https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA&action=history היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי He MediaWiki 1.10.1 Thu, 23 Apr 2026 21:32:34 GMT https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA&diff=2958&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 15:37, 6 בדצמבר 2008</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בדיקה זו מפורטת שוב גם עם שאר הבדיקות המבוצעות ב[[בדיקות הסקר לאיתור נשים בסיכון מוגבר ללידת ילד עם תסמונת דאון]].</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בדיקה זו מפורטת שוב גם עם שאר הבדיקות המבוצעות ב[[בדיקות הסקר לאיתור נשים בסיכון מוגבר ללידת ילד עם תסמונת דאון]].</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">כשיש שקיפות עורפית מוגברת (מעל 3 מ&quot;מ ראה פרוט תחת: [[בצקת עורפית - שקיפות עורפית מוגברת]].</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהי בדיקת שקיפות עורפית? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהי בדיקת שקיפות עורפית? ==</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 11:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 12:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מתי לבצע את הבדיקה?.''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מתי לבצע את הבדיקה?.''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">את הבדיקה יש לבצע בגיל הריון של 13-10 שבועות (עד סוף שבוע 13). אולם הבדיקה יעילה במיוחד בשבוע 11 בדיוק - לאחר מכן יכול הממצא בעורף לחלוף ולכן מאבדים את יעילותה של הבדיקה לגלות מקרי תסמונת דאון במהירות יחסית. אם עורכים בדיקה אחרי משבוע 14 והילך הבדיקה אינה אמינה מספיק להערכת הסיכון לתסמונת דאון. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">את הבדיקה יש לבצע בגיל הריון של 13-10 שבועות (עד סוף שבוע 13). <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>אולם הבדיקה יעילה במיוחד בשבוע 11 בדיוק - לאחר מכן יכול הממצא בעורף לחלוף ולכן מאבדים את יעילותה של הבדיקה לגלות מקרי תסמונת דאון במהירות יחסית.<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>אם עורכים בדיקה אחרי משבוע 14 והילך הבדיקה אינה אמינה מספיק להערכת הסיכון לתסמונת דאון. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה משמעות התוצאה?.''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה משמעות התוצאה?.''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">קיימת התאמה בין עובי הנוזל באזור העורף של העובר ובין הסיכון ללידת עובר, שיש לו הפרעות כרומוזומליות. ישנן טבלאות הממירות את תוצאת השקיפות העורפית (וגיל האם) למידת הסיכון להולדת עובר עם הפרעה זאת<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">. ככלל, שקיפות עורפית של 3 מ&quot;מ ומעלה הינה שקיפות מוגברת ומכונה '''[[בצקת עורפית - שקיפות עורפית מוגברת]]''', מעלה את הסיכון להולדת עובר עם ליקוי כרומוזומלי פי- 10 ויותר (בכל קבוצת גיל). מידת היכולת של הבדיקה לאתר עוברים חולים משתנה ממרכז רפואי אחד לאחר (בשיעור של 30% עד 90%), אך נהוג להעריך כי בבדיקה פשוטה זו אפשר לאתר כ- 50% מהעוברים, שיש להם תסמונת דאון. אם משלבים בחישוב אחד את תוצאת השקיפות העורפית עם בדיקת סקר ביוכימי בטרימסטר הראשון להריון, אפשר לאתר למעלה מ- 80% מהעוברים החולים בתסמונת דאון</del>.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">קיימת התאמה בין עובי הנוזל באזור העורף של העובר ובין הסיכון ללידת עובר, שיש לו הפרעות כרומוזומליות. ישנן טבלאות הממירות את תוצאת השקיפות העורפית (וגיל האם) למידת הסיכון להולדת עובר עם הפרעה זאת. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מה היתרונות בבדיקת השקפות העורפית?.</del>''' </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ככלל, שקיפות עורפית של 3 מ&quot;מ ומעלה הינה שקיפות מוגברת ומכונה </ins>'''<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">[[בצקת עורפית - שקיפות עורפית מוגברת]]</ins>'''<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">, מעלה את הסיכון לא רק לקיום ליקוי כרומוזומלי אלא גם למומים ותסמנות גנטית אחרות כפי שמפורט שם. </ins></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מדידת השקיפות העורפית היא בדיקה </del>פשוטה, <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לא חודרנית, שאיננה מסכנת את ההריון (בניגוד לדיקור מי-שפיר או דגימת סיסי שלייה)</del>. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בדיקה זו עשויה לעזור בהחלטה לגבי הצורך בדיקור מי שפיר. יתרון הבדיקה הינו גם במועד ביצועה, כיוון שהבדיקה נערכת בשלב מוקדם יחסית של ההריון (עד שבוע 14) – הרי </del>אם <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מתגלה עובר חולה</del>, אפשר <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">להפסיק </del>את <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ההריון בגרידה ואין צורך לבצע הפלות מאוחרות (בתהליך של לידה).</del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">נהוג להעריך כי בבדיקה </ins>פשוטה <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">זו אפשר לאתר כ- 60% מהעוברים</ins>, <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">שיש להם תסמונת דאון</ins>. אם <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">משלבים בחישוב אחד את תוצאת השקיפות העורפית עם בדיקת סקר ביוכימי בטרימסטר הראשון להריון</ins>, אפשר <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לאתר למעלה מ- 80% מהעוברים החולים בתסמונת דאון. אפשר באותה מידה לשקלל </ins>את הסיכון <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לתסמונת דאון בשילוב תוצאות השקיפות עם תוצאות </ins>בדיקת <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הדם הנערכת לאישה בשליש השני </ins>(<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">המכונה &quot;חלבון עוברי&quot;</ins>).</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הבדיקה חשובה בעיקר בהריונות מרובי עוברים. במקרים אלו, זוהי הבדיקה היחידה, שיש לה אמינות בקביעת </del>הסיכון <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לתסמונות כרומוזומליות. </del>בדיקת <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">השקיפות העורפית בתאומים </del>(<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[היריון מרובה עוברים]]</del>) <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הינה כיום בסל השירותים</del>.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">במקרים שבהם מתקבלת שקיפות עורפית מוגברת והבדיקה הטרום-לידתית </del>'''<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">([[בדיקת סיסי שליה]] או [[בדיקת מי שפיר]])</del>''' <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מראה מבנה כרומוזומלי תקין, יש להמשיך את הברור הוא יכלול בדיקת אולטרסאונד מכוונת ו[[אקו לב]] (אולטרסאונד לבדיקת תקינות הלב) של העובר לשלילת מומים מולדים ו/או תסמונות גנטיות. לפיכך, בכל מקרה כזה חשוב לפנות ל[[יעוץ גנטי]]. </del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מה היתרונות בבדיקת השקיפות העורפית?.</ins>''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''מה החסרונות בבדיקת </del>השקיפות העורפית<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">?</del>.<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מדידת </ins>השקיפות העורפית <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">היא בדיקה פשוטה, לא חודרנית, שאיננה מסכנת את ההריון (בניגוד לדיקור מי-שפיר או דגימת סיסי שלייה). בדיקה זו עשויה לעזור בהחלטה לגבי הצורך בדיקור מי שפיר. יתרון הבדיקה הינו גם במועד ביצועה, כיוון שהבדיקה נערכת בשלב מוקדם יחסית של ההריון (עד שבוע 14) – הרי אם מתגלה עובר חולה, אפשר להפסיק את ההריון בגרידה ואין צורך לבצע הפלות מאוחרות (בתהליך של לידה)</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ראשית</del>, <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">אין בדיקה זו ממומנת מסל הבריאות הציבורי </del>(<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">פרט להריונות מרובי </del>עוברים <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">שם היא אושרה כבדיקה ע&quot;ח הקופה</del>). <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">נוסף על כך</del>, <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מידת המהימנות </del>של <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הבדיקה עדיין בשלבי לימוד ולא נכנסה לשגרת הבדיקות אף במקומות המתקדמים מבחינה רפואית בעולם</del>.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הבדיקה חשובה בעיקר בהריונות מרובי עוברים'''. במקרים אלו</ins>, <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">זוהי הבדיקה היחידה, שיש לה אמינות בקביעת הסיכון לתסמונות כרומוזומליות. בדיקת השקיפות העורפית בתאומים </ins>(<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[היריון מרובה </ins>עוברים<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>) <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הינה כיום בסל השירותים</ins>.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">במקרים שבהם מתקבלת שקיפות עורפית מוגברת והבדיקה הטרום-לידתית '''([[בדיקת סיסי שליה]] או [[בדיקת מי שפיר]])''' מראה מבנה כרומוזומלי תקין</ins>, <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">יש להמשיך את הברור הוא יכלול בדיקת אולטרסאונד מכוונת ו[[אקו לב]] (אולטרסאונד לבדיקת תקינות הלב) </ins>של <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">העובר לשלילת מומים מולדים ו/או תסמונות גנטיות. לפיכך, בכל מקרה כזה חשוב לפנות ל[[יעוץ גנטי]]</ins>. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בסיכום:''''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בסיכום:''''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד המודדת את עובי עורו של העובר באזור העורף. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">תוצאות מהימנות ביותר אפשר לקבל בשבועות 13-11 להריון. הערך התקין בשבועות אלו הוא עד 3 מ&quot;מ. </del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד המודדת את עובי עורו של העובר באזור העורף<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">, ולפי מידת השקיפות נקבע סיכון סטטיסטי לתסמונת דאון</ins>. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">כשמדובר בסיכון חריג (</ins>מעל <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">1</ins>:<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">386), מוזמנת האישה ליעוץ גנטי </ins>- <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">רצוי אז להמתין ולשקלל </ins>את <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">התוצאה עם בדיקות אחרות, כמו בדיקות הסקר הביוכימיות בדם האישה - יחד עם הזוג דנים בצורך לבצע אבחון טרום-לידתי במי שפיר </ins>(<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">או סיסי שלייה אם שב' ההריון פחות מ- 13 שבועות</ins>). <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לגבי שיקלול התוצאות </ins>של <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בדיקת </ins>השקיפות <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ביחד עם שאר בדיקות הסקר (בדיקות סקר ביוכימי מדם האישה) ראה ב[[בדיקות הסקר לאיתור נשים בסיכון מוגבר ללידת ילד עם תסמונת דאון]]</ins>.</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ערכים </del>מעל <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">3 מ&quot;מ בשבועות 10-14 נקראים שקיפות עורפית מוגברת = ראה משמעות בנפרד תחת</del>: <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''[[בצקת עורפית </del>- <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">שקיפות עורפית מוגברת]]'''. ממצא כזה מעלה </del>את <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הסיכון למומים מולדים </del>(<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">במיוחד מומי לב</del>)<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">, לתסמונות כרומוזומליות בכלל ולתסמונת דאון בפרט</del>. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מעבר לשבוע 14 הגבול העליון </del>של השקיפות <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בעורף הוא 4-5 מ&quot;מ</del>. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">שקיפות עורפית משתנה </del>בשבועות <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הריון שונים ולפיכך, כדי לכמת סיכון זה, מביאים בחשבון את </del>שבוע <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ההריון ואת גודלו של העובר במילימטרים (CRL)</del>. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מדדים אלה יחדיו מאפשרים לחשב סיכון משוקלל לתסמונת דאון</del>. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">כשמדובר בסיכון חריג (מעל 1:386), מוזמנת האישה ליעוץ גנטי ויחד אתה דנים בצורך לבצע אבחון טרום</del>-<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לידתי במי שפיר (או סיסי שלייה אם שב' ההריון פחות </del>מ<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">- 13 שבועות)</del>. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">תוצאות מהימנות ביותר אפשר לקבל </ins>בשבועות <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">12-11 להריון אך ניתן לבצע אותה עד </ins>שבוע <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">14</ins>. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הערך התקין בשבועות אלו הוא עד 3 מ&quot;מ</ins>. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מעבר לשבוע 14 הגבול העליון של השקיפות בעורף הוא 4</ins>-<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">5 מ&quot;</ins>מ. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">במקרים שבהם מתקבלת שקיפות עורפית מוגברת והבדיקה הטרום לידתית (סיסי שלייה או מי שפיר) מראה מבנה כרומוזומי תקין, יש להמשיך לעשות בירור אולטרהסוני מעמיק הכולל אקו לב עובר, לשלילת מומים מולדים ו/או תסמונות גנטיות ובדיקות נוספות, שיעורי השקיפות. בכל מקרה כזה הכרחי לפנות ליעוץ גנטי. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ערכים מעל 3 מ&quot;מ בשבועות 10-14 נקראים שקיפות עורפית מוגברת = ראה משמעות בנפרד תחת: '''[[בצקת עורפית - שקיפות עורפית מוגברת]]'''. ממצא כזה מעלה את הסיכון למומים מולדים (במיוחד מומי לב), לתסמונות כרומוזומליות בכלל ולתסמונת דאון בפרט. לכן, </ins>במקרים שבהם מתקבלת שקיפות עורפית מוגברת והבדיקה הטרום לידתית (סיסי שלייה או מי שפיר) מראה מבנה כרומוזומי תקין, יש להמשיך לעשות בירור אולטרהסוני מעמיק הכולל אקו לב עובר, לשלילת מומים מולדים ו/או תסמונות גנטיות ובדיקות נוספות, שיעורי השקיפות. בכל מקרה כזה הכרחי לפנות ליעוץ גנטי. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">שקיפות עורפית בולטת מאוד מכונה בשם ציסטיק היגרומה (Cystic Hygroma). ליקוי זה מורה על סיכון גם לתסמונות נוספות על אלו שתוארו. במקרים אלו יש צורך ביעוץ מפורט. שכן חלק מתסמונות אלו לא ניתנות לבדיקה בהריון.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">שקיפות עורפית בולטת מאוד מכונה בשם ציסטיק היגרומה (Cystic Hygroma). ליקוי זה מורה על סיכון גם לתסמונות נוספות על אלו שתוארו. במקרים אלו יש צורך ביעוץ מפורט. שכן חלק מתסמונות אלו לא ניתנות לבדיקה בהריון.</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">לגבי שיקלול התוצאות של בדיקת השקיפות ביחד עם שאר בדיקות הסקר (בדיקות סקר ביוכימי מדם האישה) ראה ב[[בדיקות הסקר לאיתור נשים בסיכון מוגבר ללידת ילד עם תסמונת דאון]].</td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> </table> Sat, 06 Dec 2008 15:37:50 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA&diff=2762&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 09:47, 3 בפברואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 22:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 22:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הבדיקה חשובה בעיקר בהריונות מרובי עוברים. במקרים אלו, זוהי הבדיקה היחידה, שיש לה אמינות בקביעת הסיכון לתסמונות כרומוזומליות. בדיקת השקיפות העורפית בתאומים (ב[[היריון מרובה עוברים]]) הינה כיום בסל השירותים.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הבדיקה חשובה בעיקר בהריונות מרובי עוברים. במקרים אלו, זוהי הבדיקה היחידה, שיש לה אמינות בקביעת הסיכון לתסמונות כרומוזומליות. בדיקת השקיפות העורפית בתאומים (ב[[היריון מרובה עוברים]]) הינה כיום בסל השירותים.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">במקרים שבהם מתקבלת שקיפות עורפית מוגברת והבדיקה הטרום-לידתית ([[בדיקת סיסי שליה]] או [[בדיקת מי שפיר]]) מראה מבנה כרומוזומלי תקין, יש להמשיך את הברור הוא יכלול בדיקת אולטרסאונד מכוונת ו[[אקו לב]] (אולטרסאונד לבדיקת תקינות הלב) של העובר לשלילת מומים מולדים ו/או תסמונות גנטיות. לפיכך, בכל מקרה כזה חשוב לפנות ל[[יעוץ גנטי]]. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">במקרים שבהם מתקבלת שקיפות עורפית מוגברת והבדיקה הטרום-לידתית <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>([[בדיקת סיסי שליה]] או [[בדיקת מי שפיר]])<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>מראה מבנה כרומוזומלי תקין, יש להמשיך את הברור הוא יכלול בדיקת אולטרסאונד מכוונת ו[[אקו לב]] (אולטרסאונד לבדיקת תקינות הלב) של העובר לשלילת מומים מולדים ו/או תסמונות גנטיות. לפיכך, בכל מקרה כזה חשוב לפנות ל[[יעוץ גנטי]]. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה החסרונות בבדיקת השקיפות העורפית?.''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה החסרונות בבדיקת השקיפות העורפית?.''' </td></tr> </table> Sat, 03 Feb 2007 09:47:18 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA&diff=2761&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 09:45, 3 בפברואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 31:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 31:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד המודדת את עובי עורו של העובר באזור העורף. תוצאות מהימנות ביותר אפשר לקבל בשבועות 13-11 להריון. הערך התקין בשבועות אלו הוא עד 3 מ&quot;מ. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד המודדת את עובי עורו של העובר באזור העורף. תוצאות מהימנות ביותר אפשר לקבל בשבועות 13-11 להריון. הערך התקין בשבועות אלו הוא עד 3 מ&quot;מ. </td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">ערכים מעל 3 מ&quot;מ בשבועות 10-14 נקראים שקיפות עורפית מוגברת = ראה משמעות בנפרד תחת: [[בצקת עורפית -שקיפות עורפית מוגברת]]. ממצא כזה מעלה את הסיכון למומים מולדים (במיוחד מומי לב), לתסמונות כרומוזומליות בכלל ולתסמונת דאון בפרט. מעבר לשבוע 14 הגבול העליון של השקיפות בעורף הוא 4-5 מ&quot;מ. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">ערכים מעל 3 מ&quot;מ בשבועות 10-14 נקראים שקיפות עורפית מוגברת = ראה משמעות בנפרד תחת: <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>[[בצקת עורפית - שקיפות עורפית מוגברת]]<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>. ממצא כזה מעלה את הסיכון למומים מולדים (במיוחד מומי לב), לתסמונות כרומוזומליות בכלל ולתסמונת דאון בפרט. מעבר לשבוע 14 הגבול העליון של השקיפות בעורף הוא 4-5 מ&quot;מ. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">שקיפות עורפית משתנה בשבועות הריון שונים ולפיכך, כדי לכמת סיכון זה, מביאים בחשבון את שבוע ההריון ואת גודלו של העובר במילימטרים (CRL). מדדים אלה יחדיו מאפשרים לחשב סיכון משוקלל לתסמונת דאון. כשמדובר בסיכון חריג (מעל 1:386), מוזמנת האישה ליעוץ גנטי ויחד אתה דנים בצורך לבצע אבחון טרום-לידתי במי שפיר (או סיסי שלייה אם שב' ההריון פחות מ- 13 שבועות). </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">שקיפות עורפית משתנה בשבועות הריון שונים ולפיכך, כדי לכמת סיכון זה, מביאים בחשבון את שבוע ההריון ואת גודלו של העובר במילימטרים (CRL). מדדים אלה יחדיו מאפשרים לחשב סיכון משוקלל לתסמונת דאון. כשמדובר בסיכון חריג (מעל 1:386), מוזמנת האישה ליעוץ גנטי ויחד אתה דנים בצורך לבצע אבחון טרום-לידתי במי שפיר (או סיסי שלייה אם שב' ההריון פחות מ- 13 שבועות). </td></tr> </table> Sat, 03 Feb 2007 09:45:40 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA&diff=2760&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 09:44, 3 בפברואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 31:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 31:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד המודדת את עובי עורו של העובר באזור העורף. תוצאות מהימנות ביותר אפשר לקבל בשבועות 13-11 להריון. הערך התקין בשבועות אלו הוא עד 3 מ&quot;מ. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד המודדת את עובי עורו של העובר באזור העורף. תוצאות מהימנות ביותר אפשר לקבל בשבועות 13-11 להריון. הערך התקין בשבועות אלו הוא עד 3 מ&quot;מ. </td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">ערכים מעל 3 מ&quot;מ בשבועות 10-14 נקראים שקיפות עורפית מוגברת = ראה משמעות בנפרד תחת: [[בצקת עורפית מוגברת]]. ממצא כזה מעלה את הסיכון למומים מולדים (במיוחד מומי לב), לתסמונות כרומוזומליות בכלל ולתסמונת דאון בפרט. מעבר לשבוע 14 הגבול העליון של השקיפות בעורף הוא 4-5 מ&quot;מ. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">ערכים מעל 3 מ&quot;מ בשבועות 10-14 נקראים שקיפות עורפית מוגברת = ראה משמעות בנפרד תחת: [[בצקת <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">עורפית -שקיפות </ins>עורפית מוגברת]]. ממצא כזה מעלה את הסיכון למומים מולדים (במיוחד מומי לב), לתסמונות כרומוזומליות בכלל ולתסמונת דאון בפרט. מעבר לשבוע 14 הגבול העליון של השקיפות בעורף הוא 4-5 מ&quot;מ. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">שקיפות עורפית משתנה בשבועות הריון שונים ולפיכך, כדי לכמת סיכון זה, מביאים בחשבון את שבוע ההריון ואת גודלו של העובר במילימטרים (CRL). מדדים אלה יחדיו מאפשרים לחשב סיכון משוקלל לתסמונת דאון. כשמדובר בסיכון חריג (מעל 1:386), מוזמנת האישה ליעוץ גנטי ויחד אתה דנים בצורך לבצע אבחון טרום-לידתי במי שפיר (או סיסי שלייה אם שב' ההריון פחות מ- 13 שבועות). </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">שקיפות עורפית משתנה בשבועות הריון שונים ולפיכך, כדי לכמת סיכון זה, מביאים בחשבון את שבוע ההריון ואת גודלו של העובר במילימטרים (CRL). מדדים אלה יחדיו מאפשרים לחשב סיכון משוקלל לתסמונת דאון. כשמדובר בסיכון חריג (מעל 1:386), מוזמנת האישה ליעוץ גנטי ויחד אתה דנים בצורך לבצע אבחון טרום-לידתי במי שפיר (או סיסי שלייה אם שב' ההריון פחות מ- 13 שבועות). </td></tr> </table> Sat, 03 Feb 2007 09:44:59 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA&diff=2759&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 09:44, 3 בפברואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 15:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 15:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה משמעות התוצאה?.''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה משמעות התוצאה?.''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">קיימת התאמה בין עובי הנוזל באזור העורף של העובר ובין הסיכון ללידת עובר, שיש לו הפרעות כרומוזומליות. ישנן טבלאות הממירות את תוצאת השקיפות העורפית (וגיל האם) למידת הסיכון להולדת עובר עם הפרעה זאת. ככלל, שקיפות עורפית של 3 מ&quot;מ ומעלה הינה שקיפות מוגברת ומכונה [[בצקת עורפית מוגברת]], מעלה את הסיכון להולדת עובר עם ליקוי כרומוזומלי פי- 10 ויותר (בכל קבוצת גיל). מידת היכולת של הבדיקה לאתר עוברים חולים משתנה ממרכז רפואי אחד לאחר (בשיעור של 30% עד 90%), אך נהוג להעריך כי בבדיקה פשוטה זו אפשר לאתר כ- 50% מהעוברים, שיש להם תסמונת דאון. אם משלבים בחישוב אחד את תוצאת השקיפות העורפית עם בדיקת סקר ביוכימי בטרימסטר הראשון להריון, אפשר לאתר למעלה מ- 80% מהעוברים החולים בתסמונת דאון.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">קיימת התאמה בין עובי הנוזל באזור העורף של העובר ובין הסיכון ללידת עובר, שיש לו הפרעות כרומוזומליות. ישנן טבלאות הממירות את תוצאת השקיפות העורפית (וגיל האם) למידת הסיכון להולדת עובר עם הפרעה זאת. ככלל, שקיפות עורפית של 3 מ&quot;מ ומעלה הינה שקיפות מוגברת ומכונה <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>[[בצקת <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">עורפית - שקיפות </ins>עורפית מוגברת]]<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>, מעלה את הסיכון להולדת עובר עם ליקוי כרומוזומלי פי- 10 ויותר (בכל קבוצת גיל). מידת היכולת של הבדיקה לאתר עוברים חולים משתנה ממרכז רפואי אחד לאחר (בשיעור של 30% עד 90%), אך נהוג להעריך כי בבדיקה פשוטה זו אפשר לאתר כ- 50% מהעוברים, שיש להם תסמונת דאון. אם משלבים בחישוב אחד את תוצאת השקיפות העורפית עם בדיקת סקר ביוכימי בטרימסטר הראשון להריון, אפשר לאתר למעלה מ- 80% מהעוברים החולים בתסמונת דאון.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה היתרונות בבדיקת השקפות העורפית?.''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה היתרונות בבדיקת השקפות העורפית?.''' </td></tr> </table> Sat, 03 Feb 2007 09:44:18 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA&diff=2758&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 10:44, 1 בפברואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 7:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 7:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מדוע מבצעים בדיקת &quot;שקיפות עורפית&quot;?.''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מדוע מבצעים בדיקת &quot;שקיפות עורפית&quot;?.''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">במהלך התפתחות העובר, בשבועות 13-10, מצטבר נוזל מתחת לעור, באזור הקרקפת והעורף. במקרים, שיש כמות מוגברת של נוזל (לרוב פס נוזל ברוחב של למעלה מ- 3 מ&quot;מ) קיים סיכון מוגבר אצל העובר הן למומים כרומוזומלים (כגון תסמונת דאון) והן למומים אנטומיים (כגון מומי לב קשים). בצורה זו, ניתן לאתר נשים בעלות סיכון מוגבר ללידת עוברים עם הפרעות כרומוזומליות (או מבניות<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">). (ראה פרק 10 – ממצאי אולטרסאונד – בצקת עורפית</del>). </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">במהלך התפתחות העובר, בשבועות 13-10, מצטבר נוזל מתחת לעור, באזור הקרקפת והעורף. במקרים, שיש כמות מוגברת של נוזל (לרוב פס נוזל ברוחב של למעלה מ- 3 מ&quot;מ) קיים סיכון מוגבר אצל העובר הן למומים כרומוזומלים (כגון תסמונת דאון) והן למומים אנטומיים (כגון מומי לב קשים). בצורה זו, ניתן לאתר נשים בעלות סיכון מוגבר ללידת עוברים עם הפרעות כרומוזומליות (או מבניות).</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מתי לבצע את הבדיקה?.''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מתי לבצע את הבדיקה?.''' </td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 20:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 20:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">מדידת השקיפות העורפית היא בדיקה פשוטה, לא חודרנית, שאיננה מסכנת את ההריון (בניגוד לדיקור מי-שפיר או דגימת סיסי שלייה). בדיקה זו עשויה לעזור בהחלטה לגבי הצורך בדיקור מי שפיר. יתרון הבדיקה הינו גם במועד ביצועה, כיוון שהבדיקה נערכת בשלב מוקדם יחסית של ההריון (עד שבוע 14) – הרי אם מתגלה עובר חולה, אפשר להפסיק את ההריון בגרידה ואין צורך לבצע הפלות מאוחרות (בתהליך של לידה).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">מדידת השקיפות העורפית היא בדיקה פשוטה, לא חודרנית, שאיננה מסכנת את ההריון (בניגוד לדיקור מי-שפיר או דגימת סיסי שלייה). בדיקה זו עשויה לעזור בהחלטה לגבי הצורך בדיקור מי שפיר. יתרון הבדיקה הינו גם במועד ביצועה, כיוון שהבדיקה נערכת בשלב מוקדם יחסית של ההריון (עד שבוע 14) – הרי אם מתגלה עובר חולה, אפשר להפסיק את ההריון בגרידה ואין צורך לבצע הפלות מאוחרות (בתהליך של לידה).</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">הבדיקה חשובה בעיקר בהריונות מרובי עוברים. במקרים אלו, זוהי הבדיקה היחידה, שיש לה אמינות בקביעת הסיכון לתסמונות כרומוזומליות. בדיקת השקיפות העורפית בתאומים (ב[[<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הריון </del>מרובה עוברים]]) הינה כיום בסל השירותים.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">הבדיקה חשובה בעיקר בהריונות מרובי עוברים. במקרים אלו, זוהי הבדיקה היחידה, שיש לה אמינות בקביעת הסיכון לתסמונות כרומוזומליות. בדיקת השקיפות העורפית בתאומים (ב[[<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">היריון </ins>מרובה עוברים]]) הינה כיום בסל השירותים.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">במקרים שבהם מתקבלת שקיפות עורפית מוגברת והבדיקה הטרום-לידתית ([[בדיקת סיסי שליה]] או [[בדיקת מי שפיר]]) מראה מבנה כרומוזומלי תקין, יש להמשיך את הברור הוא יכלול בדיקת אולטרסאונד מכוונת ו[[אקו לב]] (אולטרסאונד לבדיקת תקינות הלב) של העובר לשלילת מומים מולדים ו/או תסמונות גנטיות. לפיכך, בכל מקרה כזה חשוב לפנות ל[[<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ייעוץ </del>גנטי]]. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">במקרים שבהם מתקבלת שקיפות עורפית מוגברת והבדיקה הטרום-לידתית ([[בדיקת סיסי שליה]] או [[בדיקת מי שפיר]]) מראה מבנה כרומוזומלי תקין, יש להמשיך את הברור הוא יכלול בדיקת אולטרסאונד מכוונת ו[[אקו לב]] (אולטרסאונד לבדיקת תקינות הלב) של העובר לשלילת מומים מולדים ו/או תסמונות גנטיות. לפיכך, בכל מקרה כזה חשוב לפנות ל[[<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">יעוץ </ins>גנטי]]. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה החסרונות בבדיקת השקיפות העורפית?.''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה החסרונות בבדיקת השקיפות העורפית?.''' </td></tr> </table> Thu, 01 Feb 2007 10:44:27 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA&diff=2757&oldid=prev <p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>בדיקה זו מפורטת שוב גם עם שאר הבדיקות המבוצעות ב[[בדיקות הסקר לאיתור נשים בסיכון מוגבר ללידת ילד עם תסמונת דאון]].<br /> <br /> == מהי בדיקת שקיפות עורפית? ==<br /> <br /> זו בדיקת על-קול (אולטרסאונד), ובה מודדים במ&quot;מ את עובי הנוזל הנאגר באזור העורף של העובר. כדי לקבל דיוק מרבי, נהוג להשתמש במתמר (אלקטרודה) לדני (בתעלת הלידה) לשם ביצוע הבדיקה.<br /> <br /> '''מדוע מבצעים בדיקת &quot;שקיפות עורפית&quot;?.''' <br /> <br /> במהלך התפתחות העובר, בשבועות 13-10, מצטבר נוזל מתחת לעור, באזור הקרקפת והעורף. במקרים, שיש כמות מוגברת של נוזל (לרוב פס נוזל ברוחב של למעלה מ- 3 מ&quot;מ) קיים סיכון מוגבר אצל העובר הן למומים כרומוזומלים (כגון תסמונת דאון) והן למומים אנטומיים (כגון מומי לב קשים). בצורה זו, ניתן לאתר נשים בעלות סיכון מוגבר ללידת עוברים עם הפרעות כרומוזומליות (או מבניות). (ראה פרק 10 – ממצאי אולטרסאונד – בצקת עורפית). <br /> <br /> '''מתי לבצע את הבדיקה?.''' <br /> <br /> את הבדיקה יש לבצע בגיל הריון של 13-10 שבועות (עד סוף שבוע 13). אולם הבדיקה יעילה במיוחד בשבוע 11 בדיוק - לאחר מכן יכול הממצא בעורף לחלוף ולכן מאבדים את יעילותה של הבדיקה לגלות מקרי תסמונת דאון במהירות יחסית. אם עורכים בדיקה אחרי משבוע 14 והילך הבדיקה אינה אמינה מספיק להערכת הסיכון לתסמונת דאון. <br /> <br /> '''מה משמעות התוצאה?.''' <br /> <br /> קיימת התאמה בין עובי הנוזל באזור העורף של העובר ובין הסיכון ללידת עובר, שיש לו הפרעות כרומוזומליות. ישנן טבלאות הממירות את תוצאת השקיפות העורפית (וגיל האם) למידת הסיכון להולדת עובר עם הפרעה זאת. ככלל, שקיפות עורפית של 3 מ&quot;מ ומעלה הינה שקיפות מוגברת ומכונה [[בצקת עורפית מוגברת]], מעלה את הסיכון להולדת עובר עם ליקוי כרומוזומלי פי- 10 ויותר (בכל קבוצת גיל). מידת היכולת של הבדיקה לאתר עוברים חולים משתנה ממרכז רפואי אחד לאחר (בשיעור של 30% עד 90%), אך נהוג להעריך כי בבדיקה פשוטה זו אפשר לאתר כ- 50% מהעוברים, שיש להם תסמונת דאון. אם משלבים בחישוב אחד את תוצאת השקיפות העורפית עם בדיקת סקר ביוכימי בטרימסטר הראשון להריון, אפשר לאתר למעלה מ- 80% מהעוברים החולים בתסמונת דאון.<br /> <br /> '''מה היתרונות בבדיקת השקפות העורפית?.''' <br /> <br /> מדידת השקיפות העורפית היא בדיקה פשוטה, לא חודרנית, שאיננה מסכנת את ההריון (בניגוד לדיקור מי-שפיר או דגימת סיסי שלייה). בדיקה זו עשויה לעזור בהחלטה לגבי הצורך בדיקור מי שפיר. יתרון הבדיקה הינו גם במועד ביצועה, כיוון שהבדיקה נערכת בשלב מוקדם יחסית של ההריון (עד שבוע 14) – הרי אם מתגלה עובר חולה, אפשר להפסיק את ההריון בגרידה ואין צורך לבצע הפלות מאוחרות (בתהליך של לידה).<br /> הבדיקה חשובה בעיקר בהריונות מרובי עוברים. במקרים אלו, זוהי הבדיקה היחידה, שיש לה אמינות בקביעת הסיכון לתסמונות כרומוזומליות. בדיקת השקיפות העורפית בתאומים (ב[[הריון מרובה עוברים]]) הינה כיום בסל השירותים.<br /> <br /> במקרים שבהם מתקבלת שקיפות עורפית מוגברת והבדיקה הטרום-לידתית ([[בדיקת סיסי שליה]] או [[בדיקת מי שפיר]]) מראה מבנה כרומוזומלי תקין, יש להמשיך את הברור הוא יכלול בדיקת אולטרסאונד מכוונת ו[[אקו לב]] (אולטרסאונד לבדיקת תקינות הלב) של העובר לשלילת מומים מולדים ו/או תסמונות גנטיות. לפיכך, בכל מקרה כזה חשוב לפנות ל[[ייעוץ גנטי]]. <br /> <br /> '''מה החסרונות בבדיקת השקיפות העורפית?.''' <br /> <br /> ראשית, אין בדיקה זו ממומנת מסל הבריאות הציבורי (פרט להריונות מרובי עוברים שם היא אושרה כבדיקה ע&quot;ח הקופה). נוסף על כך, מידת המהימנות של הבדיקה עדיין בשלבי לימוד ולא נכנסה לשגרת הבדיקות אף במקומות המתקדמים מבחינה רפואית בעולם.<br /> <br /> '''''בסיכום:''''' <br /> <br /> שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד המודדת את עובי עורו של העובר באזור העורף. תוצאות מהימנות ביותר אפשר לקבל בשבועות 13-11 להריון. הערך התקין בשבועות אלו הוא עד 3 מ&quot;מ. <br /> ערכים מעל 3 מ&quot;מ בשבועות 10-14 נקראים שקיפות עורפית מוגברת = ראה משמעות בנפרד תחת: [[בצקת עורפית מוגברת]]. ממצא כזה מעלה את הסיכון למומים מולדים (במיוחד מומי לב), לתסמונות כרומוזומליות בכלל ולתסמונת דאון בפרט. מעבר לשבוע 14 הגבול העליון של השקיפות בעורף הוא 4-5 מ&quot;מ. <br /> <br /> שקיפות עורפית משתנה בשבועות הריון שונים ולפיכך, כדי לכמת סיכון זה, מביאים בחשבון את שבוע ההריון ואת גודלו של העובר במילימטרים (CRL). מדדים אלה יחדיו מאפשרים לחשב סיכון משוקלל לתסמונת דאון. כשמדובר בסיכון חריג (מעל 1:386), מוזמנת האישה ליעוץ גנטי ויחד אתה דנים בצורך לבצע אבחון טרום-לידתי במי שפיר (או סיסי שלייה אם שב' ההריון פחות מ- 13 שבועות). <br /> <br /> במקרים שבהם מתקבלת שקיפות עורפית מוגברת והבדיקה הטרום לידתית (סיסי שלייה או מי שפיר) מראה מבנה כרומוזומי תקין, יש להמשיך לעשות בירור אולטרהסוני מעמיק הכולל אקו לב עובר, לשלילת מומים מולדים ו/או תסמונות גנטיות ובדיקות נוספות, שיעורי השקיפות. בכל מקרה כזה הכרחי לפנות ליעוץ גנטי. <br /> <br /> שקיפות עורפית בולטת מאוד מכונה בשם ציסטיק היגרומה (Cystic Hygroma). ליקוי זה מורה על סיכון גם לתסמונות נוספות על אלו שתוארו. במקרים אלו יש צורך ביעוץ מפורט. שכן חלק מתסמונות אלו לא ניתנות לבדיקה בהריון.<br /> <br /> לגבי שיקלול התוצאות של בדיקת השקיפות ביחד עם שאר בדיקות הסקר (בדיקות סקר ביוכימי מדם האישה) ראה ב[[בדיקות הסקר לאיתור נשים בסיכון מוגבר ללידת ילד עם תסמונת דאון]].</div> Thu, 01 Feb 2007 10:41:31 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA