https://genopedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%93%D7%9D_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%95%D7%A8 2026-04-29T02:27:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.10.1 https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%93%D7%9D_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%95%D7%A8&diff=5285&oldid=prev 2020-11-07T11:05:59Z

<p><span class="autocomment">מהו הממצא ומשמעותו?</span></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 11:05, 7 בנובמבר 2020</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהו הממצא ומשמעותו? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהו הממצא ומשמעותו? ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">במצב רגיל בחבל הטבור ישנם שני עורקים (המובילים דם לשליה) ווריד אחד (מחזיר את הדם הנקי והמחומצן מהשליה לעובר דרך הטבור של העובר). ב-1% מההריונות יש וריד אחד ועורק אחד בלבד. העורק החסר <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">יכול להיות </del>תוצאה של חסימתו על ידי קריש דם. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לכן ממצא זה שכיח יותר בהריונות תאומים</del>, <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בהם הופעת קרישים בכלי דם שכיחה יותר</del>. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">במצב רגיל בחבל הטבור ישנם שני עורקים (המובילים דם לשליה) ווריד אחד (מחזיר את הדם הנקי והמחומצן מהשליה לעובר דרך הטבור של העובר). ב-1% מההריונות יש וריד אחד ועורק אחד בלבד. העורק החסר <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לרוב הינו </ins>תוצאה של חסימתו על ידי קריש דם <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">– בדרך כלל בשבועות הראשונים של ההיריון</ins>. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הקריש בעורק יכל לנבוע מדימום שליתי או קריש בשליה שמפריע לעורק להחזיר את הדם מהעובר לשליה</ins>, <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתוצאה מכך להיסתם בקריש. ההנחה היא שבגלל שכיחות יחסית גדולה של מצבים אלו יש לנו 2 עורקים (אחד לכאורה רזרבי)</ins>. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">אף שלכאורה העובר ניזון רק מעורק אחד</del>, <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ב-% 99 מהמקרים לא תהיה לכך השפעה על תזונת העובר וגדילתו תהיה תקינה</del>.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הדמום והקריש בשלייה מתרפאים (נותרת צלקת בשלייה) אבל העורק שבו היה הקריש נשאר חסום. יש לציין כי ממצא זה של עורק טבורי בודד שכיח יותר בהריונות תאומים</ins>, <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בהם הופעת קרישים בכלי דם שכיחה יותר</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הממצא עצמו אינו מום''' כי הרי חבל הטבור אינו איבר בעל חשיבות לילוד לאחר הלידה. מאידך הממצא מהווה סימן מכוון לבדיקות לשלילת מומים מסוימים אצל </del>העובר. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">במקרה ומתגלים מומים נוספים המצב משתנה ואז נעשה ברור נרחב יותר ויעוץ מעמיק לאור הסיכון המוגבר לתסמונות כרומוזומליות וגנטיות שונות</del>.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">אף שלעובר עורק יחיד כתוצאה מנזק שלייתי, נותרת לרוב רזרבה שיליתית מספקת לתת תזונה תקינה לעובר, ובכ-99% מהמקרים לא תהיה לכך השפעה על תזונת </ins>העובר <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">וגדילתו תהיה תקינה</ins>. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">זה אבל דורש מעקב גדילה</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">ברוב המקרים אין מומים נוספים והגדילה של העובר תקינה. במקרים אלו תוספת הסיכון <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לבעיות </del>נוספות היא <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">פחות מ</del>- <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">%</del>1 מעבר לסיכון הרגיל בהריון ( <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>3%-4%). <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>תוספת הסיכון הינה בעיקר למומים הבאים (לפי סדר שכיחותם): מומים במבנה הכליה ודרכי השתן, מומי לב, חיך ושפה שסועים, מומים במבנה <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">החוליות</del>, מומים בדרכי העיכול (חסימת פי הטבעת או צינור הבליעה), מומים במבנה האגודלים ואחור בגדילה תוך רחמית. מומים אלו ניתנים לאיתור באולטרסאונד.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הממצא עצמו אינו מום''' כי הרי חבל הטבור אינו איבר בעל חשיבות לילוד לאחר הלידה. מאידך הממצא מהווה סימן מכוון לבדיקות לשלילת מומים מסוימים אצל העובר. במקרה ומתגלים מומים נוספים יש להתייחס לממצאים באופן שונה כי אז יש סיכון לתסמונות גנטיות רבות – לכן במקרה שיש ממצאים נוספים יש להמליץ על ברור נרחב יותר ויעוץ מעמיק לאור הסיכון המוגבר לתסמונות כרומוזומליות וגנטיות שונות.</ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">ברוב המקרים אין מומים נוספים <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בסקירה הבסיסית </ins>והגדילה של העובר תקינה. במקרים אלו תוספת הסיכון <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">להימצאות בעיות (מומים/תסמונות גנטיות) </ins>נוספות היא <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">כ</ins>- 1<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">% </ins>מעבר לסיכון הרגיל בהריון ( 3%-4%). תוספת הסיכון הינה בעיקר למומים הבאים (לפי סדר שכיחותם): מומים במבנה הכליה ודרכי השתן, מומי לב, חיך ושפה שסועים, מומים במבנה <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">חוליות עמוד שדרה</ins>, מומים בדרכי העיכול (חסימת פי הטבעת או צינור הבליעה), מומים במבנה האגודלים <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">והצד הרדיאלי, </ins>ואחור בגדילה תוך רחמית. מומים אלו ניתנים לאיתור באולטרסאונד <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מכוון לאיברים אלו</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">עובדה נוספת שיש לקחת בחשבון היא שגם ללא מומים נילווים קיימים דיווחים (אם כי אין תמימות דעים) על עליה בסיכון להפרעות כרומוזומליות בנוכחות ממצא זה. אולם קיימות עבודות אחרות אמינות יותר המראות שבהעדר מומים נוספים באולטרסאונד אין עלייה משמעותית בסיכון לתסמונת דאון בפרט, ולהפרעות כרומוזומליות בכלל.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">עובדה נוספת שיש לקחת בחשבון היא שגם ללא מומים נילווים קיימים דיווחים (אם כי אין תמימות דעים) על עליה בסיכון להפרעות כרומוזומליות בנוכחות ממצא זה. אולם קיימות עבודות אחרות אמינות יותר המראות שבהעדר מומים נוספים באולטרסאונד אין עלייה משמעותית בסיכון לתסמונת דאון בפרט, ולהפרעות כרומוזומליות בכלל.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%93%D7%9D_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%95%D7%A8&diff=4877&oldid=prev 2018-12-14T12:38:56Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 12:38, 14 בדצמבר 2018</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהו הממצא ומשמעותו? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהו הממצא ומשמעותו? ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">במצב רגיל בחבל הטבור ישנם שני עורקים (המובילים דם <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לעובר</del>) ווריד אחד (מחזיר את הדם <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לשליה</del>). ב-1% מההריונות יש וריד אחד ועורק אחד בלבד. העורק החסר יכול להיות תוצאה של חסימתו על ידי קריש דם. לכן ממצא זה שכיח יותר בהריונות תאומים, בהם הופעת קרישים בכלי דם שכיחה יותר. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">במצב רגיל בחבל הטבור ישנם שני עורקים (המובילים דם <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לשליה</ins>) ווריד אחד (מחזיר את הדם <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הנקי והמחומצן מהשליה לעובר דרך הטבור של העובר</ins>). ב-1% מההריונות יש וריד אחד ועורק אחד בלבד. העורק החסר יכול להיות תוצאה של חסימתו על ידי קריש דם. לכן ממצא זה שכיח יותר בהריונות תאומים, בהם הופעת קרישים בכלי דם שכיחה יותר. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">אף שלכאורה העובר ניזון רק מעורק אחד, ב-% 99 מהמקרים לא תהיה לכך השפעה על תזונת העובר וגדילתו תהיה תקינה.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">אף שלכאורה העובר ניזון רק מעורק אחד, ב-% 99 מהמקרים לא תהיה לכך השפעה על תזונת העובר וגדילתו תהיה תקינה.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%93%D7%9D_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%95%D7%A8&diff=4077&oldid=prev 2014-04-21T15:38:41Z

<p><span class="autocomment">מה מומלץ במקרה ומאובחן ממצא זה?</span></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 15:38, 21 באפריל 2014</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 19:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 19:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">3. יש צורך במעקב גדילה של העובר.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">3. יש צורך במעקב גדילה של העובר.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">4. לגבי צורך במי שפיר: ישנן דעות שונות. אין ספק שבדיקת מי שפיר היא האמצעי היחיד המאפשר שלילה מוחלטת של הפרעות כרומוזומליות. מאידך ההמלצות הרפואיות אינן מכוונות לבצע מי שפיר בכל מקרה אלא במקרים שקיים סיכון גבוה לבעיה אותה רוצים לבדוק. על-פי רוב הדעות, כשמדובר ב- 2 כלי דם בטבור (עורק טבורי בודד) כממצא יחיד (וכשאר בדיקות הסקר לאיתור בעיות כרומוזומליות (סקר ביוכימי בדם = חלבון עוברי, שקיפות עורפית) מראות סיכון נמוך מאוד אין המלצה לבצע דיקור מי שפיר. עד היום אין נתונים סטטיסטים מדויקים המאפשרים לשקלל בצורה אמינה את הממצא הזה באולטרסאונד יחד עם שאר הבדיקות כדי לקבל סיכון סופי משוקלל.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">4. לגבי צורך במי שפיר: ישנן דעות שונות. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''בישראל נקבע ה-LR הקשור בממצא זה ב- LR=1.0.''' </ins>אין ספק שבדיקת מי שפיר היא האמצעי היחיד המאפשר שלילה מוחלטת של הפרעות כרומוזומליות. מאידך ההמלצות הרפואיות אינן מכוונות לבצע מי שפיר בכל מקרה אלא במקרים שקיים סיכון גבוה לבעיה אותה רוצים לבדוק. על-פי רוב הדעות, כשמדובר ב- 2 כלי דם בטבור (עורק טבורי בודד) כממצא יחיד (וכשאר בדיקות הסקר לאיתור בעיות כרומוזומליות (סקר ביוכימי בדם = חלבון עוברי, שקיפות עורפית) מראות סיכון נמוך מאוד אין המלצה לבצע דיקור מי שפיר. עד היום אין נתונים סטטיסטים מדויקים המאפשרים לשקלל בצורה אמינה את הממצא הזה באולטרסאונד יחד עם שאר הבדיקות כדי לקבל סיכון סופי משוקלל.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">באופן מעשי, חשובה השלמת בדיקת האולטרהסאונד והמעקב - '''במקרים שישנם ממצאים נוספים יש סיכון גבוה לתסמונות גנטיות ויש צורך ביעוץ גנטי'''.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">באופן מעשי, חשובה השלמת בדיקת האולטרהסאונד והמעקב - '''במקרים שישנם ממצאים נוספים יש סיכון גבוה לתסמונות גנטיות ויש צורך ביעוץ גנטי'''.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">5. יש חשיבות מיוחדת לפנות ליעוץ במקרים בהם מאותרים מומים או סימנים נוספים מכיוון שהסיכון לתסמונת כרומוזומלית או אחרת עולה באופן משמעותי ויש לדון על בדיקות וברור נוסף.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">5. יש חשיבות מיוחדת לפנות ליעוץ במקרים בהם מאותרים מומים או סימנים נוספים מכיוון שהסיכון לתסמונת כרומוזומלית או אחרת עולה באופן משמעותי ויש לדון על בדיקות וברור נוסף.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%93%D7%9D_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%95%D7%A8&diff=4051&oldid=prev 2014-04-21T14:34:43Z

<p><span class="autocomment">מה מומלץ במקרה ומאובחן ממצא זה?</span></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 14:34, 21 באפריל 2014</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 19:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 19:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">3. יש צורך במעקב גדילה של העובר.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">3. יש צורך במעקב גדילה של העובר.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">4. לגבי צורך במי שפיר: ישנן דעות שונות. אין ספק שבדיקת מי שפיר היא האמצעי היחיד המאפשר שלילה מוחלטת של הפרעות כרומוזומליות. מאידך ההמלצות הרפואיות אינן מכוונות לבצע מי שפיר בכל מקרה אלא במקרים שקיים סיכון גבוה לבעיה אותה רוצים לבדוק <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(ראה בפרק 7 : מדוע לא לבצע בדיקת מי שפיר בכל מקרה?)</del>. על-פי רוב הדעות, כשמדובר ב- 2 כלי דם בטבור (עורק טבורי בודד) כממצא יחיד (וכשאר בדיקות הסקר לאיתור בעיות כרומוזומליות (סקר ביוכימי בדם = חלבון עוברי, שקיפות עורפית) מראות סיכון נמוך מאוד אין המלצה לבצע דיקור מי שפיר. עד היום אין נתונים סטטיסטים מדויקים המאפשרים לשקלל בצורה אמינה את הממצא הזה באולטרסאונד יחד עם שאר הבדיקות כדי לקבל סיכון סופי משוקלל.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">4. לגבי צורך במי שפיר: ישנן דעות שונות. אין ספק שבדיקת מי שפיר היא האמצעי היחיד המאפשר שלילה מוחלטת של הפרעות כרומוזומליות. מאידך ההמלצות הרפואיות אינן מכוונות לבצע מי שפיר בכל מקרה אלא במקרים שקיים סיכון גבוה לבעיה אותה רוצים לבדוק. על-פי רוב הדעות, כשמדובר ב- 2 כלי דם בטבור (עורק טבורי בודד) כממצא יחיד (וכשאר בדיקות הסקר לאיתור בעיות כרומוזומליות (סקר ביוכימי בדם = חלבון עוברי, שקיפות עורפית) מראות סיכון נמוך מאוד אין המלצה לבצע דיקור מי שפיר. עד היום אין נתונים סטטיסטים מדויקים המאפשרים לשקלל בצורה אמינה את הממצא הזה באולטרסאונד יחד עם שאר הבדיקות כדי לקבל סיכון סופי משוקלל.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">באופן מעשי, חשובה השלמת בדיקת האולטרהסאונד והמעקב - '''במקרים שישנם ממצאים נוספים יש סיכון גבוה לתסמונות גנטיות ויש צורך ביעוץ גנטי'''.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">באופן מעשי, חשובה השלמת בדיקת האולטרהסאונד והמעקב - '''במקרים שישנם ממצאים נוספים יש סיכון גבוה לתסמונות גנטיות ויש צורך ביעוץ גנטי'''.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">5. יש חשיבות מיוחדת לפנות ליעוץ במקרים בהם מאותרים מומים או סימנים נוספים מכיוון שהסיכון לתסמונת כרומוזומלית או אחרת עולה באופן משמעותי ויש לדון על בדיקות וברור נוסף.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">5. יש חשיבות מיוחדת לפנות ליעוץ במקרים בהם מאותרים מומים או סימנים נוספים מכיוון שהסיכון לתסמונת כרומוזומלית או אחרת עולה באופן משמעותי ויש לדון על בדיקות וברור נוסף.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%93%D7%9D_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%95%D7%A8&diff=4050&oldid=prev 2014-04-21T14:34:02Z

<p><span class="autocomment">מה מומלץ במקרה ומאובחן ממצא זה?</span></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 14:34, 21 באפריל 2014</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 21:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 21:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">4. לגבי צורך במי שפיר: ישנן דעות שונות. אין ספק שבדיקת מי שפיר היא האמצעי היחיד המאפשר שלילה מוחלטת של הפרעות כרומוזומליות. מאידך ההמלצות הרפואיות אינן מכוונות לבצע מי שפיר בכל מקרה אלא במקרים שקיים סיכון גבוה לבעיה אותה רוצים לבדוק (ראה בפרק 7 : מדוע לא לבצע בדיקת מי שפיר בכל מקרה?). על-פי רוב הדעות, כשמדובר ב- 2 כלי דם בטבור (עורק טבורי בודד) כממצא יחיד (וכשאר בדיקות הסקר לאיתור בעיות כרומוזומליות (סקר ביוכימי בדם = חלבון עוברי, שקיפות עורפית) מראות סיכון נמוך מאוד אין המלצה לבצע דיקור מי שפיר. עד היום אין נתונים סטטיסטים מדויקים המאפשרים לשקלל בצורה אמינה את הממצא הזה באולטרסאונד יחד עם שאר הבדיקות כדי לקבל סיכון סופי משוקלל.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">4. לגבי צורך במי שפיר: ישנן דעות שונות. אין ספק שבדיקת מי שפיר היא האמצעי היחיד המאפשר שלילה מוחלטת של הפרעות כרומוזומליות. מאידך ההמלצות הרפואיות אינן מכוונות לבצע מי שפיר בכל מקרה אלא במקרים שקיים סיכון גבוה לבעיה אותה רוצים לבדוק (ראה בפרק 7 : מדוע לא לבצע בדיקת מי שפיר בכל מקרה?). על-פי רוב הדעות, כשמדובר ב- 2 כלי דם בטבור (עורק טבורי בודד) כממצא יחיד (וכשאר בדיקות הסקר לאיתור בעיות כרומוזומליות (סקר ביוכימי בדם = חלבון עוברי, שקיפות עורפית) מראות סיכון נמוך מאוד אין המלצה לבצע דיקור מי שפיר. עד היום אין נתונים סטטיסטים מדויקים המאפשרים לשקלל בצורה אמינה את הממצא הזה באולטרסאונד יחד עם שאר הבדיקות כדי לקבל סיכון סופי משוקלל.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">באופן מעשי, <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">יש הנוהגים לתת במקרים של עורק טבורי בודד טווח ביטחון גדול יותר בהמלצה לדקור מי שפיר. הגבול להמלצה על פי הסיכון לתסמונת דאון מועלה במקרה זה מ</del>- <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">1:380 ל- 1:1000. </del>במקרים שישנם ממצאים נוספים <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הגבולות הללו לא מספיקים </del>ויש צורך ביעוץ גנטי.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">באופן מעשי, <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">חשובה השלמת בדיקת האולטרהסאונד והמעקב </ins>- <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>במקרים שישנם ממצאים נוספים <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">יש סיכון גבוה לתסמונות גנטיות </ins>ויש צורך ביעוץ גנטי<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">5<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">. ביעוץ גנטי ניתן לדון בצורך לבצע דיקור מי שפיר</del>. יש חשיבות מיוחדת לפנות ליעוץ במקרים בהם מאותרים מומים או סימנים נוספים מכיוון שהסיכון לתסמונת כרומוזומלית או אחרת עולה באופן משמעותי ויש לדון על בדיקות וברור נוסף.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">5. יש חשיבות מיוחדת לפנות ליעוץ במקרים בהם מאותרים מומים או סימנים נוספים מכיוון שהסיכון לתסמונת כרומוזומלית או אחרת עולה באופן משמעותי ויש לדון על בדיקות וברור נוסף.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%93%D7%9D_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%95%D7%A8&diff=4049&oldid=prev 2014-04-21T14:31:33Z

<p><span class="autocomment">מהו הממצא ומשמעותו?</span></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 14:31, 21 באפריל 2014</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהו הממצא ומשמעותו? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהו הממצא ומשמעותו? ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 10:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 9:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">ברוב המקרים אין מומים נוספים והגדילה של העובר תקינה. במקרים אלו תוספת הסיכון לבעיות נוספות היא פחות מ- %1 מעבר לסיכון הרגיל בהריון ( 3%-4%). תוספת הסיכון הינה בעיקר למומים הבאים (לפי סדר שכיחותם): מומים במבנה הכליה ודרכי השתן, מומי לב, חיך ושפה שסועים, מומים במבנה החוליות, מומים בדרכי העיכול (חסימת פי הטבעת או צינור הבליעה), מומים במבנה האגודלים ואחור בגדילה תוך רחמית. מומים אלו ניתנים לאיתור באולטרסאונד.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">ברוב המקרים אין מומים נוספים והגדילה של העובר תקינה. במקרים אלו תוספת הסיכון לבעיות נוספות היא פחות מ- %1 מעבר לסיכון הרגיל בהריון ( 3%-4%). תוספת הסיכון הינה בעיקר למומים הבאים (לפי סדר שכיחותם): מומים במבנה הכליה ודרכי השתן, מומי לב, חיך ושפה שסועים, מומים במבנה החוליות, מומים בדרכי העיכול (חסימת פי הטבעת או צינור הבליעה), מומים במבנה האגודלים ואחור בגדילה תוך רחמית. מומים אלו ניתנים לאיתור באולטרסאונד.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">עובדה נוספת שיש לקחת בחשבון היא שגם ללא מומים נילווים קיימים דיווחים (אם כי אין תמימות דעים) על עליה בסיכון להפרעות כרומוזומליות בנוכחות ממצא זה. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי מספר עבודות מדובר בעליה עד פי 3 בסיכון לתסמונת דאון ולעומתן </del>קיימות עבודות אחרות המראות שבהעדר מומים נוספים באולטרסאונד אין עלייה משמעותית בסיכון לתסמונת דאון בפרט, ולהפרעות כרומוזומליות בכלל.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">עובדה נוספת שיש לקחת בחשבון היא שגם ללא מומים נילווים קיימים דיווחים (אם כי אין תמימות דעים) על עליה בסיכון להפרעות כרומוזומליות בנוכחות ממצא זה. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">אולם </ins>קיימות עבודות אחרות <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">אמינות יותר </ins>המראות שבהעדר מומים נוספים באולטרסאונד אין עלייה משמעותית בסיכון לתסמונת דאון בפרט, ולהפרעות כרומוזומליות בכלל.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מה מומלץ במקרה ומאובחן ממצא זה? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מה מומלץ במקרה ומאובחן ממצא זה? ==</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%93%D7%9D_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%95%D7%A8&diff=2123&oldid=prev 2007-01-06T14:55:10Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div><br /> == מהו הממצא ומשמעותו? ==<br /> <br /> במצב רגיל בחבל הטבור ישנם שני עורקים (המובילים דם לעובר) ווריד אחד (מחזיר את הדם לשליה). ב-1% מההריונות יש וריד אחד ועורק אחד בלבד. העורק החסר יכול להיות תוצאה של חסימתו על ידי קריש דם. לכן ממצא זה שכיח יותר בהריונות תאומים, בהם הופעת קרישים בכלי דם שכיחה יותר. <br /> <br /> אף שלכאורה העובר ניזון רק מעורק אחד, ב-% 99 מהמקרים לא תהיה לכך השפעה על תזונת העובר וגדילתו תהיה תקינה.<br /> <br /> '''הממצא עצמו אינו מום''' כי הרי חבל הטבור אינו איבר בעל חשיבות לילוד לאחר הלידה. מאידך הממצא מהווה סימן מכוון לבדיקות לשלילת מומים מסוימים אצל העובר. במקרה ומתגלים מומים נוספים המצב משתנה ואז נעשה ברור נרחב יותר ויעוץ מעמיק לאור הסיכון המוגבר לתסמונות כרומוזומליות וגנטיות שונות.<br /> <br /> ברוב המקרים אין מומים נוספים והגדילה של העובר תקינה. במקרים אלו תוספת הסיכון לבעיות נוספות היא פחות מ- %1 מעבר לסיכון הרגיל בהריון ( 3%-4%). תוספת הסיכון הינה בעיקר למומים הבאים (לפי סדר שכיחותם): מומים במבנה הכליה ודרכי השתן, מומי לב, חיך ושפה שסועים, מומים במבנה החוליות, מומים בדרכי העיכול (חסימת פי הטבעת או צינור הבליעה), מומים במבנה האגודלים ואחור בגדילה תוך רחמית. מומים אלו ניתנים לאיתור באולטרסאונד.<br /> <br /> עובדה נוספת שיש לקחת בחשבון היא שגם ללא מומים נילווים קיימים דיווחים (אם כי אין תמימות דעים) על עליה בסיכון להפרעות כרומוזומליות בנוכחות ממצא זה. לפי מספר עבודות מדובר בעליה עד פי 3 בסיכון לתסמונת דאון ולעומתן קיימות עבודות אחרות המראות שבהעדר מומים נוספים באולטרסאונד אין עלייה משמעותית בסיכון לתסמונת דאון בפרט, ולהפרעות כרומוזומליות בכלל.<br /> <br /> == מה מומלץ במקרה ומאובחן ממצא זה? ==<br /> <br /> 1. סקירת מערכות מדוקדקת בשבוע 24-22 להריון (או/ו בשבוע 16-15) לאיתור מומים נוספים. הסקירה צריכה להיות מכוונת לאותם מומים שהוזכרו לעיל, כולל ללב. <br /> <br /> 2. ניתן להוסיף גם בדיקת אקו לב עובר בשבוע 24 להריון.<br /> <br /> 3. יש צורך במעקב גדילה של העובר.<br /> <br /> 4. לגבי צורך במי שפיר: ישנן דעות שונות. אין ספק שבדיקת מי שפיר היא האמצעי היחיד המאפשר שלילה מוחלטת של הפרעות כרומוזומליות. מאידך ההמלצות הרפואיות אינן מכוונות לבצע מי שפיר בכל מקרה אלא במקרים שקיים סיכון גבוה לבעיה אותה רוצים לבדוק (ראה בפרק 7 : מדוע לא לבצע בדיקת מי שפיר בכל מקרה?). על-פי רוב הדעות, כשמדובר ב- 2 כלי דם בטבור (עורק טבורי בודד) כממצא יחיד (וכשאר בדיקות הסקר לאיתור בעיות כרומוזומליות (סקר ביוכימי בדם = חלבון עוברי, שקיפות עורפית) מראות סיכון נמוך מאוד אין המלצה לבצע דיקור מי שפיר. עד היום אין נתונים סטטיסטים מדויקים המאפשרים לשקלל בצורה אמינה את הממצא הזה באולטרסאונד יחד עם שאר הבדיקות כדי לקבל סיכון סופי משוקלל.<br /> <br /> באופן מעשי, יש הנוהגים לתת במקרים של עורק טבורי בודד טווח ביטחון גדול יותר בהמלצה לדקור מי שפיר. הגבול להמלצה על פי הסיכון לתסמונת דאון מועלה במקרה זה מ- 1:380 ל- 1:1000. במקרים שישנם ממצאים נוספים הגבולות הללו לא מספיקים ויש צורך ביעוץ גנטי.<br /> <br /> 5. ביעוץ גנטי ניתן לדון בצורך לבצע דיקור מי שפיר. יש חשיבות מיוחדת לפנות ליעוץ במקרים בהם מאותרים מומים או סימנים נוספים מכיוון שהסיכון לתסמונת כרומוזומלית או אחרת עולה באופן משמעותי ויש לדון על בדיקות וברור נוסף.</div>

Motti