בדיקת תוצרי הגן במחלה אחוזה ב-X - היסטוריית גרסאות

Motti: מסיר את כל התוכן מדף זה

Motti — Sat, 04 Nov 2023 13:10:51 GMT

מסיר את כל התוכן מדף זה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 13:10, 4 בנובמבר 2023
שורה 1:		שורה 1:
-	'''''בדיקת סקר להדגמת הפגם הגנטי על ידי בדיקת תוצרי הגן (שיטות כמו Truncation protein):'''''
-	– במחלה המועברת בתורשה אחוזה לכרומוזום X:

-
-	ברור כזה נערך כשידוע הגן האחראי למחלה הנבדקת - הבדיקה נערכת בריצוף מלא של הגן - בדיקה שהפכה להיות נגישה יותר.
-
-	הבדיקה נעשית לחולים עצמם – גם אם יש רק חולה יחיד במשפחה. אם ולאחר שנמצא הפגם הגנטי (המוטציה) בשיטה הזו ניתן:
-
-	1. לאפשר לזוג ללדת ילד בריא לבדוק בכל הריון נוסף אם העובר (במיוחד אם הוא ממין זכר) בריא או חולה באמינות מלאה.
-
-	2. לקבוע מי במשפחה נושאת מוטציה (ונחשבת בעצם לנשאית ולא חולה). נשים שתמצאנה נשאיות תוכלנה לעבור בדיקות טרום לידתיות בכל הריון לאפשר אבחון אמין. זה נעשה בהנחייה והכוונה של הגנטיקאי.
-
-	'''בדיקת נשאות:'''
-
-	ניתן כיום לבצע ברור מקיף של בני הזוג לנשאות של מצבים גנטים קשים רבים, כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום - ראה '''[[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]]'''.
-
-	'''בדיקת העובר:'''
-
-	אם ידוע הפגם הגנטי בקרוב חולה ובני הזוג שבסיכון גבוה ללידת ילד חולה נוסף, ניתן להציע בדיקה מכוונת למנוע הישנות הבעיה - עדיף לפני החזרת העובר לרחם בהפרייה חוץ גופית ('''ראה [[PGD]]'''). לחליפין ניתן לאבחן בתחילת ההיריון '''ב[[בדיקת סיסי שליה]]'''. במקרים שהבעיה מתגלית מאוחר ניתן לבצע גם '''[[בדיקת מי שפיר]]''' אך עדיף תמיד בדיקה מוקדמת.
-
-	אם לא ניתן לבדוק בבני משפחה (וגם אם לא קיימים בני משפחה עם מחלה גנטית קשה) יש לדעת כי בדיקות מקיפות אלו של '''[[CGH\|צ'יפ גנטי]]''' וגם '''[[ריצוף אקסומי]]''' במי שפיר יוכלו להוות תחליף נאות ברוב הגדול של המקרים (ראה בדיקות נוספות שניתן לבצע בתשלום ב'''[[בדיקת מי שפיר]]''').

Motti ב־13:09, 4 בנובמבר 2023

Motti — Sat, 04 Nov 2023 13:09:10 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 13:09, 4 בנובמבר 2023
שורה 11:		שורה 11:
	2. לקבוע מי במשפחה נושאת מוטציה (ונחשבת בעצם לנשאית ולא חולה). נשים שתמצאנה נשאיות תוכלנה לעבור בדיקות טרום לידתיות בכל הריון לאפשר אבחון אמין. זה נעשה בהנחייה והכוונה של הגנטיקאי.		2. לקבוע מי במשפחה נושאת מוטציה (ונחשבת בעצם לנשאית ולא חולה). נשים שתמצאנה נשאיות תוכלנה לעבור בדיקות טרום לידתיות בכל הריון לאפשר אבחון אמין. זה נעשה בהנחייה והכוונה של הגנטיקאי.

-	'''בדיקת נשאות:'''	+	'''בדיקת נשאות:'''

	ניתן כיום לבצע ברור מקיף של בני הזוג לנשאות של מצבים גנטים קשים רבים, כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום - ראה '''[[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]]'''.		ניתן כיום לבצע ברור מקיף של בני הזוג לנשאות של מצבים גנטים קשים רבים, כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום - ראה '''[[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]]'''.

Motti ב־13:08, 4 בנובמבר 2023

Motti — Sat, 04 Nov 2023 13:08:59 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 13:08, 4 בנובמבר 2023
שורה 3:		שורה 3:


-	ברור כזה נערך כשידוע הגן האחראי למחלה הנבדקת אך הגן ארוך מאד וקשה לאתר בו פגמים גנטיים (גן עם מספר אותיות מאד גדול והפגמים שונים בחולים השונים). הפגמים האופייניים למחלות הנבדקות בשיטה זו הינם פגמים של חסר או תוספת של אותיות לאורך הגן (ולא שינוי של אות באות אחרת). התוצר החלבוני של הגן שחסרים בו אותיות יהיה קצר יותר ולכן הבדיקה של אורך התוצר, שהיא בדיקה יחסית פשוטה (בהשוואה לקריאת רצף האותיות אחת אחרי השניה), מאפשרת אבחנה. כלומר, בשיטות אלו בודקים את תקינות תוצרי הגן ~~(חלבון בד"כ)~~ - מבלי לבדוק את רצף האותיות הגנטיות (כלומר, מבלי להדגים את הפגם הספציפי עצמו). התוצאה יכולה להוכיח קיום המחלה הנבדקת. זוהי בדיקה ~~קצרה, פשוטה ומהירה~~ יותר מקביעה של הרצף המלא, אולם היא תאתר פגם בכ- 70% מהחולים עם מוטציה בגן הנידון. לא תמיד היא יכולה לשמש כלי איבחוני טרום לידתי – רצוי בעקבותיה לבדוק את הפגם המדוייק.	+	ברור כזה נערך כשידוע הגן האחראי למחלה הנבדקת - הבדיקה נערכת בריצוף מלא של הגן - בדיקה שהפכה להיות נגישה יותר.
-		+

	הבדיקה נעשית לחולים עצמם – גם אם יש רק חולה יחיד במשפחה. אם ולאחר שנמצא הפגם הגנטי (המוטציה) בשיטה הזו ניתן:		הבדיקה נעשית לחולים עצמם – גם אם יש רק חולה יחיד במשפחה. אם ולאחר שנמצא הפגם הגנטי (המוטציה) בשיטה הזו ניתן:

-	1. לאפשר לזוג ~~שילד~~ ילד ~~חולה~~ לבדוק בכל הריון נוסף אם העובר (במיוחד אם הוא ממין זכר) בריא או חולה באמינות מלאה.	+	1. לאפשר לזוג ללדת ילד בריא לבדוק בכל הריון נוסף אם העובר (במיוחד אם הוא ממין זכר) בריא או חולה באמינות מלאה.
		+
		+	2. לקבוע מי במשפחה נושאת מוטציה (ונחשבת בעצם לנשאית ולא חולה). נשים שתמצאנה נשאיות תוכלנה לעבור בדיקות טרום לידתיות בכל הריון לאפשר אבחון אמין. זה נעשה בהנחייה והכוונה של הגנטיקאי.
		+
		+	'''בדיקת נשאות:'''
		+
		+	ניתן כיום לבצע ברור מקיף של בני הזוג לנשאות של מצבים גנטים קשים רבים, כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום - ראה '''[[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]]'''.

-	2. לקבוע מי במשפחה נושאת מוטציה (ונחשבת בעצם לנשאית ולא חולה). נשים שתמצאנה נשאיות תוכלנה לעבור בדיקות טרום לידתיות בכל הריון לאפשר אבחון אמין.	+	'''בדיקת העובר:'''

		+	אם ידוע הפגם הגנטי בקרוב חולה ובני הזוג שבסיכון גבוה ללידת ילד חולה נוסף, ניתן להציע בדיקה מכוונת למנוע הישנות הבעיה - עדיף לפני החזרת העובר לרחם בהפרייה חוץ גופית ('''ראה [[PGD]]'''). לחליפין ניתן לאבחן בתחילת ההיריון '''ב[[בדיקת סיסי שליה]]'''. במקרים שהבעיה מתגלית מאוחר ניתן לבצע גם '''[[בדיקת מי שפיר]]''' אך עדיף תמיד בדיקה מוקדמת.

-	אם לא ניתן לבדוק ~~חולה: אף שהדבר ניתן,~~ לא ~~מעשי במקרים אלו לבדוק ישירות~~ בני משפחה ~~בריאים (או עובר~~) ~~בשיטות~~ אלו ~~שהן ארוכות ומורכבות~~.	+	אם לא ניתן לבדוק בבני משפחה (וגם אם לא קיימים בני משפחה עם מחלה גנטית קשה) יש לדעת כי בדיקות מקיפות אלו של '''[[CGH\|צ'יפ גנטי]]''' וגם '''[[ריצוף אקסומי]]''' במי שפיר יוכלו להוות תחליף נאות ברוב הגדול של המקרים (ראה בדיקות נוספות שניתן לבצע בתשלום ב'''[[בדיקת מי שפיר]]''').

Motti ב־14:56, 5 בינואר 2007

Motti — Fri, 05 Jan 2007 14:56:07 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 14:56, 5 בינואר 2007
שורה 6:		שורה 6:


-	הבדיקה נעשית לחולים עצמם – גם אם יש רק חולה יחיד במשפחה. אם ולאחר שנמצא הפגם הגנטי (המוטציה) בשיטה הזו ניתן:	+	הבדיקה נעשית לחולים עצמם – גם אם יש רק חולה יחיד במשפחה. אם ולאחר שנמצא הפגם הגנטי (המוטציה) בשיטה הזו ניתן:

	1. לאפשר לזוג שילד ילד חולה לבדוק בכל הריון נוסף אם העובר (במיוחד אם הוא ממין זכר) בריא או חולה באמינות מלאה.		1. לאפשר לזוג שילד ילד חולה לבדוק בכל הריון נוסף אם העובר (במיוחד אם הוא ממין זכר) בריא או חולה באמינות מלאה.

Motti ב־14:55, 5 בינואר 2007

Motti — Fri, 05 Jan 2007 14:55:55 GMT

דף חדש

'''''בדיקת סקר להדגמת הפגם הגנטי על ידי בדיקת תוצרי הגן (שיטות כמו Truncation protein):'''''
– במחלה המועברת בתורשה אחוזה לכרומוזום X:

ברור כזה נערך כשידוע הגן האחראי למחלה הנבדקת אך הגן ארוך מאד וקשה לאתר בו פגמים גנטיים (גן עם מספר אותיות מאד גדול והפגמים שונים בחולים השונים). הפגמים האופייניים למחלות הנבדקות בשיטה זו הינם פגמים של חסר או תוספת של אותיות לאורך הגן (ולא שינוי של אות באות אחרת). התוצר החלבוני של הגן שחסרים בו אותיות יהיה קצר יותר ולכן הבדיקה של אורך התוצר, שהיא בדיקה יחסית פשוטה (בהשוואה לקריאת רצף האותיות אחת אחרי השניה), מאפשרת אבחנה. כלומר, בשיטות אלו בודקים את תקינות תוצרי הגן (חלבון בד"כ) - מבלי לבדוק את רצף האותיות הגנטיות (כלומר, מבלי להדגים את הפגם הספציפי עצמו). התוצאה יכולה להוכיח קיום המחלה הנבדקת. זוהי בדיקה קצרה, פשוטה ומהירה יותר מקביעה של הרצף המלא, אולם היא תאתר פגם בכ- 70% מהחולים עם מוטציה בגן הנידון. לא תמיד היא יכולה לשמש כלי איבחוני טרום לידתי – רצוי בעקבותיה לבדוק את הפגם המדוייק.

הבדיקה נעשית לחולים עצמם – גם אם יש רק חולה יחיד במשפחה. אם ולאחר שנמצא הפגם הגנטי (המוטציה) בשיטה הזו ניתן:

1. לאפשר לזוג שילד ילד חולה לבדוק בכל הריון נוסף אם העובר (במיוחד אם הוא ממין זכר) בריא או חולה באמינות מלאה.

2. לקבוע מי במשפחה נושאת מוטציה (ונחשבת בעצם לנשאית ולא חולה). נשים שתמצאנה נשאיות תוכלנה לעבור בדיקות טרום לידתיות בכל הריון לאפשר אבחון אמין.

אם לא ניתן לבדוק חולה: אף שהדבר ניתן, לא מעשי במקרים אלו לבדוק ישירות בני משפחה בריאים (או עובר) בשיטות אלו שהן ארוכות ומורכבות.