בדיקות סקר - היסטוריית גרסאות

Motti: /* אלו בדיקות סקר יש? */

Motti — Sat, 26 Jan 2019 11:29:59 GMT

אלו בדיקות סקר יש?

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 11:29, 26 בינואר 2019
שורה 42:		שורה 42:
	== אלו בדיקות סקר יש? ==		== אלו בדיקות סקר יש? ==

-	'''1. [[בדיקות הסקר לנשאות מחלות גנטיות]].'''	+	'''1. [[בדיקות הסקר לנשאות מחלות גנטיות]].''' וכיום יותר בשימוש '''[[סקר מורחב לאיתור בני זוג נשאים למחלות תורשתיות]]'''

	'''2. [[בדיקות סקר לתסמונת דאון]]:'''		'''2. [[בדיקות סקר לתסמונת דאון]]:'''

Motti: /* אלו בדיקות סקר יש? */

Motti — Tue, 19 Apr 2011 18:43:11 GMT

אלו בדיקות סקר יש?

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 18:43, 19 באפריל 2011
שורה 60:		שורה 60:
	'''5. [[אקו לב]] עובר לכאלה שאין להם סיפור משפחתי או ממצאים לא תקינים בהריון.'''		'''5. [[אקו לב]] עובר לכאלה שאין להם סיפור משפחתי או ממצאים לא תקינים בהריון.'''

-	'''6. [[מחלות שכיחות של הגיל המבוגר –עתיד הרפואה\|בדיקות סקר למחלות שכיחות]] - דהיינו בדיקת הנטייה שלנו למחלות הגיל המבוגר: [[נטייה למחלות לב]], מחלות מעיים דלקתיות (קרון או אולצרטיב-קוליטיס, סכרת וכד'.'''	+	'''6. [[מחלות שכיחות של הגיל המבוגר –עתיד הרפואה\|בדיקות סקר למחלות שכיחות]] - דהיינו בדיקת הנטייה שלנו למחלות הגיל המבוגר: [[נטייה למחלות לב]], מחלות מעיים דלקתיות (קרון או אולצרטיב-קוליטיס), סכרת וכד'.'''

	== איזה מבדיקות הסקר היא כדאית יותר? ==		== איזה מבדיקות הסקר היא כדאית יותר? ==

Motti: /* אלו בדיקות סקר יש? */

Motti — Tue, 19 Apr 2011 18:42:31 GMT

אלו בדיקות סקר יש?

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 18:42, 19 באפריל 2011
שורה 60:		שורה 60:
	'''5. [[אקו לב]] עובר לכאלה שאין להם סיפור משפחתי או ממצאים לא תקינים בהריון.'''		'''5. [[אקו לב]] עובר לכאלה שאין להם סיפור משפחתי או ממצאים לא תקינים בהריון.'''

-	'''6. [[מחלות שכיחות של הגיל המבוגר ~~-עתיד~~ הרפואה\|בדיקות סקר למחלות שכיחות]] - דהיינו בדיקת הנטייה שלנו למחלות הגיל המבוגר: [[נטייה למחלות לב]], מחלות מעיים דלקתיות (קרון או אולצרטיב-קוליטיס, סכרת וכד'.'''	+	'''6. [[מחלות שכיחות של הגיל המבוגר –עתיד הרפואה\|בדיקות סקר למחלות שכיחות]] - דהיינו בדיקת הנטייה שלנו למחלות הגיל המבוגר: [[נטייה למחלות לב]], מחלות מעיים דלקתיות (קרון או אולצרטיב-קוליטיס, סכרת וכד'.'''

	== איזה מבדיקות הסקר היא כדאית יותר? ==		== איזה מבדיקות הסקר היא כדאית יותר? ==

Motti: /* אלו בדיקות סקר יש? */

Motti — Tue, 19 Apr 2011 18:40:18 GMT

אלו בדיקות סקר יש?

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 18:40, 19 באפריל 2011
שורה 60:		שורה 60:
	'''5. [[אקו לב]] עובר לכאלה שאין להם סיפור משפחתי או ממצאים לא תקינים בהריון.'''		'''5. [[אקו לב]] עובר לכאלה שאין להם סיפור משפחתי או ממצאים לא תקינים בהריון.'''

-	'''6. [[מחלות שכיחות של הגיל המבוגר - עתיד הרפואה\|בדיקות סקר למחלות שכיחות]] - דהיינו בדיקת הנטייה שלנו למחלות הגיל המבוגר: [[נטייה למחלות לב]], מחלות מעיים דלקתיות (קרון או אולצרטיב-קוליטיס, סכרת וכד'.'''	+	'''6. [[מחלות שכיחות של הגיל המבוגר -עתיד הרפואה\|בדיקות סקר למחלות שכיחות]] - דהיינו בדיקת הנטייה שלנו למחלות הגיל המבוגר: [[נטייה למחלות לב]], מחלות מעיים דלקתיות (קרון או אולצרטיב-קוליטיס, סכרת וכד'.'''

	== איזה מבדיקות הסקר היא כדאית יותר? ==		== איזה מבדיקות הסקר היא כדאית יותר? ==

Motti: /* אלו בדיקות סקר יש? */

Motti — Tue, 19 Apr 2011 18:39:09 GMT

אלו בדיקות סקר יש?

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 18:39, 19 באפריל 2011
שורה 60:		שורה 60:
	'''5. [[אקו לב]] עובר לכאלה שאין להם סיפור משפחתי או ממצאים לא תקינים בהריון.'''		'''5. [[אקו לב]] עובר לכאלה שאין להם סיפור משפחתי או ממצאים לא תקינים בהריון.'''

-	'''6. בדיקות סקר למחלות שכיחות]] ~~כמו מחלות~~ הגיל המבוגר: [[נטייה ~~גנטית~~ למחלות לב]], מחלות מעיים דלקתיות (קרון או אולצרטיב-קוליטיס, סכרת וכד'.'''	+	'''6. [[מחלות שכיחות של הגיל המבוגר - עתיד הרפואה\|בדיקות סקר למחלות שכיחות]] - דהיינו בדיקת הנטייה שלנו למחלות הגיל המבוגר: [[נטייה למחלות לב]], מחלות מעיים דלקתיות (קרון או אולצרטיב-קוליטיס, סכרת וכד'.'''

	== איזה מבדיקות הסקר היא כדאית יותר? ==		== איזה מבדיקות הסקר היא כדאית יותר? ==

Motti: /* אלו בדיקות סקר יש? */

Motti — Tue, 19 Apr 2011 18:36:39 GMT

אלו בדיקות סקר יש?

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 18:36, 19 באפריל 2011
שורה 60:		שורה 60:
	'''5. [[אקו לב]] עובר לכאלה שאין להם סיפור משפחתי או ממצאים לא תקינים בהריון.'''		'''5. [[אקו לב]] עובר לכאלה שאין להם סיפור משפחתי או ממצאים לא תקינים בהריון.'''

-	'''6. [[בדיקות סקר למחלות שכיחות]] כמו מחלות הגיל המבוגר: ~~מחלת~~ לב ~~קלילית~~, מחלות מעיים דלקתיות (קרון או אולצרטיב-קוליטיס, סכרת וכד'.'''	+	'''6. בדיקות סקר למחלות שכיחות]] כמו מחלות הגיל המבוגר: [[נטייה גנטית למחלות לב]], מחלות מעיים דלקתיות (קרון או אולצרטיב-קוליטיס, סכרת וכד'.'''

	== איזה מבדיקות הסקר היא כדאית יותר? ==		== איזה מבדיקות הסקר היא כדאית יותר? ==

Motti: /* אלו בדיקות סקר יש? */

Motti — Tue, 19 Apr 2011 18:34:29 GMT

אלו בדיקות סקר יש?

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 18:34, 19 באפריל 2011
שורה 60:		שורה 60:
	'''5. [[אקו לב]] עובר לכאלה שאין להם סיפור משפחתי או ממצאים לא תקינים בהריון.'''		'''5. [[אקו לב]] עובר לכאלה שאין להם סיפור משפחתי או ממצאים לא תקינים בהריון.'''

-	'''6. וכד'.'''	+	'''6. [[בדיקות סקר למחלות שכיחות]] כמו מחלות הגיל המבוגר: מחלת לב קלילית, מחלות מעיים דלקתיות (קרון או אולצרטיב-קוליטיס, סכרת וכד'.'''

	== איזה מבדיקות הסקר היא כדאית יותר? ==		== איזה מבדיקות הסקר היא כדאית יותר? ==

Motti ב־16:35, 23 בדצמבר 2008

Motti — Tue, 23 Dec 2008 16:35:28 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 16:35, 23 בדצמבר 2008
שורה 6:		שורה 6:

	1. כיום מוצעות לאוכלוסייה מגוון [[בדיקות הסקר לנשאות מחלות גנטיות]] שהמלצתם היא על פי מוצא בני הזוג. כל אדם, גם אם אין לו במשפחה אף חולה במחלה גנטית כמו סיסטיק פיברוסיס (או עשרות מחלות כאלה ששכיחותן בין 1:2,500 עד 1:10,000 ושמוצעות בסקר זה), יש סיכוי לא קטן (בין 1:25 עד 1:50) להימצא נשא לאחת המחלות האלה. וכיון שנבדקים למספר מחלות אז מסתבר שהסיכוי להימצא נשא של אחת מהן הוא 1:4 (כלומר 1 מ-4 נבדקים בממוצע יתבשר כי הוא נשא לאחת המחלות האלה – כעת הסיכון ללדת ילד חולה במחלה זו תלוי במידה שבן/בת הזוג יימצא אף הוא/היא נשא/ית. ובסה"כ כ-1 מתוך 100-150 זוגות שיבצעו את בדיקת הסקר ילמדו כי שניהם נשאים לאותה מחלה ובסיכון גבוה ללדת ילד עם מחלה קשה. ללא בדיקות הסקר לא היתה כל אפשרות לגלותה עד ללידת ילד חולה (מצב שיתגלה מס' חודשים אחרי הלידה בדרך כלל). אם היותם של בני הזוג נשאים למחלה קשה כזו מתגלה מראש הם כעת יכולים לבדוק את קיומה בכל הריון ולוודא כי העובר בריא.		1. כיום מוצעות לאוכלוסייה מגוון [[בדיקות הסקר לנשאות מחלות גנטיות]] שהמלצתם היא על פי מוצא בני הזוג. כל אדם, גם אם אין לו במשפחה אף חולה במחלה גנטית כמו סיסטיק פיברוסיס (או עשרות מחלות כאלה ששכיחותן בין 1:2,500 עד 1:10,000 ושמוצעות בסקר זה), יש סיכוי לא קטן (בין 1:25 עד 1:50) להימצא נשא לאחת המחלות האלה. וכיון שנבדקים למספר מחלות אז מסתבר שהסיכוי להימצא נשא של אחת מהן הוא 1:4 (כלומר 1 מ-4 נבדקים בממוצע יתבשר כי הוא נשא לאחת המחלות האלה – כעת הסיכון ללדת ילד חולה במחלה זו תלוי במידה שבן/בת הזוג יימצא אף הוא/היא נשא/ית. ובסה"כ כ-1 מתוך 100-150 זוגות שיבצעו את בדיקת הסקר ילמדו כי שניהם נשאים לאותה מחלה ובסיכון גבוה ללדת ילד עם מחלה קשה. ללא בדיקות הסקר לא היתה כל אפשרות לגלותה עד ללידת ילד חולה (מצב שיתגלה מס' חודשים אחרי הלידה בדרך כלל). אם היותם של בני הזוג נשאים למחלה קשה כזו מתגלה מראש הם כעת יכולים לבדוק את קיומה בכל הריון ולוודא כי העובר בריא.
		+	באוכלוסיה הלא יהודית ראה: [[בדיקת סקר לאיתור נשאות ומניעת מחלות גנטיות באוכלוסייה הלא יהודית בישראל]]

	2. אישה צעירה מגיל 35 אינה בסיכון מוגבר ל[[תסמונת דאון]] אך בכל זאת יש סיכון כזה. [[בדיקות הסקר לאיתור נשים בסיכון מוגבר ללידת ילד עם תסמונת דאון]], הכוללות בדיקת [[שקיפות עורפית]], בדיקת סקר ביוכימי בדם האישה בשליש הראשון וסקר ביוכימי שליש שני (המכונה "[[חלבון עוברי]]") הם בדיקות סקר אחרות היכולות לגלות כי אותה אישה צעירה נמצאת בסיכון גבוה לתסמונת דאון ואז [[בדיקת מי שפיר]] תהיה בחזקת בדיקה אבחנתית חשובה שתומלץ לה על מנת למנוע לידת ילד עם [[תסמונת דאון]]. ללא בדיקות הסקר הללו לא היו מתגלים מקרי תסמונת דאון בנשים צעירות, אף שרוב המקרים של תסמונת דאון אצלן (כיון שרוב ההריונות הן לנשים צעירות בסופו של דבר).		2. אישה צעירה מגיל 35 אינה בסיכון מוגבר ל[[תסמונת דאון]] אך בכל זאת יש סיכון כזה. [[בדיקות הסקר לאיתור נשים בסיכון מוגבר ללידת ילד עם תסמונת דאון]], הכוללות בדיקת [[שקיפות עורפית]], בדיקת סקר ביוכימי בדם האישה בשליש הראשון וסקר ביוכימי שליש שני (המכונה "[[חלבון עוברי]]") הם בדיקות סקר אחרות היכולות לגלות כי אותה אישה צעירה נמצאת בסיכון גבוה לתסמונת דאון ואז [[בדיקת מי שפיר]] תהיה בחזקת בדיקה אבחנתית חשובה שתומלץ לה על מנת למנוע לידת ילד עם [[תסמונת דאון]]. ללא בדיקות הסקר הללו לא היו מתגלים מקרי תסמונת דאון בנשים צעירות, אף שרוב המקרים של תסמונת דאון אצלן (כיון שרוב ההריונות הן לנשים צעירות בסופו של דבר).

Motti ב־17:06, 10 בפברואר 2007

Motti — Sat, 10 Feb 2007 17:06:29 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 17:06, 10 בפברואר 2007
שורה 45:		שורה 45:
	'''2. [[בדיקות סקר לתסמונת דאון]]:'''		'''2. [[בדיקות סקר לתסמונת דאון]]:'''

-	---- א. [[שקיפות עורפית]],	+	--- א. [[שקיפות עורפית]],

-	---- ב. [[סקר ביוכימי בדם האישה בשליש הראשון]],	+	--- ב. [[סקר ביוכימי בדם האישה בשליש הראשון]],

-	---- ג. [[חלבון עוברי\|סקר ביוכימי שליש שני]],	+	--- ג. [[חלבון עוברי\|סקר ביוכימי שליש שני]],

-	---- ד. [[בדיקת אולטרסאונד]] ל"סמנים רכים" המעלים באופן סטטיסטי את הסיכון לתסמונת דאון ,	+	--- ד. [[בדיקת אולטרסאונד]] ל"סמנים רכים" המעלים באופן סטטיסטי את הסיכון לתסמונת דאון ,

	'''3. [[בדיקת מי שפיר]] המבוצע לנשים שנמצאו לאחר בדיקות הסקר בסיכון נמוך מ- 1:386 לתסמונת דאון,'''		'''3. [[בדיקת מי שפיר]] המבוצע לנשים שנמצאו לאחר בדיקות הסקר בסיכון נמוך מ- 1:386 לתסמונת דאון,'''
שורה 92:		שורה 92:
	'''2.''' הבדיקה אומצה על ידי מסגרות של אוכלוסיות שלא נוהגות לבצע בדיקות שאין להם חשיבות רבה:		'''2.''' הבדיקה אומצה על ידי מסגרות של אוכלוסיות שלא נוהגות לבצע בדיקות שאין להם חשיבות רבה:

-	---- א. ביהודים חרדים – 99% מהם מבצעים את הבדיקה והם כך מתכננים את התאמת השידוכים והנישואין (דרך תכנית שהם ייסדו המכונה "דור ישרים"). הם בחנו היטב את הכדאיות של סקר זה והיגיעו לאותה מסקנה.	+	--- א. ביהודים חרדים – 99% מהם מבצעים את הבדיקה והם כך מתכננים את התאמת השידוכים והנישואין (דרך תכנית שהם ייסדו המכונה "דור ישרים"). הם בחנו היטב את הכדאיות של סקר זה והיגיעו לאותה מסקנה.

-	---- ב. [[בדיקת סקר לאיתור נשאות ומניעת מחלות גנטיות באוכלוסייה הלא יהודית בישראל]] – קיימת תכנית ארצית ממומנת על ידי משרד הבריאות שבודקת כ-150 מחלות גנטיות לפי נפיצותן בכפרים שונים בארץ. גם כאן הגיעו למסקנה שזו הבדיקה הכי כדאית. משרד הבריאות לא אימץ בדיקות אחרות מהרשימה בטבלא.	+	--- ב. [[בדיקת סקר לאיתור נשאות ומניעת מחלות גנטיות באוכלוסייה הלא יהודית בישראל]] – קיימת תכנית ארצית ממומנת על ידי משרד הבריאות שבודקת כ-150 מחלות גנטיות לפי נפיצותן בכפרים שונים בארץ. גם כאן הגיעו למסקנה שזו הבדיקה הכי כדאית. משרד הבריאות לא אימץ בדיקות אחרות מהרשימה בטבלא.

-	---- מפתיע שדווקא באוכלוסייה החילונית רק 30% כיום מבצעים את בדיקות הסקר הללו. הסיבה היא אי הכרה בחשיבות ובנפיצות של הבעיות הנבדקות בבדיקה זו ולכן אי הדשת חשיהותן למטופלים בהשוואה לשאר הבדיקות שיחסית מהר יותר נוטים לבצען.	+	--- מפתיע שדווקא באוכלוסייה החילונית רק 30% כיום מבצעים את בדיקות הסקר הללו. הסיבה היא אי הכרה בחשיבות ובנפיצות של הבעיות הנבדקות בבדיקה זו ולכן אי הדשת חשיהותן למטופלים בהשוואה לשאר הבדיקות שיחסית מהר יותר נוטים לבצען.

Motti ב־17:05, 10 בפברואר 2007

Motti — Sat, 10 Feb 2007 17:05:50 GMT

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 17:05, 10 בפברואר 2007
שורה 45:		שורה 45:
	'''2. [[בדיקות סקר לתסמונת דאון]]:'''		'''2. [[בדיקות סקר לתסמונת דאון]]:'''

-	א. [[שקיפות עורפית]],	+	---- א. [[שקיפות עורפית]],

-	ב. [[סקר ביוכימי בדם האישה בשליש הראשון]],	+	---- ב. [[סקר ביוכימי בדם האישה בשליש הראשון]],

-	ג. [[חלבון עוברי\|סקר ביוכימי שליש שני]],	+	---- ג. [[חלבון עוברי\|סקר ביוכימי שליש שני]],

-	ד. [[בדיקת אולטרסאונד]] ל"סמנים רכים" המעלים באופן סטטיסטי את הסיכון לתסמונת דאון ,	+	---- ד. [[בדיקת אולטרסאונד]] ל"סמנים רכים" המעלים באופן סטטיסטי את הסיכון לתסמונת דאון ,

	'''3. [[בדיקת מי שפיר]] המבוצע לנשים שנמצאו לאחר בדיקות הסקר בסיכון נמוך מ- 1:386 לתסמונת דאון,'''		'''3. [[בדיקת מי שפיר]] המבוצע לנשים שנמצאו לאחר בדיקות הסקר בסיכון נמוך מ- 1:386 לתסמונת דאון,'''
שורה 92:		שורה 92:
	'''2.''' הבדיקה אומצה על ידי מסגרות של אוכלוסיות שלא נוהגות לבצע בדיקות שאין להם חשיבות רבה:		'''2.''' הבדיקה אומצה על ידי מסגרות של אוכלוסיות שלא נוהגות לבצע בדיקות שאין להם חשיבות רבה:

-	א. ביהודים חרדים – 99% מהם מבצעים את הבדיקה והם כך מתכננים את התאמת השידוכים והנישואין (דרך תכנית שהם ייסדו המכונה "דור ישרים"). הם בחנו היטב את הכדאיות של סקר זה והיגיעו לאותה מסקנה.	+	---- א. ביהודים חרדים – 99% מהם מבצעים את הבדיקה והם כך מתכננים את התאמת השידוכים והנישואין (דרך תכנית שהם ייסדו המכונה "דור ישרים"). הם בחנו היטב את הכדאיות של סקר זה והיגיעו לאותה מסקנה.

-	ב. [[בדיקת סקר לאיתור נשאות ומניעת מחלות גנטיות באוכלוסייה הלא יהודית בישראל]] – קיימת תכנית ארצית ממומנת על ידי משרד הבריאות שבודקת כ-150 מחלות גנטיות לפי נפיצותן בכפרים שונים בארץ. גם כאן הגיעו למסקנה שזו הבדיקה הכי כדאית. משרד הבריאות לא אימץ בדיקות אחרות מהרשימה בטבלא.	+	---- ב. [[בדיקת סקר לאיתור נשאות ומניעת מחלות גנטיות באוכלוסייה הלא יהודית בישראל]] – קיימת תכנית ארצית ממומנת על ידי משרד הבריאות שבודקת כ-150 מחלות גנטיות לפי נפיצותן בכפרים שונים בארץ. גם כאן הגיעו למסקנה שזו הבדיקה הכי כדאית. משרד הבריאות לא אימץ בדיקות אחרות מהרשימה בטבלא.

-	ג. מפתיע שדווקא באוכלוסייה החילונית רק 30% כיום מבצעים את בדיקות הסקר הללו. הסיבה היא אי הכרה בחשיבות ובנפיצות של הבעיות הנבדקות בבדיקה זו ולכן אי הדשת חשיהותן למטופלים בהשוואה לשאר הבדיקות שיחסית מהר יותר נוטים לבצען.	+	---- מפתיע שדווקא באוכלוסייה החילונית רק 30% כיום מבצעים את בדיקות הסקר הללו. הסיבה היא אי הכרה בחשיבות ובנפיצות של הבעיות הנבדקות בבדיקה זו ולכן אי הדשת חשיהותן למטופלים בהשוואה לשאר הבדיקות שיחסית מהר יותר נוטים לבצען.