https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA&action=history היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי He MediaWiki 1.10.1 Mon, 27 Apr 2026 18:00:13 GMT https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=3081&oldid=prev <p><span class="autocomment">המאפיינים של דרך תורשה זו</span></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 09:45, 23 במאי 2009</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 17:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 17:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== המאפיינים של דרך תורשה זו ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== המאפיינים של דרך תורשה זו ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">1. הסיכוי להישנות (במשפחה שבה יש כבר פרט פגוע), הוא 10%-2%. בדרך-כלל שורש ריבועי של השכיחות הכללית של אותה מחלה - למשל הסיכוי ל[[מומי לב]] באוכלוסייה הכללית הינו 1:100 ולכן הסיכון להישנות בזוג שכבר נולד לו ילד עם מום לב הינו שורש ריבועי של זה: דהיינו: 1:10. [[מום פתוח בעמוד שדרה<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|NTD</del>]] מופיע בשכיחות של 1:1,600 באוכלוסייה הכללית ואילו לזוג שחווה כבר הריון נגוע הסיכון להישנות 1:40.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">1. הסיכוי להישנות (במשפחה שבה יש כבר פרט פגוע), הוא 10%-2%. בדרך-כלל שורש ריבועי של השכיחות הכללית של אותה מחלה - למשל הסיכוי ל[[מומי לב]] באוכלוסייה הכללית הינו 1:100 ולכן הסיכון להישנות בזוג שכבר נולד לו ילד עם מום לב הינו שורש ריבועי של זה: דהיינו: 1:10. [[<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">NTD|</ins>מום פתוח בעמוד שדרה]] מופיע בשכיחות של 1:1,600 באוכלוסייה הכללית ואילו לזוג שחווה כבר הריון נגוע הסיכון להישנות 1:40.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">2. הסיכוי להישנות המחלה בתאום זהה הינה לרוב 60%-20%. בתאומים לא זהים - פחות (10%-2%).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">2. הסיכוי להישנות המחלה בתאום זהה הינה לרוב 60%-20%. בתאומים לא זהים - פחות (10%-2%).</td></tr> </table> Sat, 23 May 2009 09:45:57 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=3080&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 09:44, 23 במאי 2009</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 5:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 5:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הפרעות אלו הן תוצאה של ליקויים מצטברים, בדרך-כלל במספר גנים, בשילוב עם גורמים סביבתיים.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הפרעות אלו הן תוצאה של ליקויים מצטברים, בדרך-כלל במספר גנים, בשילוב עם גורמים סביבתיים.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">ההוכחה וקביעת מידת התרומה הגנטית והסביבתית באה ממחקרי תאומים. בודקים את ה-concordance rate (מה הסיכוי שהמחלה תהיה בתאום שני אם אחד התאומים חלה) בתאומים זהים לעומת תאומים לא זהים. לדוגמא: <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בסכרת </del>מסוג 2 הקונקורדאנס בתאומים לא זהים הינו 5% (כמו אחים שאינם תאומים) אבל היא כ-60% בתאומים זהים - עובדה זו מלמדת על השפעה גנטית ברורה, אבל למרות שתאומים זהים משותפים בכל הגנים יש גם השפעה סביבתית שגורמת לכך שהקונקורדאנס אינו ב-100% מהמקרים).</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">ההוכחה וקביעת מידת התרומה הגנטית והסביבתית באה ממחקרי תאומים. בודקים את ה-concordance rate (מה הסיכוי שהמחלה תהיה בתאום שני אם אחד התאומים חלה) בתאומים זהים לעומת תאומים לא זהים. לדוגמא: <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[סכרת]] </ins>מסוג 2 הקונקורדאנס בתאומים לא זהים הינו 5% (כמו אחים שאינם תאומים) אבל היא כ-60% בתאומים זהים - עובדה זו מלמדת על השפעה גנטית ברורה, אבל למרות שתאומים זהים משותפים בכל הגנים יש גם השפעה סביבתית שגורמת לכך שהקונקורדאנס אינו ב-100% מהמקרים).</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''הגורמים הגנטיים המשפיעים על דרך הורשה זו כוללים:''' מספר הגנים המעורבים בכל מחלה אינו ידוע. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בסוכרת הדורשת אינסולין </del>מניחים, שקיימים מס' רב של גנים הפועלים באופן משולב (חלק תורמים מרכזיים יותר וחלק בעלי משקל קטן יותר) כדי לגרום להופעת המחלה. במחלות אחרות ייתכנו פחות.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''הגורמים הגנטיים המשפיעים על דרך הורשה זו כוללים:''' מספר הגנים המעורבים בכל מחלה אינו ידוע. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[סכרת]] </ins>מניחים, שקיימים מס' רב של גנים הפועלים באופן משולב (חלק תורמים מרכזיים יותר וחלק בעלי משקל קטן יותר) כדי לגרום להופעת המחלה. במחלות אחרות ייתכנו פחות.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''הגורמים הסביבתיים המשפיעים על דרך העברה זו כוללים:''' תזונה, אקלים, תנאים סוציואקונומיים (תנאים ירודים מגבירים את שכיחותם) וגורמים רחמיים. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''הגורמים הסביבתיים המשפיעים על דרך העברה זו כוללים:''' תזונה, אקלים, תנאים סוציואקונומיים (תנאים ירודים מגבירים את שכיחותם) וגורמים רחמיים. </td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 13:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 13:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== דוגמאות למחלות המועברות בצורה זו: ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== דוגמאות למחלות המועברות בצורה זו: ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">ההפרעות המועברות בצורה זו הינן שכיחות יותר מכל שאר דרכי ההעברה התורשתיות והן כוללות: <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">סוכרת</del>, דלקות מעי (מחלת קרוהן וקוליטיס), פסוריאזיס, סכיזופרניה ומחלות נפש אחרות, ankylosing spondilytis, מומי לב (ASD, VSD, PDA, טטרולוגיה על-שם פלוט), שפה וחיך שסועים (או רק חיך), , דיסלוקציה מולדת של הירך, הירשפרונג, היפוספדיאס, מנינגומיאלוצלה, היצרות מולדת של הפילורוס (pyloric stenosis).</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">ההפרעות המועברות בצורה זו הינן שכיחות יותר מכל שאר דרכי ההעברה התורשתיות והן כוללות: <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">[[סכרת]]</ins>, דלקות מעי (מחלת קרוהן וקוליטיס), פסוריאזיס, סכיזופרניה ומחלות נפש אחרות, ankylosing spondilytis, <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>מומי לב<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(ASD, VSD, PDA, טטרולוגיה על-שם פלוט), שפה וחיך שסועים (או רק חיך), , דיסלוקציה מולדת של הירך, הירשפרונג, היפוספדיאס, מנינגומיאלוצלה, היצרות מולדת של הפילורוס (pyloric stenosis).</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== המאפיינים של דרך תורשה זו ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== המאפיינים של דרך תורשה זו ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">1. הסיכוי להישנות (במשפחה שבה יש כבר פרט פגוע), הוא 10%-2%. בדרך-כלל שורש ריבועי של השכיחות הכללית של אותה מחלה - למשל הסיכוי <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">למום </del>לב באוכלוסייה הכללית הינו 1:100 ולכן הסיכון להישנות בזוג שכבר נולד לו ילד עם מום לב הינו שורש ריבועי של זה: דהיינו: 1:10. מום פתוח בעמוד שדרה מופיע בשכיחות של 1:1,600 באוכלוסייה הכללית ואילו לזוג שחווה כבר הריון נגוע הסיכון להישנות 1:40.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">1. הסיכוי להישנות (במשפחה שבה יש כבר פרט פגוע), הוא 10%-2%. בדרך-כלל שורש ריבועי של השכיחות הכללית של אותה מחלה - למשל הסיכוי <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[מומי </ins>לב<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>באוכלוסייה הכללית הינו 1:100 ולכן הסיכון להישנות בזוג שכבר נולד לו ילד עם מום לב הינו שורש ריבועי של זה: דהיינו: 1:10. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>מום פתוח בעמוד שדרה<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|NTD]] </ins>מופיע בשכיחות של 1:1,600 באוכלוסייה הכללית ואילו לזוג שחווה כבר הריון נגוע הסיכון להישנות 1:40.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">2. הסיכוי להישנות המחלה בתאום זהה הינה לרוב 60%-20%. בתאומים לא זהים - פחות (10%-2%).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">2. הסיכוי להישנות המחלה בתאום זהה הינה לרוב 60%-20%. בתאומים לא זהים - פחות (10%-2%).</td></tr> </table> Sat, 23 May 2009 09:44:44 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=3079&oldid=prev <p><span class="autocomment">המאפיינים המבדילים דרך תורשה זו מהתורשה המנדליאנית</span></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 09:33, 23 במאי 2009</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 15:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 15:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">ההפרעות המועברות בצורה זו הינן שכיחות יותר מכל שאר דרכי ההעברה התורשתיות והן כוללות: סוכרת, דלקות מעי (מחלת קרוהן וקוליטיס), פסוריאזיס, סכיזופרניה ומחלות נפש אחרות, ankylosing spondilytis, מומי לב (ASD, VSD, PDA, טטרולוגיה על-שם פלוט), שפה וחיך שסועים (או רק חיך), , דיסלוקציה מולדת של הירך, הירשפרונג, היפוספדיאס, מנינגומיאלוצלה, היצרות מולדת של הפילורוס (pyloric stenosis).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">ההפרעות המועברות בצורה זו הינן שכיחות יותר מכל שאר דרכי ההעברה התורשתיות והן כוללות: סוכרת, דלקות מעי (מחלת קרוהן וקוליטיס), פסוריאזיס, סכיזופרניה ומחלות נפש אחרות, ankylosing spondilytis, מומי לב (ASD, VSD, PDA, טטרולוגיה על-שם פלוט), שפה וחיך שסועים (או רק חיך), , דיסלוקציה מולדת של הירך, הירשפרונג, היפוספדיאס, מנינגומיאלוצלה, היצרות מולדת של הפילורוס (pyloric stenosis).</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">== המאפיינים <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">המבדילים </del>דרך תורשה זו <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מהתורשה המנדליאנית </del>==</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">== המאפיינים <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">של </ins>דרך תורשה זו ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">1. הסיכוי להישנות (במשפחה שבה יש כבר פרט פגוע), הוא 10%-2%. בדרך-כלל שורש ריבועי של השכיחות הכללית של אותה מחלה - למשל הסיכוי למום לב באוכלוסייה הכללית הינו 1:100 ולכן הסיכון להישנות בזוג שכבר נולד לו ילד עם מום לב הינו שורש ריבועי של זה: דהיינו: 1:10. מום פתוח בעמוד שדרה מופיע בשכיחות של 1:1,600 באוכלוסייה הכללית ואילו לזוג שחווה כבר הריון נגוע הסיכון להישנות 1:40.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">1. הסיכוי להישנות (במשפחה שבה יש כבר פרט פגוע), הוא 10%-2%. בדרך-כלל שורש ריבועי של השכיחות הכללית של אותה מחלה - למשל הסיכוי למום לב באוכלוסייה הכללית הינו 1:100 ולכן הסיכון להישנות בזוג שכבר נולד לו ילד עם מום לב הינו שורש ריבועי של זה: דהיינו: 1:10. מום פתוח בעמוד שדרה מופיע בשכיחות של 1:1,600 באוכלוסייה הכללית ואילו לזוג שחווה כבר הריון נגוע הסיכון להישנות 1:40.</td></tr> </table> Sat, 23 May 2009 09:33:28 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=3078&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 09:31, 23 במאי 2009</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">ליקויים תורשתיים המושפעים מגורמים שונים (תורשה מולטיפקטוריאלית)</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">ליקויים תורשתיים המושפעים מגורמים שונים (תורשה מולטיפקטוריאלית)<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">== <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">תכונות </del>התורשה ==</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">== <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מרכיבי </ins>התורשה<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">: גנים וסביבה </ins>==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הפרעות אלו הן תוצאה של ליקויים מצטברים, בדרך-כלל במספר גנים, בשילוב עם גורמים סביבתיים.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הפרעות אלו הן תוצאה של ליקויים מצטברים, בדרך-כלל במספר גנים, בשילוב עם גורמים סביבתיים.</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">מספר הגנים המעורבים בכל מחלה אינו ידוע. בסוכרת הדורשת אינסולין מניחים, שקיימים <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לפחות 3 </del>גנים הפועלים <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">יחדיו </del>כדי לגרום להופעת המחלה. במחלות אחרות ייתכנו פחות.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ההוכחה וקביעת מידת התרומה הגנטית והסביבתית באה ממחקרי תאומים. בודקים את ה-concordance rate (מה הסיכוי שהמחלה תהיה בתאום שני אם אחד התאומים חלה) בתאומים זהים לעומת תאומים לא זהים. לדוגמא: בסכרת מסוג 2 הקונקורדאנס בתאומים לא זהים הינו 5% (כמו אחים שאינם תאומים) אבל היא כ-60% בתאומים זהים - עובדה זו מלמדת על השפעה גנטית ברורה, אבל למרות שתאומים זהים משותפים בכל הגנים יש גם השפעה סביבתית שגורמת לכך שהקונקורדאנס אינו ב-100% מהמקרים).</ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הגורמים הגנטיים המשפיעים על דרך הורשה זו כוללים:''' </ins>מספר הגנים המעורבים בכל מחלה אינו ידוע. בסוכרת הדורשת אינסולין מניחים, שקיימים <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מס' רב של </ins>גנים הפועלים <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">באופן משולב (חלק תורמים מרכזיים יותר וחלק בעלי משקל קטן יותר) </ins>כדי לגרום להופעת המחלה. במחלות אחרות ייתכנו פחות.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''הגורמים הסביבתיים המשפיעים על דרך העברה זו כוללים:''' תזונה, אקלים, תנאים סוציואקונומיים (תנאים ירודים מגבירים את שכיחותם) וגורמים רחמיים. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''הגורמים הסביבתיים המשפיעים על דרך העברה זו כוללים:''' תזונה, אקלים, תנאים סוציואקונומיים (תנאים ירודים מגבירים את שכיחותם) וגורמים רחמיים. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ההפרעות </del>המועברות בצורה זו <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הינן שכיחות יותר מכל שאר דרכי ההעברה התורשתיות והן כוללות</del>: <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">סוכרת, דלקות מעי (מחלת קרוהן וקוליטיס), פסוריאזיס, סכיזופרניה ומחלות נפש אחרות, ankylosing spondilytis, מומי לב (ASD, VSD, PDA, טטרולוגיה על-שם פלוט), שפה וחיך שסועים (או רק חיך), , דיסלוקציה מולדת של הירך, הירשפרונג, היפוספדיאס, מנינגומיאלוצלה, היצרות מולדת של הפילורוס (pyloric stenosis).</del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">== דוגמאות למחלות </ins>המועברות בצורה זו: <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">ההפרעות המועברות בצורה זו הינן שכיחות יותר מכל שאר דרכי ההעברה התורשתיות והן כוללות: סוכרת, דלקות מעי (מחלת קרוהן וקוליטיס), פסוריאזיס, סכיזופרניה ומחלות נפש אחרות, ankylosing spondilytis, מומי לב (ASD, VSD, PDA, טטרולוגיה על-שם פלוט), שפה וחיך שסועים (או רק חיך), , דיסלוקציה מולדת של הירך, הירשפרונג, היפוספדיאס, מנינגומיאלוצלה, היצרות מולדת של הפילורוס (pyloric stenosis).</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">== <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">להלן </del>המאפיינים המבדילים דרך תורשה זו מהתורשה המנדליאנית ==</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">== המאפיינים המבדילים דרך תורשה זו מהתורשה המנדליאנית ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">1. הסיכוי להישנות (במשפחה שבה יש כבר פרט פגוע), הוא 10%-2% <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בדרך-כלל שורש ריבועי של השכיחות הכללית של אותה מחלה<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">1. הסיכוי להישנות (במשפחה שבה יש כבר פרט פגוע), הוא 10%-2%<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins>בדרך-כלל שורש ריבועי של השכיחות הכללית של אותה מחלה <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">- למשל הסיכוי למום לב באוכלוסייה הכללית הינו 1:100 ולכן הסיכון להישנות בזוג שכבר נולד לו ילד עם מום לב הינו שורש ריבועי של זה: דהיינו: 1:10. מום פתוח בעמוד שדרה מופיע בשכיחות של 1:1,600 באוכלוסייה הכללית ואילו לזוג שחווה כבר הריון נגוע הסיכון להישנות 1:40</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">2. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בחלק מהמקרים קיימת שכיחות שונה בין המינים </del>(<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">pyloric stenosis שכיח יותר בבנים, דיסלוקציה מולדת של הירך שכיחה יותר בבנות</del>).</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">2. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הסיכוי להישנות המחלה בתאום זהה הינה לרוב 60%-20%. בתאומים לא זהים - פחות </ins>(<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">10%-2%</ins>).</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">3. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מומים ששכיחותם פחותה באחד המינים, נוטים לעבור בשכיחות יתר לילדים, כשהפרט הראשון שחולה הוא מהמין שאצלו המחלה נדירה </del>יותר <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(לדוגמה: ב</del>- <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">pyloric stenosis, אם האם חולה, הסיכוי לפגיעה בילדים </del>25%<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">, ואם האב חולה - הסיכוי הוא רק 4%)</del>.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">3. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הסיכוי להישנות גובר ככל שיש </ins>יותר <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">חולים במשפחה. אם לזוג היו 2 הריונות נגועים סיכון ההישנות כ</ins>-25%.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">4. הסיכוי להישנות <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">המחלה בתאום זהה הינה 60%-20%. בתאומים לא זהים - פחות (10%-2%)</del>.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">4. הסיכוי להישנות <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">גובר ככל שהמחלה/מום בפרטים החולים במשפחה חמורים יותר</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">5. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הסיכוי להישנות גובר ככל שיש </del>יותר <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">חולים במשפחה</del>.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">5. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בחלק מהמקרים קיימת שכיחות שונה בין המינים (pyloric stenosis שכיח </ins>יותר <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בבנים, דיסלוקציה מולדת של הירך שכיחה יותר בבנות)</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">6. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הסיכוי להישנות גובר ככל שהמחלה/מום בפרטים החולים במשפחה חמורים </del>יותר.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">6. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מומים ששכיחותם פחותה באחד המינים, נוטים לעבור בשכיחות יתר לילדים, כשהפרט הראשון שחולה הוא מהמין שאצלו המחלה נדירה </ins>יותר <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(לדוגמה: ב- pyloric stenosis, אם האם חולה, הסיכוי לפגיעה בילדים 25%, ואם האב חולה - הסיכוי הוא רק 4%)</ins>.</td></tr> </table> Sat, 23 May 2009 09:31:55 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=3077&oldid=prev <p>דף חדש: ליקויים תורשתיים המושפעים מגורמים שונים (תורשה מולטיפקטוריאלית) == תכונות התורשה == הפרעות אלו הן תוצ...</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>ליקויים תורשתיים המושפעים מגורמים שונים (תורשה מולטיפקטוריאלית)<br /> <br /> == תכונות התורשה ==<br /> <br /> הפרעות אלו הן תוצאה של ליקויים מצטברים, בדרך-כלל במספר גנים, בשילוב עם גורמים סביבתיים.<br /> מספר הגנים המעורבים בכל מחלה אינו ידוע. בסוכרת הדורשת אינסולין מניחים, שקיימים לפחות 3 גנים הפועלים יחדיו כדי לגרום להופעת המחלה. במחלות אחרות ייתכנו פחות.<br /> <br /> '''הגורמים הסביבתיים המשפיעים על דרך העברה זו כוללים:''' תזונה, אקלים, תנאים סוציואקונומיים (תנאים ירודים מגבירים את שכיחותם) וגורמים רחמיים. <br /> <br /> ההפרעות המועברות בצורה זו הינן שכיחות יותר מכל שאר דרכי ההעברה התורשתיות והן כוללות: סוכרת, דלקות מעי (מחלת קרוהן וקוליטיס), פסוריאזיס, סכיזופרניה ומחלות נפש אחרות, ankylosing spondilytis, מומי לב (ASD, VSD, PDA, טטרולוגיה על-שם פלוט), שפה וחיך שסועים (או רק חיך), , דיסלוקציה מולדת של הירך, הירשפרונג, היפוספדיאס, מנינגומיאלוצלה, היצרות מולדת של הפילורוס (pyloric stenosis).<br /> <br /> <br /> == להלן המאפיינים המבדילים דרך תורשה זו מהתורשה המנדליאנית ==<br /> <br /> 1. הסיכוי להישנות (במשפחה שבה יש כבר פרט פגוע), הוא 10%-2% (בדרך-כלל שורש ריבועי של השכיחות הכללית של אותה מחלה).<br /> <br /> 2. בחלק מהמקרים קיימת שכיחות שונה בין המינים (pyloric stenosis שכיח יותר בבנים, דיסלוקציה מולדת של הירך שכיחה יותר בבנות).<br /> <br /> 3. מומים ששכיחותם פחותה באחד המינים, נוטים לעבור בשכיחות יתר לילדים, כשהפרט הראשון שחולה הוא מהמין שאצלו המחלה נדירה יותר (לדוגמה: ב- pyloric stenosis, אם האם חולה, הסיכוי לפגיעה בילדים 25%, ואם האב חולה - הסיכוי הוא רק 4%).<br /> <br /> 4. הסיכוי להישנות המחלה בתאום זהה הינה 60%-20%. בתאומים לא זהים - פחות (10%-2%).<br /> <br /> 5. הסיכוי להישנות גובר ככל שיש יותר חולים במשפחה.<br /> <br /> 6. הסיכוי להישנות גובר ככל שהמחלה/מום בפרטים החולים במשפחה חמורים יותר.</div> Sat, 23 May 2009 09:04:44 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA