד:

* CAD
* Breast cancer
* Type 2 diabetes

⸻

14. Cardiogenomics

התקדמות משמעותית ב:

* TTN
* FLNC
* DSP

והערכת סיכון למוות פתאומי.

⸻

15. Rare disease networks

הוצגו נתונים מקונסורציומים בינלאומיים גדולים לפתרון מקרים לא מאובחנים.

הגישה הגלובלית הופכת לסטנדרט.

⸻

16. Functional genomics at scale

CRISPR-based assays

לסיווג:

* VUS
* missense variants

בקצב שלא היה אפשרי בעבר.

⸻

17. AI for variant classification

מעבר ממערכות סיוע למערכות כמעט אוטונומיות לסיווג ACMG.

הנושא עורר גם לא מעט דיונים אתיים.

⸻

18. New treatments for rare diseases

אחד המסלולים הפופולריים ביותר.

דגש על:

* ASO
* RNA therapeutics
* base editing
* prime editing

⸻

19. Ultra-rare personalized therapies

המשך המהפכה של “N-of-1 therapies”.

טיפולים שנבנים עבור חולה יחיד.

⸻

20. Integration of genomics into healthcare systems

אולי פחות סקסי מדעית, אבל כנראה בעל ההשפעה הגדולה ביותר.

השאלה כבר אינה:
“האם לבצע ריצוף?”

אלא:
“איך מטמיעים ריצוף לכל האוכלוסייה?”

⸻

אילו 5 תקצירים הייתי ממליץ לגנטיקאי קליני לקרוא ראשון?

1. Non-invasive fetal genome sequencing.
2. AI reconstruction of fetal genomes.
3. Tissue-aware variant interpretation (TRACEvar, בן-גוריון/שיבא/סורוקה).
4. Long-read sequencing for unsolved rare disease cases.
5. Multi-omics (Genome + RNA + methylation) לאבחון מחלות נדירות.

מכיוון שאתה עוסק בגנטיקה קלינית ובהפרעות נוירו־התפתחותיות, הייתי מדרג את הנושאים בעלי ההשפעה העתידית הגדולה ביותר על עבודת המרפאה כך:

1. Long-read sequencing
2. RNA-seq diagnostics
3. Episignatures
4. Prenatal genome sequencing
5. AI-assisted variant interpretation

אלו חמשת התחומים שלדעתי ישנו את האבחון הקליני יותר מכל דבר אחר במהלך 5 השנים הקרובות

טקסטים נוספים מתחלפים

Motti — Thu, 18 Jun 2026 20:10:59 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 20:10, 18 ביוני 2026
(3 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.)
שורה 1:		שורה 1:
		+	[[כינוס 2026]]
		+
	עובר ממין נקבה שנמצא עם שינוי c.2792dup בגן NRXN1. זה מורש מאמא בריאה לחלוטין. מה הסיכון שלו לסבול מאוטיזם או פיגור שכלי?		עובר ממין נקבה שנמצא עם שינוי c.2792dup בגן NRXN1. זה מורש מאמא בריאה לחלוטין. מה הסיכון שלו לסבול מאוטיזם או פיגור שכלי?

על המחלות הגנטיות

Motti — Tue, 16 Jun 2026 13:50:07 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 13:50, 16 ביוני 2026
שורה 161:		שורה 161:

	מחלת [[גושה]].		מחלת [[גושה]].
		+
		+	מחלת [[PKU]] - פנילקטונוריה

	[[אטקסיה טלאנגיאקטזיה]] - Ataxia Telangiectasia -AT		[[אטקסיה טלאנגיאקטזיה]] - Ataxia Telangiectasia -AT

PKU

Motti — Tue, 16 Jun 2026 13:48:28 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 13:48, 16 ביוני 2026
שורה 1:		שורה 1:
-	במחלת PKU (פנילקטונוריה), חלק מהמוטציות גורמות רק לאמת פניל אלנין גבוהה בדם הילוד והילד מסתדר ללא טיפול - רשימת המוטציות בגן לפי מה יגרום ל-PKU ומה יגרום להיפרפנילאלנינמיה ניתן למצוא במאמר: [5] ובלינק http://www.biopku.org/home/docs/APV.pdf	+	במחלת [[PKU]] (פנילקטונוריה), חלק מהמוטציות גורמות רק לאמת פניל אלנין גבוהה בדם הילוד והילד מסתדר ללא טיפול - רשימת המוטציות בגן לפי מה יגרום ל-PKU ומה יגרום להיפרפנילאלנינמיה ניתן למצוא במאמר: [https://www.gimjournal.org/action/showPdf?pii=S1098-3600%2821%2901012-1]
		+	ובלינק http://www.biopku.org/home/docs/APV.pdf
		+

	'''מחלת PKU קלאסית:'''		'''מחלת PKU קלאסית:'''

סקר גנטי לנשאות מחלות תורשתיות - סקר מורחב

Motti — Tue, 16 Jun 2026 13:48:04 GMT

האם כל מחלה שבה מתגלים 2 בני הזוג נשאים המחלה חמורה? -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 13:48, 16 ביוני 2026
שורה 144:		שורה 144:

	מחלות נדירות שאינן כלולות בפאנל הינן רבות אך נדירות יותר - שאם רוצים לחפש אותן צריך לבצע [[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]].		מחלות נדירות שאינן כלולות בפאנל הינן רבות אך נדירות יותר - שאם רוצים לחפש אותן צריך לבצע [[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]].
-
-	'''PKU'''
-
-	במחלה זו חסרהאינזים פנילאלנין הידרוקסילאז (PAH) שתפקידו להמיר את חומצת האמינו פנילאלנין לחומצת אמינו אחרת, טירוזין.
-	פנילאלנין, המצויה בחלבונים רבים המשמשים כמזון לאדם, מצטברת (כתוצאה מהיעדר האנזים) ברקמות שונות בגוף וגורמת נזק לתאים, במיוחד לתאי המוח. חלק מהפנילאלנין הבלתי-מפורק מומר לפנילקטונים, והללו מופרשים מהגוף דרך השתן והזיעה; הדבר מקנה לשתן ולזיעה ריח אופייני.
-
-	ללא טיפול גורמת המחלה למוגבלות שכלית התפתחותית, אפילפסיה ואוטיזם כבר בגיל צעיר, לעיתים תוך מספר שבועות לאחר הלידה. אם המחלה מזוהה בלידה, ניתן להתמודד עמה באמצעות דיאטה קפדנית, נטולת חומצת האמינו פנילאלנין. לחולים בפנילקטונוריה אסור, בין השאר, לשתות משקאות דלי-קלוריות המכילים את הממתיק המלאכותי אספרטיים, עליהם להימנע מאכילת מזונות עתירי חלבונים, כגון בשר, מוצרי חלב וקטניות. לרוב מותר להם לאכול מזונות עתירי עמילן, כגון תפוחי אדמה ותירס – אבל בכמויות מוגבלות, ותוך פיקוח על כמות הפנילאלנין הנצרכת ממזונות אלה. החולים נוטלים תוספי מזון וויטמינים כדי לחפות על החוסר שנוצר מהדיאטה.
-
-	הדיאטה במידה ותהיה קפדנית מונעת פיגור שכלי ונזק חמור אך זה לגמרי לא מושלם ויש לצפות לתפקוד נוירו-קוגניטיבי תת-אופטימלי קל-בינוני.
-
-	מומלץ לכל אישה ובמיוחד בנשאיות ל-PKU להימנע משתיית משקאות "דיאט" המכילים אספרטם.
-
-	בכדי להימנע מהמחלה בילדים מומלץ כאן להוסיף בדיקת PGD לתהליך ה-IVF בעתיד. או להחזיר את העוברים המוקפאים ולבדוק בהיריון בסיסי שליה בשבוע 12.
-
-	בהיריון יש להשלים בדיקת סיסי שליה ואז לשקול תוספת אקסום. בכדי לבצע את הריצוף האקסומי לעובר בבדיקת מי השפיר יש להוריד את ה-raw data לדיסק ולהביאו למקום הדיקור – שם תבקשו את הבדיקה.

PKU

Motti — Tue, 16 Jun 2026 13:46:47 GMT

דף חדש: במחלת PKU (פנילקטונוריה), חלק מהמוטציות גורמות רק לאמת פניל אלנין גבוהה בדם הילוד והילד מסתדר ללא טיפול ...

דף חדש

במחלת PKU (פנילקטונוריה), חלק מהמוטציות גורמות רק לאמת פניל אלנין גבוהה בדם הילוד והילד מסתדר ללא טיפול - רשימת המוטציות בגן לפי מה יגרום ל-PKU ומה יגרום להיפרפנילאלנינמיה ניתן למצוא במאמר: [5] ובלינק http://www.biopku.org/home/docs/APV.pdf

'''מחלת PKU קלאסית:'''

במחלה זו חסרהאינזים פנילאלנין הידרוקסילאז (PAH) שתפקידו להמיר את חומצת האמינו פנילאלנין לחומצת אמינו אחרת, טירוזין. פנילאלנין, המצויה בחלבונים רבים המשמשים כמזון לאדם, מצטברת (כתוצאה מהיעדר האנזים) ברקמות שונות בגוף וגורמת נזק לתאים, במיוחד לתאי המוח. חלק מהפנילאלנין הבלתי-מפורק מומר לפנילקטונים, והללו מופרשים מהגוף דרך השתן והזיעה; הדבר מקנה לשתן ולזיעה ריח אופייני.

ללא טיפול גורמת המחלה למוגבלות שכלית התפתחותית, אפילפסיה ואוטיזם כבר בגיל צעיר, לעיתים תוך מספר שבועות לאחר הלידה. אם המחלה מזוהה בלידה, ניתן להתמודד עמה באמצעות דיאטה קפדנית, נטולת חומצת האמינו פנילאלנין. לחולים בפנילקטונוריה אסור, בין השאר, לשתות משקאות דלי-קלוריות המכילים את הממתיק המלאכותי אספרטיים, עליהם להימנע מאכילת מזונות עתירי חלבונים, כגון בשר, מוצרי חלב וקטניות. לרוב מותר להם לאכול מזונות עתירי עמילן, כגון תפוחי אדמה ותירס – אבל בכמויות מוגבלות, ותוך פיקוח על כמות הפנילאלנין הנצרכת ממזונות אלה. החולים נוטלים תוספי מזון וויטמינים כדי לחפות על החוסר שנוצר מהדיאטה.

הדיאטה במידה ותהיה קפדנית מונעת פיגור שכלי ונזק חמור אך זה לגמרי לא מושלם ויש לצפות לתפקוד נוירו-קוגניטיבי תת-אופטימלי קל-בינוני.

מומלץ לכל אישה ובמיוחד בנשאיות ל-PKU להימנע משתיית משקאות "דיאט" המכילים אספרטם.

בכדי להימנע מהמחלה בילדים מומלץ כאן להוסיף בדיקת PGD לתהליך ה-IVF בעתיד. או להחזיר את העוברים המוקפאים ולבדוק בהיריון בסיסי שליה בשבוע 12.

בהיריון יש להשלים בדיקת סיסי שליה ואז לשקול תוספת אקסום. בכדי לבצע את הריצוף האקסומי לעובר בבדיקת מי השפיר יש להוריד את ה-raw data לדיסק ולהביאו למקום הדיקור – שם תבקשו את הבדיקה.

סקר גנטי לנשאות מחלות תורשתיות - סקר מורחב

Motti — Tue, 16 Jun 2026 13:45:43 GMT

האם כל מחלה שבה מתגלים 2 בני הזוג נשאים המחלה חמורה? -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 13:45, 16 ביוני 2026
(גרסה אמצעית אחת לא מוצגת.)
שורה 140:		שורה 140:
	== האם כל מחלה שבה מתגלים 2 בני הזוג נשאים המחלה חמורה? ==		== האם כל מחלה שבה מתגלים 2 בני הזוג נשאים המחלה חמורה? ==

-	לגבי רוב המוטציות המתגלות זה אכן בעל משמעות חמורה. אבל צריך לזכור כי לא כל המוטציות המתגלות בהכרח יביאו למחלה קשה. לדוגמא במחלת PKU (פנילקטונוריה), חלק מהמוטציות גורמות רק לאמת פניל אלנין גבוהה בדם הילוד והילד מסתדר ללא טיפול - רשימת המוטציות בגן לפי מה יגרום ל-PKU ומה יגרום להיפרפנילאלנינמיה ניתן למצוא במאמר: [https://www.gimjournal.org/action/showPdf?pii=S1098-3600%2821%2901012-1]	+	לגבי רוב המוטציות המתגלות זה אכן בעל משמעות חמורה. אבל צריך לזכור כי לא כל המוטציות המתגלות בהכרח יביאו למחלה קשה. לדוגמא במחלת [[PKU]] (פנילקטונוריה), חלק מהמוטציות גורמות רק לאמת פניל אלנין גבוהה בדם הילוד והילד מסתדר ללא טיפול - רשימת המוטציות בגן לפי מה יגרום ל-PKU ומה יגרום להיפרפנילאלנינמיה ניתן למצוא במאמר: [https://www.gimjournal.org/action/showPdf?pii=S1098-3600%2821%2901012-1]
	ובלינק http://www.biopku.org/home/docs/APV.pdf		ובלינק http://www.biopku.org/home/docs/APV.pdf

	מחלות נדירות שאינן כלולות בפאנל הינן רבות אך נדירות יותר - שאם רוצים לחפש אותן צריך לבצע [[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]].		מחלות נדירות שאינן כלולות בפאנל הינן רבות אך נדירות יותר - שאם רוצים לחפש אותן צריך לבצע [[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]].
		+
		+	'''PKU'''
		+
		+	במחלה זו חסרהאינזים פנילאלנין הידרוקסילאז (PAH) שתפקידו להמיר את חומצת האמינו פנילאלנין לחומצת אמינו אחרת, טירוזין.
		+	פנילאלנין, המצויה בחלבונים רבים המשמשים כמזון לאדם, מצטברת (כתוצאה מהיעדר האנזים) ברקמות שונות בגוף וגורמת נזק לתאים, במיוחד לתאי המוח. חלק מהפנילאלנין הבלתי-מפורק מומר לפנילקטונים, והללו מופרשים מהגוף דרך השתן והזיעה; הדבר מקנה לשתן ולזיעה ריח אופייני.
		+
		+	ללא טיפול גורמת המחלה למוגבלות שכלית התפתחותית, אפילפסיה ואוטיזם כבר בגיל צעיר, לעיתים תוך מספר שבועות לאחר הלידה. אם המחלה מזוהה בלידה, ניתן להתמודד עמה באמצעות דיאטה קפדנית, נטולת חומצת האמינו פנילאלנין. לחולים בפנילקטונוריה אסור, בין השאר, לשתות משקאות דלי-קלוריות המכילים את הממתיק המלאכותי אספרטיים, עליהם להימנע מאכילת מזונות עתירי חלבונים, כגון בשר, מוצרי חלב וקטניות. לרוב מותר להם לאכול מזונות עתירי עמילן, כגון תפוחי אדמה ותירס – אבל בכמויות מוגבלות, ותוך פיקוח על כמות הפנילאלנין הנצרכת ממזונות אלה. החולים נוטלים תוספי מזון וויטמינים כדי לחפות על החוסר שנוצר מהדיאטה.
		+
		+	הדיאטה במידה ותהיה קפדנית מונעת פיגור שכלי ונזק חמור אך זה לגמרי לא מושלם ויש לצפות לתפקוד נוירו-קוגניטיבי תת-אופטימלי קל-בינוני.
		+
		+	מומלץ לכל אישה ובמיוחד בנשאיות ל-PKU להימנע משתיית משקאות "דיאט" המכילים אספרטם.
		+
		+	בכדי להימנע מהמחלה בילדים מומלץ כאן להוסיף בדיקת PGD לתהליך ה-IVF בעתיד. או להחזיר את העוברים המוקפאים ולבדוק בהיריון בסיסי שליה בשבוע 12.
		+
		+	בהיריון יש להשלים בדיקת סיסי שליה ואז לשקול תוספת אקסום. בכדי לבצע את הריצוף האקסומי לעובר בבדיקת מי השפיר יש להוריד את ה-raw data לדיסק ולהביאו למקום הדיקור – שם תבקשו את הבדיקה.

טקסטים נוספים מתחלפים

Motti — Tue, 16 Jun 2026 13:42:41 GMT

דף חדש

עובר ממין נקבה שנמצא עם שינוי c.2792dup בגן NRXN1. זה מורש מאמא בריאה לחלוטין. מה הסיכון שלו לסבול מאוטיזם או פיגור שכלי?

שינויים הטרוזיגוטיים בגן NRXN1 מאופיינים בחדירות נמוכה (incomplete penetrance), כלומר רוב הנשאים אינם מפתחים הפרעות התפתחותיות משמעותיות. העובדה שהאם בריאה לחלוטין תומכת בכך, אך אינה מבטלת את הסיכון לעובר.

הסיכון לאוטיזם או פיגור שכלי

בקבוצות שנבדקו קלינית (כלומר, ילדים שהופנו לבדיקה גנטית בגלל תסמינים), שינויים אקסוניים הטרוזיגוטיים ב-NRXN1 נמצאו קשורים ל:
[1]

פיגור שכלי בינוני עד חמור: 77-92%

הפרעות בספקטרום האוטיסטי: 43-70%

אפילפסיה: 14-53%

היפוטוניה: 38-47%

ADHD: 9-41%

עם זאת, נתונים אלה אינם משקפים את הסיכון האמיתי מכיוון שהם מבוססים על אוכלוסייה שכבר הופנתה לבדיקה בגלל תסמינים קליניים (ascertainment bias).

נתונים חשובים על חדירות

מחקרי מקרה-ביקורת מצאו ש:
[1]

שינויים אקסוניים ב-NRXN1 נמצאים ב-0.18% מהמקרים הקליניים לעומת 0.02% באוכלוסיית הביקורת הבריאה

שינויים הטרוזיגוטיים נמצאו גם בהורים בריאים, אחים בריאים ובקבוצות ביקורת בריאות

יחס הסיכויים (OR) הוא 10.3, כלומר השינוי מגביר את הסיכון פי 10 בערך, אך אינו גורם ודאי למחלה

גורמים המשפיעים על הביטוי הקליני:
[1]

גורמים גנטיים נוספים (מוטציות או CNVs נוספים)

גורמים סביבתיים, במיוחד בתקופה הטרום-לידתית

אירועים סטוכסטיים

נשאים בריאים עשויים להציג תכונות תת-קליניות כמו חרדה, אימפולסיביות, או אינטליגנציה גבולית, אך ללא הפרעה התפתחותית משמעותית.
[1]

המלצות

ייעוץ גנטי מפורט - חשוב לברר האם קיימים שינויים גנטיים נוספים בעובר (CNVs או מוטציות אחרות) שעלולים להשפיע על הפרוגנוזה

הערכה נוירופסיכולוגית של האם - למרות שהיא נחשבת בריאה, ייתכנו תכונות תת-קליניות שלא זוהו

מעקב התפתחותי צמוד לאחר הלידה - גילוי מוקדם של סימני אזהרה והתערבות התנהגותית מוקדמת במידת הצורך
[1]

לסיכום: לא ניתן לחזות בוודאות את התוצאה הקלינית. הסיכון מוגבר משמעותית לעומת האוכלוסייה הכללית, אך רוב הנשאים של שינויים הטרוזיגוטיים ב-NRXN1 אינם מפתחים הפרעות התפתחותיות חמורות. העובדה שהאם בריאה היא סימן מעודד, אך אינה מבטלת את הסיכון.

'''- מידע נוסף על הבדיקות הגנטיות המשלימות המומלצות לעובר כדי לשפר את הערכת הסיכון'''

בדיקות גנטיות משלימות מומלצות לעובר עם שינוי NRXN1:

1. בדיקת האלל השני של NRXN1 (רצף מלא)

חשוב במיוחד - יש לבצע רצף DNA מלא של האלל השני (הבריא) של NRXN1 כדי לשלול מוטציות נקודתיות או הכנסות/מחיקות קטנות מאוד שלא מתגלות בבדיקות CNV רגילות. זה קריטי במיוחד אם העובר יציג לאחר הלידה עיכוב פסיכומוטורי חמור מוקדם בהקשר של תסמונת דמוית Pitt-Hopkins (Pitt-Hopkins-like syndrome 2).
[1]

הסבר: מוטציות בי-אללליות (compound heterozygous) ב-NRXN1 גורמות לפנוטיפ חמור הרבה יותר מאשר מוטציות הטרוזיגוטיות בודדות. במקרים כאלה, 53.84% מהחולים סובלים מאפילפסיה עם התקפים מוכללים.
[2]

2. Chromosomal Microarray Analysis (CMA) - בדיקת CNVs נוספים

מומלץ מאוד - יש לבצע בדיקת מיקרו-מערך כרומוזומלי מלאה כדי לזהות CNVs (copy number variations) נוספים בגנום שעלולים לשמש כ"מכה שנייה" (second-hit) ולהחמיר את הפנוטיפ.
[1][3]

הסבר: מחקרים מראים ש-NRXN1 deletions לבדם לרוב אינם מספיקים לגרום למחלה קלינית. גורמי סיכון גנטיים נוספים פועלים באופן סינרגיסטי עם השינוי ב-NRXN1 ודוחפים את חומרת הפנוטיפ מעל הסף הקליני. נשאי מחיקות אינטרוניות ב-NRXN1 נמצאו פי 2 יותר עם CNV קליני נוסף בהשוואה לנשאי מחיקות אקסוניות.
[1]

3. Clinical Exome Sequencing (CES) או Whole Exome Sequencing (WES)

שיקול לבחינה - בדיקת אקסום קליני או מלא יכולה לזהות:

וריאנטים נדירים בגנים נוספים הקשורים להפרעות נוירו-התפתחותיות

וריאנטים בגנים סינפטיים אחרים (כמו NRXN2, NRXN3, NLGN1-4) שעלולים להשפיע על הפנוטיפ
[4]

מוטציות נקודתיות שלא מתגלות ב-CMA

4. בדיקת הרקע הגנטי של האם

מומלץ - למרות שהאם נחשבת בריאה, כדאי לשקול:

הערכה נוירופסיכולוגית מפורטת - לזהות תכונות תת-קליניות (חרדה, אימפולסיביות, קשיי למידה קלים)

בדיקת CNVs נוספים אצל האם - כדי לראות אם יש לה גורמי סיכון גנטיים נוספים שלא עברו לעובר (או להיפך)

5. בדיקות ספציפיות לפי סוג השינוי

השינוי c.2792dup הוא מוטציה נקודתית (frameshift) ולא מחיקה. חשוב לדעת:

האם השינוי משפיע על טרנסקריפט α או β של NRXN1

באיזה אקסון השינוי נמצא - מחיקות המערבות אקסונים 1-6 קשורות יותר לאפילפסיה (71.42% עם אפילפסיה גנטית מוכללת)
[2]

האם השינוי צפוי לגרום ל-nonsense-mediated decay או לחלבון קטום

סיכום עדיפויות הבדיקות:

רצף מלא של האלל השני של NRXN1 (עדיפות ראשונה)

CMA לזיהוי CNVs נוספים (עדיפות ראשונה)

Clinical/Whole Exome Sequencing (שיקול חזק)

הערכה גנטית והתנהגותית של האם (מומלץ)

הערה חשובה: נשאי מחיקות אינטרוניות ב-NRXN1 נמצאו עם CNV קליני נוסף פי 2 יותר מנשאי מחיקות אקסוניות, מה שמדגיש את החשיבות של חיפוש אחר גורמים גנטיים נוספים.

כדי לקבוע האם השינוי c.2792dup משפיע על טרנסקריפט α או β של NRXN1, יש צורך במידע נוסף על מיקום האקסון המדויק.

המבנה הגנומי של NRXN1:

NRXN1-α: הפרומוטר נמצא לפני אקסון 1, והטרנסקריפט כולל אקסונים 1-24 (או 1-23 בחלק מהאיזופורמים)
[1]

NRXN1-β: הפרומוטר נמצא באינטרון 17 של האיזופורם בן 23 האקסונים, והטרנסקריפט הקצר יותר מתחיל מאקסון 18 ואילך
[1]

כלל קריטי להבנה:

מוטציות באקסונים 1-17 (לפני הפרומוטר של β) → משפיעות רק על NRXN1-α

מוטציות באקסונים 18-24 (אחרי הפרומוטר של β) → משפיעות גם על α וגם על β

מה צריך לברר:

באיזה אקסון נמצא השינוי c.2792dup?

אם הדוח הגנטי מציין את מספר האקסון, זה יקבע מיד את התשובה

אם לא, יש לבקש מהמעבדה הגנטית לציין זאת

על איזה טרנסקריפט התבססה המספור?

יש מספר טרנסקריפטים שונים של NRXN1 עם מספור אקסונים שונה

חשוב לדעת את מספר הטרנסקריפט (למשל ENST00000404971.5 או NM004801)

משמעות קלינית של ההבדל:

אם השינוי משפיע רק על α:

α-neurexins חיוניים יותר - עכברים ללא α-neurexins מתים ביום הראשון לאחר הלידה, בעוד שעכברים ללא β-neurexins שורדים
[1]

α-neurexins מאוד משומרים אבולוציונית, בעוד ש-β-neurexins פחות
[1]

פוטנציאל לחומרה גבוהה יותר

אם השינוי משפיע גם על β:

משפיע על שני האיזופורמים

עלול להיות השפעה רחבה יותר על תפקוד הסינפסה

α ו-β יש תפקידים שונים בהעברה סינפטית בגלל דפוסי אינטראקציה שונים עם ליגנדים
[1]

המלצה מעשית:

צור קשר עם המעבדה הגנטית ובקש:

מספר האקסון המדויק שבו נמצא c.2792dup

מספר הטרנסקריפט שעליו התבסס המספור

האם השינוי צפוי להשפיע על α בלבד או גם על β

מידע זה קריטי להערכת הסיכון ולתכנון המעקב ההתפתחותי.

האם יש לך גישה לדוח הגנטי המלא שבו מצוין מספר האקסון?

השינוי c.2792dup באקסון 14 של טרנסקריפט NM001330708.2 משפיע </em>רק על NRXN1-α ולא על NRXN1-β.__

הסבר:

טרנסקריפט NM001330708.2 הוא אחד מהטרנסקריפטים הארוכים של NRXN1 המקודד ל-α-neurexin. הגן NRXN1 מכיל 24 אקסונים (23 מקודדים) בטרנסקריפט הארוך.
[1]

המבנה הגנומי הקריטי:

NRXN1-α: מתחיל מאקסון 1 וכולל את כל 24 האקסונים

NRXN1-β: הפרומוטר שלו נמצא באינטרון שבין אקסונים 17-18, והטרנסקריפט מתחיל מאקסון 18 ואילך

מכיוון שהשינוי נמצא באקסון 14 (לפני הפרומוטר של β), הוא משפיע אך ורק על α-neurexin.

המשמעות הקלינית:

α-neurexins הם קריטיים יותר מבחינה ביולוגית:

עכברים ללא α-neurexins מתים ביום הראשון לאחר הלידה, בעוד שעכברים ללא β-neurexins שורדים
[2]

α-neurexins משומרים מאוד אבולוציונית בחולייתנים, בעוד ש-β-neurexins פחות משומרים
[2]

α-neurexins מכילים 6 דומיינים LNS עם 3 דומיינים EGF, בעוד ש-β-neurexins מכילים רק דומיין LNS אחד
[2]

השלכות על הסיכון:

מוטציות frameshift באקסונים המקודדים ל-α-neurexin בלבד (כמו אקסון 14) עלולות:

לגרום ל-haploinsufficiency של α-neurexin - ירידה ברמות החלבון התקין

לייצר איזופורמים חריגים שעלולים לפעול כ-gain-of-function שלילי
[3-4]

להשפיע על יותר מ-1,000 איזופורמים שונים של α-neurexin שנוצרים דרך splicing אלטרנטיבי
[5-6]

עובדה חשובה נוספת:

מחקרים הראו שמוטציות ב-NRXN1 יכולות לגרום לירידה של יותר מ-50% באיזופורמים תקינים ולייצור עשרות איזופורמים חריגים מהאלל הפגום. ההשפעה הפנוטיפית תלויה הן בירידה באיזופורמים תקינים והן בנוכחות איזופורמים מוטנטיים.
[3]

לסיכום: השינוי משפיע רק על α-neurexin, שהוא האיזופורם החיוני והמשומר יותר, מה שעשוי להסביר את הקשר החזק בין מוטציות ב-NRXN1 להפרעות נוירו-התפתחותיות.
[2][7-8]

כן, יש מחקרים המציגים את התחלואה במקרים של מוטציות נקודתיות הטרוזיגוטיות ב-NRXN1, והקשר ל-Pitt-Hopkins נובע מבלבול בין שתי ישויות שונות לחלוטין.

ההבחנה הקריטית:

1. מוטציות הטרוזיגוטיות ב-NRXN1 (כמו במקרה שלך):

אינן גורמות ל-Pitt-Hopkins-like syndrome 2

קשורות לסיכון מוגבר להפרעות נוירו-התפתחותיות עם חדירות לא מלאה (incomplete penetrance)

נמצאות גם אצל הורים בריאים לחלוטין

2. מוטציות ביאללליות (הומוזיגוטיות או compound heterozygous) ב-NRXN1:

אלו בלבד גורמות ל-Pitt-Hopkins-like syndrome 2 (OMIM #614325)

מצב רצסיבי חמור עם פנוטיפ קבוע וחמור

הסבר לבלבול ב-ClinVar:

ב-ClinVar, וריאנטים מסוג LOF ב-NRXN1 מסומנים כ-"Pitt-Hopkins-like syndrome 2" כי זו המחלה הרצסיבית הקשורה לגן, אך זה לא אומר שהטרוזיגוטים חולים במחלה זו. זה רק מציין את הפוטנציאל הפתוגני של האלל במצב ביאללי.

המחקר המקיף ביותר על מוטציות הטרוזיגוטיות:

מחקר סיסטמטי מקיף מ-2020 על ידי Castronovo ועמיתיו בדק את הפנוטיפ של מוטציות הטרוזיגוטיות ב-NRXN1:
[1]

ממצאים עיקריים באוכלוסייה קלינית עם מוטציות הטרוזיגוטיות:

פיגור שכלי בינוני עד חמור: 77-92%

אוטיזם (ASD): 43-70%

ADHD: 9-41%

אפילפסיה: 14-53%

היפוטוניה שרירית: 38-47%

חרדה: 6-7%

סכיזופרניה: 5%

אך - חדירות לא מלאה:

המחקר מדגיש שמוטציות הטרוזיגוטיות נמצאו גם בהורים בריאים, אחים בריאים ובקרות בריאות. השוואה בין מקרים לקרות הראתה:
[1]

שכיחות במקרים: 0.18%

שכיחות בקרות: 0.02%

OR = 10.3 (95% CI: 7.03-15.06, P < 0.0001)

משמעות: מוטציות הטרוזיגוטיות מגדילות סיכון פי 10, אך רוב הנשאים אינם חולים.

מחקר תפקודי חשוב:

מחקר על תאי גזע אנושיים מ-2015 הראה שמוטציות הטרוזיגוטיות ב-NRXN1
[2] אכן פוגעות בתפקוד הסינפטי - ספציפית בשחרור נוירוטרנסמיטרים - גם במצב הטרוזיגוטי. זה מסביר את הפתוגניות, אך לא את החדירות הלא מלאה.

הסבר לחדירות הלא מלאה:

המחקר מציע שלושה מנגנונים:
[1]

גורמי סיכון גנטיים נוספים - שכיחות מוגברת של CNVs פתוגניים נוספים בחולים עם מוטציות ב-NRXN1

גורמים סביבתיים - במיוחד פרנטליים

אירועים סטוכסטיים לא נוחים

נשאים "בריאים" - האם באמת בריאים?

המחקר מציע שנשאים "לא מושפעים" עשויים בכל זאת להציג:
[1]

חרדה תת-קלינית

תכונות דיסאקזקוטיביות (אימפולסיביות)

אינטליגנציה נמוכה-גבולית

הפרעות אישיות תלותיות

המלצה קלינית:

המחקר ממליץ על הערכה נוירופסיכולוגית ופסיכיאטרית לכל נשאי מוטציות ב-NRXN1 לפני מתן ייעוץ גנטי.
[1]

לסיכום עבור המקרה שלך:

השינוי c.2792dup הטרוזיגוטי:

אינו גורם ל-Pitt-Hopkins-like syndrome 2 (שדורש מוטציה ביאללית)

מגדיל סיכון פי 10 להפרעות נוירו-התפתחותיות

אך רוב הנשאים בריאים (כולל האם במקרה שלך)

מצריך מעקב התפתחותי אחר הלידה

'''המאמר של Castronovo מציג השוואה בין מאמרים במקרים שהיה חסר של אקסונים בגן זה. אני מחפש מאמרים שבדקו שינויים נקודתיים מסוג LOF בגן זה'''

צודק - מחקר Castronovo התמקד בעיקר במחיקות אקסוניות (CNVs). הספרות על שינויים נקודתיים מסוג LOF (nonsense/frameshift) ב-NRXN1 היא מוגבלת יותר, אך קיימת.

הנתונים העיקריים על שינויים נקודתיים:

1. מסד הנתונים HGMD (2023):

לפי מחקר Gerik-Celebi מ-2024, מתוך 491 וריאנטים ב-NRXN1 המדווחים ב-HGMD Professional 2023.2, 83 הם missense/nonsense (כ-17%). וריאנטים אלו קשורים בעיקר ל-ASD ו-ID/DD.
[1]

2. מקרים ספציפיים של שינויים נקודתיים:

המחקר של Gerik-Celebi מתאר שני מקרים עם missense variants הטרוזיגוטיים:

c.190C>T (p.Arg64Cys) - ילד בן 7 עם ASD, מסומן ב-ClinVar כקשור ל-Pitt-Hopkins-like syndrome 2
[1]

c.1679C>T (p.Thr560Ile) - חולה עם ID/DD ואפילפסיה, מורש מאם עם היסטוריה של אפילפסיה
[1]

3. מחקר תפקודי על מוטציות הטרוזיגוטיות:

המחקר של Pak ועמיתיו (2015) הוא המחקר התפקודי המרכזי שבדק ישירות את ההשפעה של מוטציות הטרוזיגוטיות ב-NRXN1:
[2]

השתמשו בתאי גזע אנושיים (human ESCs) עם מוטציות conditional heterozygous ב-NRXN1

שתי מוטציות שונות נבדקו (לא מפורט אם nonsense/frameshift, אך מדובר ב-"inactivation")

ממצא מרכזי: שתי המוטציות ההטרוזיגוטיות פגעו באופן סלקטיבי בשחרור נוירוטרנסמיטרים ללא שינוי בדיפרנציאציה נוירונלית או ביצירת סינפסות

המוטציות הגדילו את רמות CASK, חלבון scaffolding סינפטי קריטי

4. סקירה עדכנית (2026):

סקירה של Liu ועמיתיו מפברואר 2026 מתארת את המנגנונים המולקולריים של וריאנטים גנטיים ב-NRXN1:
[3]

מתמקדת ב-deletions ו-alternative splicing כמנגנונים עיקריים

מציעה "isoform-dependent excitation-inhibition imbalance hypothesis" לאוטיזם

מדגישה שגם סכיזופרניה וגם ASD כוללים deletions ו-alternative splicing של NRXN1

5. הבעיה המתודולוגית:

רוב המחקרים הגדולים השתמשו ב-array-CGH או SNP arrays שמזהים בעיקר CNVs (מחיקות/כפילויות), ולא sequencing שמזהה שינויים נקודתיים. לכן:
[4]

הנתונים על CNVs הרבה יותר נרחבים

הנתונים על SNVs (single nucleotide variants) מוגבלים יותר

רק בשנים האחרונות, עם התפשטות ה-WES/WGS, מתחילים לזהות יותר שינויים נקודתיים

6. האם יש הבדל בפנוטיפ?

אין עדות ברורה להבדל פנוטיפי בין CNVs לשינויים נקודתיים מסוג LOF:

שניהם צפויים לגרום ל-haploinsufficiency (אובדן תפקוד של אלל אחד)

המחקר התפקודי של Pak הראה שמוטציות הטרוזיגוטיות כן פוגעות בתפקוד הסינפטי
[2]

החדירות הלא מלאה אופיינית לשני סוגי המוטציות

7. הסיכון הכמותי:

על בסיס הנתונים הקיימים (בעיקר מ-CNVs, אך ככל הנראה רלוונטי גם ל-SNVs):

OR = 10.3 להפרעות נוירו-התפתחותיות
[5]

שכיחות בחולים: 0.18% vs בקרות: 0.02%
[5]

בפופולציה קלינית: 77-92% פיגור שכלי, 43-70% ASD
[5]

לסיכום:

הספרות על שינויים נקודתיים מסוג LOF ב-NRXN1 מוגבלת יותר מאשר על CNVs, אך:

המנגנון הפתוגני זהה (haploinsufficiency)

המחקר התפקודי מאשר שמוטציות הטרוזיגוטיות פוגעות בתפקוד
[2]

הפנוטיפ צפוי להיות דומה לזה של CNVs

החדירות הלא מלאה נשמרת (כפי שרואים באם הבריאה במקרה שלך)

אספקטים עתידיים

Motti — Sun, 14 Jun 2026 14:02:26 GMT

שיבוט -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 14:02, 14 ביוני 2026
שורה 17:		שורה 17:
	== [[שיבוט]] ==		== [[שיבוט]] ==

-	- מה ניתן להפיק ממנו לצרכי ~~רפאואה~~?	+	- מה ניתן להפיק ממנו לצרכי רפ
		+	אואה?
		+	[[טקסטים נוספים מתחלפים]]

סרטן שד ו/או שחלה

Motti — Sun, 14 Jun 2026 12:48:47 GMT

אבחון טרום השרשה של מוטציות בגן BRCA: -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:48, 14 ביוני 2026
(גרסה אמצעית אחת לא מוצגת.)
שורה 327:		שורה 327:

	בישראל נכנסה בדיקת המוטציה הזו לסל.		בישראל נכנסה בדיקת המוטציה הזו לסל.
		+
		+
		+	== תוספות מיוחדות ==
		+
		+
		+	מוטציות LOF הטרוזיגוטיות ב-BRIP1 אינן מעלות באופן מובהק את הסיכון לסרטן שד, אך מעלות משמעותית את הסיכון לסרטן שחלות.
		+
		+	סיכון לסרטן שד
		+
		+	המחקרים הגדולים ביותר לא מצאו קשר מובהק בין מוטציות ב-BRIP1 לסרטן שד. במחקר BCAC (הגדול ביותר), שכלל 86 נשאות מוטציה בקרב חולות סרטן שד (0.18%) לעומת 75 בקבוצת הביקורת (0.14%), יחס הסיכויים היה 1.1 (95% CI: 0.8-1.5, p=0.54) - כלומר, אין עלייה מובהקת בסיכון. מחקרים קודמים שדיווחו על קשר חלש (OR כ-2) התבססו על מדגמים קטנים יותר.
		+	[1-3]
		+
		+
		+	Figure 1. Odds Ratio Between Combined Pathogenic Variants in Each Gene and Breast Cancer Among White Women With Breast Cancer and Reference Controls
		+	Associations Between Cancer Predisposition Testing Panel Genes and Breast Cancer. JAMA Oncol. September 1, 2017.
		+	Content used under license from the JAMA Network®
		+	© American Medical Association
		+
		+	חשוב לציין שאם נמצא קשר כלשהו, הוא מוגבל ל-triple-negative breast cancer (TNBC) בדרגה גבוהה, אך גם זה שנוי במחלוקת.
		+	[1]
		+
		+	סיכון לסרטן שחלות
		+
		+	מוטציות LOF ב-BRIP1 מעלות משמעותית את הסיכון לסרטן שחלות:
		+
		+	OR = 20.97 (95% CI: 12.02-36.57) במקרים משפחתיים
		+	[5]
		+
		+	OR = 29.91 (95% CI: 14.99-59.66) בסרטן שחלות מאוחר
		+	[5]
		+
		+	הסיכון המצטבר מוערך ב-5-15% עד גיל 80
		+	[1]
		+
		+	גיל האבחון החציוני הוא 65 שנים - דומה לאוכלוסייה הכללית
		+	[1]
		+
		+	הסוג ההיסטולוגי הקשור הוא high-grade serous ovarian cancer.
		+	[1]
		+
		+	המלצות מעקב וניהול - לפי ACMG 2025
		+
		+	לגבי שד:
		+
		+	אין צורך במעקב מוגבר מעבר למה שמתחייב מההיסטוריה המשפחתית
		+	[1]
		+
		+	אין המלצה לכריתת שד מונעת - לא פרופילקטית ולא קונטרלטרלית במקרה של אבחנה
		+	[1]
		+
		+	המעקב צריך להיות מבוסס על גורמי סיכון אישיים ומשפחתיים בלבד
		+	[1]
		+
		+	לגבי שחלות:
		+
		+	מעקב אינו מומלץ - אין יעילות מוכחת לסקר שחלות
		+	[1]
		+
		+	כריתת שחלות ושפופרות מונעת (RRSO) מומלצת בגיל 50 בערך
		+	[1]
		+
		+	ניתן לשקול לפני גיל 50 על בסיס הערכת סיכון אישית, היסטוריה משפחתית, ותהליך קבלת החלטה משותף
		+	[1]
		+
		+	הניתוח צריך להתבצע לפי פרוטוקול SEE-FIM (בדיקה מקיפה של הפימבריה)
		+	[1]
		+
		+	סלפינגקטומיה אופורטוניסטית (הסרת שפופרות בלבד) בגיל צעיר יותר עם דחיית הסרת השחלות לגיל 50 נחקרת כעת במחקרים פרוספקטיביים
		+	[1]
		+
		+	סיכום מעשי
		+
		+	לאישה בת 50 עם מוטציית LOF ב-BRIP1:
		+
		+	אין צורך בכריתת שד מונעת
		+
		+	יש לשקול RRSO בקרוב (בגיל זה בדיוק מתחילה ההמלצה)
		+
		+	מעקב שד לפי היסטוריה משפחתית בלבד
		+
		+	אין תועלת במעקב שחלות

המוכרומטוזיס

Motti — Thu, 04 Jun 2026 15:05:31 GMT

'''הצורה המבוגרת - זו הצורה השכיחה''' -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 15:05, 4 ביוני 2026
(גרסה אמצעית אחת לא מוצגת.)
שורה 9:		שורה 9:
	הקריטריונים לאבחנה:		הקריטריונים לאבחנה:

-	1. רמת transferrin-iron-saturation הינה 45% או יותר. כעיקרון היות והטרנספרין הינו החלבון העיקרי הנושא את הברזל~~, ניתן להעזר בחלוקת רמת הברזל בדם ברמת הטרנספרין בכדי לקבל ערך זה~~.	+	1. רמת transferrin-iron-saturation הינה 45% או יותר. כעיקרון היות והטרנספרין הינו החלבון העיקרי הנושא את הברזל.

-	2. רמת פריטין מוגברת מעל הערך העליון - בגברים מעל 300ng/mL ובנקבות מעל 200ng/mL . ערך הפריטין אינו ספציפי והוא עולה בהרבה מחלות כבד - לכן קריטריון זה אינו מספיק בכדי לחשוד דווקא בהמוכרומטוזיס.	+	ניתן להעזר בחלוקת רמת הברזל בדם ברמת הטרנספרין בכדי לקבל ערך זה. באופן הבא: סטורציית טרנספרין ב-% = (ברזל בסרום / TIBC) × 100.
		+	כאשר: ברזל בסרום = רמת הברזל בדם. ו- (Total Iron Binding Capacity) TIBC (μg/dL) = טרנספרין (mg/dL) × 1.389.
		+
		+	2. רמת פריטין מוגברת מעל הערך העליון - בגברים מעל 300ng/mL ובנקבות מעל 200ng/mL . ערך הפריטין אינו ספציפי והוא עולה בהרבה מחלות כבד - לכן קריטריון זה אינו מספיק בכדי לחשוד דווקא בהמוכרומטוזיס. ערך זה גבוה יותר באנשים שמנים.

	3. איתור 2 מוטציות באדם הנבדק בגן HFE (מקרב המוטציות השכיחות).		3. איתור 2 מוטציות באדם הנבדק בגן HFE (מקרב המוטציות השכיחות).