https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F&action=history היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי He MediaWiki 1.10.1 Sat, 02 May 2026 10:08:36 GMT https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=2950&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 13:08, 3 בדצמבר 2008</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 52:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 52:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">חשוב לבדוק את בת הזוג ולוודא שהיא לא נשאית של גן לסיסטיק פיברוזיס כיון ששילוב של פגם (מוטציה) אצלה עם אחת המוטציות של הבעל יכול להוביל לקומבינציה (שילוב) שתתבטא בהולדת יילוד חולה במחלת סיסטיק פיברוזיס הקלאסית עם הביטוי המלא והקשה בראות ובמערכת העיכול. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">חשוב לבדוק את בת הזוג ולוודא שהיא לא נשאית של גן לסיסטיק פיברוזיס כיון ששילוב של פגם (מוטציה) אצלה עם אחת המוטציות של הבעל יכול להוביל לקומבינציה (שילוב) שתתבטא בהולדת יילוד חולה במחלת סיסטיק פיברוזיס הקלאסית עם הביטוי המלא והקשה בראות ובמערכת העיכול. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">III '''''- חסרים בגן הנקרא AZF) Azospermic factor) שבכרומזום Y ''''' </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">III '''''- <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">[[חסרים בכרומוזום Y | </ins>חסרים בגן הנקרא AZF) Azospermic factor) שבכרומזום Y<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>''''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">לגן הזה תפקיד בהתפתחות התקינה של תא הזרע ואם יש בו פגם (מוטציה) יצירת הזרע נפגמת. רוב הפגמים בגן זה הינם חסר של מקטע ברצף האותיות המרכיבות אותו. ניתן להדגים את הפגם בבדיקה גנטית מולקולרית - הבדיקה הינה בדיקת חסרים בגן ומבוצעת בדם הגבר. לאחרונה נמצא שהסיבה הזאת אינה נדירה ובכ- 10% מהגברים עם בעיה של מיעוט או העדר תאי זרע קיים חסר מזערי בגן AZF שעל כרומוזום Y.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">לגן הזה תפקיד בהתפתחות התקינה של תא הזרע ואם יש בו פגם (מוטציה) יצירת הזרע נפגמת. רוב הפגמים בגן זה הינם חסר של מקטע ברצף האותיות המרכיבות אותו. ניתן להדגים את הפגם בבדיקה גנטית מולקולרית - הבדיקה הינה בדיקת חסרים בגן ומבוצעת בדם הגבר. לאחרונה נמצא שהסיבה הזאת אינה נדירה ובכ- 10% מהגברים עם בעיה של מיעוט או העדר תאי זרע קיים חסר מזערי בגן AZF שעל כרומוזום Y.</td></tr> </table> Wed, 03 Dec 2008 13:08:00 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=1818&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 21:14, 9 באוקטובר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 25:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 25:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">במקרים של חוסר או מיעוט זרע בן הזוג עשוי להישלח לשלילת סיבות גנטיות. הסיבות העיקריות שיש לשלול הינן:</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">במקרים של חוסר או מיעוט זרע בן הזוג עשוי להישלח לשלילת סיבות גנטיות. הסיבות העיקריות שיש לשלול הינן:</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">I '''''- [[תסמונת קליינפלטר]].''''' <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ראה גם [[תסמונת קליינפלטר|פרוט על התסמונת בממצאי בדיקת מי שפיר]].</del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">I '''''- [[תסמונת קליינפלטר]].''''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בתסמונת זאת יש לגבר כרומוזום X נוסף. לגבר אמורים להיות שני כרומוזומי מין: כרומוזום X אחד וכרומוזום Y. במקרה של תסמונת קליינפלטר תאי הגבר הזה יכילו שני כרומוזומי X וכרומוזום Y אחד. האשכים בגברים אלו יהיו לרוב מאד קטנים אך איבר המין יהיה בגודל תקין. בדיקות הדם ההורמונליות יעידו על חוסר תפקוד של האשכים שיתבטא ברמות גבוהות של ההורמונים המופרשים מיותרת המוח (FSH ו-LH), אשר תפקידם לגרות את האשך ליצירת תאי זרע. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהאשכים אינם מתפקדים כיאות ועל-כן מפרישים רמות נמוכות של הורמון האינהיבין. יותרת המוח &quot;מזהה&quot; מצב זה ומפרישה רמות גבוהות של FSH ו –LH כמעין מנסה &quot;לשכנע&quot; את האשך בכל זאת לתפקד.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בתסמונת זאת יש לגבר כרומוזום X נוסף. לגבר אמורים להיות שני כרומוזומי מין: כרומוזום X אחד וכרומוזום Y. במקרה של תסמונת קליינפלטר תאי הגבר הזה יכילו שני כרומוזומי X וכרומוזום Y אחד. האשכים בגברים אלו יהיו לרוב מאד קטנים אך איבר המין יהיה בגודל תקין. בדיקות הדם ההורמונליות יעידו על חוסר תפקוד של האשכים שיתבטא ברמות גבוהות של ההורמונים המופרשים מיותרת המוח (FSH ו-LH), אשר תפקידם לגרות את האשך ליצירת תאי זרע. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהאשכים אינם מתפקדים כיאות ועל-כן מפרישים רמות נמוכות של הורמון האינהיבין. יותרת המוח &quot;מזהה&quot; מצב זה ומפרישה רמות גבוהות של FSH ו –LH כמעין מנסה &quot;לשכנע&quot; את האשך בכל זאת לתפקד.</td></tr> </table> Tue, 09 Oct 2007 21:14:14 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=1817&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 21:13, 9 באוקטובר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 32:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 32:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">ייתכנו גם מקרים בהם המטען הגנטי מורכב משתי אוכלוסיות תאים. אכלוסיה עם מבנה כרומוזומלי תקין (XY) ואכלוסיה עם מטען כרומוזומלי לא תקין האופני לתסמונת (XXY). מקרים אלו ייקראו מוזאיקות.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">ייתכנו גם מקרים בהם המטען הגנטי מורכב משתי אוכלוסיות תאים. אכלוסיה עם מבנה כרומוזומלי תקין (XY) ואכלוסיה עם מטען כרומוזומלי לא תקין האופני לתסמונת (XXY). מקרים אלו ייקראו מוזאיקות.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>''טיפולים מיוחדים:''<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">''טיפולים מיוחדים:'' <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>נוזל הזרמה בגברים הסובלים מתסמונת קליינפלטר (בין אם הם &quot;מוזאיקות&quot; ובין אם לא) לא יכיל זרעונים כלל ברוב המכריע של המקרים. יחד עם זאת אותם גברים יכולים להפוך לאבות גנטיים על ידי מיצוי תאי הזרע ישירות מהאשכים, פעולה הקרויה Testicular Sperm Aspiration/Extraction – TESA/TESE. במקרים אלו חשוב ביותר לעבור ייעוץ גנטי מפורט באשר לאפשרות להורשת הבעיה הגנטית ליילוד. ההצלחות במקרים אלו עדיין מאד נדירות אך יש להניח שתהיה התפתחות משמעותית בעתיד ואחוזי ההצלחה יגדלו.</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">נוזל הזרמה בגברים הסובלים מתסמונת קליינפלטר (בין אם הם &quot;מוזאיקות&quot; ובין אם לא) לא יכיל זרעונים כלל ברוב המכריע של המקרים. יחד עם זאת אותם גברים יכולים להפוך לאבות גנטיים על ידי מיצוי תאי הזרע ישירות מהאשכים, פעולה הקרויה Testicular Sperm Aspiration/Extraction – TESA/TESE. במקרים אלו חשוב ביותר לעבור ייעוץ גנטי מפורט באשר לאפשרות להורשת הבעיה הגנטית ליילוד. ההצלחות במקרים אלו עדיין מאד נדירות אך יש להניח שתהיה התפתחות משמעותית בעתיד ואחוזי ההצלחה יגדלו.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בשנים האחרונות נמצא שלחלק מהילדים עם תסמונת קליינפלטר יש תאי זרע בגיל התבגרות והם נעלמים לחלוטין בהמשך. הוצע שבמקרים שמתגלים בגיל התבגרות תערך ספירת זרע, ואם חיובי ניתן לשמר את התאים בהקפאה מתאימה.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בשנים האחרונות נמצא שלחלק מהילדים עם תסמונת קליינפלטר יש תאי זרע בגיל התבגרות והם נעלמים לחלוטין בהמשך. הוצע שבמקרים שמתגלים בגיל התבגרות תערך ספירת זרע, ואם חיובי ניתן לשמר את התאים בהקפאה מתאימה.</td></tr> </table> Tue, 09 Oct 2007 21:13:01 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=1816&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 21:11, 9 באוקטובר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 10:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 10:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''קיימות סיבות רבות למעוט או העדר תאי זרע:'''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''קיימות סיבות רבות למעוט או העדר תאי זרע:'''</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''א. קיימות כמובן סיבות לא גנטיות:''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''א. קיימות כמובן סיבות לא גנטיות:''' </td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 18:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 19:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- סיבות לא גנטיות אחרות יכולות להיות מכניות: אשך שלא ירד בזמן לשק האשכים יכל לא להתפתח כראוי ולהתבטא במיעוט זרע, ניקוז לא תקין של הורידיים באשך (הגורם לגודש של ורידים שנקרא וריקוצלה – ניתן לחוש בהם במישוש האשך, המצב דורש לעיתים ניתוח), ועוד...</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- סיבות לא גנטיות אחרות יכולות להיות מכניות: אשך שלא ירד בזמן לשק האשכים יכל לא להתפתח כראוי ולהתבטא במיעוט זרע, ניקוז לא תקין של הורידיים באשך (הגורם לגודש של ורידים שנקרא וריקוצלה – ניתן לחוש בהם במישוש האשך, המצב דורש לעיתים ניתוח), ועוד...</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''ב. סיבות גנטיות:'''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''ב. סיבות גנטיות:'''</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 23:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 25:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">במקרים של חוסר או מיעוט זרע בן הזוג עשוי להישלח לשלילת סיבות גנטיות. הסיבות העיקריות שיש לשלול הינן:</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">במקרים של חוסר או מיעוט זרע בן הזוג עשוי להישלח לשלילת סיבות גנטיות. הסיבות העיקריות שיש לשלול הינן:</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">&#160;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">I </ins>'''''- [[תסמונת קליינפלטר]].''''' ראה גם [[תסמונת קליינפלטר|פרוט על התסמונת בממצאי בדיקת מי שפיר]].</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''- [[תסמונת קליינפלטר]].''''' ראה גם [[תסמונת קליינפלטר|פרוט על התסמונת בממצאי בדיקת מי שפיר]].</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בתסמונת זאת יש לגבר כרומוזום X נוסף. לגבר אמורים להיות שני כרומוזומי מין: כרומוזום X אחד וכרומוזום Y. במקרה של תסמונת קליינפלטר תאי הגבר הזה יכילו שני כרומוזומי X וכרומוזום Y אחד. האשכים בגברים אלו יהיו לרוב מאד קטנים אך איבר המין יהיה בגודל תקין. בדיקות הדם ההורמונליות יעידו על חוסר תפקוד של האשכים שיתבטא ברמות גבוהות של ההורמונים המופרשים מיותרת המוח (FSH ו-LH), אשר תפקידם לגרות את האשך ליצירת תאי זרע. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהאשכים אינם מתפקדים כיאות ועל-כן מפרישים רמות נמוכות של הורמון האינהיבין. יותרת המוח &quot;מזהה&quot; מצב זה ומפרישה רמות גבוהות של FSH ו –LH כמעין מנסה &quot;לשכנע&quot; את האשך בכל זאת לתפקד.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בתסמונת זאת יש לגבר כרומוזום X נוסף. לגבר אמורים להיות שני כרומוזומי מין: כרומוזום X אחד וכרומוזום Y. במקרה של תסמונת קליינפלטר תאי הגבר הזה יכילו שני כרומוזומי X וכרומוזום Y אחד. האשכים בגברים אלו יהיו לרוב מאד קטנים אך איבר המין יהיה בגודל תקין. בדיקות הדם ההורמונליות יעידו על חוסר תפקוד של האשכים שיתבטא ברמות גבוהות של ההורמונים המופרשים מיותרת המוח (FSH ו-LH), אשר תפקידם לגרות את האשך ליצירת תאי זרע. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהאשכים אינם מתפקדים כיאות ועל-כן מפרישים רמות נמוכות של הורמון האינהיבין. יותרת המוח &quot;מזהה&quot; מצב זה ומפרישה רמות גבוהות של FSH ו –LH כמעין מנסה &quot;לשכנע&quot; את האשך בכל זאת לתפקד.</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 36:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 37:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בשנים האחרונות נמצא שלחלק מהילדים עם תסמונת קליינפלטר יש תאי זרע בגיל התבגרות והם נעלמים לחלוטין בהמשך. הוצע שבמקרים שמתגלים בגיל התבגרות תערך ספירת זרע, ואם חיובי ניתן לשמר את התאים בהקפאה מתאימה.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בשנים האחרונות נמצא שלחלק מהילדים עם תסמונת קליינפלטר יש תאי זרע בגיל התבגרות והם נעלמים לחלוטין בהמשך. הוצע שבמקרים שמתגלים בגיל התבגרות תערך ספירת זרע, ואם חיובי ניתן לשמר את התאים בהקפאה מתאימה.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">&#160;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">II </ins>'''''- העדר מולד של צינור הזרע ''''' </td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''- העדר מולד של צינור הזרע ''''' </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">צינור הזרע נקרא Vas deference ותפקידו להוביל את הזרע מהאשך לשופכה שבאיבר המין. העדר מולד של צינור זה (CBAVD , קיצור של: Congenital bilateral absence of Vas Deference) נגרם על רקע של פגם בגן ל[[סיסטיק פיברוזיס]] (Cystic Fibrosis-CF).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">צינור הזרע נקרא Vas deference ותפקידו להוביל את הזרע מהאשך לשופכה שבאיבר המין. העדר מולד של צינור זה (CBAVD , קיצור של: Congenital bilateral absence of Vas Deference) נגרם על רקע של פגם בגן ל[[סיסטיק פיברוזיס]] (Cystic Fibrosis-CF).</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 53:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 53:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">חשוב לבדוק את בת הזוג ולוודא שהיא לא נשאית של גן לסיסטיק פיברוזיס כיון ששילוב של פגם (מוטציה) אצלה עם אחת המוטציות של הבעל יכול להוביל לקומבינציה (שילוב) שתתבטא בהולדת יילוד חולה במחלת סיסטיק פיברוזיס הקלאסית עם הביטוי המלא והקשה בראות ובמערכת העיכול. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">חשוב לבדוק את בת הזוג ולוודא שהיא לא נשאית של גן לסיסטיק פיברוזיס כיון ששילוב של פגם (מוטציה) אצלה עם אחת המוטציות של הבעל יכול להוביל לקומבינציה (שילוב) שתתבטא בהולדת יילוד חולה במחלת סיסטיק פיברוזיס הקלאסית עם הביטוי המלא והקשה בראות ובמערכת העיכול. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">&#160;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">III </ins>'''''- חסרים בגן הנקרא AZF) Azospermic factor) שבכרומזום Y ''''' </td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''- חסרים בגן הנקרא AZF) Azospermic factor) שבכרומזום Y ''''' </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">לגן הזה תפקיד בהתפתחות התקינה של תא הזרע ואם יש בו פגם (מוטציה) יצירת הזרע נפגמת. רוב הפגמים בגן זה הינם חסר של מקטע ברצף האותיות המרכיבות אותו. ניתן להדגים את הפגם בבדיקה גנטית מולקולרית - הבדיקה הינה בדיקת חסרים בגן ומבוצעת בדם הגבר. לאחרונה נמצא שהסיבה הזאת אינה נדירה ובכ- 10% מהגברים עם בעיה של מיעוט או העדר תאי זרע קיים חסר מזערי בגן AZF שעל כרומוזום Y.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">לגן הזה תפקיד בהתפתחות התקינה של תא הזרע ואם יש בו פגם (מוטציה) יצירת הזרע נפגמת. רוב הפגמים בגן זה הינם חסר של מקטע ברצף האותיות המרכיבות אותו. ניתן להדגים את הפגם בבדיקה גנטית מולקולרית - הבדיקה הינה בדיקת חסרים בגן ומבוצעת בדם הגבר. לאחרונה נמצא שהסיבה הזאת אינה נדירה ובכ- 10% מהגברים עם בעיה של מיעוט או העדר תאי זרע קיים חסר מזערי בגן AZF שעל כרומוזום Y.</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 63:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 62:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בשנים האחרונות נמצא שלחלק מהילדים עם בעיה זו, יש ירידה במספר תאי הזרע עם הגיל עד שהם נעלמים לחלוטין בהמשך. הוצע שבמקרים שמתגלים בגיל צעיר תערך ספירת זרע, ואם חיובי ניתן לשמר את התאים בהקפאה מתאימה.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בשנים האחרונות נמצא שלחלק מהילדים עם בעיה זו, יש ירידה במספר תאי הזרע עם הגיל עד שהם נעלמים לחלוטין בהמשך. הוצע שבמקרים שמתגלים בגיל צעיר תערך ספירת זרע, ואם חיובי ניתן לשמר את התאים בהקפאה מתאימה.</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 74:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 72:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">להלן הסיבות הגנטיות העיקריות להפסקה של המחזור בגיל מוקדם מהרגיל (או העדר מחזור טבעי לחלוטין מלכתחילה):</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">להלן הסיבות הגנטיות העיקריות להפסקה של המחזור בגיל מוקדם מהרגיל (או העדר מחזור טבעי לחלוטין מלכתחילה):</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''- [[תסמונת טרנר]]: ''''' </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">I </ins>'''''- [[תסמונת טרנר]]: ''''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בתסמונת זאת חסר לאישה כרומוזום X אחד. באופן שגרתי לאישה יש שני כרומוזומי מין, שניהם מסוג כרומוזום X . במקרים הסובלים מתסמונת טרנר לאישה יש רק כרומוזום X בודד.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בתסמונת זאת חסר לאישה כרומוזום X אחד. באופן שגרתי לאישה יש שני כרומוזומי מין, שניהם מסוג כרומוזום X . במקרים הסובלים מתסמונת טרנר לאישה יש רק כרומוזום X בודד.</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 82:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 80:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בחלק קטן מהמקרים יש בחלק מהתאים מבנה כרומוזומלי תקין, זאת אומרת שלאישה זו שתי אוכלוסיות של תאים (מצב הנקרא מוזאיקה) – חלקן תקין וחלקן חסר בכרומוזום X. לנשים אלו עם מוזאיקה לעיתים יש התפתחות תקינה של המערכת המינית הנקבית כולל בקיעה (ביוץ) של ביציות תקינות ומחזור נשי תקין. הבעיה היחידה יכולה להיות בלות מוקדמת. בכדי לשלול אפשרות זו נערכת בדיקת דם לכרומוזומים (בדיקת קריוטיפ בדם האישה).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בחלק קטן מהמקרים יש בחלק מהתאים מבנה כרומוזומלי תקין, זאת אומרת שלאישה זו שתי אוכלוסיות של תאים (מצב הנקרא מוזאיקה) – חלקן תקין וחלקן חסר בכרומוזום X. לנשים אלו עם מוזאיקה לעיתים יש התפתחות תקינה של המערכת המינית הנקבית כולל בקיעה (ביוץ) של ביציות תקינות ומחזור נשי תקין. הבעיה היחידה יכולה להיות בלות מוקדמת. בכדי לשלול אפשרות זו נערכת בדיקת דם לכרומוזומים (בדיקת קריוטיפ בדם האישה).</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">&#160;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">II </ins>'''''- נשאות ל[[תסמונת ה-X השביר]]:''''' </td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''- נשאות ל[[תסמונת ה-X השביר]]:''''' </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הגן לתסמונת ה-X השביר נמצא כקשור בפיגור שכלי. זו בדיוק הסיבה מדוע נשים בתקופת הפוריות המתכננות להרות או נמצאות בתחילת הריונן מופנות לבדיקת האפשרות של נשאות לתסמונת קשה זו (וזאת ללא כל קשר למוצאן העדתי).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הגן לתסמונת ה-X השביר נמצא כקשור בפיגור שכלי. זו בדיוק הסיבה מדוע נשים בתקופת הפוריות המתכננות להרות או נמצאות בתחילת הריונן מופנות לבדיקת האפשרות של נשאות לתסמונת קשה זו (וזאת ללא כל קשר למוצאן העדתי).</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 95:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 92:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">מסתבר שיש הבדל בסיכון לבלות מוקדמת לפי המקור של כרומוזום ה-X הלא תקין (שמכיל את הקדם-מוטציה). אם מקורו באב של האישה היא בסיכון מוגבר לבלות מוקדמת. אם לעומת זאת אם הפגם הנו בכרומוזום X שהורש לאישה מאימה היא לא תסבול מסיכון מוגבר לבלות מוקדמת. לכן, בחלק מהמקרים של בלות מוקדמת מוצע כיום גם לשקול לבדוק את הנשאות ל-X שביר אם טרם נבדקה. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">מסתבר שיש הבדל בסיכון לבלות מוקדמת לפי המקור של כרומוזום ה-X הלא תקין (שמכיל את הקדם-מוטציה). אם מקורו באב של האישה היא בסיכון מוגבר לבלות מוקדמת. אם לעומת זאת אם הפגם הנו בכרומוזום X שהורש לאישה מאימה היא לא תסבול מסיכון מוגבר לבלות מוקדמת. לכן, בחלק מהמקרים של בלות מוקדמת מוצע כיום גם לשקול לבדוק את הנשאות ל-X שביר אם טרם נבדקה. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">&#160;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">III </ins>'''''- מצבים אחרים העלולים לגרום לבלות מוקדמת:''''' </td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''- מצבים אחרים העלולים לגרום לבלות מוקדמת:''''' </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">קיימות סיבות גנטיות אחרות שיכולות לשחק תפקיד בהופעה מוקדמת של הבלות אולם מצבים אלו לרוב אינם ברורים דיים ולא ניתן לבדוק אותן באמינות. אם הרופא הגנטיקאי מתרשם בעת בדיקה פיזיקלית של האישה שיתכן ומדובר בתסמונת ספציפית הוא יכל להמליץ על בדיקות אבחנתיות בכיוון בו הוא חושד.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">קיימות סיבות גנטיות אחרות שיכולות לשחק תפקיד בהופעה מוקדמת של הבלות אולם מצבים אלו לרוב אינם ברורים דיים ולא ניתן לבדוק אותן באמינות. אם הרופא הגנטיקאי מתרשם בעת בדיקה פיזיקלית של האישה שיתכן ומדובר בתסמונת ספציפית הוא יכל להמליץ על בדיקות אבחנתיות בכיוון בו הוא חושד.</td></tr> </table> Tue, 09 Oct 2007 21:11:37 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=1815&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 21:08, 9 באוקטובר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 22:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 22:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">במקרים של חוסר או מיעוט זרע בן הזוג עשוי להישלח לשלילת סיבות גנטיות. הסיבות העיקריות שיש לשלול הינן:</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">במקרים של חוסר או מיעוט זרע בן הזוג עשוי להישלח לשלילת סיבות גנטיות. הסיבות העיקריות שיש לשלול הינן:</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''- [[תסמונת קליינפלטר]].''''' ראה גם [[תסמונת קליינפלטר|פרוט על התסמונת בממצאי בדיקת מי שפיר]].</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''- [[תסמונת קליינפלטר]].''''' ראה גם [[תסמונת קליינפלטר|פרוט על התסמונת בממצאי בדיקת מי שפיר]].</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 34:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 35:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בשנים האחרונות נמצא שלחלק מהילדים עם תסמונת קליינפלטר יש תאי זרע בגיל התבגרות והם נעלמים לחלוטין בהמשך. הוצע שבמקרים שמתגלים בגיל התבגרות תערך ספירת זרע, ואם חיובי ניתן לשמר את התאים בהקפאה מתאימה.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בשנים האחרונות נמצא שלחלק מהילדים עם תסמונת קליינפלטר יש תאי זרע בגיל התבגרות והם נעלמים לחלוטין בהמשך. הוצע שבמקרים שמתגלים בגיל התבגרות תערך ספירת זרע, ואם חיובי ניתן לשמר את התאים בהקפאה מתאימה.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''- העדר מולד של צינור הזרע ''''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''- העדר מולד של צינור הזרע ''''' </td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 50:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 52:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">חשוב לבדוק את בת הזוג ולוודא שהיא לא נשאית של גן לסיסטיק פיברוזיס כיון ששילוב של פגם (מוטציה) אצלה עם אחת המוטציות של הבעל יכול להוביל לקומבינציה (שילוב) שתתבטא בהולדת יילוד חולה במחלת סיסטיק פיברוזיס הקלאסית עם הביטוי המלא והקשה בראות ובמערכת העיכול. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">חשוב לבדוק את בת הזוג ולוודא שהיא לא נשאית של גן לסיסטיק פיברוזיס כיון ששילוב של פגם (מוטציה) אצלה עם אחת המוטציות של הבעל יכול להוביל לקומבינציה (שילוב) שתתבטא בהולדת יילוד חולה במחלת סיסטיק פיברוזיס הקלאסית עם הביטוי המלא והקשה בראות ובמערכת העיכול. </td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''- חסרים בגן הנקרא AZF) Azospermic factor) שבכרומזום Y ''''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''- חסרים בגן הנקרא AZF) Azospermic factor) שבכרומזום Y ''''' </td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 61:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 64:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בשנים האחרונות נמצא שלחלק מהילדים עם בעיה זו, יש ירידה במספר תאי הזרע עם הגיל עד שהם נעלמים לחלוטין בהמשך. הוצע שבמקרים שמתגלים בגיל צעיר תערך ספירת זרע, ואם חיובי ניתן לשמר את התאים בהקפאה מתאימה.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בשנים האחרונות נמצא שלחלק מהילדים עם בעיה זו, יש ירידה במספר תאי הזרע עם הגיל עד שהם נעלמים לחלוטין בהמשך. הוצע שבמקרים שמתגלים בגיל צעיר תערך ספירת זרע, ואם חיובי ניתן לשמר את התאים בהקפאה מתאימה.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">במסגרת ברור בעיות הפוריות לא רק בן הזוג עשוי להישלח לבדיקות גנטיות אלא גם בת הזוג. להלן מספר סיבות אפשריות:</del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== 2. באישה - הפסקה מוקדמת של תהליך הביוץ ויצירת הביציות. &quot;בלות מוקדמת&quot;: ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== 2. באישה - הפסקה מוקדמת של תהליך הביוץ ויצירת הביציות. &quot;בלות מוקדמת&quot;: ==</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">במסגרת ברור בעיות הפוריות לא רק בן הזוג עשוי להישלח לבדיקות גנטיות אלא גם בת הזוג. להלן מספר סיבות אפשריות: </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">קיימות סיבות לא גנטיות להפסקת מחזור בגיל צעיר כגון שימוש בתרופות שונות (הורמונים שונים), טיפול כמותראפי כנגד מחלות סרטניות שונות, מחלות כרוניות (כגון אי ספיקת כליות ושימוש בדיאליזה), מחלות המשבשות את הפעילות ההורמונלית הנורמלית (גידולים בבלוטות המפרישות הורמוני מין כמו יותרת הכליה - האדרנל והשחלה עצמה), ירידה קיצונית במשקל, מצבים פסיכיאטרים שונים וכדומה.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">קיימות סיבות לא גנטיות להפסקת מחזור בגיל צעיר כגון שימוש בתרופות שונות (הורמונים שונים), טיפול כמותראפי כנגד מחלות סרטניות שונות, מחלות כרוניות (כגון אי ספיקת כליות ושימוש בדיאליזה), מחלות המשבשות את הפעילות ההורמונלית הנורמלית (גידולים בבלוטות המפרישות הורמוני מין כמו יותרת הכליה - האדרנל והשחלה עצמה), ירידה קיצונית במשקל, מצבים פסיכיאטרים שונים וכדומה.</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 76:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 81:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בחלק קטן מהמקרים יש בחלק מהתאים מבנה כרומוזומלי תקין, זאת אומרת שלאישה זו שתי אוכלוסיות של תאים (מצב הנקרא מוזאיקה) – חלקן תקין וחלקן חסר בכרומוזום X. לנשים אלו עם מוזאיקה לעיתים יש התפתחות תקינה של המערכת המינית הנקבית כולל בקיעה (ביוץ) של ביציות תקינות ומחזור נשי תקין. הבעיה היחידה יכולה להיות בלות מוקדמת. בכדי לשלול אפשרות זו נערכת בדיקת דם לכרומוזומים (בדיקת קריוטיפ בדם האישה).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בחלק קטן מהמקרים יש בחלק מהתאים מבנה כרומוזומלי תקין, זאת אומרת שלאישה זו שתי אוכלוסיות של תאים (מצב הנקרא מוזאיקה) – חלקן תקין וחלקן חסר בכרומוזום X. לנשים אלו עם מוזאיקה לעיתים יש התפתחות תקינה של המערכת המינית הנקבית כולל בקיעה (ביוץ) של ביציות תקינות ומחזור נשי תקין. הבעיה היחידה יכולה להיות בלות מוקדמת. בכדי לשלול אפשרות זו נערכת בדיקת דם לכרומוזומים (בדיקת קריוטיפ בדם האישה).</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''- נשאות ל[[תסמונת ה-X השביר]]:''''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''- נשאות ל[[תסמונת ה-X השביר]]:''''' </td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 88:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 94:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">מסתבר שיש הבדל בסיכון לבלות מוקדמת לפי המקור של כרומוזום ה-X הלא תקין (שמכיל את הקדם-מוטציה). אם מקורו באב של האישה היא בסיכון מוגבר לבלות מוקדמת. אם לעומת זאת אם הפגם הנו בכרומוזום X שהורש לאישה מאימה היא לא תסבול מסיכון מוגבר לבלות מוקדמת. לכן, בחלק מהמקרים של בלות מוקדמת מוצע כיום גם לשקול לבדוק את הנשאות ל-X שביר אם טרם נבדקה. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">מסתבר שיש הבדל בסיכון לבלות מוקדמת לפי המקור של כרומוזום ה-X הלא תקין (שמכיל את הקדם-מוטציה). אם מקורו באב של האישה היא בסיכון מוגבר לבלות מוקדמת. אם לעומת זאת אם הפגם הנו בכרומוזום X שהורש לאישה מאימה היא לא תסבול מסיכון מוגבר לבלות מוקדמת. לכן, בחלק מהמקרים של בלות מוקדמת מוצע כיום גם לשקול לבדוק את הנשאות ל-X שביר אם טרם נבדקה. </td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''- מצבים אחרים העלולים לגרום לבלות מוקדמת:''''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''- מצבים אחרים העלולים לגרום לבלות מוקדמת:''''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">קיימות סיבות גנטיות אחרות שיכולות לשחק תפקיד בהופעה מוקדמת של הבלות אולם מצבים אלו לרוב אינם ברורים דיים ולא ניתן לבדוק אותן באמינות. אם הרופא הגנטיקאי מתרשם בעת בדיקה פיזיקלית של האישה שיתכן ומדובר בתסמונת ספציפית הוא יכל להמליץ על בדיקות אבחנתיות בכיוון בו הוא חושד.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">קיימות סיבות גנטיות אחרות שיכולות לשחק תפקיד בהופעה מוקדמת של הבלות אולם מצבים אלו לרוב אינם ברורים דיים ולא ניתן לבדוק אותן באמינות. אם הרופא הגנטיקאי מתרשם בעת בדיקה פיזיקלית של האישה שיתכן ומדובר בתסמונת ספציפית הוא יכל להמליץ על בדיקות אבחנתיות בכיוון בו הוא חושד.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== 3. חוסר פוריות (או הפלות חוזרות) עקב &quot;אי התאמה גנטית&quot;? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== 3. חוסר פוריות (או הפלות חוזרות) עקב &quot;אי התאמה גנטית&quot;? ==</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 98:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 106:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">לעיתים בני זוג מנסים להרות תקופה ארוכה ביותר ואינם מצליחים. לחילופין ייתכן מצב שבו אכן מתרחשים להם הריונות אך הם מסתיימים בהפלות חוזרות. במקרים אלו לעיתים יש מקום לבדוק האם מדובר בבעיות התלויות במטען הגנטי של ההורים. קיימות מספר סיבות:</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">לעיתים בני זוג מנסים להרות תקופה ארוכה ביותר ואינם מצליחים. לחילופין ייתכן מצב שבו אכן מתרחשים להם הריונות אך הם מסתיימים בהפלות חוזרות. במקרים אלו לעיתים יש מקום לבדוק האם מדובר בבעיות התלויות במטען הגנטי של ההורים. קיימות מספר סיבות:</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''א. דימיון בין רקמות הבעל לזה של האישה:'''''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''א. דימיון בין רקמות הבעל לזה של האישה:'''''</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 120:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 129:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">יחד עם זאת, כתופעת לוואי, יש לקחת בחשבון שהטיפולים הללו של &quot;חיסון&quot; האישה כנגד בן-זוגה משפעים על המערכת החיסונית של האישה במובן מסוים לרעה. באם תצטרך האישה בעתיד לעבור השתלה (של כליה לדוגמה) היא עלולה להיות &quot;מרוגשת&quot; כלפי רקמות שיושתלו לה ותדחה אותן יחסית בקלות וביתר עוצמה.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">יחד עם זאת, כתופעת לוואי, יש לקחת בחשבון שהטיפולים הללו של &quot;חיסון&quot; האישה כנגד בן-זוגה משפעים על המערכת החיסונית של האישה במובן מסוים לרעה. באם תצטרך האישה בעתיד לעבור השתלה (של כליה לדוגמה) היא עלולה להיות &quot;מרוגשת&quot; כלפי רקמות שיושתלו לה ותדחה אותן יחסית בקלות וביתר עוצמה.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''ב. ליקויים גנטיים משפחתיים:'''''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''ב. ליקויים גנטיים משפחתיים:'''''</td></tr> </table> Tue, 09 Oct 2007 21:08:39 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=1814&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 21:05, 9 באוקטובר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 23:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 23:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">במקרים של חוסר או מיעוט זרע בן הזוג עשוי להישלח לשלילת סיבות גנטיות. הסיבות העיקריות שיש לשלול הינן:</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">במקרים של חוסר או מיעוט זרע בן הזוג עשוי להישלח לשלילת סיבות גנטיות. הסיבות העיקריות שיש לשלול הינן:</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''- תסמונת קליינפלטר.''''' ראה גם [[תסמונת קליינפלטר|פרוט על התסמונת בממצאי בדיקת מי שפיר]].</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''''- <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>תסמונת קליינפלטר<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.''''' ראה גם [[תסמונת קליינפלטר|פרוט על התסמונת בממצאי בדיקת מי שפיר]].</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בתסמונת זאת יש לגבר כרומוזום X נוסף. לגבר אמורים להיות שני כרומוזומי מין: כרומוזום X אחד וכרומוזום Y. במקרה של תסמונת קליינפלטר תאי הגבר הזה יכילו שני כרומוזומי X וכרומוזום Y אחד. האשכים בגברים אלו יהיו לרוב מאד קטנים אך איבר המין יהיה בגודל תקין. בדיקות הדם ההורמונליות יעידו על חוסר תפקוד של האשכים שיתבטא ברמות גבוהות של ההורמונים המופרשים מיותרת המוח (FSH ו-LH), אשר תפקידם לגרות את האשך ליצירת תאי זרע. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהאשכים אינם מתפקדים כיאות ועל-כן מפרישים רמות נמוכות של הורמון האינהיבין. יותרת המוח &quot;מזהה&quot; מצב זה ומפרישה רמות גבוהות של FSH ו –LH כמעין מנסה &quot;לשכנע&quot; את האשך בכל זאת לתפקד.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בתסמונת זאת יש לגבר כרומוזום X נוסף. לגבר אמורים להיות שני כרומוזומי מין: כרומוזום X אחד וכרומוזום Y. במקרה של תסמונת קליינפלטר תאי הגבר הזה יכילו שני כרומוזומי X וכרומוזום Y אחד. האשכים בגברים אלו יהיו לרוב מאד קטנים אך איבר המין יהיה בגודל תקין. בדיקות הדם ההורמונליות יעידו על חוסר תפקוד של האשכים שיתבטא ברמות גבוהות של ההורמונים המופרשים מיותרת המוח (FSH ו-LH), אשר תפקידם לגרות את האשך ליצירת תאי זרע. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהאשכים אינם מתפקדים כיאות ועל-כן מפרישים רמות נמוכות של הורמון האינהיבין. יותרת המוח &quot;מזהה&quot; מצב זה ומפרישה רמות גבוהות של FSH ו –LH כמעין מנסה &quot;לשכנע&quot; את האשך בכל זאת לתפקד.</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 30:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 30:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">ייתכנו גם מקרים בהם המטען הגנטי מורכב משתי אוכלוסיות תאים. אכלוסיה עם מבנה כרומוזומלי תקין (XY) ואכלוסיה עם מטען כרומוזומלי לא תקין האופני לתסמונת (XXY). מקרים אלו ייקראו מוזאיקות.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">ייתכנו גם מקרים בהם המטען הגנטי מורכב משתי אוכלוסיות תאים. אכלוסיה עם מבנה כרומוזומלי תקין (XY) ואכלוסיה עם מטען כרומוזומלי לא תקין האופני לתסמונת (XXY). מקרים אלו ייקראו מוזאיקות.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">נוזל הזרמה בגברים הסובלים מתסמונת קליינפלטר (בין אם הם &quot;מוזאיקות&quot; ובין אם לא) לא יכיל זרעונים כלל ברוב המכריע של המקרים. יחד עם זאת אותם גברים יכולים להפוך לאבות גנטיים על ידי מיצוי תאי הזרע ישירות מהאשכים, פעולה הקרויה Testicular Sperm Aspiration/Extraction – TESA/TESE. במקרים אלו חשוב ביותר לעבור ייעוץ גנטי מפורט באשר לאפשרות להורשת הבעיה הגנטית ליילוד.ההצלחות במקרים אלו עדיין מאד נדירות אך יש להניח שתהיה התפתחות משמעותית בעתיד ואחוזי ההצלחה יגדלו.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''טיפולים מיוחדים:'''</ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">נוזל הזרמה בגברים הסובלים מתסמונת קליינפלטר (בין אם הם &quot;מוזאיקות&quot; ובין אם לא) לא יכיל זרעונים כלל ברוב המכריע של המקרים. יחד עם זאת אותם גברים יכולים להפוך לאבות גנטיים על ידי מיצוי תאי הזרע ישירות מהאשכים, פעולה הקרויה Testicular Sperm Aspiration/Extraction – TESA/TESE. במקרים אלו חשוב ביותר לעבור ייעוץ גנטי מפורט באשר לאפשרות להורשת הבעיה הגנטית ליילוד. ההצלחות במקרים אלו עדיין מאד נדירות אך יש להניח שתהיה התפתחות משמעותית בעתיד ואחוזי ההצלחה יגדלו<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנים האחרונות נמצא שלחלק מהילדים עם תסמונת קליינפלטר יש תאי זרע בגיל התבגרות והם נעלמים לחלוטין בהמשך. הוצע שבמקרים שמתגלים בגיל התבגרות תערך ספירת זרע, ואם חיובי ניתן לשמר את התאים בהקפאה מתאימה</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''- העדר מולד של צינור הזרע ''''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''- העדר מולד של צינור הזרע ''''' </td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 55:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 58:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בגברים שאצלם נמצא החסר ניתן לטפל ולהביא להפריה בעזרת מיקרומניפולציה בהפריית מבחנה (ICSI). בעייה זו אינה מעלה את הסיכון של הזוג ללדת ילד עם מומים או ליקויים כרומוזומליים (גנטיים) אולם הילדים ממין זכר עלולים לסבול מאותה בעיה ויצטרכו לעבור טיפול הפריה דומה ומוצלח לכשיגדלו. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">בגברים שאצלם נמצא החסר ניתן לטפל ולהביא להפריה בעזרת מיקרומניפולציה בהפריית מבחנה (ICSI). בעייה זו אינה מעלה את הסיכון של הזוג ללדת ילד עם מומים או ליקויים כרומוזומליים (גנטיים) אולם הילדים ממין זכר עלולים לסבול מאותה בעיה ויצטרכו לעבור טיפול הפריה דומה ומוצלח לכשיגדלו. </td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">בשנים האחרונות נמצא שלחלק מהילדים עם בעיה זו, יש ירידה במספר תאי הזרע עם הגיל עד שהם נעלמים לחלוטין בהמשך. הוצע שבמקרים שמתגלים בגיל צעיר תערך ספירת זרע, ואם חיובי ניתן לשמר את התאים בהקפאה מתאימה.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">במסגרת ברור בעיות הפוריות לא רק בן הזוג עשוי להישלח לבדיקות גנטיות אלא גם בת הזוג. להלן מספר סיבות אפשריות:</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">במסגרת ברור בעיות הפוריות לא רק בן הזוג עשוי להישלח לבדיקות גנטיות אלא גם בת הזוג. להלן מספר סיבות אפשריות:</td></tr> </table> Tue, 09 Oct 2007 21:05:27 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=1813&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 20:40, 23 בינואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 143:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 143:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''הפריה המסתיימת בהריון הנופל בגיל מאד צעיר.'''''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''הפריה המסתיימת בהריון הנופל בגיל מאד צעיר.'''''</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">במקרים נשנים (יותרמ-5) של הריונות שלא נקלטים יש להתייחס כ[[<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הפריה והפלות חוזרות</del>|הפלות חוזרות]] – ראה פרוט שם.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">במקרים נשנים (יותרמ-5) של הריונות שלא נקלטים יש להתייחס כ[[<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הפלות טבעיות וסיבות גנטיות הקשורות בהן</ins>|הפלות חוזרות]] – ראה פרוט שם.</td></tr> </table> Tue, 23 Jan 2007 20:40:37 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=1812&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 20:34, 23 בינואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 143:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 143:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''הפריה המסתיימת בהריון הנופל בגיל מאד צעיר.'''''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''הפריה המסתיימת בהריון הנופל בגיל מאד צעיר.'''''</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">במקרים <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">כאלו </del>יש להתייחס כ[[הפריה והפלות חוזרות]] – ראה פרוט שם.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">במקרים <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">נשנים (יותרמ-5) של הריונות שלא נקלטים </ins>יש להתייחס כ[[הפריה והפלות <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">חוזרות|הפלות </ins>חוזרות]] – ראה פרוט שם.</td></tr> </table> Tue, 23 Jan 2007 20:34:58 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=1811&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 20:32, 23 בינואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 143:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 143:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''הפריה המסתיימת בהריון הנופל בגיל מאד צעיר.'''''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''הפריה המסתיימת בהריון הנופל בגיל מאד צעיר.'''''</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">במקרים כאלו יש להתייחס כ[[<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הפרייה </del>והפלות חוזרות]] – ראה פרוט שם.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">במקרים כאלו יש להתייחס כ[[<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הפריה </ins>והפלות חוזרות]] – ראה פרוט שם.</td></tr> </table> Tue, 23 Jan 2007 20:32:15 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=1810&oldid=prev <p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 20:31, 23 בינואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 143:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 143:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''הפריה המסתיימת בהריון הנופל בגיל מאד צעיר.'''''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''הפריה המסתיימת בהריון הנופל בגיל מאד צעיר.'''''</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">במקרים כאלו יש להתייחס כ[[<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הפלות </del>חוזרות]] – ראה פרוט שם.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">במקרים כאלו יש להתייחס כ[[<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הפרייה והפלות </ins>חוזרות]] – ראה פרוט שם.</td></tr> </table> Tue, 23 Jan 2007 20:31:17 GMT Motti https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%E2%80%93_%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F