מתחלף - היסטוריית גרסאות

Motti: /* חסר אקסונים 16-18 STRC */

Motti — Thu, 13 Aug 2026 12:34:33 GMT

חסר אקסונים 16-18 STRC

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:34, 13 באוגוסט 2026
שורה 51:		שורה 51:


-	== חסר אקסונים 16-18 STRC ==	+	== חסר אקסונים 16-18 בגן STRC ==

	החסר השכיח בגן זה הוא חסר של כל הגן הכולל אזור CKMT1B-STRC-CATSPER2		החסר השכיח בגן זה הוא חסר של כל הגן הכולל אזור CKMT1B-STRC-CATSPER2

Motti: /* חסר אקסונים 16-18 STRC */

Motti — Thu, 13 Aug 2026 12:34:10 GMT

חסר אקסונים 16-18 STRC

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:34, 13 באוגוסט 2026
שורה 53:		שורה 53:
	== חסר אקסונים 16-18 STRC ==		== חסר אקסונים 16-18 STRC ==

		+	החסר השכיח בגן זה הוא חסר של כל הגן הכולל אזור CKMT1B-STRC-CATSPER2

-	חסר ~~המוגבל לאקסונים~~ 16-18 בלבד (ולא לכל הגן או לאזור CKMT1B-STRC-CATSPER2 השלם) חשוד יותר כתוצר של הומולוגיה עם הפסאודוגן STRCP1 (אירוע קונברסיה גנטית / ארטיפקט טכני) ולא כחסר פתוגני "אמיתי" וברור בגן STRC התפקודי, ולכן מחייב אימות במתודולוגיה נוספת לפני קביעה קלינית.	+	ממצא של "חסר אקסונים 16-18" בבדיקת NGS/CNV שגרתית

-	~~הרקע לכך:~~	+	חסר המוגבל לאקסונים 16-18 בלבד (ולא לכל הגן או לאזור CKMT1B-STRC-CATSPER2 השלם) מצריך אימות באמצעות MLPA, ddPCR ממוקד, ובמידת האפשר ריצוף אורך-קרוא ארוך (Nanopore/long-range PCR), על מנת להבחין בין (א) חסר גנומי אמיתי בגן הפעיל STRC, (ב) אירוע קונברסיה גנטית מול STRCP1, או (ג) ארטיפקט טכני הנובע מהיישור השגוי בין הגן לפסאודוגן ההומולוגי. אולם בישראל, הניסיון מראה שזה כנראה חסר בגן האמיתי והוא נמצא בצורה הומוזיגוטית במעבדתנו בקרב חולה עם ליקוי שמיעה. חסר זה נראה שמהווה founder mutation בגן עצמו. ולכן מציאת חסר זה בצורה הומוזיגוטית יכל בסבירות גבוהה להעיד על ליקוי שמיעה.
-		+
-	האזור הכולל את 16 האקסונים הראשונים של STRC הוא בעל הומולוגיה גבוהה במיוחד (כ-99.8%) עם STRCP1, בעוד ששאר הגן (מאקסון 17 ואילך) הומולוגי פחות. לכן אזור זה (הכולל את אקסונים 16-18) רגיש במיוחד לבעיות יישור (alignment) ול-misalignment בין STRC לפסאודוגן בבדיקות NGS/CNV רגילות, מה שמוביל לזיהוי שגוי של "חסר" כאשר בפועל מדובר בקריאות שמקורן ב-STRCP1 שיושרו בטעות ל-STRC (או ~~להיפך).~~	+
-	~~[1]~~	+
-		+
-	~~מחקר שסיווג מחדש רה~~-ארנג'מנטים מורכבים באזור 15q15.3 מצא כי שיפור ה-ddPCR באזור אקסונים 1-16 (ההומולוגי) אִפשר זיהוי מדויק יותר של רה-ארנג'מנטים מורכבים שלא נראו בבירור ב-NGS קונבנציונלי, ומדגיש שהניתוח באזור זה "בעייתי" מבחינה טכנית.	+
-	~~[1]~~	+
-		+
-	~~ניתוח בטכנולוגיית Nanopore (long-read) אישר קיומם של אירועי גנטיק קונברסיה (gene conversion) בין~~ STRC ל-STRCP1, שבהם קטעים של הגן ה"אמיתי" הוחלפו ברצפי הפסאודוגן — לדוגמה, באחד המקרים תוארה החלפה של אקסונים 12-23 של STRC ברצפי STRCP1. כלומר, "חסר" הנצפה באזור זה עלול למעשה לשקף המרה של הרצף (לא חסר גנומי אמיתי)~~, תופעה שגם היא קשורה ישירות לפסאודוגן ולא לחסר קלאסי בגן.~~	+
-	~~[2]~~	+
-		+
-	~~המשמעות הקלינית: ממצא של "חסר אקסונים 16-18" בבדיקת NGS/CNV שגרתית~~ מצריך אימות באמצעות MLPA, ddPCR ממוקד, ובמידת האפשר ריצוף אורך-קרוא ארוך (Nanopore/long-range PCR), על מנת להבחין בין (א) חסר גנומי אמיתי בגן הפעיל STRC, (ב) אירוע קונברסיה גנטית מול STRCP1, או (ג) ארטיפקט טכני הנובע מהיישור השגוי בין הגן לפסאודוגן ההומולוגי.	+
-	~~[1-2]~~	+

Motti ב־11:20, 13 באוגוסט 2026

Motti — Thu, 13 Aug 2026 11:20:00 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 11:20, 13 באוגוסט 2026
שורה 49:		שורה 49:

	מדובר במחלה קשה ומשנת חיים. טיפול מודרני אגרסיבי ומעקב רב-תחומי (נפרולוגיה, אודיולוגיה, אנדוקרינולוגיה ותזונה) מאפשרים הישרדות ואיכות חיים טובה לרבים מהחולים. עם זאת, יש להיערך למורכבות רפואית לכל החיים וסיכון של 10-25% למחלת כליות פרוגרסיבית.		מדובר במחלה קשה ומשנת חיים. טיפול מודרני אגרסיבי ומעקב רב-תחומי (נפרולוגיה, אודיולוגיה, אנדוקרינולוגיה ותזונה) מאפשרים הישרדות ואיכות חיים טובה לרבים מהחולים. עם זאת, יש להיערך למורכבות רפואית לכל החיים וסיכון של 10-25% למחלת כליות פרוגרסיבית.
		+
		+
		+	== חסר אקסונים 16-18 STRC ==
		+
		+
		+	חסר המוגבל לאקסונים 16-18 בלבד (ולא לכל הגן או לאזור CKMT1B-STRC-CATSPER2 השלם) חשוד יותר כתוצר של הומולוגיה עם הפסאודוגן STRCP1 (אירוע קונברסיה גנטית / ארטיפקט טכני) ולא כחסר פתוגני "אמיתי" וברור בגן STRC התפקודי, ולכן מחייב אימות במתודולוגיה נוספת לפני קביעה קלינית.
		+
		+	הרקע לכך:
		+
		+	האזור הכולל את 16 האקסונים הראשונים של STRC הוא בעל הומולוגיה גבוהה במיוחד (כ-99.8%) עם STRCP1, בעוד ששאר הגן (מאקסון 17 ואילך) הומולוגי פחות. לכן אזור זה (הכולל את אקסונים 16-18) רגיש במיוחד לבעיות יישור (alignment) ול-misalignment בין STRC לפסאודוגן בבדיקות NGS/CNV רגילות, מה שמוביל לזיהוי שגוי של "חסר" כאשר בפועל מדובר בקריאות שמקורן ב-STRCP1 שיושרו בטעות ל-STRC (או להיפך).
		+	[1]
		+
		+	מחקר שסיווג מחדש רה-ארנג'מנטים מורכבים באזור 15q15.3 מצא כי שיפור ה-ddPCR באזור אקסונים 1-16 (ההומולוגי) אִפשר זיהוי מדויק יותר של רה-ארנג'מנטים מורכבים שלא נראו בבירור ב-NGS קונבנציונלי, ומדגיש שהניתוח באזור זה "בעייתי" מבחינה טכנית.
		+	[1]
		+
		+	ניתוח בטכנולוגיית Nanopore (long-read) אישר קיומם של אירועי גנטיק קונברסיה (gene conversion) בין STRC ל-STRCP1, שבהם קטעים של הגן ה"אמיתי" הוחלפו ברצפי הפסאודוגן — לדוגמה, באחד המקרים תוארה החלפה של אקסונים 12-23 של STRC ברצפי STRCP1. כלומר, "חסר" הנצפה באזור זה עלול למעשה לשקף המרה של הרצף (לא חסר גנומי אמיתי), תופעה שגם היא קשורה ישירות לפסאודוגן ולא לחסר קלאסי בגן.
		+	[2]
		+
		+	המשמעות הקלינית: ממצא של "חסר אקסונים 16-18" בבדיקת NGS/CNV שגרתית מצריך אימות באמצעות MLPA, ddPCR ממוקד, ובמידת האפשר ריצוף אורך-קרוא ארוך (Nanopore/long-range PCR), על מנת להבחין בין (א) חסר גנומי אמיתי בגן הפעיל STRC, (ב) אירוע קונברסיה גנטית מול STRCP1, או (ג) ארטיפקט טכני הנובע מהיישור השגוי בין הגן לפסאודוגן ההומולוגי.
		+	[1-2]

Motti ב־21:11, 28 ביולי 2026

Motti — Tue, 28 Jul 2026 21:11:57 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 21:11, 28 ביולי 2026
שורה 5:		שורה 5:
	'''מאפיינים קליניים וחומרה'''		'''מאפיינים קליניים וחומרה'''

-	• ~~הצגה~~ טרום-לידתית/ילודים: ריבוי מי שפיר (פוליאידרמניוס), לידה מוקדמת ואיבוד מלחים חמור מרגע הלידה.	+	• ממצאים טרום-לידתית/ילודים: ריבוי מי שפיר (פוליאידרמניוס), לידה מוקדמת ואיבוד מלחים חמור מרגע הלידה.

	• חירשות עצבית קבועה: נגרמת מאובדן תפקוד תעלות הכלור באוזן הפנימית.		• חירשות עצבית קבועה: נגרמת מאובדן תפקוד תעלות הכלור באוזן הפנימית.

Motti ב־21:10, 28 ביולי 2026

Motti — Tue, 28 Jul 2026 21:10:20 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 21:10, 28 ביולי 2026
שורה 3:		שורה 3:
	מחיקה הומוזיגוטית (Homozygous deletion) של הגנים CLCNKA ו-CLCNKB גורמת לתסמונת בארטר מסוג IV (תסמונת בארטר טרום-לידתית עם חירשות עצבית). זהו המצב החמור והמסוכן ביותר של התסמונת.		מחיקה הומוזיגוטית (Homozygous deletion) של הגנים CLCNKA ו-CLCNKB גורמת לתסמונת בארטר מסוג IV (תסמונת בארטר טרום-לידתית עם חירשות עצבית). זהו המצב החמור והמסוכן ביותר של התסמונת.

-	מאפיינים קליניים וחומרה	+	'''מאפיינים קליניים וחומרה'''

	• הצגה טרום-לידתית/ילודים: ריבוי מי שפיר (פוליאידרמניוס), לידה מוקדמת ואיבוד מלחים חמור מרגע הלידה.		• הצגה טרום-לידתית/ילודים: ריבוי מי שפיר (פוליאידרמניוס), לידה מוקדמת ואיבוד מלחים חמור מרגע הלידה.
שורה 15:		שורה 15:
	• השתנת יתר (פוליאוריה) והתייבשות: עקב פגיעה בספיגה החוזרת של מלח בכליות.		• השתנת יתר (פוליאוריה) והתייבשות: עקב פגיעה בספיגה החוזרת של מלח בכליות.

-	פרוגנוזה וטיפול	+	'''פרוגנוזה וטיפול'''

	התסמונת מחייבת טיפול אינטנסיבי לכל החיים, אך ניהול נכון מאפשר להגיע לתוצאות סבירות:		התסמונת מחייבת טיפול אינטנסיבי לכל החיים, אך ניהול נכון מאפשר להגיע לתוצאות סבירות:
שורה 27:		שורה 27:
	• תוספי נתרן ומגנזיום לפי הצורך.		• תוספי נתרן ומגנזיום לפי הצורך.

-	תגובה לטיפול: רוב המטופלים מציגים השלמת גדילה (Catch-up growth) תחת טיפול הולם. חומרת הפרעות האלקטרוליטים נוטה להתמתן במקצת עם הגיל, מה שמאפשר הפחתת מינונים.	+	'''תגובה לטיפול:'''
		+
		+	רוב המטופלים מציגים השלמת גדילה (Catch-up growth) תחת טיפול הולם. חומרת הפרעות האלקטרוליטים נוטה להתמתן במקצת עם הגיל, מה שמאפשר הפחתת מינונים.
	השלכות לטווח ארוך		השלכות לטווח ארוך

שורה 36:		שורה 38:
	• שמיעה: החירשות העצבית היא קבועה ומולדת, ומחייבת מכשירי שמיעה מוקדמים או שתל שבלול (קוכלארי).		• שמיעה: החירשות העצבית היא קבועה ומולדת, ומחייבת מכשירי שמיעה מוקדמים או שתל שבלול (קוכלארי).

-	איכות חיים ומורכבות רפואית	+	'''איכות חיים ומורכבות רפואית'''

	• נטל ניהול יומיומי: נטילת תוספים ותרופות מרובות ביום, מעקב תכוף אחר אלקטרוליטים ותפקודי כליות.		• נטל ניהול יומיומי: נטילת תוספים ותרופות מרובות ביום, מעקב תכוף אחר אלקטרוליטים ותפקודי כליות.
שורה 44:		שורה 46:
	• השלכות התפתחותיות: התערבות מוקדמת בליקויי שמיעה קריטית להתפתחות השפה; עיכובי גדילה עשויים להשפיע פסיכוסוציאלית.		• השלכות התפתחותיות: התערבות מוקדמת בליקויי שמיעה קריטית להתפתחות השפה; עיכובי גדילה עשויים להשפיע פסיכוסוציאלית.

-	בסיכום:	+	'''בסיכום:'''

	מדובר במחלה קשה ומשנת חיים. טיפול מודרני אגרסיבי ומעקב רב-תחומי (נפרולוגיה, אודיולוגיה, אנדוקרינולוגיה ותזונה) מאפשרים הישרדות ואיכות חיים טובה לרבים מהחולים. עם זאת, יש להיערך למורכבות רפואית לכל החיים וסיכון של 10-25% למחלת כליות פרוגרסיבית.		מדובר במחלה קשה ומשנת חיים. טיפול מודרני אגרסיבי ומעקב רב-תחומי (נפרולוגיה, אודיולוגיה, אנדוקרינולוגיה ותזונה) מאפשרים הישרדות ואיכות חיים טובה לרבים מהחולים. עם זאת, יש להיערך למורכבות רפואית לכל החיים וסיכון של 10-25% למחלת כליות פרוגרסיבית.

Motti ב־21:09, 28 ביולי 2026

Motti — Tue, 28 Jul 2026 21:09:05 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 21:09, 28 ביולי 2026
שורה 1:		שורה 1:
-	~~מוטציות ב-COL4A2~~	+	תסמונת בארטר מסוג IV

-	~~מוטציות ב~~-~~COL4A2 מאופיינות בחדירות משתנה ובביטוי קליני רחב מאוד, כולל נשאים אסימפטומטיים שיכולים להוליד צאצאים~~ עם ~~פנוטיפ חמור יותר~~. ~~העובדה שהמוטציה זוהתה גם בחולים וגם בבריאים מדגישה את חוסר היכולת לחזות את הפנוטיפ העוברי על בסיס גנוטיפ בלבד~~.	+	מחיקה הומוזיגוטית (Homozygous deletion) של הגנים CLCNKA ו-CLCNKB גורמת לתסמונת בארטר מסוג IV (תסמונת בארטר טרום-לידתית עם חירשות עצבית). זהו המצב החמור והמסוכן ביותר של התסמונת.

-	~~'''המלצות להמשך ההיריון'''~~	+	מאפיינים קליניים וחומרה

-	~~יש לבצע הדמיה עוברית מפורטת ומעקב הדמייתי סדרתי להערכת מערכת העצבים המרכזית~~, ~~במיוחד לזיהוי סימנים של מחלה מוחית-וסקולרית~~. ~~מוטציות ב-COL4A2 יכולות לגרום לספקטרום רחב של ממצאים עובריים כולל:~~	+	• הצגה טרום-לידתית/ילודים: ריבוי מי שפיר (פוליאידרמניוס), לידה מוקדמת ואיבוד מלחים חמור מרגע הלידה.

-	• דימום תוך-מוחי (ICH) עוברי / • פורנצפליה (cysts במוח) / • פולימיקרוגיריה והטרוטופיות / • לויקואנצפלופתיה / • סכיזנצפליה	+	• חירשות עצבית קבועה: נגרמת מאובדן תפקוד תעלות הכלור באוזן הפנימית.

-	~~בשבוע 29 ובשבוע 32 יש לבצע אולטרסאונד עוברי מומחה צריך לכלול הערכה נוירולוגית מפורטת~~, ~~במיוחד חיפוש אחר סימנים של דימום, נזק פרנכימלי, או מומי התפתחות קורטיקליים~~.	+	• הפרעות אלקטרוליטריות חמורות: היפוקלמיה (אשלגן נמוך), היפוכלורמיה ובססת מטבולית (מצב חמור יותר מתתי-סוגים אחרים).

-	~~בשבוע 34-35 יש לבצע MRI עוברי יכול לספק מידע נוסף על מבנה המוח ולזהות נגעים שאינם נראים באולטרסאונד~~.	+	• עיכוב בגדילה (Failure to thrive): פגיעה משמעותית בצמיחה ללא טיפול הולם.

-	~~הוסבר שיתכן דימום מוחי סמוך ללידה או במהלכו או אחריו שלא ניתן יהיה למנוע~~.	+	• השתנת יתר (פוליאוריה) והתייבשות: עקב פגיעה בספיגה החוזרת של מלח בכליות.

-	~~הוסבר אפשרות לפנות להפסקת היריון - אף שזו אינה המלצה רפואית.~~	+	פרוגנוזה וטיפול

-	~~במקרים של ממצאים פתולוגיים בהדמיה עוברית~~, יש לחזור לדיון על המשך ההיריון - חשוב לציין שקיימים מקרים של COL4A2 עם ביטוי עוברי חמור מאוד, כולל דימומים נרחבים ונזק מוחי משמעותי.	+	התסמונת מחייבת טיפול אינטנסיבי לכל החיים, אך ניהול נכון מאפשר להגיע לתוצאות סבירות:

-	'''לגבי צורת הלידה:''' יש לשקול בחיוב לידה בניתוח קיסרי. רצוי להתייעץ עם הגנטיקולוגים. כמו כן יש מקום לייעוץ של רופא נוירולוג ילדים.	+	• תוספי אשלגן כלורי במינון גבוה (במיוחד בינקות).

		+	• משתנים משמרי אשלגן (ספירונולקטון, אמילוריד).

-	~~'''מעקב והערכה אחרי הלידה'''~~	+	• נוגדי דלקת לא סטרואידליים (אינדומתצין) להפחתת איבוד מלח בשתן.

-	אם ההיריון ממשיך והעובר נולד ללא ממצאים פתולוגיים בהדמיה עוברית, יש צורך במעקב ארוך טווח מכיוון שביטויים קליניים יכולים להופיע בכל גיל.	+	• תוספי נתרן ומגנזיום לפי הצורך.
-	אמנם אין נתון כמותי מדויק, אך הסיכון לדימום לאחר הלידה קיים לאורך כל החיים, עם סיכון מוגבר בתקופת התינוקות והילדות המוקדמת. העובדה שתינוק נולד ללא דימום אינה מבטלת את הסיכון לדימום עתידי. במחקר אחד, אף אחד מהחולים לא פיתח דימום חוזר סימפטומטי קלינית לאחר הלידה, אך זה היה מדגם קטן ואינו מייצג את כל הספקטרום. מומלץ מעקב שכולל:	+

-	~~המלצות~~ מעקב ~~כוללות הדמיה נוירולוגית תקופתית~~, ~~הימנעות מטראומות ראש~~, ~~זהירות~~ עם ~~תרופות אנטיקואגולנטיות~~, ~~ומעקב התפתחותי ונוירולוגי ארוך טווח~~.	+	תגובה לטיפול: רוב המטופלים מציגים השלמת גדילה (Catch-up growth) תחת טיפול הולם. חומרת הפרעות האלקטרוליטים נוטה להתמתן במקצת עם הגיל, מה שמאפשר הפחתת מינונים.
		+	השלכות לטווח ארוך
		+
		+	• גדילה: כ-41% מהחולים סובלים מקומה נמוכה (אחוזון > 3) במעקב ארוך טווח, למרות הטיפול.
		+
		+	• תפקוד כלייתי: סיכון משמעותי להתפתחות מחלת כליות כרונית (CKD). בין 11% ל-25% מהחולים מפתחים אי-ספיקת כליות כרונית (שלבים 3-5) המחייבת דיאליזה או השתלה. הפגיעה הכלייתית עלולה להתרחש גם ללא נפרוקלצינוזיס (משקעי סידן בכליות).
		+
		+	• שמיעה: החירשות העצבית היא קבועה ומולדת, ומחייבת מכשירי שמיעה מוקדמים או שתל שבלול (קוכלארי).
		+
		+	איכות חיים ומורכבות רפואית
		+
		+	• נטל ניהול יומיומי: נטילת תוספים ותרופות מרובות ביום, מעקב תכוף אחר אלקטרוליטים ותפקודי כליות.
		+
		+	• רגישות רפואית: סיכון למשברי אלקטרוליטים מסכני חיים (במיוחד בזמן מחלות המלוות בהקאות או שלשולים).
		+
		+	• השלכות התפתחותיות: התערבות מוקדמת בליקויי שמיעה קריטית להתפתחות השפה; עיכובי גדילה עשויים להשפיע פסיכוסוציאלית.
		+
		+	בסיכום:
		+
		+	מדובר במחלה קשה ומשנת חיים. טיפול מודרני אגרסיבי ומעקב רב-תחומי (נפרולוגיה, אודיולוגיה, אנדוקרינולוגיה ותזונה) מאפשרים הישרדות ואיכות חיים טובה לרבים מהחולים. עם זאת, יש להיערך למורכבות רפואית לכל החיים וסיכון של 10-25% למחלת כליות פרוגרסיבית.

Motti ב־16:05, 8 ביולי 2026

Motti — Wed, 08 Jul 2026 16:05:25 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 16:05, 8 ביולי 2026
שורה 1:		שורה 1:
-	~~הגנים העיקריים הקשורים לורידים מורחבים בגיל צעיר כוללים PIEZO1, CASZ1, PPP3R1, EBF1, STIM2, HFE, GATA2, NFATC2, SOX9, ECE1, ו~~-~~FBLN7. מדובר במחלה פוליגנית מורכבת עם תורשה של כ-17%.~~	+	מוטציות ב-COL4A2

-	~~הגנים המרכזיים והמשמעותיים ביותר:~~	+	מוטציות ב-COL4A2 מאופיינות בחדירות משתנה ובביטוי קליני רחב מאוד, כולל נשאים אסימפטומטיים שיכולים להוליד צאצאים עם פנוטיפ חמור יותר. העובדה שהמוטציה זוהתה גם בחולים וגם בבריאים מדגישה את חוסר היכולת לחזות את הפנוטיפ העוברי על בסיס גנוטיפ בלבד.

-	PIEZO1 - הגן הקשור ביותר לורידים מורחבים במספר מחקרים גדולים, הגיע למובהקות סטטיסטית גבוהה מאוד (P = 5.05 × 10⁻³¹) הן בניתוח וריאנטים שכיחים והן בניתוח וריאנטים נדירים. הגן מקודד לתעלת יונים מכנו-רגישה המעורבת בתפקוד האנדותל.	+	'''המלצות להמשך ההיריון'''

-	~~גנים נוספים בעלי משמעות~~:	+	יש לבצע הדמיה עוברית מפורטת ומעקב הדמייתי סדרתי להערכת מערכת העצבים המרכזית, במיוחד לזיהוי סימנים של מחלה מוחית-וסקולרית. מוטציות ב-COL4A2 יכולות לגרום לספקטרום רחב של ממצאים עובריים כולל:

-	~~CASZ1, PPP3R1, EBF1, STIM2, GATA2, NFATC2, SOX9~~ - ~~זוהו במחקרי GWAS גדולים והסבירו 13% מהתורשתיות~~	+	• דימום תוך-מוחי (ICH) עוברי / • פורנצפליה (cysts במוח) / • פולימיקרוגיריה והטרוטופיות / • לויקואנצפלופתיה / • סכיזנצפליה

-	~~ECE1~~, ~~FBLN7 - גנים~~ של ~~וריאנטים נדירים שזוהו בניתוח exome sequencing~~	+	בשבוע 29 ובשבוע 32 יש לבצע אולטרסאונד עוברי מומחה צריך לכלול הערכה נוירולוגית מפורטת, במיוחד חיפוש אחר סימנים של דימום, נזק פרנכימלי, או מומי התפתחות קורטיקליים.

-	~~HFE~~ - ~~הגן של המוכרומטוזיס, מוטציית C282Y נמצאה בקשר לאי-ספיקה ורידית כרונית~~	+	בשבוע 34-35 יש לבצע MRI עוברי יכול לספק מידע נוסף על מבנה המוח ולזהות נגעים שאינם נראים באולטרסאונד.

-	~~FOXC2 - וריאנט פונקציונלי נמצא קשור לנטייה לורידים מורחבים~~	+	הוסבר שיתכן דימום מוחי סמוך ללידה או במהלכו או אחריו שלא ניתן יהיה למנוע.

-	~~COL1A2~~ - ~~פולימורפיזם בגן הקולגן נמצא קשור לאי-ספיקה ורידית כרונית~~	+	הוסבר אפשרות לפנות להפסקת היריון - אף שזו אינה המלצה רפואית.

-	~~מסלולים ביולוגיים מעורבים:~~	+	במקרים של ממצאים פתולוגיים בהדמיה עוברית, יש לחזור לדיון על המשך ההיריון - חשוב לציין שקיימים מקרים של COL4A2 עם ביטוי עוברי חמור מאוד, כולל דימומים נרחבים ונזק מוחי משמעותי.

-	~~המחקרים זיהו העשרה במסלולים~~ של ~~מטריקס חוץ-תאי, דלקת, אנגיוגנזה, נדידת תאי שריר חלק וסקולרי, ואפופטוזיס~~.	+	'''לגבי צורת הלידה:''' יש לשקול בחיוב לידה בניתוח קיסרי. רצוי להתייעץ עם הגנטיקולוגים. כמו כן יש מקום לייעוץ של רופא נוירולוג ילדים.

-	לגבי פאנל בדיקה גנטית:

-	כיום אין פאנל גנטי סטנדרטי מבוסס-קליני לורידים מורחבים, מכיוון שמדובר במחלה פוליגנית מורכבת עם תרומה של עשרות גנים שונים. מחקרי GWAS זיהו 46-49 לוקוסים שונים עם 237 גנים ממופים.	+	'''מעקב והערכה אחרי הלידה'''

-	~~שיקולים~~ קליניים:	+	אם ההיריון ממשיך והעובר נולד ללא ממצאים פתולוגיים בהדמיה עוברית, יש צורך במעקב ארוך טווח מכיוון שביטויים קליניים יכולים להופיע בכל גיל.
		+	אמנם אין נתון כמותי מדויק, אך הסיכון לדימום לאחר הלידה קיים לאורך כל החיים, עם סיכון מוגבר בתקופת התינוקות והילדות המוקדמת. העובדה שתינוק נולד ללא דימום אינה מבטלת את הסיכון לדימום עתידי. במחקר אחד, אף אחד מהחולים לא פיתח דימום חוזר סימפטומטי קלינית לאחר הלידה, אך זה היה מדגם קטן ואינו מייצג את כל הספקטרום. מומלץ מעקב שכולל:

-	~~בנער בן 22 עם ורידים מורחבים משמעותיים~~, ~~חשוב לשלול גורמים משניים (טרומבוזה ורידית עמוקה בעבר~~, ~~תסמונות דחיסה)~~	+	המלצות מעקב כוללות הדמיה נוירולוגית תקופתית, הימנעות מטראומות ראש, זהירות עם תרופות אנטיקואגולנטיות, ומעקב התפתחותי ונוירולוגי ארוך טווח.
-		+
-	בדיקה גנטית מחקרית (whole exome sequencing או targeted panel) עשויה להיות שיקול במקרים של מחלה חמורה או היסטוריה משפחתית משמעותית	+
-		+
-	~~ניקוד סיכון פוליגני (PRS) הוכח כבעל יכולת חיזוי אך אינו זמין באופן קליני רוטיני~~	+

Motti ב־05:56, 8 ביולי 2026

Motti — Wed, 08 Jul 2026 05:56:14 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 05:56, 8 ביולי 2026
שורה 1:		שורה 1:
-	~~לעובר נמצא allelic imbalance בכרומוזום 20/ ברור נמצא שיש עודף מתילציה (70% לעומת 50%) ב~~- ~~GNAS~~-~~AS1:TSS-DMR וגם GNASXL:EX1-DMR וגםGNAS A/B:TSS-DMR ומצד שני חוסר מטילציה (27~~%~~) בפרובים ל- NESP55:TSS-DMR - לא נמצא עדות לחסר או הכפלה של הגן GNAS ו- STX16~~.	+	הגנים העיקריים הקשורים לורידים מורחבים בגיל צעיר כוללים PIEZO1, CASZ1, PPP3R1, EBF1, STIM2, HFE, GATA2, NFATC2, SOX9, ECE1, ו-FBLN7. מדובר במחלה פוליגנית מורכבת עם תורשה של כ-17%.
-		+

-	בהתבסס על דפוס המתילציה המתואר, הממצאים תואמים דופליקציה אימהית (maternal duplication) או דיסומיה חד-הורית אימהית (maternal UPD) של אזור 20q13 הכולל את לוקוס GNAS. דפוס המתילציה האופייני - עודף מתילציה ב-GNAS-AS1, GNASXL ו-GNAS A/B יחד עם חוסר מתילציה ב-NESP55 - מצביע על עודף של האלל האימהי.	+	הגנים המרכזיים והמשמעותיים ביותר:

		+	PIEZO1 - הגן הקשור ביותר לורידים מורחבים במספר מחקרים גדולים, הגיע למובהקות סטטיסטית גבוהה מאוד (P = 5.05 × 10⁻³¹) הן בניתוח וריאנטים שכיחים והן בניתוח וריאנטים נדירים. הגן מקודד לתעלת יונים מכנו-רגישה המעורבת בתפקוד האנדותל.

-	~~'''הממצאים בעובר מראים~~:~~'''~~	+	גנים נוספים בעלי משמעות:

-	~~עודף מתילציה (70%) ב-GNAS-AS1~~, ~~GNASXL ו~~-~~GNAS A/B - מצביע על עודף של האלל האימהי~~	+	CASZ1, PPP3R1, EBF1, STIM2, GATA2, NFATC2, SOX9 - זוהו במחקרי GWAS גדולים והסבירו 13% מהתורשתיות

-	~~חוסר מתילציה (27%) ב~~-~~NESP55 - תואם את הדפוס הצפוי בדופליקציה אימהית~~	+	ECE1, FBLN7 - גנים של וריאנטים נדירים שזוהו בניתוח exome sequencing

-	~~העובדה שלא נמצאה עדות לחסר או הכפלה של הגנים GNAS ו~~-~~STX16 מצביעה על UPD איזודיסומית (isodisomy) או הטרודיסומית (heterodisomy)~~ של ~~כרומוזום 20 במקום דופליקציה מבנית.~~	+	HFE - הגן של המוכרומטוזיס, מוטציית C282Y נמצאה בקשר לאי-ספיקה ורידית כרונית

		+	FOXC2 - וריאנט פונקציונלי נמצא קשור לנטייה לורידים מורחבים

-	~~'''הפנוטיפ הצפוי'''~~	+	COL1A2 - פולימורפיזם בגן הקולגן נמצא קשור לאי-ספיקה ורידית כרונית

-	~~maternal UPD(20) או דופליקציה אימהית של 20q13 קשורה לתסמונת Mulchandani-Bhoj-Conlin עם המאפיינים הבאים~~:	+	מסלולים ביולוגיים מעורבים:

-	~~פיגור גדילה~~ - ~~פרה-נטלי ופוסט-נטלי~~, ~~דומה לתסמונת Silver-Russell~~	+	המחקרים זיהו העשרה במסלולים של מטריקס חוץ-תאי, דלקת, אנגיוגנזה, נדידת תאי שריר חלק וסקולרי, ואפופטוזיס.

-	~~קשיי האכלה חמורים - לעיתים דורשים האכלה באמצעות צינור~~	+	לגבי פאנל בדיקה גנטית:

-	~~משקל לידה נמוך (SGA~~ - ~~small for gestational age)~~	+	כיום אין פאנל גנטי סטנדרטי מבוסס-קליני לורידים מורחבים, מכיוון שמדובר במחלה פוליגנית מורכבת עם תרומה של עשרות גנים שונים. מחקרי GWAS זיהו 46-49 לוקוסים שונים עם 237 גנים ממופים.

-	~~מיקרוצפליה יחסית או היקף ראש תקין למרות קומה נמוכה~~	+	שיקולים קליניים:

-	~~'''מאפיינים אנדוקריניים:'''~~	+	בנער בן 22 עם ורידים מורחבים משמעותיים, חשוב לשלול גורמים משניים (טרומבוזה ורידית עמוקה בעבר, תסמונות דחיסה)

-	~~היפרקלצמיה עם רמות PTH נמוכות או תקינות-נמוכות~~ (~~בניגוד ל-PHP~~) ~~- נצפתה בחלק מהמקרים~~	+	בדיקה גנטית מחקרית (whole exome sequencing או targeted panel) עשויה להיות שיקול במקרים של מחלה חמורה או היסטוריה משפחתית משמעותית

-	~~רמות TSH נמוכות - עשויות להתפתח עם הגיל~~	+	ניקוד סיכון פוליגני (PRS) הוכח כבעל יכולת חיזוי אך אינו זמין באופן קליני רוטיני
-		+
-	~~רגישות יתר של קולטני הורמונים - בניגוד ל-paternal UPD~~(20) ~~שגורם לעמידות הורמונלית~~	+
-		+
-	~~'''מאפיינים נוספים:'''~~	+
-		+
-	~~עיכוב התפתחותי - בחלק מהמקרים~~	+
-		+
-	~~תווי פנים דיסמורפיים קלים - פנים משולשות, מצח גבוה, עיניים עמוקות~~	+
-		+
-	~~ללא מאפייני Albright hereditary osteodrophy (AHO) כמו ברכידקטיליה או התאבנות הטרוטופית~~	+
-		+
-		+
-	~~'''אם ממשיכים ההיריון להלן פרוגנוזה והמלצות מעקב:'''~~	+
-		+
-	~~מעקב גדילה צמוד והתערבות תזונתית מוקדמת~~	+
-		+
-	~~בדיקות אנדוקריניות: סידן, PTH, TSH, תפקודי בלוטת התריס~~	+
-		+
-	~~הערכה התפתחותית~~	+
-		+
-	~~לשקול בגיל 3ש' טיפול בהורמון גדילה - הראה שיפור בחלק מהמקרים~~	+
-		+
-	~~חשוב לציין שהפנוטיפ יכול להיות משתנה, ו-maternal UPD(20) יכול להתבטא בתמונה דמויית Silver-Russell syndrome~~	+

Motti ב־16:58, 29 ביוני 2026

Motti — Mon, 29 Jun 2026 16:58:34 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 16:58, 29 ביוני 2026
שורה 1:		שורה 1:
		+	לעובר נמצא allelic imbalance בכרומוזום 20/ ברור נמצא שיש עודף מתילציה (70% לעומת 50%) ב- GNAS-AS1:TSS-DMR וגם GNASXL:EX1-DMR וגםGNAS A/B:TSS-DMR ומצד שני חוסר מטילציה (27%) בפרובים ל- NESP55:TSS-DMR - לא נמצא עדות לחסר או הכפלה של הגן GNAS ו- STX16.
		+

		+	בהתבסס על דפוס המתילציה המתואר, הממצאים תואמים דופליקציה אימהית (maternal duplication) או דיסומיה חד-הורית אימהית (maternal UPD) של אזור 20q13 הכולל את לוקוס GNAS. דפוס המתילציה האופייני - עודף מתילציה ב-GNAS-AS1, GNASXL ו-GNAS A/B יחד עם חוסר מתילציה ב-NESP55 - מצביע על עודף של האלל האימהי.

-	'''פנוטיפים של BWS בתלות בסוג המולקולרי שגרם לתסמונת:'''

		+	'''הממצאים בעובר מראים:'''

-	~~1. '''איבוד~~ מתילציה ב-~~LIT1 (IC2~~-~~LoM) קשור לפרופיל פנוטיפי ספציפי~~ של ~~BWS עם סיכון נמוך לגידולים ותכונות קליניות מובהקות.'''~~	+	עודף מתילציה (70%) ב-GNAS-AS1, GNASXL ו-GNAS A/B - מצביע על עודף של האלל האימהי

-	~~הממצא של איבוד~~ מתילציה ~~בלוקוס LIT1~~ (~~המכונה גם IC2-LoM - Imprinting Center 2 Loss of Methylation~~) ~~הוא הפגם המולקולרי השכיח ביותר~~ ב-~~BWS (כ-50% מהמקרים). הפגם הזה גורם לביטוי דו~~-~~אללי של KCNQ1OT1 ולירידה בביטוי של CDKN1C.~~	+	חוסר מתילציה (27%) ב-NESP55 - תואם את הדפוס הצפוי בדופליקציה אימהית

-	~~תכונות קליניות צפויות ב~~-~~IC2-LoM:~~	+	העובדה שלא נמצאה עדות לחסר או הכפלה של הגנים GNAS ו-STX16 מצביעה על UPD איזודיסומית (isodisomy) או הטרודיסומית (heterodisomy) של כרומוזום 20 במקום דופליקציה מבנית.

-	גדילה ומבנה גוף:

-	~~גדילה יתר פוסט-נטלית (לא מקרוסומיה ניכרת בלידה)~~	+	'''הפנוטיפ הצפוי'''

-	~~המיהיפרפלזיה~~ (~~גדילה אסימטרית~~) ~~יכולה להופיע אך פחות שכיחה מאשר ב~~-~~UPD~~	+	maternal UPD(20) או דופליקציה אימהית של 20q13 קשורה לתסמונת Mulchandani-Bhoj-Conlin עם המאפיינים הבאים:

-	~~פגמים מבניים:~~	+	פיגור גדילה - פרה-נטלי ופוסט-נטלי, דומה לתסמונת Silver-Russell

-	~~אומפלוצלה~~ - ~~שכיחה מאוד (כ-50%)~~	+	קשיי האכלה חמורים - לעיתים דורשים האכלה באמצעות צינור

-	~~מקרוגלוסיה~~ - ~~שכיחה מאוד~~	+	משקל לידה נמוך (SGA - small for gestational age)

-	~~אורגנומגליה - שכיחה~~	+	מיקרוצפליה יחסית או היקף ראש תקין למרות קומה נמוכה

-	~~תכונות נוספות~~:	+	'''מאפיינים אנדוקריניים:'''

-	~~nevus Flameus~~- ~~שכיח~~	+	היפרקלצמיה עם רמות PTH נמוכות או תקינות-נמוכות (בניגוד ל-PHP) - נצפתה בחלק מהמקרים

-	~~מומי מוח אחורי (posterior fossa malformations)~~ - ~~נדירים~~	+	רמות TSH נמוכות - עשויות להתפתח עם הגיל

-	~~היפוגליקמיה~~ - ~~אפשרית~~	+	רגישות יתר של קולטני הורמונים - בניגוד ל-paternal UPD(20) שגורם לעמידות הורמונלית

-	~~סיכון כולל לגידולים~~ : ~~2-3% בלבד~~	+	'''מאפיינים נוספים:'''
-	~~אין סיכון מוגבר לגידול וילמס (Wilms tumor). סיכון מעט מוגבר להפטובלסטומה (0.7%) . נוירובלסטומה, רבדומיוסרקומה - נדירים~~	+

-	~~ההמלצות למעקב אחר הלידה: מעקב אולטרסאונד בטני פחות אינטנסיבי מאשר בתת~~-~~סוגים אחרים. עם זאת, יש לעקוב אחר היפוגליקמיה ניאונטלית ולטפל במקרוגלוסיה ובאומפלוצלה לפי הצורך.~~	+	עיכוב התפתחותי - בחלק מהמקרים

		+	תווי פנים דיסמורפיים קלים - פנים משולשות, מצח גבוה, עיניים עמוקות

		+	ללא מאפייני Albright hereditary osteodrophy (AHO) כמו ברכידקטיליה או התאבנות הטרוטופית

-	2. '''הסוג של IC1-GoM (Gain of Methylation) קשור לפרופיל פנוטיפי הבא:'''

-	~~מקרוסומיה ניכרת בלידה,~~	+	'''אם ממשיכים ההיריון להלן פרוגנוזה והמלצות מעקב:'''

-	~~סיכון גבוה מאוד לגידול וילמס (22-28%)~~	+	מעקב גדילה צמוד והתערבות תזונתית מוקדמת

-	~~IC1-GoM נגרם ע"י~~:	+	בדיקות אנדוקריניות: סידן, PTH, TSH, תפקודי בלוטת התריס

-	- בעיקר (80%) על ידי שינויים אפיגנטיים שמתרחשים פוסט-זיגוטית (לאחר ההפריה - בדרך כלל מדובר במוזאיקה ויש סיכון קטן להישנות במשפחה)	+	הערכה התפתחותית

-	- ~~בכ-20%~~ מהמקרים ~~על ידי פגמים גנטיים תורשתיים באזור IC1:~~	+	לשקול בגיל 3ש' טיפול בהורמון גדילה - הראה שיפור בחלק מהמקרים
-	מוטציות נקודתיות חסרים באתרי קישור OCT4/SOX2:פוגעות באתרי הקישור של גורמי השעתוק OCT4/SOX2. או וטציות נקודתיות או חסרים קטנים (כגון 21 bp) באזור IC1	+

-	~~תורשתיות מהאם.~~	+	חשוב לציין שהפנוטיפ יכול להיות משתנה, ו-maternal UPD(20) יכול להתבטא בתמונה דמויית Silver-Russell syndrome
-		+
-	~~תופעת "Anticipation" במשפחות:~~	+
-	~~במ''''''טקסט מודגש''''''שפחות עם פגמים גנטיים ב-IC1, נצפתה החמרה של המתילציה בדורות הבאים:~~	+
-	~~בדור הראשון - מתילציה גבוהה יותר באזורים הקרובים למוטציה~~	+
-	~~בדור השני - המתילציה מתרחבת ומחמירה, במיוחד באזורים הרחוקים מהמוטציה~~	+
-		+
-	~~מקרים עם פגמים גנטיים (20%) -~~ חשוב ~~לזהות לצורך ייעוץ גנטי~~, ~~סיכון חזרה של 50% בהעברה מטרית~~	+
-		+
-	~~מומלץ בדיקה גנטית מפורטת של IC1 במקרי IC1~~-~~GoM לזיהוי פגמים תורשתיים~~	+
-		+
-		+
-	~~3. '''הביטוי הקליני של BWS במקרים של~~ UPD~~:'''~~	+
-		+
-	~~המיהיפרפלזיה שכיחה,~~	+
-		+
-	~~סיכון בינוני לגידולים~~ (~~15-16%~~)~~, כולל וילמס והפטובלסטומה~~	+
-		+
-		+
-		+
-	~~4. '''הביטוי הקליני של BWS במקרים של מוטציות CDKN1C:'''~~	+
-		+
-	~~אומפלוצלה שכיחה,~~	+
-		+
-	~~סיכון יחסית נמוך לגידולים (4.5~~-~~7%).~~	+
-	~~נוירובלסטומה יותר שכיח בגידולים בסוג זה.~~	+

Motti ב־15:28, 28 ביוני 2026

Motti — Sun, 28 Jun 2026 15:28:08 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 15:28, 28 ביוני 2026
שורה 1:		שורה 1:
-	איבוד מתילציה ב-LIT1 (IC2-LoM) קשור לפרופיל פנוטיפי ספציפי של BWS עם סיכון נמוך לגידולים ותכונות קליניות מובהקות.

-	הממצא של איבוד מתילציה בלוקוס LIT1 (המכונה גם IC2-LoM - Imprinting Center 2 Loss of Methylation) הוא הפגם המולקולרי השכיח ביותר ב-BWS (כ-50% מהמקרים). הפגם הזה גורם לביטוי דו-אללי של KCNQ1OT1 ולירידה בביטוי של CDKN1C.
-	[1-3]

		+	'''פנוטיפים של BWS בתלות בסוג המולקולרי שגרם לתסמונת:'''

-	Figure 1. Molecular defects in Beckwith–Wiedemann syndrome (BWS).
-	(Epi)genotype–phenotype correlations in Beckwith–Wiedemann syndrome: a paradigm for genomic medicine. Clin Genet. April 1, 2016.
-	Used under license from Wiley.

-	~~Feedback~~	+	1. '''איבוד מתילציה ב-LIT1 (IC2-LoM) קשור לפרופיל פנוטיפי ספציפי של BWS עם סיכון נמוך לגידולים ותכונות קליניות מובהקות.'''
		+
		+	הממצא של איבוד מתילציה בלוקוס LIT1 (המכונה גם IC2-LoM - Imprinting Center 2 Loss of Methylation) הוא הפגם המולקולרי השכיח ביותר ב-BWS (כ-50% מהמקרים). הפגם הזה גורם לביטוי דו-אללי של KCNQ1OT1 ולירידה בביטוי של CDKN1C.
		+
	תכונות קליניות צפויות ב-IC2-LoM:		תכונות קליניות צפויות ב-IC2-LoM:

שורה 15:		שורה 13:

	גדילה יתר פוסט-נטלית (לא מקרוסומיה ניכרת בלידה)		גדילה יתר פוסט-נטלית (לא מקרוסומיה ניכרת בלידה)
-	[1]
-
-	מקרוסומיה קלה עם גודל פרופורציונלי בלידה
-	[3]

	המיהיפרפלזיה (גדילה אסימטרית) יכולה להופיע אך פחות שכיחה מאשר ב-UPD		המיהיפרפלזיה (גדילה אסימטרית) יכולה להופיע אך פחות שכיחה מאשר ב-UPD
-	[1]

	פגמים מבניים:		פגמים מבניים:

	אומפלוצלה - שכיחה מאוד (כ-50%)		אומפלוצלה - שכיחה מאוד (כ-50%)
-	[1][3-5]

	מקרוגלוסיה - שכיחה מאוד		מקרוגלוסיה - שכיחה מאוד
-	[1]

	אורגנומגליה - שכיחה		אורגנומגליה - שכיחה
-	[3]

	תכונות נוספות:		תכונות נוספות:

-	~~נווס פלמאוס (כתם יין פורט)~~ - שכיח	+	nevus Flameus- שכיח
-	~~[1][3]~~	+
-		+
-	~~אנומליות אוזניים (קפלי אוזניים, בורות) - שכיחות~~	+
-	~~[1][3]~~	+

	מומי מוח אחורי (posterior fossa malformations) - נדירים		מומי מוח אחורי (posterior fossa malformations) - נדירים
-	[3-4]

	היפוגליקמיה - אפשרית		היפוגליקמיה - אפשרית
-	[1]

-	סיכון לגידולים - ~~נמוך~~:	+	סיכון כולל לגידולים : 2-3% בלבד
		+	אין סיכון מוגבר לגידול וילמס (Wilms tumor). סיכון מעט מוגבר להפטובלסטומה (0.7%) . נוירובלסטומה, רבדומיוסרקומה - נדירים
		+
		+	ההמלצות למעקב אחר הלידה: מעקב אולטרסאונד בטני פחות אינטנסיבי מאשר בתת-סוגים אחרים. עם זאת, יש לעקוב אחר היפוגליקמיה ניאונטלית ולטפל במקרוגלוסיה ובאומפלוצלה לפי הצורך.
		+
		+
		+
		+	2. '''הסוג של IC1-GoM (Gain of Methylation) קשור לפרופיל פנוטיפי הבא:'''
		+
		+	מקרוסומיה ניכרת בלידה,
		+
		+	סיכון גבוה מאוד לגידול וילמס (22-28%)
		+
		+	IC1-GoM נגרם ע"י:
		+
		+	- בעיקר (80%) על ידי שינויים אפיגנטיים שמתרחשים פוסט-זיגוטית (לאחר ההפריה - בדרך כלל מדובר במוזאיקה ויש סיכון קטן להישנות במשפחה)
		+
		+	- בכ-20% מהמקרים על ידי פגמים גנטיים תורשתיים באזור IC1:
		+	מוטציות נקודתיות חסרים באתרי קישור OCT4/SOX2:פוגעות באתרי הקישור של גורמי השעתוק OCT4/SOX2. או וטציות נקודתיות או חסרים קטנים (כגון 21 bp) באזור IC1
		+
		+	תורשתיות מהאם.
		+
		+	תופעת "Anticipation" במשפחות:
		+	במ''''''טקסט מודגש''''''שפחות עם פגמים גנטיים ב-IC1, נצפתה החמרה של המתילציה בדורות הבאים:
		+	בדור הראשון - מתילציה גבוהה יותר באזורים הקרובים למוטציה
		+	בדור השני - המתילציה מתרחבת ומחמירה, במיוחד באזורים הרחוקים מהמוטציה

-	~~סיכון כולל לגידולים: 2-3~~% ~~בלבד~~	+	מקרים עם פגמים גנטיים (20%) - חשוב לזהות לצורך ייעוץ גנטי, סיכון חזרה של 50% בהעברה מטרית
-	~~[1][4~~-6]	+

-	~~אין סיכון מוגבר לגידול וילמס (Wilms tumor)~~ - ~~לא דווח במחקרים גדולים~~	+	מומלץ בדיקה גנטית מפורטת של IC1 במקרי IC1-GoM לזיהוי פגמים תורשתיים
-	~~[1][5-6]~~	+

-	סיכון מעט מוגבר להפטובלסטומה (0.7%)
-	[6]

-	~~נוירובלסטומה, רבדומיוסרקומה - נדירים~~	+	3. '''הביטוי הקליני של BWS במקרים של UPD:'''
-	[3]	+

-	~~השוואה לתת-סוגים מולקולריים אחרים:~~	+	המיהיפרפלזיה שכיחה,

-	~~בניגוד ל~~-~~IC2-LoM~~, ~~תת-סוגים אחרים של BWS מראים פרופילים שונים:~~	+	סיכון בינוני לגידולים (15-16%), כולל וילמס והפטובלסטומה

-	IC1-GoM: מקרוסומיה ניכרת בלידה, סיכון גבוה מאוד לגידול וילמס (22-28%)
-	[1][4][6]

-	UPD: המיהיפרפלזיה שכיחה, סיכון בינוני לגידולים (15-16%), כולל וילמס והפטובלסטומה
-	[1][4][6]

-	מוטציות CDKN1C: ~~אומפלוצלה שכיחה, סיכון נמוך לגידולים (4.5-7%), נוירובלסטומה יותר שכיח~~	+	4. '''הביטוי הקליני של BWS במקרים של מוטציות CDKN1C:'''
-	~~[3-4][6]~~	+

-	~~השלכות קליניות:~~	+	אומפלוצלה שכיחה,

-	~~בשל הסיכון הנמוך~~ לגידולים ב-~~IC2-LoM, פרוטוקולי מעקב מותאמים מומלצים - מעקב אולטרסאונד בטני פחות אינטנסיבי מאשר בתת-סוגים אחרים~~. ~~עם זאת, יש לעקוב אחר היפוגליקמיה ניאונטלית ולטפל במקרוגלוסיה ובאומפלוצלה לפי הצורך~~.	+	סיכון יחסית נמוך לגידולים (4.5-7%).
-	~~[1][5-6]~~	+	נוירובלסטומה יותר שכיח בגידולים בסוג זה.