Genopedia - פרופ' מוטי שוחט - שינויים אחרונים [He]

CADASIL

2026-09-10T13:22:52Z

דף חדש

CADASIL (מחלת כלי דם מוחיים תורשתית אוטוזומלית דומיננטית עם אוטמים תת-קורטיקליים ולוקואנצפלופתיה) - בשמה המלא: Cerebral Autosomal Dominant Arteriopathy with Subcortical Infarcts and Leukoencephalopathy

מתייחס למחלה גנטית תורשתית נדירה הפוגעת בכלי הדם הקטנים במוח. מחלה זו נחשבת לגורם התורשתי השכיח ביותר לשבץ מוחי ודמנציה (שיטיון) בקרב מבוגרים צעירים.

'''הגורם הגנטי:''' המחלה נגרמת ממוטציה בודדת בגן NOTCH3 (על כרומוזום 19). המוטציה גורמת להצטברות חלבון לא תקין סביב כלי הדם הקטנים במוח, מה שמוביל לחסימתם ולפגיעה בחומר הלבן.

'''דפוס ההורשה:''' הורשה אוטוזומלית דומיננטית. משמעות הדבר היא שלחולה במחלה יש סיכוי של 50% להעביר את הגן המוטנטי לכל אחד מילדיו, ללא קשר למין היילוד, ומספיק עותק אחד פגום כדי לחלות.

'''תסמינים קליניים ומהלך המחלה:'''

התסמינים מופיעים בדרך כלל בבגרות (לרוב בין הגילים 30 ל-50) ומתקדמים בהדרגה וכוללים:

- מיגרנות עם אאורה: לרוב זהו התסמין הראשוני המופיע בגיל צעיר יחסית (שנות ה-20 או ה-30).

- אירועים מוחיים חוזרים (TIA או שבץ איסכמי): נזקים קטנים ומצטברים ברקמת המוח בשל חסימת כלי דם.הפרעות במצב הרוח: דיכאון, חרדה, אפטיה (חוסר עניין) ועייפות כרונית משמעותית.

- ירידה קוגניטיבית ודמנציה: פגיעה מתמשכת בזיכרון, ביכולת התכנון והארגון, המובילה בסופו של דבר לדמנציה וסקולרית (על רקע פגיעה בכלי דם).

'''אבחון:'''

מתבצע בעיקר באמצעות בדיקת גנטית מולקולרית לזיהוי המוטציה בגן NOTCH3 (נחשב ל"סטנדרט הזהב"), לצד הדמיית MRI של המוח המציגה שינויים אופייניים ומובהקים בחומר הלבן (במיוחד באונות הטמפורליות). לעיתים נדירות מבוצעת ביופסיית עור.
לאישור אבחנתי ובירור בסיס יש לבצע MRI מוח לאפיון היקף הנגעים, תוך חיפוש אחר ממצאים אופייניים - היפראינטנסיביות בחומר הלבן באזור הקוטב הרקתי הקדמי ובקפסולה החיצונית, אוטמים לקונריים, ומיקרו-דימומים מוחיים, אשר מסייעים בהערכת פרוגנוזה ובקבלת החלטות לגבי טיפול אנטי-טרומבוטי. חשוב לציין כי ב-CADASIL הזיכרון נשמר יחסית בשלבים המוקדמים, בעוד שהפרעה בתפקוד האקזקוטיבי ובקשב הן המאפיינים הקוגניטיביים הראשוניים האופייניים, המתקדמים לדמנציה רב-תחומית לאחר גיל 60 בכ-60% מהחולים - לכן יש לבצע הערכה קוגניטיבית פורמלית כדי לאפיין את הדפוס הספציפי לתחום ולשלול תהליך נלווה.

'''טיפול:'''

הטיפול צריך להתבסס על מסגרת ההמלצות שפורסמה בהצהרה המדעית של האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה (AHA) משנת 2023 בנושא מחלות כלי דם מוחיים תורשתיות, שכן כיום אין טיפול מבוסס-מחלה או מרפא ל-CADASIL. הטיפול הוא תומך ומניעתי ומתמקד בהפחתת גורמי סיכון וסקולריים: איסור מוחלט על עישון ואיזון קפדני של לחץ הדם. לעיתים נעשה שימוש בנוגדי טסיות (כמו אספירין) למניעת קרישי דם

'''שליטה בגורמי סיכון וסקולריים:'''
מומלצת שליטה קפדנית בלחץ הדם, שכן יתר לחץ דם ב-CADASIL קשור לעלייה בסיכון לדמנציה, לנכות, לאירוע מוחי ולדימום תוך-מוחי. יש לעודד באופן נחרץ הפסקת עישון, שכן עישון קשור באופן בלתי תלוי להופעה מוקדמת יותר של אירוע מוחי. טיפול בסטטינים מתבצע לפי ההנחיות הסטנדרטיות למניעה שניונית, אם כי הנתונים הספציפיים ל-CADASIL מוגבלים. יש להימנע מחוסמי בטא אם נדרשת מניעת מיגרנה, בשל אפשרות להשפעה מכווצת כלי דם.

'''טיפול אנטי-טרומבוטי:'''
אין עדות איכותית התומכת בשימוש בנוגדי טסיות ב-CADASIL, וההנחיה האירופית משנת 2020 קובעת כי אין עדות התומכת בשימוש בתרופות אנטי-טסיסיות בהיעדר אירוע מוחי איסכמי קודם; אספירין במינון נמוך משמש בדרך כלל לאחר אירוע מוחי איסכמי, תוך מודעות לסיכון מוגבר אפשרי לדימום. אם נדרש טיפול נוגד קרישה מסיבה נפרדת (כגון פרפור פרוזדורים), אין הוא אסור, אך מצריך מעקב קפדני לאור סיכון מדווח לדימום תוך-מוחי, במיוחד עם מספר גבוה של מיקרו-דימומים בגזע המוח או כלל המוח; סגירת אוזנית הפרוזדור השמאלי עשויה להיות חלופה סבירה בחולים בסיכון גבוה.

'''טיפול קוגניטיבי ונוירופסיכיאטרי:'''
מעכבי אצטילכולינאסטראז (דונפזיל) לא עמדו במטרה הראשית במחקר אקראי, אם כי נצפה שיפור מסוים בתת-סולמות של תפקוד אקזקוטיבי, שמשמעותו הקלינית אינה ברורה. ממנטין הראה יתרון בדמנציה וסקולרית שאינה CADASIL וניתן לשקול ניסיון טיפולי, אם כי חסרים נתונים ספציפיים ל-CADASIL. תסמינים נוירופסיכיאטריים (המופיעים בעד 30% מהחולים, כולל אפתיה, דיסתימיה והפרעות הסתגלות) מטופלים בדרך כלל בטיפול תרופתי קונבנציונלי כגון SSRI, אם כי התגובה לרוב חלקית.

'''מעקב:'''
מעקב לאורך זמן צריך לכלול הערכה נוירולוגית וקוגניטיבית תקופתית, מעקב אחר גורמי סיכון וסקולריים (לחץ דם, שומנים בדם, סטטוס עישון), והדמיה חוזרת של המוח במקרה של הופעת תסמינים נוירולוגיים חדשים, תוך תשומת לב להצטברות מיקרו-דימומים לפני כל הסלמה בטיפול אנטי-טרומבוטי. אין מרווח מעקב ספציפי מבוסס-הנחיות ל-CADASIL; המעקב הוא בדרך כלל מותאם אישית בהתאם למהלך הקליני.

'''ייעוץ גנטי ומעקב משפחתי:'''

יש להציע ייעוץ גנטי לבני המשפחה, תוך התייחסות להשלכות עבור בני משפחה בסיכון; בדיקה מנבאת צריכה להיות מוגבלת למבוגרים ולהתבצע לפי פרוטוקול מובנה, לאור החדירות החלקית והמשתנה של וריאנטים בגן NOTCH3. במיוחד יש לקבל ייעוץ גנטי לכל מי שמתכנן היריון במשפחה.

על המחלות הגנטיות

2026-09-10T13:00:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 13:00, 10 בספטמבר 2026
שורה 203:		שורה 203:

	[[טרשת נפוצה]] או Multiple sclerosis		[[טרשת נפוצה]] או Multiple sclerosis
		+
		+	[[CADASIL]] - Cerebral Autosomal Dominant Arteriopathy with Subcortical Infarcts and Leukoencephalopathy - מחלה גנטית תורשתית נדירה הפוגעת בכלי הדם הקטנים במוח

	'''מחלות דלקתיות של המעיים:'''		'''מחלות דלקתיות של המעיים:'''

הורשה מיטוכונדריאלית

2026-09-08T19:23:05Z

דוגמאות למחלות המועברות בצורה זו: -

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 19:23, 8 בספטמבר 2026
(3 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.)
שורה 21:		שורה 21:
	הוכחו מספר מחלות שנגרמות על-ידי פגם בדנ"א המיטוכונדראלי והמועברות בתורשה אימהית.		הוכחו מספר מחלות שנגרמות על-ידי פגם בדנ"א המיטוכונדראלי והמועברות בתורשה אימהית.

-	1. הדוגמה הראשונה והקלסית הינה מחלת נוירופתיה תורשתית של עצב הראייה על-שם Leber (השם הלועזי: Leber hereditary optic neuropathy - LHON)- מחלה זו, שמתבטאת בדרך-כלל בגיל 10-4 בניוון מתקדם ודי פתאומי של עצב הראייה ובסימנים נוירולוגיים אחרים, נגרמת על-ידי פגם בדנ"א המיטוכונדראלי. הפגם מצוי בכל המיטוכונדריות, אולם לא כל אדם עם מוטציה זו יחלה. הסיבה היא שדרוש שילוב של מוטציה זו עם עוד חלבון שמקודד על-ידי הגרעין כדי שהמחלה תתבטא. הגן הגרעיני הפועל בשילוב עם המיטוכונדריה ב- LHON מצוי על כרומוזום X. לכן, המחלה שכיחה הרבה יותר בזכרים (15% בזכרים ו-5% בנקבות). הקשר הזה בין פגם מיטוכונדראלי לבין פגם בגרעין הדרוש להופעת מחלה קיים גם במספר מחלות מיטוכונדראליות אחרות, כנראה בשל התכונה המיוחדת של אנזימי הנשימה הפועלים כ- complex של אנזימים ולא לחוד.	+	1.''' הדוגמה הראשונה והקלסית הינה מחלת נוירופתיה תורשתית של עצב הראייה על-שם Leber (השם הלועזי: Leber hereditary optic neuropathy - LHON)'''- מחלה זו, שמתבטאת בדרך-כלל בגיל 10-4 בניוון מתקדם ודי פתאומי של עצב הראייה ובסימנים נוירולוגיים אחרים, נגרמת על-ידי פגם בדנ"א המיטוכונדראלי. הפגם מצוי בכל המיטוכונדריות, אולם לא כל אדם עם מוטציה זו יחלה. הסיבה היא שדרוש שילוב של מוטציה זו עם עוד חלבון שמקודד על-ידי הגרעין כדי שהמחלה תתבטא. הגן הגרעיני הפועל בשילוב עם המיטוכונדריה ב- LHON מצוי על כרומוזום X. לכן, המחלה שכיחה הרבה יותר בזכרים (15% בזכרים ו-5% בנקבות). הקשר הזה בין פגם מיטוכונדראלי לבין פגם בגרעין הדרוש להופעת מחלה קיים גם במספר מחלות מיטוכונדראליות אחרות, כנראה בשל התכונה המיוחדת של אנזימי הנשימה הפועלים כ- complex של אנזימים ולא לחוד.
		+
		+	לאחרונה נמצא טיפול שנראה מתאים לטיפול בחולים עם LHON: התרופה: Idebenone מאושרת באירופה וישראל - מומלץ לתת אותה בחולים המראים סימנים קלינים. לא מומלץ להתחיל טיפול בנושאי המוטציה מבלי שהחלו סימנים קלינים.
		+
		+	יש גם קשר לאחוז ההטרופלסמיה:
		+
		+	אחוז ההטרופלזמיה משמעותי לגבי הפרוגנוזה ולכן גם לגבי ההחלטה הקלינית, אם כי הראיות הישירות להשפעתו על תגובה לאידבנון (idebenone) מוגבלות.
		+
		+	המוטציות המיטוכונדריאליות בחולים נמצאת בדרך כלל במצב הומופלזמי, אך כ-10%-15% מנשאי מוטציות LHON מציגים הטרופלזמיה.
		+
		+	''כאשר קיימת הטרופלזמיה:''
		+
		+	נשאים עם עומס מוטציה מתחת ל-75% בלויקוציטים נמצאו לא נגועים במחקר אחד.
		+
		+	בניתוח רטרוספקטיבי של 17 משפחות, גברים עם עומס מוטציה מעל 60% הראו שכיחות גבוהה יותר של נוירופתיה אופטית מאלו עם עומס נמוך יותר.
		+
		+	נשאים הומופלזמיים נוטים להצגה קלינית מוקדמת וחמורה יותר בהשוואה להטרופלזמיים, אם כי מידת ההטרופלזמיה בדם לא בהכרח משקפת את המצב בתאי הגנגליון הרשתיתי עצמם.
		+
		+	מבחינה מעשית: אם בדיקה גנטית של המטופל מגלה הטרופלזמיה עם עומס מוטציה נמוך (מתחת ל-60%), הדבר עשוי להסביר את החסך היחסי בפגיעה קלינית עד גיל מבוגר מאד, ומחזק גישה של מעקב צמוד ללא התערבות מיידית. לעומת זאת, עומס גבוה (מעל 75%) קשור עם סיכון גבוה יותר להתקדמות, ותומך בשיקול מוקדם יותר להתחלת טיפול באידבנון אם מופיעים סימנים ראשונים לירידה בחדות הראייה — שכן הספרות מדגישה שהתועלת הגדולה ביותר מתקבלת כאשר הטיפול מתחיל תוך השנה הראשונה מתחילת אובדן הראייה.
		+
		+	יש לציין כי אף אחד מהמחקרים הקליניים על אידבנון לא שקלל (stratified) את התוצאות לפי אחוז הטרופלזמיה באופן שיטתי — כך שההמלצה הטיפולית מתבססת בעיקר על מצב קליני (חדות ראייה, זמן מתחילת הירידה) ולא על אחוז ההטרופלזמיה בפני עצמו, גם אם האחרון תורם למידע הפרוגנוסטי.
		+

	2. באותה צורה נמצא, שגם מחלות אחרות נובעות מפגם ספציפי מאוד בדנ"א המיטוכונדראלי: מחלת MELAS, או בפרוט myoclonic epilepsy lactic acidosis and strock like episodes,		2. באותה צורה נמצא, שגם מחלות אחרות נובעות מפגם ספציפי מאוד בדנ"א המיטוכונדראלי: מחלת MELAS, או בפרוט myoclonic epilepsy lactic acidosis and strock like episodes,
שורה 31:		שורה 52:
	5. מיופתיות (חולשות שרירים מתקדמת) מיטוכונדראליות (בדרך-כלל חסר deletion בגן המיטוכונדראלי),		5. מיופתיות (חולשות שרירים מתקדמת) מיטוכונדראליות (בדרך-כלל חסר deletion בגן המיטוכונדראלי),

-	6. חירשות שתוארה במשפחה ערבית בישראל.	+	6. '''חירשות שתוארה במשפחה ערבית בישראל. הגן למחלה זו התגלתה על ידי פרופ' שוחט ודר' ג'אבר:
		+
		+	Aminoglycoside-induced deafness associated with the mitochondrial DNA mutation A1555G
		+	Mordechai Shohat, Nathan Fischel-Ghodsian, et al*'''

	7. ייתכן אף שבחלק מהחולים במחלות שכיחות, כמו סוכרת, ואף בתהליך ההזדקנות יש לדנ"א המיטוכונדראלי תפקיד בפתוגנזה.		7. ייתכן אף שבחלק מהחולים במחלות שכיחות, כמו סוכרת, ואף בתהליך ההזדקנות יש לדנ"א המיטוכונדראלי תפקיד בפתוגנזה.

טריזומיה 7

2026-09-07T02:28:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 02:28, 7 בספטמבר 2026
שורה 1:		שורה 1:
-	'''טריזומיה 7 מופיעה במוזאיקה - שילוב של תאים תקינים ביחד עם תאים המכילים עודף של כרומוזום 7: ,XX+7 / ~~46XX47~~ או ,Xy+7 / ~~46Xy47~~'''	+	'''טריזומיה 7 מופיעה במוזאיקה - שילוב של תאים תקינים ביחד עם תאים המכילים עודף של כרומוזום 7: ,XX+7 / 47,XX+7 או ,Xy+7 / 47,XY+7'''

טריזומיה 12

2026-09-07T02:18:12Z

דף חדש

'''טריזומיה 12 מופיעה במוזאיקה - שילוב של תאים תקינים ביחד עם תאים המכילים עודף של כרומוזום 12: ,XX+12 / 47XX+12 או ,Xy+12 / 47,XY+12'''
מצב של טריזומיה 12 לא יכול להיות "מלא" אלא חייב להיות "במוזאיקה" בלבד (לא מתאפשר חיים אם כל התאים בגוף יהיו עם הטריזומיה)

== ממצאים מיוחדים על מוזאיקה טריזומיה 12 ==

ראה רקע על [[מהי הפרעה כרומוזומלית ומה משמעותה]]. בניגוד לתמונה הקלינית החמורה הנובעת מתוספת של כרומוזומים אחרים, שם מדובר במצב הקשור בשכיחות גבוהה מאד של מומים או פיגור שכלי, במקרה של טריזומיה 12 במוזאיקה המצב שונה.

כאמור, ממצא כזה מופיע במי השפיר ובתאי העור של העובר, או בדם רק בחלק מהתאים ולא בכולם. מצב זה מכונה "מוזאיקה" – עירוב של תאים במבנה כרומוזומלי תקין יחד עם תאים בעלי טריזומיה 12.
הטריזומיה הזו עלולה לא להתגלות בבדיקה הנערכת על תרבית תאי מי שפיר – בכדי לגלות טריזומיה 12 דרושה בדיקה על תאי מי שפיר טריים (בשיטת FISH או CMA (ציפ גנטי)). בדיקת תאי תרבית של מי שפיר עלולה לפספס את הממצא כי התאים הללו אינם גדלים טוב בתרבית.
התאים עם הטריזומיה 12 לא חייבים להיות בדם העובר, ובדיקה כזו (בדיקת דם של העובר) לא נדרשת.
בחלק מהמקרים, פרט לממצא בעור (תאי מי שפיר מיצגים את רקמת עור העובר) ניתן למצוא תאים עם טריזומיה 12 גם ברקמות אחרות של העובר. נוכחותם ברקמות אחרות הודגמה בעיקר במקרים שנצפו באולטרסאונד מומים באברים פנימיים.

בילדים עם טריזומיה 12 במוזאיקה יש מומים רבים ומוגבלויות שכליות. זאת כיוון שמראש בדיקות כרומוזומים המגלות ממצא כזה נערכות לילדים עם מומים ופיגור שכלי. כמו כן הממצא הודגם בהיריונות בהם העובר הדגים מומים רבים.
נשאלת שאלה האם ממצא כזה בעובר ללא מומים המתגלה באקראי בהיריון קשור בסיכון גבוה לבעיות קשות כאלו.

== מה המשמעות לגבי העובר שנמצאה אצלו טריזומיה 12? ==

בספרות תוארו כ-40 מקרים עם מוזאיקה של טריזומיה 12. מהם כ-30 התגלו בהיריון.
לאלו שהיו מומים לרוב עשו הפסקת היריון.
מתוך כ-11 המקרים שדווחו כי נמצאה אצלם בהיריון מוזאיקה של טריזומיה 12 ושהמשיכו את ההיריון וילדו עובר חי, ושנבדקו בהמשך, עלו הממצאים הבאים:

ל-8 לא היו מומים כלל והם היו ללא מוגבלות שכלית.

בעוד 3 מקרים היו ממצאים חריגים בסקירה – אצלם היה ראו גם מומים בלב עם או בלי עוד מומים. 2 ילדים מה-3 האלו נפטרו בינקות.

בסיכום: '''ברור שמספר זה של נחקרים עדיין קטן להוציא מסקנות חד משמעיות, אך בשלב זה אין עדות ברורה שיש לטריזומיה 12 השפעה מזיקה על ההתפתחות השכלית כשאין מומים או איחור בגדילה התוך רחמית – במיוחד לא כשאחוז המוזאיקה מתחת 15%.''' עקב המספרים הלא גדולים יש להתייחס לנתונים בזהירות, צריך לקחת בחשבון אפשרות לתוספת סיכון של כ- 10% לבעיות נוירוהתפתחותיות., שלא הודגמה עקב המספרים הקטנים. במידה וממשיכים את ההיריון (ברוב המקרים בספרות הפסיקו ההיריון, גם כשלא היו ממצאים בסקירה) יש לבצע מעקב אולטרסאונד מכוון ללב, כליות, העיניים (כולל מרחק בין העיניים), קיבה, בליעה, מוח, ומעקב גדילה. כמו כן אקו לב של העובר. יש לציין כי לא את כל המומים בעיניים ניתן לגלות בסקירות (לדוגמא: קולובומה של העיניים).

== מהו סיכון ההישנות? ==

אף שהבעיה היא בחומר הגנטי היא לא תורשתית ולא נובעת מבעיה בהורים. זוג שהיה לו כבר הריון עם מוזאיקה טריזומיה 12 זכאי ל[[בדיקת מי שפיר]] בכל הריון נוסף וכאמור רוב הסיכויים (99% בד"כ) שהבעיה לא תישנה. לא ניתן להעריך באמינות את הסיכון לשינוי כרומוזומלי זה במהלך ההיריון באמצעות [[בדיקות סקר לתסמונת דאון ובעיות כרומוזומליות אחרות]]).

בני משפחה יותר רחוקים אינם בסיכון מוגבר באופן משמעותי.

ראה: Four children with postnatally diagnosed mosaic trisomy 12: Clinical features, literature review, and current diagnostic capabilities of genetic testing.
American Journal of Medical Genetics. Part A. 2020. Hu J, Ou Z, Surti U, et al.

ממצאים בבדיקת דיקור מי שפיר

2026-09-07T01:45:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 01:45, 7 בספטמבר 2026
שורה 41:		שורה 41:

	[[טריזומיה 7]] במוזאיקה.		[[טריזומיה 7]] במוזאיקה.
		+
		+	[[טריזומיה 12]] במוזאיקה.