https://genopedia.co.il/index.php?title=Toxoplasma&action=history היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי He MediaWiki 1.10.1 Thu, 23 Apr 2026 12:31:20 GMT https://genopedia.co.il/index.php?title=Toxoplasma&diff=2966&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 21:19, 21 בדצמבר 2008</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 62:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 62:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- ניתן לגדל את המחולל בתרביות רקמה מיוחדות – בהן ה-TOXOPLASMA אוהב לצמוח. לאחר שהוא גדל למושבה גדולה ניתן לזהותו בקלות. תרביות אלו אורכות כחודש חודשיים. רק לאחר שעבר זמן ארוך, והמחולל לא צמח, ניתן לומר שהתרבית שלילית.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- ניתן לגדל את המחולל בתרביות רקמה מיוחדות – בהן ה-TOXOPLASMA אוהב לצמוח. לאחר שהוא גדל למושבה גדולה ניתן לזהותו בקלות. תרביות אלו אורכות כחודש חודשיים. רק לאחר שעבר זמן ארוך, והמחולל לא צמח, ניתן לומר שהתרבית שלילית.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">- ישנה שיטה גנטית מולקולרית בה ניתן לשכפל באופן ספציפי את החומר הגנטי של ה- TOXOPLASMA. שיטה זו המכונה '''PCR''' אמורה לזהות גם מחוללים בודדים <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(ותיאורטית אף מחולל אחד יכל להתגלות)</del>. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">- ישנה שיטה גנטית מולקולרית בה ניתן לשכפל באופן ספציפי את החומר הגנטי של ה- TOXOPLASMA. שיטה זו המכונה '''PCR''' אמורה לזהות גם מחוללים בודדים<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">. נמצא במספר עבודות קשר בין כמות החיידקים במי שפיר לבין חומרת הפגיעה בילוד</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">את בדיקת מי השפיר מבצעים לנשים המדגימות תמונה המחשידה להדבקה ב-TOXOPLASMA במהלך ההריון. יש אמינות גבוהה יותר אם דגימת מי השפיר נלקחת <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בשבוע </del>18. יש להעביר נוזל מי שפיר טרי למעבדה המרכזית (בארץ מצוי במעבדות משרד הבריאות אשר ממוקם באבו כביר) הבודקת ומנוסה בבדיקת ה- TOXOPLASMA. הנוזל צריך להגיע למעבדה בתוך שעה שעתיים מעת הדגימה. שאר הנוזל של מי השפיר נשלח לבדיקה הכרומוזומלית ולא יוכל לשמש בהמשך לבדיקת ה-TOXOPLASMA.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">את בדיקת מי השפיר מבצעים לנשים המדגימות תמונה המחשידה להדבקה ב-TOXOPLASMA במהלך ההריון. יש אמינות גבוהה יותר אם דגימת מי השפיר נלקחת <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">באמצע שבוע </ins>18. יש להעביר נוזל מי שפיר טרי למעבדה המרכזית (בארץ מצוי במעבדות משרד הבריאות אשר ממוקם באבו כביר) הבודקת ומנוסה בבדיקת ה- TOXOPLASMA. הנוזל צריך להגיע למעבדה בתוך שעה שעתיים מעת הדגימה. שאר הנוזל של מי השפיר נשלח לבדיקה הכרומוזומלית ולא יוכל לשמש בהמשך לבדיקת ה-TOXOPLASMA.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בעבר, במקרים בהם החשד גדול שהאישה חלתה בהריון (סימנים קליניים ועדות בבדיקות הדם של IgG ו-IgM) ניתן היה להוסיף את בדיקת הדם של העובר (קורדוצנטזיס) הנערכת בשבוע 21 והילך – בבדיקה זו בודקים IgM לטוקסופלסמה בדם העובר. IgM חיובי לטוקסופלסמה, בדם העובר, מעיד על הדבקת העובר ברחם, שכן IgM בדם העובר נוצר על ידי העובר עצמו כתגובה למחלה אצלו (בניגוד ל-IgG, ה-IgM לא עובר לעובר מדם האם דרך השלייה) – עובר שלא נידבק בטוקסופלסמה חייב להדגים IgM שלילי. הבדיקה כיום לא מבוצעת עקב הסיכון בה.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בעבר, במקרים בהם החשד גדול שהאישה חלתה בהריון (סימנים קליניים ועדות בבדיקות הדם של IgG ו-IgM) ניתן היה להוסיף את בדיקת הדם של העובר (קורדוצנטזיס) הנערכת בשבוע 21 והילך – בבדיקה זו בודקים IgM לטוקסופלסמה בדם העובר. IgM חיובי לטוקסופלסמה, בדם העובר, מעיד על הדבקת העובר ברחם, שכן IgM בדם העובר נוצר על ידי העובר עצמו כתגובה למחלה אצלו (בניגוד ל-IgG, ה-IgM לא עובר לעובר מדם האם דרך השלייה) – עובר שלא נידבק בטוקסופלסמה חייב להדגים IgM שלילי. הבדיקה כיום לא מבוצעת עקב הסיכון בה.</td></tr> </table> Sun, 21 Dec 2008 21:19:43 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:Toxoplasma https://genopedia.co.il/index.php?title=Toxoplasma&diff=2965&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 21:13, 21 בדצמבר 2008</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 86:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 86:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">יש לקחת בחשבון כי בדיקת האולטרה-סאונד תורמת עוד נדבך באמינות האבחנה, ואם אין בהמשך סימני מחלה באולטרה-סאונד אמינות האבחנה (שאין הדבקה של העובר) עולה - במיוחד כשההדבקה של האם חלה בחלק הראשון של ההיריון.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">יש לקחת בחשבון כי בדיקת האולטרה-סאונד תורמת עוד נדבך באמינות האבחנה, ואם אין בהמשך סימני מחלה באולטרה-סאונד אמינות האבחנה (שאין הדבקה של העובר) עולה - במיוחד כשההדבקה של האם חלה בחלק הראשון של ההיריון.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''בדיקות אולטרסאונד לפני שבוע 23 לא יראו סימנים של TOXOPLASMA''' גם אם העובר נדבק ולכן אין טעם לבחון סימני TOXOPLASMA באולטרסאונד לפניכן. רק אחרי מועד זה ניתן לראות עיכוב בקצב גדילת העובר וגם בקצב גדילת היקף הראש. בהמשך, ניתן להבחין בהגדלת חדרי המוח והסתיידויות.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''בדיקות אולטרסאונד לפני שבוע 23 לא יראו סימנים של TOXOPLASMA''' גם אם העובר נדבק ולכן אין טעם לבחון סימני TOXOPLASMA באולטרסאונד לפניכן. רק אחרי מועד זה ניתן לראות עיכוב בקצב גדילת העובר וגם בקצב גדילת היקף הראש. בהמשך, ניתן להבחין בהגדלת חדרי המוח והסתיידויות<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">. ניתן גם לנסות לבדוק את גודל גלגלי העיניים אחרי שבוע 28</ins>.</td></tr> </table> Sun, 21 Dec 2008 21:13:35 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:Toxoplasma https://genopedia.co.il/index.php?title=Toxoplasma&diff=2964&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 21:11, 21 בדצמבר 2008</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 68:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 68:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בעבר, במקרים בהם החשד גדול שהאישה חלתה בהריון (סימנים קליניים ועדות בבדיקות הדם של IgG ו-IgM) ניתן היה להוסיף את בדיקת הדם של העובר (קורדוצנטזיס) הנערכת בשבוע 21 והילך – בבדיקה זו בודקים IgM לטוקסופלסמה בדם העובר. IgM חיובי לטוקסופלסמה, בדם העובר, מעיד על הדבקת העובר ברחם, שכן IgM בדם העובר נוצר על ידי העובר עצמו כתגובה למחלה אצלו (בניגוד ל-IgG, ה-IgM לא עובר לעובר מדם האם דרך השלייה) – עובר שלא נידבק בטוקסופלסמה חייב להדגים IgM שלילי. הבדיקה כיום לא מבוצעת עקב הסיכון בה.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בעבר, במקרים בהם החשד גדול שהאישה חלתה בהריון (סימנים קליניים ועדות בבדיקות הדם של IgG ו-IgM) ניתן היה להוסיף את בדיקת הדם של העובר (קורדוצנטזיס) הנערכת בשבוע 21 והילך – בבדיקה זו בודקים IgM לטוקסופלסמה בדם העובר. IgM חיובי לטוקסופלסמה, בדם העובר, מעיד על הדבקת העובר ברחם, שכן IgM בדם העובר נוצר על ידי העובר עצמו כתגובה למחלה אצלו (בניגוד ל-IgG, ה-IgM לא עובר לעובר מדם האם דרך השלייה) – עובר שלא נידבק בטוקסופלסמה חייב להדגים IgM שלילי. הבדיקה כיום לא מבוצעת עקב הסיכון בה.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">== האמינות של הבדיקה בשיטת ה-PCR בבמי השפיר: <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">==</del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">== <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מה הסיכון שלעובר נגרם נזק מטוקסופלסמה למרות שלא נמצאו בבדיקות העובר סימני מחלה? ==</ins></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">האמינות משתנה לפי שבוע ההיריון בו חלה הדבקת האם:</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>האמינות של הבדיקה בשיטת ה-PCR בבמי השפיר:<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>האמינות משתנה לפי שבוע ההיריון בו חלה הדבקת האם:</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הדבקה לפני שבוע 6: לא נמצאו מקרים שנדבקו וכולם היו לבסוף בריאים.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הדבקה לפני שבוע 6: לא נמצאו מקרים שנדבקו וכולם היו לבסוף בריאים.</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 86:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 87:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''בדיקות אולטרסאונד לפני שבוע 23 לא יראו סימנים של TOXOPLASMA''' גם אם העובר נדבק ולכן אין טעם לבחון סימני TOXOPLASMA באולטרסאונד לפניכן. רק אחרי מועד זה ניתן לראות עיכוב בקצב גדילת העובר וגם בקצב גדילת היקף הראש. בהמשך, ניתן להבחין בהגדלת חדרי המוח והסתיידויות.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''בדיקות אולטרסאונד לפני שבוע 23 לא יראו סימנים של TOXOPLASMA''' גם אם העובר נדבק ולכן אין טעם לבחון סימני TOXOPLASMA באולטרסאונד לפניכן. רק אחרי מועד זה ניתן לראות עיכוב בקצב גדילת העובר וגם בקצב גדילת היקף הראש. בהמשך, ניתן להבחין בהגדלת חדרי המוח והסתיידויות.</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">== מה הסיכון שלעובר נגרם נזק מטוקסופלסמה למרות שלא נמצאו בבדיקות העובר סימני מחלה? ==</td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">בדיקת המחולל במי השפיר הינה בדיקה אמינה יחסית ומזהה כ- 99% מהמקרים של הדבקה תוך רחמית ב-TOXOPLASMA. אם גם באולטרסאונד אין סימני מחלה הסיכון שהעובר בכל זאת יחלה ב-TOXOPLASMA קטן. הם עוד יותר קטנים אם במילא לא בטוחים שהאישה נדבקה ב- TOXOPLASMA במהלך ההריון – זהו המצב ברוב המקרים שבהם ברור כזה נעשה.</td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">כאמור, אם החשד שהאישה עברה זיהום בטוקסופלסמה גדול, ניתן לבצע גם בדיקת IgM בדם העובר ואם גם היא שלילית הסיכון שהעובר נדבק מאד קטנים.</td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> </table> Sun, 21 Dec 2008 21:11:11 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:Toxoplasma https://genopedia.co.il/index.php?title=Toxoplasma&diff=2963&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 21:08, 21 בדצמבר 2008</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 81:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 81:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הדבקה בין שבועות 22-26: בקרב אלו שנמצאו עם הוירוס היתה האבחנה מדוייקת בכ-99%. אם התקבלה תשובה שלילית (שאין טוקסופלזמה במי שפיר) הסיכון למחלה בעובר היה 76%% שאינו חולה. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הדבקה בין שבועות 22-26: בקרב אלו שנמצאו עם הוירוס היתה האבחנה מדוייקת בכ-99%. אם התקבלה תשובה שלילית (שאין טוקסופלזמה במי שפיר) הסיכון למחלה בעובר היה 76%% שאינו חולה. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">הבדיקה אף פחות אמינה <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רק <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">65 </del>בין שבועות 27-31 ופחות מ-15% אחרי שבוע 31.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">כשההדבקה בשלבים יותר מאוחרים, </ins>הבדיקה אף פחות אמינה<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">: </ins>רק <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">565% </ins>בין שבועות 27-31 ופחות מ-15% אחרי שבוע 31.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">יש לקחת בחשבון כי בדיקת האולטרה-סאונד תורמת עוד נדבך באמינות האבחנה, ואם אין בהמשך סימני מחלה באולטרה-סאונד אמינות האבחנה (שאין הדבקה של העובר) עולה - במיוחד כשההדבקה של האם חלה בחלק הראשון של ההיריון.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">יש לקחת בחשבון כי בדיקת האולטרה-סאונד תורמת עוד נדבך באמינות האבחנה, ואם אין בהמשך סימני מחלה באולטרה-סאונד אמינות האבחנה (שאין הדבקה של העובר) עולה - במיוחד כשההדבקה של האם חלה בחלק הראשון של ההיריון.</td></tr> </table> Sun, 21 Dec 2008 21:08:16 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:Toxoplasma https://genopedia.co.il/index.php?title=Toxoplasma&diff=2962&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 21:05, 21 בדצמבר 2008</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 51:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 51:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מה הסיכוי להדבקה של העובר לפי שבוע בו נדבקה האם? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מה הסיכוי להדבקה של העובר לפי שבוע בו נדבקה האם? ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">לפני שבוע 13 - הסיכוי להדבקת העובר קטנה מ-6% - אם נדבק בשבוע כזה הסיכון להופעת סימני מחלה בצאצא הינו 60%.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">לפני שבוע 13 - הסיכוי להדבקת העובר קטנה מ-6% - אם נדבק בשבוע כזה הסיכון להופעת סימני מחלה בצאצא הינו 60%<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">. לפי עבודות מסויימות הדבקה לפני 6 שבועות יותר קטנה</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בשבוע 13 עד 26 - הסיכוי להדבקת העובר קטנה מ-40% - אם נדבק בשבוע כזה הסיכון להופעת סימני מחלה בצאצא הינו 25%</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בשבוע 13 עד 26 - הסיכוי להדבקת העובר קטנה מ-40% - אם נדבק בשבוע כזה הסיכון להופעת סימני מחלה בצאצא הינו 25%</td></tr> </table> Sun, 21 Dec 2008 21:05:35 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:Toxoplasma https://genopedia.co.il/index.php?title=Toxoplasma&diff=2961&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 21:04, 21 בדצמבר 2008</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהי התמונה הקלינית באישה המעידה על הדבקתה בטוקסופלסמה? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהי התמונה הקלינית באישה המעידה על הדבקתה בטוקסופלסמה? ==</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">הגורם למחלה הינו טפיל הנקרא טוקסופלסמה גונדי. הוא בד&quot;כ מדבק באמצעות מגע עם חתולים (חולים) או אכילת בשר לא מבושל. באדם המבוגר המחלה יכולה להתבטא במחלת חום עם או בלי הגדלת בלוטות למפה. ברוב המקרים האישה (והמבוגר בכלל) עוברת את המחלה בצורה סמוייה. המחלה לעיתים מזכירה זהום ב-CMV (ראה לעיל). כ-30% מראים חיסון טבעי עוד לפני ההריון.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">הגורם למחלה הינו טפיל הנקרא טוקסופלסמה גונדי. הוא בד&quot;כ מדבק באמצעות מגע עם חתולים (חולים) או אכילת בשר לא מבושל<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">, או חשיפה לחיידק במים או אוכל מזוהמים</ins>. באדם המבוגר המחלה יכולה להתבטא במחלת חום עם או בלי הגדלת בלוטות למפה. ברוב המקרים האישה (והמבוגר בכלל) עוברת את המחלה בצורה סמוייה. המחלה לעיתים מזכירה זהום ב-CMV (ראה לעיל). כ-30% מראים חיסון טבעי עוד לפני ההריון.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">הזיהום ב-TOXOPLASMA באישה חולף תוך מספר שבועות ולא מותיר כל נזק. הבעייה היא כשהמחולל עובר בדם האם, מגיע לשלייה, חוצה את השלייה לעובר ומדביק אותו.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">הזיהום ב-TOXOPLASMA באישה חולף תוך מספר שבועות ולא מותיר כל נזק. הבעייה היא כשהמחולל עובר בדם האם, מגיע לשלייה<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">, מדביק אותה</ins>, חוצה את השלייה לעובר ומדביק אותו.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">אישה עם זיהום מוכח בטוקסופלסמה ואשר מדגימה סימנים של מחלה פעילה (דלקת בלוטות למפה, או דלקת כבד) זקוקה לטיפול אנטיביוטי מתאים (ספירמיצין כדוגמא) <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">המרפא אותה, מסלק </del>את המחולל וכך מקטין את משך החשיפה של העובר. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">אישה עם זיהום מוכח בטוקסופלסמה ואשר מדגימה סימנים של מחלה פעילה <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בטרם שבוע 18 </ins>(דלקת בלוטות למפה, או דלקת כבד) זקוקה לטיפול אנטיביוטי מתאים (ספירמיצין כדוגמא) <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">שנועד לסלק </ins>את המחולל וכך מקטין את משך החשיפה של העובר<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">. הטיפול אינו מרפא את העובר אם נדבק והוא נועד למנוע את העברתו מהאם לעובר. </ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הטיפול בספירמיצין צריך עקרונית להימשך עד הלידה, גם אם במי השפיר לא נמצא שיש עדות לטוקסופלזמה בעובר. לא נמצא שיש לטיפול נזק לעובר!. במידה ונמצא שהעובר נדבק (בבדיקת מי שפיר או אולטרה-סאונד) יש המפסיקים את ההיריון ויש המחליטים להמשיכו - במקרה זה מומלץ להוסיף טיפול נוסף בפרימטמין סולפאדיאזין וחומצה פולית. בשנים האחרונות עלתה השאלה באם באמת לספירמיצין יש אפקט מגן מהדבקה בעובר - נראה שזה נכון ככל שההדבקה נעשתה בשבוע מוקדם יותר. עד שלא יוכח אחרת הטיפול חייב להינתן לפחות עד שבוע 18 (עדיף עד הלידה)</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהם הפרמטרים בדם האישה שמצביעים על הדבקה שלה בטוקסופלסמה במהלך ההריון? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהם הפרמטרים בדם האישה שמצביעים על הדבקה שלה בטוקסופלסמה במהלך ההריון? ==</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 46:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 48:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">כעיקרון זיהום בשלבי ההריון הראשונים עלול לגרום למחלה קשה ביותר. אולם בנשים שחלו בשלבים ראשונים של ההריון הסיכון להעברת הטפיל דרך השלייה לעובר (והדבקתו) קטן. הסיכון להדבקה גדלים בטרימסטר השני אך אז המחלה של העובר יחסית קלה יותר. ככלל, כ-40% מהעוברים שיוולדו לאמא שחלתה בטוקסופלסמה בהריון יחלו בטוקסופלסמה מולדת. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">כעיקרון זיהום בשלבי ההריון הראשונים עלול לגרום למחלה קשה ביותר. אולם בנשים שחלו בשלבים ראשונים של ההריון הסיכון להעברת הטפיל דרך השלייה לעובר (והדבקתו) קטן. הסיכון להדבקה גדלים בטרימסטר השני אך אז המחלה של העובר יחסית קלה יותר. ככלל, כ-40% מהעוברים שיוולדו לאמא שחלתה בטוקסופלסמה בהריון יחלו בטוקסופלסמה מולדת. </td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">== מה הסיכוי להדבקה של העובר לפי שבוע בו נדבקה האם? ==</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">לפני שבוע 13 - הסיכוי להדבקת העובר קטנה מ-6% - אם נדבק בשבוע כזה הסיכון להופעת סימני מחלה בצאצא הינו 60%.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">בשבוע 13 עד 26 - הסיכוי להדבקת העובר קטנה מ-40% - אם נדבק בשבוע כזה הסיכון להופעת סימני מחלה בצאצא הינו 25%</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">בשבוע 26 עד 36 - הסיכוי להדבקת העובר קטנה מ-72% - אם נדבק בשבוע כזה הסיכון להופעת סימני מחלה בצאצא הינו 10%.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהן הבדיקות שניתן לבצע בהריון לשלול או לאשר הדבקת העובר בטוקסופלסמה? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהן הבדיקות שניתן לבצע בהריון לשלול או לאשר הדבקת העובר בטוקסופלסמה? ==</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 54:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 64:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- ישנה שיטה גנטית מולקולרית בה ניתן לשכפל באופן ספציפי את החומר הגנטי של ה- TOXOPLASMA. שיטה זו המכונה '''PCR''' אמורה לזהות גם מחוללים בודדים (ותיאורטית אף מחולל אחד יכל להתגלות). </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- ישנה שיטה גנטית מולקולרית בה ניתן לשכפל באופן ספציפי את החומר הגנטי של ה- TOXOPLASMA. שיטה זו המכונה '''PCR''' אמורה לזהות גם מחוללים בודדים (ותיאורטית אף מחולל אחד יכל להתגלות). </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">את בדיקת מי השפיר מבצעים לנשים המדגימות תמונה המחשידה להדבקה ב-TOXOPLASMA במהלך ההריון. יש <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לוודא שהדגימה מבוצעת אחרי שבוע 20</del>. יש להעביר נוזל מי שפיר טרי למעבדה המרכזית (בארץ מצוי במעבדות משרד הבריאות אשר ממוקם באבו כביר) הבודקת ומנוסה בבדיקת ה- TOXOPLASMA. הנוזל צריך להגיע למעבדה בתוך שעה שעתיים מעת הדגימה. שאר הנוזל של מי השפיר נשלח לבדיקה הכרומוזומלית ולא יוכל לשמש בהמשך לבדיקת ה-TOXOPLASMA.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">את בדיקת מי השפיר מבצעים לנשים המדגימות תמונה המחשידה להדבקה ב-TOXOPLASMA במהלך ההריון. יש <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">אמינות גבוהה יותר אם דגימת מי השפיר נלקחת בשבוע 18</ins>. יש להעביר נוזל מי שפיר טרי למעבדה המרכזית (בארץ מצוי במעבדות משרד הבריאות אשר ממוקם באבו כביר) הבודקת ומנוסה בבדיקת ה- TOXOPLASMA. הנוזל צריך להגיע למעבדה בתוך שעה שעתיים מעת הדגימה. שאר הנוזל של מי השפיר נשלח לבדיקה הכרומוזומלית ולא יוכל לשמש בהמשך לבדיקת ה-TOXOPLASMA<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בעבר, במקרים בהם החשד גדול שהאישה חלתה בהריון (סימנים קליניים ועדות בבדיקות הדם של IgG ו-IgM) ניתן היה להוסיף את בדיקת הדם של העובר (קורדוצנטזיס) הנערכת בשבוע 21 והילך – בבדיקה זו בודקים IgM לטוקסופלסמה בדם העובר. IgM חיובי לטוקסופלסמה, בדם העובר, מעיד על הדבקת העובר ברחם, שכן IgM בדם העובר נוצר על ידי העובר עצמו כתגובה למחלה אצלו (בניגוד ל-IgG, ה-IgM לא עובר לעובר מדם האם דרך השלייה) – עובר שלא נידבק בטוקסופלסמה חייב להדגים IgM שלילי. הבדיקה כיום לא מבוצעת עקב הסיכון בה.</ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">== האמינות של הבדיקה בשיטת ה-PCR בבמי השפיר: ==</ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">האמינות משתנה לפי שבוע ההיריון בו חלה הדבקת האם:</ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הדבקה לפני שבוע 6: לא נמצאו מקרים שנדבקו וכולם היו לבסוף בריאים.</ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הדבקה בין שבועות 7-11: בקרב אלו שנמצאו עם הוירוס היתה האבחנה מדוייקת בכ-99%. אם התקבלה תשובה שלילית (שאין טוקסופלזמה במי שפיר) הסיכון למחלה בעובר היה 90% שאינו חולה. </ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הדבקה בין שבועות 12-16: בקרב אלו שנמצאו עם הוירוס היתה האבחנה מדוייקת בכ-99%. אם התקבלה תשובה שלילית (שאין טוקסופלזמה במי שפיר) הסיכון למחלה בעובר היה 95%% שאינו חולה. </ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הדבקה בין שבועות 17-21: בקרב אלו שנמצאו עם הוירוס היתה האבחנה מדוייקת בכ-99%. אם התקבלה תשובה שלילית (שאין טוקסופלזמה במי שפיר) הסיכון למחלה בעובר היה 98% שאינו חולה. </ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הדבקה בין שבועות 22-26: בקרב אלו שנמצאו עם הוירוס היתה האבחנה מדוייקת בכ-99%. אם התקבלה תשובה שלילית (שאין טוקסופלזמה במי שפיר) הסיכון למחלה בעובר היה 76%% שאינו חולה. </ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הבדיקה אף פחות אמינה (רק 65 בין שבועות 27-31 ופחות מ-15% אחרי שבוע 31</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">במקרים בהם החשד גדול שהאישה חלתה בהריון (סימנים קליניים ועדות בבדיקות הדם של IgG ו-IgM) </del>יש <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מקום להוסיף את </del>בדיקת <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הדם </del>של העובר <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(קורדוצנטזיס</del>) <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הנערכת בשבוע 21 והילך – בבדיקה זו בודקים IgM לטוקסופלסמה בדם העובר. IgM חיובי לטוקסופלסמה, בדם העובר, מעיד על הדבקת העובר ברחם, שכן IgM בדם העובר נוצר על ידי העובר עצמו כתגובה למחלה אצלו (בניגוד ל</del>-<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">IgG, ה-IgM לא עובר לעובר מדם </del>האם <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">דרך השלייה) – עובר שלא נידבק בטוקסופלסמה חייב להדגים IgM שלילי</del>.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">יש <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לקחת בחשבון כי </ins>בדיקת <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">האולטרה-סאונד תורמת עוד נדבך באמינות האבחנה, ואם אין בהמשך סימני מחלה באולטרה-סאונד אמינות האבחנה (שאין הדבקה </ins>של העובר) <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">עולה </ins>- <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">במיוחד כשההדבקה של </ins>האם <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">חלה בחלק הראשון של ההיריון</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''בדיקות אולטרסאונד לפני שבוע 23 לא יראו סימנים של TOXOPLASMA''' גם אם העובר נדבק ולכן אין טעם לבחון סימני TOXOPLASMA באולטרסאונד לפניכן. רק אחרי מועד זה ניתן לראות עיכוב בקצב גדילת העובר וגם בקצב גדילת היקף הראש. בהמשך, ניתן להבחין בהגדלת חדרי המוח והסתיידויות.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''בדיקות אולטרסאונד לפני שבוע 23 לא יראו סימנים של TOXOPLASMA''' גם אם העובר נדבק ולכן אין טעם לבחון סימני TOXOPLASMA באולטרסאונד לפניכן. רק אחרי מועד זה ניתן לראות עיכוב בקצב גדילת העובר וגם בקצב גדילת היקף הראש. בהמשך, ניתן להבחין בהגדלת חדרי המוח והסתיידויות.</td></tr> </table> Sun, 21 Dec 2008 21:04:05 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:Toxoplasma https://genopedia.co.il/index.php?title=Toxoplasma&diff=2674&oldid=prev <p><a href="/index.php/TOXOPLASMA" title="TOXOPLASMA">TOXOPLASMA</a> הועבר לשם <a href="/index.php/Toxoplasma" title="Toxoplasma">Toxoplasma</a>: tu,hu, dsuku,</p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 11:05, 20 בינואר 2007</td> </tr> </table> Sat, 20 Jan 2007 11:05:10 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:Toxoplasma https://genopedia.co.il/index.php?title=Toxoplasma&diff=2673&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 10:48, 20 בינואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 52:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 52:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- ניתן לגדל את המחולל בתרביות רקמה מיוחדות – בהן ה-TOXOPLASMA אוהב לצמוח. לאחר שהוא גדל למושבה גדולה ניתן לזהותו בקלות. תרביות אלו אורכות כחודש חודשיים. רק לאחר שעבר זמן ארוך, והמחולל לא צמח, ניתן לומר שהתרבית שלילית.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- ניתן לגדל את המחולל בתרביות רקמה מיוחדות – בהן ה-TOXOPLASMA אוהב לצמוח. לאחר שהוא גדל למושבה גדולה ניתן לזהותו בקלות. תרביות אלו אורכות כחודש חודשיים. רק לאחר שעבר זמן ארוך, והמחולל לא צמח, ניתן לומר שהתרבית שלילית.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">- ישנה שיטה גנטית מולקולרית בה ניתן לשכפל באופן ספציפי את החומר הגנטי של ה- TOXOPLASMA. שיטה זו המכונה PCR אמורה לזהות גם מחוללים בודדים (ותיאורטית אף מחולל אחד יכל להתגלות). </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">- ישנה שיטה גנטית מולקולרית בה ניתן לשכפל באופן ספציפי את החומר הגנטי של ה- TOXOPLASMA. שיטה זו המכונה <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>PCR<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>אמורה לזהות גם מחוללים בודדים (ותיאורטית אף מחולל אחד יכל להתגלות). </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">את בדיקת מי השפיר מבצעים לנשים המדגימות תמונה המחשידה להדבקה ב-TOXOPLASMA במהלך ההריון. יש לוודא שהדגימה מבוצעת אחרי שבוע 20. יש להעביר נוזל מי שפיר טרי למעבדה המרכזית (בארץ מצוי במעבדות משרד הבריאות אשר ממוקם באבו כביר) הבודקת ומנוסה בבדיקת ה- TOXOPLASMA. הנוזל צריך להגיע למעבדה בתוך שעה שעתיים מעת הדגימה. שאר הנוזל של מי השפיר נשלח לבדיקה הכרומוזומלית ולא יוכל לשמש בהמשך לבדיקת ה-TOXOPLASMA.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">את בדיקת מי השפיר מבצעים לנשים המדגימות תמונה המחשידה להדבקה ב-TOXOPLASMA במהלך ההריון. יש לוודא שהדגימה מבוצעת אחרי שבוע 20. יש להעביר נוזל מי שפיר טרי למעבדה המרכזית (בארץ מצוי במעבדות משרד הבריאות אשר ממוקם באבו כביר) הבודקת ומנוסה בבדיקת ה- TOXOPLASMA. הנוזל צריך להגיע למעבדה בתוך שעה שעתיים מעת הדגימה. שאר הנוזל של מי השפיר נשלח לבדיקה הכרומוזומלית ולא יוכל לשמש בהמשך לבדיקת ה-TOXOPLASMA.</td></tr> </table> Sat, 20 Jan 2007 10:48:15 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:Toxoplasma https://genopedia.co.il/index.php?title=Toxoplasma&diff=2672&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 10:47, 20 בינואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהי התמונה הקלינית באישה המעידה על הדבקתה בטוקסופלסמה? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהי התמונה הקלינית באישה המעידה על הדבקתה בטוקסופלסמה? ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הגורם למחלה הינו טפיל הנקרא טוקסופלסמה גונדי. הוא בד&quot;כ מדבק באמצעות מגע עם חתולים (חולים) או אכילת בשר לא מבושל. באדם המבוגר המחלה יכולה להתבטא במחלת חום עם או בלי הגדלת בלוטות למפה. ברוב המקרים האישה (והמבוגר בכלל) עוברת את המחלה בצורה סמוייה. המחלה לעיתים מזכירה זהום ב-CMV (ראה לעיל). כ-30% מראים חיסון טבעי עוד לפני ההריון.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הגורם למחלה הינו טפיל הנקרא טוקסופלסמה גונדי. הוא בד&quot;כ מדבק באמצעות מגע עם חתולים (חולים) או אכילת בשר לא מבושל. באדם המבוגר המחלה יכולה להתבטא במחלת חום עם או בלי הגדלת בלוטות למפה. ברוב המקרים האישה (והמבוגר בכלל) עוברת את המחלה בצורה סמוייה. המחלה לעיתים מזכירה זהום ב-CMV (ראה לעיל). כ-30% מראים חיסון טבעי עוד לפני ההריון.</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 8:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 7:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהם הפרמטרים בדם האישה שמצביעים על הדבקה שלה בטוקסופלסמה במהלך ההריון? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהם הפרמטרים בדם האישה שמצביעים על הדבקה שלה בטוקסופלסמה במהלך ההריון? ==</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בדיקת הנוגדנים בדם האישה מאפשרים להעריך את המועד בו האישה רכשה חיסון למחולל וזהו המועד בו היא עברה את הזיהום ב-TOXOPLASMA. הבדיקה מאד מהימנה לאיבחון זיהום טרי (כשהאישה חולה ברגע הבדיקה) ופחות מדוייקת ככל שהזיהום ב-TOXOPLASMA התרחש בעבר הרחוק יותר. למרות זאת בדיקת דם לא חודרנית כזו (שלא מסכנת את ההריון ואת העובר) ברוב המקרים יכולה לקבוע בצורה אמינה יחסית אם לאישה חיסון שנרכש זמן רב מלפני ההריון – כלומר העובר לא היה חשוף למחולל ברחם (עד למועד ההריון האישה כבר הבריאה לחלוטין). </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בדיקת הנוגדנים בדם האישה מאפשרים להעריך את המועד בו האישה רכשה חיסון למחולל וזהו המועד בו היא עברה את הזיהום ב-TOXOPLASMA. הבדיקה מאד מהימנה לאיבחון זיהום טרי (כשהאישה חולה ברגע הבדיקה) ופחות מדוייקת ככל שהזיהום ב-TOXOPLASMA התרחש בעבר הרחוק יותר. למרות זאת בדיקת דם לא חודרנית כזו (שלא מסכנת את ההריון ואת העובר) ברוב המקרים יכולה לקבוע בצורה אמינה יחסית אם לאישה חיסון שנרכש זמן רב מלפני ההריון – כלומר העובר לא היה חשוף למחולל ברחם (עד למועד ההריון האישה כבר הבריאה לחלוטין). </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''כמו ב-[[CMV]] ישנם 2 סוגי נוגדנים עיקריים:'''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''כמו ב-[[CMV]] ישנם 2 סוגי נוגדנים עיקריים:'''</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">- נוגדנים &quot;טריים&quot; מסוג IgM (אימונוגלובולינים מסוג M) – אלו עולים מיד עם הופעת הזיהום, מגיעים לשיא בשבועות הראשונים אח&quot;כ, ויורדים בהדרגה במשך החודשים הבאים. לעיתים הם חוזרים לערך של 0 (&quot;שלילי&quot;) תוך כ-6 חודשים, ולעיתים הם נותרים מעט מוגברים (&quot;חיובי&quot; או &quot;חיובי חלש&quot;) חודשים רבים עד שנים.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''</ins>- נוגדנים &quot;טריים&quot; מסוג IgM (אימונוגלובולינים מסוג M) –<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''''' </ins>אלו עולים מיד עם הופעת הזיהום, מגיעים לשיא בשבועות הראשונים אח&quot;כ, ויורדים בהדרגה במשך החודשים הבאים. לעיתים הם חוזרים לערך של 0 (&quot;שלילי&quot;) תוך כ-6 חודשים, ולעיתים הם נותרים מעט מוגברים (&quot;חיובי&quot; או &quot;חיובי חלש&quot;) חודשים רבים עד שנים.</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">- נוגדנים יציבים וארוכי טווח מסוג IgG (אימונוגלובולינים מסוג G) – אלו מופיעים ועולים בהדרגה כשבועיים לאחר הופעת הזיהום. הם מגיעים לשיא כחודש עד חודשיים אחר ההדבקה ונותרים ברמה קבועה יחסית למשך שנים רבות. הם אלו שמקנים את החיסון וחוסכים לנו זיהום נוסף. ולכן לאנשים עם רמה גבוהה של נוגדנים מסוג IgG סיכון מאד קטן לחלות שנית ב- TOXOPLASMA. גם אם המחלה נישנת, היא קלה יותר עם סיכון קטן מאד להדביק את העובר.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">בתוך אוכלוסיית הנוגדנים מסוג IgG ניתן לזהות תת קבוצה המכונה &quot;נוגדנים ישנים&quot; והם נבדקים בבדיקה הנקראת: Avidity. התוצאה של בדיקת Avidity ניתנת באחוזים (אחוז הנוגדנים הישנים בתוך אוכלוסיית ה-IgG). נהוג שאחוז גבוה מ-35% ברגע לקיחת הדגימה מעיד על זהום שהיה יותר מ-3 חודשים ואם מתקבל אחוז מעל 45% מדובר בזהום שהיה יותר מ-6 חודשים טרם למועד לקיחת הדם.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''</ins>- נוגדנים יציבים וארוכי טווח מסוג IgG (אימונוגלובולינים מסוג G) –<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''''' </ins>אלו מופיעים ועולים בהדרגה כשבועיים לאחר הופעת הזיהום. הם מגיעים לשיא כחודש עד חודשיים אחר ההדבקה ונותרים ברמה קבועה יחסית למשך שנים רבות. הם אלו שמקנים את החיסון וחוסכים לנו זיהום נוסף. ולכן לאנשים עם רמה גבוהה של נוגדנים מסוג IgG סיכון מאד קטן לחלות שנית ב- TOXOPLASMA. גם אם המחלה נישנת, היא קלה יותר עם סיכון קטן מאד להדביק את העובר.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''</ins>בתוך אוכלוסיית הנוגדנים מסוג IgG ניתן לזהות תת קבוצה המכונה &quot;נוגדנים ישנים&quot; והם נבדקים בבדיקה הנקראת: Avidity.<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''''' </ins>התוצאה של בדיקת Avidity ניתנת באחוזים (אחוז הנוגדנים הישנים בתוך אוכלוסיית ה-IgG). נהוג שאחוז גבוה מ-35% ברגע לקיחת הדגימה מעיד על זהום שהיה יותר מ-3 חודשים ואם מתקבל אחוז מעל 45% מדובר בזהום שהיה יותר מ-6 חודשים טרם למועד לקיחת הדם.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בעולם לא נהוג לבדוק את רמת הנוגדנים ל-TOXOPLASMA בשיגרה, אלא אם יש סימנים של מחלת חום אופיינית ל-TOXOPLASMA אצל האישה או אם לעובר סימנים המחשידים לזהום תוך רחמי (עיכוב בגדילה או הקטנת קצב גדילת היקף הראש, או הדיות יתר במעיים) (ראה פרק 10 – ממצאי אולטרסאונד בהריון). בארץ לעיתים קרובות נערכת הבדיקה גם ללא אינדיקציות אלו.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בעולם לא נהוג לבדוק את רמת הנוגדנים ל-TOXOPLASMA בשיגרה, אלא אם יש סימנים של מחלת חום אופיינית ל-TOXOPLASMA אצל האישה או אם לעובר סימנים המחשידים לזהום תוך רחמי (עיכוב בגדילה או הקטנת קצב גדילת היקף הראש, או הדיות יתר במעיים) (ראה פרק 10 – ממצאי אולטרסאונד בהריון). בארץ לעיתים קרובות נערכת הבדיקה גם ללא אינדיקציות אלו.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">מה אפשרויות של תוצאות הבדיקה?</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">== </ins>מה אפשרויות של תוצאות הבדיקה? <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">הבדיקה הרגילה כוללת בדיקת IgG <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>ו- IgM <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>ל-TOXOPLASMA. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">הבדיקה הרגילה כוללת בדיקת IgG ו- IgM <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>ל-TOXOPLASMA. </td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- אם ה- IgG שלילי ו- IgM שלילי מדובר באישה לא מחוסנת ושלא עברה זיהום לאחרונה (וגם לא בעבר כנראה) ב- TOXOPLASMA.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- אם ה- IgG שלילי ו- IgM שלילי מדובר באישה לא מחוסנת ושלא עברה זיהום לאחרונה (וגם לא בעבר כנראה) ב- TOXOPLASMA.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- אם ה- IgG חיובי ו- IgM שלילי מדובר באישה מחוסנת.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- אם ה- IgG חיובי ו- IgM שלילי מדובר באישה מחוסנת.</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">- אם ה- IgG חיובי ו- IgM חיובי האפשרויות הן רבות – ההדבקה יכולה להיות טרייה או ישנה. בכדי להתקדם בברור נהוג אז לבצע בדיקת דם נוספת לאישה בהפרש של שבועיים. בבדיקה החוזרת יש להוציא את הסרום שנשמר מהדגימה הראשונה ולבדוק IgG ו- IgM ל- TOXOPLASMA ב-2 הדגימות בו זמנית. הפעם גם יש להוסיף בדיקת Avidity. בדיקת 2 הדגימות בו זמנית הינה מאד חשובה היות והשינוי ברמת הנוגדנים חשוב להערכת מועד הדבקת האישה אם הדגימות לא נבדקות בו זמנית יתכנו שינויים הנובעים מסיבות טכניות ולא אמיתיות.</td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">תמונה חיסונית מחשידה להדבקה במהלך ההריון של האישה ב- TOXOPLASMA תתקבל אם ימצאו תוצאות כגון:</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">- אם ה- IgG חיובי ו- IgM חיובי האפשרויות הן רבות – ההדבקה יכולה להיות טרייה או ישנה. בכדי להתקדם בברור נהוג אז לבצע בדיקת דם נוספת לאישה בהפרש של שבועיים. בבדיקה החוזרת יש להוציא את הסרום שנשמר מהדגימה הראשונה ולבדוק IgG ו- IgM ל- TOXOPLASMA ב-2 הדגימות בו זמנית. הפעם גם יש להוסיף בדיקת Avidity. בדיקת 2 הדגימות בו זמנית הינה מאד חשובה היות והשינוי ברמת הנוגדנים חשוב להערכת מועד הדבקת האישה אם הדגימות לא נבדקות בו זמנית יתכנו שינויים הנובעים מסיבות טכניות ולא אמיתיות.</ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''</ins>תמונה חיסונית מחשידה להדבקה במהלך ההריון של האישה ב- TOXOPLASMA תתקבל אם ימצאו תוצאות כגון:<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''</ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- בין שתי הבדיקות העוקבות (בהפרש של שבועיים או יותר) נמצאה עלייה משמעותית (נהוג פי 4) ברמת נוגדני IgG.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- בין שתי הבדיקות העוקבות (בהפרש של שבועיים או יותר) נמצאה עלייה משמעותית (נהוג פי 4) ברמת נוגדני IgG.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- בדיקת הדם לאישה בוצעה לאחר חודש ראשון להריון ונמצאה Avidity פחותה מ-45% (קל וחומר אם פחות מ- 35%).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- בדיקת הדם לאישה בוצעה לאחר חודש ראשון להריון ונמצאה Avidity פחותה מ-45% (קל וחומר אם פחות מ- 35%).</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- עלייה ברמת נוגדני IgM ב-2 בדיקות עוקבות (יש לבדוק את 2 הדגימות בו זמנית – אחרת השינוי אינו ניתן להערכה אמינה).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- עלייה ברמת נוגדני IgM ב-2 בדיקות עוקבות (יש לבדוק את 2 הדגימות בו זמנית – אחרת השינוי אינו ניתן להערכה אמינה).</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- סימנים קליניים למחלה של TOXOPLASMA בעובר וחריגה כלשהיא בבדיקות החיסוניות (IgM חיובי למשל).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- סימנים קליניים למחלה של TOXOPLASMA בעובר וחריגה כלשהיא בבדיקות החיסוניות (IgM חיובי למשל).</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- האישה נבדקה טרם ובסמוך למועד הכניסה להריון, נמצא שה- IgG שלילי (כלומר לא היה לה חיסון המגן בפני הדבקה) ובהריון נמצא שיש לה חיסון (נוגדנים מסוג IgG הפכו לחיובי). מצב זה מכונה Seroconversion – האישה הפכה מלא מחוסנת למחוסנת עקב הדבקה בתחילת או במהלך ההריון.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- האישה נבדקה טרם ובסמוך למועד הכניסה להריון, נמצא שה- IgG שלילי (כלומר לא היה לה חיסון המגן בפני הדבקה) ובהריון נמצא שיש לה חיסון (נוגדנים מסוג IgG הפכו לחיובי). מצב זה מכונה Seroconversion – האישה הפכה מלא מחוסנת למחוסנת עקב הדבקה בתחילת או במהלך ההריון.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">מהם הנזקים העלולים להיגרם לעובר לכשייוולד אם עבר הדבקה תוך רחמית בטוקסופלסמה?</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">== </ins>מהם הנזקים העלולים להיגרם לעובר לכשייוולד אם עבר הדבקה תוך רחמית בטוקסופלסמה? <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בניגוד להבראה המלאה הקיימת בילד ובמבוגר, בעובר הדבקה ב- TOXOPLASMA מהווה בעייה חמורה. המחולל מדביק את רוב תאי העובר ונוטה להתמקם ולפגוע בכל תאי גופו. הפגיעה מתמשכת ויכולה להתמיד ולהחמיר במשך שנים. היא באה לידי ביטוי ברקמת המוח והעין: קיימת טריידה (3 סימנים) אופינית הכוללת היקף ראש קטן (מיקרוצפלוס), הרחבת חדרי מוח (הידרוצפלוס) ודלקת של קרקעית העיניים (כוריורטיניטיס).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בניגוד להבראה המלאה הקיימת בילד ובמבוגר, בעובר הדבקה ב- TOXOPLASMA מהווה בעייה חמורה. המחולל מדביק את רוב תאי העובר ונוטה להתמקם ולפגוע בכל תאי גופו. הפגיעה מתמשכת ויכולה להתמיד ולהחמיר במשך שנים. היא באה לידי ביטוי ברקמת המוח והעין: קיימת טריידה (3 סימנים) אופינית הכוללת היקף ראש קטן (מיקרוצפלוס), הרחבת חדרי מוח (הידרוצפלוס) ודלקת של קרקעית העיניים (כוריורטיניטיס).</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בנוסף, עם השנים מופיעות הסתיידויות ברקמת המוח הניתנות להדגמה בבדיקות הדמייה כמו MRI. כמו כן שכיח למצוא עיכוב בגדילה בכלל (באורך ובמשקל). לתינוקות שעברו הדבקה ברחם, והנולדים עם המחלה, יש נטייה להתכווצויות (פרכוסים/אפילפסיה), פיגור התפתחותי, ונזקים נוירולוגים לא ספציפיים אחרים.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בנוסף, עם השנים מופיעות הסתיידויות ברקמת המוח הניתנות להדגמה בבדיקות הדמייה כמו MRI. כמו כן שכיח למצוא עיכוב בגדילה בכלל (באורך ובמשקל). לתינוקות שעברו הדבקה ברחם, והנולדים עם המחלה, יש נטייה להתכווצויות (פרכוסים/אפילפסיה), פיגור התפתחותי, ונזקים נוירולוגים לא ספציפיים אחרים.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">כעיקרון זיהום בשלבי ההריון הראשונים עלול לגרום למחלה קשה ביותר. אולם בנשים שחלו בשלבים ראשונים של ההריון הסיכון להעברת הטפיל דרך השלייה לעובר (והדבקתו) קטן. הסיכון להדבקה גדלים בטרימסטר השני אך אז המחלה של העובר יחסית קלה יותר. ככלל, כ-40% מהעוברים שיוולדו לאמא שחלתה בטוקסופלסמה בהריון יחלו בטוקסופלסמה מולדת. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">כעיקרון זיהום בשלבי ההריון הראשונים עלול לגרום למחלה קשה ביותר. אולם בנשים שחלו בשלבים ראשונים של ההריון הסיכון להעברת הטפיל דרך השלייה לעובר (והדבקתו) קטן. הסיכון להדבקה גדלים בטרימסטר השני אך אז המחלה של העובר יחסית קלה יותר. ככלל, כ-40% מהעוברים שיוולדו לאמא שחלתה בטוקסופלסמה בהריון יחלו בטוקסופלסמה מולדת. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">מהן הבדיקות שניתן לבצע בהריון לשלול או לאשר הדבקת העובר בטוקסופלסמה?</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">== </ins>מהן הבדיקות שניתן לבצע בהריון לשלול או לאשר הדבקת העובר בטוקסופלסמה? <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">את מחולל ה- TOXOPLASMA ניתן לזהות במי שפיר:</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">את מחולל ה- TOXOPLASMA ניתן לזהות במי שפיר:</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- ניתן לגדל את המחולל בתרביות רקמה מיוחדות – בהן ה-TOXOPLASMA אוהב לצמוח. לאחר שהוא גדל למושבה גדולה ניתן לזהותו בקלות. תרביות אלו אורכות כחודש חודשיים. רק לאחר שעבר זמן ארוך, והמחולל לא צמח, ניתן לומר שהתרבית שלילית.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- ניתן לגדל את המחולל בתרביות רקמה מיוחדות – בהן ה-TOXOPLASMA אוהב לצמוח. לאחר שהוא גדל למושבה גדולה ניתן לזהותו בקלות. תרביות אלו אורכות כחודש חודשיים. רק לאחר שעבר זמן ארוך, והמחולל לא צמח, ניתן לומר שהתרבית שלילית.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- ישנה שיטה גנטית מולקולרית בה ניתן לשכפל באופן ספציפי את החומר הגנטי של ה- TOXOPLASMA. שיטה זו המכונה PCR אמורה לזהות גם מחוללים בודדים (ותיאורטית אף מחולל אחד יכל להתגלות). </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- ישנה שיטה גנטית מולקולרית בה ניתן לשכפל באופן ספציפי את החומר הגנטי של ה- TOXOPLASMA. שיטה זו המכונה PCR אמורה לזהות גם מחוללים בודדים (ותיאורטית אף מחולל אחד יכל להתגלות). </td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">את בדיקת מי השפיר מבצעים לנשים המדגימות תמונה המחשידה להדבקה ב-TOXOPLASMA במהלך ההריון. יש לוודא שהדגימה מבוצעת אחרי שבוע 20. יש להעביר נוזל מי שפיר טרי למעבדה המרכזית (בארץ מצוי במעבדות משרד הבריאות אשר ממוקם באבו כביר) הבודקת ומנוסה בבדיקת ה- TOXOPLASMA. הנוזל צריך להגיע למעבדה בתוך שעה שעתיים מעת הדגימה. שאר הנוזל של מי השפיר נשלח לבדיקה הכרומוזומלית ולא יוכל לשמש בהמשך לבדיקת ה-TOXOPLASMA.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">את בדיקת מי השפיר מבצעים לנשים המדגימות תמונה המחשידה להדבקה ב-TOXOPLASMA במהלך ההריון. יש לוודא שהדגימה מבוצעת אחרי שבוע 20. יש להעביר נוזל מי שפיר טרי למעבדה המרכזית (בארץ מצוי במעבדות משרד הבריאות אשר ממוקם באבו כביר) הבודקת ומנוסה בבדיקת ה- TOXOPLASMA. הנוזל צריך להגיע למעבדה בתוך שעה שעתיים מעת הדגימה. שאר הנוזל של מי השפיר נשלח לבדיקה הכרומוזומלית ולא יוכל לשמש בהמשך לבדיקת ה-TOXOPLASMA.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">במקרים בהם החשד גדול שהאישה חלתה בהריון (סימנים קליניים ועדות בבדיקות הדם של IgG ו-IgM) יש מקום להוסיף את בדיקת הדם של העובר (קורדוצנטזיס) הנערכת בשבוע 21 והילך – בבדיקה זו בודקים IgM לטוקסופלסמה בדם העובר. IgM חיובי לטוקסופלסמה, בדם העובר, מעיד על הדבקת העובר ברחם, שכן IgM בדם העובר נוצר על ידי העובר עצמו כתגובה למחלה אצלו (בניגוד ל-IgG, ה-IgM לא עובר לעובר מדם האם דרך השלייה) – עובר שלא נידבק בטוקסופלסמה חייב להדגים IgM שלילי.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">במקרים בהם החשד גדול שהאישה חלתה בהריון (סימנים קליניים ועדות בבדיקות הדם של IgG ו-IgM) יש מקום להוסיף את בדיקת הדם של העובר (קורדוצנטזיס) הנערכת בשבוע 21 והילך – בבדיקה זו בודקים IgM לטוקסופלסמה בדם העובר. IgM חיובי לטוקסופלסמה, בדם העובר, מעיד על הדבקת העובר ברחם, שכן IgM בדם העובר נוצר על ידי העובר עצמו כתגובה למחלה אצלו (בניגוד ל-IgG, ה-IgM לא עובר לעובר מדם האם דרך השלייה) – עובר שלא נידבק בטוקסופלסמה חייב להדגים IgM שלילי.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">בדיקות אולטרסאונד לפני שבוע 23 לא יראו סימנים של TOXOPLASMA גם אם העובר נדבק ולכן אין טעם לבחון סימני TOXOPLASMA באולטרסאונד לפניכן. רק אחרי מועד זה ניתן לראות עיכוב בקצב גדילת העובר וגם בקצב גדילת היקף הראש. בהמשך, ניתן להבחין בהגדלת חדרי המוח והסתיידויות.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>בדיקות אולטרסאונד לפני שבוע 23 לא יראו סימנים של TOXOPLASMA<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>גם אם העובר נדבק ולכן אין טעם לבחון סימני TOXOPLASMA באולטרסאונד לפניכן. רק אחרי מועד זה ניתן לראות עיכוב בקצב גדילת העובר וגם בקצב גדילת היקף הראש. בהמשך, ניתן להבחין בהגדלת חדרי המוח והסתיידויות.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">מה הסיכון שלעובר נגרם נזק מטוקסופלסמה למרות שלא נמצאו בבדיקות העובר סימני מחלה?</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">== </ins>מה הסיכון שלעובר נגרם נזק מטוקסופלסמה למרות שלא נמצאו בבדיקות העובר סימני מחלה? <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בדיקת המחולל במי השפיר הינה בדיקה אמינה יחסית ומזהה כ- 99% מהמקרים של הדבקה תוך רחמית ב-TOXOPLASMA. אם גם באולטרסאונד אין סימני מחלה הסיכון שהעובר בכל זאת יחלה ב-TOXOPLASMA קטן. הם עוד יותר קטנים אם במילא לא בטוחים שהאישה נדבקה ב- TOXOPLASMA במהלך ההריון – זהו המצב ברוב המקרים שבהם ברור כזה נעשה.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בדיקת המחולל במי השפיר הינה בדיקה אמינה יחסית ומזהה כ- 99% מהמקרים של הדבקה תוך רחמית ב-TOXOPLASMA. אם גם באולטרסאונד אין סימני מחלה הסיכון שהעובר בכל זאת יחלה ב-TOXOPLASMA קטן. הם עוד יותר קטנים אם במילא לא בטוחים שהאישה נדבקה ב- TOXOPLASMA במהלך ההריון – זהו המצב ברוב המקרים שבהם ברור כזה נעשה.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">כאמור, אם החשד שהאישה עברה זיהום בטוקסופלסמה גדול, ניתן לבצע גם בדיקת IgM בדם העובר ואם גם היא שלילית הסיכון שהעובר נדבק מאד קטנים.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">כאמור, אם החשד שהאישה עברה זיהום בטוקסופלסמה גדול, ניתן לבצע גם בדיקת IgM בדם העובר ואם גם היא שלילית הסיכון שהעובר נדבק מאד קטנים.</td></tr> </table> Sat, 20 Jan 2007 10:47:02 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:Toxoplasma https://genopedia.co.il/index.php?title=Toxoplasma&diff=2671&oldid=prev <p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div><br /> == מהי התמונה הקלינית באישה המעידה על הדבקתה בטוקסופלסמה? ==<br /> הגורם למחלה הינו טפיל הנקרא טוקסופלסמה גונדי. הוא בד&quot;כ מדבק באמצעות מגע עם חתולים (חולים) או אכילת בשר לא מבושל. באדם המבוגר המחלה יכולה להתבטא במחלת חום עם או בלי הגדלת בלוטות למפה. ברוב המקרים האישה (והמבוגר בכלל) עוברת את המחלה בצורה סמוייה. המחלה לעיתים מזכירה זהום ב-CMV (ראה לעיל). כ-30% מראים חיסון טבעי עוד לפני ההריון.<br /> <br /> הזיהום ב-TOXOPLASMA באישה חולף תוך מספר שבועות ולא מותיר כל נזק. הבעייה היא כשהמחולל עובר בדם האם, מגיע לשלייה, חוצה את השלייה לעובר ומדביק אותו.<br /> <br /> אישה עם זיהום מוכח בטוקסופלסמה ואשר מדגימה סימנים של מחלה פעילה (דלקת בלוטות למפה, או דלקת כבד) זקוקה לטיפול אנטיביוטי מתאים (ספירמיצין כדוגמא) המרפא אותה, מסלק את המחולל וכך מקטין את משך החשיפה של העובר. <br /> <br /> == מהם הפרמטרים בדם האישה שמצביעים על הדבקה שלה בטוקסופלסמה במהלך ההריון? ==<br /> <br /> בדיקת הנוגדנים בדם האישה מאפשרים להעריך את המועד בו האישה רכשה חיסון למחולל וזהו המועד בו היא עברה את הזיהום ב-TOXOPLASMA. הבדיקה מאד מהימנה לאיבחון זיהום טרי (כשהאישה חולה ברגע הבדיקה) ופחות מדוייקת ככל שהזיהום ב-TOXOPLASMA התרחש בעבר הרחוק יותר. למרות זאת בדיקת דם לא חודרנית כזו (שלא מסכנת את ההריון ואת העובר) ברוב המקרים יכולה לקבוע בצורה אמינה יחסית אם לאישה חיסון שנרכש זמן רב מלפני ההריון – כלומר העובר לא היה חשוף למחולל ברחם (עד למועד ההריון האישה כבר הבריאה לחלוטין). <br /> <br /> '''כמו ב-[[CMV]] ישנם 2 סוגי נוגדנים עיקריים:'''<br /> <br /> - נוגדנים &quot;טריים&quot; מסוג IgM (אימונוגלובולינים מסוג M) – אלו עולים מיד עם הופעת הזיהום, מגיעים לשיא בשבועות הראשונים אח&quot;כ, ויורדים בהדרגה במשך החודשים הבאים. לעיתים הם חוזרים לערך של 0 (&quot;שלילי&quot;) תוך כ-6 חודשים, ולעיתים הם נותרים מעט מוגברים (&quot;חיובי&quot; או &quot;חיובי חלש&quot;) חודשים רבים עד שנים.<br /> - נוגדנים יציבים וארוכי טווח מסוג IgG (אימונוגלובולינים מסוג G) – אלו מופיעים ועולים בהדרגה כשבועיים לאחר הופעת הזיהום. הם מגיעים לשיא כחודש עד חודשיים אחר ההדבקה ונותרים ברמה קבועה יחסית למשך שנים רבות. הם אלו שמקנים את החיסון וחוסכים לנו זיהום נוסף. ולכן לאנשים עם רמה גבוהה של נוגדנים מסוג IgG סיכון מאד קטן לחלות שנית ב- TOXOPLASMA. גם אם המחלה נישנת, היא קלה יותר עם סיכון קטן מאד להדביק את העובר.<br /> בתוך אוכלוסיית הנוגדנים מסוג IgG ניתן לזהות תת קבוצה המכונה &quot;נוגדנים ישנים&quot; והם נבדקים בבדיקה הנקראת: Avidity. התוצאה של בדיקת Avidity ניתנת באחוזים (אחוז הנוגדנים הישנים בתוך אוכלוסיית ה-IgG). נהוג שאחוז גבוה מ-35% ברגע לקיחת הדגימה מעיד על זהום שהיה יותר מ-3 חודשים ואם מתקבל אחוז מעל 45% מדובר בזהום שהיה יותר מ-6 חודשים טרם למועד לקיחת הדם.<br /> <br /> בעולם לא נהוג לבדוק את רמת הנוגדנים ל-TOXOPLASMA בשיגרה, אלא אם יש סימנים של מחלת חום אופיינית ל-TOXOPLASMA אצל האישה או אם לעובר סימנים המחשידים לזהום תוך רחמי (עיכוב בגדילה או הקטנת קצב גדילת היקף הראש, או הדיות יתר במעיים) (ראה פרק 10 – ממצאי אולטרסאונד בהריון). בארץ לעיתים קרובות נערכת הבדיקה גם ללא אינדיקציות אלו.<br /> <br /> מה אפשרויות של תוצאות הבדיקה?<br /> הבדיקה הרגילה כוללת בדיקת IgG ו- IgM ל-TOXOPLASMA. <br /> - אם ה- IgG שלילי ו- IgM שלילי מדובר באישה לא מחוסנת ושלא עברה זיהום לאחרונה (וגם לא בעבר כנראה) ב- TOXOPLASMA.<br /> - אם ה- IgG חיובי ו- IgM שלילי מדובר באישה מחוסנת.<br /> - אם ה- IgG חיובי ו- IgM חיובי האפשרויות הן רבות – ההדבקה יכולה להיות טרייה או ישנה. בכדי להתקדם בברור נהוג אז לבצע בדיקת דם נוספת לאישה בהפרש של שבועיים. בבדיקה החוזרת יש להוציא את הסרום שנשמר מהדגימה הראשונה ולבדוק IgG ו- IgM ל- TOXOPLASMA ב-2 הדגימות בו זמנית. הפעם גם יש להוסיף בדיקת Avidity. בדיקת 2 הדגימות בו זמנית הינה מאד חשובה היות והשינוי ברמת הנוגדנים חשוב להערכת מועד הדבקת האישה אם הדגימות לא נבדקות בו זמנית יתכנו שינויים הנובעים מסיבות טכניות ולא אמיתיות.<br /> <br /> תמונה חיסונית מחשידה להדבקה במהלך ההריון של האישה ב- TOXOPLASMA תתקבל אם ימצאו תוצאות כגון:<br /> - בין שתי הבדיקות העוקבות (בהפרש של שבועיים או יותר) נמצאה עלייה משמעותית (נהוג פי 4) ברמת נוגדני IgG.<br /> - בדיקת הדם לאישה בוצעה לאחר חודש ראשון להריון ונמצאה Avidity פחותה מ-45% (קל וחומר אם פחות מ- 35%).<br /> - עלייה ברמת נוגדני IgM ב-2 בדיקות עוקבות (יש לבדוק את 2 הדגימות בו זמנית – אחרת השינוי אינו ניתן להערכה אמינה).<br /> - סימנים קליניים למחלה של TOXOPLASMA בעובר וחריגה כלשהיא בבדיקות החיסוניות (IgM חיובי למשל).<br /> - האישה נבדקה טרם ובסמוך למועד הכניסה להריון, נמצא שה- IgG שלילי (כלומר לא היה לה חיסון המגן בפני הדבקה) ובהריון נמצא שיש לה חיסון (נוגדנים מסוג IgG הפכו לחיובי). מצב זה מכונה Seroconversion – האישה הפכה מלא מחוסנת למחוסנת עקב הדבקה בתחילת או במהלך ההריון.<br /> <br /> מהם הנזקים העלולים להיגרם לעובר לכשייוולד אם עבר הדבקה תוך רחמית בטוקסופלסמה?<br /> בניגוד להבראה המלאה הקיימת בילד ובמבוגר, בעובר הדבקה ב- TOXOPLASMA מהווה בעייה חמורה. המחולל מדביק את רוב תאי העובר ונוטה להתמקם ולפגוע בכל תאי גופו. הפגיעה מתמשכת ויכולה להתמיד ולהחמיר במשך שנים. היא באה לידי ביטוי ברקמת המוח והעין: קיימת טריידה (3 סימנים) אופינית הכוללת היקף ראש קטן (מיקרוצפלוס), הרחבת חדרי מוח (הידרוצפלוס) ודלקת של קרקעית העיניים (כוריורטיניטיס).<br /> בנוסף, עם השנים מופיעות הסתיידויות ברקמת המוח הניתנות להדגמה בבדיקות הדמייה כמו MRI. כמו כן שכיח למצוא עיכוב בגדילה בכלל (באורך ובמשקל). לתינוקות שעברו הדבקה ברחם, והנולדים עם המחלה, יש נטייה להתכווצויות (פרכוסים/אפילפסיה), פיגור התפתחותי, ונזקים נוירולוגים לא ספציפיים אחרים.<br /> כעיקרון זיהום בשלבי ההריון הראשונים עלול לגרום למחלה קשה ביותר. אולם בנשים שחלו בשלבים ראשונים של ההריון הסיכון להעברת הטפיל דרך השלייה לעובר (והדבקתו) קטן. הסיכון להדבקה גדלים בטרימסטר השני אך אז המחלה של העובר יחסית קלה יותר. ככלל, כ-40% מהעוברים שיוולדו לאמא שחלתה בטוקסופלסמה בהריון יחלו בטוקסופלסמה מולדת. <br /> <br /> מהן הבדיקות שניתן לבצע בהריון לשלול או לאשר הדבקת העובר בטוקסופלסמה?<br /> את מחולל ה- TOXOPLASMA ניתן לזהות במי שפיר:<br /> - ניתן לגדל את המחולל בתרביות רקמה מיוחדות – בהן ה-TOXOPLASMA אוהב לצמוח. לאחר שהוא גדל למושבה גדולה ניתן לזהותו בקלות. תרביות אלו אורכות כחודש חודשיים. רק לאחר שעבר זמן ארוך, והמחולל לא צמח, ניתן לומר שהתרבית שלילית.<br /> - ישנה שיטה גנטית מולקולרית בה ניתן לשכפל באופן ספציפי את החומר הגנטי של ה- TOXOPLASMA. שיטה זו המכונה PCR אמורה לזהות גם מחוללים בודדים (ותיאורטית אף מחולל אחד יכל להתגלות). <br /> את בדיקת מי השפיר מבצעים לנשים המדגימות תמונה המחשידה להדבקה ב-TOXOPLASMA במהלך ההריון. יש לוודא שהדגימה מבוצעת אחרי שבוע 20. יש להעביר נוזל מי שפיר טרי למעבדה המרכזית (בארץ מצוי במעבדות משרד הבריאות אשר ממוקם באבו כביר) הבודקת ומנוסה בבדיקת ה- TOXOPLASMA. הנוזל צריך להגיע למעבדה בתוך שעה שעתיים מעת הדגימה. שאר הנוזל של מי השפיר נשלח לבדיקה הכרומוזומלית ולא יוכל לשמש בהמשך לבדיקת ה-TOXOPLASMA.<br /> <br /> במקרים בהם החשד גדול שהאישה חלתה בהריון (סימנים קליניים ועדות בבדיקות הדם של IgG ו-IgM) יש מקום להוסיף את בדיקת הדם של העובר (קורדוצנטזיס) הנערכת בשבוע 21 והילך – בבדיקה זו בודקים IgM לטוקסופלסמה בדם העובר. IgM חיובי לטוקסופלסמה, בדם העובר, מעיד על הדבקת העובר ברחם, שכן IgM בדם העובר נוצר על ידי העובר עצמו כתגובה למחלה אצלו (בניגוד ל-IgG, ה-IgM לא עובר לעובר מדם האם דרך השלייה) – עובר שלא נידבק בטוקסופלסמה חייב להדגים IgM שלילי.<br /> <br /> בדיקות אולטרסאונד לפני שבוע 23 לא יראו סימנים של TOXOPLASMA גם אם העובר נדבק ולכן אין טעם לבחון סימני TOXOPLASMA באולטרסאונד לפניכן. רק אחרי מועד זה ניתן לראות עיכוב בקצב גדילת העובר וגם בקצב גדילת היקף הראש. בהמשך, ניתן להבחין בהגדלת חדרי המוח והסתיידויות.<br /> <br /> מה הסיכון שלעובר נגרם נזק מטוקסופלסמה למרות שלא נמצאו בבדיקות העובר סימני מחלה?<br /> בדיקת המחולל במי השפיר הינה בדיקה אמינה יחסית ומזהה כ- 99% מהמקרים של הדבקה תוך רחמית ב-TOXOPLASMA. אם גם באולטרסאונד אין סימני מחלה הסיכון שהעובר בכל זאת יחלה ב-TOXOPLASMA קטן. הם עוד יותר קטנים אם במילא לא בטוחים שהאישה נדבקה ב- TOXOPLASMA במהלך ההריון – זהו המצב ברוב המקרים שבהם ברור כזה נעשה.<br /> כאמור, אם החשד שהאישה עברה זיהום בטוקסופלסמה גדול, ניתן לבצע גם בדיקת IgM בדם העובר ואם גם היא שלילית הסיכון שהעובר נדבק מאד קטנים.</div> Sat, 20 Jan 2007 10:33:31 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:Toxoplasma